צור קשר

  • כתבי טענות דיני תאגידים

  • 1

ביטול פסק דין - בעל מניות שחויב בארנונה ע"ש החברה

5 1 1 1 1 1 (3 Votes)

סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) התשס"ד – 2004 מאפשר לרשות מקומית לייחס, בתנאים מסוימים, לבעל שליטה בחברה את חוב הארנונה של חברה חדלת פירעון. במקרה זה הגיעה אל משרדנו בעלת מניות שחויבה ע"פ פסק דין שניתן במעמד צד אחד לא רק בחוב הארנונה אלא בחובות עירוניים נוספים כגון חוב המים, חוב אגרת ביוב, אבטחה, אגרת שלטים ואף בשקים חוזרים של החברה. בשלב ראשון הוגשה בקשה לביטול פסק הדין אשר בסופו של יום אכן בוטל 


המבקשת, באמצעות ב"כ, מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את בקשתה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד בתיק שבכותרת ביום 25/04/05. פסק הדין נתקבל אצל המבקשת ביום 12/02/06 במצורף למסירת אזהרת ההוצאה לפועל בתיק שנפתח לביצוע פסק הדין.

המבקשת תבקש לבטל את פסק הדין הן מתוך שיקולי בית המשפט באשר למבקשת סיכויי הגנה טובים מאד כנגד התביעה שהוגשה כנגדה.

כן יצוין כי בקשה זו מוגשת לאחר ארכה שקיבל הח"מ מב"כ המשיבה להגשתה וזאת עד ליום 25/05/06 30 יום לאחר פגישתו האחרונה עם ב"כ המשיבה ונציג המשיבה בעיריית רעננה.

להלן נימוקי הבקשה:

1. המדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד המייחס את חובותיה של המשיבה הפורמאלית (להלן: "המסעדה") למבקשת. החובות אותן מייחסת המשיבה למבקשת כאמור בכתב התביעה ובנספחיו הינם:

א. חוב ארנונה.
ב. חוב מים.
ג. חוב אגרת ביוב.
ד. אבטחה.
ה. אגרת שלטים.
ו. שיקים חוזרים.

2. בתביעתה מייחסת המשיבה את כל חובותיה של המסעדה כאמור לעיל למבקשת מכוח סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) התשס"ד – 2004 (להלן: "חוק המדיניות")

3. חוק המדיניות מייחס, בתנאים מסוימים, לבעל שליטה בחברה אך ורק חוב ארנונה. המבקשת תטען כי אין בחוק כל היתר לייחס לבעל שליטה בחברה חובות אחרים של החברה.

4. הדרך היחידה בה הייתה יכולה לפעול המשיבה בכדי לייחס את ייתרת החובות אשר צוינו לעיל הינה בדרך של הרמת מסך. המשיבה בחרה שלא לעשות כן ודומה שלא בכדי, הוספת עילת הרמת המסך הייתה מחייבת את המשיבה לשנות את כותרת תביעתה מסדר דין מקוצר לסדר דין מהיר. משבחרה התובעת בדרך שבחרה לא הראה כתב התביעה כל עילה לייחוס החובות אשר פורטו בסעיף 1ב' – ו' לעיל למבקשת.

אשר על כן תטען המבקשת כי דין פסק הדין כנגדה, ככל שהוא נוגע לחובות אשר פורטו בסעיף 1ב' – ו' להתבטל באשר ממילא לא הראתה פרשת התביעה כל עילה ו/או יריבות בין המשיבה למבקשת בגין חובות אלו.

5. ברוח זו ציין גם כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים, התשנ"ט בעמודים 203 ו- 204 כי:

"גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לענין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק...".

6. המבקשת תטען כי גם לעניין ייחוס חוב הארנונה של המסעדה אליה יש בידיה טענות הגנה טובות המהוות עילה מספקת לביטול פסק הדין שניתן כנגדה.

7. סע' 79 לחוק המדיניות הנ"ל המהווה את עילת התביעה כנגד המבקשת וייחוס חוב הארנונה של המסעדה אליה קובע כדלקמן:

"על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב -1972 (בסעיף זה - עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים;

8. סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה הרלוונטי לענייננו קובע:

"מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו ללא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה."

9. הנה כי כן, מטרתה של הוראת סעיף 79 לחוק המדיניות הינה הרמת מסך סטטוטורית היוצרת מעין "חזקה" המרימה את מסך ההתאגדות מעל החברה ומייחסת את חובות הארנונה של החברה לבעלי השליטה בה. בפועל משמעות הדברים היא היפוך נטל ההוכחה והטלת החובה על בעלי השליטה להראות מדוע יישאר אותו מסך המפריד בינם לבין החברה.

חזקה זו, כמו כל החזקות המשפטיות ניתנת לסתירה: אם יוכיחו בעלי השליטה בחברה כי נכסיה של החברה לא הועברו אליהם, או שהועברו אליהם בתמורה לא תוכל הרשות המקומית להרים את מסך ההתאגדות מעל בעלי השליטה בחברה ולא תוכל לייחס את חובות הארנונה של החברה לבעלי השליטה.

10. בשלב זה יודגש: לא הועברו נכסים כלשהם של המסעדה אל המבקשת מהסיבה הפשוטה כי לא היו נכסים כאלו להעברה. המסעדה קרסה אט אט תחת חובותיה ובסיום פעילותה כל שנותר להעברה היו חובותיה.

11. המשיבה הפורמאלית הייתה מסעדה מפעילה ובעלת זיכיון של רשת המסעדות "ננדוס".

12. למעשה, כבר משנת 2003 וכתוצאה מגורמים חיצוניים ומיקום אשר השפיעו על רווחיות המסעדה החלה המסעדה להיכנס להפסדים כך שמשנת 2003 נגרמו למסעדה הפסדים בגובה 399,606 ₪. המבקשת עשתה כל שביכולתה על מנת להעמיד את המסעדה על רגליה ולהפעילה ברווחיות אולם בשנת 2004 התברר לה סופית כי הדבר בלתי אפשרי באשר הפסדיה של המסעדה הגיעו לכדי 710,920 ₪.

מצ"ב העתק דוחות רווח והפסד של המסעדה ערוכים ע"י משרד רו"ח עובד מטלון ושות' מסומן נספח א'.
13. יצוין כי את הציוד שהיה במסעדה מכרה המבקשת לרשת "ננדוס". חלק מהתמורה שולם ע"ח חובותיה של המסעדה לרשת ואולם רוב רובה של התמורה הועברה לכיסוי חובותיה של המסעדה בבנק. המבקשת אף הוציאה ושילמה חלק מחובותיה של המסעדה מכיסה הפרטי באשר הייתה חתמה בבנק על ערבות אישית. למען השלמת התמונה בעניין זה ייאמר כי גם לאחר כל התשלומים עדיין נותרו למבקשת חובות בבנק.

14. אשר על כן תטען המבקשת כי מעולם לא הועברו אליה נכסי החברה באשר ממילא לא היו נכסים כאלו להעברה.

15. המבקשת תטען כי אכן קיבלה לידיה את ההזמנה לדין ואולם מאחר וזו לה התביעה הראשונה שהוגשה כנגדה בחייה העבירה את המסמכים לאביה אשר טיפל בעניינים אלו. למצער אביה נפל למשכב אותה תקופה ובשל כך לא הוגש כתב הגנה בתיק.

יצוין בעניין זה כי פסק הדין הגיע אל המבקשת ביחד עם אזהרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח ע"י המשיבה כנגד המבקשת. מייד עם הגיע האזהרה פנה הח"מ אל המשיבה בבקשה כי תינתן למבקשת ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין וזו נתנה את הסכמתה לכך. הצדדים ניהלו מו"מ ביניהם והח"מ אף נפגש עם ב"כ המבקשת ונציגה בעיריית רעננה ואולם לא הגיעו לכל פשרה ולפיכך הוגשה בקשה זו.

16. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי פסק דין שניתן מעמד צד אחד הינו הליך חורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות כנגדו תביעות לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט, ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות.

וכדבריה של כב' השופטת א. פרוקצ'ה ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (טרם פורסם):

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים בכלל זה יש לדבר השלכה גם גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו."

17. וכדבריו של כב' השופט בך ב דינו בע"א 32/83, בר"ע 301/81 - ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3), 431

"כאשר ניתן פסק-דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין על-פי תקנה 227 לתקנות סדר הדין, הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות:
(1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה – אם יבוטל פסק הדין?...
(2) מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל.
18. כל המקובץ לעיל מקבל משנה תוקף בהמשך דבריו של כב' השופט ג. בך:

"מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת (ראה: ע"א 717/72, בעמ' 799, וכן: ע"א 84/81 (בר"ע 25/81))." (ההדגשות שלי י.ב)

19. מהמקובץ לעיל עולה כי חלק גדול מפסק הדין שניתן כנגד המבקשת ניתן בהליך שאינו מתאים ואף מבלי שפורטה עילה לתביעה בכתב התביעה. לגביי ייתרת פסק הדין שניתן בהתבסס על חוק המדיניות הכלכלית קיימת לזכותה של המבקשת טענות הגנה טובות מאד המתבססות על עילות ההגנה הקבועות בחוק המדיניות הכלכלית עצמו.

המדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתנה במסגרת 30 הימים שלאחר מתן פסק הדין (שהוארכה בהסכמת ב"כ המשיבה) ובשל כך ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ומבלי שיהיה צורך לפרט טעמים מיוחדים.

20. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה, לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקשת וליתן לה את יומה בבית המשפט. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו לקרבות שכ"ט עו"ד ומע|"מ כחוק.

____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקשת

 

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
מאמרים באתר שייתכן ויענינו אותך: