צור קשר

  • כתבי טענות הוצאה לפועל ופשיטת רגל

  • 1

בקשה בטענת פרעתי כאשר הזוכה ישן על זכויותיו

5 1 1 1 1 1 (3 Votes)

המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב בשנת 1993 ע"פ פסק דין שניתן ביום 29/04/1992. מסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ביום 18/05/10. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מהתנהלותה של המשיבה עולה תמונה ברורה של ויתור ומחילה של המשיבה על ביצוע פסק הדין, כמו כן ונוכח התנהלותה של המשיבה שונה מצבו של המבקש לרעה גם בעקבות חוסר תום ליבה של המשיבה.


בקשה בטענת פרעתי - הזוכה ישן על זכויותיו

 

המבקש, באמצעות ב"כ מתכבד להגיש את בקשתו בטענת "פרעתי" בתיק נשוא תיק ההוצל"פ שבכותרת. ראש ההוצאה לפועל יתבקש להורות על סגירתו של התיק לאלתר מחמת שיהוי של יותר מ- 17 שנים.

לחילופין ולמען הזהירות בלבד יטען התובע לעניין הריביות שנצטברו במשך השנים ומבוקש כי ראש ההוצל"פ יפעיל את סמכותו ולהורות על הפחתת שיעורי הפרשי ההצמדה והריבית בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 18-08896-91-0 מכוח הוראות סע' 81א (ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

פתח דבר:

1. המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב בשנת 1993 ע"פ פסק דין שניתן ביום 29/04/1992. מסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ביום 18/05/10. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

2. כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מהתנהלותה של המשיבה עולה תמונה ברורה של ויתור ומחילה של המשיבה על ביצוע פסק הדין, כמו כן ונוכח התנהלותה של המשיבה שונה מצבו של המבקש לרעה גם בעקבות חוסר תום ליבה של המשיבה.

רקע עובדתי:

3. כאמור, ביום 29/04/1992 ניתן כנגד המבקש פסק דין שבסיפא לו (סעיף 6) נקבע כדלקמן:

"... אני מחייבת את הנתבעים 5 ו- 6, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 107,507 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 10/02/1988 עד יום מתן פסק הדין, בניכוי הסכומים ששולמו בפועל לתובעת ע"י נתבעים מס' 2-4 בסכום כולל של 100,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית חוקית מתאריך 18/11/90 ועד יום מתן פסק הדין. ליתרת הסכום, לאחר הניכוי כאמור, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

כמו כן חייב בית המשפט את המבקש בהוצאות משפט בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ והצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

4. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקש כשנה וחצי לאחר מכן, ביום 05/08/1993 ומאז ועד היום לא בוצעה אפילו מסירת האזהרה לחייבים בתיק.

5. יודגש כי למבקש לא היה כלל מושג כי נפתח כנגדו תיק הוצל"פ באשר במשך כל 17 השנים שעברו מעולם לא פנתה אליו המשיבה בדרישה כי ישלם את חובו. רק עתה, 18 וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין ויותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ראתה לנכון המשיבה למסור את אזהרת ההוצאה לפועל למבקש.

6. זאת ועוד, מבירור שנעשה במרכז המידע, בתיק דנן לא מעודכנת כלל תעודת הזהות של המבקש. לא ברור כיצד עלה בידיה של המבקשת לפתוח את תיק ההוצאה לפועל דנן מבלי לציין את מספר תעודת הזהות של המבקש.

כמו כן, ומבירור שנעשה, עדיין לא מסרה המבקשת את אזהרת ההוצאה לפועל לחייב הראשון בתיק, מר שחם יחיאל.

טענות המבקש:

דין הבקשה לביצוע פסק הדין להידחות נוכח שיהוי מעל ומעבר לשיהוי בלתי סביר:

7. בפסיקה נקבע לא אחת כי הקשר בין השיהוי לבין תורת ההשתק מכוח מצג, הוא פן של תורת תום הלב שהשתרשה כמרכיב יסוד במשפט האזרחי בישראל. אם נמנע תובע לתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר, ובנסיבות שניתן להבין מהן מכך כי שוב לא יעמוד על זכויותיו, יכולה לעמוד לזכותו של הנתבע טענת שיהוי כאמור דברי השופטת דורנר בעניין ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ (פורסם בנבו):

"ההשתק נועד למנוע תוצאות שאינן צודקות, המתחייבות לכאורה על-ידי הדין" (שם בעמ' 286)

8. אכן, חייבת האמת להיאמר, נוכח ההשלכות הנובעות מקבלת טענת שיהוי, התנאים לקבלתה מחמירים ורק במקרים עם נסיבות חריגות התקבלה טענת השיהוי, זהו הקו שמאפיין את הפסיקה בנושא זה לאורך שנים. ואולם המקרה דנן מצוי לכל הדעות בגדרו של החריג.

9. ככלל, ניתן לומר כי שיהוי, שלא מגיע לכדי התיישנות, נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט, או בהפעלת הליכי בית המשפט, משום שימוש לא ראוי בזכות משפטית ופגיעה בציפייה הלגיטימית של בעל דין שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של הליכי בית המשפט (ראה: רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד (פורסם בנבו)).

10. על מנת שיקבל בית המשפט את טענת השיהוי נדרש הטוען לכך להוכיח אחד מאפשרויות מתחלפות אלה: האחת – שהתובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, או לחילופין - האפשרות השנייה והיא שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. בפסקי דין אחרים נוסף אף תנאי חלופי שלישי והוא שינוי שנגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע (ראה ע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי (פורסם בנבו) , בעמ' 53; ע"א 410/87 עיזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל ע"י יורשיה נ' יונגר (פורסם בנבו), בעמ' 756-755).

שיהוי מחמת מחילת המשיבה על זכותה לממש את פסק הדין:

11. אכן, טענה בדבר ויתור או מחילה על זכות תביעה מחייבת רמת הוכחה נכבדה על ידי הטוען לה ואולם דומה שבמקרה דנן, עצם השיהוי של 17 שנים מלבצע פעולה כלשהי (אף לא יידועו של המבקש על פתיחת התיק כנגדו) לטובת גביית פסק הדין מלמדת כאלף עדים כי התובע למעשה ויתר על זכותו.

ייתכן כי לו הייתה דואגת המשיבה לכל הפחות למסור את האזהרה למבקש, ואז לא לעשות דבר 17 שנים, הייתה עומדת לה הטענה (הקלושה גם היא) כי התובע ידע על פתיחת תיק ההוצאה לפועל והתעלם מכך ב- 17 השנים האחרונות. ואולם שבעתיים יכול היה המבקש ללמוד על ויתורה של התובעת על זכותה לממש את פסק הדין, שעה שבמשך 18 וחצי שנים מיום פסק הדין היא אף לא דאגה ליידע אותו על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו.

12. המבקש ייטען כי ניתן להסיק, לעניין הגדרת המושג מחילת החוב, גם מסעיף 3(ב)(5) לפקודת מס ההכנסה [נוסח חדש] כי בהיעדר מחילה מפורשת, הרי שמחילה במובנו של הסעיף לפקודה מוסקת מן הנסיבות והתנהגות הצדדים, כאשר אלה מלמדים כי החוב איננו רובץ על החייב עוד (ראה עמ"ה (תל-אביב-יפו) 138/97 י.ט.מ. יישומים נ' פ"ש ת"א 1 (לא פורסם)

שיהוי מחמת שינוי מצבו של התובע לרעה ומחמת חוסר תום ליבה של המשיבה:

13. לחילופין, ייטען המבקש כי בית המשפט יסלק תובענה מחמת שיהוי כאשר חוסר תום ליבה של התובעת, או מצג ממשי של ויתור או מחילה על זכותה הם אשר הביאו את הנתבע למעשה או מחדל ששינו את מצבו לרעה ((ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן (פורסם בנבו), בעמ' 317; ע"א 69/84 שפר נ' בונה (פורסם בנבו), בעמ' 656; ע"א 367/71 טייג נ' ישראלי (פורסם בנבו), בעמ' 716-715).

14. בתיק דנן נתבעים נוספים, האחד הוא מר שחם יחיאל, שותפו של התובע בחייבת השלישית בתיק - חברת ארדר, גלריית רהיטים בע"מ אשר סמוך למתן פסק הדין פורקה.

15. במהלך התקופה שלאחר פירוקה של חברת ארדר פעלו המבקש ומר שחם יחיאל לסלק את כל חובותיהם האישיים מול נושי החברה (על חלק מהחובות לחברה היו ערבים המבקש ומר שחם אישית).

16. למרבה הצער, במהלך 17 השנים שחלפו, התדרדר מצבו הנפשי והכלכלי של מר יחיאל שחם. הוא התמכר בשנים האחרונות לסמים, בילה בבית הכלא תקופה לא קצרה וכרגע כלל לא ידוע מקום הימצאו. לא בכדי לא עלה בידי המשיבה למסור את האזהרה גם למר יחיאל שחם.

17. אם לא די בכך, מצבו הכלכלי של המבקש התדרדר מאד בשנים האחרונות שלאחר גירושיו והוא נאלץ לעבור לגור בבית אמו. כרגע ו- 18 וחצי שנים לאחר פסק הדין כנגדו אין באפשרותו לעמוד אפילו בתשלום חלק מזערי של החוב.

18. המבקש ייטען כי לו הייתה פועלת המשיבה לגביית פסק הדין בתוך זמן סביר לאחר מתן פסק הדין הוא לא היה עומד מול החוב לבד והיה בידיו לפעול בשיתוף פעולה עם מר יחיאל על מנת לנסות ולהגיע להסדר כלשהו שיסלק גם את החוב בתיק דנן, כפי שעשה עם כל נושיו בסמוך לאחר פירוקה של חברת ארדר.

19. לו היה דואגת המשיבה לפעול תוך זמן סביר, או לכל הפחות למסור לחייבים את אזהרת ההוצאה לפועל היו ללא ספק המבקש ושותפו מגיעים להסדר עמה, יחד, כפי שהגיעו עם כל נושיהם דאז.

20. התובע ייטען כי אין זה צודק, ולא ייתכן לתת לאדם לחשוב במשך 18 שנים שאין לו חוב ואז, לאחר תקופה כה ארוכה לשוב ולדרוש ממנו להתמודד עם חוב של כמיליון ₪.

21. זאת ועוד, בתאריך 02/05/1991 ניתן צו פירוק כנגד חברת ארדר רהיטים – היא החייבת 3 בתיק שבכותרת. בידי המשיבה היה פסק דין כנגד חברת ארדר כבר מיום 28/09/8, הרבה לפני צו כינוס הנכסים של החברה.

למרות זאת, מעולם לא פעלה המבקשת כנגד החברה מעבר להסדר שהגיעה שעל פיו קיבלה 100,000 ₪ מתוך סך של 107,000 ₪ שהיה הסכום הכולל של תביעתה (ללא ריבית).

ייתרה מזאת, פסק הדין החלקי ניתן בהסכמתם של המבקש ושותפו על מנת שהמשיבה תעשה ככל שביכולתה לממש את נכסיה של חברת ארדר ולקבל לידיה את מלוא החוב.

ייתכן ולו הייתה התובעת פועלת בזמן כנגד הנתבעת, לרבות עיקולים זמניים או הגשת תביעת חוב לכונס הנכסים של החברה היא הייתה מקבלת, אם לא את כל ייתרת החוב אז לפחות חלק לא מבוטל ממנו.

אין ספק כי החוב נשוא תיק ההוצל"פ דנן הוכרז כ- "חוב אבוד" או כ- "חוב מסופק" במאזני המשיבה:

22. המבקש ייטען כי ניתן ללמוד עוד על מחילת החוב באמצעות מאזניה של המשיבה שהפכה בינתיים לחברה ציבורית.

23. דומה כי ניתן לומר בביטחון ובסבירות גבוהה למדי כי החוב דנן אינו מצוי בספרי החברה ובמאזניה 17 שנים. המדובר בחברה ציבורית וסביר להניח במשך 17 השנים האחרונות דאגה המשיבה להגדיר את החוב נשוא תיק ההוצל"פ שבכותרת מסופק או כחוב אבוד.

24. המבקש ייטען כי בנסיבות המיוחדות של התיק דנן, על המשיבה להמציא את מאזניה האחרונים על מנת להראות לבית המשפט כי למרות התעלמותה הבוטה מהחוב במשך 17 שנים, עדיין נותר החוב במאזניה כחוב פעיל.

25. בעניין זה קבע כב' השופט יוסף שפירא בתיק הפ 1172/02 (מחוזי חיפה) חב' ענבל , מפעלי תיירות בע"מ נגד מלון אשכולות חברון בע"מ (פורסם בנבו):

"מכל מקום ברור, למחילה על חוב תוצאה משפטית, שמשמעותה כי החוב פקע ובעל החוב לא יכול לשוב לגבותו. "

ראה בעניין זה גם עמ"ה 138/97 י.ט.מ. יישומים נ' פקיד שומה תק-מח 2001(1),119 , וכן לעניין "מחילה" ו"כאילו מחילה" בהקשר לדיני המס ראו עמ"ה (ב"ש) 535/03 חברת רהיטי עטרת בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון (לא פורסם) (כב' השופט י' אלון) (2006)).

במאזן השיקולים בין הצדדים יש להעדיף את עמדתו של המבקש ולסגור את תיק ההוצל"פ:

26. המבקש ייטען כי נוכח מחדליה של המשיבה לפעול בתיק קטן מאד משקלם של השיקולים כנגד החלת דוקטרינת השיהוי לרבות ציפייתה של המשיבה לפעול למימוש זכויותיה במסגרת תקופת ההתיישנות, צמצום הגישה החופשית לערכאות המשפט, מימוש זכותה לסעד ופגיעה בזכיותיה הקנייניות. דומה שעל כל אלו ויתרה המבקשת שעה שראתה לנכון לדחות את הליכי גבית החוב – יותר מ- 18 שנים לאחר מתן פסק הדין.

27. לעומת זאת, וכאמור בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים (2003) (פורסם בנבו) השימוש בהליך זה מוצדק כאשר הדבר מתחייב מטעמים של צדק והגינות גלפי הנתבע, שיקולים שבאינטרס הציבור ודאגה לקיום הליך שיפוטי תקין. עקרונות הצדק וההגינות לא יכולות לדור בכפיפה אחת עם נושה שלא עושה דבר לגבות חוב המגיע לו במשך 18 שנים ואף לא מודיע במשך תקופה זו לחייב כי תלוי ועומד כנגדו תיק הוצאה לפועל. אינטרס הציבור ודאגה לקיום הליך שיפוטי תקין לא יכולים לסבול התנהלות שבה פועל התובע בתיק ההוצל"פ שפתח פעם ב- 17 שנים.

על שיקולי בית המשפט בבואו לדון בטענת השיהוי בהליך אזרחי ראה גם עא 5526/04 (מחוזי ירושלים) עיריית מעלה אדומים נגד סאסי קבלני בניין (פורסם בנבו)

חוסר תום לב מובהק ושימוש לרעה בהליכי הוצל"פ מצד הזוכה בניהול התיק:

28. המבקש ייטען כי נסיבות התיק דנן מובילות למסקנה כי המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכי ההוצאה לפועל ורואה בתיק כ- "תוכנית חיסכון" עבורה.

29. בע"א 2836/03 (ת"א) עיריית תל אביב נ' מור תמר (המאגר המשפטי נבו) סיכמה כב' השופטת יהודית שטופמן את ההלכה בעניין חובותיו של הזוכה בניהול תיק ההוצאה לפועל שפתח:

פתיחתו של תיק הוצאה לפועל, למימושו של פסק דין, או לחילופין, של שטר, המוגש לביצוע כדרך שמבצעים בה פסק דין, וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עקרון תום הלב, ועל ראש ההוצל"פ מוטלת החובה, כמו גם הסמכות, לדון ולהכריע בטענות מעין אלו.

הזדמן לי לומר בענין זה, בע"א (ת"א) 2194/03 יצחקי חפירות ומבנים בע"מ נ' צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ (ל"פ, ניתן ביום 10.1.2006):

"...ישנם מקרים, בהם טוען החייב לפרעון חובו, טרם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, או טענות אחרות הנוגעות לשאלת פרעונו או אי פרעונו של החוב הפסוק. במקרים מעין אלו, בהם טוען החייב כי הזוכה עשה שימוש שלא בתום לב בפסק הדין, בהגשתו לביצוע, נראה כי סמכותו של ראש ההוצל"פ חולשת גם על טענה כגון זו, במסגרת הדיון בבקשה בטענת "פרעתי" ".

היקפה של חובת תום הלב, אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. לענין זה, סבורה אני, כי עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים. אכן, כלל נקוט הוא, כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם, אין בכך כדי לסתור את חובתו של הזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים.

תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין. ואם יתברר כי החייב התחמק מתשלום חובו במשך שנים, תוך החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ, או מטעם אחר, הרי שברור הוא, שאין זה מחובתו של הזוכה לנקוט בהליכים סבוכים, מיותרים ועתירי עלוּת, כדי לעלות על עקבותיו של החייב.

אולם, מאידך, חלה חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

וכך, כאמור, נראה לי כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומרכזיותו של עקרון זה, ימנע בית משפט עצמו, דרך כלל, מלהעניק סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש זכייתו בפסק דין, או למימושו של השטר, בהליכי ההוצאה לפועל.

30. על תום הלב ע"פ סעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 כמו גם בהליכים של מימוש פסק דין מכוח סעיפים 81 לחוק ההוצאה לפועל או סעיף 18 לחוק המשכון התשכ"ז – 1967 והחלתם על הליכי ההוצאה לפועל למימוש זכות מכוח פסק דין ראה ע"א (חי') 151/87 חברת גוש 10878 בע"מ נ' מבני פלס בע"מ (פ"מ תשמ"ח(ב) 79) וע"א (חי') 267/96 בסול נ' מנצור בע"מ (דינים מחוזי, כרך כו(8) 55)).

31. המבקש ייטען כי לא יכולה להיות מחלוקת שהמשיבה השתהתה השתהות בלתי סבירה בעליל במימוש זכויותיה ונמנעה מלפעול בתיק ההוצאה לפועל במשך יותר מ- 17 שנים. למעשה סביר מאד להניח כי המשיבה שכחה מהתיק ומחלה עליו לפני שנים. ככל הנראה, נתקל מי ממנהלי המשיבה או ב"כ המשיבה בתיק והחליט לפעול בתיק כאמור בשיטת "מצליח" אם ייצא מהתיק סכום כזה או אחר מה טוב, אם לא – ממילא ויתרה עליו המשיבה לפני שנים.

32. יודגש כי לא רק שהמשיבה לא נאלצה "לרדוף" אחרי החייב המשך השנים הללו אלא שהיא אף לא טרחה להמציא לו את אזהרת ההוצל"פ במשך השנים וזאת לפחות על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו. לפתע פתאום, וכרעם ביום בהיר הפילה המשיבה על המבקש חוב מלפני 18 שנים העומד על יותר מ- 800,000 ₪. למען הסר ספק, לו הייתה מבקשת המשיבה במשך 17 השנים האחרונות לאתר את מקום מגוריו של המבקש היא הייתה עושה זאת על נקלה – כפי שמסרה את האזהרה למבקש לאחרונה.

33. המבקש ייטען כי קביעת המחוקק שחוב שנפתח לגביו תיק הוצאה לפועל אינו מתיישן נועדה על מנת להרתיע חייבים מלנסות ולהתחמק עד תקופת ההתיישנות מתשלום חובם. ברור לחלוטין, כי המטרה לא הייתה לאפשר לנושה להימנע מלפעול בתיק (ולו אף להודיע לחייב על החוב) במשך יותר מ- 17 שנים ואז להמשיך בהליכים כאילו לא קרה דבר.

34. על מנת לסבר את האוזן לעניין חוסר תום ליבה של המבקשת יצוין כי הח"מ פנה אל ב"כ המבקשת, עו"ד שלמה ובר, וביקש ממנו כי הוא יימנע מהפעלת ההליכים כנגד החייב למשך כמה ימים שלאחר תום 21 היום מיום האזהרה וזאת על מנת שהח"מ יוכל ללמוד את התיק. להפתעתו ואכזבתו של הח"מ הוא נענה בשלילה חד משמעית.

עקרונית, ולעניין החוב, אין הדבר משנה, הח"מ אכן יכול "להתאמץ" קצת יותר וללמוד את התיק בתוך כמה ימים וכך אכן עשה. ואולם, כפי שיפורט בהמשך תום לב בביצוע הליכים מול בית המשפט הוא חלק מחובת תום הלב המוטלת על בעל דין. עקרון חובת תום הלב מופרת ברגל גסה כאשר בעל דין שלא פעל בתיק הוצל"פ 17 שנים מסרב לבקשת הצד שכנגד לאפשר לו אורכה של כמה ימים על מנת להגיש את בקשותיו.

דרוש חוסר תום לב, אטימות וציניות ברמה גבוהה במיוחד על מנת לנהוג כפי שנוהגת המשיבה. לעיתים, אפילו בהליכי ההוצאה לפועל, אשר ברובם פרוצדוראליים וביצועיים יש מקום להחדיר לתודעת הצדדים כולם כי עקרונות של תום לב וצדק (שלא לדבר על אתיקה מקצועית) יש לקיים גם במסדרונות לשכת ההוצאה לפועל.

סגירת התיק מהנימוק של מדיניות משפטית וציבורית:

35. המבקש ייטען כי יש לסגור את התיק גם נוכח המדיניות של הקלת העומס בבתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל.

36. מדיניות זו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם מתן גושפנקא לזוכה "לישון" על זכויותיה במשך 17 שנים ויותר ואז, כאילו לא קרה כלום, להואיל לבסוף ולבצע את הפעולה המינימאלית של מסירת אזהרת ההוצאה לפועל לחייב אחד בתיק.

לחילופין, ולמען הזהירות בלבד והיה אם יכריע ראש ההוצאה לפועל הנכבד כי המשיבה לא מחלה על החוב וכי יש להמשיך בגבייתו ייטען המבקש כי:

לצדו של המבקש עומדים טעמים מיוחדים להקטנת תוספת הפרשי ההצמדה והריבית בתיק ההוצאה לפועל דנן.

37. סעיף 81א(ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי:

"(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א)".

38. המבקש ייטען כי עומד לצידו "טעם מיוחד" להקטנת תוספת הפרשי הצמדת הריבית ודומה שהדברים שנאמרו בפס"ד מור תמר הנ"ל מתאימים להפליא גם בענייננו:

בענייננו, קיימות ראיות בתיק ההוצל"פ, להטלתו של עיקול מטלטלין שבוצע בהעדר החייבת-המשיבה "מבעד לחלון הראווה", וכן לניסיון נוסף לנקיטת הליכים מבצעיים, לפני למעלה מ-15 שנה, ותו לא. המערערת, החלה לפעול בשנית בתיק ההוצל"פ, רק בשנים האחרונות, כחלוף זמן רב, ולאחר שחובה של המשיבה צבר הפרשי הצמדה וריבית, והגיע לשיעור ניכר. לפיכך, נראה, כי לא נפגעה ציפיתה הלגיטימית של המערערת לסופיות הדיון, כאשר במשך שנים רבות, נמנעה, מביצועה של פעולה כלשהי בתיק ההוצל"פ. יחד עם זאת, כמפורט לעיל, נראה כי בנסיבות הענין, רשאי היה ראש ההוצל"פ לקבוע כי התקיימו הנסיבות המקימות למשיבה "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הבקשה מכוח סעיף 81ד(א) לחוק ההוצאה לפועל. (ההדגשות אינן במקור).

39. אשר על כן יטען המבקש כי הוא עמד בנטל המוטל עליו להראות "טעם מיוחד" בהתאם לסעיף 81א(ד) לחוק ההוצאה לפועל באשר כאמור, המשיב נמנע מלנקוט כל פעולה במשך יותר מ- 17 שנים מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

40. אשר על כן יתבקש ראש ההוצאה לפועל הנכבד כאמור ברישא לבקשה.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקש


  • 1
מאמרים באתר שייתכן ויענינו אותך:

אין מאמרים קשורים