צור קשר

  • כתבי טענות דיון אזרחי מסחרי

  • 1

בקשה לביטול פסק דין נגד חברת נסיעות

4.3333333333333 1 1 1 1 1 (3 Votes)

קבוצת הכדורגל בני לוד ביקשה לנסוע למחנה אימונים בחו"ל ולשם כך שלחה את מאמן הקבוצה על מנת שישלם במזומן לחברת הנסיעות את עלות הטיסה והלינה של הקבוצה. מאמן הקבוצה העדיף לקחת את המזומנים לעצמו ולשם בכמה שיקים אישיים שלו את עלות הטיסה והלינה של הקבוצה. חלק מהשקים של המאמן חוללו וחברת הנסיעות הגישה תביעה כנגד הקבוצה, בגין השקים שחזרו. הנהלת הקבוצה פנתה אל משרדנו לשם ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד והגשת כתב הגנה. בסופו של יום אכן בוטל פסק הדין ונדחתה תביעתה של חברת הנסיעות.



המבקשת, באמצעות ב"כ, מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את בקשתה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד בתיק שבכותרת ביום 25/04/05.

המבקשת תבקש לבטל את פסק הדין הן מחובת הצדק והן מתוך שיקולי בית המשפט באשר למבקשת סיכויי הגנה טובים מאד כנגד התביעה שהוגשה כנגדה.

להלן נימוקי הבקשה:

1. ייאמר מייד, קיים פגם מהותי, היורד לשורשו של עניין, בתביעה ובאישור המסירה שהוגש לבית המשפט ובמה דברים אמורים:

א. התובעת תטען כי הביטוי "קבוצת הפועל לוד" (להלן: "הקבוצה") אינו גוף משפטי כשיר לתביעה וממילא אינו גוף משפטי לו ניתן למסור כתב תביעה כלשהו.

ב. קבוצת הפועל בני לוד מנוהלת ע"י עמותה רשומה ששמה המשפטי המלא הינו עמותת בני לוד רכבת (ע"ר) שמספרה 58-0432755 (להלן: העמותה") וכל תביעה המופנית כנגד החברה צריכה הייתה להיות מופנית לעמותה.

ג. ניהולה של הקבוצה, תשלומים לספקים ולשחקנים, הזמנות עבודה וכיו"ב מבוצעים ע"י ובאמצעות העמותה בלבד.

ד. זאת ועוד, לקבוצה אין כלל כתובת רשומה, בניגוד לכתובתה הרשומה של העמותה שהינה רח' תחנת רכבת 10 לוד. גם על גבי אישור המסירה לא ניתן למצוא כתובת למסירה אלא מספר תיבת דואר וע"פ אישור המסירה לא ברור היכן נמסרה התביעה וההזמנה לדין.

ה. יודגש כי ע"פ דין מסירה לעמותה אמורה להיות במענה הרשום ולא ברור ע"פ אישור המסירה היכן בדיוק נמסר כתב התביעה נשוא התביעה וההזמנה לדין.

ו. כמו כן לא צורף לאישור המסירה תצהיר המאמת את המסירה לקבוצה ו/או לעמותה ויכול היה אולי להראות היכן בדיוק בוצעה אותה מסירה.

2. המבקשת תטען כי הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

3. הלכה זו נקבעה בכמה וכמה פסקי דין של בית המשפט העליון אשר פסקו על סמך ההנחה הבסיסית שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה...רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". (בית המשפט הנכבד מופנה לספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

4. יפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....
שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".

5. גם הדברים שנאמרו ע"י כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 נסמכו על אתו כלל בסיסי ויסודי:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.
מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר".

6. ברוח זו ציין גם כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים, התשנ"ט בעמודים 203 ו- 204 כי:

"גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לענין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק...".

7. עולה מן המקובץ כי קיימות שתי עילות לביטול פסק דין במעמד צד אחד, האחת, ביטול מתוך חובת הצדק והשנייה, ביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט.

8. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין ו/או שקיים פגם באישור המסירה, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה.

9. אשר על כן תטען המבקשת כי פסק הדין הינו "פגום" וכי יש לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו מתוך חובת הצדק באשר קיים פגם מהותי הנוגע לשורשו של עניין הן כתב התביעה באשר התביעה הוגשה כנגד הקבוצה ולא כנגד העמותה והן פגם באישור המסירה ממנו לא ניתן להבין היכן בוצעה מסירת כתב התביעה וההזמנה לדין וממילא לא צורף אליו תצהיר אשר יכול היה לאמת את המסירה לקבוצה ו/או לעמותה.

למען הזהירות ייטען להלן המבקש לעניין סיכויי הגנתו בתביעה שהוגשה כנגדו:

10. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי פסק דין שניתן מעמד צד אחד הינו הליך חורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות כנגדו תביעות לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט, ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות.

וכדבריה של כב' השופטת א. פרוקצ'ה ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (טרם פורסם):

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים"

11. לעניין שיקולי בית המשפט שעה שעומדת לפניו בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד יפים דבריו של כב' השופט בך ב ע"א 32/83 אפל נ' קפח :

"כאשר ניתן פסק-דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין על-פי תקנה 227 לתקנות סדר הדין, הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות:
(1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה – אם יבוטל פסק הדין?...
(2) מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל.

סיכויי ההגנה של המבקשת:

12. ייאמר מייד, כל ההתקשרות עם המשיבה בהקשר עם הטיול לרומניה, נעשתה על ידי זועבי הישאם, הוא המשיב 2 שהיה המאמן של הקבוצה ולא ברורה עילת התביעה, וכל שכן בסדר דין מקוצר, כנגד המבקשת.

13. למשיבה אין כל עילת תביעה כנגד המבקשת ודין התביעה כנגדה להידחות על הסף באשר ההתקשרות לנסיעת הקבוצה לרומניה הייתה עם המשיב 2 ועם המשיב 2 בלבד.

14. המשיב 2 לקח על עצמו את האחריות על הנסיעה לרומניה והודיע למנהל העמותה, מחמד אזברגה (להלן: "אזברגה") כי הוא יארגן את נסיעתה של הקבוצה עם סוכנות נסיעות שהוא מכיר, היא המשיבה.

15. לפיכך העביר לו אזברגה סכום של כ- 110,000 ₪, כ- 55,000 ₪ בשקים שנתנו כתרומות לעמותה ואת היתרה במזומן לשם מימון הנסיעה.

16. המשיב 2 אכן העביר חלק מהמזומן, סך של 11,625 ₪ אל המשיבה ואף חלק מהשקים, בסך 32,240 ₪, הוסבו לטובתה של המשיבה, והכל כפי שצוין בכתב התביעה. בסה"כ הועבר ע"י המשיב 2 למשיבה סך של 43,865 ₪.

17. את ייתרת הסכום, שהינו סך התביעה, שהיה אמור להעביר המשיב 2 אל המשיבה שילם המשיב 2 בשיק המשוך לפקודתו, דחוי ליום 30/09/04.

18. בדיעבד התברר כי השיק היחיד שחולל היה השיק האישי שנתן המשיב 2, הוא סך התביעה.

19. המבקשת תטען כי אין לה למשיבה כל עילת תביעה כנגדה באשר ההתקשרות עם התובעת בוצעה ע"י המשיב 2 בלעדית, על סמך היכרותו עם המשיבה, וללא כל קשר עם המבקשת.

20. המבקשת מעולם לא התקשרה עם המשיבה ולא בכדי לא הגישה המבקשת כל הזמנה ו/או אישור כלשהו בחתימתו של מי ממנהלי המבקשת.

21. לסיכום תטען המבקש כדלקמן:

א. קיים פגם מהותי, היורד לשורשו של עניין בתביעה ובאישור המסירה על פיו ניתן פסק הדין.

ב. למשיבה אין כל עילת תביעה כנגד המבקשת באשר למבקשת טענות הגנה טובות ומבוססות כנגד התביעה שהוגשה כנגדה ולפיכך תטען כי ללא ספק טענות אלו מהוות סיכויי הגנה טובים כנגד התביעה שהוגשה כנגדה.

22. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה, לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש וליתן לו את יומו בבית המשפט ולחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_______________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקשת

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
מאמרים באתר שייתכן ויענינו אותך: