צור קשר

  • כתבי טענות דיון אזרחי מסחרי

  • 1

בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד

1 1 1 1 1 (0 Votes)

המדובר בהסכם הלוואה שנחתם ע"י לקוח המשרד והנתבעים. בהסכם נרשמו תנאים שונים לגבי החזרה הלוואה לרבות העברת מחצית מדמי השכירות למרשנו וכי הדירה תישאר כערובה להשבת ההלוואה וכי אסור למכור אותה ללא הסכמת מרשנו. בסופו של יום ל העבירו הנתבעים חלק ניכר מדמי השכירות ובניגוד לאמור בהסכם בין הצדדים מכרו את הדירה ללא ידיעתו של מרשנו. לפיכך הוגשה תביעה בעניין הפרת ההסכם ובקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על דירת הנתבעים – שנתקבל.



בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לפעול בהתאם לסמכותו מכח תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולהורות על עיקול ברישום של זכויות המשיבים בדירה ברחוב הנרקיס 8 (מתחם 6427) בישוב מתן, הידוע גם כגוש 8804 חלקה 46 הרשומות במאגר המידע של מנהל מקרקעי ישראל.

מצ"ב פלט ממאגר המידע של מנהל מקרקעי ישראל, נכון ליום 14/10/09 כנספח א'. המפרט את זכויות המשיבים.

צו עיקול זמני:

1. תקנה 362 ותקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כפי שתוקנו בתיקון מס' 6 (התשס"א-2001), עוסקות בסעד של עיקול זמני. התנאים הנדרשים על פי תקנות אלו להטלת עיקול זמני הם:

א. קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה.
ב. קיומו של חשש סביר על בסיס ראיות מהימנות שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין
כבר בראשית הדברים ייטען המבקש כי מעבר לכך שלא יכולה להיות מחלוקת כי בקשתו עומדת בתנאי תקנה 362 ותקנה 374 לתקנות, המקרה דנן פשוט בתכלית מבחינת צו העיקול המבוקש. הבקשה כולה סובבת בין השאר על מכירת נכס מקרקעין שאותו הסכימו המשיבים לשעבד לטובתו של המבקש. המשיבים לא עמדו בהסכם זה, כמפורט לעיל. לפיכך כל שמבוקש הוא להמיר את הנכס שאותו מכרו בניגוד להתחייבויותיהם – בנכס אחר.

קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה:

2. כפי שיפורט להלן, ופורט בהרחבה בכתב התביעה, עומדות למבקש טענות, הנתמכות במסמכים, אשר ללא ספק מהוות ראיות מהימנות התומכות בתביעתו של המבקש בעניין הפרת ההסכם ע"י המשיבים.

3. המדובר בהסכם הלוואה לפיו העביר המבקש אל המשיבים ביום 10/08/1997 את הסך של 35,000 USD. תמורת הלוואה זו ע"פ הסכמתם של הצדדים בחוזה תשולם כדלקמן:

א. מחצית מדמי השכירות על הדירה שרשומה על שם המשיבים בערד.
ב. מחצית ממחיר הדירה.

כאמור בחוזה, הדירה תשמש כערובה להחזרת ההלוואה (הצדדים אף הכינו שטר משכנתא שלא נרשמה לבסוף). כמו כן הסכימו הצדדים שהמשיבים אינם רשאים למכור את הדירה ללא הסכמתו של המבקש.

בסופו של יום המשיבים לא העבירו את דמי השכירות עבור הדירה מינואר 2001 ואם לא די בכך, ביום 03/06/07 או בסמוך לכך נמכרה הדירה. לא מן הנמנע לציין כי המשיבים לא הודיעו על מכירת הדירה וממילא לא העבירו מחצית ממחיר מכירתה של הדירה, כאמור בהסכם.

1. המבקש והמשיבים, חברים ושותפים עסקיים זה שנים רבות. לאחרונה נתגלעו ביניהם חילוקי דעות בהקשר לחברה שהקימו יחדיו אשר בה הם שותפים בחלקים שווים. עניין זה בין הצדדים מתנהל בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.

2. ביום 10 לאוגוסט שנת 1997 חתמו הצדדים על הסכם הלוואה על פיו מלווה המבקש ללווים את הסך של 35,000 USD (35,000 דולר ארה"ב).

מצ"ב הסכם מיום 10/08/1997 כנספח ב' (להלן: "ההסכם").

3. הוסכם כי החזר ההלוואה יבוצע באמצעות תשלום של מחצית מדמי השכירות על דירתם של המשיבים בערך (להלן: "הדירה") ובנוסף, מחצית מערכה של הדירה בתנאים אשר פורטו בהסכם.

4. להלן יובהרו עיקרי ההסכם בין הצדדים:

א. סעיף 4א' להסכם קובע:

בתמורה להלוואה מתחייבים הלווים לשלם למלווה סכום בשקלים השווה ערך ל- 50% מערך הדירה ביום החזרת ההלוואה, אשר ישולם בסומים ובמועדים הקבועים כדלקמן:

1) בתאריך 1 בינואר 2007 יהא רשאי המלווה לדרוש לכל היותר פירעון מחצית ההלוואה בסכום השווה ערך ל- 25% מערך הדירה באותו מועד. מיום הדרישה לתשלום יינתן ללווים פרק זמן של 120 יום להמציא את הסכום הנדרש.

2) בתאריך 01 בינואר 2012 תשולם ללווה (צ"ל למלווה ב.י) יתרת ההלוואה.

ב. סעיף 4ב' להסכם קובע:

מוסכם כי במידה ולא ידרוש המלווה כל תשלום להחזרת ההלוואה במועד הראשון, יקבל המלווה 50% מערכה של הדירה ביום התשלום האחרון, ותשלום זה יהוה פרעון מלא של ההלוואה.

ג. סעיף 4ה' להסכם קובע כדלקמן:

מוסכם כי בכל תקופת ההלוואה ועד למועד סילוקה ו/או מכירת הדירה, תהיה הדירה מושכרת והמלווה יקבל 50% מתשלום השכירות.

אם הלווים יפרעו את ההלוואה לשיעורים, כאמור בהסכם זה, החל ממועד פירעון של כל חלק וחלק של ההלוואה, יופחת שיעור דמי השכירות המגיע למלווה בהתאם.

1) התשלום יהיה כפוף לתנאי תשלום השכירות וישולם למלווה עד 7 ימים מיום קבלת דמי השכירות לידי הלווים.

2) המלווה לא יקבל כל תשלום מהלווים במידה והדירה תהיה פנויה בין שוכר לשוכר.

3) הלווים יהיו אחראים להשכרת הדירה. הלווה והמלווה יישאו בחלקים שווים בכל ההוצאות הכרוכות בעריכת הסכם השכירות, הוצאות התיווך, שכ"ט עו"ד ואו כל ההוצאות האחרות הכרוכות בכך, ולמלווה לא תהיה כל התנגדות ו/או הסתייגות בבחירת השוכרים.

ד. סעיף 4ז' להסכם קובע:

בגין פיגור בתשלום יפצה הצד המפר את משנהו בריבית פיגורים בשיעור 2.5% (שני אחוזים וחצי) לחודש, אשר תיחשב על בסיס יומי מהמועד שנקבע לביצוע התשלום ועד למועד ביצועו בפועל וזאת, בנוסף לכל הנזקים ו/או ההפסדים ו/או ההוצאות אשר ייגרמו לו עקב וכתוצאה מן ההפרה ושאו על פי כל דין.

ה. סעיף 5 ב' להסכם קובע:

הלווים לא ימכרו ו/או ימשכנו ו/או ישכירו את הדירה לתקופה העולה על שלש (3) שנים (כולל אופציה), אלא בהסכמת המלווה.

5. המשיבים העבירו אל המבקש את דמי השכירות (שלא כסדרם) עד לחודש דצמבר שנת 2001. מאותו תאריך ואילך לא שולמו למבקש דמי השכירות.

6. מאחר והמבקש והמשיב 1 היו כאמור שותפים עסקיים, שאל מידי פעם המבקש את המשיב 1 מדוע לא מועברים אליו דמי שכירות. האחרון תירץ מסיבות כאלו ואחרות, מן היקב ומן הגורן, מדוע הדירה אינה מושכרת ולכן לא מועברים אל המבקש דמי השכירות.

7. בדיעבד התברר כי המשיב 1 פשוט, בהיעדר ביטוי אחר, רימה את שותפו העסקי וחברו זה שנים רבות באשר ביום 10/08/09, במשרדו של בא כוחו, התברר למבקש כי הדירה נמכרה כבר ביום 03/06/07 עת נרשמה הערת אזהרה על הדירה ע"י הרוכשים.

מצ"ב העתק נסח טאבו ונסח היסטורי של הדירה כנספח ג'.

8. ככל הידוע לתובע, הדירה נמכרה בסכום כולל של 150,000 ₪. יודגש כי למרות בקשותיו החוזרות והנשנות של המבקש ושל הח"מ לקבל את הסכם המכר לידיו, נמנעו המשיבים מלעשות כן. לפיכך שומר לעצמו המבקש את הזכות לתקן סכום זה לכשיוצג הסכם המכר.

9. למען השלמת התמונה יצוין כי לפי סעיף 5ד' להסכם הייתה אמורה להירשם משכנתא על הדירה ואולם למרות הבטחותיו של הנתבע כי משכנתא זו תירשם הדבר לא נעשה, ככל הנראה על מנת לאפשר למשיבים למכור את הדירה ללא הפרעה.

קיומו של חשש סביר על בסיס ראיות מהימנות שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין:

10. המבקש יחזור ויזכיר שוב כי מהות הבקשה דנן היא המרת הנכס שהמשיבים מכרו בניגוד להתחייבויותיהם ע"פ הסכם בין הצדדים, בנכס אחר.

11. המבקש ייטען כי הצדדים כבר הבהירו הבהר היטב שאין להם כל בעיה להפר הסכם ולמכור נכס שלהם, למרות שהם שאין להם הזכות לעשות כך. זאת ועוד, הצדדים פעלו כך לא כנגד אדם זר אלא כנגד המבקש, שהיה הן חברו של המשיב 1 מתקופת הצבא, הן שותפו העסקי עמו הוא היה בקשר יומיומי במועד מכירת הדירה והן יחסי שכנות.

כל אלו מלמדים כי המדובר במשיבים "המועדים לפורענות" ואשר בבוא יום מתן פסק הדין, וככל הנראה לפניו, ידאגו למכור או להעביר את הנכס נשוא הבקשה, על מנת להימנע מביצועו של פסק דין, אשר מיועד לאכיפת הסכם שאותו ממילא הפרו כאמור לעיל.

12. זאת ועוד, ככל הידוע למבקש, ולמעשה המשיבים כלל אינם מכחישים זאת, מצבם הכלכלי של המשיבים הינו בכי רע. קיים חשש ממשי כי על מנת להתחמק מתשלום ימכרו המשיבים את הנכס דנן או שידאגו, בדרכים לא דרכים להעבירו בתמורה או שלא בתמורה לאדם אחר.

מאזן הנוחות הנוטה ליתן צו עיקול במעמד צד אחד

13. המבקש ייטען כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו. ע"פ ההסכם בין הצדדים נדרשו המשיבים לספק ערובה כלשהי להלוואה שהועברה אליהם. לא רק זאת אלא שמערובה זו נגזר סכום החזר ההלוואה. המשיבים מכרו ערובה זו וכל המבוקש הוא כי במאזן בין הצדדים – יוחזר המצב להיות כשהיה ולמבקש יהיה נכס כלשהו להיפרע מהמשיבים כנגד ההלוואה שהעביר אליהם.

14. זאת ועוד, כל שמבוקש הוא עיקול ברישום. למשיבים לא ייגרם כל נזק כתוצאה מהעיקול אם יכריע בית המשפט לדחות את התביעה. לעומת זאת, אם יבריחו המשיבים את הנכס דנן, לא תהיה למבקש כל ערובה לסילוק ההלוואה כאמור בהסכם בין הצדדים שלגביו הציג המבקש ראיות לכאורה על הפרה ועל הברחת הערובה לסילוק ההלוואה. כמו כן, ממילא לא תהיה למבקש כל ערובה לביצוע פסק דין, שיישאר כאות מתה כפי שההסכם בין הצדדים נשאר כרגע.

15. מצ"ב תצהיר המבקש התומך בבקשה.

16. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים בהוצאות בקשה זו, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_________________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקש

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×
 
מאמרים קשורים שפרסמנו ואולי יעניינו אותך: