צור קשר

  • כתבי טענות דיני תאגידים

  • 1

בקשה לסעד זמני - קיפוח המיעוט

5 1 1 1 1 1 (3 Votes)

כתב תביעה ובקשה למתן צו עיקול זמני שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בסמוך לאחר הפסקת פעילותה של החברה גילה לפתע בעל מניות המיעוט כי בעלי מניות הרוב (שהיו בני משפחה אחת) הבריח את נכסיה של החברה בשיטתיות. אם לא די בכך, נותר בעל מניות המיעוט כערב על חשבון הבנק של החברה בסכומים גבוהים. בעל מניות המיעוט פנה אל משרדנו על מנת להשיב את הכספים שהוברחו מהחברה, להפטירו מהערבות לחברה ולדאוג לעיקול כספיה של החברה אצל צדדים שלישיים, עד להכרעה בתובענתו.

 


  

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לפעול בהתאם לסמכותו מכח תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ומכוח חוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק"), ולהורות כדלקמן:

א. בית המשפט הנכבד מתבקש כי יפעיל את סמכותו ע"פ תקנה 360 (א) לתקנות ויורה על הטלת עיקולים זמניים בדרך של רישום בנוגע לכספים וזכויות של המשיבים אשר הנמצאים ומוחזקים אצל המחזיקים וזאת עד לסכום של 500,000 ₪. זאת להבטחת התביעה בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 "סעד למקרה של קיפוח" המוגשת במקביל להגשת הבקשה דנן על הסכום הנ"ל וכן להבטחת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ב. להורות על מינוי רואה חשבון חוקר בהתאם לסעיף 191 לחוק ובהתאם לתקנה 123 לתקנות שיפעל בהתאם להוראות בית המשפט כמבקר פנים שיבדוק את פעולות החברה מיום הקמתה, לרבות את ספרי החברה, מסמכיה, רישומיה, החלטות שהתקבלו על ידי דירקטוריון החברה, עסקאות של החברה עם בעלי עניין, שכר, משכורות, הטבות לבעלי עניין, חלוקת דיבידנדים וכו', ואף יחווה דעתו ויישום את הסכומים המגיעים לחברה ולתובע בגין קיפוחם, עשיקתם והתעשרותם על חשבונה.

בתוך כך יתבקש בית המשפט הנכבד להורות כי רואה החשבון המבקר ירכז את כל החומר ו/או המסמכים ו/או ההתכתבויות ו/או ההסכמים (לרבות בין החברות לבין בעלי המניות בחברות) ו/או הדוחות החשבונאים המתייחסים לחברות ו/או למי מטעמן, יבחן את כל ההחלטות שנתקבלו בחברה, יבחן את כל הפעולות החשבונאיות שנעשו בקשר עם החברות שבבעלותם של הנתבעים, לרבות כספים ששולמו על ידי החברות לחברות אשר נמצאים בשליטת בעלי עניין בחברות, יורה למשיבים להשיב את כל הכספים שנטלו מהחברה בין באופן אישי ובין לחברות שבשליטתם שלא כדין ו/או שהוא חב להן, להורות למשיבים להמציא את כל המסמכים המצויים ברשותם והקשורים לחברות.ו

ג. להורות לנתבעים שלא לבצע פעולות כלשהן שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה.
ד. לחייב את המשיבים בהוצאות המבקש בבקשה בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.

להלן נימוקי הבקשה :

1. במקביל להגשת בקשה זו מוגשת תביעתו של התובע בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 "סעד למקרה של קיפוח", כנגד מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים 1 - 3 ו- הנתבעת 4 הפועלת באמצעות נציגה, הנתבע 1 אשר ניהלו ומנהלים את ענייניה של החברה בניגוד לטובתה ותוך קיפוח שיטתי ולאורך שנים של התובע. הנתבעים עושקים את התובע והחברה ומשתמשים בה כצינור להעברת כספים לשם העשרתם, ולהעשרת חברות אחרות שבבעלותם, שלא כדין תוך התעלמות בזכויותיו של התובע והפרת חובותיהם לתובע וחברה כדירקטורים וכבעלי המניות. כאמור לעיל הנתבעים מתעלמים לחלוטין זה שנים מזכויותיו של התובע בחברה ואינם משתפים אותו בדבר הקשור אליה. למעשה התובע, שהיה בעבר שכיר בחברה, פוטר ע"י הנתבעים ועתה הוא מנותק לחלוטין מהחברה מצד אחד ואולם עדיין, ולמרבה החוצפה, חתום התובע כערב להתחייבויות החברה בבנק מצד שני.

2. התובע יטען, כי זהו המקרה המובהק בו נוהג בית המשפט להושיט סעד לבעל מניות בחברה, בדרך של סעד למקרה של קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות ולאור ההלכה הפסוקה ובהתאם לסעיף 235 לפקודת החברות [נוסח חדש] ולסעיף 191 לחוק החברות הנ"ל.

3. בקשה זו הינה למתן סעדים זמניים במסגרת התובענה שבכותרת.

4. מטרת הבקשה למתן צו העיקול הזמני הינה למנוע פגיעה ממשית וחמורה בחברה ובמבקש, למנוע את סיכולו של פסק הדין ולמנוע מהנתבעים לרוקן מתוכן את החברה ולהעביר את ייתרת נכסיה והסכומים המגיעים לה למשיבים ישירות ו/או לחברות אחרות שבבעלותם – כפי שעשו עד כה.

5. כאן יודגש כי צו העיקול המבוקש הינו על נכסיה של החברה בלבד המוחזקים אצל צידי ג'. אין המדובר בנכסיהם של המשיבים. נוכח התנהלותם של המשיבים עד כה, כפי שיפורט וייתמך ע"י מסמכים רלוונטיים אין כל ספק כי יש להקפיא ולעקל את נכסי החברה על מנת למנוע מהמשיבים להעלים נכסים אלו של החברה שנעשקה על ידיהם תוך קיפוחו של המבקש.

6. בקשה למינוי רו"ח חוקר מוגשת על מנת לאפשר למבקש ולבית המשפט הנכבד לבדוק ולבחון את היקף הקיפוח והעושק המתמשך של החברה והמבקש ועל מנת שבית המשפט הנכבד יוכל להפעיל סמכותו למתן הסעדים המתבקשים בתובענה.

7. למותר לציין כבר עתה כי סמכותו של בית המשפט הנכבד ליתן את הסעדים המתבקשים בבקשה זו לעיל, הינה סמכות ברורה על פניה.
הצדדים:

8. התובע הינו בעל מקצוע בשיווק מערכות ריהוט למשרדים ולבתי עסק אשר והינו בעלים כאמור לעיל של 10.5% מהמניות שהקצתה החברה. כמו כן הועסק התובע ע"י החברה כמנהל שיווק.

למען השלמת התמונה יצוין כי התובע, היה מועסק עד לשנת 2001 בחברת דיוק תעשיות מיסודה של ק.ש.ר בע"מ (להלן: "דיוק") חברה הנמצאת גם היא בבעלות משפחתית של הנתבעים 1 ו- 2. חברת דיוק הייתה יצרנית של ריהוט משרדי והיא פורקה ע"פ צו בית המשפט מיום 27/09/06.

9. הנתבע 1 הינו בעליהם של 34% מהמניות שהוקצו בחברה והינו המנהל והרוח החיה שמאחורי החברה ועל פיו יישק דבר בחברה.

10. הנתבעת 2 הינה אמו של הנתבע 1 והינה דירקטורית בחברה שהייתה אחראית בפועל על העברת הכספים מהחברה לדיוק ולצדדים שלישיים, בין אם כדין ובין אם שלא כדין כפי שיפורט להלן. למעשה הייתה הנתבעת 2 אחראית על הכספים של החברה ושל דיוק כאחד תוך כדי קבלת משכורת קבועה מהחברה.

11. הנתבע 3 הינו אביו של הנתבע 1 והינו דירקטור בחברה כאשר תפקידו בחברה התמצה במציאת דרכים להעביר כספים מהחברה לחברת דיוק תעשיות שהינה בבעלותה של משפחת הנתבעים תוך כדי קבלת משכורת חודשית קבועה מהחברה.

12. הנתבעת 4 הינה חברה אשר ע"פ דו"ח רשם החברות עיסוקה הינו "יבוא ומסחר חומרי גלם לנגרות ובנין". והינה בעלת 55% מהמניות בחברה. כמו כן יצוין כי בעליה של הנתבעת 3 הינו הנתבע 1 אשר בבעלותו 100% מהמניות שהוקצו אצל הנתבעת 3.

מצ"ב העתק רשם החברות החברה ותקנון החברה כנספח א'.
מצ"ב העתק רשם החברות הנתבעת 3 כנספח ב'.

צו עיקול זמני:

13. תקנה 362 ותקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כפי שתוקנו בתיקון מס' 6 (התשס"א-2001), עוסקות בסעד של עיקול זמני. התנאים הנדרשים על פי תקנות אלו להטלת עיקול זמני הם:

א. קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה.
ב. קיומו של חשש סביר על בסיס ראיות מהימנות שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

קיומן של ראיות מהימנות לכאורה:

14. עוד נפסק ע"י בית המשפט העליון כי מכיוון שזכות הקניין הפכה לחוקתית יש לבחון היטב את טיבן של הראיות העומדות בבסיס הבקשה לעיקול כאמור ברע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פד"י נב(1) 193, 197 :

"עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שהכיר בקניין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובמספרן" .נ

15. כפי שיפורט בהרחבה להלן עומדות למבקש טענות הנתמכות במסמכים, אשר ללא ספק מהוות ראיות התומכות בתביעתו של המבקש בעניין קיפוחו ועושק החברה והתובע כאחד. המדובר מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים 1 – 3 והנתבעת 4 הפועלת באמצעות נציגה, הנתבע 1 אשר ניהלו ומנהלים את ענייניה של החברה בניגוד לטובתה ותוך קיפוח שיטתי ולאורך שנים של התובע. הנתבעים עושקים את התובע והחברה ומשתמשים בה כבובה להעשרתם, ולהעשרת חברות אחרות שבבעלותם שלא כדין תוך התעלמות בזכויותיו של התובע והפרת חובותיהם לתובע וחברה כדירקטורים וכבעלי המניות. הנתבעים מתעלמים לחלוטין זה שנים מזכויותיו של התובע בחברה ואינם משתפים אותו בדבר הקשור אליה. למעשה התובע, שהיה בעבר שכיר בחברה, פוטר ע"י הנתבעים ועתה הוא מנותק לחלוטין מהחברה מצד אחד ואולם עדיין, ולמרבה החוצפה, הינו חתום כערב להתחייבויות החברה בבנק מצד שני.

במקביל ולאורך כל שנות קיומה, רוקנה ומרוקנת החברה מכל רווחיה ע"י הנתבעים לעיתים במסווה ולעיתים אף מבלי לטרוח להסוות את העברות הכספים מהחברה אל הנתבעים אישית ו/או אל חברות שבבעלותם ו/או היו בבעלותם.

יצוין למען השלמת התמונה כי המדובר בחברה בבעלות משפחתית של הנתבעים בשיעור של 89.5% (כאשר הנתבעת 4 נמצאת גם היא בבעלותו של הנתבע 1) כאשר התובע הינו בעליהם של ייתרת המניות בחברה בשיעור של 10.5% (למען הסר ספק יצוין כי התובע אינו בן משפחה).

כריתת ההסכם בין הצדדים והקמת החברה:

16. ביום 12/06/01 נחתם הסכם בין הנתבעים ודיוק לבין התובע להקמת חברה חדשה, בין השאר הוסכמו התנאים להפעלת החברה והקצאת המניות בה. כמו כן הוסדרו בהסכם תנאי העסקתו של התובע בחברה. בפועל הקימו התובע והנתבעים את החברה דנן ע"פ ההסכם מיום 12/06/01 ומתוך כוונה שזו תהפוך להיות חברת השיווק של דיוק ללקוחות הקצה וכאמור בהסכם תעסוק החברה: "בשיווק ריהוט משרדי ללקוחות סופיים כמפורט בהסכם זה" (להלן: הסכם ההקמה")

מצ"ב העתק ההסכם מיום 12/06/01 מסומן נספח ג'.

17. התובע ייטען כי יש לפרש את ההסכם כך שהצדדים בו משתנים ע"פ כוונתם של מנסחיו ומלשון הסעיפים בו. פרשנות זו שוללת לחלוטין פירוש כי ההסכם נכרת בין התובע לבין דיוק בלבד כאמור בכותרת ההסכם. הצדדים בהסכם, אשר ככל הנראה נוסח ללא ייעוץ משפטי, משתנים מסעיף לסעיף ומחייבים בכל סעיף צד אחר להסכם אשר שמו לא הוזכר בכותרת. נוכח האמור בהסכם והחיובים ההדדיים בו, פרשנות הקובעת אחרת לא תוכל לעמוד.

א. הצדדים כמשמעות ביטוי זה בסעיף 2.1 להסכם היו התובע והנתבעים. אכן הוקמה חברה כאמור בסעיף זה ואולם מעולם לא הייתה שותפה דיוק בהקמתה ולא הייתה בעלת מניות בה ו/או נושאת תפקיד כלשהו אחר בה.

ב. הביטוי "הצדדים" כמשמעותו בסעיף 4 ו- 6 להסכם הם החברה וחברת דיוק.

ג. הצדדים לעניין סעיף 8 להסכם הם בכלל החברה והתובע ודיוק והתובע בערבוביה.

ד. הצדדים לעניין סעיף 9 להסכם כלל אינם ברורים וככל הנראה הכוונה היא לתובע וליתר בעלי המניות בחברה שהינם הנתבעים 1, 2 ו- 4.

18. כאמור לעיל, בבסיס ההסכם היה העיקרון כי החברה תשמש כמשווקת של מוצרי חברת דיוק ללקוחות סופיים (להבדיל מנגריות וסוחרים).

19. תנאי הסכם ההקמה, הרלוונטיים לענייננו כללו בין השאר את התנאים להלן:

א. תוקם חברה חדשה ע"י הצדדים להסכם.

ב. הדירקטורים בחברה יהיו: התובע, הנתבעים 1 ו- 2 וכמו כן מר שלמה קרסנובסקי שהינו אבי הנתבע 1 ובעלה של הנתבעת 2 (להלן: "שלמה") (סעיף 3.3).

ג. המניין החוקי בישיבות דירקטוריון יהיה לפחות 3 דירקטורים שאחד מהם הוא התובע. במידה והתובע יוזמן ולא יופיע, לאחר שהוזמן, לישיבת דירקטוריון במועד שנקבע יוכלו הדירקטורים לקיים את הישיבה בלעדיו (סעיף 3.4)

ד. חתימת 2 דירקטורים תחייב את החברה (סעיף 3.5).

ה. החלטות החברה לרבות באמצעות בעלי מניותיה לגבי דילול בעלי המניות ושינוי מהותי בתחום פעילותה של החברה יתקבלו רק בהסכמתו של התובע (סעיף 3.6).

ו. לכל אחד מהדירקטורים תהא זכות עיון בכל ספרי החברה וגישה מלאה לכל המידע הקשור לפעולות החברה לרבות חשבונות הבנק (סעיף 3.7).

ז. כאשר החברה תרכוש מוצרים מדיוק היא תשלם עבור המוצרים במחיר הנמוך ממחיר השוק (סעיף 4.2).

ח. במידה ובמסגרת עסקה למכירת ריהוט משרדי יתאפשר לחברה למכור גם פריטים נוספים, אזי החברה תמכור את הפריטים בעצמה או לחילופין תעביר את העסקה לדיוק וזו תשלם לחברה דמי תיווך בסך 10% ממחיר העסקה שבוצעה על ידה (סעיף 4.3).

ט. הצדדים מתחייבים שלא להתחרות בדרך כלשהי במישרין או בעקיפין, ישירות ו/או באמצעות צדדים אחרים, בעסקיה של החברה. למען הסר ספק הודגש בהסכם כי דיוק תוכל להמשיך לעסוק בעסקיה בתחום ייצור ושיווק רהיטים כהרגלה, אולם החל מהמועד בו תחל החברה לספק ריהוט משרדי ללקוחותיה הסופיים כאמור תפסיק דיוק לספק סחורה אך ורק ללקוחות סופיים ותמשיך לייצר ולשווק סחורה לרבות לנגריות וסוחרים, את אותם מוצרים שהיא מייצרת כיום, ובלבד שלא תספק לכל אדם ו/או גוף סחורות של חברת קלן. (סעיף 4.5).

י. החברה תפעל ממתחם מפעלה של דיוק בראשון לציון, בתמורה כפי שיסוכם בין הצדדים (סעיף 4.7).

יא. הצדדים התחייבו לערוב לחברה ע"פ חלקם היחסי בהון המניות המוקצה (סעיף 6.2).

יב. דיוק תהיה רשאית ע"פ שיקול דעתה להעמיד הלוואות לחברה ואולם לא תעשה חלוקת רווחים בחברה אלא לאחר החזר כל ההלוואות לדיוק ופירעון כל חובותיה לרבות לבעלי מניותיה. (סעיפים 6.2 ו- 7).

יג. במידה והחברה תעסיק מנהל או עובד בכיר שיהיה בעל עניין בדיוק עלות העסקתם של אותם עובדים לא יעלה על היחס שבין חלקה של דיוק בחברה לבין חלקו של התובע. (סעיף 8.4).

20. כאמור בהסכם, עם היווסדה של החברה הועסק התובע על ידיה כמנהל שיווק וקיבל את משכורתו, בצירוף עמלות מכירות שביצע, מהחברה ישירות.

הפרת ההסכם ע"י הנתבעים והתעלמות גורפת מהוראות חוק החברות והפרת חובותיהם כבעלי מניות ודירקטורים בחברה:

21. זמן קצר לאחר הקמת החברה הבחין התובע כי הוא ממודר לחלוטין מהנעשה בחברה. הנתבעים עשו בחברה כבשלהם תוך התעלמות ממעמדו של התובע בחברה, מטובתה של החברה ומהוראות חוק החברות.

22. למעשה שימשה החברה כבובה וכצינור להעברת כספים אל דיוק ומדיוק אל משפחת קרסונבסקי, בעלי המניות בחברת דיוק. זאת תוך התעלמות גורפת ומכוונת מהוראות חוק החברות, מהוראות ההסכם בין הצדדים ומחובותיהם של הנתבעים כבעלי מניות הרוב בחברה וכדירקטורים.

התעלמות גורפת מהוראות חוק החברות

23. בניגוד לסעיף 60 לחוק החברות לא קיימה התובעת מעולם אסיפה שנתית ואם קוימה מעולם לא הוזמן אליה התובע ו/או נאמר לה מה הוחלט בה. למותר לציין כי בתקנון החברה לא נקבע כי החברה לא תקיים אסיפה שנתית. יצוין כאמור לעיל כי התובע נותק מכל המתרחש בחברה ואם נתקיימו אסיפות כלליות מבלי להזמינו לא קיבל מעולם את פרוטוקול האסיפה ופרוטוקולים אלו לא נשמרו במשרדי החברה.

יצוין כי בדוחות השנתיים של החברה דווחו דיווחם כוזבים בעניין קיום אסיפות והצגת הדוחות הכספיים כנדרש.

מצ"ב העתקי דוחות שנתיים שהועברו ע"י החברה לידי רשם החברות מסומנים נספח ד'.

24. בניגוד לסעיף 61ב' לחוק מעולם לא שלחה החברה לתובע דוחות כספיים כלשהם בעניין מצבה של החברה.

25. בניגוד לסעיף 97 לחוק החברות, מעולם, לאורך כל שנות קיום החברה מעולם לא הוזמן התובע לישיבת דירקטוריון כלשהי וכל החלטות החברה, לרבות הקצאת אשראי, המבנה הארגוני ומשכורות העובדים והדירקטורים נקבעו ע"י הנתבעים בלבד, מבלי ליידע את התובע על החלטותיהם, לא כל שכן שיתופו בתהליך קבלת ההחלטות.

26. מאחר וכאמור לעיל מעולם לא נתקיימה אסיפה שנתית בחברה ומעולם לא נתכנס דירקטוריון החברה, לא נתקבל מהדירקטוריון מעולם דיווח על ענייני החברה ועל תוצאותיה העסקיות כקבוע בסעיף 92(א)(6) לחוק החברות וממילא לא אושרו ע"י הדירקטוריון כל דיווחים שיעברו אל האסיפה השנתית ו/או נרשמו פרוטוקולים כלשהם של ישיבות הדירקטוריון כאמור בסעיף 108(א) לחוק החברות.

27. יודגש כי מחזור עסקיה השנתי של החברה עולה בהרבה על הסכום הקבוע בסעיף 158(א) לחוק החברות וממילא לא נידון העניין באסיפה הכללית של החברה וניתנה לתובע (כבעלים של יותר מ- 10% ממניות החברה) האפשרות להתנגד להחלטה כזו, אם הייתה.

הפרת ההסכם ע"י הנתבעים:

28. בניגוד לאמור בסעיף 3.6 להסכם, שינויים מהותיים בפעילות החברה מעולם לא נתקבלו בהסכמתו של התובע:

פיטורי המבקש מהחברה וניתוקו המלא ממנה:

א. פיטוריו של התובע כמנהל שיווק בחברה: פיטוריו של התובע הונחתו על עליו מבלי להיוועץ בו, מבלי לשתף אותו בהליך קבלת ההחלטות ואף מבלי להגיע להסדר כלשהו לעניין התשלומים המגיעים לו, בוודאי מבלי לקבל את הסכמתו לכך. למען השלמת התמונה יצוין כי תביעה של התובע בעניין פיטוריו וזכויותיו הסוציאליות האחרות הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה במקביל להגשת תביעה זו.

הצרת צעדיו ושלילת זכות החתימה של המבקש על גבי הזמנות עבודה:

ב. ביום 09/07/06 קיבל התובע מכתב בעניין שינויים לגבי זכות החתימה של התובע בהצעות מחיר ללקוחות. נאמר לו ע"י הנתבעים, בדואר רשום, כי החל מיום קבלת המכתב לא יוכל התובע לחתום כבעבר על הצעות מחיר ואם יחתום על הצעות כאלו הם לא יחייבו את החברה. שוב, התובע מעולם לא היה שותף לתהליך ההחלטה, מעולם לא נשאל אפילו לדעתו, מעולם לא נאמר לו אילו שינויים מהותיים בחברה הביאו להחלטה ובוודאי שלא קיבלו את הסכמתו לכך.

מצ"ב העתק המכתב מיום 09/07/06 מסומן נספח ד1'.

רכישת ריהוט מחברה בבעלות משפחתית של הנתבעים במחירים מופקעים וכאמתלה להוצאת כספים מהחברה:

ג. בניגוד לקבוע בסעיף 4.2 להסכם ההקמה בה נקבע כי כאשר החברה תרכוש מדיוק מוצרים היא תשלם עליהם במחיר נמוך ממחיר השוק, שילמה התובעת מחיר גבוה בהרבה ממחיר השוק על מוצריה של חברת דיוק.

1. מאחר והתובע היה אחראי על השיווק בחברה הוא העביר את הזמנות הלקוחות הסופיים אל חברת דיוק, דרך הנתבעים 1 ו- 2 אשר היו אחראים על הקשר הפיננסי בין החברה לבין דיוק. יצוין עוד שהנתבעת 2 במשותף עם הנתבע 1 היו אחראיים על הנהלת החשבונות של החברה וחברת דיוק כאחד.

2. אט אט הבחין התובע שעבור המוצרים הנרכשים מחברת דיוק שילמה החברה סכומים גדלים והולכים, הרבה מעבר למחיריהם של המוצרים ולא פעם כלל ללא קשר בין כמות ומחיר המוצרים לבין המחיר שחויבה החברה. במילים אחרות חייבה הנתבעת 2 את החברה בסכומים ככל העולה על רוחה.

3. בסופו של דבר לא היה כל קשר בין מחיר השוק למחירים אותם חייבה הנתבעת 2 את החברה ולאחר מכן אף הקשר בין רכישותיה של החברה מחברת דיוק לבין הסכומים בהם חויבה החברה עבור אותם "רכישות", היה קשור ישירות לסך הכולל שהועבר לחברה מהלקוח.

4. שאלותיו של התובע ובקשותיו לעיין במסמכים בעניין זה כמו גם הערותיו לגבי התנהלות הדברים לא קיבלה התייחסות.

אי עמידה על חובות לחברה של חברות בבעלות הנתבעים:

ד. בניגוד לאמור בסעיף 4.3 להסכם בו הייתה אמורה חברת דיוק לשלם לחברה עמלת תיווך בסך 10% מכל עסקה שתועבר לדיוק ע"י החברה לא שולמו עמלות כאלו מעולם. זאת למרות העברת עסקאות מהחברה לדיוק בסכומים של מיליוני שקלים. יצוין כי העמלות לא שולמו באשר ממילא ראו הנתבעים בחברה כבובה של דיוק וממילא עיקר פעילותה נועד על מנת להזרים כספים לדיוק. הנתבעים כלל לא ראו צורך לעמוד על הסכם זה ולא עדכנו, נועצו, לא כל שכן קיבלו את הסכמתו של התובע לכך.

ה. להלן טבלת עסקאות חלקית שבוצעו בין השנים 2003 – 2005 בה מפורטות מספרי העסקאות, שמות העסקאות וסך משוערך של כל עסקה ועסקה. סה"כ המדובר בעסקאות (ויוזכר שוב כי המדובר בנתונים חלקיים) בסך כולל של כ- 19 מיליון ₪ בקירוב, מהם ע"פ ההסכם היו צריכים להיות משולמים לתובעת כעמלות סך של כ- מיליון ו- 900,000 ₪ בקירוב.

יודגש כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העסקאות שהועברו לדיוק. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

שנה מספר פרויקט שם הפרויקט סך הפרויקט
דיוק 2003 123023 רפאל 250,000
דיוק 2003 123027 יפה נוף 200,000
דיוק 2003 123029 פרידמן 100,000
דיוק 2003 123033 תע"ש רמה"ש 700,000
דיוק 2003 123034 רשף נכסים 100,000
דיוק 2003 123035 מגלקום 50,000
דיוק 2003 123041 בנק דיסקונט- 1,000,000
דיוק 2003 123042 אל-אופ-ריהוט מתוכנן 1,000,000
דיוק 2003 44 אקדמיה לטיסה-חצרים 4,000,000
דיוק 2003 123043 אוניברסיטת בר אילן-בניני כיתות 100,000
דיוק 2003 123044 סולל בונה-משרה"ט מטבחים 200,000
דיוק 2003 123045 אל-אופ-ריהוט סטנדרטי 1,000,000
דיוק 2003 123047 בית פיליפס 1,000,000
דיוק 2003 123049 המוסד לביטוח לאומי-חולון 200,000
דיוק 2003 123052 ברוש ניר-שדה דב 200,000
דיוק 2003 123054 הסוכנות היהודית 2,000,000
דיוק 2003 123055 מש"מ 500,000
דיוק 2003 123056 משכ"ל 1,500,000
דיוק 2003 123057 מכון מור 50,000
דיוק 2003 123059 בית חולים רמב"ם 200,000
דיוק 2003 123060 נמל אשדוד 200,000
דיוק 2004 124001 טבע נתניה 250,000
דיוק 2004 124002 טבע-קריית אריה 250,000
דיוק 2004 124003 צים-נגרות אומן 500,000
דיוק 2004 124006 תע"ש גבעון 300,000
דיוק 2004 124007 בית הסטודנט-אוניברסיטת בן גוריון 400,000
דיוק 2004 124012 מורשת בגין 200,000
דיוק 2004 124013 המרכז הרפואי שערי צדק 200,000
דיוק 2004 124014 כותרי פיס-מפעל הפיס 200,000
דיוק 2004 124015 הדסה עין כרם-מיון 200,000
דיוק 2004 124016 רותם שני 50,000
דיוק 2004 124020 אשדוד-אורות חיים 150,000
דיוק 2004 124021 אוניברסיטת באר שבע-בניין צרפת 300,000
דיוק 2004 124023 אוניברסיטת באר שבע-בניין מדעי הרוח 200,000
דיוק 2004 124027 נמל אשדוד -גזברות 50,000
דיוק 2005 125004 ביולוגיה שדה בוקר 200,000
דיוק 2005 125005 בית הסטודנט-קומה ב' 200,000
דיוק 2005 125010 ECTEL 100,000
דיוק 2005 125013 אגן יצרני כימיקלים בע"מ 200,000
דיוק 2005 125015 פזגז 100,000
דיוק 2005 125017 קסיופאה 200,000
סה"כ 18,800,000

ו. בניגוד לאמור בסעיף 8.4 בהסכם הועסקו בחברה הנתבעים 2 – 3 בחברה תוך קבלת משכורות קבועות ותשלומי הוצאות לרבות טלפונים, טלפונים סלולרים, רכבים והוצאות רכב. כל זאת מבלי שדיוק תהיה כלל בעלת מניות בחברה. למעשה שילמה החברה משכורות לבני משפחת קרסונבסקי מבלי קשר לתפקידם ולפעילותם בחברה, גם אם כל תפקידם הסתכם באיתור דרכים לריקון החברה מרווחיה.

הפרת חובותיהם של הנתבעים כבעלי מניות ודירקטורים וריקון שיטתי של קופת החברה לטובת הנתבעים, בני משפחתם והחברות שבבעלותם:

29. הנתבעים, כבעלי מניות ודירקטורים הפרו ברגל גסה את חובות הנאמנות וההגינות בניהולם את החברה. פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים עולים כדי הפרה גסה ומתמשכת של כל חובות ההגינות המוטלות עליהם ע"פ סעיפים 193 ו- 252 – 256 לחוק החברות.

30. כל התנהלות העניינים הייתה שלא לטובת החברה אלא לטובת הנתבעים, בני משפחתם וחברת דיוק. לאורך כל שנות קיומה של החברה, עד לפירוקה של חברת דיוק, הוזרמו אל דיוק סכומים ללא כל פרופורציה לסכומים בהם הייתה אמורה להיות מחויבת החברה. כמו כן וכאמור לעיל מעולם לא עמדה החברה על תשלומים מדיוק שהיו מגיעים לה כתוצאה מעסקאות ענק בהם תיווכה החברה. אם לא די בכך שילמה החברה את משכורותיהם של חברת דיוק ואף את תשלומי המע"מ ומס ההכנסה של חברת דיוק כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.

א. ריקון קופת החברה לטובת חברת דיוק ישירות:

כפי שיפורט בטבלה להלן ובהעתקי השקים שסומנו כנספחים ה'1 – ה' 27, הנתבעים העבירו באופן שיטתי וקבוע סכומים אדירים מקופת החברה אל חברת דיוק וזאת ללא כל הצדקה באשר מעולם לא משכה מדיוק החברה סחורה בסכומים אלו, בוודאי לא בזמן כה קצר.

בחודש פברואר 2006 הועבר אל דיוק סך של: 254,000 ₪
בחודש מרץ 2006 הועבר אל דיוק סך של: 540,000 ₪
בחודש אפריל 2006 הועבר אל דיוק סך של: 300,000 ₪
בחודש מאי 2006 הועבר אל דיוק סך של: 208,000 ₪
בחודש דצמבר 2006 הועבר אל דיוק סך של: 250,000 ₪
סה"כ ב- 5 חודשים: 1,552,000 ₪

בסה"כ בממוצע הועבר מהחברה אל דיוק סך של כ- 310,400 ₪ לחודש ובחישוב שנתי סך של 3,724,800 ₪ !!! לשנת 2006 בלבד.

לא למיותר מלהדגיש שוב כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העברות הכספים לחברת דיוק וממנה אל הנתבעים ו/או בני משפחתם. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

נספח תאריך סכום נספח תאריך סכום
ה'1 20/02/06 50,000 ה'16 25/04/06 20,000
ה'2 20/02/06 20,000 ה'17 26/04/06 23,000
ה'3 27/02/06 85,000 ה'18 27/04/06 30,000
ה'4 28/02/06 99,000 ה'19 28/04/06 25,000
ה'5 01/03/06 195,000 ה'20 30/04/06 42,000
ה'6 01/03/06 50,000 ה'21 05/05/06 20,000
ה'7 03/03/06 25,000 ה'22 07/05/06 26,000
ה'8 03/03/06 25,000 ה'23 14/05/06 12,000
ה'9 07/03/06 15,000 ה'24 21/05/06 150,000
ה'10 21/03/06 50,000 ה'25 20/12/06 50,000
ה'11 22/03/06 50,000 ה'26 22/12/06 50,000
ה'12 31/03/06 85,000 ה'27 24/12/06 50,000
ה'13 31/03/06 45,000 ה'28 26/12/06 50,000
ה'14 04/04/06 70,000 ה'29 28/12/06 50,000
ה'15 24/04/06 87,000

ב. העברות ישירות מקופת החברה לכיסם של הנתבעים ובני משפחתם:

בניגוד להסכם ההקמה בו נקבע כי ימונו בעלי תפקידים וישולמו משכורות ע"פ היחס בין חלקה של דיוק בחברה לבין חלקה של התובע מונו בדיוק הנתבעים 2 ו- 3 שהינם אביו ואמו של הנתבע 1 וקיבלו משכורות קבועות מתוקף תפקידם כדירקטורים.

הנתבע 3 קיבל משכורת חודשית של 3,750 ₪, ובחישוב שנתי סך של 45,000 ₪ לשנה, כפי שניתן לראות בהעתקי השקים אשר הועברו אליו מהחברה וסומנו כנספחים ו'1 – ו'9.

הנתבעת 2 קיבלה משכורת חודשית של 2,200 ₪, ובחישוב שנתי סך של 26,400 ₪ כפי שניתן לראות בהעתק השק אשר הועבר אליה מהחברה וסומן כנספח ז'.

הגב' נטלי קרסנובסקי, אשר הינה אחותו של הנתבע 1 ובתם של הנתבעים 2 ו- 3, קיבלה משום מה בתאריך 23/06/06 מהחברה סך של 40,000 ₪. העתק השיק מסומן כנספח ח'.

שיק נוסף ניתן לפקודת "מי שי" אשר הינה חברה בבעלות משפחתית של הגב' נטלי קרסנובסקי ע"ס 2,428 ₪. העתק השיק מסומן נספח ט'.

שקים נוספים הועברו לבעלי מקצוע אשר עבדו באופן פרטי אצל הנתבעים ו/או בני משפחתם ותשלומי מכולת למשפחה:

1. שיק ע"ס 4,700 ₪ מיום 10/12/06 הועבר ל"קרמיקה שרוני", החברה שביצעה עבודות שיפוצים בביתו של הנתבע 1 באותה תקופה. מצ"ב השיק כנספח י'1.

2. שיק ע"ס 17,325 ₪ מיום 26/12/06 הועבר לעמי מימון אשר ביצע עבודות פרטיות עבור בני משפחת קרסנובסקי.מצ"ב השיק כנספח י2'.

3. שיק ע"ס 13,702 מיום 04/04/06 ששולם לפקודת היפר נטו ע"י החברה כתשלומי מכולת בעבור בני משפחת קרסנובסקי או חברת דיוק. מצ"ב השיק כנספח י'3.

סך התשלומים שהועברו אל בני משפחת קרסנובסקי, מהנתונים החלקיים שבידי התובע, עומדים ע"ס:

שלמה קרסנובסקי: 3,750 ₪ X 12 חודשים X 5 שנים = בסה"כ: 225,000 ₪
רבקה קרסנובסקי: 2,200 ₪ X 12 חודשים X 5 שנים = בסה"כ: 132,000 ₪
נטלי קרסנובסקי: 40,000 ₪
ליאור קרסנובסקי – תשלומים לבעלי מקצוע פרטיים: 24,453 ₪
סה"כ: 421,453 ₪

לא למיותר מלהדגיש שוב כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העברות הכספים לידיהם של הנתבעים ובני משפחתם. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

מצ"ב טבלאת הנספחים כמפורט לעיל:

נספח תאריך סכום לפקודת
ו'1 05/03/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'2 05/04/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'3 05/05/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'4 05/06/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'5 05/08/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'6 05/09/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'7 05/10/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'8 05/11/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ו'9 05/12/06 3,750 שלמה קרסנובסקי
ז' 08/10/06 2,200 קרסנובסקי רבקה
ח' 23/06/06 40,000 קרסנובסקי נטלי
ט' 26/09/06 2,428 מי שי
י'1 10/12/06 4,700 קרמיקה שרוני
י'2 26/12/06 17,325 עמי מיימון

ג. משכורות ששילמה החברה ישירות לעובדי דיוק:

בנוסף לתשלומים ששולמו לדיוק כאמור לעיל העבירה החברה משכורות לעובדיה של חברת דיוק ישירות למרות שעובדים אלו מעולם לא הועסקו בחברה אלא היו עובדיה של חברת דיוק.

סך התשלומים שהועברו אל עובדי דיוק, הידועים לתובע מגיעים לסך של כ-168,000 ₪ !!!

תשומת לב בית המשפט מופנית לתשלומים לא ברורים בסך כולל של כ- 65,000 ₪ שהועברו מהחברה בשקים אל למר אילן קטורזה, מחסנאי של חברת דיוק, בין החודשים מרץ לאוגוסט 2006.

לא למיותר מלהדגיש גם כאן כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העברות הכספים מהחברה אל חברת דיוק. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

להלן פירוט העברות המשכורות לעובדי דיוק בחודש מרץ, אפריל, מאי 2006:

נספח תאריך סכום לפקודת
יא'1 26/02/06 2,000 ליאור אלקובי
יא'2 27/02/06 3,818 קטורזה אילן
יא'3 10/03/06 4,789 אלי אדרי
יא'4 20/03/06 6,544 שפירא דניס
יא'5 20/03/06 5,745 צ'רצ'ניצקו מקסים
יא'6 20/03/06 6,404 רומה פרבין
יא'7 20/03/06 5,729 ג'ימי קובלה
יא'8 20/03/06 4,028 יפסוב ויזדן
יא'9 20/03/06 4,537 פלוט מיכאל
יא'10 20/03/06 2,782 שפיורקו
יא'11 20/03/06 3,082 ליטבין ולדיסלב
יא'12 20/03/06 3,443 שטינברג מקסים
יא'13 20/03/06 5,134 כדורי יעקב
יא'14 20/03/06 3,229 מרזוק מורן
יא'15 20/03/07 5,593 ליטובסקי תמרה
יא'16 20/03/06 8,097 גולדשטיין צביקה
יא'17 20/03/06 4,288 מליכוב מיכאל
יא'18 20/03/06 6,448 פוריה אלכסנדר
יא'19 20/03/06 5,038 לבנפוס קונסטנטין
יא'20 10/04/06 4,550 משיח יוסי
יא'21 10/04/06 1,688 סירי ציון
יא'22 30/04/06 1,732 חלב משה
יא'23 30/04/06 2,698 לב ניסים
יא'24 30/05/06 800 סרגיי מילוסטניק
יא'25 12/06/06 10,776 אילן קטורזה
יא'26 24/07/06 1,700 בירנברג גבי
יא'27 01/08/06 1,975 אילן קטורזה
יא'28 31/07/06 2,194 אילן קטורזה
יא'29 03/03/06 13,281 אילן קטורזה
יא'30 03/03/06 24,348 אילן קטורזה
יא'31 12/05/06 12,477 אילן קטורזה

ד. תשלומי מס הכנסה ומע"מ שולמו באמצעות החברה לדיוק:

הנתבעים הגדילו לעשות שעה ששילמו את תשלומי המע"מ, מס ההכנסה והביטוח הלאומי עבור עובדי דיוק באמצעות חשבונה של החברה. עיון ביתרת הנהלת החשבונות של החברה לגבי דיוק מתאריך 22/05/06, שבטעות הגיע לידיי התובע, מראה כי הנתבעים אף לא ניסו להסתיר זאת:

• במס' תנועה 735 ניתן לראות כי בתאריך 22/05/06 שולמו 10,000 ₪ עבור מס הכנסה עבור דיוק.
• במס' תנועה 736 ניתן לראות כי באותו תאריך שולמו 20,630 ₪ נוספים בעבור מס הכנסה עבור דיוק.
• במס' תנועה 738 ניתן לראות כי באותו תאריך שולמו 30,000 ₪ בעבור ביטח לאומי עבור דיוק.

מצ"ב העתק ייתרת הנהלת חשבונות מיום 22/05/06 כנספח יב'.

גם שיקים של החברה שהועברו אל המוסד לביטוח לאומי מראים בבירור כי תשלומים אלו שולמו בעבור חברת דיוק, אין כל סיבה כי חברה אשר העסיקה לכל היותר 5 עובדים תשלם סכומים כאלו למוסד לביטוח לאומי:

נספח תאריך סכום לפקודת
יג'1 16/03/06 49,431 המוסד לביטוח לאומי
יג'2 15/05/06 12,244 המוסד לביטוח לאומי

ה. תשלומים בלתי מוסברים שהועברו לנתבעת 4 - חברת קרסנופל בע"מ:

כאמור לעיל, קרסנופל, הינה בבעלותו של הנתבע 1. במערכת היחסים בין החברה לקרסנופל שימשה האחרונה כחברת היבוא של החברה למוצרים אותם שיווקה החברה בישראל.

עיון ביתרת כרטיס הנהלת החשבונות מראה כי ריקון קופת החברה לא בוצע רק באמצעות חברת דיוק. ריקון החברה התבצע גם באמצעות חברת קרסנופל שאליה הועברו סכומים שונים ומשונים, אשר הקשר בין החשבוניות שהגישה קרסנופל לחברה לבין הסכומים ששולמו ע"י החברה הינו מקרי לחלוטין.

עיון בייתרת הנהלת החשבונות של החברה לגבי קרסנופל מיום 22/05/06 מראה כי תשלומים שהועברו אל קרסנופל בתאריכים שונים שולמו ע"פ חשבונית נגדית אחת בלבד שמפרה 11600 וכי התשלומים שולמו ללא קשר לחשבוניות שהוצאו או לא הוצאו לחברה ע"י קרסנופל.

מצ"ב העתק ייתרת הנהלת חשבונות כאמור לעיל מסומן נספח יד'

תשלומים שהועברו לדיוק במסווה של תשלום עבור רהיטים:

ו. בניגוד לאמור בהסכם הקמת החברה ובניגוד גמור לטובתה, רכשה החברה מוצרים מדיוק במחיר הגבוה בהרבה ממחיר השוק וזאת במטרה להצילה מהתמוטטות. כאמור לעיל ללא הועיל באשר דיוק פורקה בשנת 2006.

כאמור לעיל, חיובי החברה בעבור מוצרי דיוק בוצעה ע"י הנתבעת 2, אשר הייתה אחראית גם על הנהלת החשבונות של חברת דיוק. התובע ייטען כי הנתבעת 2 חייבה את החברה בסכומים שהקשר ביניהם למוצרים שנרכשו בפועל ע"י החברה הינו מקרי לחלוטין. החיובים בוצעו ע"פ צרכיה הכספיים של הנתבעים ודיוק וללא כל קשר לרכישות שביצעה החברה ולמחיריהם של המוצרים.

מצ"ב העתק חלקי של מחירון עלות לחברה ומחירי המכירה ללקוחות קצה כנספח יד'.

יצוין כי בין השאר גם ע"פ המחירון הנ"ל והשוואתו מול רווחיה המוצהרים של החברה ניתן גם ללמוד את מתחם רווחיה של החברה עובר לריקונה השיטתי ע"י הנתבעים.
תמצית העילות המשפטיות – המראות כי סיכויי תביעה גבוהים ביותר

קיפוח התובע וניהול החברה ללא דין וללא דיין:

31. התובע ייטען כי תביעתו נתמכת ומבוססת היטב, בין היתר, בהוראות חוק החברות התשנ"ט – 1999.

32. התובע ייטען כי כפי שיפורט להלן חוק החברות קובע הוראות מפורשות וברורות המצביעות על קיומן של עילות תביעה רבות לתובע כנגד הנתבעים, אשר די בהן כדי לקבל את התובענה במלואה.

33. למען הנוחות יצוטט להלן סעיף 191 א' לחוק החברות:

"הזכות במקרה של קיפוח

"191. (א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

(ב) ... "

פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים מהווים ראיות ברורות לקיפוח:

34. התובע ייטען כי הוראות סעיף 191 הנ"ל ברורות – די בחשש לקיפוח, לא כל שכן, קיפוח ופגיעה מהותיים ומתמשכים כפי שהראה התובע לעיל, כדי שבית המשפט הנכבד יפעיל את סמכויותיו הרחבות הניתנות לו בהוראת החוק להסרת הקיפוח.

35. בעניין זה יופנה בית המשפט לאמור בבש"א 01 / 5538 (י"ם) זמרוני נ' החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה סא (2) 66, עמוד 137-141 שם עורך בית המשפט (כב' השופט רביד) סקירה על מצב הדין בעניין זה, וכך קובע פסק הדין:

"חוק החברות לא שינה מעקרונותיו של ההסדר בסעיף 235 לפקודת החברות, כפי שתוקן (חביב-סגל בספרה הנ"ל [72], בעמ' 455). הסעיף קובע נורמה כללית וגמישה להתערבות בית-המשפט לשם קביעת אמת-מידה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה (ע"א 2699/92 הנ"ל [3], בעמ' 244). המאפיין את הסעיף הוא היותו "הוראת מסגרת", כאשר מטרת המחוקק לאפשר גמישות והתאמת הדין לתנאים המשתנים ולנסיבותיהם של המקרים הקונקרטיים העומדים לדיון בפני בית-המשפט (כהן בספרה הנ"ל [64], בעמ' 284).
בע"א 2699/92 הנ"ל [3], בעמ' 245-246 נאמר על-ידי כבוד השופטת שטרסברג-כהן, כי:

"הביטוי 'קיפוח', שהחליף את הביטוי 'עושק המיעוט', הביא עמו פרשנות ליברלית המקלה על המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד הרוב המקפח. הקיפוח פנים רבות לו, לעתים מתוחכמות ולעתים גבוליות ועל סף הראציונאל העסקי. רבות עמלו מלומדים ובתי-משפט על הגדרת המונח 'קיפוח', בניסיון לתת ביסוס תיאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף. קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדות כוח, העולה על זו של המיעוט, והרצון למנוע שכוח זה יופעל בצורה פוגענית הביאו לטוויית רשת של הוראות 'אתיות' בחוק ובפסיקה על- מנת לרסן כוח זה..." (ראו גם חביב-סגל בספרה הנ"ל [72], בעמ' 455).

ביטוי להתלבטות ניתן למצוא גם בדברי השופט (כתוארו אז) שמגר (בע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג [36], בעמ' 323-325), אשר בוחר בגישה מצמצמת יותר לפירוש המושג "קיפוח":

"ניתן לומר, כללית ומבלי לקבוע תחומיה של ההלכה, כי כוחו של הרוב מן הראוי שיופעל בתום-לב לטובת החברה, בדרך המותווית בדיני החברות, תוך הימנעות מכל חריגה מן הסמכות... אך ביטוי כללי וערטילאי זה של חובות ודרכי פעולה אינו נותן ביטוי מדויק ומלא לצורה, אותה לובש עושק המיעוט, כעילה מוכרת לפסילתה של פעולה בחברה, וגם נקיטת הביטוי הכללי קיפוח בסעיף 118א לפקודת החברות אינה תורמת להבהרת משמעותו של המושג.
...

בה"פ (ת"א) 2113/94 צנה בע"מ נ' פולן בע"מ [56] קבעה כבוד השופטת מ' רובינשטיין, כי:

"מן הפסיקה ומן הספרות המקצועית עולה המסקנה הברורה, כי בשנים האחרונות התרחבו התחומים בכל הנוגע לעילות להפעלת סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 235: בו בזמן שבעבר הוצבה אמת מידה נוקשה יחסית לפיה יש מקום להתערבותו של בית המשפט רק אם מוכחים מעשי מרמה או חוסר תום לב סובייקטיבי מובהק, הרי חלה הגמשה המכירה במערכות נסיבות מגוונות יותר אשר יכולות לשמש עילה להפעלת סעיף 235. לא רק עושק כפשוטו, כביטויו במרמה או חוסר תום לב, אלא קיפוח זכויות המיעוט באופן בלתי הוגן, תוך שלילת ציפיותיו הלגיטימיות של המיעוט למידה של שותפות הוגנת בידיעה ובהבנה לגבי מה שנעשה ברכושו. במלים אחרות, חל שינוי מסויים באיזון בין כלל אי ההתערבות של בית המשפט בעניניה הפנימיים של חברה לבין המגמה להגן על המיעוט, וניתן להסיק מן הפסיקה כי מעמד היתר של כלל אי ההתערבות נסוג בפני הרצון להגן על המיעוט. אחד מן הביטויים של שינוי האיזון הוא בכך שהנסיבות המשמשות נושא לדיון בבית המשפט נבחנות על פי אמות מידה אובייקטיביות, היינו בית המשפט הראה נכונות להתערב גם כאשר הקיפוח נוצר ללא מניע סובייקטיבי ברור" (פיסקה 45 לפסק-הדין)."

תביעתו של התובע מבוססת על מסמכים וראיות שבכתב:

36. התובע ייטען כי תביעתו מבוססת הרבה מעבר לנדרש ע"פ הוראות החוק והפסיקה בעניין קיפוח המיעוט וכי קיימת עילה מבוססת היטב להתערבותו של בית המשפט להסרת הקיפוח. יודגש בעניין זה כי מיום הקמת החברה ועד למועד סילוקו ממנה, על דרך פיטוריו כשכיר מהחברה וניתוקו באופן גורף מכל הקשור אליה, עשה התובע ימים ולילות על מנת לפתח ולקדם את החברה בעוד שמפירות מאמציו נהנו ונהנים כיום הנתבעים בלבד.

וכדברי בית המשפט העליון בע"א 3051/98 ברוך דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', פ"ד נט (1) 673, עמ' 699-698:

"עילת הקיפוח היא עילה שעניינה אופן הניהול הפנימי והארגון של החברה, והשפעתו על בעלי המניות בה. עניינה ביקורת על הפעלת כוח השליטה של הרוב כלפי המיעוט... היא עשויה לקום במקרה בו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות, הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה. אכן, 'קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה'

37. התובע ייטען כי מהמפורט לעיל עולה כי פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים נעשו בחוסר תום לב ו/או במרמה ולא לטובת החברה. כן ייטען התובע כי מהמקובץ לעיל עולה לכל הפחות באופן שלכאורה כי התובע קופח וכי על הנתבעים מוטל עתה נטל ההוכחה שפעלו כראוי ופעולותיהם אינם מהוות קיפוח המיעוט.

38. בספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א) עמ 284 ואילך כותבת המחברת:

"בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח".

בה"פ (תל-אביב-יפו) 746/03 אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר, תק-מח 2004(2), ;7266 קובעת השופטת גרסטל כדלקמן:

"חלה הגמשה המכירה במערכות נסיבות מגוונות יותר אשר יכולות לשמש עילה להפעלת סעיף 235 לא רק עושק כפשוטו, כביטויו במרמה או חוסר תום לב, אלא קיפוח זכויות המיעוט באופן בלתי הוגן, תוך שלילת ציפויותיו הלגיטימיות של המיעוט למידה של שותפות הוגנת בידיעה ובהבנה לגבי מה שנעשה ברכושו"

לפיכך, יש מקום לבחון את טענות המבקש לגופן במסגרת הליך זה ואין מקום לטענה כי זכות התביעה בדנן היא של החברה, ושלה בלבד" (שם, 7271).

התובע ייטען כי לכל אורך קיומה של החברה, מיום הקמתה ובטח לאחר "בעיטתו" מהחברה כמנהל השיווק מעולם לא התירו לו הנתבעים להשתתף בהחלטה מהותית כלשהי של החברה. בדיעבד התברר כי מידורו נועד על מנת לאפשר לנתבעים להוציא כספים מהחברה שלא כדין ושלא לטובתה.

39. בע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ (1), 238, 246 נקבע:

"...קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה."

התובע ייטען כי הנתבעים נישלו אותו מכל זכויותיו בחברה וניצלו את משאביה של החברה לטובתם האישית ו/או לטובת החברות השונות שבבעלותם, ובמיוחד חברת דיוק. משאביה של החברה כולם נוצלו לטובתם של הנתבעים ומבלי להתחשב בטובתה של החברה.

40. כאמור וכמפורט בהרחבה לעיל קיפוחו של התובע מתבטא הן בהתעלמות בוטה ומתמשכת מהוראות חוק החברות אשר נועדו בין השאר לאפשר פיקוח של מחזיקי מניות המיעוט בחברה על פעולותיהם של הרוב, הן בהתעלמות מתנאי ההסכם עליו חתמו הצדדים אשר נועד גם הוא בין השאר להבטיח את זכויותיו של התובע בחברה ולמנוע את קיפוחו, והן, כפי שיפורט להלן בהתעלמות מחובותיהם של הנתבעים כבעלי מניות וכדירקטורים לחברה ולבעלי מניות המיעוט.

הפרת חובות האמונים של הנתבעים כלפי התובע והחברה כבעלי מניות:

41. התובע ייטען כי הנתבעים אחראיים ישירות כלפיו וכי בין היתר חייבים הנתבעים לפצות את התובע בגין השווי הריאלי של המניות אלמלא פעלו הנתבעים לקיפוח ועושק שיטתי ומתמיד של התובע והחברה.

42. בעניין זה קובעים סעיפים 192 ו- 193 לחוק החברות את חובותיו של הנתבעים 1 ו- 4, באמצעות הנתבע 1, כבעלי מניות בכלל וכבעלי מניות הרוב בפרט.

43. אין כל ספק כי בענייננו המדובר בנתבעים אשר הפרו בשיטתיות ודרסו ברגל גסה את כל חובות ההגינות המוטלות עליהם בניהול החברה, קיפחו את התובע עד כדי גזל ועושק של זכויותיו ונכסיו בחברה תוך גרימת נזקים כלכליים מכוונים וכבדים ביותר לתובע והתעשרות שלא כדין על חשבונו.

הפרת חובות האמונים של הנתבעים כלפי התובע והחברה כדירקטורים:

44. התובע ייטען כי הנתבעים אשר שימשו ו/או משמשים כדירקטורים ונושאי משרה בחברה חייבים חובות זהירות וחובות אמון כלפי החברה וכלפי התובע ובהתאם לחוק החברות. הפרת חובות אלו מקימות כלפיהם עילה בהתאם להוראות חוק החברות סעיפים 252 עד 256 לחוק ודי אם נפנה בעניין זה להוראות סעיפים אלה בחוק החברות, שהינן ברורות וחד משמעיות והקובעות כי הפרת חובות אלה כמוהן כהפרת חוזה ומקימות תרופות בהתאם.

45. בע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289 (2003) דן בית המשפט במשמעותה של חובת האמונים:

חובת האמונים משמעותה כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה ולא אינטרס אישי. על הדירקטור לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו ... ביסוד חובה זו עומד כוחו של הדירקטור, אשר חברותו בדירקטוריון מעניקה לו שליטה על רכושו של אחר (החברה). קיים חשש - המבוסס על ניסיון החיים - כי הכוח ינוצל לרעה ... כדי למנוע ניצול לרעה זה הוכרה חובת האמונים, שמטרתה להגן על החברה. חובת אמונים זו גבוהה היא מחובת תום-הלב (האובייקטיבית) המוטלת על כל אדם בישראל בבצעו פעולות משפטיות (סעיפים 12, 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)). חובת תום-הלב (האובייקטיבית) קובעת רמת התנהגות בין שני צדדים, אשר כל אחד מהם דואג לאינטרס העצמי שלו. מטרת החובה להביא לידי כך שבהגנה על האינטרס האישי יפעלו הצדדים בהגינות. לעומת זאת חובת האמונים קובעת רמת התנהגות בין דירקטור לחברה, כאשר הדירקטור צריך להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו. חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה...אכן, אם מטרתו של עקרון תום-הלב הינה למנוע "אדם לאדם - זאב" ולהבטיח "אדם לאדם - אדם", הרי מטרתה של חובת האמונים להבטיח "אדם לאדם - מלאך" (עמודים 332-333; ההדגשות אינן במקור; ראו גם ע"א 817/79 קוסוי נ' י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253, 278 (1984)).

כפי שפורט לעיל בהרחבה הנתבעים הפרו ומפרים את חובות האמונים המוטלות עליהם לפעול בזהירות, בתום לב ובנאמנות כלפי החברה וכלפי התובע תוך פעולות בניגוד לטובת החברה ובמרמה כלפי התובע וכלפי החברה, והכול כדי לאפשר לנתבעים להתעשר שלא כדין על חשבון התובע תוך דאגה לאינטרסים האישיים שלהם ולא לאינטרסים של החברה.

קיומו של חשש סביר על בסיס ראיות מהימנות שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין:

46. לא מן הנמנע להדגיש שוב בפתח הדברים לעניין החשש הסביר להכבדה על ביצוע פסק הדין כי המדובר בבקשה לעיקול נכסיה של החברה. כמפורט לעיל בטענותיו של המבקש אשר נתמכו במסמכים עשקו המשיבים את החברה וקיפחו את המבקש באופן שיטתי. אין כל ספק כי עצם הידיעה על הגשת התביעה דנן ללא צו העיקול המבוקש תיתן למשיבים את המוטיבציה להגביר את מאמציהם ולהעלים את ייתרת נכסיה של החברה המוחזקים אצל צידי ג' כמפורט בכותרת.

47. המבקש ייטען כי אי מתן הסעדים המבוקשים יסכל הלכה למעשה את התובענה בתיק שבכותרת, הואיל וברי כי המשיבים עלולים לפעול להברחת נכסים של החברה ולפגוע באפשרות להסיר את הקיפוח של המבקש והפגיעה בחברה ובמבקש.

היסטוריה וניסיון המשיבים בהתחמקות מנושים והסתתרות מאחורי פרגוד ההתאגדות:

48. להדגמת התנהלותם של המשיבים ומתוך מגוון התביעות שהוגשו כנגד החברה והמשיבים בולט תצהיר שהוגש ביום 16/08/06 וכנלווה לבקשה (בש"א 3600/06 (שלום ראשל"צ)) לעיקול זמני שנתבקשה ע"י חברת י. עמית מערכות בע"מ הוגש תצהיר מנהלה של חברת לפידים פרויקטים בע"מ העוסקת בין היתר בחקירות פרטיות והדברים מדברים בעד עצמם:

א. "למיטב הבנתנו חברת ק.ל.נ. הינה לקראת סיום דרכה והיא מנהלת אך ורק לצורך השלמת פרויקטים וגביית כספים. כפי שעוד עלה ויפורט להלן, המדובר בנתבעים אשר הקימו מספר חברות הקשורות זו בזו, שחלקן הפסיקו את פעילותן, כפי הנראה במטרה להתחמק מנושים" (סעיף 4 לתצהיר)

לאחר הבהרתו כי החברה וחברת דיוק הוקמה ע"י הנתבעים מצוין כי:

ב. כפי שעלה מחקירתנו במהלך חודש אפריל 2006 נתגלעו בעיות פיננסיות ואחרות בחברת דיוק שבעקבותיהן הופסקה בבת אחת פעילות חברת דיוק, וזו סגרה שעריה לצידי ג'. אותם צידי ג' הופתעו לגלות כי חברת דיוק הפסיקה פעילותה מבלי שידעו על כך מראש וכי החברה נכנסה להליכי כינוס נכסים. למיטב הבנתנו והתרשמותנו, מהלך זה תוכנן ע"י הבעלים הקשורים לחברת דיוק ולחברת ק.ל.ן והנתבע 1 בראשם (המשיב 1 בבקשה דנן) (סעיף 9 לתצהיר).
ג. מבדיקה שערכנו עלה עוד כי האבחנה בין חברת דיוק לחברת ק.ל.ן הינה מלאכותית בעוד שבפועל מדובר בגוף בעל אותה פעילות. (סעיף 11 לתצהיר).

ד. כפי שהסתבר לנו, מאז הפסקת פעילותה של חברת דיוק חלה הפחתה דרמטית בהיקף הפעילות העסקית והפיננסית של חברת ק.ל.ן שעיקר פעילותה נשען כאמור על חברת דיוק. (סעיף 13 לתצהיר).

ה. במהלך חקירתנו עלה הרושם כי חברת ק.ל.ן מתנהלת בימים אלה אך ורק לצורך השלמת הפרויקטים וגביית הכספים ועל סמך התנהלות זו, נראה כי חברת ק.ל.ן לא תמשיך באופן כלשהו את פעילותה לאחר מכן או תמשיך בהיקפים נמוכים יותר (סעיף 14 לתצהיר).

ו. "במהלך חקירתנו לא איתרנו נכסים על שם חברת קלן, דבר התומך אף הוא באמור, אך מצאנו חובות של לקוחות לחברת ק.ל.נ במסגרת פרויקטים שבוצעו על ידיה ואשר מלא תמורתם טרם שולמה לחברת ק.ל.נ..." (סעיף 15 לתצהיר)

בעניין זה ייאמר כי מבירור שנעשה עדיין לא שולמו לחברה מרבית תמורת הפרויקטים ועליהם בין השאר מבוקש להטיל עיקול בבקשה דנן.

מצ"ב העתק התצהיר הנ"ל כנספח טו'.

49. המקובץ מהתצהיר לעיל מעלה כי המדובר במשיבים בעלי ניסיון בהתחמקות מנושים והסתתרות מאחורי פרגוד ההתאגדות. כמו כן המדובר בחברה ללא נכסים שכל נכסיה הם התחייבויות של צידי ג' כלפיה ורק עליהם מבוקש להטיל עיקול. בנוסף יצוין כי אז כמו גם כיום הנכסים היחידים של החברה הינם התחייבויותיהם של צידי ג' שעד היום לא הועברו אל החברה.

50. יצוין כי כמפורט לעיל המדובר בבני משפחה אשר מתעלמים מכל חובותיהם, הן כלפי המבקש ואין כלפי החוק. כאמור לעיל המשיבים הפרו ומפירים ברגל גסה את התחייבויותיהם כלפי המבקש, את חובותיהם כלפי החברה ואת חובותיהם ע"פ חוק החברות וכלפי רשויות המס.

51. הנסיבות והטעמים המצטברים אשר פורטו בהרחבה בתביעה העיקרית וכפי שפורטו לעיל, ובתוך כך התנהלותם חסרת תום הלב תוך התעלמות מכל דין ומכל דיין מניחים בפני בית המשפט הנכבד תשתית ראיתית על פיה אכן מתקיים חשש כבד וממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין או יימנע את ביצועו לחלוטין.

52. כמו כן וכאמור לעיל בחודש מאי 2006 פורקה חברת דיוק אשר נוהלה ע"י הנתבעים תוך העלמת והסתרת נכסים אשר המבקש היה עד להם כמפורט בתצהירו התומך בבקשה זו המצ"ב.

53. מהמקובץ לעיל עולה כי קיים חשש יותר מסביר, העולה מהתנהלותם של המשיבים בעבר, מניסיונם ומדרך ניהולם את החברה כפי שיפורט בהרחבה להלן, כי הדרך היחידה שתהיה למבקש לגבות את חובה של החברה אליו היא הטלת עיקול על הכספים שמוחזקים אצל צידי ג' כמפורט בכותרת.

מינוי חוקר לחברה:

54. על כך נכתב בספרו של ד"ר י. דנציגר, הזכות למידע אודות החברה (בורסי) התש"ס – 2000 בעמ' 394, כדלקמן:

"בשונה מגישת בתי המשפט באנגליה החליטו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב במספר מקרים למנות חוקר לחברה, כצו ביניים במסגרת עתירה להסרת קיפוח, על מנת שיבדוק את נכונות הטענות שהועלו על ידי העותרים, כאשר הם מסתפקים בשלב זה בראיות המוכיחות כי עינייני החברה התנהלו בדרך תמוהה או מעוררת חשד."

55. ובה.פ. (ת"א) 1165/95 גדיש קרנות תגמולים בע"מ נ' יש גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ (המאגר המשפטי נבו) נקבע:

"על בית המשפט לאפשר בדיקה של הנעשה בחברה על ידי חוקר שיתמנה על ידי בית המשפט. עד לסיום הבדיקה על ידי החוקר ראוי שלא לאפשר עשיית פעולות כלשהן שאינן במהלך העסקים הרגיל של המשיבה".
[ההדגשה הוספה]

וראה גם התייחסותו של המחבר ד"ר דנציגר בספרו הנ"ל המצטט את החלטת בית המשפט בעניין גדיש ומוסיף:

"בהתאם לכך, נעתר בית המשפט לבקשה למינוי חוקר לחברה שיבחן את עסקיה, וציווה על המשיבים להימנע מעשיית עסקה בנכסי החברה שלא במהלך העסקים הרגיל, וזאת עד תום 30 יום מהגשת הדו"ח של החוקר."

[ההדגשה הוספה]
56. התובע ייטען כי כפי שפורט בהרחבה לעיל אין ספק כי התנהלותם של המשיבים 1 – 3, אשר ניהלו את החברה ללא דין וללא דיין, כל זאת תוך פעולות ומחדלים הסותרים את חובותיהם הקבועות בחיקוק כבעלי מניות וכמנהלי החברה מקימה עילה לבית המשפט למינוי חוקר לחברה.

סיכום

57. קיומה של עילת התביעה הובהרה באמצעות מסמכים רבים התומכים בכל הקשור לטענתו של המבקש לקיפוח ולעושר החברה ואין כל ספק כי אם יחליט בית המשפט למנות רואה חשבון חוקר עילות התביעה ובמיוחד טענת הקיפוח יקבלו עיגון נוסף.

58. עובדה כי המדובר בנכסיה של החברה אשר לא יכול להיוותר מקום לספק כי המשיבים עשקוה עד כה, התנהלותם של המשיבים. העובדה כי החברה נשענה על חברת דיוק אשר נוהלה ע"י המשיבים וניתן כנגדה צו פירוק, תוך הותרת נושים רבים מול שוקת שבורה. העובדה כי בחקירה שנתבצעה בסמוך לפירוקה של חברת דיוק עולה כי החברה וחברת דיוק נוהלו בצורה דומה ובמקביל ע"י המשיבים. העובדה שנכסיה של החברה הינם התחייבויות צד ג' כלפיה בלבד, ולבסוף העובדה שעל החברה מרחפת גם כיום אפשרות של פירוק וסגירה מביאים למסקנה כי מתקיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק הדין.

59. כמו כן וכמפורט לעיל ייטען התובע כי ראוי למנות רואה חשבון חוקר מטעם בית המשפט הנכבד שיתפוס את מסמכי החברה, על מנת שניתן יהיה לברר מהו גובה הסכומים שגזלו המשיבים מהחברה, ועל מנת שייבחן היקפו של העושק שעשקו ועושקים בעלי השליטה את החברה.

60. מצ"ב תצהיר המבקש התומך בבקשה זו.

61. מצ"ב כתב התחייבות מטעם המבקש.

________________________
בר אל ירון, עו"ד

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×