צור קשר

  • כתבי טענות דיון אזרחי מסחרי

  • 1

בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לצו מניעה זמני

5 1 1 1 1 1 (2 Votes)

 במקביל להגשת תביעה לביטול חוזה שהוגשה על ידי משרדנו בשם מרשינו, הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני המורה לצד שכנגד להימנע מלהגיש לפרעון שיק בטחון ע"ס 1.5 מליון ש"ח שניתן על ידו כבטחון לביצוע החוזה. בית משפט השלום דחה את בקשתנו לצו מניעה זמני ובעקבות זאת הערעור להלן (בקשת רשות ערעור) לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את החלטת בית משפט השלום שלא לקבל את הבקשה למתן צו מניעה זמני



בבית משפט המחוזי בר"ע

בתל אביב

 

בקשת רשות ערעור

מוגשת בזאת לבית המשפט הנכבד בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט עמית יריב) מיום 09/04/17 בתיק 13555-04-17 לדחות את בקשת המערער לצו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה למשיבה כדלקמן:

להימנע מלמלא תאריך ו/או להפקיד ו/או להגיש לביצוע בהוצאה לפועל את השיק לביטחון שהועבר על ידי המערער למנהל המשיבה שפרטיו כדלקמן:

צ'ק ע"ס 1,447,500 ₪ מס' 5000745 בבנק פועלים, סניף 9994 חשבון 01565855 ע"ש גבריאלי עמית וענת (להלן: "הצ'ק").

בית המשפט הנכבד יתבקש בנוסף להוציא תחת ידו צו המורה כאמור, עד להכרעה בבקשת ערעור זו.

מצ"ב החלטת בית המשפט קמא מיום 09/04/17 כנספח א'.

מצ"ב הבקשה בצירוף תצהיר כנספח ב'.

מצ"ב כרך הנספחים אשר צורף לבקשה ולתצהיר כנספח ג'. (להלן ייקרא כרך זה "כרך הנספחים")

פתח דבר:

1. המדובר בבקשה שהוגשה במסגרת תביעה לסעד הצהרתי שהגיש המערער כנגד המשיבה לפיו ההסכם שנחתם ביניהם שכונה "הסכם החזר חוב" (להלן: "ההסכם") בטל ומבוטל נוכח טעות והטעיה, עושק וחוסר תום לב מצדה של המשיבה במהלך המו"מ לחתימת ההסכם.

2. לאור העובדה כי המערער הותיר בידי במשיבה שיק ביטחון שלו ושל רעייתו ע"ס של כמיליון וחצי ש"חי התבקש בית המשפט קמא להוציא תחת ידו צו המורה למשיבה להימנע מלהפקיד ו/או להגיש לביצוע את שיק הביטחון עד להכרעה בתביעתו.

3. ערעור זה בתמצית מוגש כנגד החלטתו (מבלי לקבל את תשובת המשיבה) וכנגד נימוקיו של בית המשפט קמא אשר בתמצית קבע כדלקמן:

א. לעניין סיכויי ההליך: סיכויי התביעה העיקרית אינם מן הגבוהים וזאת מאחר ועל המערער להוכיח את תביעתו בבית המשפט.

ב. לעניין מאזן הנוחות: הכף נוטה במלואה כנגד מתן הסעד המבוקש וזאת מאחר ולשיטתו של בית המשפט הפקדה ו/או הגשת שיק ע"ס מיליון וחצי ₪ כנגד בעל דין לא גורמים לו כל נזק מאחר ויש באפשרותו להגיש התנגדות לביצוע השיק בלשכת ההוצאה לפועל.

4. כהקדמה לדברים ייאמר בכל הכבוד כי החלטתו של בית המשפט קמא פוגעת פגיעה אנושה בזכותו הבסיסית של המערער לגישה לערכאות. משמעות החלטת בית המשפט לאפשר למשיבה לפעול ולממש את שיק הביטחון שניתן לה ע"ס מלוא סכום ההסכם (הגם שתשלומים רבים כבר שולמו מאז) מהווה "עונש" למבקש על שהעז והגיש תביעה לביטול ההסכם בין הצדדים. עונש זה הינו כה מוחלט עד כדי כך שהוא למעשה מאיין לחלוטין את התביעה שהגיש.

יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון ב ע"א 4980/01 עו"ד שלום כהן, כונס נכסים נ' צוריאל גלאם, נח(5) 625 (2004) :


"הגישה לבית-המשפט היא זכות יסוד של האדם, ויש אף הסבורים כי ניתן להכיר בה כזכות יסוד חוקתית ולהפעיל ביקורת שיפוטית על תחיקה המצמצמת אותה. ראו למשל ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [3], בעמ' 26-22. הפעלת הזכות, מטבע הדברים, פוגעת בנתבע. היא כשלעצמה מחייבת אותו בהוצאות כספיות, וצווים זמניים המוצאים כנגדו גורמים לו לנזק. ברם אין בכל אלה כדי לשלול את זכות היסוד ולסגור את דלתות בית-המשפט בפני התובע על-ידי יצירת עילה לחיובו בתשלום כל נזקי התביעה, תהא היא חסרת סיכוי ככל שתהא, שכן יצירת עילה שכזו מביאה להרתעת-יתר מפני הגשת תביעות, והיא פוגעת בזכות הגישה לבית-המשפט מעבר למידה הדרושה. משכך, ככלל, האיזון הראוי בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים נעשה בדין המסמיך את בית-המשפט לזכות את הצד הזוכה בהוצאות משפט ולחייב את המערער סעד זמני בהבטחת החזר נזקיו, כגון על-ידי המצאת ערבויות, כפי שאף נעשה בענייננו."

5. זאת ועוד, בעוד שמטרתו של הסעד הזמני הוא לשמר את המצב הקיים משמעות החלטתו של ביתה משפט קמא הינה מתן גושפנקא בידי המשיבה להפעיל לחץ לא הוגן על המערער ורעייתו בדמות חוב של כמיליון וחצי ₪ בעוד שתביעה בדבר עצם החבות תלויה ועומדת בפני בית המשפט.

6. אכן, נקבע בפסיקה לא אחת כי התערבותו של בית משפט של ערעור בהחלטות ביניים של בית המשפט קמא תיעשה במשורה, ואולם כאמור לעיל וכפי שיפורט בהרחבה בהמשך, אין כל ספק כי המקרה דנן הוא מן היוצאים מן הכלל אשר בהם נדרשת התערבותו של בית משפט נכבד זה.

הרקע העובדתי:

7. הצדדים:

א. המערער עוסק בסחר של יהלומים כ- 30 שנים והיה בזמנים הרלוונטיים חבר בורסת היהלומים ברמת גן ובאנטוורפן בלגיה.

ב. המשיבה, חברה שעיסוקה בסחר יהלומים, אשר ככל הידוע לתובע בעליה ו/או מנהליה גם הם חברים בבורסת היהלומים ברמת גן.

8. המערער, ובעליה של המשיבה מכירים שנים רבות מעבודתם המשותפת בבורסת היהלומים ברמת גן.

9. בסמוך לחודש אוקטובר 2013 נפגשו הצדדים והחליטו לעבוד יחדיו בתחום סחר היהלומים בארץ ובעולם.

10. ההתקשרות בין הצדדים לא הייתה בין המערער לנתבעת אלא בין המשיבה לבין חברה שהתאגדה בבלגיה בשם GOR DIAMONDS BVBA (להלן: "GOR") שהייתה בשליטתו של המערער.

ויודגש עניין זה למען הסר ספק, במהלך ההתקשרות בין הצדדים לא הועברה ולו אגורה אחת בין המערער לבין המשיבה. ההתקשרות בפועל הייתה בין שתי חברות ולא בין המערער למשיבה.

למעשה מאז ההתקשרות בין הצדדים GOR החלה לעבוד כמעט בבלעדיות לטובת עסקי החברות.

11. הדרך בה עבדו הצדדים הייתה כדלקמן:

א. הסחורה נרכשה על ידי המשיבה, מוינה על ידה והיא אשר קבעה את המחיר לכל "חבילת" יהלומים שנרכשה.

ב. החבילות הועברו אל GOR בבלגיה ועליה הוטלה המשימה למוכרן.

ג. לא פעם מחיר החבילה לא תאם את המחיר הריאלי בשוק ו- GOR נאלצה לפנות אל המשיבה על מנת לעדכן אותה במחיר ולקבל אישור ממנה למכור את החבילות במחיר אחר - תמיד במחיר נמוך מהמחיר הראשוני.

ד. יש לציין עוד כי GOR לא הייתה מעורבת בקביעת מחיר החבילות ומשום כך היא תמיד נותרה "בערפל" לגבי שורת הרווח וההפסד עבור חבילות אלו. לא פעם פנה המערער אל מנהלי המשיבה על מנת לדעת האם הרוויחו הצדדים מהמכירה ובד"כ הוא נענה כי הם "מאוזנים" פחות או יותר.

12. הצדדים עבדו יחד במשך כשנתיים עד שהתברר כי ההתקשרות ביניהם אינה מניבה את התוצאות להן קיוו.

13. יש לציין כי כל הנהלת החשבונות לגבי הפעילות העסקית בין הצדדים נוהלה על ידי המשיבה. לאורך כל תקופת ההתקשרות GOR מעולם לא קיבלה דיווח מסודר על שורת הרווח וההפסד של הצדדים, זאת למרות בקשותיו החוזרות והנשנות של המערער.

14. בסופו של דבר, ביוזמת GOR ובמועד הסמוך לחודש ספטמבר 2015 החליטו הצדדים להפסיק את הפעילות העסקית ביניהם.

15. על קצה המזלג ולעניין נסיבות היפרדות הצדדים ייאמר כי רואי החשבון של GOR הפנו את תשומת ליבו של המערער לעובדה שמאז ההתקשרות בין הצדדים החברה החלה לעבור מרווח להפסד.

למעשה, חודשים ספורים לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים נכנסה GOR להליכי פירוק בבלגיה.

בהליכי הפירוק הועברו מסמכי GOR מרואה החשבון של המערער בבלגיה אל משרדי עורכי הדין של המפרק של החברה מטעם הרשויות בלגיה. המערער וב"כ הצליחו לצור קשר עם המפרק בבלגיה והעבירו אליו בקשה להעברת מסמכי החברה לישראל. נכון למועד כתיבת שורות אלו תשובה מהמפרק טרם התקבלה.

16. בסמוך להחלטה על הפסקת ההתקשרות באה המשיבה בדרישות כספיות ל- GOR. יש לציין במאמר מוסגר שגם לאחר ההחלטה על הפסקת הפעילות העבירה המשיבה ל GOR סחורה על מנת שזו תנסה לשווקה.

ואולם כל הסחורות שהועברו על ידי המשיבה ל GOR הושבו לה מיד לאחר ההחלטה על הפסקת הפעילות, כך גם פעלה GOR לגבי סחורות שהועברו לה לאחר מכן.

17. הצדדים ניסו להסדיר את סיום ההתקשרות ביניהם אך הדבר לא עלה בידם מאחר והמערערת דרשה מ GOR סכומים ללא קשר למציאות כלל.

18. בסופו של דבר ומשלא הגיעו הצדדים להסכמה, הגישה המשיבה ביום 06/04/16 תביעה לבוררות בפני הנהלת בורסת היהלומים כאשר הצדדים לתביעה הינם המערערת ו- GOR.

מצ"ב העתק כתב התביעה כנספח א'. לכרך הנספחים

לא מן המיותר לציין כי תביעה זו הוגשה מבלי שצורף אליה ולו מסמך אחד התומך ולו בחלק מסכום התביעה.

19. המועד שנקבע לדיון בבוררות היה יום 01/06/16 או בסמוך לכך.

20. ביום 29/05/16 נפגשו המערער ומנהל המשיבה גד ברוך (להלן: ברוך") במקרה במסדרונות הבורסה ליהלומים ולבקשת ברוך נפגשו הצדדים לדבר בבית קפה.

במהלך הפגישה לא הציג ברוך מסמכים כלשהם לגבי החוב אלא על דרך של שכנוע באמירת האמת הודיע על הסכום החוב שכביכול חייבת GOR לנתבעת.

יצוין במאמר מוסגר כי המערער היה באותם ימים במצב נפשי גרוע מאד ובאופיו הוא אינו איש של עימותים. מאחר והוא האמין לליבוב, שנראה לו באותו זמן כדובר אמת הוא הסכים לחתום על ההסכם שכונה על ידי ברוך "הסכם החזר חוב".

הסכם זה יש לציין נוסח על ידי מנהל המשיבה ונכתב על ידו. להלן ייקרא הסכם זה כ- "ההסכם".

מצ"ב העתק ההסכם כנספח ב'. לכרך הנספחים

21. הערות המערער לעניין ההסכם:

א. למרות שגם התביעה לבוררות בבורסה הייתה כנגד GOR ולא כנגד המערער אישית רשם ברוך את המערער כצד להסכם ולא את GOR.

ב. בסעיף 1 להסכם התחייב המערער לשלם את הסך של 487,500 USD ב- 75 תשלומים שווים של 6,500 USD כל תשלום. סכום זה יש לציין גבוה אף מסכום התביעה לבוררות שהגישה המשיבה.

ג. בסעיף 2 להסכם התחייב המערער להעביר אל המשיבה שיק אישי שלו ושל רעייתו ע"ס 1,447,500 ₪ שהינם שער הסכום הנ"ל בשקלים. שיק זה ללא תאריך הועבר אל ברוך במועד חתימת ההסכם.

מצ"ב העתק השיק כנספח ג' לכרך הנספחים

ד. כמו כן המחה המערער לטובת המשיבה כל סכום שאמור להתקבל מחברת Congo Gems היה ויתקבל.

22. המערער החל לשלם את התשלומים מאחר וסבר בטעות כי דבריו של ברוך היו אמת וזהו הסכום שחייבת GOR לנתבעת.

23. ואולם בתחילת חודש פברואר , בעוד המערער אורז את חפציו בבית לצורך מעבר דירה (מר' גולן 8 תל אביב לרח' מזל 9 תל אביב) גילה המערער מסמך שהועבר אליו ככל הנראה בסמוך לחודש אוגוסט 2015 במהלך פגישה בין הצדדים במשרדי המשיבה ברמת גן. המערער לא זכר כי מסמך זה קיים בכלל.

מסמך זה נערך על ידי המשיבה בעצמה, באשר כאמור מסמכי הנהלת החשבונות היו אצלה. התחשבנות זו, הכוללת גם הערות בכתב ידו של דורון גל מנהל המשיבה, מסתכמת בסך כולל של חוב של GOR על פי חישוב המשיבה בעצמה, בסך כולל של 208,000 USD בלבד, פחות ממחצית מהסכום הנתבע על ידי המשיבה בבוררות ובהסכם בין הצדדים.

מסמך זה אשר ייקרא להלן "מסמך ההתחשבנות" מצ"ב כנספח ד' לכרך הנספחים.

24. לאחר שהתגלה מסמך ההתחשבנות וכשפנה לייעוץ משפטי הפנו אותו באי כוחו לעובדה כי ההסכם נערך עמו אישית ולא עם חברת GOR כאמור בכתב התביעה שהגישה המשיבה בעצמה לצורך בוררות בבורסה.

25. מהרגע שהתגלה מסמך ההתחשבנות, ומאחר ויוזכר שוב, אין בידי המערער מסמכים הקשורים להתחשבנות בין הצדדים הוא ניסה להבין את ההתחשבנות שאליה כיוונו מנהלי המשיבה.

בסיכומם של דברים עולה כי הסכומים אשר צוינו על ידי המשיבה במסמך ההתחשבנות מנופחים ואינם עולים בקנה אחד עם המציאות. כעת ברור למבקש לחלוטין כי ברגע שיגולו מסמכי המערערת יתברר מעבר לכל ספק כי GOR מעולם לא הייתה חייבת למשיבה ולו שקל אחד.

26. רק על מנת לסבר את האוזן בדבר ההתחשבנות בין הצדדים ובדבר חוסר תום ליבה שלה המשיבה יפנה המערער לקבלה מיום 26/01/16 שהוציאה המשיבה לטובת מיכאל יהלומים ע"ס 23,288 USD. סכום זה שולם על ידי אל רן יהלומים לבקשת המערער ולטובת ההתחשבנות בין הצדדים. למרות זאת, המשיבה מעולם לא ציינה בפני המערער כי קיבלה סכום זה או קיזזה אותה בספריה ו/או בהתחשבנות בין הצדדים.

27. זוהי רק דוגמא אחת להתנהלותה של המשיבה ונכונות הסכומים שטענה ש GOR חייבת לה כביכול. המערער סמוך ובטוח שברגע שתגלה המשיבה את מסמכיה וברגע שיתקבלו מסמכי GOR מבלגיה יתברר כי אין ולו שקל אחד שחייבתGOR לנתבעת וככל הנראה יתברר שדווקא המשיבה היא זו אשר חייבת כספים ל GOR.

טענות המערער - קיומה של עילת תביעה:

המערער ייטען כי טעה בית המשפט הנכבד כאשר קבע את היעדרה של עילת תביעה וכי כבר בשלב זה החליט כי סיכויי הערעור אינם מהגבוהים מהנימוק כי הנטל להוכיח טעות או הטעיה המצדיקים ביטול מוטלים על כתפיו.

28. המערער ייטען כי אכן, בכל תביעה המוגשת על ידי בעל דין, נטל ההוכחה מוטל על התובע. ואולם בכל הכבוד, אין בחזקה זו, שתקפה ל – 100% מהתביעות המוגשות בפני בית המשפט, כדי לבסס אי קיומה של עילת תביעה.

29. לעניין בחינת המרכיב של "קיומה של עילת תביעה" פסק בית המשפט העליון רק לאחרונה ברע"א 1379/16 מראון נופי נ' סאמי נופי (פורסם בנבו, 03.04.2016) כי:

"בבחינה זו די אם הוכח "שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 616 (1995); ראו גם: רע"א 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה מקיבוץ טירת צבי, עמק בית שאן נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225, 228 (19911)). משמע "בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים" (רע"א 7139/96 טריגוב נ' "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד נא(2) 661, 666 (1997)) ודי בכך שבטיעון המערערים יש "כדי להעלות שאלות ממשיות הראויות לדיון והכרעה" (שם)."

ראו גם ע"א 238/73 ישראל שרעבי נ' נסים חמצני, כח(1) 085 (1973) ; ע"א 342/83 ג'לו גלוזמן נ' אספירה גלוזמן, לח(4) 105 (1984)

30. בענייננו ובכל הכבוד, בית המשפט קמא לא דן כלל בראיות שהציג המערער אלא הסתפק כאמור בקביעה כי סיכויי התביעה אינן מן הגבוהים מאחר והנטל להוכיח את עילות התביעה מוטל על המערער.

31. התובע ייטען כי בכתב התביעה שהגיש ובבקשתו לצו מניעה הוא הציג בפני בית המשפט קמא ראיות לכאורה להוכחת טענותיו כי הוא טעה / הוטעה ו/או כי התנהלותה של המשיבה נגועה בחוסר תום לב כדלקמן:

א. המערער טען כי גובה החוב האמור בהסכם בין הצדדים אינו משקף את החוב הנכון, אם קיים כזה בכלל – בתמיכה לטענה זו הציג מסמך התחשבנות שנערך על ידי המשיבה בעצמה, שם ניתן להיווכח כי אף על פי חישוביה של המשיבה, החוב הנטען הוא מחצית מהחוב האמור בהסכם בין הצדדים.

המערער טען והצהיר כי גילוי מסמך זה זמן מה לאחר חתימת ההסכם היה "הטריגר" להבנתו כי חתימתו על ההסכם הייתה מחמת טעות / הטעיה / חוסר תום לב ועושק.

ראה מסמך ההתחשבנות אשר צורף כנספח ו' לעיל.

ב. המערער טען כי ההתקשרות בין הצדדים מעולם לא הייתה אישית מולו אלא מול חברה בע"מ שבשליטתו כך שגם אם היה חוב, בעלת החוב הינה החברה ולא הוא אישית – בתמיכה לטענה זו הציג המערער את כתב התביעה שהגישה המשיבה בפני הנהלת הבורסה ליהלומים. ניתן להיווכח כי הנתבעת בכתב התביעה הינה חברה בע"מ שבשליטתו של המערער ולא המערער בעצמו.

ראה כתב התביעה אשר צורף כנספח ג' לעיל.

ג. המערער אף טען לגבי מסויימות ההסכם אשר לא היה בו ולו פירוט מינימאלי של הסכום אותו התחייב לשלם המערער ואין כלל התייחסות לעובדה שהמערער מתחייב לשלם חוב שאינו שלו.

ד. המערער אף טען כי הטעות ההטעיה וחוסר גמירות הדעת מצדו עולים מנסיבות המקרה באשר אדם לא מקבל על עצמו חוב כפול מההתחשבנות שערך בעל דינו, לא מקבל על עצמו אישית חוב של חברה שבבעלותו ולא מקבל על עצמו לשלם בנסיבות אלו את מלוא סכום התביעה שהוגשה כנגדו, לא נותן שיק לביטחון אישי שלו ושל אשתו לסילוק מלוא החוב – כל זאת מבלי לקבל דבר בתמורה.

ה. הוסיף וטען המערערלביטול החוזה מחמת עושק מצדה של המשיבה ואף פירט בהרחבה מדוע תנאי החוזה חורגים באופן בלתי סביר מהמקובל וכי המשיבה ניצלה את מצוקתו הנפשית ותלותו בכדורים פסיכיאטריים שהפריעו לשיקול דעתו.

32. בנסיבות אלו ייטען המערער כי הוא עומד בהחלט בתנאי הראשון למתן הסעד הזמני בדבר "קיומה של עילת תביעה" וטעה בית המשפט כאשר קבע אחרת.

טענות המערער – מאזן הנוחות:

המערער ייטען כי טעה בית המשפט קמא כאשר לא ראה לנכון לשקול כלל את הנזק שייגרם אם ייגרם למשיבה וכאשר קבע כי הגשה לפירעון ו/או הגשה לביצוע של שיק של מיליון וחצי ₪ כנגד המערער אינו מהווה נזק של ממש שייגרם לו.

33. כידוע, מטרתו של צו המניעה הזמני הינו לשמור על המצב הנוכחי בין הצדדים על מנת שאחד הצדדים לא ינצל לרעה את מרווח הזמן שבין הגשת התביעה לבין הכרעת בית המשפט על מנת ליצור עובדות בשטח או להפעיל לחץ בלתי הוגן על האחר.

34. המצב עובר להגשת התביעה היה כי המערער שילם עד כה את כל התשלומים שהוטלו עליו על פי ההסכם בסך 6,500 USD לחודש. על פי ההסכם סכום החוב נכון למועד הגשת התביעה הינו 6,500 USD שהינו התשלום החודשי האחרון.

35. לאחר הגשת התביעה, ולאור החלטת בית המשפט קמא, יעמוד סכום החוב על סך כ- 1.5 מיליון ₪ באשר זהו סכום השיק שלגביו התבקש צו המניעה הזמני. המערערת תוכל, בהיעדר צו מניעה ובעילה של הפרת ההסכם והגשת התובענה להגיש את שיק הביטחון לפירעון ו/או לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

36. בכל הכבוד, קשה מאד לקבל ו/או להבין את החלטת בית המשפט קמא כי הגשת השיק לפירעון ו/או הגשתו לביצוע לא גורמת כלל נזק למבקש. שבעתיים קשה לקבל הכרעה זו שעה שבית המשפט לא שקל כלל את הנזק שייגרם אם ייגרם לצד שכנגד כפי שהוא נדרש לעשות על פי התקנות והפסיקה.

מעבר לזאת, לא שקל בית המשפט קמא כלל את היחס שבין קיום עילות תביעה לכאורה לבין מאזן הנוחות בין הצדדים.

37. ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 28.06.2010) עמד בית המשפט העליון על התנאים למתן סעד זמני וביניהם:

"מאזן הנוחות- "הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר"- כלשון תקנה 362(ב)(1). ושיקולים שביושר ובצדק- "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין" –כאמור בתקנה 362(ב)(2). בין שני התנאים הראשונים קיים יחס גומלין המוכר כ"מקבילית-כוחות" (רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בגס ([פורסם בנבו], 25.12.2005)). משמעות הדבר היא שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד, כך הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת, וכן להיפך. (ראה למשל: רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל מחוז ת"א ([פורסם בנבו], 6.8.2006); רע"א 3071/10 רידר נ' רפאל חברה לבניין בע"מ ([פורסם בנבו], 20.5.2010); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 521 (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009))."

38. ראה גם רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ (פורסם בנבו, 20.01.2013):

"המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני קבועה בתקנה 362 לתקנות. כידוע, בית המשפט רשאי ליתן את הסעד המבוקש אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה. כמו כן, על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן הנוחות, קרי: הנזק שייגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שייגרם למשיב או לאדם אחר אם ינתן הסעד הזמני. כמו כן, על בית המשפט לבחון במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים את ניקיון הכפיים של הצדדים, וכן את סוג הסעד, היקפו ותנאיו (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמוד 523 (מהדורה עשירית, 2009))."

39. וראה גם פסקי הדין שניתנו לאחרונה ב רע"א 1379/16 מראון נופי נ' סאמי נופי (פורסם בנבו, 03.04.2016):

"בנוסף לבחינת קיומה של עילת תביעה, על בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות ובמסגרתו – הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר. כמו כן יש להתחשב בשיקולים של תום לב ומידתיות."

וב- רע"א 8983/15 ס.א.ד.ר חברה לעבודות בנין בע"מ נ' איילת חן השקעות כפר יונה בע"מ (פורסם בנבו, 09.02.2016):


"תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת את שלושת השיקולים שיש לשקול בהחלטה על מתן סעד זמני. הראשון הוא קיומה של עילת תביעה, והשני הוא מאזן הנוחות שבין הצדדים. במסגרת בחינת מאזן הנוחות נבחנת מידת הנזק שצפוי להיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומת מידת הנזק שייגרם למשיב אם ינתן הסעד הזמני, כמו גם מידת הנזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים. בין השיקול בדבר קיומה של עילת התביעה וסיכוייה, ובין השיקול של מאזן הנוחות, מתקיים האיזון הידוע כ'מקבילית כוחות', כך שככל שיגבר משקלו של אחד מהם, יפחת המשקל שיינתן למשנהו (עניין אשבורן, פסקה 20 וההפניות שם). שיקול שלישי למתן סעד זמני הוא שיקול שביושר, וכלשון תקנה 362(ב): "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (עניין אשבורן, פסקה 21; רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (28.6.2010))."

40. כאמור לעיל, בית המשפט כלל לא שקל את הנזק שייגרם אם ייגרם למשיבה אם יינתן הצו והמערער ייטען כי די בכך כדי לבטל את החלטתו שהרי גם אם נמשיך לשיטתו של בית המשפט קמא - אם לשני הצדדים לא ייגרם כביכול נזק, ועומדת לצדו של המערער עילת תביעה מבוססת – בהתחשב ב "מקבילית הכוחות" ידו של המערער תהיה על העליונה.

41. ואולם גם שקילת הנזקים שייגרמו לצדדים בדיעבד מביאים למסקנה ברורה כי הנזק שייגרם למערער גדול לאין שיעור מהנזק שייגרם, אם ייגרם כזה למשיבה. במיוחד כאשר אין כל ספק כי המבקש הציג ראיות לכאורה התומכות בקיומה של עילת תביעה.

42. המערער ייטען כי הלכה למעשה, לא ייגרם כל נזק למשיבה באם יינתן הצו. אכן, לא ישולם במהלך התקופה בה ידון בית המשפט הסך של 6,500 USD לחודש על פי ההסכם ואולם סכום זה תוכל לגבות המשיבה בצירוף ריבית והצמדה היה ותידחה התביעה כנגדה. ממילא יוותר בידה השיק נשוא ערעור זה.

43. יש לציין כי מהרגע שבוטל ההסכם על ידי המערער כדין הוא זכאי להשבת כל הסכומים שקיבלה המשיבה. סכומים אלו יוותרו אצלה גם הם, עד למועד הכרעת בית המשפט בתביעתו של התובע. לפיכך ביחס שבין הסכומים שעליה להשיב אם יזכה התובע בתביעתו לסכומים שעליה לקבל אם יפסיד בה יוצאת בהווה המשיבה מאוזנת מבחינת הנזק שייגרם לה אם ייגרם כזה.

44. לעומת הנזק המזערי שייגרם, אם ייגרם למשיבה, עומדים המערער ורעייתו מול סיכון של בגשת השיק לפירעון, על כל המשתמע מכך מבחינת התנהלותם מול הבנק ומול גורמי האשראי. ואם לא די בכך, אם לא ייפרע השיק תוכל המשיבה להגיש את השיק לביצוע, וייפתחו בפניה האפשרויות העומדות לזוכה בהוצאה לפועל לפעול כנגד המערער ורעייתו.

המערער ייטען בכל הכבוד כי טעה מאד בית המשפט קמא כאשר קבע כי שיק של מיליון וחצי ₪ שיוגש לבנק ו/או ללשכת ההוצאה לפועל אינו מהווה כל נזק של ממש למושך השיק.

45. כאמור לעיל, עצם הפעולות שתבצע המשיבה עם השיק, בין אם באמצעות הגשתו לפירעון ובין אם הגשתו לביצוע בהוצאה לפועל, מהווים "סנקציה" על הגשת התביעה על ידי המערער כנגד המשיבה המצמצמת את זכותו הבסיסית להעז ולהגיש תביעה לביטול ההסכם בפני בית המשפט.

המערער ייטען בכל הכבוד כי היה על בית המשפט קמא לשקול גם נזק זה שייגרם לו, ולו מבחינת שמירה על זכות העמידה הבסיסית הנתונה לכל אדם למתן יומו בבית המשפט.

46. מצ"ב תצהיר המערער.

אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את בקשתה של המערערת, לדון בבקשת הערעור כבערעור ולקבל את בקשתו של המערער לסעד זמני כנגד המשיבה. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבה בהוצאות המערערת, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_____________________

בר אל ירון, עו"ד

ב"כ המערער

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...