צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

דיני חוזים - 7 מושגי יסוד שכדאי לדעת לפני חתימה על חוזה

5 1 1 1 1 1 (1 Vote)
דיני חוזים - 7 מושגי יסוד שכדאי לדעת לפני חתימה על חוזה

במהלך התמחות משרדנו זה שנים רבות כמשרד עורכי דין לחוזים העוסק בעיקר בליטיגציה בבית המשפט בסוגיות מורכבות הנוגעות לעריכה, הפרה, אכיפה וביטול חוזים ראינו לנכון להכין מדריך מתומצת למושגי יסוד בדיני החוזים.

הדברים להלן יובאו בשפה פשוטה ותמציתית אך יעניקו למעיין בהם אותם הבנה בסיסית בחוזים עליהם הוא חותם. מידע רחב יותר תוכלו למצוא בחלק "המאמרים הקשורים" בדף זה, שם תוכלו למצוא מאמרים מעמיקים יותר בסוגיות שיוזכרו כאן.

על רגל אחת יסכם הח"מ ויאמר כי המלצתו הראשונה היא: נהלו את המו"מ ואת קיומו של החוזה בתום לב, הפרת חובה זו תביא בד"כ לסנקציות כנגד המפר לרבות ביטול החוזה וחיוב בהוצאות ופיצויים. כמו כן צאו תמיד מנקודת הנחה שאת החוזה אשר חתמתם עליו יש לקיים גם אם הוא נראה לכם בעייתי (תמיד אפשר לבטל חלקים בו או לפרשם אחרת). דבר אחרון וחשוב לא פחות: וודאו היטב היטב שהחוזה עליו אתם מתכוונים לחתום ברור, חד משמעי ומשקף היטב את כוונותיכם ומטרותיכם. במידה ועולה ספק כלשהו מהוראות אחד הסעיפים בחוזה או במידה ונראה לכם כי הוראה אחת או יותר בהסכם משתמעת לשתי פנים אל תהססו לתקן או להוסיף הבהרות ככל שיידרשו.

מעבר לכך, קחו כמה דקות לקרוא את הדברים בהמשך, במוקדם או במאוחר זה ישתלם לכם..

במאמר זה נדון בין השאר בנושאים אלו:


מה הוא חוזה

בפשטות, חוזה בא לבטא את אומד דעתם ומטרותיהם המשותפות של שני צדדים או יותר. חוזה יכול שיהיה בעל פה, או בכתב.

בדרך כלל, הגדרה זו מספקת ורוב החוזים יוצאים אל הפועל ומקיימים את מטרותיהם של הצדדים בו. ואולם בלא מעט מקרים, העניינים מסתבכים.

קחו לדוגמא את ראובן, שמבקש לרכוש עט משמעון. כל מה שעליהם לעשות הוא לקבוע את המחיר המוסכם לאותה עט, לרשום את הסכמותיהם, ללחוץ יד, לשלם את המחיר המוסכם והעט תעבור לאחר כבוד מידיו של שמעון לידיו של ראובן. ואולם, מסתבר ששמעון לא בדיוק הבין שראובן מבקש לקנות את העט הספציפית שאביו קנה לו למתנת הבר מצווה אלא עט דומה אחרת. ראובן לעומת זאת, ממש לא מעוניין בעט שהתכוון אליה שמעון.

נראה לכם מופרך? תתפלאו... כעורך דין לחוזים יכול להעיד הח"מ כי רוב המחלוקות בבתי המשפט הנוגעות לדיני החוזים סובבות בצורה כלשהי סביב השאלה: "למה (לכל הרוחות) התכוונו הצדדים כאשר חתמו על החוזה".

משום כך וכאמור בפתיח למאמר זה, הכלל הראשון שיש לשים עליו דגש הינו להבהיר היטב את כוונת הצדדים – לפני שאתם חותמים על חוזה נסו לשאול את עצמכם האם אדם מבחוץ שאינו מכיר את הצדדים לחוזה, יבין בדיוק את מה ביקשו הצדדים לו להשיג. בדרך זו תוכלו לדעת שגם אם חלילה יגיע החוזה שחתמתם עליו לבית המשפט יבין השופט בדיוק למה התכוונתם כאשר חתמתם עליו. ברור שלא תמיד הדבר אפשרי, לעיתים החוזה מורכב מאד, לעיתים מבקשים דווקא להשאיר חלקים בחוזה מעורפלים ואולם ככל הניתן אם תשמרו על כלל זה, תמזערו למינימום את המחלוקות בין הצדדים.

על מנת להבין את כוונת הצדדים בחוזה נעשה שימוש בשני מושגים בסיסיים ודי פשוטים: "גמירות דעת", "מסויימות" ויחסי הגומלין ביניהם. ואולם לפני שנדון במושגים אלו נברר ראשית כיצד נכרת בכלל חוזה.

 

כיצד נכרת חוזה?

חוק החוזים [חלק כללי] מסדיר עניין זה בפשטות וקובע כבר בסעיף 1 כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. במקרה שלנו, שמעון מציע למכור את העט בסכום X ואילו ראובן מסכים לרכוש משמעון את העט בדיוק במחיר זה. ראובן הציע, שמעון קיבל – נכרת ביניהם חוזה.

אם כן, הצעה הינה פנייה אל אדם אחר להתקשר בחוזה מחייב ואילו קיבול הינו הודעה של הצד האחר כי הוא מקבל את תנאי ההצעה. חוק החוזים דורש כי גם ההצעה וגם הקיבול יהיו מגובשים דיים ומקיימים את יסוד גמירות הדעת והמסוימות, הנחוצים להשתכללותו של חוזה.

על מושגים אלו בהמשך הדברים.

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חוזים

 

 

גמירות דעת בחוזה:

גמירות דעת הינו הרצון להתקשר בחוזה, היינו הכוונה המגובשת והרצון האמיתי של צד להתקשר בהסכם משפטי מחייב.

אם נחזור לחברינו ראובן ושמעון, נגלה שבמקרה שלהם היה פגם בגמירות הדעת של שני הצדדים: הן בהצעה והן בקיבול. שמעון מעולם לא התכוון למכור את העט שראובן ביקש לרכוש – לפיכך מעולם לא התגבשה ביניהם גמירות הדעת להתקשר בחוזה שבו הם התקשרו.

העניינים בין שמעון וראובן הסתבכו מאחר וראובן החליט להגיש תביעה לאכיפת ההסכם כנגד שמעון. מסתבר שראובן העיד כי במועד חתימת ההסכם, לשמעון דווקא כן הייתה גמירות הדעת המלאה למכור את עט הבר מצווה שלו, ורק לאחר מכן הוא התחרט. נשאלת השאלה כיצד יחליט בית המשפט בטענתו של ראובן ? הרי השופט (בד"כ) אינו בוחן לב וכליות, כיצד יידע השופט להבין מה הייתה כוונתו האמיתית של שמעון במועד כריתת ההסכם כאשר אין אינדיקציה לכוונה זו בהסכם, או שההסכם מעורפל ולא ברור?

המבחן שאותו יבדוק בית המשפט על מנת לנסות ולהבין מה הייתה בדיוק גמירות הדעת של שמעון במועד חתימת ההסכם הינו מבחן נסיבות עריכתו של ההסכם בין הצדדים, בראי האדם הסביר. במילים אחרות: אם מתוך בחינת הנסיבות החיצוניות יגיע בית המשפט למסקנה כי אדם סביר באותן נסיבות אכן התכוון למכור את העט שלו במועד כריתת ההסכם הוא יחייב את שמעון להעביר את העט (תמורת המחיר המוסכם) לראובן. לחילופין, אם יביא שמעון עדות מהימנה שיום לפני כריתת החוזה הציע לו מר לוי 1,000 ₪ עבור עט הבר מצווה, אך הוא לא הסכים למכור – כנראה שבית המשפט יגיע למסקנה שבוודאי גם ב- 10 שקלים לא התכוון שמעון למכור את העט לראובן.

 

מסויימות:

מסויימות הינה פרוט הפרטים בהצעה (או בקיבול) של המציע לניצע. על ההצעה להיות מספקת ומלאה על מנת שהחוזה ייחשב כחוזה משפטי מחייב. ככל שפרטי העסקה מפורטים ומלאים יותר, כך נחשבת ההצעה מסוימת יותר. המחוקק רואה בהצעה שמכילה את כל הפרטים לעסקה כהצעה רצינית שמביאה לידי ביטוי את גמירות הדעת של המציע. כך גם קיבולה של ההצעה המפורטת והמלאה על ידי הצד האחר מהווה ביטוי לרצונו המלא וגמירות דעתו של המקבל להתקשר בחוזה משפטי מחייב.

למען הסר ספק, דרישת המסוימות אינה דרישה לפירוט מראש לכל נושא ועניין שבחוזה אלא רק את המרכיבים המספיקים על מנת שחוזה משפטי תקף יוכל להשתכלל בין הצדדים. בהקשר זה נציין כי גם חוזה שאינו שלם ייאכף אם יגיע בית המשפט למסקנה כי בין הצדדים הייתה גמירות דעת מלאה במועד חתימתם על החוזה. במקרה כזה, מוסמך בית המשפט להשלים פרטים חסרים בחוזה.

אם נחזור למקרה של ראובן ושמעון, אם לא ציינו הצדדים בדיוק לאיזה עט התכוונו בחוזה ביניהם, ואם לא יביא ראובן ראיה חיצונית לכוונתו של שמעון למכור דווקא את העט שהוא התכוון אליה – ככל הנראה לא ייאכף החוזה מהנימוק שהחוזה אינו מסוים דיו.

במאמר מוסגר ובקצרה נציין כי בחוזים במקרקעין ישנה גם דרישה צורנית להשתכללותו של חוזה כזה או במילים אחרות חוזה במקרקעין חייב להיות חוזה בכתב ולא תתקבל (בד"כ) טענה לחוזה כזה בעל פה.

 

דרישת תום הלב במו"מ ובקיומו של החוזה:

עקרון תום הלב הינו "עקרון על" החולש על כל תחומי המשפט הישראלי ודיני החוזים אינם יוצאים מן הכלל. תום הלב בחוזים מתחלק לשני שלבים: החלק הראשון הינו במו"מ לכריתת החוזה ואילו החלק השני בקיומו של חוזה.

השופט אהרון ברק הגדיר את עקרון תום הלב כעקרון על במשפט הישראלי. לדבריו אדם לאדם אינו "מלאך", ועקרון תום הלב אינו מחייב צד לחוזה לא להתחשב באינטרסים של עצמו. ואולם אדם לאדם גם אינו "זאב" שרשאי לדרוס את האינטרסים של האחר לטובת האינטרסים של עצמו. עקרון תום הלב בחוזים קובע כי דרך המלך היא כי ראוי שאדם לאדם יהיה "אדם" על דרך של התחשבות הדדית באינטרסים האחד של השני, על מנת לקדם את מטרותיו של החוזה.

בשלבי המו"מ לכריתת חוזה משמעות חובת תום הלב הינה כי על צד לחוזה לנהל את המשא ומתן בהגינות, ביושר ותוך גילוי נאות של הפרטים הרלוונטיים שעלולים להשפיע על גמירות דעתו של הצד האחר להתקשר בחוזה. כאמור, כמובן שאין בכך כדי לדרוש מהצד לחוזה להתעלם לחלוטין או לוותר על האינטרסים שלו. ואולם אם בשלב המשא ומתן אם לא יגלה צד אחד לאחר פרט חשוב העלול להשפיע על רצון האחר להתקשר בחוזה יהיה רשאי הצד האחר לבטל את החוזה בטענה לטעות או הטעיה.

בשלבי קיום החוזה נדרשים הצדדים בחוק החוזים לנהוג האחד עם חברו "בדרך מקובלת ובתום לב". חוק החוזים מטיל על הצדדים את החובה לנהוג בהגינות ובדרך מקובלת בחוזים דומים בהגינות ובאמצעות שיתוף פעולה שיאפשר את קיום מטרותיו של החוזה. יישום עקרון זה מונע למשל ממי מהצדדים לנצל לרעה תנאים בחוזה או למנוע בדרך כלשהי את יישומו של החוזה.

הן במו"מ לחתימתו של ההסכם והן בקיומו של ההסכם ייבחן בית המשפט את תום ליבם של הצדדים בעיניים אובייקטיביות. בית המשפט ייבחן כיצד אדם סביר והגון אמור היה לנהוג במקרה הספציפי המונח לפניו. אם יגיע בית המשפט כי צד לחוזה חרג מאמות המידה של האדם הסביר להתנהגות בדרך מקובלת, בהגינות ובתום לב תוטל האחריות להפרתו של החוזה עליו.

 

הפרת חוזה:

המושג הפרת חוזה מתחלק לשניים, הפרת יסודית והפרת שאינה יסודית.

הפרה יסודית הינה הפרה כזו שהוסכם עליה בחוזה שהיא יסודית או לחילופין הפרה כזו שהאדם הסביר לא היה חותם מלכתחילה על החוזה אם היה צופה מראש את ההפרה ואת תוצאותיה. המדובר בהפרה הפוגעת פגיעה מהותית בקיום מטרותיו של החוזה ומאיינת את מטרותיו. משום כך, במקרה של הפרה יסודית רשאי הצד שכלפיו הופר ההסכם לבטל את החוזה לאלתר ובאמצעות הודעת ביטול לצד המפר.

לעומת זאת, הפרה שאינה יסודית כשמה היא – הפרה שאין בה כדי לקיים את התנאים הנ"ל. הכוונה היא להפרה שולית יחסית שאינה מאיינת את החוזה לחלוטין. הפרה שאינה יסודית תהפוך ליסודית לאחר שהצד שמבקש לבטל את ההסכם יישלח לצד המפר הודעה על הפרת ההסכם תוך ציון ארכה סבירה לתיקון ההפרה. היה והצד המפר לא יתקן את ההפרה – תהפוך ההפרה הלא יסודית להפרה יסודית. בהתקיים תנאים אלו רשאי הצד הנפגע לשלוח הודעה על ביטול ההסכם בעקבות ההפרה שמלכתחילה לא הייתה יסודית ואולם לאחר משלוח ההודעה על ההפרה ומתן אורכה לתיקונה ללא תגובה מהצד המפר, הפכה להפרה יסודית.

כעורך דין לחוזים ממליץ תמיד הח"מ לשלוח הודעה על הפרת חוזה ומתן הזדמנות לתקן את ההפרה גם על הפרות יסודיות. הדבר יימנע התדיינויות מיותרות בדבר מהותה של ההפרה. המלצה נוספת היא משלוח הודעה על הפרת חוזה מיד או בסמוך מאד לאחר שנודע על ההפרה – גם כאן יימנע הדבר התדיינויות מיותרות בטענות של הצד המפר כי חלף לו הזמן הסביר למשלוח ההודעה. כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ולעיתים עדיף להודיע מיד על ביטול החוזה, במקרה של הפרה יסודית.

 

ביטול חוזה:

להפתעת רבים ממרשיו של הח"מ, ביטול חוזה כשלעצמו הינה פעולה פשוטה ביותר: ביטול החוזה יהיה בהודעה לצד האחר בתוך זמן סביר לאחר שנודע לצד המבטל על עילת הביטול. (בביטול חוזה בעילה של כפיה, זמן סביר לאחר הפסקת הכפייה).

כמובן שפעולה זו לכשעצמה מספיקה כל עוד הצד האחר לא הודיע כי הוא מתנגד לביטול.

צד שמתנגד להודעת הביטול רשאי לפנות לבית המשפט בדרישה לאכיפת החוזה. חשוב לציין שאת הודעת ההתנגדות חייב הצד המתנגד לביטולו של ההסכם לשלוח תוך זמן סביר וכך גם את תביעתו לבית המשפט. במידה ולא יפעל הצד המתנגד כאמו הוא לוקח על עצמו סיכון כי בית המשפט יידחה את טענותיו על יסוד השיהוי בלבד.

זמן סביר להתנגדות משתנה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ונפסק כי אין המדובר ברשימה סגורה.

במקרים מסוימים וכאשר הביטול אינו פוגע בקיומו של החוזה ניתן לבטל רק חלקים מהחוזה ולהשאיר את שאר סעיפיו של החוזה בתוקף.

logoround

 

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חוזים

 

 

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
  גם אם אתם במחשב, הכי יעיל וקל בוואטסאפ,
בכפתור הירוק למטה מימין
או פשוט שילחו הודעה בטופס כאן