צור קשר

  • כתבי טענות דיני תאגידים

  • 1

המרצת פתיחה - קיפוח המיעוט

5 1 1 1 1 1 (3 Votes)

המרצת פתיחה ובקשה לסעדים זמניים שהוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז. בין בעלי מניות התגלע סכסוך בכל הנוגע לדרך פירוקה של החברה. משלא הגיעו הצדדים להסכמה החל אחד מבעלי המניות לנכס לעצמו חלק מנכסי החברה. בעל המניות השני פנה אל משרדנו לשם הגשת תובענה לבית המשפט ולשם הגנה על זכויותיו, עד שיוכרע עניינה של החברה.


1. להצהיר כי המשיב מנהל את ענייניה של החברה בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויות המבקש.

2. להורות למשיב להשיב לקופת החברה את סכומים שמשך ביתר מהחברה בסך כולל של כ- 110,000 ₪, כפי שיפורט בהמשך.

3. להצהיר כי בנסיבות שנוצרו, אין כל אפשרות להמשך ניהול משותף של החברה בידי המבקש והמשיב.

4. למנות מומחה מטעם בית המשפט המיומן בהערכת שווי חברות על מנת שיעריך ויקבע את שווי החברה ושווי מניותיה. להורות למשיב ולחברה להמציא למבקש ולמומחה דין וחשבון מלא ומפורט לגבי החברה, לרבות המצאת כל הדוחות הכספיים, המאזניים ודוחות רווח והפסד, חשבונות, קבלות, הסכמים, התחייבויות ומסמכים אחרים אשר ידרוש המומחה לשם ביצוע הערכתו כאמור.

5. להורות על התמחרות למכירה כפויה ורכישת 50% ממניות החברה כך שצד אחד מהצדדים יישאר בסופו של יום עם 100% ממניותיה של החברה ויפעילה כראות עיניו.

6. להורות למבקש להמציא את כל המסמכים המצויים ברשותו והקשורים לחברה.
7. להורות למשיב להחזיר את המשכורות שקיבל מהחברה בחודשים בהם לא עבד בחברה, בין מרץ 2009 ליולי 2009.

8. לחייב את המשיב בפיצוי עבור הנזקים שנגרמו לחברה ושמה הטוב נוכח פעולותיו ומחדליו של המשיב.

9. ליתן כל הוראה נוספת הדרושה לשם הסרת קיפוחו של המבקש ולהושיט כל סעד נוסף, כפי שייראה לבית המשפט כראוי.

10. להורות כי שכ"ט בא כוחו של המבקש ישולם ע"י החברה.

11. לחייב את המשיב בהוצאות המבקש או החברה, לרבות בשכר טרחת עו"ד ומע"מ שהכול נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

מבוא:

12. המדובר בחברת מעטים המנהלת שתי חנויות לציוד בעלי חיים, האחת בכפר סבא והשנייה באבן יהודה. מנהלי החברה ובעלי המניות בה הינם המבקש והמשיב בחלקים שווים. לאחרונה הסתכסכו הצדדים ולא עלה בידיהם להגיע להסדר כלשהו בדבר המשך דרכם והמשך דרכה של החברה.

13. משלא הגיעו הצדדים להסכמה, החל לפעול המשיב לנכס לעצמו באופן חד צדדי את חנות החברה בכפר סבא, תוך התעלמות מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, מחוק החברות ובכלל, תוך התעלמות מכל דין ומכל דיין.

14. בתוך כך, ובאופן חד צדדי, ניתק המשיב את המבקש מגישה למחשב החברה בכפר סבא, נתן הוראות לבנק שלא לכבד את המחאות החברה לספקים, פיטר את כל עובדי חנות החברה בכפ"ס, החל להזמין סחורה באופן עצמאי, למרות שקיימת סחורה דומה במחסני החברה, ניסה לרוקן את קופת החברה, שלח ושולח יד בכספי החברה, מסרב לחתום, כסנקציה, על שיקים לספקים חשובים של החברה ועוד כהנה כנהנה פעולות חד צדדיות אשר נועדו להפעיל לחץ על המבקש ומתוך אי אכפתיות לתוצאות פעולותיו ולנזקים שנגרמים לחברה ולשמה הטוב.

הצדדים:

15. החברה, חברה פרטית ישראלית אשר תאריך יסודה הינו 22/07/1997. בעלי המניות ומנהלי החברה היחידים, נכון להיום, הם המבקש והמשיב.

16. המבקש מחזיק ב- 50% ממניותיה המוקצות של החברה ומנהלה הרשום.

17. המשיב מחזיק ב- 50% ממניותיה המוקצות של החברה ומנהלה הרשום.

מצ"ב העתק שאילתה על החברה מרשם החברות כנספח א'.

הרקע העובדתי:

הקמת החברה:

18. הצדדים הכירו כבר בשירותם הצבאי כששירתו יחד באותו גרעין בנח"ל. גם לאחר השירות הצבאי נשארו הצדדים בקשר חברי קרוב ואנו שכנים בישוב מתן.

19. ביום 22 ליולי שנת 1997 חברו הצדדים יחד על מנת להקים עסק לציוד ואביזרים לבעלי חיים ובמקביל התאגדו כחברה, היא החברה דנן. בתחילה פעל העסק בחנות ברח' רוטשילד בכפר סבא בלבד, ולאחר תקופה לא ארוכה פתחו הצדדים נוסף בחנות ברח' הלוחמים 9 אבן יהודה. בהמשך אף נפתחה חנות חדשה בישוב אלפי מנשה.

מצ"ב העתק ממסמכי ההתאגדות של החברה לרבות תעודת התאגדות, תזכיר התאגדות, תקנון החברה ותעודת עוסק מורשה של החברה כנספח ב'.

מצ"ב פרוטוקול החברה מיום 28/07/1997 לעניין מינוי מנהלי החברה וזכויות חתימה כנספח ג'.

פרידת הצדדים בפעם הראשונה:

20. הצדדים פעלו במסגרת החברה יחד כ- שנתיים וחצי, עד דצמבר שנת 1999.

21. ואולם מסיבות כאלו ואחרות נפרדו דרכיהם. בסופו של יום, ולאחר ויתורים גדולים מצידו של דוד, הוא נשאר עם החנות באבן יהודה. לעומת זאת, עודד קיבל לידיו את החנות בכפר סבא ובאלפי מנשה. הצדדים הפסיקו לפעול בשם החברה ופעלו כל אחד לחוד באמצעות עוסק מורשה.

22. יצוין כי במועד פרידת הצדדים בשנת 1999 כאמור, הייתה רשומה לטובת דוד בחברה הלוואת בעלים שהזרים בסך כולל של כ- 350,000 ₪. בעניין זה יורחב בהמשך.

הפעלת החברה ע"י עודד בלבד:

23. כמעט שנה לאחר מכן יצר עודד קשר עם דוד וביקש ממנו להפעיל את החברה מחדש. דוד, אשר לא הבין לחלוטין את משמעות הדברים הסכים, נוכח חברותם של הצדדים, כי עודד "יחיה" את החברה ויעבוד דרכה.

מצ"ב הודעה על העברת מניות בחברה מיום 17/12/00 כנספח ד'1.
מצ"ב שאילתה מרשם החברות מיום 29/12/05 בו מופיעים עודד ואשתו כבעלי מניות החברה כנספח ד'2.

מצבה העגום של החברה בניהולו של עודד:

24. הצדדים נשארו בקשר וסמוך לחודש יוני 2005 סיפר עודד לדוד כי החברה, שפעלה כאמור בניהולו, נמצאת על סף חדלות פירעון. בינתיים אף סגר עודד את החנות באלפי מנשה. מסתבר כי חשבון אחד מ- 2 החשבונות של החברה היה בעבר מוגבל, ובחשבון השני נוצרה ייתרת חובה בסך של כ- 100,000 ₪. כמו כן, ספקי החברה סרבו לספק לה סחורה, נוכח חובותיה של החברה להם.

ברור היה לצדדים כי החברה עומדת פסע מחדלות פירעון.

25. יצוין למען השלמת התמונה כי נוכח המצב, נאלץ עודד להלוות כספים מהשוק האפור. כאשר נכח דוד במקרה אחד בחנות בכפר סבא הוא נתקל באחד מהטיפוסים שמהם לווה עודד כסף ונחרד. מייד הציע דוד לשלם חובות אלו והעביר את הסכום לעודד על מנת שישלם את הלוואותיו בשוק האפור. למען ההגינות ייאמר כי עודד החזיר סכום זה לדוד.

חזרת דוד לניהול החברה והצלתה מחדלות פירעון:

26. נוכח קשיי הנזילות של החברה ונוכח העובדה שספקים סרבו לספק לה סחורה כאמור, הסכים דוד, לבקשתו של עודד, להזמין החל מחודש יולי 2005, על שמו סחורה מהספקים, שתסופק לחנות החברה בכפר סבא. כל זאת על מנת שהחברה, באמצעותו של עודד, תוכל להמשיך ולהפעיל את החנות בכפר סבא.

כן הסכים דוד לקחת על שמו את הליסינג של רכבי החברה באשר חברת הליסינג סירבה לספק לחברה רכב, מאחר וכאמור הייתה החברה ביתרת חובה גבוהה מאד. כמו כן שילם דוד עבור הטלפונים של החברה ודלק לרכבי החברה. דרך עבודת הצדדים הייתה כדלקמן: דוד מזמין ומשלם עבור צרכיה של החברה. במועד התשלום מוציא לחברה חשבונית על הוצאותיו. לא מן המיותר לציין כי הדברים נעשו מתוך רצון טוב של דוד, ועל בסיס יחסי החברות של הצדדים בלבד.

מצ"ב חשבוניות של סחורה שהזמין דוד עבור החברה וחיוב החברה כנספח ה'1.
מצ"ב חשבוניות עבור ליסינג, דלק, חיובי כביש 6 והטלפונים הסלולאריים של החברה כנספח ה'2.

27. בינואר 2006, לאחר פרק זמן לא ארוך שהצדדים פעלו כאמור לעיל, החליטו דוד ועודד לחזור ולעבוד יחד שוב במסגרת החברה. בסמוך לתאריך 05/05/06 הצטרף שוב דוד כבעל מניות ומנהל בחברה כאמור בדוח רשם החברות המצ"ב כנספח א' לעיל.

מצ"ב העתק ישיבת בעלי המניות של החברה מיום 05/05/06 בנוגע לפתיחת חשבון בנק ומינוי מורשי חתימה כנספח ו'.

הלוואות הבעלים של הצדדים:

28. עד למועד פרידתם הראשונה של הצדדים כאמור לעיל העביר דוד הלוואות בעלים לחברה בסך כולל של 350,000 ₪.

29. משום מה, במועד התחברות הצדדים יחדיו שוב בשנת 2006, צומצמה הלוואת הבעלים שהעביר דוד לחברה לסך של 246,608 ₪ בלבד.

מצ"ב אישור רואה חשבון החברה על ייתרת הלוואת הבעלים שהועברה אליו ממשרד רו"ח ארליך ושות, מיום 04/08/09 כנספח ז'.

30. כמו כן, וכאמור לעיל, בין התקופה בה התחיל עודד להפעיל את החברה בעצמו ועד להתחברות הצדדים שוב יחד במאי 2006, דאג עודד ליצור חוב של החברה אליו בסך כולל של כ- 500,000 ₪ כהלוואת בעלים, שהזרים לכאורה לחברה.

יצוין כי למרות שאין בידיו, נכון למועד הגשת התביעה, אסמכתאות לכך מבדיקות שערך המבקש עולה כי חלק, וככל הנראה רוב רובה של הלוואת הבעלים שרשומה הייתה על שמו של עודד, הינה אותה הלוואת הבעלים שהמבקש העביר לחברה כאמור לעיל. עדיין לא ברורה דרך ניכוסה של הלוואתו של דוד לחברה, לעודד. הדברים יובהרו לחלוטין במהלך הדיון ולאחר חשיפת המסמכים שבידי רואה החשבון של החברה הקודם, משרד רו"ח ארליך ושות'.

31. כדרכם, לא העלו הצדדים את הסכמותיהם בכל הנוגע לחברה על הכתב. ואולם, מאחר וגם דוד וגם עודד העבירו כאמור לעיל בתקופות שונות הלוואות בעלים לחברה בסכומים שונים, שלא הוחזרו אליהם, הסכימו הצדדים בנוכחות רואה החשבון כי הלוואות אלו יוחזרו באמצעות תשלומים חודשיים שימשכו הצדדים (בד"כ ע"ס 5,000 ₪ בחודש כל צד), זאת בעיקר על מנת שיוכלו ליהנות מהטבות המיסוי הנלוות.

הצלת החברה וארגונה מחדש לאחר חזרתו של דוד לניהולה:

32. עם חזרתו של דוד לחברה הוא שוחח עם כל הספקים והודיע כי הוא חזר לחברה ומבקש להמשיך ולעבוד איתם. מאחר והספקים הכירו והאמינו ביכולותיו של דוד הם הסכימו לחזור לעבוד עמה, ללא כל תנאי.

33. עם כניסתו של דוד לחברה פתחו הצדדים חשבון חדש בבנק לאומי בסניף ערד.

34. יצוין כי בזמן שהצדדים עבדו בנפרד דוד ניהל את החנות באבן יהודה בעיקר על בסיס מזומן ולא ניצל את האשראים שניתנו לו ע"י הספקים. בין השאר הדבר היה כדאי מאחר ודוד קיבל הנחות ניכרות על תשלום במזומן.

35. על מנת להעמיד את החברה על הרגליים ולמנוע מצב בו החברה ו/או עודד (שערבויות אישיות שלו הופקדו בבנק לאומי בערד) להיתבע ע"י הספקים או הבנק בגין ייתרת החובה בחשבון הבנק של החברה עד אז, התחיל לנצל דוד את האשראים שניתנו לו ע"י הספקים. כמו כן, חלק ניכר מהכנסות חנויות החברה שנתקבלו ע"י מלאי, הועברו לטובת ייתרת החוב בחשבון החברה הישן בבנק וחובות ישנים של החברה לספקים מהתקופה שבה עודד ניהל לבדו את החברה.

משיכות כספיות חד צדדיות של עודד מהחברה:

36. בסופו של יום ובסיכום כללי משך עודד מהחברה המשותפת לטובת חשבון הבנק הישן שהוא ניהל סך כולל של כ- 90,000 ₪. הצדדים הסכימו כי סכום זה ייחשב כחוב של עודד לחברה.

רואה החשבון של החברה נתבקש לספק אסמכתאות לסכום זה ואולם למצער, עד להגשת המרצת הפתיחה דנן, לא הועברו מסמכים אלו. לפיכך שומר לעצמו המבקש את הזכות להוסיף מסמכים אלו, לכשיתקבלו, לתיק בית המשפט.

37. במקביל, ובזמן הצטרפותו של דוד לחברה ערכו הצדדים ספירת מלאי של החנויות. בסיכום כללי התברר כי דוד העביר לחברה סחורה בשווי של 17,000 ₪ בצירוף מע"מ יותר מעודד. הצדדים הסכימו כי שווי סחורה זה בשקלים ייחשב כחוב של החברה לדוד.

רואה החשבון של החברה נתבקש לספק אסמכתאות לסכום זה ואולם למצער, עד להגשת המרצת הפתיחה דנן, לא הועברו מסמכים אלו. לפיכך שומר לעצמו המבקש את הזכות להוסיף מסמכים אלו, לכשיתקבלו, לתיק בית המשפט.

38. יצוין עוד כי עם הצטרפותו של דוד לחברה משך עודד מזיכויי האשראי במזומן 10,000 ₪. בדיעבד התברר שמשיכה זו לא הייתה צריכה להיעשות וכי יש להשיבה לחברה ולהחשיבה כחוב של עודד לחברה.

רואה החשבון של החברה נתבקש לספק אסמכתאות לסכום זה ואולם למצער, עד להגשת המרצת הפתיחה דנן, לא הועברו מסמכים אלו. לפיכך שומר לעצמו המבקש את הזכות להוסיף מסמכים אלו, לכשיתקבלו, לתיק בית המשפט.

ניהול החברה וחלוקת התפקידים לאחר הצטרפותו של דוד לחברה מחדש:

39. חלוקת התפקידים בחברה מיום הצטרפותו המחודשת של דוד לחברה הייתה כדלקמן: דוד אחראי על כל הקשור להזמנות סחורה מספקים, אחראי על תשלום לספקים ופיקוח על הבנק וחשבון החברה, לרבות הקשר עם רואה החשבון של החברה, תוכנות החנות ותיקוני הרכבים של החברה. עודד היה אחראי על נושא השיווק והקשר עם הלקוחות,והעובדים וארגון החנויות.

40. זמן קצר לאחר הצטרפותו של דוד לחברה חשבון הבנק הישן אופס וכל החובות לספקים שולמו כסדרם.

הלוואה שלקח דוד לטובת החברה:

41. בחודש אוקטובר 2008, נוצרה בעיה בתזרים המזומנים של החברה. על מנת להתגבר על כך, נאלץ דוד לקחת הלוואה על שמו בבנק הפועלים מחשבונו הפרטי ולהפקיד את סכום ההלוואה בחשבונה של החברה.

42. הוסכם בין הצדדים כי להשבת סכום זה לדוד תינתן עדיפות, ואכן, ממועד החזר התשלום הראשון עבור ההלוואה העבירה החברה, בשמו של דוד את התשלומים החודשיים לבנק.

מצ"ב אישור על נטילת ההלוואה כנספח ח'

הקרע בין הצדדים:

43. מהלך העבודה המשותפת בין הצדדים לאחר חבירתם מחדש גילה דוד, ועודד אף הצהיר על כך בראש חוצות, כי על פי שיטתו: תפקיד החברה לשרת אותו ולא הוא את החברה. רעיון יפה בתיאוריה אך בעייתי בנסיבות החברה דנן. כמובן שעודד, על חשבונו של דוד, פעל ליישום גישתו והדברים באו לידי ביטוי בחופשות אין ספור ובהיעדרות תכופה מפעילות כלשהי בחברה.

נאמן לגישתו האמורה, כל אירוע של עודד היה סיבה למסיבה, לרבות חופשים ארוכים עקב ימי הולדת שלו. כך גם בימי נישואין, מסיבות של הילדים, טיסות לחו"ל ועוד וכיו"ב "סיבות למסיבות". כמובן שרוב רובו של נטל החברה נפל על דוד, שנאלץ להישאר ולתפקד בחברה ולמלא את מקומו של עודד.

44. אט אט התברר לדוד כי חלק מהחופשים שלקח עודד והיעדרויותיו התכופות מפעילות כלשהי בחברה, נועדו לא רק עבור חופשות אלא גם על מנת לפנות לעצמו זמן לעבוד בעבודה צדדית שלו, בבניית פרגולות ועבודות קבלנות כאלו ואחרות.

מצ"ב הצעת מחיר מיום 30/11/08, אשר הגיעה בטעות לידיו של דוד, בה מפרט עודד את העבודות שיבצע עבור הלקוח, כולל העובדה שתחילת העבודה תהיה ביום 04/12/08 ותסתיים ביום 12/12/08 כנספח ט'.

45. דוד, אשר החל לכרוע תחת נטל חובות החברה התעמת עם עודד בעניינים אלו. תגובתו הייתה בכך שהחל מראשית מרץ 2009 לא הופיע עודד בחנויות החברה לחלוטין. גם כשדוד היה חולה מאד ונאלץ להגיע חדשות לבקרים לבתי חולים מחשש לסרטן, סרב עודד להגיע לחנויות החברה. במקרה אחר, כאשר דוד היה בבית החולים לשם ניתוח בהרדמה מלאה סרב עודד להגיע לחנויות החברה, וזאת גם כשלא היה עובד שכיר אחר שיעבוד בחנות החברה באבן יהודה. כתוצאה מכך החנות הייתה סגורה לסירוגין ונגרמו לחברה הפסדים גדולים. מחוסר ברירה, ולמרות כאבים מהניתוח נמנע דוד מלקחת חופש כלשהו לאחר הניתוח וחזר מייד לתפקוד מלא בחברה.
מצ"ב מכתב מספק החברה מיום 15/06/09 המתאר את התנהלותו של עודד מול הספקים, ובכלל בחברה, כאשר היה דוד מאושפז בבית החולים, כנספח י'.

מצ"ב תמלול שיחה בין דוד לניר (עובד החנות בכפר סבא) ממנה ניתן ללמוד על תפקודו, או ליתר דיוק העדר תפקודו, של עודד בחברה:

דוד: בסדר, עודד שמה?
ניר" לא
דוד: הוא היה היום שמה בכלל?
ניר: לא
דוד: תגיד, דוגרי, הוא מגיע לשמה עודד?
ניר: לא
דוד: אה?
ניר: לא
דוד: הוא מגיע לכפר סבא?
ניר: כמעט ולא

עמוד 1 שורות 22-26 לתמלול מיום 16/07/09 המצ"ב כנספח יא'.

ובהמשך:

ניר: אני באמת לא יודע להגיד לך, באמת אני אומר לך, כאילו אני לא יודע... אני בהחלט מרגיש שאני לבד פה...

עמוד 2 שורות 14-15 לתמלול מיום 16/07/09 המצ"ב כנספח יא'.

הונאה והפרת הסכם של עודד כלפי דוד:

46. במקביל לאמור לעיל נודע לדוד כי, בהיעדר ביטוי אחר, עודד הונה אותו. ובמה דברים אמורים:

47. בשנת 1997, עת חברו הצדדים להקים את החברה הלווה דוד לעודד את הסך של 35,000 USD.

מצ"ב העתק הסכם ההלוואה מיום 10/08/11997 כנספח יב'1.

48. על קצה המזלג יצוין כי בהסכם הסכימו הצדדים כי פירעון הלוואה יהיה בתשלום 50% ממכירת דירתו של עודד בערד (סעיף 4א' להסכם). הוסכם ע"י הצדדים כי עד למכירת הדירה דוד יקבל לידיו מחצית משכירות הדירה (סעיף 4ה'), אם תושכר. כמו כן הוסכם כי על הדירה תירשם "משכנתא מדרגת עדיפות שנייה... כמו כן תרשם הערת אזהרה לטובת הלווה שתאסור על מכירת הדירה ו/או משכונה לאחר" (סעיף 5ד'). כמו כן הוסכם כי "הלווים לא ימכרו ו/או ימשכנו ו/או ישכירו את הדירה לתקופה העולה על שלש (3) שנים (כולל אופציה), אלא בהסכמת הלווה" (סעף 5ב'). יצוין למען השלמת התמונה כי עודד ניסח את ההסכם.

49. הצדדים אף חתמו במעמד חתימת ההסכם על "שטר משכנתה מדרגה שנייה".

מצ"ב העתק טופס "שטר משכנתה מדרגה שנייה" כנספח יב'2.

50. למצער, למרות האמור בהסכם לא נרשמה כל הערת אזהרה על הדירה בערד, וממילא גם לא נרשמה כל משכנתא כזו או אחרת לטובתו של דוד.
51. במהלך השנים אכן העביר עודד לדוד מחצית משכר הדירה. זאת עד לראשית שנת 2001. אז הודיע עודד לדוד כי הדירה אינה מושכרת מסיבות שהמציא עודד מן היקב ומן הגורן. נוכח חברותם של השניים האמין דוד לעודד, ורק מידי פעם שאל מה קורה עם השכרת הדירה.

52. לאחרונה, ובמשרדו של הח"מ סיפר דוד את נסיבות הסכם ההלוואה כאמור לעיל. למען הזהירות, ועל מנת להסיר ספק בדק הח"מ, בנוכחות דוד, מי הם בעלי הזכויות על הנכס כיום. את התדהמה ואת העלבון של דוד שעה שנודע לו כי הזכויות על הדירה הועברו כבר ביום 09/10/2007 לא ניתן להעלות על הכתב. להזכיר, המדובר היה בחברים עוד מתקופת הצבא, מלבד זאת עד לקרע בין הצדדים בימים אלו נפגשו השניים על בסיס יומיומי, הן מתוקף עבודתם יחד והן בהיותם חברים ושכנים.

מצ"ב העתק נסח טאבו של הדירה כנספח יב'3 והעתק מנסח טאבו היסטורי כנספח יב' 4 המלמדים על העברת הזכויות בדירה בערד.

53. בימים אלו, ובהוראת דוד, שוקד הח"מ על הגשת תביעה בעניין ההסכם הנ"ל.

פעילותו המזיקה של עודד בחברה - בכוונה תחילה ועל מנת להפעיל לחץ על דוד:

54. בעקבות הנסיבות הנ"ל התפוגג עד עפר האמון בין הצדדים. לבסוף היה זה עודד אשר ביקש להיפרד. לשיטתו, הדרך לעשות זאת היא שהוא יקבל את החנות והמחסן בכפר סבא ודוד את החנות באבן יהודה. עודד הציב תנאים נוספים להיפרדות תוך שהוא מאיים כי, או שיתקבלו תנאיו או שהוא יפעל חד צדדית להפריד את החנות בכפר סבא מהחברה, ויהי מה.

55. למצער, כל הצעה של דוד נתקלה באיומים חוזרים ונשנים של עודד בדבר השתלטות חד צדדית על חנות החברה בכפר סבא והפיכתה של החברה לחדלת פירעון. למען השלמת התמונה יצוין כי הצדדים ניסו לעבור תהליך של גישור שלא צלח. כמו כן, הסכם מפורט שהעביר דוד לעודד, ואשר נועד לשם פשרה, נענה בזלזול מצידו של עודד, תוך העלאת דרישות מופרכות שלא יצרו שום בסיס ואפשרות כלשהי למו"מ בין הצדדים.

56. לאורך כל תהליך המו"מ בין הצדדים חזר ואיים עודד כי מבחינתו אין כלל חובה להגיע להסכמות בעניין החברה. לשיטתו חנות החברה והמחסן בכפר סבא שייכים לו ממילא. לפיכך הציב עודד לדוד אולטימאטום לפיו אם לא יגיעו הצדדים להסכמה עד ליום 01/08/09 הוא יתחיל בהליכים לניכוס חנות ומחסן החברה בכפר סבא לעצמו. למצער, לא עבר זמן רב ועודד התחיל לממש את איומיו ולהכניס את החברה לסחרור שנועד להפעיל לחץ על דוד, בחוסר אכפתיות ומבלי להתחשב בנזקים שייגרמו לחברה ולשמה הטוב.

הודעתו החד צדדית של עודד לבנק החברה שלא לכבד שיקים של החברה:

57. ביום 16/07/09 הודיע עודד חד צדדית לבנק המטפל בחשבון החברה שלא לכבד שיקים של החברה שעליהם חתום אחד הצדדים, אלא לאחר אישור בפקס של הצדדים (עד להודעה זו הספיקה חתימה אחת, על השקים בצירוף חותמת החברה). בין השאר הודיע עודד לבנק כי: "בחודשים האחרונים התעוררו מחלוקות וויכוחים רבים על המשך ודרך פעילות החברה, דבר הגרם לסכסוך בין בעלי המניות והחלטה על חלוקת העסק והפרדה בין השותפים". לא קשה לשער את תגובת הבנק לדברים אשר פקידיו התחילו לרמוז לדוד על דאגה הולכת וגדלה ליתרות האשראי של החברה. כדברי זיוה, מנהלת התחום העסקי של הבנק, "נדלקה לנו נורה אדומה על החברה שלכם".

כמו כן העביר עודד לדוד מכתב אשר בו, לאחר גיבוב טענות שאין להן כל שחר, הוא מודיע חגיגית כי "... החוק לא מחייב אותנו בשום צורה להמשיך יחד, לכן אני מעדכן אותך שהחל מהתאריך 1/8/09 אני מתחיל לעבוד לבד ובאופן עצמאי" הכוונה היא כמובן לעבוד לבד בחנות החברה בכפר סבא.

המכתבים הנ"ל הועברו אל דוד ע"י עודד באי מייל. מצ"ב העתק הודעת האי מייל והמכתבים הנ"ל אשר צורפו אליה כאמור לעיל כנספח יג'.

58. אם לא די בפעולות הרסניות אלו כנגד החברה שביצע עודד מול הבנק, בשיחה עם זיוה מהבנק שנערכה ביום 20/07/09 התברר כי בטלפון העביר עודד לבנק הודעה מפורשת שלא לכבד כלל שיקים של החברה. וכאמור בשיחה:

דוד: זאת אומרת שבינתיים אתם לא מפקידים את השיקים?
זיוה: לא, את זה אני לא יכולה להגיד לך כי הוא אמר שהוא יבדוק ויחזור אלי. אחרי זה הוא חוזר אלי, הוא אומר לי "תשמעי תחזירי את הכל". אמרתי לו "אני לא אעשה את זה, כי..."
דוד: מי אמר?
זיוה: עודד, עודד
דוד: זה מה שהוא אמר? שתחזירי את הכול?
זיוה: אז הוא אמר "תחזירי גם את מה שהוצא לפני", אמרתי לו "אבל זה לא עובד ככה תבדוק את זה, חבל כי זה...", אבל אל תגיד "אני אמרתי הוא אמר". אני אומרת, עדיף שתדבר איתו.

עמ' 2 שורה 10 – 19 לתמלול השיחה מיום 20/07/09 המצ"ב כנספח יד'

ניכוס נכסי החברה לטובת עודד, ללא דין וללא דיין:

59. גם בשיחה בין דוד לעודד שנערכה ביום 19/07/09 הודיע עודד לדוד בלשון שאינה משתמעת לשני פנים:

עודד: בכל מקרה, אם שאלת אותי מה אני מתכוון לעשות כרגע, אני התחלתי איזשהו תהליך של פרידה חד צדדית. אני מבחינתי מיצית את הלחכות, בזבזתי מספיק זמן, ארבעה חודשים.

(עמ' 6 שורה 2 לתמלול השיחה מיום 19/07/09 המצ"ב כנספח טו'

בהמשך מפרט עודד את הדרך בה הוא מתכוון לפעול:

עודד: ... אז הנה אני אסביר לך איך, דיברתי עכשיו עם דוריאן ניר ובן (עובדי החברה בחנות בכפר סבא י.ב), אנו מפסיקים לקחת סחורה מאבן יהודה, מתחילים להזמין פה (חנות החברה בכפ"ס י.ב) סחורה בעצמנו. יש כל מיני שיפוצים וכל מיני דברים שאני מתחיל לעשות כאן בחנות. זה יהיה מהכסף שלי, לא מהכסף של החברה. אני הולך באיזשהו תהליך שתוך חודש אם הדברים בינינו לא ייגמרו, לפתוח עסק משלי ולמכור לעצמי מתוך החברה ולשלם למי ידאג לי (העסק הנפרד של עודד שהוא מתכוון לפתוח (בניגוד למי ידג לי – החברה) י.ב) כל מה שמגיע לחברה" (עמ' 6 שורה 13 לתמלול השיחה מיום 19/07/09).

כך !!!

הודעותיו של עודד לספקים על מחלוקות ובעיות בחברה:

60. באותה שיחה ממשיך עודד ומתאר כיצד הוא מתכוון לפעול בעניין הספקים:

עודד: ... אני עכשיו מתקשר במילא לכל הספקים, מדבר איתם, מעדכן אותם, כבר התחלתי לדבר איתם, מסביר להם מה הולך לקרות פה, איך אנחנו ממשיכים, איך אני מתכוון להמשיך, מי שיש לו שיקים יביא את השיקים, מי שאין לו יביא לי את המספר שלהם כדי שאני אאשר אותם אצל זיוה וזהו... (עמ' 12 שורה 23 לתמלול השיחה הנ"ל).

61. ואכן, עודד החל והודיע לספקים על התנתקותו מהחברה מבלי להתחשב במשמעות הדברים ובהעלאת מפלס החשש שלהם בנוגע לחובות החברה כלפיהם. בעקבות זאת פנו ספקים אל דוד והחלו להתעניין בדרך השבת הכספים שהחברה חייבת להם.

ניתוקו של דוד מגישה למחשב חנות החברה בכפר סבא:

62. לאחר ימים ספורים ניתק עודד את דוד מהמערכת הממוחשבת של החברה, בכל הנוגע לחנות בכפר סבא. בשיחה בין הצדדים ביום 26/07/09 אפילו לא ניסה עודד להכחיש את הדברים:

דוד: תגיד, שינית לי את הכניסה לחנות (הכוונה לסיסמת הכניסה למערכת הממוחשבת של החברה י.ב) כדי שאני לא אוכל לראות מה הולך פה?
עודד: למה את צריך לראות מה הולך פה?
דוד: זה חנות גם שלי עודד, אני צריך לראות מה הסחורה.
עודד: אתה צריך להתחיל להשלים עם זה ברלינר, שהחנות בכפר סבא לא תהיה שלך.

(עמ' 1 שורה 5-8 לתמלול השיחה מיום 26/07/09 המצ"ב כנספח טז'.

ובהמשך הדברים:

עודד: ... תעזוב את החנות הזאת, היא לא צריכה לעניין אותך יותר, אל תסתכל מה קורה פה, אל תתעניין במה שקורה פה, זה לא עניינך, תשלים עם זה..."
דוד: עודד
עודד: זה הולך ונגמר, זה או ט וטו, ממש, סוף החודש הזה, זה כל כך ייגמר שאתה לא תדע איך זה נגמר"

עמ' 1 שורה 16-21 לתמלול השיחה הנ"ל)

הוראה של עודד לעובדי החברה בכפר סבא שלא לשתף את דוד בנעשה בחנות החברה בכפר סבא ולא להפקיד יותר את תקבולי החנות.

63. ביום 26/07/09 שוחח שוב דוד עם עובד החברה, ניר. במהלך השיחה התברר כי עודד נתן הוראות לעובדי החנות בכפר סבא, שלא לשתף יותר את דוד בנעשה בחנות החברה ושלא להקשיב להוראותיו.

64. כמו כן, עד אז הפקידו עובדי החברה את תקבולי החנות בבנק מידי כמה ימים. הסתבר לדוד, כי באופן חד צדדי החליט עודד שהוא יהיה זה שיפקיד את התקבולים של חנות החברה בכפר סבא בבנק. יצוין כי הוראה זו, בשילוב העובדה שדוד נותק מגישה למחשב החברה בחנות החברה בכפר סבא יוצרת מצב בו אין לדוד כל דרך לדעת את סכומי התקבולים והאם הסכומים המופקדים בחשבון החברה אכן מתאימים לתקבולים אלו. לימים, וכפי שיתואר להלן, אכן הפסיק עודד להפקיד את תקבולי החנות בכפ"ס בחשבון הבנק של החברה.

דוד: כן, ומה הוא אמר ברגע שאני מבקש ממך משהו, להפקיד או לא יודע מה?
ניר: לא, הוא אמר שרק, אז רק הוא עושה את זה.
דוד: זאת אומרת, הוא אמר, בקיצור, הוא אמר לך לא לשמוע ל.. לא לשמוע למה שאני מבקש.
ניר: בערך.

עמ' 1 שורה 17 – 21 לתמלול השיחה הנ"ל מיום 26/07/09 המצ"ב כנספח יז'.

פיטורי העובדים בחנות החברה בכפר סבא:

65. ביום 02/08/09 ומבלי לשאול ו/או להתייעץ או אפילו לעדכן את דוד, פיטר עודד את כל העובדים בחנות החברה בכפר סבא.

מצ"ב העתק מכתב פיטורין לעובד החברה ניר, מיום 02/08/09, אשר כמוהו הועברו לכל עובדי חנות החברה בכפר סבא כנספח יח'.

ניסיונות המשיב לרוקן את קופת החברה:

66. ביום 06/05/09 העביר עודד לרואה החשבון של החברה, שוב באופן חד צדדי, הוראה לשלם משכורות לצדדים בסך של 10,000 ₪ (ברוטו) כל אחד במקום כ- 4,000 ₪ (ברוטו) עד כה. מובן שהמבקש סרב לאשר העלאה מוגזמת זו, שעה שמצבה של החברה כה רעוע.

מצ"ב הוראתו של עודד לרואה החשבון של החברה לשלם משכורות כפולות לצדדים כנספח יט'.

67. במצב העניינים הרעוע של החברה הודיע דוד לעודד כי הוא אינו מתכוון כלל למשוך משכורת מהחברה, עד לאחר בירור כל העניינים הכספיים ביניהם.

68. בתגובה, וכדרכו של עודד להפעיל לחץ על דוד, הודיע עודד כי אם לא תאושר משכורת זו לצדדים, הוא אינו מתכוון לחתום על המחאות לספקים ו/או משכורות לעובדים.

69. כמו כן הודיע עודד לדוד כי אם לא ייחתמו השקים עבור משכורתם הוא ימשוך משכורת כפולה ישירות מקופת חנות החברה בכפר סבא.

שליחת יד בכספי החברה ועצירת תשלומים לספקים:

70. ואכן, החל מיום 02/08/09 לא הופקדו תקבולי חנות החברה בכפר סבא בחשבון הבנק של החברה.

71. כמו כן, וכסנקציה מסרב עודד לחתום על תשלומים לספקים חשובים של החברה.

מצבה של החברה נכון להיום - סיכון קרוב לוודאי להפיכתה לחדלת פירעון:

72. נכון למועד כתיבת שורות אלו פועל עודד במרץ על מנת לעקור חצי מנכסיה של החברה ולנכסם אליו, בבריונות, ללא דין וללא דיין. במקביל וכאמור לעיל הוא פועל במודע או שלא במודע לחיסולה של החברה ולרוקנה מכל תוכן.

אין ספק כי במצב עניינים זה, במוקדם ובמאוחר תקרוס החברה לחלוטין. פיטורי עובדים מיומנים ומנוסים, שליחת יד בכספיה של החברה, סירוב לחתום על המחאות עבור ספקים ועובדים, יצירת מבוכה ואי ודאות בבנק ואצל הספקים בנוגע לחברה, פגיעה בשמה הטוב של החברה ושל דוד, ניסיונות למשיכת משכורות כפולות מהמשכורות עד כה, רכישת סחורה כאשר בחנות החברה באבן יהודה קיימת סחורה, הינן פעולות שאם יימשכו יהפכו למצער תוך זמן קצר את החברה לחדלת פירעון.

73. בינתיים, עושה דוד כל שביכולתו על מנת להמשיך ולהפעיל את החברה, מתוך רצון להימנע מהתמוטטותה.

טענות המבקש:

המשיב שולח יד וגוזל את כספה ונכסיה של החברה, בבריונות, ללא דין וללא דיין:

74. המבקש ייטען כי שליחת היד של המשיב בנכסיה של החברה וניכוס נכסיה לטובתו, לרבות החנות והמחסן בכפר סבא, על תכולתה, ועל הגישה הממוחשבת על המלאי ותקבולי החנות, מהווה שליחת יד בנכסי החברה ומניעה שלא כדין מהחברה והמבקש להחזיק בהם מייד, כאמור בסעיף 49 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

75. חמור מכך, המשיב שולח יד בכספה של החברה ונמנע מלהפקיד את תקבולי חנות החברה בכפר סבא בחשבונה של החברה.

76. המבקש יוסיף וייטען כי כאמור בסעיף 50 לפקודה, חובת ההוכחה על המשיב שהמניעה הייתה כדין.

77. אשר כל כן יתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 51 לפקודה ולהורות על השבת הכספים והנכסים המעוכבים לידיה ושליטתה של החברה.

78. המבקש ייטען כי המשיב מעביר שלא כדין לשימושו נכסים וכספים שהזכות להחזיקם היא של החברה והמבקש. המשיב שולל מהם את זכותם לעשות שימוש בכספה ובנכסיה של החברה בכפר סבא בבריונות שאין כדוגמתה.

79. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו ע"פ סעיף 55 לפקודה ולצוות על החזרת הגזלה לחברה ולמבקש.

התנהלותו הבריונית של המשיב מהווה קיפוח ע"פ סעיף 191(א) לחוק החברות:

80. סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") הקובע כדלהלן:

"התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

בספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א) מגדירה אימתי המדובר בקיפוח:

"קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות..."

ובהמשך הדברים:

"בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח". (שם, בעמ' 303),

81. יוזכר גם סעיף 192(ב) לחוק החברות הקובע, כי: "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים".

82. המבקש ייטען כי מצב העניינים בחברה כפי שהוא כיום, לפיו עושה המשיב בנכסיה של החברה ככל העולה על רוחו, אינו יכול להימשך. דומה שהמושגים "קיפוח" או "עושק", מהווים לשון המעטה בתיאור התנהלותו של המשיב כלפי החברה וכלפי המבקש. לא יכולה להיות מחלוקת כי החברה אינה יכולה להמשיך ולהתקיים בנסיבות לפיהן מתנהל המשיב בבריונות, ומתוך עושק החברה והמבקש.

83. המבקש ייטען כי פעולותיו ומחדליו של המשיב מול הבנק של החברה ומול ספקי החברה כמתואר לעיל גורמים נזק עצום לחברה וקיים חשש ממשי להתמוטטותה והפיכתה לחדלת פירעון.

84. בעניין נטל ההוכחה הנדרש בנסיבות של עושק המיעוט לפי סעיף 191 לחוק נאמר:

"הנטל המוטל על בעלי המניות הטוענים לקיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. הובאה הוכחה כזו, יעבור הנטל לכתפי הרוב, להצביע שפעל כראוי וכי פעולתו אינה מהווה קיפוח המיעוט." (ע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתבג) בע"מ, פד"י נ(1) 238, 249).

85. המבקש ייטען כי התנהלותו של המשיב, לרבות משיכותיו החד צדדיות בעבר ופעולותיו החד צדדיות והבריוניות בהווה מהווים ראיה לכך שפעולותיו לא היו מכוונות לטובתה של החברה אלא לטובתו שלו. אשר על כן יטען המבקש כי במסגרת תביעתו דנן מאפשר לו סעיף 191 לחוק החברות לדרוש את השבת הסכומים שהמשיב שלח בהם יד ואת השבת הסכומים שנמשכו ביתר ע"י המשיב, אשר מסרב להשיבם, (ראה ספרו של א' חביב-סגל, "דיני חברות" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"א (לשכת עורכי הדין - ועד מחוז תל-אביב, א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ב (2, 11-12).

86. המבקש ייטען כי הטוען לקיפוח אינו חייב להוכיח כי הפעולה נעשתה בידיעה שזכויותיו נפגעות או תוך מודעות לכך שהדברים נעשו בחוסר תום לב, אלא הבדיקה הינה אובייקטיבית, האם אדם סביר היה מסיק בנסיבות שאכן נהגו כאן בדרך מקפחת. אין ספק כי בנסיבות העניין דנן, חוסר תום הלב של המשיב זועק מתוך פעולותיו.

87. המבקש ייטען כי משנקבע כי המדובר בקיפוח יש שיקול דעת נרחב לבית המשפט להתאים את הסעדים ההולמים לכל מקרה (ע.א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ, פד"י נ (1) 238]. המבקש ייטען כי "מרחב התמרון" ושיקול הדעת הניתן לבית המשפט בכגון דא, הוא רחב למדי, שאין רשימה סגורה של עילות התערבות וסוגי סעדים שניתן להעניק, וכאשר ראוי וצודק לעשות כן, עומדים לרשות ביהמ"ש כלים מגוונים לעשות בהם שימוש, הן מתחום דין החברות הספציפי, והן מתוך החלת ויישום דינים כלליים של חובות אמון, תום לב, איסור ניגוד אינטרסים, וכיוצא באלה.

88. בענייננו ייטען המבקש כי המדובר בנסיבות קיצוניות של מעשי בריונות, הפרת חובת אמונים וקיפוח. יוזכר כי בין השאר המדובר בשליחת יד בכספה ובנכסיה של החברה וניכוס חלק ניכר מנכסים אלו לטובתו של המשיב.

89. כמו כן המדובר בביצוע פעולות אשר פגעו ופוגעות פגיעה חמורה בחברה ובשמה הטוב. במצב עניינים כמו זה אשר תואר לעיל אין כל ספק כי החברה תהפוך תוך זמן קצר לחדלת פירעון וזכויותיו של המבקש בה ממילא ייפגעו ללא תקנה.

90. זאת ועוד, המשיכות העודפות של המשיב מהחברה כאמור לעיל מבלי להשיבן מדללות את הון החברה ומקפחות את זכויותיו של המבקש בחברה.

הפרת חובת האמונים:

91. סעיף 192 לחוק החברות קובע:

"(א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין היתר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בעניינים הבאים:

(1) שינוי התקנון;
(2) הגדלת הון המניות הרשום;
(3) מיזוג;
(4) אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 525 ו-268 עד 275.

(ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.

(ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים."

92. סעיף 254 לחוק קובע:

"(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה -

(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים;

(2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;

(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;

(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר."

המבקש ייטען כי סעיפים אלו מטילים חובות על בעלי מניות ונושאי משרה לנהוג בהגינות ובתום לב לטובת החברה, ובכלל זה לטובת בעלי המניות האחרים בחברה (ראה לעניין זה: ד"ר י' בהט, חברות - החוק החדש והדין (מהדורה חמישית, התשס"ג - 2003), 787-798).

93. המבקש ייטען כי הקמתה של החברה ואף חזרתו אל ניהולה התבססו על יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים, אשר היוו את הבסיס להקמתה של החברה, מתוך ציפייה לשיתוף פעולה כנה, מלא, אמיתי וחברי ביניהם.

94. סעיף 254 לחוק קובע את חובת האמונים של נושא משרה בחברה, ובכלל זה דירקטור, לחברה, ואת חובתו לנהוג בתום לב ולפעול לטובתה:

"נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה
(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים...".

על טיבה של חובת אמונים זו נכתב בהרחבה בע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289 (2003):

"חובת האמונים משמעותה כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה ולא אינטרס אישי. על הדירקטור לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו ... ביסוד חובה זו עומד כוחו של הדירקטור, אשר חברותו בדירקטוריון מעניקה לו שליטה על רכושו של אחר (החברה). קיים חשש - המבוסס על ניסיון החיים - כי הכוח ינוצל לרעה ... כדי למנוע ניצול לרעה זה הוכרה חובת האמונים, שמטרתה להגן על החברה. חובת אמונים זו גבוהה היא מחובת תום-הלב (האובייקטיבית) המוטלת על כל אדם בישראל בבצעו פעולות משפטיות (סעיפים 12, 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)). חובת תום-הלב (האובייקטיבית) קובעת רמת התנהגות בין שני צדדים, אשר כל אחד מהם דואג לאינטרס העצמי שלו. מטרת החובה להביא לידי כך שבהגנה על האינטרס האישי יפעלו הצדדים בהגינות. לעומת זאת חובת האמונים קובעת רמת התנהגות בין דירקטור לחברה, כאשר הדירקטור צריך להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו. חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה... אכן, אם מטרתו של עקרון תום-הלב הינה למנוע "אדם לאדם - זאב" ולהבטיח "אדם לאדם - אדם", הרי מטרתה של חובת האמונים להבטיח "אדם לאדם - מלאך" (עמודים 332-333; ההדגשות אינן במקור; ראו גם ע"א 817/79 קוסוי נ' י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253, 278 (1984)).

95. המבקש ייטען כי הלכה היא שכוחו של בעל מניות, מן הראוי שיופעל בתום לב לטובת החברה, בדרך המותווית בדיני החברות, תוך הימנעות מכל חריגה מן הסמכות. כך לדוגמא, בע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' כרמלה רוטנברג, לו (3) 309, נפסק, כי עושק המיעוט משמעותו בראש ובראשונה תרמית כלפי המיעוט או בפגיעה חמורה בזכויות. פגיעה שיכול שתלבש צורת השתלטות על הרכוש של החברה תוך דחיקת רגלי המיעוט.

96. מנסיבות העניין לומר שהמשיב פעל שלא מתוך ראיית טובת החברה הנה בהחלט לשון המעטה. המדובר בהתעלמות מוחלטת ובוטה מכל אינטרס של החברה ומתוך דאגה לאינטרסים שלו בלבד. המשיב הפר את חובת האמונים שעה שפגע בציפיותיו הלגיטימיות של המבקש לנהל את עסקיהם בשיתוף פעולה, בהדדיות ויחסי אמון. בהמשך, וכאמור הפר את חובת האמונים כלפי החברה כאשר ניכס לעצמו חלקים ממנה, שולח יד בכספה, מפטר את עובדי החברה ללא הליך תקין ומבלי להתייעץ אף עם המבקש, מערער את אמינותה של החברה מול הבנק והספקים ומנסה לרוקן את קופתה של החברה באמצעות משיכת משכורות כפולות מאלו שהיו עד כה.

97. אשר על כן ייטען המבקש כי בנסיבות העניין פועל המשיב שלא מתוך ראיית טובת החברה אלא מתוך מניעים פרטיים משלו בלבד. המשיב הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברה ופגע בציפיותיו הלגיטימיות של המבקש, כבעל מניות בחברה.

98. בע"א 741/01, מאיר קוט נ' עזבון ישעיהו איתן ז"ל ו-3 אח' (פורסם בנבו), נפסק ע"י בית המשפט העליון, כי:

"בנסיבות מסוימות, בעל שליטה עשוי לחוב חובת אימון גם כלפי בעל מניות אינדיבידואלי מקום שנוצרת מערכת יחסים מיוחדת המקימה חובה כזו, בין על בסיס הסכמי, בין על רקע יחסי שליחות, בין על רקע נסיבות אחרות מהן עולה, כי בהתנהגותם נטלו אחריות כאמור, או מקום ששורת הצדק ועקרונות תום לב כלליים מחייבים כי תקום אחריות כזו". באופן דומה, קובע המלומד פנינגטון, כי למרות שחובת אמונים אמורה לפעול לטובת החברה, בנסיבות מסויימות היא פועלת אף לטובת בעלי מניות בחברה, באומרו:
"There may be certain situations where directors do owe a fiduciary duty and a duty to exercise reasonable skill and care in advising members in connection with a transaction or situation which involves the company or its business undertaking and also the individual holdings of its members. The clearest example of this is where a takeover bid is made for the company, and its directors advise its shareholders to accept or reject the bid". (Pennington, Company Law, 7th ed, 813).

הפרת חובת הזהירות

99. כאמור לעיל, המשיב גרם וממשיך לגרום לחברה נזק בל ישוער שעה שהוא שולח ידה בכספה ולא מאפשר תשלום לספקים, מפטר עובדים מיומנים, מערער את אמון הספקים והבנק ביכולת הפירעון של החברה וגורם נזק לשמה הטוב. כמו כן, ניסיונותיו למשוך משכורת כפולה מהחברה ואי האכפתיות לגורלה גורמים גם הם נזק גדול לחברה וליכולת הפירעון שלה.

100. המסגרת הרלוונטית ענייננו הנה הוראת סעיף 252 לחוק החברות:

"(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר".

הוראת סעיפים 35 לפקודת הנזיקין:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה",

וכן הוראת סעיף 36 לפקודה הקובעת:

"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".

101. פרופ' י. גרוס בספרו, קובע, כי אמת המידה לבחינת פעולתו של נושא משרה נמדדת בהתאם לסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין והיא אמת מידה אובייקטיבית, של "נושא משרה סביר" (פרופ' י. גרוס, חוק החברות החדש (הוצאת תאגידים בע"מ, מהדורה רביעית 11.07), בעמ' 416). ביטוי לעמדה זו ניתן למצוא גם בדבריו של כב' השופט א. ברק, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), בע"א 910/94, זוסמן נ' כונס הנכסים הרשמי, כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נ"ז(4), בעמ' 289, באומרו:

"המבחן הקובע הוא מבחנו של הדירקטור הסביר. על כל דירקטור לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין".

102. המבקש ייטען כי פקודת הנזיקין מטילה על המשיב חובות זהירות כלפי החברה וכלפיו. מהדברים אשר פורטו לעיל עולה כי המשיב נהג שלא בדרך שאדם סביר ונבון היה נוהג באותן נסיבות ולא השתמש במידת המיומנות ובמידת הזהירות שאדם סביר, נבון וכשיר, היה צריך להשתמש כבעל מניות וכמנהל החברה. המבקש יוסיף וייטען כי בעל מניות בחברת מעטים חייב זהירות כפולה ומכופלת כלפי בעל המניות האחר, אשר מצפה לניהול משותף והוגן של החברה.

103. המבקש ייטען כי אמנם, חובת הזהירות עניינה בחובתו של נושא משרה כלפי החברה ואולם סעיף 252(ב) קובע במפורש, כי אין בכל לשלול חובת זהירות כלפי אדם אחר, ובכללם בעלי המניות האחרים. למעשה, כך ייטען המבקש, פגיעה בחברה והפרת חובת הזהירות כלפיה ממילא כמוה כפגיעה בבעלי המניות האחרים. בע"א 9014/03, אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר ואח', תק-על 2006(4), 4012 ,עמ' 4017, נפסק כי הכלל הוא שחובת זהירות הנה חובת זהירות של נושא משרה כלפי החברה ואולם, ממשיך בית המשפט באומרו, כי:

"לכלל הנ"ל חריגים מכמה סוגים, וביניהם, נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית של בעל מניות בתור שכזה או נזק שנגרם לבעל מניות או לקבוצת בעלי מניות השונה מהנזק שנגרם לבעלי מניות אחרים, או נזק שנגרם עקב קיפוח המיעוט. ניתן להעלות על הדעת מצבים חריגים, בהם האמצעים הקיימים לפיקוח ולבקרה על יוצרי סיכונים כלפי חברות אינם מעוררים הרתעה מספקת, או לא יוצרים את התמריץ הראוי להגשת תביעה נגזרת, במידה כזו שראוי יהיה להטיל אחריות אישית כלפי בעל המניות".

104. מהנסיבות אשר תוארו לעיל עולה כי המשיב ניסה ומנסה לעשות כל שבידיו על מנת להפעיל לחץ על המבקש להיכנע לדרישותיו ללא תנאי. בפעולותיו מתעלם המשיב לחלוטין מחובות הזהירות שלו כלפי החברה. המבקש ייטען כי פעולותיו של המשיב מהוות הפרה של חובת הזהירות שלו כלפי החברה וכלפיו בניגוד לאמור בחוק החברות, ו/או בפקודת הנזיקין ו/או בחוק החוזים ומכללא גם מהווה הפרת חובה חקוקה.

105. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור ברישא להמרצת הפתיחה. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיב בהוצאות המבקש והחברה, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_________________________
בר אל ירון, עו"ד

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×