צור קשר

  • כתבי טענות הוצאה לפועל ופשיטת רגל

  • 1

התנגדות לביצוע שטר 1

5 1 1 1 1 1 (4 Votes)

לפניכם דוגמא להתנגדות לביצוע שטר.

המדובר בחברה קבלנית, שאותה ייצג משרדנו, אשר נתבעה על ידי צד ג' שנטל לידיו המחאה לפקודת קבלן משנה של מרשתנו. במהלך הדיון התברר כי מרשתנו הגיע להסדר עם קבלן המשנה לתשלום עבור כל חובות מרשתנו אליו תוך שהוא התחייב להשיב המחאה שהוצאה ע"י מרשתנו וחוללה חזרה אליה. בתמימותו העביר מנהל מרשתנו את מלוא סכום ההסדר בהעברה בנקאית אל חשבונו של קבלת המשנה. קבלן המשנה העביר את ההמחאה נשוא הבקשה אל צד ג' שהגיש תביעה לביצוע שטר. בסופו של יום נתקבלה ההתנגדות ובפסק הדין הסופי נדחתה תביעתו של צד ג' - התובע.

חזרה למאמר משרדנו "התנגדות לביצוע שטר"

קישור לפסק הדין שניתן בהתנגדות זו



 

המבקשת, באמצעות ב"כ, מתכבדת להגיש את התנגדותה לביצוע השטר שהוגש לביצוע בתיק שבכותרת בעניין השיק שמספרו 10078 ע"ס 50,000 ₪ אשר תאריך פירעונו 30/06/07 (להלן: "השיק").

להלן נימוקי הבקשה:

1. כבר בראשית הדברים תטען המבקשת כי המשיב אינו אוחז כשורה בשיק וזאת ע"פ סעיף 28(א)(1), 28(א)(2) ו- 35(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש]. כפי שיפורט בהמשך ספק אם המשיב הינו אוחז בשיק כמשמעות הביטוי בפקודה.

2. במישור העובדתי תטען המבקשת כי כדלקמן:

א. המשיב נטל לידיו את השיק למרות שעל השיק נרשם כי סיבת ההחזרה הינה נ.ה.ב.
ב. המשיב נטל לידיו את השיק לאחר שעבר מועד פירעונו של השיק.
ג. המשיב נטל לידיו את השיק למרות שעליו הייתה חותמת הבנק הבינלאומי (הבנק של המסב) כאישור להפקדה קודמת (עם איקס עליה) ובגב השיק הוטבעה חותמת בעניין ביטול הסבת הבנק הבינלאומי.
ד. השיק, שהינו שיק של חברה בע"מ, לא היה מוחתם בחותמת החברה.
ה. המבקשת ביטלה את השיק נשוא התנגדות זאת מחמת העדר תמורה.
ו. המבקשת הגיעה עם המשיב להסדר סופי ומלא בעניין העבודות שביצע ובעניין השיק והעבירה לחשבונו את מלוא סך ההסדר שהוסכם עליו.
ז. 3 ימים לאחר העברת סך ההסדר לחשבונו של המסב הופקד השיק נשוא התנגדות זו בחשבונו של המשיב.

3. במישור המשפטי תטען המבקש כדלקמן:

א. המשיב אינו אוחז כשורה בשיק.
ב. המשיב לא נטל את השיק לידיו בתום לב.
ג. המשיב לא נתן ערך בעד השיק.
ד. סיחור השיק פגום ונעשה תוך מעילה באמון ובניגוד להתחייבות המסב.
ה. השיק נגוע בפגם בשרשרת ההיסבים ולפיכך המשיב אינו אוחז בשיק.
ו. בשלב זה של הדיון בהתנגדות (או בבקשת רשות להגן) פירטה המבקשת טענות טובות ומבוססות המובילים למסקנה כי יש ליתן לה רשות להתגונן.

הרקע העובדתי:

4. ראשיתה של ההתקשרות העסקית נשוא השיק דנן הינן לביצוע עבודות ריצוף ע"י הקבלן ע. יהושוע (להלן: "המסב"). העבודות הוזמנו ע"י המבקשת שהייתה קבלן הביצוע לבניית בית כנסת בעבור עמותת בית תפילה. המסב נשכר כקבלן משנה לביצוע חלק מהעבודות.

5. המסב החל את עבודתו בחודש מרץ 2006.

6. לקראת סוף מאי 2006 ומשהושלמו חלק מהעבודות שהמסב נשכר לבצע, ביקש האחרון חלק ניכר מהתשלום עבור העבודות. ביום 22/05/06 העבירה המבקשת למסב 2 שיקים דחויים בסך כולל של 99,000 ₪. האחד ע"ס 49,000 ₪ והשני ע"ס 50,000 ₪ הוא השיק נשוא בקשה זו.

מצ"ב העתק חשבונית מס קבלה שהוציא המסב בזמן קבלת השקים מסומן נספח א'.

7. למרבה תדהמתה של המבקשת, לאחר העברת השקים אל המסב הוא נעלם מעל פני האדמה ולא הגיע לאתר העבודה יותר. בשיחות עמו לאחר מכן תרץ המסב את אי הגעתו בכך שהיו לו בעיות עם אישורי עבודה של פועלים ומשום כך לא הגיע לעבודה על מנת להשלים את העבודות. בסופו של דבר מעולם לא הושלמו העבודות ע"י המסב.

8. לפיכך הודיעה המבקשת לבנק ביום 28/05/06 על ביטול השקים מחמת העדר תמורה. הודעה על כך נמסרה גם למסב.

9. זמן קצר לאחר הפסקת העבודות ביצע מהנדס מטעם המבקשת בדיקה מסודרת לעניין העבודות אשר בוצעו ע"י המסב ובסופה הוגשה חוות דעת מסודרת בה פורטו הליקויים.

מצב העתק חוות הדעת מטעם מהנדס המבקשת מסומן נספח ג'.

10. למרות זאת, לאחר ההודעה על הפסקת העבודות ולאחר שידע המסב על ביטול השקים מחמת העדר תמורה, הפקיד המסב את השיק נשוא התנגדות זו בחשבונו.

11. כצפוי, ביום 30/06/06 הוחזר השיק למושך מחמת הודעה על ביטולו.

מצ"ב העתק צילום השיק שהופקד בפעם הראשונה מסומן נספח ד'.

12. לאחר דין ודברים הגיעו הצדדים ביום 16/09/06 להסדר ובו ישולם למסב בעבור העבודות שהספיק לבצע ולשם גמר חשבון הסך של 83,160 ₪ כמו כן הוסכם כי המבקשת תשלם גם בעבור השיק ע"ס 49,000 ₪ שהועבר בינתיים לצד שלישי. כן הוסכם בין הצדדים מפורשות כי השיק נשוא התנגדות זו יחזר למבקשת.

13. ביום העברת הסך האמור (83,160 ₪) אל המסב הודיע האחרון כי השיק נמצא עדיין אצלו בבנק וכי הוא ביקש להוציאו. מנהלה של המבקשת, מר דן שפר, הסכים לכך והם חתמו על מסמך ובו מודיע המסב כי אין לו יותר דרישות כלפי המבקש.

מצ"ב העתק תדפיס חשבון בו מצוינת העברת הכספים מהמבקשת למסב מסומן נספח ה'.

14. ככל הנראה הוציא המסב את השיק מהבנק ואולם במקום להשיבו אל המבקשת השיק הועבר אל צד ג' – הוא המשיב. המשיב מצידו הפקיד את השיק ביום 21/09/06, היינו 3 ימים בלבד לאחר ההסדר שנערך המסב עם המבקשת.

15. יודגש בשלב זה כי המשיב נטל לידיו את השיק למרות שעל צידו הקדמי של השיק נרשם בפירוש כי נ.ה.ב, למרות שעבר מועד פירעונו, ולמרות שעל השיק הייתה חותמת הבנק הבינלאומי (הבנק של המסב) כאישור להפקדתו עם איקס אליה, למרות חותמת בצידו האחורי כי הסבתו של הבנק מבוטלת. ואם לא די בכך הרי שהשיק, שהינו שיק של חברה בע"מ, לא היה מוחתם בחותמת החברה.

מצ"ב העתק צילומי של השיק לאחר שהופקד בפעם השנייה, ביום 21/09/07 בחשבון המבקשת כנספח ו'.

הטענות המשפטיות

המשיב אינו אוחז כשורה בשיק

16. מהעובדות אשר פורטו לעיל ניתן ללמוד כי המשיב אינו אוחז בשיק כשורה. המשיב לא עומד ולו בתנאי אחד אשר פורט בסעיף 28(א) ובסעיף 35 ב' לפקודה.

17. המשיב נעשה אוחז השטר רק לאחר שעבר זמנו והייתה לו ידיעה ברור כי השיק חולל מסיבת נ.ה.ב עובר לנטילתו את השטר.

18. לא יכולה להיות מחלוקת כי בנסיבות נטילת השיק, ובשעה שסוחר לו השיק היה ברור למשיב כי זכות קניינו של המסחר פגומה. ויוזכר, השיק לא חולל מסיבת אכ"מ אלא מסיבת נ.ה.ב. המבקשת תטען כי בנסיבות אלו הימנעותו של המשיב מלברר את נסיבות הוראת הביטול מהווה עצימת עיניים ושוללת את היותו של המשיב אוחז כשורה בשיק.

19. עוד תטען המבקשת כי פקודת השטרות אנה מסתפקת, כמו תקנות שוק אחרות, בדרישה לתום לב ומוסיפה כי רק מי שבשעה שסיחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכותו של המסחר פגומה" יהיה אוחז כשורה. המבקשת תטען כי זוהי דרישה כפולה לתום לב ולהעדר ידיעה על פגמים בשטר.

20. אשר על כן, מהסיבות אשר פורטו לעיל, תטען המבקשת כי המשיב אינו אוחז כשורה בשיק.

המשיב לא נטל את השיק לידיו בתום לב:

21. סעיף 91 לפקודה מגדיר תום לב כך:

"כל שנעשה, למעשה, ביושר-לב, רואים כאילו נעשה בתום-לב, כמשמעותו בפקודה זו, בין שנעשה ברשלנות ובין שלא ברשלנות."

22. הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף 91 הינה:

"באמרנו "תום-לב", לעניין זה, די בכך שאותו צד ג' נהג באותה עיסקה ובהתקשרותו החוזית ביושר ובאמונה - ללא ערמה או עצימת עיניים מלראות עובדות גלויות לעין, העשויות להעמידו על המשמר. אין דורשים ממנו לחקור ולדרוש בנסתר, שמא כך יחשוף ויגלה עובדות חשובות, המשנות פני הדברים ושאינן על פני השטח. לא נדרשת ממנו "מידת חסידות". זו הגישה בנושא מכר מטלטלין, וזה הדין, וכזו ההלכה בפרשנות המושג תום-לב בפקודת השטרות [נוסח חדש], שמשמעו, על-פי סעיף 91 לפקודה, מעשה שנעשה ביושר לב, בין שנעשה ברשלנות ובין שלא ברשלנות.". (ע"א 842/79 משה נס ו-3 אח' נ' נחום גולדה ואח', פ"ד ל"ו (1), 204).

23. המבקשת תטען כי המשיב נטל את השטר ביודעו על פגם בזכות הקניין של המסב, למשיב היה ברור כי השיק הועבר אליו לאחר מועד פירעונו ולאחר שחולל מסיבת נ.ה.ב. אשר על כן תטען המבקשת כי הימנעותו של המשיב מלברר את הדבר עם המסב מהווה עצימת עיניים וחוסר תום לב.

המשיב לא נתן ערך בעד השיק

24. המבקשת תטען כי החובה להוכיח כי ניתן ערך בעד השיק מוטלת על כתפיו של המשיב וכי בענייננו המדובר בנטל כבד מאד.

25. המבקשת תוסיף ותטען כי בנסיבות המקרה דנן בו היו פגמים כה רבים על השיק על המשיב יהיה להסביר כיצד, כאדם העוסק במסחר, נתן תמורה בעבור שיק עליו ניתן לראות בעליל כי הוא אינו תקין.

26. כיצד ניתן להעלות על הדעת במהלך העסקים הרגיל כי אדם ייתן ערך כלשהו, המגיע לכדי 50,000 ₪ בעבור שיק שעבר תאריך פירעונו, שחולל מחמת הוראת ביטול ואשר אין עליו חותמת החברה. המבקשת תטען כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפיו של המשיב.

סיחור השיק פגום ונעשה תוך מעילה באמון ובניגוד להתחייבות המסב.

27. המבקשת תטען כי השיק סוחר ע"י המסב בניגוד למוסכם בין הצדדים. בתחילה הפר המבקש את התחייבויותיו בכך שהפסיק את העבודות באמצע ונעלם מאתר העבודות מבלי להודיע כלל למבקשת. לפיכך כבר בשלב זה הייתה זכאית המבקשת לראות את הסכם העבודה בין הצדדים כמופר ולבטל את ההסכם ואת השקים שניתנו בגינם.

28. ואולם אם לא די בכך, השיק שסוחר והגיע בסופו של דבר אל המשיב, סוחר לאחר ההסדר בין הצדדים ולאחר שהועבר אל המסב מלוא סך ההסדר. ניתן ללמוד זו מהעובדה כי בדיוק 3 ימים לאחר העברת מלוא הסכום אל המסב הפקיד המשיב את השיק נשוא התנגדות זו בשנית.

29. לאור האמור לעיל הרי ברור שהמסב העביר את השיק אל המשיב לאחר כשלון התמורה ולאחר שההסכם בין הצדדים הופר על ידיו. לפיכך, הפרתו החוזרת ונשנית של המסב את התנאים שהוסכמו בין הצדדים, הן הפרתו את הסכם העבודה והן הפרתו את ההסכם הסופי לפיו יחזיר את השיק למשיבה ובוודאי שלא יסחר אותו הלאה, מהווה פגם קנייני אשר דבק בשטר תוך הפרת חובותיו של המסב כלפיהם ומעילה באמונם. (ראה בעניין זה ע"א 623/88 משה (מוקי) גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פ"ד מד (2), 801, ע"מ 803.ע"א 576/61 – צבי בראון נ' יעקב רוגוז'ינסקי, פ"ד טז (2), 1460, ע"מ 1464).

30. המבקשת תטען כי משסיחר המסב את השק נשוא התנגדות זו לידי המשיב שלא כדין, הרי שהמשיב קיבל לידיו שיקים פגומים. על פגם זה יכול היה המשיב לגבור אך ורק אם היה אוחז בשיק כשורה ואולם כאמור לעיל המשיב אף אינו אוחז בשיק כשורה ולפיכך אין לקבל את בקשתו לביצוע השיק. ראה (ע"א 205/61 יוסף ומרגלית סנדרובסקי נ' "שירטקו" בע"מ פ"ד טו (3), 2451, ע"מ 2453).

31. המבקשת תוסיף ותטען כי היא הייתה זכאית לבטל את השקים שניתנו למסב שעה שזה הפסיק את העבודות זמן קצר לאחר קבלתם לרשותו. לפיכך, כך תטען המבקשת, היא פעלה בהתאם לדין וכי אם הייתה חייבת בגין השיק הייתה חייבת רק כלפי אוחז כשורה. בנסיבות דנן אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי המשיב אינו אוחז בשיק כשורה וכאמור לעיל הוא אינו אוחז בשיק כלל כמשמעות הביטוי בפקודה.

32. עוד תוסיף ותטען המבקשת כי בעת כישלון התמורה היה השיק בידי המסב וחובתו הייתה להחזיר את השיק למבקשת. בשלב מאוחר יותר אף נגזרה חובתו להשיב את השיק מההסדר בין הצדדים. סיחור המסב בנסיבות אלו הינו מעילה באמון. הקניין שהועבר ע"י סיחור לאוחז בעד ערך (להבדיל מאוחז כשורה) פגום.

33. המבקשת תטען כי חובת הראייה להוכיח כי המשיב לא ידע על כך שהשיק הוצא בניגוד לתניה האוסרת על הסיחור בו היא על המשיב.

34. המבקשת תטען כי על המשיב מוטל נטל הראיה להוכיח מה קדם למה, הסיחור או כישלון התמורה.

השיק נגוע בפגם בשרשרת ההיסבים ולפיכך המשיב אינו אוחז בשיק.

35. המבקשת תטען כי כל היסב בשיק צריך שייעשה כדין, במידה וקיים פגם בשרשרת ההיסבים, לא יוכל הנסב לקבל מעמד של "אוחז כמשמעותו בפקודת השטרות. פרופ' לרנר כותב בספרו (בעמ' 238) בעניין זה:

"כדי שפלוני שאינו הנפרע יהא "אוחז" של שטר לפקודה, על השטר להגיע אליו באמצעות שרשרת הסבים שנעשתה כדין. העברת שטר לפקודה מנפרע או נסב לאחר, ללא חתימת היסב, פוגעת באחיזתו של מקבל המסמך. כך למשל, אם שיק נמשך לפקודת חברה פלונית, והוסב באמצעות הטבעת חותמתה של החברה וחתימתו של מנהל אחד, במקום שתי חתימות הנדרשות על ידי תקנון החברה, מקבל השטר אינו נסב ולכן אינו אוחז בשטר."


36. המבקשת תטען כי שרשרת ההיסבים בשיק פגומה ובחינת שרשרת ההיסבים מדגימה זאת היטב:

א. בתחילת השרשרת הועבר השיק מהמבקשת אל המסב.
ב. השלב הבא היה כאשר המסב הסב את השיק אל הבנק הבינלאומי.
ג. לאחר מכן הסב הבנק הבינלאומי את השיק אל חשבונו של המסב.
ד. השיק הוחזר למושך והבנק ביטל את הסבתו למושך – הוא המסב.
ה. השיק הושב לידיו של המסב.
ו. השיק הועבר לידיו של המשיב.

37. לטענת המבקשת קיימים שני פגמים בשרשרת ההיסבים:

א. פגם אחד נובע משלב ד' בשרשרת לעיל כאשר ביטל הבנק את הסבתו לחשבונו של המסב. בשלב זה גם המסב לא היה אוחז בשיק.

ואולם גם אם לאחר ביטול ההסבה של הבנק היה המבקש אוחז בשיק, עדיין בא הפגם הבא ושומט את אחיזתו של המשיב בשיק.

ב. הפגם הנוסף, לטענת המבקשת, נובע משלב ו' בשרשרת לעיל כאשר השיק הועבר אל ידיו של המשיב ללא הסבה נוספת של המסב. עיון בגב השיק מראה כי המסב חתם פעם אחת בלבד כאשר הכוונה הייתה להסב את השיק לבנק הבינלאומי. לאחר שחזר השיק אליו הוא העבירו אל המשיב מבלי לחתום עליו שוב.

38. מהמקובץ לעיל עולה כי השיק נשוא התנגדות זו הועבר אל המשיב ללא שהוסב אליו כדין ומשמעות הדברים כי המשיב כלל אינו "אוחז" בשיק כמשמעותו בפקודה.

טענותיה של המבקשת בבקשה דנן מובילים למסקנה כי יש ליתן לה רשות להתגונן:

39. המבקשת תטען כי טענותיה אשר פורטו לעיל פורסות בפני בית המשפט הנכבד טענות הגנה טובות ומבוססות ובוודאי שאין המדובר בהגנת בדים. טענות אלו, כך תטען המבקשת, ראוי שתתבררנה בבית המשפט ובשלב זה אין לחסום את דרכה של המבקשת.

40. יפים לעניין זה הדברים המובאים בע"א 170/96 מלכה ניוטון נ' תלמה - נסיעות ותיירות, תקדין מחוזי, כרך 96 (2), תשנ"ו/תשנ"ז 1996,עמ' 1613 שם נקבע:

"...הלכה פסוקה היא כי בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן בימ"ש אינו נכנס לברורן של השאלות העובדתיות והמשפטיות ודי לו למבקש רשות להגן להראות כי בפיו הגנה אפשרית ולו דחוקה. אין קביעה כי מדובר במקרה זה בהגנת בדים חרף אי ההתאמה שאליה מתיחס בימ"ש קמא. בשלב הבקשה לרשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ואין לבחון את מהימנותו".

41. כן נקבע גם בספרו של דר' זוסמן, על סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 679-677 כי:


"... בשלב זה של הדיון לא מוטלת החובה על המבקש לשכנע את ביהמ"ש בנכונות הטענות העובדתיות או אמיתותם, וביהמ"ש מניח כי הטענות המפורטות בתצהירו של המבקש אמת הן, ואם מגלה תצהירו הגנה אפשרית - תינתן למבקש רשות להתגונן".
42. מצ"ב תצהירם של מנהלי המבקשת התומך בבקשה זו.

43. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את בקשת ההתנגדות של המבקשת ולהתיר לה להתגונן כנגד בקשתו של המשיב לביצוע השיק. כן יתבקש בית המשפט לחייב את המשיב בהוצאות בקשה זו, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקש

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...