צור קשר

  • מאמרים דיני חברות

  • 1

חובת זהירות וחובת אמונים של נושאי משרה בחברה

4.7777777777778 1 1 1 1 1 (9 Votes)
חובות דירקטורים בחברה

אילו חובות מוטלים על נושאי משרה בחברה? האם מסך ההתאגדות מגן עליהם? על שאלות אלו ואחרות הנוגעות לחובת הזהירות וחובת האמונים של נושאי משרה בחברה נשיב במאמר זה.

החוק והפסיקה מטילים על דירקטורים בחברה חובות זהירות אחד כלפי השני, כלפי החברה וכלפי צדדים שלישיים. כך לדוגמא מטיל סעיף 252(א) לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") אחריות ברשלנות על נושאי משרה בחברה כאמור בסעיפים 35 – 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. סעיף 254(א) לחוק החברות דורש מדירקטורים קיום חובת אמונים והימנעות מכל פעולה שיש בה ניגוד בין האינטרסים של החברה ו/או בעלי המניות בה לבין אינטרסים אישיים שלהם, או אינטרס הנובע ממילוי כל תפקיד אחר שהם ממלאים. 

במאמר זה נדון בין השאר בעניינים אלו:


 


 ראשית נבהיר כי בכל פעם שנתייחס במאמר זה לדירקטור או אורגן הכוונה היא כמוגדר בסעיף 1 לחוק החברות:

"נושא משרה" - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי"

בע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) נדרש בית המשפט להיקף המושג "אורגן" לצורך הטלת אחריות נזיקית עליו. בית המשפט קבע כי אורגן הוא:

"גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהיו בוודאי אורגן של התאגיד. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על-פי מסמכי התאגיד או על-פי מקור נורמאטיבי אחר רואים את פעולתם ומחשבתם כפעולת התאגיד עצמו"

ובהמשך:

"האחריות האישית מוטלת על אורגן. לעתים אורגן הוא בעל מניות. לעתים אורגן בחברה איננו בעל מניות"

כהקדמה לדברים, חשוב לנו להדגיש כי כמשרד עו"ד חברות הבחננו לא פעם בבלבול בין המושגים שנדון בהם במאמר זה. לפיכך, וועל מנת להבחין כבר עתה בין חובת הזהירות המוטלת על נושא משרה בתאגיד לבין חובת הנאמנות המוטלת עליו נביא את דבריו של כב' הנשיא דאז השופט א. ברק בבע"א 610/94 בוכבינדר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289, 332

"חובת האמונים נבדלת מחובת הזהירות. חובת האמונים נועדה למנוע ניצול כוחו של הדירקטור לטובתו שלו. חובת הזהירות נועדה למנוע נזק לחברה ... על-כן תופר חובת האמונים של דירקטור גם אם בהתנהגותו לא נגרם נזק לחברה. כמו כן תופר חובת הזהירות של דירקטור גם אם הדירקטור לא ניצל את כוחו לרעה. אכן, זהירות לחוד ואמונים לחוד. עם זאת אין מניעה כי אותה התנהגות עצמה תהא בה גם הפרת חובת הזהירות וגם הפרת חובת אמונים".

 

חובת הזהירות המוטלת על נושא משרה בתאגיד:

סעיף 252 לחוק החברות קובע:

"(א)נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר"

גם סעיפים 253 ו- 253א מתייחסים לחובת הזהירות המוטלת על נושא משרה בחברה.

עובר לדיון בעניין זה יש לזכור את עקרון העל לפיו החברה היא אישיות משפטית נפרדת בעלת כשירות משפטית (ראה סע' 4 לחוק החברות). בפסיקה הישראלית בעבר נקבע מודל של "חסינות האורגן" לפיו לא יחויב אורגן אישית בנזיקין אם פעל מתוקף סמכותו. בית המשפט העליון פיתח במהלך השנים מודל אחר על פיו, עצם העובדה שהאורגן פועל מתוקף תפקידו בחברה אינו מקנה לו חסינות בפני תביעה נזיקית והוא אינו יכול להסתתר מאחורי אישיותה הנפרדת של החברה, כאשר הוכח כי הוא היה רשלן או ביצע עוולה נזיקית אחרת. מודל זה הינו "מודל החסינות האישית" (ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס נ' אורן, פ"ד לה(4) 253, 256).

בע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 75 (2004) הבהיר בית המשפט כי מודל החסינות האישית:

"עולה בקנה אחד עם מטרות דיני הנזיקין – הוא משתלב הן עם עקרון האשם שנובע ממטרות הצדק וההגינות שבבסיס דיני הנזיקין, הן עם עקרון ההרתעה היעילה" (שם, בעמ' 76).

ייתרון מודל החסינות האישית הינו בכך שאין צורך על פי מודל זה בהסרת פרגוד ההתאגדות מעל החברה ובית המשפט כלל אינו נדרש לכך (על עקרונות הרמת המסך והתעלמות בית המשפט מעקרון האישיות הנפרדת של החברה תוכלו ללמוד כאמור במאמרנו "הרמת מסך ההתאגדות בחברה"). האחריות המוטלת על אורגן בחברה משמעה חיובו האישי בשל פעולות ו/או מחדלים שהוא בעצמו ביצע. או במילים אחרות, בית המשפט מצליח:

"להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת"

(ראה א' חביב-סגל, "מגמות חדשות בהלכות הרמת-המסך" עיוני משפט יז (תשנ"ב-נ"ג) 197, 214 וראה ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, 700 (1994))

ויודגש, על בעל דין המבקש להוכיח כי דירקטור פלוני התרשל, או ביצע כל עוולה נזיקית אחרת, מוטלת החובה להוכיח את כל יסודות העוולה כלפי אותו דירקטור אישית. אין די בלהוכיח אחריות בנזיקין של החברה בלבד. ראה ע"א 2273/02 חברת הפסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2) 36, 42-43).

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חברות

 

בפסיקה הוכרה חובת זהירות מושגית של נושא משרה בחברה כלפי צדדים שלישיים ואחריות אישית הוטלה עליו ככזה מכוח פקודת הנזיקין. כך נפסק בבש"א 2206/02 (מחוזי נצרת) כימ – טפקו בע"מ נ' לבידי ישראל (ל.ק.ת) בע"מ (פורסם בנבו):

"אולם, על אף שהמנהל פועל כאורגן של החברה, ייתכן מצב בו תוטל עליו אחריות אישית מכוח מערכות דינים שעניינם מידת ההתנהגות הראויה המוטלת על מנהל המתקשר עם צד שלישי."

מערכת דינים זו מצויה בהוראות סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 וכן בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין. הללו גם אומצו בסעיף 252(א) לחוק החדש, כלפי החברה. 

לסיכום המקובץ לעיל יפים דבריה של כב' הש' ד"ר דרורה פלפל בת.א (ת"א) 1642/97 ס.א.י. - ירק בניה והשקעות בע"מ נ' הרדופים יוזמה בבניה בע"מ ואח', (פורסם בנבו):

"עקרון האחריות האישית, לפיו כל אדם יישא בחטאו, הוא עקרון משפטי שהינו יסוד במשפטנו האזרחי. אורגן ותאגיד עשויים לחוב שניהם בגין מעשה נזיקין של האורגן. גוף משפטי שהינו, בין השאר, אורגן של תאגיד, הדבר אינו מקנה לו חסינות בנזיקין, אפילו אם הוא מבצע עוולה לא למען עצמו אלא כאורגן של התאגיד. אין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של החברה, מקום שנקבע כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצע על ידיו (שם, 696-695). המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן של תאגיד או על נושא משרה בו הוא המבחן הרגיל של דיני הנזיקין – קיום יסודות האחריות. האחריות הנזיקית תפורש לאור מטרות דיני הנזיקין – שיקולי הצדק וההגינות ושיקולי היעילות הכלכלית. השיטה המשפטית מקנה משקל מיוחד למטרות הצדק וההגינות, לרבות עקרון האשם. אדם שנושא באשם, לרבות אורגן של תאגיד, חייב לשאת בתוצאות הנובעות מהעוולה שביצע. תוצאה זאת משתלבת עם עקרון ההרתעה היעילה. החשש מהרתעת יתר עשוי להשליך על היקף האחריות אך אין הוא חותר תחת עצם האחריות האישית של האורגן."

ואף על פי כן, הח"מ חש חובה להזכיר כי על מנת שלא לרוקן לגמרי מתוכן את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, יש לנקוט במשנה זהירות בהטלת אחריות אישית על נושא משרה בחברה. על כך כותב המלומד ד"ר יחיאל בהט בספרו בספרו "חברות - החוק החדש והדין", מהדורה שישית, הוצאת כרמל, תשס"ה – 1995, בעמ' 674 ב-ג:

"יש להקפיד שהנטייה להחיל אחריות אישית על נושא משרה לא תהפוך לנורמה רגילה. יש לצמצם את האחריות לאותם מקרים בהם ניתן לתלות אשם אישי כלשהו בנושא המשרה. אלה הם אותם מקרים בהם חורגת מעורבותו מגדר פעילות שגרתית כנושא משרה".

"נדרש כי נושא המשרה יחוב לנפגע חובת זהירות אישית, שאינה נובעת מעצם הכהונה בתפקיד. לצורך גיבוש חובה עצמאית כזו של המנהל, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעולתו הרגילה של נושא המשרה ...".

הוכחת עוולת הרשלנות כעולה מסעיף 35 לפקודת הנזיקין ועל פרשנות פקודת הנזיקין בכלל ועל עוולת הרשלנות בפרט נשפכו נהרות של דיו, אין זה המקום להרחיב בעניין זה. בקצרה נציין כי יש להוכיח כי הייתה מוטלת על האורגן חובת זהירות מושגית, היינו האם היה עליו לקחת בחשבון ולצפות מקרה לפיו הוא יתרשל וייגרם לחברה נזק. יש לזכור בהקשר זה כי מוטלת על הדירקטור החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים על מנת להימנע מגרימת נזק לחברה. ואולם, אין די בחובת הזהירות המושגית הכללית אלא יש לבדוק האם הופרה גם חובת הזהירות הקונקרטית, היינו האם במקרה הקונקרטי הנדון התרשל הדירקטור במילוי תפקידו. בהמשך יש לבחון האם התרשלותו של הדירקטור דווקא היא היא הגורם לנזק לחברה או לבעלי המניות, או לצדדים שלישיים (כאמור בסעיף 36 לפקודת הנזיקין). קשר זה בין התרשלותו של הדירקטור לנזק הספציפי שנגרם, הוא הקשר הסיבתי שיש להוכיח על מנת לחייב את הדירקטור ברשלנות.

המבחן אותו יפעיל בית המשפט הוא מבחן הסבירות – זהו מבחן אובייקטיבי – אשר ייבחן האם הדירקטור המואשם ברשלנות פעל במקרה הקונקרטי כפי שדירקטור סביר היה פועל או במילים אחרות: האם הדירקטור נקט את כל אמצעי הזהירות שדירקטור סביר היה נוקט בהם.

המחברת אירית חביב – סגל,', בספרה "דיני חברות לאחר חוק החברות החדש", כרך א' מעמ' 439 כותבת כי נושא משרה יחויב בד"כ בגין רשלנות, הפרת חובת זהירות, כאשר בדיקה של "הרציונל העסקי" שמאחורי החלטותיו תוביל למסקנה שהשיקול העסקי היה כל כך עילג עד כי לא סביר שהוא זה שהניע אותו בקבלת ההחלטות. גם כאן בא לידי ביטוי "המבחן האובייקטיבי" לפיו בית המשפט יבדוק כיצד היה פועל דירקטור סביר באותן נסיבות, להבדיל מבדיקה כיצד היה נוהג אותו דירקטור ספציפי, בעניינו דן בית המשפט.

קביעת חובת הזהירות המוטלת על אורגן בחברה אינה כה פשוטה באשר בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול באים גם שיקולים של מדיניות משפטית. חובת הזהירות יכולה להישלל גם אם מבחינה טכנית אורגן סביר יכול היה לצפות את הנזק שנגרם, זאת אם לדוגמא היערכות לנזק כמו זה שנגרם תגרום להוצאות בלתי סבירות על החברה או יכביד עליה במידה שלא ניתן יהיה להמשיך בהפעלתה, הכל כמובן במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט. למעשה, גם ההיפך הוא הנכון בית המשפט יכול להטיל חובת זהירות, גם כאשר לא היה סיכוי שדירקטור סביר, או כל אדם, יכול היה לצפות את הנזק שייגרם. בכך מתווה בית המשפט עקרונות משפטיים ו/או מוסריים שאמורים להוות את הנורמה מנקודה זו והלאה. וכך נפסק עא 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, פ"ד נא(4) 769, 791-792 (1997):

"במקרים מסוימים עשויים להתעורר שיקולי מדיניות הפועלים בכיוון של הטלת אחריות אישית - למשל, כאשר נושא המשרה הופקד באופן אישי על ידי התאגיד על הגנתו של אדם, ולאותו אדם נגרמו נזקי גוף... במקרה העומד בפנינו לא מתעורר הצורך לפרוש במלואה את היריעה העניפה של הדינים אשר פותחו בשאלה זו. לצורך העניין שבפנינו, די שנעמוד על כך, שלצורך גיבושה של חובת זהירות אישית עצמאית של המנהל, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשיגרתית של נושא משרה בחברה. מבלי למצות, עשויה להיות בהקשר זה משמעות לנתונים, כמו מומחיות אישית של המנהל בעניין נשוא ההתקשרות, עליה סמך הצד השני להתקשרות...חובות מקצועיות של המנהל, המבוססות על מיומנות מקצועית שלו - למשל, כרופא, עורך דין או מתכנן... או קיומם של יחסים מיוחדים בין המנהל לבין הצד השלישי, אשר הביאו לכך שהצד השלישי נתן במנהל המסויים את אמונו ובטחונו כי המנהל, באופן אישי, לוקח אחריות כלפי הצד השלישי ...השאלה, על כן, היא האם הניחו המערערים תשתית עובדתית, ממנה ניתן להסיק כי פעילותם של המנהלים בהתקשרות האמורה חרגה מפעולתם השיגרתית כמנהלים בחברה, באופן שמטיל עליהם חובת זהירות אישית כלפי המערערים".

בעא 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני (פורסם בנבו, 13.05.2012) סיכם בית המשפט העליון את התפתחות ההלכה בהטלת אחריות וחובת זהירות על נושא משרה בתאגיד:

"קיומה של חובת זהירות מוגבלת אינו דבר חדש בעולם הנזיקי. היקף חובת הזהירות נגזר מטיב הקרבה בין מזיק לניזוק קונקרטי, ולפי המידה שהטלת האחריות צודקת וסבירה בנסיבות העניין (עניין נחום, בעמ' 408-409). משכך, חובת זהירות יכול שתשתנה ותתפתח בהתאם לשיקולים העומדים על כף המאזניים. דוגמא לכך מצויה בשינוי בהיקף חובת הזהירות שהוטלה על דירקטורים של חברות בגין נזקים שנגרמו לחברה עקב התרשלותם. בתחילה, חובת הזהירות של הדירקטור דרשה ממנו לנהוג בזהירות שהיה נוקט אדם בעל כישורים וניסיון כשלו בניהול ענייניו הפרטיים באותן נסיבות (ע"א 333/59 רוטלוי נ' ברשאי פ"ד יד 1156, 1161 (1960)). יש המעגנים את סטנדרט הזהירות הנמוך בשיקולי מדיניות (צפורה כהן, "חובת הזהירות של הדירקטור בחברה הרשומה" מחקרי משפט א' 134, 159 (תש"ם)). ואמנם, היקף חובת זהירות זו הורחב במשפטנו כך שכיום דירקטור חב בהתנהגות של דירקטור סביר בנסיבות העניין (סעיף 252 לחוק החברות, התשנ"ט-1999), אשר כוללת הכרה מעמיקה של ענייני החברה ואת מצבה הפיננסי. בהתאם נקבע כי דירקטור אינו מקיים את חובתו אם ההתעניינות שלו בחברה שטחית (ע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 45 לפסק הדין [פורסם בנבו] (11.05.03))."

לסיכום ייאמר כי ניתן בתנאים מסוימים, גם מבלי להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה, לחייב נושא משרה בחברה על פעולה ו/או מחדל שביצע באופן אישי, ואשר גרם לצד שלישי נזק. המבחנים על פיהם ייבחן בית המשפט האם אכן יש לחייב את נושא המשרה באחריות אישית לנזק מתבססים בעיקרם על דיני הנזיקין, בשילוב עם עקרונות משפטיים עליהם נשענים דיני החברות.

 

חובת האמונים המוטלת על נושא משרה בתאגיד:

סעיף 254 (א)(2) לחוק החברות קובע:

"נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה - יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה".

הנה כי כן, החוק מטיל על נושא משרה בחברה, מלבד חובת הזהירות, גם חובת אמונים. בית המשפט פרש חובה זו כחובה לפעול למען החברה ולתועלתה בתום לב, בהגינות ולהימנע בקידום אינטרס אישי ראה: ע"א 817/79 קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ ואח', פ"ד לח(3) 253, 278; וע"א 741/01 מאיר קוט נ' עזבון ישעיהו איתן ז"ל ואח' (פורסם בנבו). בע"א 610/94 בוכבינדר הנ"ל נפסק כי חובת האמונים נועדה למנוע את ניצול סמכויותיו של נושא המשרה לטובתו האישית ("בעיית הנציג" ראה א' חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש (כרך א) [38], בעמ' 283) ולהגן על האינטרסים של החברה.

וכך נפסק בעא 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (2003) הנ"ל, נז (4) 289 (פורסם בנבו):

"כדי למנוע ניצול לרעה זה הוכרה חובת האמונים, שמטרתה להגן על החברה. חובת אמונים זו גבוהה היא מחובת תום-הלב (האובייקטיבית) המוטלת על כל אדם בישראל בבצעו פעולות משפטיות (סעיפים 12, 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)). חובת תום-הלב (האובייקטיבית) קובעת רמת התנהגות בין שני צדדים, אשר כל אחד מהם דואג לאינטרס העצמי שלו. מטרת החובה להביא לידי כך שבהגנה על האינטרס האישי יפעלו הצדדים בהגינות, לעומת זאת חובת האמונים קובעת רמת התנהגות בין דירקטור לחברה, כאשר הדירקטור צריך להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו. חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה (ראו א' ברק שיקול דעת שיפוטי [39], בעמ' 495) עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "תום-הלב אינו מניח 'מידת חסידות'... תום-הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו. בכך שונה עקרון תום-הלב מעקרון הנאמנות (החל על דירקטור, שלוח, אפוטרופוס או עובד ציבור)..." (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון [27], בעמ' 279). אכן, אם מטרתו של עקרון תום-הלב הינה למנוע "אדם לאדם – זאב" ולהבטיח "אדם לאדם – אדם", הרי מטרתה של חובת האמונים להבטיח "אדם לאדם – מלאך" (שם, שם וכן בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים [28], בעמ' 834. השווה גם דברי חברתי השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ [29], בעמ' 414)."

אין באמור כדי למנוע מבעל משרה לכהן בחברה רק בגלל היותו "מטעם" בעל מניות בחברה אולם גם עליו מוטלת האחריות להפעיל שיקול דעת עצמאי לטובת החברה ולא לטובתו ו/או על פי הוראותיו של בעל המניות אשר מינה אותו. יש לציין כי אין הדברים מונעים מבעלי המניות להתערב בדרך העבודה של הדירקטוריון על ידי פיטורי דירקטורים (בכפוף למסמכי ההתאגדות) או בדרך של חלוקת הסמכויות בין נושאי המשרה בחברה כאמור בסעיף 50 לחוק החברות (ראה: י' גרוס "דירקטורים ונושאי משרה בחברה" (התשמ"ט - 1989) 256, 262-263), המתח בין נאמנותו של הדירקטור לחברה לבין נאמנותו לבעל המניות שמינה אותו עולה מניה וביה מהדברים.

אכן, לא אחת קיים ניגוד אינטרסים בין טובתה של החברה לבין טובת בעלי המניות אשר מינו את אותו דירקטור, אשר נדרש עתה להחליט בין אינטרסים מתנגשים אלו. ואולם אותם עקרונות של תום לב ונאמנות כלפי החברה המוטלות על דירקטור כאמור בסעיף 254 (א)(2) לחוק יחולו גם בעניינו של דירקטור אשר מונה על ידי בעל מניות, שכעת האינטרסים שלו מתנגשים עם האינטרסים של החברה. הדין מונע ממנו להעדיף את טובתו של "מיטיבו" על טובתה של החברה (ראה א' פרוקצ'יה "דיני חברות חדשים לישראל" (תשמ"ט - 1989) 351)

 

הגנות על נושאי משרה בתאגיד:

חוק החברות, אשר מטיל כאמור חובות זהירות ואמונים על נושא המשרה כלפי החברה מקנה לו גם הגנות אותן נסקור בקצרה להלן:

הגנה מס' 1 על נושא משרה - פטור:

סעיף 259 לחוק החברות מאפשר פטור לנושא משרה מול תביעות של התאגיד בלבד, להבדיל מתביעות של צד ג'. החוק מאפשר לחברה לקבוע בתקנון כי נושא המשרה אשר גרם בפעולותיו ו/או במחדליו נזק לתאגיד כתוצאה מהפרת חובת הזהירות המוטלת עליו לא ייתבע לדין על ידי התאגיד. כאמור לעיל, הפטור אינו תקף כמובן מול תביעות של צדדים שלישיים.

הגנה מס' 2 על נושא משרה - שיפוי:

סעיף 260 לחוק מקנה לתאגיד את הזכות לקבוע בתקנון כי נושא משרה יזכה לשיפוי מהתאגיד בו הוא מכהן היה ובית המשפט יקבע כנגדו חיוב כלשהו בגין הליך משפטי שנפתח כנגדו על פעולותיו ו/או מחדליו במסגרת תפקידו בתאגיד. ראוי לציין שהשיפוי יכול לחול גם במקרה של הליכים פליליים בתנאי שנושא המשרה פעל במסגרת תפקידו בחברה בתום לב, וללא מחשבה פלילית (בד"כ עבירות פליליות להוכחתן נחוץ יסוד של רשלנות ולא מחשבה פלילית).

הגנת מס' 3 על נושא משרה - ביטוח:

סעיף 261 לחוק מתיר לתאגיד לרכוש כיסוי ביטוחי כנגד חיוב שיוטל על נושא משרה ואשר הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי החברה ו/או כלפי צדדים שלישיים. החוק אף מאפשר כיסוי ביטוחי על נזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובת האמונים ואולם, רק כאשר נושא המשרה פעל בתום לב.

 

logoround

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חברות


  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד