צור קשר

  • כתבי טענות עובדים זרים

  • 1

כתב אישום עובדים זרים - בקשה להישפט

5 1 1 1 1 1 (4 Votes)

בקשה זו הוגשה לאחר שחלפה יותר משנה לאחר חלוף המועד להגשת בקשה להישפט. המדובר בכתב אישום בגין העסקת 3 עובדים זרים. בפועל העסיק המבקש רק עובד זר אחד והוא מוכן היה לשלם את הקנס המנהלי שהוטל עליו על עובד זה. משרד התמ"ת התנגד להסדר זה וביקש לחייב את התובע בכפל קנס ובקנסות נוספים שהגיעו לעשרות אלפי שקלים. בסופו של יום, ולאחר שהוגשה הבקשה הגיע משרד התמ"ת להסדר המבוקש.



בית הדין הנכבד מתבקש להורות למשיבה ו/או לתובע המוסמך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מכוח סעיף 8א לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985, לקבל בקשת המבקש להישפט, בקשר עם ביצוע עבירות המיוחסות לו מכוח הוראות חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991.

לחילופין ולמען הזהירות, ככל שייקבע כי בקשה זו מוגשת בחלוף המועד, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מתן ארכה להגשת בקשה להישפט.

ייאמר כי בקשה זו מוגשת במקביל לפניית המבקש אל המשיבה בבקשה להישפט ובקשה זו מוגשת למען הזהירות ועל מנת למנוע טענות מטענות שונות של המשיבה בדבר איחור לכאורה בהגשת הבקשה דנן.

המבקש יבקש להישפט על 2 מתוך ארבעת האישומים לגבי העסקת עובדים זרים. כמו כן יבקש מבית המשפט לקבוע כי מניין הימים לחיובו של המבקש בתוספות פיגורים על כל הקנסות שהוטלו עליו, יחל לכל המוקדם מיום 15/12/06, היום בו ניתן לקבוע כי למבקש הייתה ידיעה פוזיטיבית וממשית על הקנסות שהוטלו עליו.

ואלה נימוקי הבקשה:

רקע עובדתי

1. נשוא בקשה זו הינה החלטת התובע המוסמך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מכוח סעיף 8א לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 (להלן, בהתאמה: "התובע המוסמך", "משרד התמ"ת", "חוק העבירות המנהליות"), להטיל קנס מנהלי על המבקש בגין עבירות שכביכול נעברו ביום 26/06/05 וביום 04/07/05 על הוראות חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991 (להלן, בהתאמה: "הקנס", "חוק עובדים זרים").

2. המבקש הינו בעליו של עסק לאספקת עובדים לניקיון בתים פרטיים ומוסדות אשר מקום פעילותו הוא בעיקר בעיר מודיעין.

3. כאמור לעיל, הקנסות הוטלו על המבקש בגין שתי עבירות שנעברו לכאורה האחת ביום 26/06/05 בגין העסקה לכאורה של 3 עובדים זרים ללא היתר בסך 30,000 ₪ (להלן: "ההודעה הראשונה" או "הודעת הקנס הראשונה") והשנייה ביום 04/07/05 בגין העסקה לכאורה של 1 עובד זר ללא היתר בסך 10,000 ₪ (להלן: "ההודעה השנייה" או "הודעת הקנס השנייה")

4. ההודעה הראשונה נשלחה אל המבקש ביום 09/03/06 וההודעה השנייה נשלחה אל המבקש ביום 20/06/06. שניהם נשלחו אל הכתובת אקסודוס 91 לוד.

5. למצער, ביום 07/03/06 נעצר המבקש ע"י המשטרה בחשד לתקיפה של בת זוגתו. המבקש הוחזק במעצר עד ליום 15/03/06 כאשר לאחר מכן, ביום 15/03/06 שוחרר למעצר בית בבית אחותו ברח' תרשיש 9 דירה 6 מודיעין.

מצ"ב העתקי השתלשלות החלטות בית המשפט השלום ברמלה לעניין מעצרו במשטרה ומעצר הבית בו הוא נמצא עד ימים אלו מסומנים נספח א'.

6. בנסיבות אלו אין כל ספק כי המבקש לא קיבל ולא יכול היה לקבל את הודעות הקנסות המקוריים שנשלחו אליו.

7. זאת ועוד, כאשר נחקר המבקש אצל המשיבה בקשר לעבירות לכאורה בגינן הוטלו הקנסות הודיע להם הוא בפירוש כי כתובתו הנכונה היא הבשור 1 לוד. משום מה העדיפה המשיבה להתעלם ממידע זה ושלחה את ההודעות הקנס אל בית אמו ברח' אקסודוס 91 בלוד בעוד שאת הודעות כפל הקנס שלחה לכתובת הנכונה כאמור לעיל, עליה הודיע המבקש לחוקרי המשיבה.

8. המבקש גילה על הטלת הקנסות עליו ביום 25/08/06 לאחר שבירר בטלפון עם המשיבה מה עלה בגורל חקירותיו. מיד לאחר מכן עשה המבקש כל שביכולתו, במסגרת אפשרויותיו במעצר בית, על מנת לקבל לידיו את הודעות הקנס המקוריות ו/או כדי לברר במה מדובר ואף שלח מכתבים אל המבקשת בה הודיע להם כי מאחר והיה במעצר לא קיבל את הודעות הקנס.

9. מאחר והודעות הקנס המקוריות לא הגיעו אל המבקש הוא לא ידע על זכויותיו לבקש לבטל את הקנסות או להישפט עליהם. נציגי המשיבה קיבלו את מכתביו של המבקש אך לא ראו לנכון לשלוח לו את הודעות הקנס המקוריות או לכל הפחות לומר לו בטלפון כי באפשרותו לבקש לבטל את הקנסות או להישפט עליהם.

10. נציגי המשיבה כן טרחו לומר למבקש בטלפון כי כל יום שעובר מביא עמו קנסות ותוספות פיגורים. לפיכך ביקש המבקש לעצור את מרוץ פיגורים זה ולשלם את הקנסות, עד שיגיעו אליו הקנסות המקוריים והוא יוכל להיוועץ בעו"ד ולכלכל את צעדיו.

11. בינתיים חלפו הימים, המבקש היה עדיין במעצר בית ואולם רק ביום 15/12/06 או בסמוך לכך שלחה המשיבה אל המבקש שוברי תשלום והוא החל לשלם את הקנסות בתשלומים.

12. בנסיבות אלו אין כל ספק כי הודעות הקנס בעניין העבירות לכאורה שביצע המבקש מעולם לא נמסרו לו כדין עד היום. כן ייטען המבקש כי עד למועד הגעת הדרישה לתשלום חוב + תוספות פיגורים שנתקבל אצלו ביום 15/01/06, או בסמוך לכך, המבקש לא היה מודע פוזיטיבית למלוא היקף ההליך המנהלי שננקט נגדו ו/או לברירות העומדות בפניו בטרם יהיה עליו לשלם את הסכומים המקוריים אשר הוטלו עליו בהודעת הקנס המקורית הראשונה והשנייה.

13. כאמור לעיל, רק לאחרונה, ביום 15/12/06 או בסמוך לכך הגיע למבקש אישור רשמי כלשהו בדבר הקנס שהוטל עליו על העבירות מיום 26/06/05 וזאת בדמות הודעת הקנס שנשלחה שוב אל ביתו ברח' הבשור 1 לוד למרות שבזמן זה כבר היה ברור למשיבה כי כתובתו הנכונה היא הכתובת בה הוא נתון במעצר בית ברח' תרשיש במודיעין.

מצ"ב העתק הודעת הקנס בצירוף תוספת פיגורים על העבירות מיום 26/06/05 מסומן נספח ב'.

14. יודגש כי הודעת הקנס ותוספת החוב בעבירה מיום 04/07/05 נשלחה אל המבקש רק ביום 07/01/07.
מצ"ב העתק הודעת הקנס בצירוף תוספת פיגורים על העבירות מיום 04/07/05 מסומן נספח ג'.

15. כאן המקום לומר כי למרות בקשותיו של המבקש הודעות הקנס המקוריות לא נשלחו אל המבקש אך שוברי התשלום נשלחו גם נשלחו והמבקש, מחוסר ברירה, מאחר ולפחות בשתיים מהקנסות המבקש אינו כופר, ותחת חרב הקנסות והפיגורים ששמה המשיבה על צווארו, החל כאמור לעיל לשלם בשיעורים את הקנסות שהוטלו עליו.

16. בינתיים ניסה ליצור המבקש קשר עם עורך דין אשר יוכל להגיע אל ביתו מאחר וכאמור לעיל הוא היה נתון במעצר בית. רק לאחרונה עלה בידיו ליצור קשר עם הח"מ אשר הכיר את המבקש מתיקים אחרים בהם טיפל בו. הח"מ הסכים להגיע למודיעין, לביתו של המבקש וזמן קצר לאחר מכן הוגשה בקשה זו בצירוף העתק למשיבה.

קנס של 10,000 ₪ הפך לפתע לאחר כ- 7 חודשים בלבד לקנס של 62,000 ₪

17. יצוין כי עד למועד כתיבת שורות אלו הצטברו הקנסות לסך של 107,000 ₪ !!! לא ברור כיצד צברו במשך כפחות משנה קנסות בסך 40,000 ₪ ריבית ופיגורים בסך של כ- 220%. תשובה על כך לא ניתן היה לקבל ממזכירות המשיבה מלבד "ככה זה כשלא משלמים". כדברי נציגי המשיבה.

18. לא ברור כיצד הפך הקנס על העבירה לכאורה מיום 04/07/05 (אשר הודעת הקנס המקורית אליה נשלחה ביום 09/03/06) מקנס בגובה 10,000 ₪ לקנס בגובה 40,000 ₪ כאשר אל סכום זה צורף סך של 22,000 ₪ כתוספת פיגורים. במילים אחרות לשיטתה של המשיבה הפך בפחות משנה קנס מנהלי בסך של 10,000 ₪ לקנס בסך של 62,000 ₪, לא פחות !!!

19. המבקש ייטען כי ראוי היה כי המשיבה תפעל בהליך כדבעי. משמע, הייתה למבקש הזכות כי תשלח אליו הודעת קנס כדין, המתאימה לקנס בה הוא הואשם וכמו כן כי מצוין בה סכום הקנס הנכון ו/או תוספת הפיגורים הנכונה וזאת על מנת שיוכל לפעול בצורה מושכלת ע"פ שיקול דעתו. ראה בעניין זה בש"א 7709/06 אטי רטמן נ' מ"י (המאגר המשפטי נבו)

20. אשר על כן ייטען המבקש כי גם בגין סיבה זו יש להאריך עבור המבקש את המועד להישפט.

ההודעה על הטלת הקנס מעולם לא הומצאה כדין למבקש:

21. דרך ביצוע המצאת הודעה על הטלת קנס מינהלי, קבועה בסעיף 35 (א) לחוק העבירות המינהליות:

"(א) הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:
(1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר-בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
(2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר-בני-אדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה."

22. תקנה 15 לתקנות העבירות המנהליות התשמ"ו – 1986 (להלן:"התקנות") קובעת כדלקמן:

"הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי החוק, ניתן להמציאו במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם; היום העשרים לאחר המשלוח כאמור ייראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם."

זאת ועוד, לא פעם קבע בית המשפט כי תנאי לתחולת חזקת המסירה הקבועה בתקנה 15 היא שההודעה נשלחה לנמען לכתובתו הנכונה. (ראה : בש (ב"ש) 1016/06 אטיה מישל נ' מדינת ישראל/משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, (מאגר משפטי נבו).

23. בחקירתו אצל המשיבה הודיע המבקש לנציגי המשיבה כי כל הודעה שיבקשו לשלוח אליו צריכה להישלח לכתובת הבשור 1 לוד באשר זוהי כתובתו הנכונה. למרות הודעתו של המבקש העדיפה המשיבה לשלוח את ההודעות לבית אמו ברח' אקסודוס 91 תל אביב. למרבה הפליאה דווקא את ההודעות על הקנס המוטעות בצירוף תוספות הפיגורים אכן שלחה המשיבה לכתובת הנכונה ברח' הבשור 1 לוד ואלו מצאו את דרכם אליו באמצעות הוריו ביום 15/01/06 או בסמוך לכך, לאחר שהמבקש הדגיש בפניהם כי הוא אמור לקבל דואר חשוב.

24. אשר על כן יטען המבקש כי בנסיבות המתוארות לעיל מתקיים התנאי הקבוע בתקנה 15 הנ"ל השוללת את החזקה על פיה רואים משלוח הודעת דואר רשום כאילו הומצא ביום ה- 20 לאחר שנשלח. כפי שתואר בהרחבה לעיל המבקש לא קיבל את ההודעה מסיבות אשר אינן תלויות בו באשר הוא היה ועדיין נמצא במעצר בית.

25. אין כל ספק כי אין המדובר בענייננו במקרה בו נמנע במתכוון מלקבל את הודעות הקנס המקוריות. לגבי הודעת הקנס הראשונה היה המבקש עצור בתחנת המשטרה בלוד ואילו לגבי הודעת הקנס השנייה היה המבקש במעצר בית מלא בבית אחותו בעיר מודיעין ולא יכול היה לגשת לבית הוריו.

26. זאת ועוד, בוודאי שאין במדובר באזרח אשר התחמק ו/או התעלם ו/או זלזל בקנס המנהלי ו/או בבית המשפט. המדובר באזרח אשר מהרגע שגילה על הקנסות עשה כל שביכולתו, במסגרת מוגבלויותיו הנתונות, על מנת לטפל בביטול הקנסות ואף דאג לשלמם מייד מייד עם קבלת השוברים לתשלום. יודגש כי אין בתשלום המבקש הודאה בקנסות אלא תשלום הקנסות היווה את הדרך היחידה בה האמין המבקש שהוא יכול לעצור את מרוץ תוספות הפיגורים עד שיוכל להיוועץ בעו"ד.

27. לא מן המיותר להדגיש שוב כי המבקש מעולם לא קיבל לידיו את הודעות הקנס המקורית באשר הוא היה במעצר ולאחר מכן במעצר בית רחוק מביתו. זוהי הטעם בגינו לא היה מודע המבקש לזכויותיו להגיש בקשה לביטול הקנסות ו/או להישפט עליהם.

נסיבות המקרה נופלות לגדרם של הטעמים המצדיקים מתן ארכה להגשת בקשה להישפט.

28. לחילופין, ובמידה ויחליט בית הדין הנכבד כי הודעות הקנס הראשונה והשנייה נמסרו למבקש כדין יתבקש בית הדין הנכבד להורות על קיום דיון לבירור טענותיו של המבקש מתוקף סמכותו ע"פ סעיף 13 לחוק העבירות המנהליות הקובע כדלקמן:

13. (א) הודיע אדם שברצונו להישפט על העבירה לפי סעיף 8(ג) או לפי סעיף 9(ב)(3), או שרואים אותו לפי סעיף 9(ב)(2) כאילו הודיע כאמור, יגיש עליו תובע כתב אישום, זולת אם ראה שלא לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב) בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור.

29. התנאים המנחים להארכת מועד לבקשה להישפט במקרים כגון המקרה דנן, אשר בסמכותו של בית דין נכבד זה, נקבעו בעפ"ר 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל (מאגר משפטי נבו). בבסיס ההחלטה נאמר כי השיקול המרכזי צריך להיות טעם מוצדק או סביר לאיחור:

"קביעת אמת מידה נוקשה יתר על המידה, עלולה לחסום באופן גורף מידי ביקורת שיפוטית של גוף שיפוטי על ההחלטה המקצועית. למותר לציין, כי אין להסיק מהאמור כי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט תתקבל כדבר שבשגרה... ברור, כי יש ליתן משנה תוקף לשמירה על המועדים הנקובים בחוק. יחד עם זאת, הסמכות האמורה בענייננו עולה בקנה אחד עם המגמה, לפיה יש לאפשר מרחב מסוים של גמישות בנוגע להארכת המועדים הקבועים בחיקוקים שונים - גמישות אשר ראוי לעשות בה שימוש, במקרים המתאימים לכך בלבד. מגמה של חוסר גמישות עלולה לגרום לעיתים עוול קשה, בוודאי בנסיבות אישיות מיוחדות בהן האיחור נובע מגורמים אשר אינם בשליטת מגיש הבקשה (כגון: חולי, תאונה, שביתה וכדומה)".

ובהמשך:

"במסגרת השיקולים שעל בית-הדין לשקול בבואו להחליט האם להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט אם לאו, עליו לתת את הדעת על שיקולים מסוגים שונים, סובייקטיבים ואובייקטיבים. נקודת המוצא תהא תדיר, העובדה שהמחוקק מצא לנכון לתחום את המועד להגשת בקשה להישפט וקצב לכך 30 ימים בלבד; זאת בהתאם למטרות ולתכלית המונחות ביסוד חוק העבירות המינהליות - ומכאן: יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנקנס, לרבות ביצוע עבירות קודמות, איתנותו הכלכלית, היקף ביצוע העבירה. בחינת העבירה גופה: האם מדובר בחקיקת מגן; האם נפגעו זכויות או חירויות יסוד. בחינת הסיבות בעטיין נגרם האיחור: האם המדובר בזלזול או בהתרשלות; האם מדובר בהתעלמות מהוראות חוק; האם מדובר במחלה, תאונה או מוגבלות אחרת שמנעה מהמבקש ידיעה או אפשרות לטפל בעניין. בנוסף, יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס.

כללם של דברים: על-מנת להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על בית-הדין לדון בעניין על-פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה - הצדק ראוי- להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. אין ספק, כי מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דיכפין ייטה וייכנס. נשוב ונדגיש, 'מסלול המינהלי' הינו דרך המלך - בבחינת הכלל העולה מתכליתו של חוק העבירות המנהליות ואילו 'המסלול הפלילי' ומתן ארכה להגשת בקשה להישפט הינם בבחינת היוצא מן הכלל".

30. זאת ועוד, בפס"ד בעניין בש (נצ') 1003/06 רזניק נחום נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה (מאגר משפטי נבו), נפסק כי על אף חזקת המסירה האמורה בתקנה 15, במקום שלנקנס לא הייתה ידיעה פוזיטיבית בדבר ההליך המינהלי שננקט כנגדו, הרי שיש מקום ליתן בידו ההזדמנות להתגונן בפני אותו הליך ולהאריך המועד לעשות כן:

"עצם העובדה כי אישור המסירה חזר כ"לא נדרש" ולכן, לא הייתה ידיעה פוזיטיבית של המבקש לגבי העבירה שבגינה נקנס, לכל הפחות עד שערך בירור לאחר שקיבל דרישה לתשלום קנס עם ריבית פיגורים, מהווה "טעם מוצדק" להארכת המועד לבקש להישפט."

31. בענייננו המבקש מעולם לא קיבל לידיו את הודעות הקנס המקוריות, לא את הראשונה ולא את השנייה וזאת מסיבות שלא היו תלויות בו. למבקש מעולם לא הייתה ידיעה על הקנסות שנשלחו לו מאחר ושהה במעצר במשטרה, ולאחר מכן במעצר בית רחוק מביתו ומבית הוריו ופיזית, לא יכול היה לקבל את הדואר שנשלח אליו. המבקש ייטען כי בנסיבות המתוארות מעולם לא הייתה לו ידיעה פוזיטיבית על קנס שהוטל עליו ועל זכויותיו לבקש את ביטול הקנסות או להישפט עליהם. במכתביו אל המשיבה הודיע המבקש על היותו במעצר ואולם המשיבה לא ראתה לנכון לשלוח לו את הודעות הקנס שוב או לכל הפחות להודיע לו על זכויותיו.

32. המבקש ייטען לחילופין כי לכל הפחות מועד ידיעתו הפוזיטיבית על הקנס שהוטל עליו התגבש ביום 15/01/06 עת קיבל לידיו את הודעות הקנס בצירוף תוספת הפיגורים. ואולם, כאמור לעיל גם הודעות אלו היו מוטעות והשאירו את המבקש מול שוקת שבורה.

33. יצוין שוב כי ביום שגילה המבקש על הקנסות שהוטלו עליו כאמור לעיל, כל ניסיונותיו לברר את פשר הקנסות בטלפון מביתו עלו בתוהו באשר נציגי המשיבה מעולם לא העבירו אליו את המסמכים אותם ביקש, לרבות הודעות הקנס המקוריות. תחת זאת, משום מה ראו נציגי המשיבה לנכון להמליץ למבקש בחום שלא לפנות לעו"ד אלא להגיע להסדר כלשהו עמם.

34. לא יכולה להיות מחלוקת כי שעה שהמבקש היה במעצר בחזקת המשטרה ולאחר מכן במעצר בית שלא בכתובת אליה נשלחו הודעות הקנס, מעצר אשר נמשך בהגבלות כאלו ואחרות עד למועד כתיבת שורות אלו, המדובר בטעם מוצדק להארכת המועד לבקשה להישפט על מנת ליתן למבקש את יומו בפני בית המשפט הנכבד.

לבית המשפט סמכות לקבוע את מועד ידיעתו הפוזיטיבית של המבקש על הקנסות:

35. ברור למבקש כי אין לבית הדין הסמכות להורות על ביטול תוספת הפיגורים באשר סמכות זו מסורה למרכז לגביית קנסות בלבד ולא לבית הדין שרשאי אך להמליץ למרכז לגביית קנסות כיצד לפעות בעניין מסוים.

36. בקשתו של המבקש בפני בית דין נכבד זה הוא לקבוע כי מעולם לא הייתה למבקש ידיעה פוזיטיבית על הקנסות שהוטלו עליו ככל שהדבר נוגע לגובה הקנסות ובמיוחד ליידועו על זכויותיו לבטל את הקנסות ו/או לבקש להישפט עליהם.

37. לחילופין יש ייטען המבקש כי יש להאריך את המועד לבקשתו להישפט באשר גם כשהגיעו הודעות הקנס אל המבקש בצירוף תוספת הפיגורים היו אותן הודעות מוטעות ומנעו שוב מהמבקש לדעת מהם בדיוק חובותיו למשיבה.

38. לחילופי חילופין ייטען המבקש כי יש לראות בהודעות הקנס בצירוף תוספת הפיגורים המוטעים שהתקבלו אצל המבקש ביום 15/01/06 כמועד לידיעתו הפוזיטיבית של המבקש על הקנסות שהוטלו עליו. כן ייטען המבקש כי מאחר ובקשה זו ו/או בקשת המבקש למשיבה להישפט הוגשה במסגרת 60 היום לתשלום הקנסות המקוריים, או לחילופין לאחר שהמבקש התחיל לשלם את הקנסות שהוטלו עליו בתשלומים, אין למרכז לגביית קנסות הסמכות להטיל עליו תוספות פיגורים. הנימוק לכך הוא כי הסמכות להטלת תוספת פיגורים מתגבשת רק 60 יום, לכל הפחות, לאחר מועד ידיעתו הפוזיטיבית של המבקש על הקנסות שהושתו עליו ועל זכויותיו החוקיות להתגונן בפני אותם קנסות.

39. לחילופי חילופי חילופין ייטען המבקש כי יש לראות במכתבו מיום 25/08/06 כבקשה להישפט ו/או כבקשה לביטול הקנסות. כאמור לעיל המשיבה מעולם לא הודיעה לו על זכויותיו בקשר לקנסות שהושתו עליו וניתן להניח במקרה זה לטובתו של המשיב כי אם היה מודע לזכויותיו היה מבקש לבטל את הקנסות או להישפט עליהם.

טענות המבקש לגופן של העבירות בהן הואשם:

לעניין הקנס בגין העסקת 3 עובדים זרים מיום 26/06/05:

40. המדובר בקנס שהוטל על המבקש בגין העסקה לכאורה של 3 עובדים זרים. רכב בבעלותו של המבקש נעצר ע"י רשויות ההגירה כאשר הוא היה נהוג ע"י נהג מטעמו. הרכב הסיע נהג + 6 נוסעות. מתוך ששת הנוסעות 3 הינן בעלות תעודות זהות ישראליות ואילו 3 אחרות אינן בעלות תעודת זהות ו/או רישיון עבודה בישראל.

41. המבקש ייטען כי אחת מאותן אזרחיות זרות מעולם לא עבדה אצלו. כל טענותיו לעניין הקנס הראשון שהוטל עליו מתמקדות באחת מהנוסעות, הגב' נטליה סקוביק, אשר הינה ביתה של אחת מהנשים המועסקות אצלו בשם לודמילה גרמן שהינה אזרחית ישראל.

42. לכל אורך חקירתו של המבקש, חקירתו של הנהג וחקירתה של הגב' נטליה סקוביק התעקשו השלושה כי נטליה מעולם לא הייתה מועסקת אצל המבקש ו/או מועסקת בכלל בתקופה זו.

43. הגב' נטליה סקוביק הגיעה לישראל במטרה לבקר את אביה שהיה מאושפז בבית החולים והמבקש נעתר לבקשת אמה והורה לנהג כי לאחר פיזור העובדות ייקח את הגב' נטליה לבית החולים בה אושפז אביה בקשר למחלת הסרטן בה חלה למצער.

44. גם בסידור העבודה שנתפס עם הרכב ניתן לראות כי הגב' נטליה סקוביק מעולם לא שובצה לעבודה באותו יום ו/או כל יום אחר בסידור העבודה.

45. יצוין כי בניגוד לשתי העובדות שנתפסו וגורשו מישראל נטליה שוחררה לביתה. זאת ועוד, ככל הידוע למבקש, נטליה קיבלה אזרחות ישראלית מתוקף היות הוריה אזרחים ישראלים ולא עבדה בעבודת ניקיון כלשהי אפילו יום אחד בחייה.

46. אשר על כן ייטען המערער כי העבירה הנטענת, ככל שהיא נוגעת לגב' נטליה סקוביק, מעולם לא נעברה ולפיכך לא היה כל מקום להטיל על המבקש קנס בגין תפיסתה ברכבו של המבקש.

47. המבקש ייטען כי עצם הימצאותה ברכבו של המבקש אינה מקימה עילה למשיבה להטיל שרירותית על המבקש קנס בגין העסקת עובדת זרה בהתעלם מעדויותיהם של כל הצדדים המעורבים ובהתעלם מנסיבותיו המיוחדות של המקרה ביניהם העובדה שהאזרחיות הזרות נתפסו ברכב המבקש ולא באתר העבודה.

לעניין הקנס בגין העסקת עובדת אחת מיום 04/07/05:

48. במענה למודעה שפרסם המבקש בלוד בדבר חיפוש עובדות ניקיון התקשרה אליו הגברת מרינה שהודיעה למבקש כי היא אזרחית ישראלית עם תעודת זהות.

49. מאחר ובענף זה הדרישה לעובדים גדולה באשר התחלופה גבוהה הודיע לה המבקש כי היא תוכל להתחיל לעבוד מחר בתנאי שתגיע עם תעודת זהות על מנת שניתן יהיה לוודא כי היא אינה עובדת זרה ללא אישור עבודה.

50. למחרת היום היה אמור המבקש לאסוף מהעיר לוד את קבוצת העובדות לרבות את הגברת מרינה ולפזר את העובדות במקומות העבודה. מסיבות שאינן זכורות למבקש הוא נאלץ להעביר את האיסוף לנהג המועסק אצלו אשר מתפקד לעיתים גם כמנהל סידור העבודה של העובדות. המבקש הודיע מפורשות לנהג שיוודא שלגברת מרינה אכן יש תעודת זהות ישראלית עובר להצבתה במקום העבודה.

51. הנהג אכן ביקש בהגברת מרינה להראות את תעודת הזהות שלה והיא הציגה את התעודה ואולם בדיעבד התברר כי תעודת הזהות שהציגה הגברת מרינה הייתה של ביתה שהינה אזרחית מדינת ישראל המתגוררת עם אביה.

52. המבקש ייטען כי עיון בסידור העבודה שהוחרם ע"י נציגי המשיבה יראה מעבר לכל ספק כי הגברת מרינה מעולם לא עבדה אצל המבקש עובר לתאריך בו נתפסה.

53. בהודעתו בחקירה בפני נציגי המשיבה סיפר המבקש על השתלשלות העניינים הנ"ל ואף ביקש מהחוקרים לבדוק כי למרינה אכן יש בת בעלת תעודת זהות ישראלית

54. כן ייטען המערער כי בנסיבות המתוארות לעיל אין כל ספק כי יעלה בידי המבקש להראות לבית המשפט הנכבד כי לא נתקיימו יסודות העבירה בגינה הושת על המבקש הקנס.

55. העבירות בגינן הושת הקנס על המבקש, ככל הנוגע לגברת מרינה, מנויות בסעיפים 2(א)(1) ו – (2) לחוק עובדים זרים, הקובעים כדלקמן:
" (א) מעביד שעשה אחד מאלה –
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1 י"ג (אשר מטיל את החובה לקבל היתר בכתב להעסקתו של עובד זר – ס.ד.מ)..."

56. עולה מהאמור לעיל כי יסודות העבירה, לפי סעיף 2(א)(1), הם כדלקמן:

(א) "העביד" – בעובדה זו הודו הנאשמים עוד בשלב ההקראה;
(ב) "עובד זר" (אשר מוגדר, בסעיף 1 לחוק, כ"עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה") – לצורך יסוד זה הביאה המאשימה תעודת עובד ציבור בנוגע למעמדו של העובד בישראל;
(ג) "שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו" – גם יסוד זה מוכח באמצעות תעודת עובד הציבור.

57. באשר ליסוד הנפשי הנדרש, כבר נקבע כי :
"נדרש יסוד נפשי מסוג "מודעות", ומודעות זו מתקיימת גם בנסיבות בהן אדם חשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות ונמנע מלבררם. הפרכת קיומו של חשד כאמור המגיע כדי "מודעות" מוטלת על הנאשם על פי סעיף 12 א (ד) לחוק הכניסה, והדרך לעשותה היא, בין על ידי הוכחה כי הנאשם בדק את מסמכיו של התושב הזר ועל פיהם הוא שוהה כדין בישראל, ובין אם בנסיבות העניין הוכיח כי לא חשד שמדובר בתושב זר השוהה שלא כדין בישראל" (רע"פ 10556/03 דוד סעדיה – מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 19.12.04 – באותו מקרה לגבי העסקת עובד זר בניגוד לחוק הכניסה לישראל; סעיף 20(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977).

58. המבקש ייטען כי בנסיבות המקרה ובתיאור הנסיבות הנ"ל אין כל ספק כי לא ניתן להאשימו באישומים המנהליים בהם הוא הואשם וכי יש לבטל את הקנס שהוטל עליו.
סיכום:

59. המבקש ייטען כי מהמקובץ לעיל ניתן ללמוד כי המבקש מעולם לא קיבל לידיו את הודעות הקנס המקוריות וכמו כן כי לזכותו של המבקש עומדים "טעמים מוצדקים וסבירים" למתן רשות לקיים משפט אף במקרה בו יחליט בית המשפט כי הבקשה הוגשה באיחור.

60. מצ"ב תצהיר המבקש לתמיכה במסכת העובדתית המתוארת בבקשה זו.

61. אשר על כן יתבקש ביה"ד הנכבד להורות כמבואר ברישא לבקשה זו.

________________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקש


  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...