צור קשר

  • כתבי טענות דיון אזרחי מסחרי

  • 1

כתב תביעה - ביטול חוזה החזר חוב

1 1 1 1 1 (0 Votes)

מרשינו חתם על חוזה החזר חוב ע"ס כ- 1,500,000 ש"ח. בנוסף העביר כביטחון להחזר החוב את שיק שלו ושל רעייתו ואף התחיל לשלם את התשלומים בהסכם מידי חודש בחודשו. בדיעבד התברר כי חתימתו על ההסכם בטעות והטעיה יסודה וכי יש ברשותו מסמכים המוכיחים מעבר לכל ספק כי הוא מעולם לא היה חייב את אותו סכום שהתחייב לו בהסכם. בנסיבות אלו הוגשה תביעה לסעד הצהרתי לביטול החוזה ותביעה מתוקנת להשבת הסכומים ששולמו לנתבעת שלא כדין ותוך עשיית עושר ולא במשפט. כתב התביעה המתוקן לביטול החוזה לפניכם.


כתב תביעה מתוקן

התובע, באמצעות ב"כ, מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד את תובענתו כי בית המשפט יורה ויצהיר כדלקמן:

א. כי הסכם בין הצדדים אשר כונה "הסכם החזר חוב" מיום 29/05/16 בטל ומבוטל.

ב. כי לתובע אין כל חוב כספי או חוב אחר מכל סוג לנתבעת.

ג. כי השיק ע"ס 1,447,500 ₪ ללא תאריך פירעון המשוך על ידי התובע ורעייתו לפקודת הנתבעת יושב לתובע.

ד. להורות כל הוראה אחרת לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

ה. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים בסכום התביעה.

הרקע העובדתי:

1. הצדדים:

א. התובע עוסק בסחר של יהלומים כ- 30 שנים והיה בזמנים הרלוונטיים חבר בורסת היהלומים ברמת גן ובאנטוורפן בלגיה.

ב. הנתבעת, חברה שעיסוקה בסחר יהלומים, אשר ככל הידוע לתובע בעליה ו/או מנהליה גם הם חברים בבורסת היהלומים ברמת גן.

2. התובע, ובעליה של הנתבעת מכירים שנים רבות מעבודתם המשותפת בבורסת היהלומים ברמת גן.

3. בסמוך לחודש אוקטובר 2013 נפגשו הצדדים והחליטו לעבוד יחדיו בתחום סחר היהלומים בארץ ובעולם. ככל הזכור לתובע, מנהלי המשיבה אמרו לו שהם מבקשים ליצור תשתית לבנק ליהלומנים.

4. ההתקשרות בין הצדדים לא הייתה בין התובע לנתבעת אלא בין הנתבעת לבין חברה שהתאגדה בבלגיה בשם LAR DIAMONDS BVBA (להלן: "LAR") שהייתה בשליטתו של התובע.

ויודגש עניין זה למען הסר ספק, במהלך ההתקשרות בין הצדדים לא הועברה ולו אגורה אחת בין התובע לבין הנתבעת. ההתקשרות בפועל הייתה בין שתי חברות ולא בין התובע לנתבעת.

למעשה מאז ההתקשרות בין הצדדים LAR החלה לעבוד כמעט בבלעדיות לטובת עסקי החברות.

5. הדרך בה עבדו הצדדים הייתה כדלקמן:

א. הסחורה נרכשה על ידי הנתבעת, מוינה על ידה והיא אשר קבעה את המחיר לכל "חבילת" יהלומים שנרכשה.

ב. החבילות הועברו אל LAR בבלגיה ועליה הוטלה המשימה למוכרן.

ג. לא פעם מחיר החבילה לא תאם את המחיר הריאלי בשוק ו- LAR נאלצה לפנות אל הנתבעת על מנת לעדכן אותה במחיר ולקבל אישור ממנה למכור את החבילות במחיר אחר - תמיד במחיר נמוך מהמחיר הראשוני.

ד. יש לציין עוד כי LAR לא הייתה מעורבת בקביעת מחיר החבילות ומשום כך היא תמיד נותרה "בערפל" לגבי שורת הרווח וההפסד עבור חבילות אלו. לא פעם פנה התובע אל מנהלי הנתבעת על מנת לדעת האם הרוויחו הצדדים מהמכירה ובד"כ הוא נענה כי הם "מאוזנים" פחות או יותר.

6. התובע מעולם לא היה אמור להחזיר את הסחורה שהועברה לו מאחר וזו הייתה צריכה להימכר. לראיה, עד למועד הפסקת העבודה בין הצדדים, התובע מעולם לא נדרש להחזיר סחורה. נהפוך הוא, מר אמיר אלמוג היה מגיע לבלגיה כמעט כל שבוע ומתמחר את הסחורה שנותרה כראות עיניו.

7. הצדדים עבדו יחד במשך כשנתיים עד שהתברר כי ההתקשרות ביניהם אינה מניבה את התוצאות להן קיוו.

8. יש לציין כי כל הנהלת החשבונות לגבי הפעילות העסקית בין הצדדים נוהלה על ידי הנתבעת. לאורך כל תקופת ההתקשרות LAR מעולם לא קיבלה דיווח מסודר על שורת הרווח וההפסד של הצדדים, זאת למרות בקשותיו החוזרות והנשנות של התובע.

9. בסופו של דבר, ביוזמת LAR ובמועד הסמוך לחודש ספטמבר 2015 החליטו הצדדים להפסיק את הפעילות העסקית ביניהם.

10. על קצה המזלג ולעניין נסיבות היפרדות הצדדים ייאמר כי רואי החשבון של LAR הפנו את תשומת ליבו של התובע לעובדה שמאז ההתקשרות בין הצדדים החברה החלה לעבור מרווח להפסד.

למעשה, חודשים ספורים לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים נכנסה LAR להליכי פירוק בבלגיה.

בהליכי הפירוק הועברו מסמכי LAR מרואה החשבון של התובע בבלגיה אל משרדי עורכי הדין של המפרק של החברה מטעם הרשויות בלגיה. התובע וב"כ הצליחו לצור קשר עם המפרק בבלגיה והעבירו אליו בקשה להעברת מסמכי החברה לישראל. נכון למועד כתיבת שורות אלו תשובה מהמפרק טרם התקבלה.

11. בסמוך להחלטה על הפסקת ההתקשרות באה הנתבעת בדרישות כספיות ל- LAR. יש לציין במאמר מוסגר שגם לאחר ההחלטה על הפסקת הפעילות העבירה הנתבעת ל LAR סחורה על מנת שזו תנסה לשווקה.

ואולם כל הסחורות שהועברו על ידי הנתבעת ל LAR הושבו לה מיד לאחר ההחלטה על הפסקת הפעילות, כך גם פעלה LAR לגבי סחורות שהועברו לה לאחר הפסקת הפעילות כפי שיפורט להלן עד שנותרה מאופסת היתרה בין הצדדים.

12. לאחר הפסקת הפעילות החלה הנתבעת בסדרת מכתבים והודעות דואר אלקטרוני כאלו ואחרות, ואולם התובע השיב לא פעם לתובע כי אין כל הסכמה על הסכומים המופרכים שהנתבעת דורשת ממנו. כג

13. הצדדים ניסו להסדיר את סיום ההתקשרות ביניהם אך הדבר לא עלה בידם מאחר והנתבעת דרשה מ LAR סכומים ללא קשר למציאות כלל.

14. בסופו של דבר ומשלא הגיעו הצדדים להסכמה, הגישה הנתבעת ביום 06/04/16 תביעה לבוררות בפני הנהלת בורסת היהלומים כאשר הצדדים לתביעה הינם הנתבעת ו- LAR.

מצ"ב העתק כתב התביעה כנספח א'.

לא מן המיותר לציין כי תביעה זו הוגשה מבלי שצורף אליה ולו מסמך אחד התומך ולו בחלק מסכום התביעה.

15. המועד שנקבע לדיון בבוררות היה יום 01/06/16 או בסמוך לכך.

16. ביום 29/05/16 נפגשו התובע ומנהל הנתבעת אמיר גולדן(להלן: גולדן") במקרה במסדרונות הבורסה ליהלומים ולבקשת גולדן נפגשו הצדדים לדבר בבית קפה.

במהלך הפגישה לא הציג גולדן מסמכים כלשהם לגבי החוב אלא על דרך של שכנוע באמירת האמת הודיע על הסכום החוב שכביכול חייבת LAR לנתבעת.

יצוין במאמר מוסגר כי התובע היה באותם ימים במצב נפשי גרוע מאד כתוצאה מנפילתה הכלכלית של LAR ובאופיו הוא אינו איש של עימותים. כפי שיפורט להלן הדברים מגובים אף במסמכים רפואיים ויגובו בחוות דעת רפואית. מאחר והוא האמין לליבוב, שנראה לו באותו זמן כדובר אמת הוא הסכים לחתום על ההסכם שכונה על ידי גולדן "הסכם החזר חוב".

במצבו, ומאחר והוא האמין לליבוב, שנראה לו באותו זמן כדובר אמת הוא הסכים לחתום על ההסכם שנוסח נכתב וכונה על ידי גולדן "הסכם החזר חוב".

יודגש כי עובר לפגישת הצדדים כאמור, לא הועברה ולו טיוטה של ההסכם לעיונו של התובע והכל נעשה בחטף ובמהירות.

להלן ייקרא הסכם זה: "ההסכם"

מצ"ב העתק ההסכם כנספח ב'.

17. הערות לעניין ההסכם:

א. למרות שגם התביעה לבוררות בבורסה הייתה כנגד LAR ולא כנגד התובע אישית רשם גולדן את התובע כצד להסכם ולא את LAR. זאת למרות שמצדה של המשיבה לא חתמו מנהליה אישית על ההסכם.

ב. בסעיף 1 להסכם התחייב התובע לשלם את הסך של 487,500 USD ב- 75 תשלומים שווים של 6,500 USD כל תשלום. סכום זה יש לציין גבוה אף מסכום התביעה לבוררות שהגישה הנתבעת. מעולם לא צוין בהסכם הסכום הכולל של התחייבותי, כאמור החתימה על ההסכם בוצעה בחטף ובלחץ מנהל המשיבה.

ג. בסעיף 2 להסכם התחייב התובע להעביר אל הנתבעת שיק אישי שלו ושל רעייתו ע"ס 1,447,500 ₪ שהינם שער הסכום הנ"ל בשקלים. שיק זה ללא תאריך הועבר אל גולדן במועד חתימת ההסכם.

מצ"ב העתק השיק כנספח ג'

ד. כמו כן המחה התובע ללא תמורה לטובת הנתבעת כל סכום שאמור להתקבל מחברת Congo Gems היה ויתקבל.

18. התובע החל לשלם את התשלומים מאחר וסבר בטעות כי דבריו של גולדן היו אמת וזהו הסכום הנכון.

19. ואולם בתחילת חודש פברואר , בעוד התובע אורז את חפציו בבית לצורך מעבר דירה (מר' מיכאל נאמן 8 תל אביב לרח' יאשה חפץ 9 תל אביב) גילה התובע מסמך שהועבר אליו ככל הנראה בסמוך לחודש אוגוסט 2015 במהלך פגישה בין הצדדים במשרדי הנתבעת ברמת גן. במועד חתימת ההסכם התובע לא זכר כי מסמך זה היה קיים בכלל.

מסמך זה נערך על ידי הנתבעת בעצמה, באשר כאמור מסמכי הנהלת החשבונות היו אצלה. התחשבנות זו, הכוללת גם הערות בכתב ידו של אמיר אלמוג מנהל הנתבעת, שהינו ככל הידוע תובע מנהל חשבונות במקצועו, מסתכמת בסך כולל של חוב של LAR על פי חישוב הנתבעת בעצמה, בסך כולל של 208,000 USD בלבד, פחות ממחצית מהסכום הנתבע על ידי הנתבעת בבוררות ובהסכם בין הצדדים.

מסמך זה אשר ייקרא להלן "מסמך ההתחשבנות" מצ"ב כנספח ד'.

20. לאחר שהתגלה מסמך ההתחשבנות וכשפנה לייעוץ משפטי הפנו אותו באי כוחו לעובדה כי ההסכם נערך עמו אישית ולא עם חברת LAR כאמור בכתב התביעה שהגישה הנתבעת בעצמה לצורך בוררות בבורסה.

21. מהרגע שהתגלה מסמך ההתחשבנות, ומאחר ויוזכר שוב, אין בידי התובע מסמכים הקשורים להתחשבנות בין הצדדים הוא ניסה להבין את ההתחשבנות שאליה כיוונו מנהלי הנתבעת.

בסיכומם של דברים עולה כי הסכומים אשר צוינו על ידי הנתבעת במסמך ההתחשבנות מנופחים ואינם עולים בקנה אחד עם המציאות. ואכן, ברגע שאט אט מתגלים הודאותיה של הנתבעת ומסמכים נוספים מתברר מעבר לכל ספק כי LAR מעולם לא הייתה חייבת לנתבעת ולו שקל אחד ודווקא הנתבעת היא זו אשר חבה בהשבת הכספים שהועברו אליה תוך עשיית עושר ולא במשפט.

22. רק על מנת לסבר את האוזן בדבר ההתחשבנות בין הצדדים ובדבר חוסר תום ליבה שלה הנתבעת יפנה התובע לקבלה מיום 26/01/16 שהוציאה הנתבעת לטובת אלרן יהלומים ע"ס 23,288 USD. סכום זה שולם על ידי אל רן יהלומים לבקשת התובע ולטובת ההתחשבנות בין הצדדים. למרות זאת, הנתבעת מעולם לא ציינה בפני התובע כי קיבלה סכום זה או קיזזה אותה בספריה ו/או בהתחשבנות בין הצדדים.

זוהי רק דוגמא אחת להתנהלותה של הנתבעת ונכונות הסכומים שטענה ש LAR חייבת לה כביכול. בסופו של דבר מתברר אט אט וכאמור לעיל כי הנתבעת היא זו אשר חבה בהשבת הכספים ששולמו לה שלא כדין.

טענות התובע:

הנתבעת היא זו אשר חייבת סכומים שהועברו אליה ביתר תוך עשיית עושר ולא במשפט

23. כפי שיפורט להלן, לא רק ש LAR ו/או התובע לא חייבים, ומעולם לא היו חייבים לנתבעת דבר אלא שמהודאות הנתבעת בעצמה, ממסמכים שהיא עצמה חשפה וממסמכים נוספים עולה כי הנתבעת היא זו שחבה כספים לנתבעת.

הודאת הנתבעת בדבר נכונותו של מסמך ההתחשבנות בין הצדדים:

24. בתגובה לבקשתו של התובע לצו מניעה זמני במעמד צד אחד צרפה הנתבעת כנספח "1" את "מסמך ההתחשבנות" בין הצדדים, אשר לשיטתה מלמד על חוב של 877,529 USD של התובע אליה. למען הסר ספק, המסמך צורף אף לתצהיר מנהל הנתבעת (סעיף 20 לתצהיר).

25. עיון במסמך ההתחשבנות מלמד כי הגם שהנתבעת אישרה והודתה במסמך ההתחשבנות, עדיין היא מעדיפה לקרוא רק חלק ממנו, ולגבי השאר מעדיפה היא לטמון את ראשה בחול.

26. ניתן ללמוד שבסמוך לסכום שנכתב על ידי הנתבעת בעצמה " סה"כ חוב" אכן מצוין הסך של 877,529 USD

ואולם למסמך יש המשך !!!

27. המשכו של המסמך מלמד על כך שהסכום הנ"ל קזזו סכומים שונים לרבות 300,000 USD שנגנבו לצדדים בקונגו, סכום נוסף הינו ע"ס 294,000 USD שקוזזו מהמלאי שקיים לשותפות וסכום נוסף של 66,000 USD אשר קוזז מסכום שהתקבל מלקוח בדרום אפריקה.

כמו כן קוזז על ידי המשיבה בעצמה סך נוסף של 35,000 USD כך שבסה"כ,ועל פי חישוביה של הנתבעת ה – " יתרה שאלון חייב להעביר" הינה ע"ס 181,602 USD בלבד.

בהמשך מוסיפה הנתבעת סכום נוסף של 36,657 USD לאותו "חוב" ומקזזת שוב את הסך של 10,000 USD כך שבכתב ידו של מנהל הנתבעת נרשם לבסוף הסכום של 208,259 USD.

למען הסר ספק יצוין כי התובע מעולם לא אישר ו/או קיבל הסבר לגבי סכומים אלו, והמדובר אך ורק בחישוביה של הנתבעת בעצמה.

28. יצוין עוד כי הנתבעת, ככל הנראה לא בכדי, העדיפה שלא לצרף את מסמך ההתחשבנות בכתב ההגנה שהגישה למרות שהתייחסה אליו מפורשות בסעיף 21 לכתב ההגנה שהגישה.

29. כך גם ראוי לציין כי כפי שיפורט להלן, מעדיפה הנתבעת להדגיש כי ".. אין בכוונת הנתבעת להיכנס להיבטים הפיננסים העומדים בבסיס ההתחשבנות ביניהם ...". ברור הרי שאם הייתה "נכנסת" הנתבעת להיבטים אלו, בוודאי שהיה עליה להתמודד עם טענות התובע בדבר העובדה שמעולם לא היה חייב לה דבר, כל שכן עם טענותיו לפיהן הנתבעת היא זו אשר חייבת לו כספים.

תאריך עריכת מסמך ההתחשבנות:

30. בסעיף 17 לכתב התביעה ציין התובע כי ככל הזכור לו הועבר אליו מסמך ההתחשבנות "בסמוך לחודש אוגוסט 2015".

31. הנתבעת, בסעיף 20 לתצהיר מנהל הנתבעת שצורף לתגובתה לבקשת התובע לסעד זמני כאמור, הודתה כי: " העתק מסמך ההתחשבנות מחודש יוני 2015, המתעד את חוב המבקש.. ."

32. עולה מהדברים כי אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי מסמך ההתחשבנות נערך בין חודש אוגוסט ליוני 2015.

מסכמים מאוחרים למסמך ההתחשבנות והודאות הנתבעת בפני בית המשפט המלמדים על סילוק ה "חוב" לנתבעת:

33. מסמך שבחוסר תום לב ראתה לנכון המשיבה להסתיר הינו תעודת משלוח מיום 25 לנובמבר 2015, כ- 5 חודשים לאחר מסמך ההתחשבנות, המלמד על העברת יהלומים בשווי 203,681 USD מחברת LAR אל הנתבעת. למען הסר ספק, על מסמך זה חתומה הנתבעת בעצמה.

מצ"ב העתק תעודת המשלוח מיום 25 לנובמבר 2015 כנספח ה '.

34. הנה כי כן, גם אם הייתה לכאורה (וכמוכחש) חברת LAR סכום כלשהו לנתבעת בחודש יוני 2015, הרי שסכום זה הושב לה ביהלומים בחודש נובמבר 2015.

35. זאת ועוד, כפי שציין התובע בכתב התביעה שהגיש, סכום נוסף של 23,288 USD הועבר על אל הנתבעת באמצעות צד ג' (אל רן יהלומים) . כאמור בכתב התביעה. זכרו של סכום זה מעולם לא בא לידי ביטוי בהתחשבנות בין הצדדים.

מצ"ב העתק חשבונית הנתבעת לאל רן יהלומים כנספח ו'.

36. לעניין העברת הסכומים במזומן לתובעת הודתה הנתבעת בעצמה כי קיבלה לידיה במשך 9 חודשים סכומים ובסה"כ 44,000 USD ((סעיף 12 לכתב ההגנה מטעמה). יש לציין בעניין זה כי הסכום לטענת הנתבעת גבוה הרבה יותר ולראיה ניתן ללמוד מסעיף 29 לכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, שם המדובר כבר ב1;;25סכום חודשי שנע בין 4,500 ל- 6,000 USD.

חישוב הסכומים במסמכים והסכומים בהם הודתה הנתבעת כי שולמו לה על ידי התובע:

37. הנה כי כן, אם יחושב הסכום לכאורה וכמוכחש אשר נרשם בסיכום הכללי במסמך ההתחשבנות, אותו אישרה הנתבעת בעצמה, ונקזז מהם את הסכומים במסמכים שהציג התובע כאמור לעיל ובהודאותיה של הנתבעת נקבל את התמונה כדלקמן:

הסכום הסופי הקבוע במסמך ההתחשבנות מיוני 2015: 208,259 USD

בקיזוז היהלומים שהועברו אל הנתבעת ביום 25 נובמבר 2015: 203,681 USD –

בקיזוז הסכום שהועבר על ידי חברת רן יהלומים ביום 26/01/16: 23,288 USD –

בקיזוז הסך ששולם על ידי הנתבעת לטענת הנתבעת: 44,000 USD

בסה"כ לזכות התובע: 62,710 USD

38. הנה כי כן, ועל פי מסמכים שאישרה הנתבעת כאותנטיים, ועל פי הודאת הנתבעת בפני בית המשפט עולה כי לא רק כי התובע לא חב לנתבעת ולו אגורה שחוקה אחת,אלא שהנתבעת היא זו החבה לתובע את הסך של 62,710 USD.

39. התובע סמוך ובטוח שברגע שיתגלו כל המסמכים אשר ברשותה של הנתבעת יתברר כי הסכום אותו היא חייבת לתובע גדול הרבה יותר.

40. התובע ייטען כי הנתבעת חבה בהשבת הכספים ששולמו שלא כדין ותוך עשיית עושר ולא במשפט.

ביטול החוזה מחמת טעות מצד התובע:

41. התובע ייטען כי יש לבטל את ההסכם מחמת טעות מצדו בכריתתו.

42. חוק החוזים קובע כי אדם שקיבל על עצמו חוזה על יסוד תפיסת מציאות מוטעית, לא קיבל על עצמו את ההסכם בגמירות דעת מלאה. לפיכך לא השתכלל חוזה בין הצדדים וחוזה כזה הוא בר ביטול.

43. למצב עניינים זה מתייחס סעיף 14(א) חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"):

"טעות

14. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.

(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.

(ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 - בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.

44. התובע ייטען כי "טעות" כמשמעה בדיני החוזים הינה פער שקיים בין המציאות שחווה צד להסכם לבין המציאות כפי שהיא בפועל. החלטתו של צד להסכם להתקשר בחוזה מוכוונת על יסוד עובדות ונסיבות שהוא חושב לנכונות במועד חתימת ההסכם אך המציאות בפועל היא אחרת. אם כן, צד שמתקשר בהסכם משפטי מחייב על סמך תפיסת מציאות מוטעית מאשר למעשה את ההסכם בנסיבות של פגם תודעתי ברצון, ובהיעדר גמירות דעת (ראה ע"א 8972/00 ארזה שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) וראה גם ע"א 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר (פורסם בנבו, 07.03.2013).

45. הפסיקה קבעה כי לעילת הטעות, כמשמעה בדיני החוזים, ארבע יסודות אשר בהתקיימם, רשאי הצד הטועה לבטל את החוזה:

א. קיום חוזה (היינו שנחתם חוזה בפועל)

ב. המדובר בטעות יסודית.

ג. ידיעה בפועל או בכוח של הצד השני על הטעות (סעיף 14(א) הנ"ל) / אי ידיעה של הצד השני (סעיף 14(ב) הנ"ל).

ד. קשר סיבתי בין הטעות לכריתת ההסכם (יש להראות שללא הטעות לא היה מתקשר הטועה בהסכם).

ראה לעניין זה דניאל פרידמן ונילי כהן בספרם חוזים כרך ב 674-670 (1992); גבריאלה שלו בספרה דיני חוזים – החלק הכללי 282 (2005); איל זמיר "טעות והטעיה בכריתת חוזים" ספר אור 203, 251-227 (אהרן ברק, רון סוקול ועודד שחם עורכים).

46. התובע ייטען כי אין ולא יכול להיות ספק בדבר העובדה כי הוא טעה כאשר חתם על ההסכם והדבר מוכח מעבר לכל ספק ממסמך ההתחשבנות. מסמך ההתחשבנות, שנערך כזכור על ידי הנתבעת בעצמה, מלמד על חוב לכאורה בסך כולל של פחות ממחצית מגובה החוב הנקוב בהסכם. למעשה על פי תעודת המשלוח הנ"ל החתום על ידי הנתבעת בעצמה עולה וסכומים אחרים שהועברו לתובעת עולה כי LAR אינה חייבת לנתבעת דבר. נהפוך הוא, הנתבעת היא זו אשר חייבת להשיב לתובע את הסך של 62,710 USD שנגבו על ידיה שלא כדין, בחוסר תום לב ותוך עשיית עושר ולא במשפט.

בנסיבות אלו אין ספק כלל התובע טעה לחשוב כי חובה של LAR הוא כאמור בעל פה על ידי מנהל הנתבעת בעוד שבפועל לא היה חוב כלל.

47. התובע יוסיף וייטען כי יהיה החוב המוכחש אשר יהיה, ההתקשרות העסקית הייתה בין הנתבעת לבין חברת LAR ולא בין הנתבעת לבין התובע. הנתבעת הודתה בזה בעצמה עת הגישה תביעה בבורסה כנגד חברת LAR בלבד בעוד שהתובע כלל לא מוזכר בתביעה זו.

הטעות בנסיבות אלו זועקת לשמיים שעה שאדם רציונאלי לא חותם, ללא סיבה ובעוד שתלויה ועומדת תביעה כנגד החברה שבשליטתו ולא נגדו אישית, על הסכם המחייב אותו אישית (ומתעלם לחלוטין מהחברה) בחובותיה של החברה אלא אם כן המדובר בטעות.

48. זאת ועוד, ניתן להיווכח כי התובע הוחתם על חוזה שסכום החוב בו עולה אפילו על התביעה בבורסה שהוגשה על ידי הנתבעים שהוגשה כאמור ומבלי לצרף אליה אפילו מסמך אחד התומך בטענת הנתבעת לחוב כלשהו של LAR כלפיה, לא כל שכן חוב כלשהו של התובע.

עובדה זו זועקת גם היא "טעות" באשר גם היא מלמדת על כך שתפיסת המציאות של התובע בדבר העובדות שהועלו בהסכם הייתה שגויה ומוטעית מיסודה.

49. התובע ייטען כי מהמקובץ לעיל עולה כי התובע עומד במבחנים אשר נקבעו בפסיקה להרמת נטל ההוכחה כי הוא חתם על ההסכם עם הנתבעת מחמת טעות.

ביטול החוזה מחמת הטעיה מצד הנתבעת:

50. התובע ייטען כי יש לבטל את החוזה מחמת הטעיה מצדה של הנתבעת.

51. סעיף 15 לחוק החוזים דן בנסיבות של הטעיה בכריתת חוזה:

"הטעיה

15 מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעה והצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה הטעיה – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

52. התובע יטען על מנת שתתקיים עילת ההטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 נדרשים להתקיים ארבעה יסודות:

1. קיומו של חוזה;

2. קיומה של טעות;

3. קיומה של הטעיה מטעם צד לחוזה או אחר מטעמו;

4. קיומו של קשר סיבתי כפול- בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה

ראה גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי - לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 313 (2005); ע"א 9447/06 דניאל פוקס נ' משה אלבס (פורסם בנבו, 25.3.08).

בה"פ (מרכז) 20589-06-13 רוברט רונן נ' גזיאל את אבנר (2007) בע"מ (פורסם בנבו, 10.02.2014) פרש בית המשפט את המונח טעות (בעקבות הטעיה) כמשמעו בסעיף 15 לחוק החוזים:

"סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן - חוק החוזים) מבהיר כי מי שהקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו רשאי לבטל את החוזה. הטעיה הינה מצג שווא, העלמת אינפורמציה או הצהרה כוזבת אשר ניתנו בשלב הטרום חוזי. ההטעיה יכול שתהיה בכתב, בעל פה או על ידי התנהגות (ע"א 760/77 בן עמי נ' בל"ל) [פורסם בנבו]. גם מעשה או מחדל רשלני שנעשו בתום לב יכולים להחשב כהטעיה (ג. שלו, דיני חוזים - החלק הכללי, 2005, עמ' 322 (להלן- שלו)) .

53. התובע ייטען כי הנתבעת הטעתה את התובע לחשוב כי החוב הוא כאמור בהסכם בעוד שהיא בעצמה הודתה במועד מוקדם יותר כי הסכום קטן בהרבה, למעשה פחות ממחצית מהסכום הנקוב בהסכם.

בדיעבד אף מתברר כי LAR מעולם לא הייתה חייבת דבר למשיבה , נהפוך הוא, היא זו אשר חייבת לתובע כספים אשר גבתה שלא כדין, בחוסר תום לב ותוך עשיית עושר ולא במשפט.

54. התובע יוסיף וייטען כי נציג המשיבה הטעה אותו לחשוב, באמצעות מצד שווא ו/או אינפורמציה שקרית ו/או הצהרה כוזבת כי גובה החוב הוא כאמור בהסכם בעוד שהנתבעת היא זו אשר הייתה חייבת כספים ל- LAR.

55. כמו כן ייטען התובע כי מנהל הנתבעת הטעה אותו לחשוב כי החוב הוא שלו בעוד שברור היה גם לו כי החוב הוא של חברה בע"מ בשליטתו של התובע ולא שלו אישית.

56. התובע ייטען כי ללא ההטעיה מצדו של מנהל הנתבעת והטעות מצדו, בוודאי שלא היה חותם על ההסכם.

57. התובע ייטען כי מהמקובץ לעיל עולה כי התובע עומד במבחנים אשר נקבעו בפסיקה להרמת נטל ההוכחה כי הוא חתם על ההסכם עם הנתבעת מחמת הטעיה מצדה ו/או מי מטעמה.

ביטול החוזה מחמת היעדר מסויימות וגמירות דעת מצדו של התובע:

58. התובע ייטען כי יש לבטל את ההסכם מחמת היותו לא מסוים דיו על מנת שיהיה ניתן לכנותו ככזה המבטא את גמירות דעתו של התובע להתקשר בחוזה משפטי מחייב.

59. התובע ייטען כי ההסכם בין הצדדים נטול פרטים מינימאליים הדרושים כדי שיהוו אינדיקציה כלשהי לגמירות דעתו של התובע להיקשר בהסכם משפטי מחייב:

א. אין בהסכם פירוט כלשהו, ולו מינימאלי, של הסכום אותו מתחייב התובע לשלם לנתבעת.

ב. אין בהסכם כל התייחסות לכך שהתובע מודע לכך שהוא מתחייב לשלם חוב שאינו שלו כלל.

התובע ייטען כי עניין זה קריטי לבחינת גמירות דעתו במועד חתימת ההסכם.

ביטול החוזה מחמת חוסר תום לב מצדה של הנתבעת במו"מ בין הצדדים.

60. התובע ייטען כי יש לבטל את ההסכם מחמת חוסר תום לב של הנתבעת במהלך המו"מ הקצר שניהלו הצדדים עובר לחתימה על ההסכם.

61. חובת תום הלב בניהול משא ומתן לקראת כריתת חוזה, קבועה בסעיף 12 לחוק החוזים. הפסיקה קבעה כי משמעותה של חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי היא ניהול המו"מ לקראת כריתתו של הסכם בהגינות, ביושר ובשקיפות מרבית (ראה ע"א 8817/02 קליר כימיקלים שווק (1994) בע"מ נ' צבי עצמון ז"ל (פורסם בנבו 27.3.2008).

בע"א 434/07 פרינץ נ' אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו 14.6.2009) הגדיר בית המשפט את משמעות "תום הלב" בשלב הטרום חוזי כחובה:

"לפעול בנאמנות כלפי הצד האחר למשא ומתן, בנאמנות לרוח העסקה ולמטרתה"

התובע ייטען כי עקרון תום הלב אומץ בדין הישראלי הכללי כעקרון על החולש על כל תחומי המשפט. עקרון זה, כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה מבטא מגמה אקטיבית של הפסיקה לקביעת נורמות של התנהגות מוסרית במהלך המו"מ לכריתת חוזה. הפרתה של חובה זו מעניקה לצד הנפגע, את הזכות לביטול הסכם בעילות של מצג שווא והטעייה (ראה ע "א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע"מ (פורסם במאגר המשפטי נבו); ע"א 494/74 חברת בית החשמונאים בע"מ נ' אהרוני, (פורסם במאגר המשפטי נבו); עא 3745/92 פיליפ פסקל נ' משה מזרחי (פורסם במאגר המשפטי נבו).

ברע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון (פורסם בנבו) הגדיר הנשיא דאז א' ברק את מושג תום הלב. הגדרה זו תקפה כמובן לתום הלב בשלב המו"מ לכריתת חוזה:

"תום-הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו. בכך שונה עקרון תום-הלב מעקרון הנאמנות (החל על דירקטור, שלוח, אפוטרופוס או עובד ציבור.....) עקרון תום-הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלו עצמו. עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם".

62. התובע ייטען כי המשיבה , באמצעות מנהלה, הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה באמצעות הסתרת האמת על ההתחשבנות בין הצדדים תוך הצגת מצג שווא כי LAR חייבת למשיבה כספים בעוד שהעובדות היו שההיפך הוא הנכון והמשיבה היא זו החייבת כספים ל- LAR.

63. כמו כן הפרה הנתבעת באמצעות מנהליה את חובת תום הלב שלה כלפי התובע שעה שבעוד שהיה ברור לה לחלוטין כי החוב אינו של התובע אלא של חברת LAR, נרשם בחוזה כי החוב הוא של התובע אישית.

התובע ייטען כי ברור הרי לחלוטין מנהלי הנתבעת ידעו היטב שהחוב (אם היה כזה) שייך ל- LAR , הרי הם בעצמם הגישו את התביעה בבורסה כנגד LAR ולא נגד הנתבע אישית.

64. התובע יוסיף וייטען כי הנתבעת הפרה את חובת תום הלב שלה כלפי LAR שעה שנמנעה מלקזז סכומים שהועברו אליה על ידי התובע באמצעות צדדים שלישיים לטובת ההתחשבנות בין הצדדים ועל ידי LAR בעצמה, כפי שעולה מתעודות המשלוח שניסתה הנתבעת להסתיר.

ביטול החוזה מחמת עושק מצד הנתבעת:

65. הפגם מסוג עושק קבוע בסעיף 18 לחוק החוזים, אשר זו לשונו:

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה"

66. הפסיקה קבעה כי על ביטול מחמת עושק לעמוד בשלשה תנאים מצטברים:

1. מצבו של המתקשר, היינו מצוקה, או חולשה שכלית / גופנית או חוסר נסיון

2. התנהגות הצד השני, היינו האם הוא ניצל את מצבו של המתקשר

3. תנאי החוזה, אשר נוצרו כתוצאה ממצבו של המתקשר והתנהגות הצד השני, חורגים באופן בלתי סביר מהמקובל.

(ראה ע"א 403/80 חי סאסי נ' נעימה קיקאון, פ"ד לו (1), 762, בעמ' 767)

67. עוד נפסק כי היסודות העומדים ביסוד עילת העושק אינם רק מצטברים, אלא גם "שלובים זה בזה ככלים שלובים", וכי "כל אחד מן היסודות צריך להתקיים במלוא-תוקפו". יסודות העילה "אוצלים זה על זה", ומקימים "קשר דו-צדדי, קשר של סיבה ומסובב" (ג' שלו, "דיני חוזים – החלק הכללי", התשס"ה, עמ' 344, 350-351).

68. בהקשר זה הדגישה הפסיקה בין השאר בע"א 3156/98 יצחק בן ישי נ' אלכס ויינגרטן, פ"ד נה (1) 939, 948, כי:

"קיומו הברור ואופיו החמור של כל אחד מן היסודות האלה עשוי לשמש סימן וראיה לכך כי נתקיימו בו, בהסכם, היסודות האחרים, המקימים את עילת העושק"

כך לדוגמא תנאי חוזה גרועים במיוחד עשויים לעורר חשש בדבר גמירות הדעת של המתקשר שתחייב בדיקה קפדנית של סבירות התנאים שנקבעו בהסכם.

שבעתיים נכונים הדברים שעה שחוזה שנחתם בין הצדדים משקף חוב של צד א' לצד ב', למרות שעל פי מסמכים שהוצגו בפני בית המשפט, דווקא צד ב' הוא זה החייב כספים לצד א'.

69. התובע ייטען כי כמו בעילת הכפייה גם בעילת העושק פגם מרצון נובע ממצוקתו או מחולשתו של הצד המתקשר. בשונה מעילת הכפייה, שם נדרש שהמצוקה תיגרם מלחץ שהפעיל הצד שכנגד, בעילת העושק אין דרישה כזו ודי שהצד השני ניצל את המצוקה.

הבדל נוסף הוא מידת הפגם ברצון, בספרם של פרידמן וכהן הנ"ל (בעמ' 979) סבורים המחברים כי ע"פ עילת העושק די בפגם "מתון" יחסית מזה הנדרש בעילת הכפייה. למרות זאת יש לזכור כאמור כי עילת ביטול מחמת עושק יכולה לקום אך ורק עם תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל. ככל שתנאיו של החוזה בלתי סבירים יותר ניתן להסתפק בפגם ברצון "מתון" יותר.

70. התובע ייטען כי תנאי ההסכם אשר יפורטו להלן מקיימים את הדרישה כי תנאי החוזה חורגים באופן בלתי סביר מהמקובל:

א. ההסכם מטיל חוב של חברה בע"מ בסך כולל של מאות אלפי דולרים אישית על כתפי בעל השליטה בה, מבלי להתייחס לכך כלל .

ב. ההסכם קובע חוב של מאות אלפי דולרים מבלי שיש כל הפניה למסמך כלשהו המפרט את החוב ו/או המראה כי אכן קיים חוב כזה.

ג. לא רק שהתובע "נלכד" ברשתה של הנתבעת בהסכם אלא שגם רעייתו הפכה להיות בת ערובה על דרך של שיק מחשבונם המשותף שניתן על מלוא הסכום הנקוב בהסכם.

ד. ההסכם סותר מסמך שערכה הנתבעת בעצמה המראה כי החוב האמיתי נמוך ביותר ממחצית מהסכום הנקוב בהסכם.

ה. מסמכים שהוצגו לבית המשפט מלמדים שלא רק ש LAR אינה חבה דבר לנתבעת אל שהנתבעת היא זו החבה סכומים ניכרים לתובע.

71. התובע ייטען כי במועדים הרלוונטיים לחתימת ההסכם הוא היה במצוקה נפשית קשה, בלחץ עצום ומטופל בכדורים שהפריעו לשיקול דעתו.

מצ"ב העתק מכתב רופא מיום 10/05/17 כנספח ז'.

72. התובע יוסיף וייטען כי מנהלי הנתבעת ידעו היטב לנצל את מצוקתו של התובע וזהו ההסבר היחיד מדוע חתם התובע על הסכם כה גרוע מבחינתו בו הוא מתחייב לקחת על עצמו חוב שאינו שלו בסכום אסטרונומי כפול אפילו מחישוביה של הנתבעת בעצמה, בעוד שעל פי מסמכים שבידיו של התובע הנתבעת היא זו אשר חייבת לו כספים.

73. הנתבע ייטען כי מנהלי הנתבעת ידעו גם ידעו על מצוקתו בזמן חתימת ההסכם. ונשאלת השאלה גם כאן, הרי התביעה שהוגשה כנגד LAR הוגשה על סכום נמוך מהסכום עליו חתם התובע בהסכם, אילולי מצוקתו הנפשית של התובע בזמן חתימת ההסכם, מדוע שלא "ייקח סיכון" עם תביעה שהסכום בה כאמור נמוך מסכום ההסכם ?!?

במילים אחרות: מדוע שהתובע יסכים לשלם בהסכם פשרה סכום גבוה יותר מסכום התביעה ?!? אם דעתו הייתה מיושבת עליו והוא לא היה במצוקה אותה ניצלו מנהלי הנתבעת.

74. אכן, מצוקתו הנפשית היא והיא בלבד שהביאה את התובע לחתום על הסכם העושק עליו חתם ובה "קשר" אף את רעייתו להתחייבויות שמלכתחילה היו של חברה בע"מ ולא שלו אישית.

75. מהמקובץ לעיל עולה כי התובע אכן נעשק על ידי מנהלי הנתבעת לחתום על הסכם שתנאיו בלתי סבירים בעליל תוך כדי שהנתבעת מנצלת את מצוקתו בתקופה הרלוונטית לתביעה.

76. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה.

77. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעת לדין ולהצהיר כאמור ברישא לתובענה זו. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעת בהוצאות התובע לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

 

 

_____________________

בר אל ירון, עו"ד

ב"כ התובע

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...