צור קשר

  • כתבי טענות דיון אזרחי מסחרי

  • 1

כתב תביעה - מוסך שעיכב רכב לשווא

5 1 1 1 1 1 (1 Vote)

מרשתנו, חברה בע"מ ביקשה לתקן את רכבה שהתחמם במוסך. פעם אחר פעם, ולמרות ששילמה מרשתנו עבור כמה וכמה תיקונים המשיך הרכב והתחמם. בפעם האחרונה התחמם הרכב ונדרש תיקון ראש מנוע לאחר ששבוע לפני כן תוקן ראש המנוע ועלות התיקון שולמה. מרשתנו סרבה לשלם שוב עבור אותו תיקון ובעל המוסך החליט לעכב את הרכב אצלו. בין לבין, ובנסיבות שאינן ידועות פרצה שריפה ובין השאר נשרף הרכב. תובענה זו הוגשה ע"י משרדנו כנגד בעל המוסך. התובענה התקבלה ובעל המוסך חויב בסכום התביעה.


 

הצדדים:

1. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת ייבוא, יצור ושיווק אופנה בישראל ובעולם.

2. הנתבע הינו הבעלים ו/או המנהל של מוסך רכב בעיר תל אביב.

מבוא:

3. המדובר בנתבע, שהינו בעל מוסך, המעכב שלא כדין את רכבה של התובעת זה חודשים רבים ללא כל הצדקה, בהתעלמות מהדין מתוך טענה כי לכאורה התובעת חייבת לו כספים.

הסעדים המבוקשים:

4. הסעדים המבוקשים הינם כדלקמן:

א. סעד הצהרתי: כי אין לנתבע זכות עיכבון ברכב מסוג רנו קנגו מס' רישוי 43-815-23 (להלן: "הרכב").

ב. סעד כספי: פיצוי התובעת עבור נזקיה שנגרמו מעיכוב הרכב אצל התובע שלא כדין.

הרקע העובדתי:

5. ביום 22/05/08 או בסמוך לכך, העבירה התובעת את הרכב למוסך שבבעלות ו/או בניהול הנתבע בשם מוסך "תיבת נוח" (להלן: "המוסך") לשם טיפול בבעיית התחממות של הרכב.

6. כעולה מחשבונית שהוצאה על ידי הנתבע מיום 22/05/08 שמספרה 1074 אבחנן הנתבע, כבעל מקצוע, את בעיית ההתחממות של הרכב כבעיית "ראש מנוע". לפיכך שופץ ראש המנוע, הוחלפו רצועות וכיו"ב עבודות שבוצעו על ידי הנתבע. החשבונית הוצאה והתשלום הועבר לנתבע ללא דיחוי.

מצ"ב העתק החשבונית מיום 22/05/08 כנספח א'.

7. התובעת ציפתה כי הנתבע, כבעל מקצוע סביר ומיומן, לא היה משחרר את הרכב עובר לבדיקה כי הרכב אכן לא מתחמם יותר.

8. למצער, התבדו ציפיותיה של התובעת באשר ימים ספורים לאחר מכן התאכזבה לגלות כי הרכב עדיין מתחמם. ביום 26/05/08, או בסמוך לכך חזרה בעיית ההתחממות ברכב. הפעם אבחן הנתבע את הבעיה כבעיית רדיאטור. לפיכך הוחלף הרדיאטור ובמקומו הותקן ברכב רדיאטור חדש. גם כאן, הוצאה ביום 26/05/08 חשבונית שמספרה 1081 והתשלום הועבר אל התובע ללא דיחוי.

מצ"ב העתק החשבונית מיום 26/05/08 כנספח ב'.

9. שוב ציפתה התובעת כי הנתבע, כבעל מקצוע מיומן, לא היה משחרר את הרכב לולא היה בטוח כי עתה, לאחר טיפול שני בבעיית ההתחממות, הרכב אינו מתחמם ובטוח לחלוטין לנהוג בו.

10. מה רבה הייתה אכזבת התובעת כאשר התברר לה שגם לאחר הטיפולים בבעיית ההתחממות הנ"ל וגם לאחר שחרור הרכב מידי הנתבע פעמיים, תוך הבטחה מכללא שהרכב לא יתחמם שוב (שהרי איזה בעל מקצוע מיומן היה משחרר רכב שמועד להתחממות), חזרה בעיית ההתחממות וככל הנראה, ע"פ דבריו של התובע עצמו, כתוצאה מכך נפגע ראש המנוע שוב.

11. לתומם סברו מנהלי התובעת כי מאחר והגיעו למוסך לאחר התחממות חוזרת ונשנית, ולאחר שכבר שיפצו את ראש המנוע והחליפו את הרדיאטור לרדיאטור חדש, יבוצעו העבודות החוזרות לשיפוץ ראש המנוע במסגרת האחריות על העבודה מיום 22/05/08.

12. יצוין ויודגש כי עם קבלת הרכב במוסך, ביום 02/06/08 או בסמוך לכך, ועובר לעבודות שבוצעו, לא יידע הנתבע את התובעת כי על אותה עבודה שבוצעה שבוע וחצי קודם לכן ידרוש שכר כפול.

13. כאשר הגיעו נציגי התובעת לקבל את הרכב לידיהם נאמר להם כי עליהם לשלם על שיפוץ המנוע החוזר שוב 4,500 ₪. משסירבו לעשות זאת הודיע להם התובע כי הרכב יעוכב אצלו עד שיוסדר התשלום. הנתבעת סירבה ומסרבת לשתף פעולה עם, באין תאור טוב יותר, "ניסיון הסחיטה" של הנתבע.

14. ביום 25/09/08 ובעקבות אירועים שאינם ידועים לתובעת נשרף חלק מהרכב.

מצ"ב אישור על הגשת תלונה על הצתה מיום 25/09/08 כנספח ג'.

15. נכון למועד כתיבת שורות אלו עדיין מעוכב הרכב אצל הנתבע.

טענות התובעת:

16. התובעת תטען כי ע"פ דבריו של הנתבע עצמו נהג הרכב נסע שוב עד שהרכב התחמם עד רתיחה ולכן נפגע ראש המנוע שוב. לא ברור כיצד יכולה טענה זו לעמוד שעה שהרכב הועבר אל הנתבע פעמיים בגין בעיית התחממות, ופעמיים הנתבע, כבעל מקצוע מיומן, זה שאישר לנסוע עם הרכב. האם היה על התובעת לצפות ששבוע לאחר ששופץ ראש המנוע והוחלף הרדיאטור הרכב אמור להתחמם שוב, בפעם השלישית בשבוע וחצי ?!

17. התובעת תטען כי גם אם נניח כי טענת התובע המוכחשת נכונה והרכב התחמם לכאורה שוב עד רתיחה עדיין, האחריות על התיקונים שבוצעו והאחריות על התחממות המנוע מוטלת על התובע ועל התובע בלבד. לא ייתכן שבעל מוסך ישחרר רכב פעמיים ויבטיח כי נפתרה הבעיה בעוד שהבעיה עדיין קיימת. ובהקבלה: האם יוכל בעל מוסך שתיקן בלמיו של רכב פעמיים להתחמק מאחריות לאחר שאותו רכב עשה תאונה מאחר ובלמיו לא פעלו כראוי? האם יוכל אותו בעל מוסך להתחמק מאחריות בטענה אבסורדית שהיה על בעל הרכב לנסוע לאט יותר ?!

18. התובעת תטען כי לתובע אין ולא הייתה כל זכות לעכב את הרכב וכי עיכובו נעשה שלא כדין באשר אין בסיס לעיכוב.

19. התובעת תטען כי התובע התרשל בביצוע העבודות על הרכב באשר לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות שבעל מוסך סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותם נסיבות.

20. התובעת תטען כי הנתבע עיכב שלא כדין, כאמור בסעיף 49 לפקודת הנזיקין, את רכב התובעת אשר הייתה זכאית לקבלו לידיה עם גמר התיקון. התובעת תטען כי כאמור בסעיף 50 לפקודת הנזיקין, חובת ההוכחה על הנתבע להראות לבית המשפט שעיכוב הרכב היה כדין.

21. התובעת תטען כי התובע גזל מידיה את הרכב כאמור בסעיף 21 לפקודת הנזיקין.

22. התובעת תטען כי פעולותיו ו/או מחדליו של התובע מגיעים כדי הפרת חובה חקוקה באשר נמנע מלהשיב לה את הרכב כאמור בכל דין.

23. התובעת תטען כי הנתבע חייב להשיב לה את הרכב ואת נזקיה, הן מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט – 1979 והן מכוח חוק החוזים (תרופות) התשל"א – 1970.

24. למען השלמת התמונה יצוין כי ביום 11/08/08 שלח התובע, באמצעות ב"כ, מכתב דרישה לתשלום הסך של 4,500 ₪ אשר נענה ביום 13/08/08 באמצעות הח"מ.

מצ"ב העתקי המכתבים הנ"ל כנספח ד' וכנספח ה' בהתאמה.

הנזק:

25. התובעת תטען כי הרכב הינו רכב מסחרי אשר היה נהוג ע"י סוכן מטעמה. על מנת להקטין את נזקיה השתמשו עובדי התובעת ברכבו של מנהל התובעת, מר דוד שאלתיאל, מסוג יונדאי.

26. התובעת תטען כי מחיר שכירת רכב מסוג רנו קנגו לחודש הנה כ- 6,300 ₪

מצ"ב העתק הצעות מחיר לשכירת רכב מסוג רנו קנגו כנספח ו'.

27. מאחר והתובעת העדיפה להקטין את נזקה ולעשות שימוש ברכבו של מנהל התובעת, מר שאלתיאל דוד, תעריך התובעת את נזקיה הממוניים ואלו שאינם ממוניים (לרבות בזבוז הזמן, הטרדה ואבדן ההנאה מהרכב) בסך כולל של 4,000 ₪ לחודש.

ראה בעניין הערכת הנזק ע"א 444/94, 577 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ. גלי עטרי, פ"ד נא(3), 241)

28. אשר על כן תטען התובעת כי עד למועד הגשת התובענה נגרם לה נזק בסך כולל של 28,000 ₪ כתוצאה מעיכוב הרכב שלא כדין ע"י הנתבע.

29. כאמור לעיל, ביום 25/09/08 ובנסיבות שאינן ידועות לתובעת נשרף הרכב. מאחר ולתובעת אין דרך להעריך את נזקיה באשר הנתבע עדיין מחזיק את הרכב בחזקתו תעריך התובעת את הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מהשריפה בסך 13,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסה"כ 15,016 ₪.

30. כמו כן חויבה התובעת ע"י עיריית תל אביב בעלויות כיבוי השריפה בסך 956 ₪.

מצ"ב העתק מכתב הדרישה מעיריית תל אביב כנספח ז'.

31. לבית המשפט הנכבד הסמכות לדון בתובענה נוכח סכומה, מהותה ומקום ביצוע ההתחייבות.

32. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, להזמין את הנתבע לדין ולחייבו לשלם לתובע את סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מרבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן בהוצאות בית המשפט ובשכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ התובע

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
מאמרים באתר שייתכן ויענינו אותך:
 

אין מאמרים קשורים