צור קשר

  • כתבי טענות דיני תאגידים

  • 1

כתב תביעה קיפוח המיעוט

4.6666666666667 1 1 1 1 1 (9 Votes)

כתב תביעה ובקשה למתן צו עיקול זמני שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בסמוך לאחר הפסקת פעילותה של החברה גילה לפתע בעל מניות המיעוט כי בעלי מניות הרוב (שהיו בני משפחה אחת) הבריח את נכסיה של החברה בשיטתיות. אם לא די בכך, נותר בעל מניות המיעוט כערב על חשבון הבנק של החברה בסכומים גבוהים. בעל מניות המיעוט פנה אל משרדנו על מנת להשיב את הכספים שהוברחו מהחברה, להפטירו מהערבות לחברה ולדאוג לעיקול כספיה של החברה אצל צדדים שלישיים, עד להכרעה בתובענתו.


פתיח:

עניינה של תובענה זו הינה מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים 1 – 3 והנתבעת 4 3 הפועלת באמצעות נציגה, הנתבע 1 אשר ניהלו ומנהלים את ענייניה של החברה בניגוד לטובתה ותוך קיפוח שיטתי ולאורך שנים של התובע. הנתבעים עושקים את התובע והחברה ומשתמשים בה כבובה להעשרתם, ולהעשרת חברות אחרות שבבעלותם שלא כדין תוך התעלמות בזכויותיו של התובע והפרת חובותיהם לתובע וחברה כדירקטורים וכבעלי המניות. הנתבעים מתעלמים לחלוטין זה שנים מזכויותיו של התובע בחברה ואינם משתפים אותו בדבר הקשור אליה. למעשה התובע, שהיה בעבר שכיר בחברה, פוטר ע"י הנתבעים ועתה הוא מנותק לחלוטין מהחברה מצד אחד ואולם עדיין, ולמרבה החוצפה, הינו חתום כערב להתחייבויות החברה בבנק מצד שני.

במקביל ולאורך כל שנות קיומה, רוקנה ומרוקנת החברה מכל רווחיה ע"י הנתבעים לעיתים במסווה ולעיתים אף מבלי לטרוח להסוות את העברות הכספים מהחברה אל הנתבעים אישית ו/או אל חברות שבבעלותם ו/או היו בבעלותם.

התובע יטען, כי זהו המקרה המובהק בו נוהג בית המשפט להושיט סעד לבעל מניות בחברה, בדרך של סעד למקרה של קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות ולאור ההלכה הפסוקה ובהתאם לסעיף 235 לפקודת החברות [נוסח חדש] ולסעיף 191 לחוק החברות הנ"ל.

המדובר בחברה בבעלות משפחתית של הנתבעים בשיעור של 89.5% (כאשר הנתבעת 4 נמצאת גם היא בבעלותו של הנתבע 1) כאשר התובע הינו בעליהם של ייתרת המניות בחברה בשיעור של 10.5% (למען הסר ספק יצוין כי התובע אינו בן משפחה).

הסעדים המבוקשים:

1. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לעשות שימוש בסמכותו על פי חוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות), ע"פ תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, ועל פי כל דין, ולהורות כדלקמן:

א. להצהיר, כי הנתבעים מנהלים את ענייניה של החברה בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויות התובע.

ב. להורות על מינוי רו"ח כמבקר פנים שיבדוק את פעולות החברה מיום הקמתה, לרבות את ספרי החברה, מסמכיה, רישומיה, החלטות שהתקבלו על ידי דירקטוריון החברה, עסקאות של החברה עם בעלי עניין ובמיוחד החברות שבבעלותם של הדירקטורים בחברה, שכר, משכורות, הטבות לבעלי עניין, חלוקת דיבידנדים וכו', ואף יחווה דעתו ויישום את הסכומים המגיעים לחברה ולתובע בגין קיפוחם, עשיקתם והתעשרותם על חשבונה.

בתוך כך יתבקש בית המשפט הנכבד להורות כי רואה החשבון המבקר ירכז את כל החומר ו/או המסמכים ו/או ההתכתבויות ו/או ההסכמים (לרבות בין החברות לבין בעלי המניות בחברות) ו/או הדוחות החשבונאים המתייחסים לחברות ו/או למי מטעמן, יבחן את כל ההחלטות שנתקבלו בחברה, יבחן את כל הפעולות החשבונאיות שנעשו בקשר עם החברות האחרות שבבעלות הנתבעים, לרבות כספים ששולמו על ידי החברות לחברות אשר נמצאים בשליטת בעלי עניין בחברות, יורה למשיב להשיב את כל הכספים שנטלו מהחברה בין באופן אישי ובין לחברות שבשליטתם שלא כדין ו/או שהוא חב להן, להורות לנתבעים להמציא את כל המסמכים המצויים ברשותם והקשורים לחברות.

ו
ג. לאסור על כל דיספוזיציה בנכסי החברה.

ד. למנות מומחה מטעם בית המשפט המיומן בהערכת שווי חברות על מנת שיעריך ויקבע את שווי החברה ושווי מניותיה ולהורות למשיבות ולחברה לגלות ולהעביר למומחה ולמבקשת כל הסכם, התחייבות, מסמך קבלות, חשבונות וכל מידע מסמך ונתון אחר שיידרש לצורך קביעת שוויה של החברה.

ה. להורות לנתבעים לרכוש את מניות החברה המוחזקות בידי התובע תמורת ערכן, הנאמד על ידי התובע בכ- 200,000 ₪, או בסכום שיאמוד את ערכן על ידי המומחה הנ"ל.

ו. להורות לנתבעים להשיב לחברה את הכספים שגזלו ממנה וכן להשיב ולתובע את הדיבידנדים להם זכאי התובע ואשר נגזלו ממנו אשר מוערכים בהערכה זהירה בסך של 500,000 ₪.

כאן המקום לציין כי מלוא הסעדים, ובמיוחד אלו הממוניים, יתגבשו לאחר בדיקת רואה החשבון כמבקר פנים כאמור לעיל ולמען הזהירות מוגשת במקביל לבקשה זו בקשה לפיצול סעדיו של התובע.

ז. ליתן כל הוראה נוספת הדרושה ליישום ההוראות האמורות ולצורך הבטחת ניהול הוגן, יעיל ותקין של החברה, תוך שמירת זכויות כל בעלי המניות, ולהושיט כל סעד נוסף, כפי שייראה לבית המשפט כראוי וכצורך וזאת עד להוראת בית המשפט כאמור בס"ק ד' להלן.

ח. לחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, לרבות בשכר טרחת עו"ד ומע"מ כשהכול נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הצדדים:

2. התובע הינו בעל מקצוע בשיווק מערכות ריהוט למשרדים ולבתי עסק אשר והינו בעלים כאמור לעיל של 10.5% מהמניות שהקצתה החברה. כמו כן הועסק התובע ע"י החברה כמנהל שיווק.

למען השלמת התמונה יצוין כי התובע, היה מועסק עד לשנת 2001 בחברת פרינס תעשיות מיסודה של ק.ש.ר בע"מ (להלן: "פרינס") חברה הנמצאת גם היא בבעלות משפחתית של הנתבעים 1 ו- 2. חברת פרינס הייתה יצרנית של ריהוט משרדי והיא פורקה ע"פ צו בית המשפט מיום 27/09/06.

3. הנתבע 1 הינו בעליהם של 34% מהמניות שהוקצו בחברה והינו המנהל והרוח החיה שמאחורי החברה ועל פיו יישק דבר בחברה.

4. הנתבעת 2 הינה אמו של הנתבע 1 והינה דירקטורית בחברה שהייתה אחראית בפועל על העברת הכספים מהחברה לפרינס ולצדדים שלישיים, בין אם כדין ובין אם שלא כדין כפי שיפורט להלן. למעשה הייתה הנתבעת 2 אחראית על הכספים של החברה ושל פרינס כאחד תוך כדי קבלת משכורת קבועה מהחברה.

5. הנתבע 3 הינו אביו של הנתבע 1 והינו דירקטור בחברה כאשר תפקידו בחברה התמצה במציאת דרכים להעביר כספים מהחברה לחברת פרינס תעשיות שהינה בבעלותה של משפחת הנתבעים תוך כדי קבלת משכורת חודשית קבועה מהחברה.

6. הנתבעת 4 הינה חברה אשר ע"פ דו"ח רשם החברות עיסוקה הינו "יבוא ומסחר חומרי גלם לנגרות ובנין". והינה בעלת 55% מהמניות בחברה. כמו כן יצוין כי בעליה של הנתבעת 3 הינו הנתבע 1 אשר בבעלותו 100% מהמניות שהוקצו אצל הנתבעת 3.

מצ"ב העתק רשם החברות החברה ותקנון החברה כנספח א'.
מצ"ב העתק רשם החברות הנתבעת 3 כנספח ב'.

כריתת ההסכם בין הצדדים והקמת החברה:

7. ביום 12/06/01 נחתם הסכם בין הנתבעים ופרינס לבין התובע להקמת חברה חדשה, בין השאר הוסכמו התנאים להפעלת החברה והקצאת המניות בה. כמו כן הוסדרו בהסכם תנאי העסקתו של התובע בחברה. בפועל הקימו התובע והנתבעים את החברה דנן ע"פ ההסכם מיום 12/06/01 ומתוך כוונה שזו תהפוך להיות חברת השיווק של פרינס ללקוחות הקצה וכאמור בהסכם תעסוק החברה: "בשיווק ריהוט משרדי ללקוחות סופיים כמפורט בהסכם זה" (להלן: הסכם ההקמה")

מצ"ב העתק ההסכם מיום 12/06/01 מסומן נספח ג'.

8. התובע ייטען כי יש לפרש את ההסכם כך שהצדדים בו משתנים ע"פ כוונתם של מנסחיו ומלשון הסעיפים בו. פרשנות זו שוללת לחלוטין פירוש כי ההסכם נכרת בין התובע לבין פרינס בלבד כאמור בכותרת ההסכם. הצדדים בהסכם, אשר ככל הנראה נוסח ללא ייעוץ משפטי, משתנים מסעיף לסעיף ומחייבים בכל סעיף צד אחר להסכם אשר שמו לא הוזכר בכותרת. נוכח האמור בהסכם והחיובים ההדדיים בו, פרשנות הקובעת אחרת לא תוכל לעמוד.

א. הצדדים כמשמעות ביטוי זה בסעיף 2.1 להסכם היו התובע והנתבעים. אכן הוקמה חברה כאמור בסעיף זה ואולם מעולם לא הייתה שותפה פרינס בהקמתה ולא הייתה בעלת מניות בה ו/או נושאת תפקיד כלשהו אחר בה.

ב. הביטוי "הצדדים" כמשמעותו בסעיף 4 ו- 6 להסכם הם החברה וחברת פרינס.

ג. הצדדים לעניין סעיף 8 להסכם הם בכלל החברה והתובע ופרינס והתובע בערבוביה.

ד. הצדדים לעניין סעיף 9 להסכם כלל אינם ברורים וככל הנראה הכוונה היא לתובע וליתר בעלי המניות בחברה שהינם הנתבעים 1, 2 ו- 4.

9. כאמור לעיל, בבסיס ההסכם היה העיקרון כי החברה תשמש כמשווקת של מוצרי חברת פרינס ללקוחות סופיים (להבדיל מנגריות וסוחרים).

10. תנאי הסכם ההקמה, הרלוונטיים לענייננו כללו בין השאר את התנאים להלן:

א. תוקם חברה חדשה ע"י הצדדים להסכם.

ב. הדירקטורים בחברה יהיו: התובע, הנתבעים 1 ו- 2 וכמו כן מר שלמה ישראלי שהינו אבי הנתבע 1 ובעלה של הנתבעת 2 (להלן: "שלמה") (סעיף 3.3).

ג. המניין החוקי בישיבות דירקטוריון יהיה לפחות 3 דירקטורים שאחד מהם הוא התובע. במידה והתובע יוזמן ולא יופיע, לאחר שהוזמן, לישיבת דירקטוריון במועד שנקבע יוכלו הדירקטורים לקיים את הישיבה בלעדיו (סעיף 3.4)

ד. חתימת 2 דירקטורים תחייב את החברה (סעיף 3.5).

ה. החלטות החברה לרבות באמצעות בעלי מניותיה לגבי דילול בעלי המניות ושינוי מהותי בתחום פעילותה של החברה יתקבלו רק בהסכמתו של התובע (סעיף 3.6).

ו. לכל אחד מהדירקטורים תהא זכות עיון בכל ספרי החברה וגישה מלאה לכל המידע הקשור לפעולות החברה לרבות חשבונות הבנק (סעיף 3.7).

ז. כאשר החברה תרכוש מוצרים מפרינס היא תשלם עבור המוצרים במחיר הנמוך ממחיר השוק (סעיף 4.2).

ח. במידה ובמסגרת עסקה למכירת ריהוט משרדי יתאפשר לחברה למכור גם פריטים נוספים, אזי החברה תמכור את הפריטים בעצמה או לחילופין תעביר את העסקה לפרינס וזו תשלם לחברה דמי תיווך בסך 10% ממחיר העסקה שבוצעה על ידה (סעיף 4.3).

ט. הצדדים מתחייבים שלא להתחרות בדרך כלשהי במישרין או בעקיפין, ישירות ו/או באמצעות צדדים אחרים, בעסקיה של החברה. למען הסר ספק הודגש בהסכם כי פרינס תוכל להמשיך לעסוק בעסקיה בתחום ייצור ושיווק רהיטים כהרגלה, אולם החל מהמועד בו תחל החברה לספק ריהוט משרדי ללקוחותיה הסופיים כאמור תפסיק פרינס לספק סחורה אך ורק ללקוחות סופיים ותמשיך לייצר ולשווק סחורה לרבות לנגריות וסוחרים, את אותם מוצרים שהיא מייצרת כיום, ובלבד שלא תספק לכל אדם ו/או גוף סחורות של חברת קלן. (סעיף 4.5).

י. החברה תפעל ממתחם מפעלה של פרינס בראשון לציון, בתמורה כפי שיסוכם בין הצדדים (סעיף 4.7).

יא. הצדדים התחייבו לערוב לחברה ע"פ חלקם היחסי בהון המניות המוקצה (סעיף 6.2).

יב. פרינס תהיה רשאית ע"פ שיקול דעתה להעמיד הלוואות לחברה ואולם לא תעשה חלוקת רווחים בחברה אלא לאחר החזר כל ההלוואות לפרינס ופירעון כל חובותיה לרבות לבעלי מניותיה. (סעיפים 6.2 ו- 7).

יג. במידה והחברה תעסיק מנהל או עובד בכיר שיהיה בעל עניין בפרינס עלות העסקתם של אותם עובדים לא יעלה על היחס שבין חלקה של פרינס בחברה לבין חלקו של התובע. (סעיף 8.4).

11. כאמור בהסכם, עם היווסדה של החברה הועסק התובע על ידיה כמנהל שיווק וקיבל את משכורתו, בצירוף עמלות מכירות שביצע, מהחברה ישירות.

הפרת ההסכם ע"י הנתבעים והתעלמות גורפת מהוראות חוק החברות והפרת חובותיהם כבעלי מניות ודירקטורים בחברה:
-
12. זמן קצר לאחר הקמת החברה הבחין התובע כי הוא ממודר לחלוטין מהנעשה בחברה. הנתבע 1, הנתבעת 2 ושלמה עשו בחברה כבשלהם תוך התעלמות ממעמדו של התובע בחברה, מטובתה של החברה ומהוראות חוק החברות.

13. למעשה שימשה החברה כבובה וכצינור להעברת כספים אל פרינס ומפרינס אל משפחת קרסונבסקי, בעלי המניות בחברת פרינס. זאת תוך התעלמות גורפת ומכוונת מהוראות חוק החברות, מהוראות ההסכם בין הצדדים ומחובותיהם של הנתבעים כבעלי מניות הרוב בחברה וכדירקטורים.

התעלמות גורפת מהוראות חוק החברות

14. בניגוד לסעיף 60 לחוק החברות לא קיימה התובעת מעולם אסיפה שנתית ואם קוימה מעולם לא הוזמן אליה התובע ו/או נאמר לה מה הוחלט בה. למותר לציין כי בתקנון החברה לא נקבע כי החברה לא תקיים אסיפה שנתית. יצוין כאמור לעיל כי התובע נותק מכל המתרחש בחברה ואם נתקיימו אסיפות כלליות מבלי להזמינו לא קיבל מעולם את פרוטוקול האסיפה ופרוטוקולים אלו לא נשמרו במשרדי החברה.

יצוין כי בדוחות השנתיים של החברה דווחו דיווחם כוזבים בעניין קיום אסיפות והצגת הדוחות הכספיים כנדרש.

מצ"ב העתקי דוחות שנתיים שהועברו ע"י החברה לידי רשם החברות מסומנים נספח ד'1 .

15. בניגוד לסעיף 61ב' מעולם לא שלחה החברה לתובע דוחות כספיים כלשהם בעניין מצבה של החברה.

16. בניגוד לסעיף 97 לחוק החברות, מעולם, לאורך כל שנות קיום החברה מעולם לא הוזמן התובע לישיבת דירקטוריון כלשהי וכל החלטות החברה, לרבות הקצאת אשראי, המבנה הארגוני ומשכורות העובדים והדירקטורים נקבעו ע"י הנתבעים בלבד, מבלי ליידע את התובע על החלטותיהם, לא כל שכן שיתופו בתהליך קבלת ההחלטות.

17. מאחר וכאמור לעיל מעולם לא נתקיימה אסיפה שנתית בחברה ומעולם לא נתכנס דירקטוריון החברה, לא נתקבל מהדירקטוריון מעולם דיווח על ענייני החברה ועל תוצאותיה העסקיות כקבוע בסעיף 92(א)(6) לחוק החברות וממילא לא אושרו ע"י הדירקטוריון כל דיווחים שיעברו אל האסיפה השנתית ו/או נרשמו פרוטוקולים כלשהם של ישיבות הדירקטוריון כאמור בסעיף 108(א) לחוק החברות.

18. יודגש כי מחזור עסקיה השנתי של החברה עולה בהרבה על הסכום הקבוע בסעיף 158(א) לחוק החברות וממילא לא נידון העניין באסיפה הכללית של החברה וניתנה לתובע (כבעלים של יותר מ- 10% ממניות החברה) האפשרות להתנגד להחלטה כזו, אם הייתה.

19. הפרת ההסכם ע"י הנתבעים:

א. בניגוד לאמור בסעיף 3.6 להסכם, שינויים מהותיים בפעילות החברה מעולם לא נתקבלו בהסכמתו של התובע:

פיטורי התובע מהחברה וניתוקו המלא ממנה:

1. פיטוריו של התובע הונחתו על עליו מבלי להיוועץ בו, מבלי לשתף אותו בהליך קבלת ההחלטות ואף מבלי להגיע להסדר כלשהו לעניין התשלומים המגיעים לו, בוודאי מבלי לקבל את הסכמתו לכך. למען השלמת התמונה יצוין כי תביעה של התובע בעניין פיטוריו וזכויותיו הסוציאליות האחרות הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה במקביל להגשת תביעה זו.

הצרת צעדיו ושלילת זכות החתימה של התובע על גבי הזמנות עבודה:

2. ביום 09/07/06 קיבל התובע מכתב הנוגע לשינויים בעניין זכות החתימה של התובע בהצעות מחיר ללקוחות. נאמר לו ע"י הנתבעים, בדואר רשום, כי החל מיום קבלת המכתב לא יוכל התובע לחתום כבעבר על הצעות מחיר ואם יחתום על הצעות כאלו הם לא יחייבו את החברה. שוב, התובע מעולם לא היה שותף לתהליך ההחלטה, מעולם לא נשאל אפילו לדעתו, מעולם לא נאמר לו אילו שינויים מהותיים בחברה הביאו להחלטה ובוודאי שלא קיבלו את הסכמתו לכך.

מצ"ב העתק המכתב מיום 09/07/06 מסומן נספח ד2'.

רכישת ריהוט מחברה בבעלות משפחתית של הנתבעים במחירים מופקעים וכאמתלה להוצאת כספים מהחברה:

ב. בניגוד לקבוע בסעיף 4.2 להסכם ההקמה בו נקבע כי כאשר החברה תרכוש מפרינס מוצרים היא תשלם עליהם במחיר נמוך ממחיר השוק, שילמה התובעת מחיר גבוה בהרבה ממחיר השוק על מוצריה של חברת פרינס.

1. מאחר והתובע היה אחראי על השיווק בחברה הוא העביר את הזמנות הלקוחות הסופיים אל חברת פרינס, דרך הנתבעים 1 ו- 2 אשר היו אחראים על הקשר הפיננסי בין החברה לבין פרינס. יצוין עוד שהנתבעת 2 במשתוף עם הנתבע 1 היו אחראיים על הנהלת החשבונות של החברה וחברת פרינס כאחד.

2. אט אט הבחין התובע שעבור המוצרים הנרכשים מחברת פרינס שילמה החברה סכומים גדלים והולכים, הרבה מעבר למחיריהם של המוצרים ולא פעם כלל ללא קשר בין כמות ומחיר המוצרים לבין המחיר שחויבה החברה. במילים אחרות חייבה הנתבעת 2 את החברה בסכומים ככל העולה על רוחה.

3. בסופו של דבר לא היה כל קשר בין מחיר השוק למחירים אותם חייבה הנתבעת 2 את החברה ולאחר מכן אף הקשר בין רכישותיה של החברה מחברת פרינס לבין הסכומים בהם חויבה החברה עבור אותם "רכישות", היה קשור ישירות לסך הכולל שהועבר לחברה מהלקוח.

4. שאלותיו של התובע ובקשותיו לעיין במסמכים בעניין זה כמו גם הערותיו לגבי התנהלות הדברים לא קיבלה התייחסות.

אי עמידה על חובות לחברה של חברות בבעלות הנתבעים:

ג. בניגוד לאמור בסעיף 4.3 להסכם בו הייתה אמורה חברת פרינס לשלם לחברה עמלת תיווך בסך 10% מכל עסקה שתועבר לפרינס ע"י החברה לא שולמו עמלות כאלו מעולם. זאת למרות העברת עסקאות מהחברה לפרינס בסכומים של מיליוני שקלים. יצוין כי העמלות לא שולמו באשר ממילא ראו הנתבעים בחברה כבובה של פרינס וממילא עיקר פעילותה נועד על מנת להזרים כספים לפרינס. הנתבעים כלל לא ראו צורך לעמוד על הסכם זה ולא עדכנו, נועצו, לא כל שכן קיבלו את הסכמתו של התובע לכך.

ד. להלן טבלת עסקאות חלקית שבוצעו בין השנים 2003 – 2005 בה מפורטות מספרי העסקאות, שמות העסקאות וסך משוערך של כל עסקה ועסקה. סה"כ המדובר בעסקאות (ויוזכר שוב כי המדובר בנתונים חלקיים) בסך כולל של כ- 19 מיליון ₪ בקירוב, מהם ע"פ ההסכם היו צריכים להיות משולמים לתובעת כעמלות סך של כ- מיליון ו- 900,000 ₪ בקירוב.

יודגש כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העסקאות שהועברו לפרינס. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

שנה מספר פרויקט שם הפרויקט סך הפרויקט
פרינס 2003 123023 250,000
פרינס 2003 123027 200,000
פרינס 2003 123029 100,000
פרינס 2003 123033 700,000
פרינס 2003 123034 100,000
פרינס 2003 123035 50,000
פרינס 2003 123041 1,000,000
פרינס 2003 123042 1,000,000
פרינס 2003 44 4,000,000
פרינס 2003 123043 100,000
פרינס 2003 123044 200,000
פרינס 2003 123045 1,000,000
פרינס 2003 123047 1,000,000
פרינס 2003 123049 200,000
פרינס 2003 123052 200,000
פרינס 2003 123054 2,000,000
פרינס 2003 123055 500,000
פרינס 2003 123056 1,500,000
פרינס 2003 123057 50,000
פרינס 2003 123059 200,000
פרינס 2003 123060 200,000
פרינס 2004 124001 250,000
פרינס 2004 124002 250,000
פרינס 2004 124003 500,000
פרינס 2004 124006 300,000
פרינס 2004 124007 400,000
פרינס 2004 124012 200,000
פרינס 2004 124013 200,000
פרינס 2004 124014 200,000
פרינס 2004 124015 200,000
פרינס 2004 124016 50,000
פרינס 2004 124020 150,000
פרינס 2004 124021 300,000
פרינס 2004 124023 200,000
פרינס 2004 124027 50,000
פרינס 2005 125004 200,000
פרינס 2005 125005 200,000
פרינס 2005 125010 100,000
פרינס 2005 125013 200,000
פרינס 2005 125015 100,000
פרינס 2005 125017 200,000
סה"כ 18,800,000

ה. בניגוד לאמור בסעיף 8.4 בהסכם הועסקו בחברה הנתבעים 2 – 3 בחברה תוך קבלת משכורות קבועות ותשלומי הוצאות לרבות טלפונים, טלפונים סלולרים, רכבים והוצאות רכב. כל זאת מבלי שפרינס תהיה כלל בעלת מניות בחברה. למעשה שילמה החברה משכורות לבני משפחת קרסונבסקי מבלי קשר לתפקידם ולפעילותם בחברה, גם אם כל תפקידם הסתכם באיתור דרכים לריקון החברה מרווחיה.
20. הפרת חובותיהם של הנתבעים כבעלי מניות ודירקטורים וריקון שיטתי של קופת החברה לטובת הנתבעים, בני משפחתם והחברות שבבעלותם:

הנתבעים, כבעלי מניות ודירקטורים הפרו ברגל גסה את חובות הנאמנות וההגינות בניהולם את החברה. פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים עולים כדי הפרה גסה ומתמשכת של כל חובות ההגינות המוטלות עליהם ע"פ סעיפים 193 ו- 252 – 256 לחוק החברות.

כל התנהלות העניינים בחברה הייתה שלא לטובת החברה אלא לטובת הנתבעים, בני משפחתם וחברת פרינס. לאורך כל שנות קיומה של החברה, עד לפירוקה של חברת פרינס, הוזרמו אל האחרונה סכומים ללא כל פרופורציה לסכומים בהם הייתה אמורה להיות מחויבת החברה. כמו כן וכאמור לעיל מעולם לא עמדה החברה על תשלומים מפרינס שהיו מגיעים לה כתוצאה מעסקאות ענק בהם תיווכה החברה. אם לא די בכך שילמה החברה את משכורותיהם של חברת פרינס ואף את תשלומי המע"מ ומס ההכנסה של חברת פרינס כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.

א. ריקון קופת החברה לטובת חברת פרינס ישירות:

כפי שיפורט בטבלה להלן ובהעתקי השקים שסומנו כנספחים ה'1 – ה' 27, הנתבעים העבירו באופן שיטתי וקבוע סכומים אדירים מקופת החברה אל חברת פרינס וזאת ללא כל הצדקה באשר מעולם לא משכה מפרינס החברה סחורה בסכומים אלו, בוודאי לא בזמן כה קצר.

בחודש פברואר 2006 הועבר אל פרינס סך של: 254,000 ₪
בחודש מרץ 2006 הועבר אל פרינס סך של: 540,000 ₪
בחודש אפריל 2006 הועבר אל פרינס סך של: 300,000 ₪
בחודש מאי 2006 הועבר אל פרינס סך של: 208,000 ₪
בחודש דצמבר 2006 הועבר אל פרינס סך של: 250,000 ₪
סה"כ ב- 5 חודשים: 1,552,000 ₪

בסה"כ בממוצע הועבר מהחברה אל פרינס סך של כ- 310,400 ₪ לחודש ובחישוב שנתי סך של 3,724,800 ₪ !!! לשנת 2006 בלבד.

לא למיותר מלהדגיש שוב כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העברות הכספים לחברת פרינס וממנה אל הנתבעים ו/או בני משפחתם. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

נספח תאריך סכום נספח תאריך סכום
ה'1 20/02/06 50,000 ה'16 25/04/06 20,000
ה'2 20/02/06 20,000 ה'17 26/04/06 23,000
ה'3 27/02/06 85,000 ה'18 27/04/06 30,000
ה'4 28/02/06 99,000 ה'19 28/04/06 25,000
ה'5 01/03/06 195,000 ה'20 30/04/06 42,000
ה'6 01/03/06 50,000 ה'21 05/05/06 20,000
ה'7 03/03/06 25,000 ה'22 07/05/06 26,000
ה'8 03/03/06 25,000 ה'23 14/05/06 12,000
ה'9 07/03/06 15,000 ה'24 21/05/06 150,000
ה'10 21/03/06 50,000 ה'25 20/12/06 50,000
ה'11 22/03/06 50,000 ה'26 22/12/06 50,000
ה'12 31/03/06 85,000 ה'27 24/12/06 50,000
ה'13 31/03/06 45,000 ה'28 26/12/06 50,000
ה'14 04/04/06 70,000 ה'29 28/12/06 50,000
ה'15 24/04/06 87,000

ב. העברות ישירות מקופת החברה לכיסם של הנתבעים ובני משפחתם:

בניגוד להסכם ההקמה בו נקבע כי ימונו בעלי תפקידים וישולמו משכורות ע"פ היחס בין חלקה של פרינס בחברה לבין חלקה של התובע מונו בחברה הנתבעים 2 ו- 3 שהינם אביו ואמו של הנתבע 1 וקיבלו משכורות קבועות מתוקף תפקידם כדירקטורים.

הנתבע 3 קיבל משכורת חודשית של 3,750 ₪, ובחישוב שנתי סך של 45,000 ₪ לשנה, כפי שניתן לראות בהעתקי השקים אשר הועברו אליו מהחברה וסומנו כנספחים ו'1 – ו'9.

הנתבעת 2 קיבלה משכורת חודשית של 2,200 ₪, ובחישוב שנתי סך של 26,400 ₪ כפי שניתן לראות בהעתק השק אשר הועבר אליה מהחברה וסומן כנספח ז'.

הגב' נטלי ישראלי, אשר הינה אחותו של הנתבע 1 ובתם של הנתבעים 2 ו- 3, קיבלה משום מה בתאריך 23/06/06 מהחברה סך של 40,000 ₪. העתק השיק מסומן כנספח ח'.

שיק נוסף ניתן לפקודת "מי שי" אשר הינה חברה בבעלות משפחתית של הגב' נטלי ישראלי ע"ס 2,428 ₪. העתק השיק מסומן נספח ט'.

שקים נוספים הועברו לבעלי מקצוע אשר עבדו באופן פרטי אצל הנתבעים ו/או בני משפחתם ותשלומי מכולת למשפחה:

1. שיק ע"ס 4,700 ₪ מיום 10/12/06 הועבר ל"קרמיקה שרוני", החברה שביצעה עבודות שיפוצים בביתו של הנתבע 1 באותה תקופה. מצ"ב השיק כנספח י'1.

2. שיק ע"ס 17,325 ₪ מיום 26/12/06 הועבר לעמי מימון אשר ביצע עבודות פרטיות עבור בני משפחת ישראלי.מצ"ב השיק כנספח י2'.

3. שיק ע"ס 13,702 מיום 04/04/06 ששולם לפקודת היפר נטו ע"י החברה כתשלומי מכולת בעבור בני משפחת ישראלי או חברת פרינס. מצ"ב השיק כנספח י'3.

סך התשלומים שהועברו אל בני משפחת ישראלי, מהנתונים החלקיים שבידי התובע, עומדים ע"ס:

שלמה ישראלי: 3,750 ₪ X 12 חודשים X 5 שנים = בסה"כ: 225,000 ₪
רבקה ישראלי: 2,200 ₪ X 12 חודשים X 5 שנים = בסה"כ: 132,000 ₪
נטלי ישראלי: 40,000 ₪
ליאור ישראלי – תשלומים לבעלי מקצוע פרטיים: 24,453 ₪
סה"כ: 421,453 ₪

לא למיותר מלהדגיש שוב כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העברות הכספים לידיהם של הנתבעים ובני משפחתם. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

למען הנוחות להלן טבלת הנספחים אשר פורטו לעיל מנספח ו'1 – י3':

נספח תאריך סכום לפקודת
ו'1 05/03/06 3,750
ו'2 05/04/06 3,750
ו'3 05/05/06 3,750
ו'4 05/06/06 3,750
ו'5 05/08/06 3,750
ו'6 05/09/06 3,750
ו'7 05/10/06 3,750
ו'8 05/11/06 3,750
ו'9 05/12/06 3,750
ז' 08/10/06 2,200
ח' 23/06/06 40,000
ט' 26/09/06 2,428
י'1 10/12/06 4,700
י'2 26/12/06 17,325
י'3 04/04/06 13,702

ג. משכורות ששילמה החברה ישירות לעובדי פרינס:

בנוסף לתשלומים ששולמו לפרינס כאמור לעיל העבירה החברה משכורות לעובדיה של חברת פרינס ישירות למרות שעובדים אלו מעולם לא הועסקו בחברה אלא היו עובדיה של חברת פרינס.

סך התשלומים שהועברו אל עובדי פרינס, הידועים לתובע מגיעים לסך של כ-168,000 ₪ !!!

תשומת לב בית המשפט מופנית לתשלומים לא ברורים בסך כולל של כ- 65,000 ₪ שהועברו מהחברה בשקים אל למר אילן קטורזה, מחסנאי של חברת פרינס, בין החודשים מרץ לאוגוסט 2006.

לא למיותר מלהדגיש גם כאן כי המדובר אך ורק בנתונים חלקיים ביותר שבידי הנתבע המהווים באופן טבעי רק את קצה הקרחון לעניין העברות הכספים מהחברה אל חברת פרינס. אין כל ספק כי מינוי רואה חשבון יביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה ויחשוף את מלוא היקפה של מעילתם של הנתבעים בכספי החברה.

להלן פירוט העברות המשכורות לעובדי פרינס בחודש מרץ, אפריל, מאי 2006:

נספח תאריך סכום לפקודת
יא'1 26/02/06 2,000
יא'2 27/02/06 3,818
יא'3 10/03/06 4,789
יא'4 20/03/06 6,544
יא'5 20/03/06 5,745
יא'6 20/03/06 6,404
יא'7 20/03/06 5,729
יא'8 20/03/06 4,028
יא'9 20/03/06 4,537
יא'10 20/03/06 2,782
יא'11 20/03/06 3,082
יא'12 20/03/06 3,443
יא'13 20/03/06 5,134
יא'14 20/03/06 3,229
יא'15 20/03/07 5,593
יא'16 20/03/06 8,097
יא'17 20/03/06 4,288
יא'18 20/03/06 6,448
יא'19 20/03/06 5,038
יא'20 10/04/06 4,550
יא'21 10/04/06 1,688
יא'22 30/04/06 1,732
יא'23 30/04/06 2,698
יא'24 30/05/06 800
יא'25 12/06/06 10,776
יא'26 24/07/06 1,700
יא'27 01/08/06 1,975
יא'28 31/07/06 2,194
יא'29 03/03/06 13,281
יא'30 03/03/06 24,348
יא'31 12/05/06 12,477

ד. תשלומי מס הכנסה ומע"מ שולמו באמצעות החברה לפרינס:

הנתבעים הגדילו לעשות שעה ששילמו את תשלומי המע"מ, מס ההכנסה והביטוח הלאומי עבור עובדי פרינס באמצעות חשבונה של החברה. עיון ביתרת הנהלת החשבונות של החברה לגבי פרינס מתאריך 22/05/06, שבטעות הגיע לידיי התובע, מראה כי הנתבעים אף לא ניסו להסתיר זאת:

• במס' תנועה 735 ניתן לראות כי בתאריך 22/05/06 שולמו 10,000 ₪ עבור מס הכנסה עבור פרינס.
• במס' תנועה 736 ניתן לראות כי באותו תאריך שולמו 20,630 ₪ נוספים בעבור מס הכנסה עבור פרינס.
• במס' תנועה 738 ניתן לראות כי באותו תאריך שולמו 30,000 ₪ בעבור ביטח לאומי עבור פרינס.

מצ"ב העתק ייתרת הנהלת חשבונות מיום 22/05/06 כנספח יב'.

גם שיקים של החברה שהועברו אל המוסד לביטוח לאומי מראים בבירור כי תשלומים אלו שולמו בעבור חברת פרינס, אין כל סיבה כי חברה אשר העסיקה לכל היותר 5 עובדים תשלם סכומים כאלו למוסד לביטוח לאומי:

נספח תאריך סכום לפקודת
יג'1 16/03/06 49,431 המוסד לביטוח לאומי
יג'2 15/05/06 12,244 המוסד לביטוח לאומי

ה. תשלומים בלתי מוסברים שהועברו לנתבעת 4 - חברת ישראלי בע"מ:

כאמור לעיל, קרסנופל, הינה בבעלותו של הנתבע 1. במערכת היחסים בין החברה לקרסנופל שימשה האחרונה כחברת היבוא של החברה למוצרים אותם שיווקה החברה בישראל.

עיון ביתרת כרטיס הנהלת החשבונות מראה כי ריקון קופת החברה לא בוצע רק באמצעות חברת פרינס. ריקון החברה התבצע גם באמצעות חברת קרסנופל שאליה הועברו סכומים שונים ומשונים, אשר הקשר בין החשבוניות שהגישה קרסנופל לחברה לבין הסכומים ששולמו ע"י החברה הינו מקרי לחלוטין.

עיון בייתרת הנהלת החשבונות של החברה לגבי קרסנופל מיום 22/05/06 מראה כי תשלומים שהועברו אל קרסנופל בתאריכים שונים שולמו ע"פ חשבונית נגדית אחת בלבד שמפרה 11600 וכי התשלומים שולמו ללא קשר לחשבוניות שהוצאו או לא הוצאו לחברה ע"י קרסנופל.

מצ"ב העתק ייתרת הנהלת חשבונות כאמור לעיל מסומן נספח יד'

תשלומים שהועברו לפרינס במסווה של תשלום עבור רהיטים:

ו. בניגוד לאמור בהסכם הקמת החברה ובניגוד גמור לטובתה, רכשה החברה מוצרים מפרינס במחיר הגבוה בהרבה ממחיר השוק וזאת במטרה להצילה מהתמוטטות. כאמור לעיל ללא הועיל באשר פרינס פורקה בשנת 2006.

כאמור לעיל, חיובי החברה בעבור מוצרי פרינס בוצעה ע"י הנתבעת 2, אשר הייתה אחראית גם על הנהלת החשבונות של חברת פרינס. התובע ייטען כי הנתבעת 2 חייבה את החברה בסכומים שהקשר ביניהם למוצרים שנרכשו בפועל ע"י החברה הינו מקרי לחלוטין. החיובים בוצעו ע"פ צרכיה הכספיים של הנתבעים ופרינס וללא כל קשר לרכישות שביצעה החברה ולמחיריהם של המוצרים.

מצ"ב העתק חלקי של מחירון עלות לחברה ומחירי המכירה ללקוחות קצה כנספח טו'.

יצוין כי בין השאר גם ע"פ המחירון הנ"ל והשוואתו מול רווחיה המוצהרים של החברה ניתן גם ללמוד את מתחם רווחיה של החברה עובר לריקונה השיטתי ע"י הנתבעים.

קיפוח התובע וניהול החברה ללא דין וללא דיין:

21. התובע ייטען כי תביעתו נתמכת ומבוססת היטב, בין היתר, בהוראות חוק החברות התשנ"ט – 1999.

22. התובע ייטען כי כפי שיפורט להלן חוק החברות קובע הוראות מפורשות וברורות המצביעות על קיומן של עילות תביעה רבות לתובע כנגד הנתבעים, אשר די בהן כדי לקבל את התובענה במלואה.

23. למען הנוחות יצוטט להלן סעיף 191 א' לחוק החברות:

"הזכות במקרה של קיפוח

"191. (א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

(ב) ... "

פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים מהווים ראיות ברורות לקיפוח:

24. התובע ייטען כי הוראות סעיף 191 הנ"ל ברורות – די בחשש לקיפוח, לא כל שכן, קיפוח ופגיעה מהותיים ומתמשכים כפי שהראה התובע לעיל, כדי שבית המשפט הנכבד יפעיל את סמכויותיו הרחבות הניתנות לו בהוראת החוק להסרת הקיפוח.

25. בעניין זה יופנה בית המשפט לאמור בבש"א 01 / 5538 (י"ם) זמרוני נ' החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה סא (2) 66, עמוד 137-141 שם עורך בית המשפט (כב' השופט רביד) סקירה על מצב הדין בעניין זה, וכך קובע פסק הדין:

"חוק החברות לא שינה מעקרונותיו של ההסדר בסעיף 235 לפקודת החברות, כפי שתוקן (חביב-סגל בספרה הנ"ל [72], בעמ' 455). הסעיף קובע נורמה כללית וגמישה להתערבות בית-המשפט לשם קביעת אמת-מידה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה (ע"א 2699/92 הנ"ל [3], בעמ' 244). המאפיין את הסעיף הוא היותו "הוראת מסגרת", כאשר מטרת המחוקק לאפשר גמישות והתאמת הדין לתנאים המשתנים ולנסיבותיהם של המקרים הקונקרטיים העומדים לדיון בפני בית-המשפט (כהן בספרה הנ"ל [64], בעמ' 284).
בע"א 2699/92 הנ"ל [3], בעמ' 245-246 נאמר על-ידי כבוד השופטת שטרסברג-כהן, כי:

"הביטוי 'קיפוח', שהחליף את הביטוי 'עושק המיעוט', הביא עמו פרשנות ליברלית המקלה על המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד הרוב המקפח. הקיפוח פנים רבות לו, לעתים מתוחכמות ולעתים גבוליות ועל סף הראציונאל העסקי. רבות עמלו מלומדים ובתי-משפט על הגדרת המונח 'קיפוח', בניסיון לתת ביסוס תיאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף. קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדות כוח, העולה על זו של המיעוט, והרצון למנוע שכוח זה יופעל בצורה פוגענית הביאו לטוויית רשת של הוראות 'אתיות' בחוק ובפסיקה על- מנת לרסן כוח זה..." (ראו גם חביב-סגל בספרה הנ"ל [72], בעמ' 455).

ביטוי להתלבטות ניתן למצוא גם בדברי השופט (כתוארו אז) שמגר (בע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג [36], בעמ' 323-325), אשר בוחר בגישה מצמצמת יותר לפירוש המושג "קיפוח":

"ניתן לומר, כללית ומבלי לקבוע תחומיה של ההלכה, כי כוחו של הרוב מן הראוי שיופעל בתום-לב לטובת החברה, בדרך המותווית בדיני החברות, תוך הימנעות מכל חריגה מן הסמכות... אך ביטוי כללי וערטילאי זה של חובות ודרכי פעולה אינו נותן ביטוי מדויק ומלא לצורה, אותה לובש עושק המיעוט, כעילה מוכרת לפסילתה של פעולה בחברה, וגם נקיטת הביטוי הכללי קיפוח בסעיף 118א לפקודת החברות אינה תורמת להבהרת משמעותו של המושג.
...

בה"פ (ת"א) 2113/94 צנה בע"מ נ' פולן בע"מ [56] קבעה כבוד השופטת מ' רובינשטיין, כי:

"מן הפסיקה ומן הספרות המקצועית עולה המסקנה הברורה, כי בשנים האחרונות התרחבו התחומים בכל הנוגע לעילות להפעלת סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 235: בו בזמן שבעבר הוצבה אמת מידה נוקשה יחסית לפיה יש מקום להתערבותו של בית המשפט רק אם מוכחים מעשי מרמה או חוסר תום לב סובייקטיבי מובהק, הרי חלה הגמשה המכירה במערכות נסיבות מגוונות יותר אשר יכולות לשמש עילה להפעלת סעיף 235. לא רק עושק כפשוטו, כביטויו במרמה או חוסר תום לב, אלא קיפוח זכויות המיעוט באופן בלתי הוגן, תוך שלילת ציפיותיו הלגיטימיות של המיעוט למידה של שותפות הוגנת בידיעה ובהבנה לגבי מה שנעשה ברכושו. במלים אחרות, חל שינוי מסויים באיזון בין כלל אי ההתערבות של בית המשפט בעניניה הפנימיים של חברה לבין המגמה להגן על המיעוט, וניתן להסיק מן הפסיקה כי מעמד היתר של כלל אי ההתערבות נסוג בפני הרצון להגן על המיעוט. אחד מן הביטויים של שינוי האיזון הוא בכך שהנסיבות המשמשות נושא לדיון בבית המשפט נבחנות על פי אמות מידה אובייקטיביות, היינו בית המשפט הראה נכונות להתערב גם כאשר הקיפוח נוצר ללא מניע סובייקטיבי ברור" (פיסקה 45 לפסק-הדין)."

תביעתו של התובע מבוססת על מסמכים וראיות שבכתב:

26. התובע ייטען כי תביעתו מבוססת הרבה מעבר לנדרש ע"פ הוראות החוק והפסיקה בעניין קיפוח המיעוט וכי קיימת עילה מבוססת היטב להתערבותו של בית המשפט להסרת הקיפוח. יודגש בעניין זה כי מיום הקמת החברה ועד למועד סילוקו ממנה, על דרך פיטוריו כשכיר מהחברה וניתוקו באופן גורף מכל הקשור אליה, עשה התובע ימים ולילות על מנת לפתח ולקדם את החברה בעוד שמפירות מאמציו נהנו ונהנים כיום הנתבעים בלבד.

וכדברי בית המשפט העליון בע"א 3051/98 ברוך דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', פ"ד נט (1) 673, עמ' 699-698:

"עילת הקיפוח היא עילה שעניינה אופן הניהול הפנימי והארגון של החברה, והשפעתו על בעלי המניות בה. עניינה ביקורת על הפעלת כוח השליטה של הרוב כלפי המיעוט... היא עשויה לקום במקרה בו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות, הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה. אכן, 'קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה'

27. התובע ייטען כי מהמפורט לעיל עולה כי פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים נעשו בחוסר תום לב ו/או במרמה ולא לטובת החברה. כן ייטען התובע כי מהמקובץ לעיל עולה לכל הפחות באופן שלכאורה כי התובע קופח וכי על הנתבעים מוטל עתה נטל ההוכחה שפעלו כראוי ופעולותיהם אינם מהוות קיפוח המיעוט.

28. בספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א) עמ 284 ואילך כותבת המחברת:

"בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח".

בה"פ (תל-אביב-יפו) 746/03 אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר, תק-מח 2004(2), ;7266 קובעת השופטת גרסטל כדלקמן:

"חלה הגמשה המכירה במערכות נסיבות מגוונות יותר אשר יכולות לשמש עילה להפעלת סעיף 235 לא רק עושק כפשוטו, כביטויו במרמה או חוסר תום לב, אלא קיפוח זכויות המיעוט באופן בלתי הוגן, תוך שלילת ציפויותיו הלגיטימיות של המיעוט למידה של שותפות הוגנת בידיעה ובהבנה לגבי מה שנעשה ברכושו"

לפיכך, יש מקום לבחון את טענות המבקש לגופן במסגרת הליך זה ואין מקום לטענה כי זכות התביעה בדנן היא של החברה, ושלה בלבד" (שם, 7271).

התובע ייטען כי לכל אורך קיומה של החברה, מיום הקמתה ובטח לאחר "בעיטתו" מהחברה כמנהל השיווק מעולם לא התירו לו הנתבעים להשתתף בהחלטה מהותית כלשהי של החברה. בדיעבד התברר כי מידורו נועד על מנת לאפשר לנתבעים להוציא כספים מהחברה שלא כדין ושלא לטובתה.

29. בע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ (1), 238, 246 נקבע:

"...קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה."

התובע ייטען כי הנתבעים נישלו אותו מכל זכויותיו בחברה וניצלו את משאביה של החברה לטובתם האישית ו/או לטובת החברות השונות שבבעלותם, ובמיוחד חברת פרינס. משאביה של החברה כולם נוצלו לטובתם של הנתבעים ומבלי להתחשב בטובתה של החברה.

30. כאמור וכמפורט בהרחבה לעיל קיפוחו של התובע מתבטא הן בהתעלמות בוטה ומתמשכת מהוראות חוק החברות אשר נועדו בין השאר לאפשר פיקוח של מחזיקי מניות המיעוט בחברה על פעולותיהם של הרוב, הן בהתעלמות מתנאי ההסכם עליו חתמו הצדדים אשר נועד גם הוא בין השאר להבטיח את זכויותיו של התובע בחברה ולמנוע את קיפוחו, והן, כפי שיפורט להלן בהתעלמות מחובותיהם של הנתבעים כבעלי מניות וכדירקטורים לחברה ולבעלי מניות המיעוט.

הפרת חובות האמונים של הנתבעים כלפי התובע והחברה כבעלי מניות:

31. התובע ייטען כי הנתבעים אחראיים ישירות כלפיו וכי בין היתר חייבים הנתבעים לפצות את התובע בגין השווי הריאלי של המניות אלמלא פעלו הנתבעים לקיפוח ועושק שיטתי ומתמיד של התובע והחברה.

32. בעניין זה קובעים סעיפים 192 ו- 193 לחוק החברות את חובותיו של הנתבעים 1 ו- 4, באמצעות הנתבע 1, כבעלי מניות בכלל וכבעלי מניות הרוב בפרט.

33. אין כל ספק כי בענייננו המדובר בנתבעים אשר הפרו בשיטתיות ודרסו ברגל גסה את כל חובות ההגינות המוטלות עליהם בניהול החברה, קיפחו את התובע עד כדי גזל ועושק של זכויותיו ונכסיו בחברה תוך גרימת נזקים כלכליים מכוונים וכבדים ביותר לתובע והתעשרות שלא כדין על חשבונו.

הפרת חובות האמונים של הנתבעים כלפי התובע והחברה כדירקטורים:

34. התובע ייטען כי הנתבעים אשר שימשו ו/או משמשים כדירקטורים ונושאי משרה בחברה חייבים חובות זהירות וחובות אמון כלפי החברה וכלפי התובע ובהתאם לחוק החברות. הפרת חובות אלו מקימות כלפיהם עילה בהתאם להוראות חוק החברות סעיפים 252 עד 256 לחוק ודי אם נפנה בעניין זה להוראות סעיפים אלה בחוק החברות, שהינן ברורות וחד משמעיות והקובעות כי הפרת חובות אלה כמוהן כהפרת חוזה ומקימות תרופות בהתאם.

35. בע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289 (2003) דן בית המשפט במשמעותה של חובת האמונים:

חובת האמונים משמעותה כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה ולא אינטרס אישי. על הדירקטור לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו ... ביסוד חובה זו עומד כוחו של הדירקטור, אשר חברותו בדירקטוריון מעניקה לו שליטה על רכושו של אחר (החברה). קיים חשש - המבוסס על ניסיון החיים - כי הכוח ינוצל לרעה ... כדי למנוע ניצול לרעה זה הוכרה חובת האמונים, שמטרתה להגן על החברה. חובת אמונים זו גבוהה היא מחובת תום-הלב (האובייקטיבית) המוטלת על כל אדם בישראל בבצעו פעולות משפטיות (סעיפים 12, 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)). חובת תום-הלב (האובייקטיבית) קובעת רמת התנהגות בין שני צדדים, אשר כל אחד מהם דואג לאינטרס העצמי שלו. מטרת החובה להביא לידי כך שבהגנה על האינטרס האישי יפעלו הצדדים בהגינות. לעומת זאת חובת האמונים קובעת רמת התנהגות בין דירקטור לחברה, כאשר הדירקטור צריך להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו. חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה...אכן, אם מטרתו של עקרון תום-הלב הינה למנוע "אדם לאדם - זאב" ולהבטיח "אדם לאדם - אדם", הרי מטרתה של חובת האמונים להבטיח "אדם לאדם - מלאך" (עמודים 332-333; ההדגשות אינן במקור; ראו גם ע"א 817/79 קוסוי נ' י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253, 278 (1984)).

כפי שפורט לעיל בהרחבה הנתבעים הפרו ומפרים את חובות האמונים המוטלות עליהם לפעול בזהירות, בתום לב ובנאמנות כלפי החברה וכלפי התובע תוך פעולות בניגוד לטובת החברה ובמרמה כלפי התובע וכלפי החברה, והכול כדי לאפשר לנתבעים להתעשר שלא כדין על חשבון התובע תוך דאגה לאינטרסים האישיים שלהם ולא לאינטרסים של החברה.

סיכום:

36. מהאמור לעיל, ניתן להיווכח, כיצד מנהלים המשיבים את החברה במרמה ותוך גזל כספי החברה, תוך עושק של החברה וקיפוח של המבקש כבעל מניות בחברה ומתוך ראיית טובתם של בעלי השליטה בלבד.

37. התובע ייטען כי המקובץ לעיל אינו מותיר מקום לספק כי הנתבעים נוהגים בחברה כבנכס פרטי שלהם, ובניגוד לכל דין, במקום לרכוש את מניותיו של התובע בחרו הנתבעים לעשוק את החברה ואותו ולהתעשר שלא כדין על חשבונו.

38. לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד, להורות, כמפורט בפרק הסעדים לעיל.

________________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ התובע

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×