• מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

"מה אומר חוזה הטיפול שבין רופא ומטופליו ומהי "הסכמה מדעת

1 1 1 1 1 (0 Votes)
הסכמה מדעת

בכל טיפול בין רופא/ה לחולה נחתם הסכם (אף אם לא בוצע בכתב !!!) שאת מחיר הפרתו ישלם החולה לא בכסף, אלא בנזק גוף, לעיתים בלתי הפיך. כמו בכל הסכם, על שני הצדדים חלות חובות אשר עליהם למלא. במאמר זה יפרט על קצה המזלג עו"ד שלמה ברמץ את נסיון משרדו כמשרד עורך דין רשלנות רפואית את חובות שחלות על החולה וכמו כן על החובות שחלות על הרופא\ה מתוקף חוק זכויות החולה תשנ"ו- 1996 ובמשמעותו של המושג "הסכמה מדעת" המופיע בחוק זה. 

 

במאמר זה נדון בין השאר בעניינים אלו:

 

חובות המטופל

על החולה, חלה החובה להסביר ולתאר לרופא/ה את הסיבה העיקרית שבגללה הוא/היא פנה או פנתה אליו, מבלי להסתיר כל פרט, אישי או חודרני ככל שיהיה. כאן נוצרת מערכת אמון בלתי מסויגת בין המטופל לרופא. כיוון שבמקרים מסויימים הרופא יהיה האדם הראשון והיחיד, החודר לפרטיותו של החולה, שעד היום נשמרה בקפידה. 

בשל בנייתה של מערכת אמון זו, רואה החולה ברופא/ה כמושיע ב"חלוק הלבן", ולכן הוא מצפה לטיפול הטוב ביותר שקיים על מנת להבריא, אך בתנאי אחד: שלא תיפגע חירותו להחליט על גופו.

 

חובות הרופא

על הרופא/ה, בשל העובדה שמדובר ב"חיים" של אדם, חלה אחריות אבסולוטית. זו היא אחריות גבוהה ביותר ואין להשוות אותה לאחריות אחרות ביחסים שבין נותני שירות ללקוחות. למשל: בין מוסך לבעל רכב בין מהנדס בנין לבעל בית, בין רוקח לחולה וכו'. לשם כך חוקק חוק זכויות החולה תשנ"ו- 1996 המגדיר את היחסים בין רופא/ה למטופל/ת בכל הקשור לזכות החולה לדעת. בין היתר מכתיב החוק לרופא/ה את גודל יריעת המידע שעליו לפרוס בפני החולה לצורך קבלת הסכמת החולה לטיפול.

בעגה המשפטית מכנים את המידע הזה שנמסר מהרופא לחולה "הסכמה מדעת".

 

"הסכמה מדעת" במילים פשוטות

המחוקק הישראלי קבע כי הסכמת המטופל כשלעצמה לעבור את ההליך הרפואי היא אינה מספקת. ההסכמה חייבת להיות הסכמה תוך ידיעה והבנה מלאה. כלומר, הסכמה מתוך ידיעה של כל האפשרויות העומדות בפני המטופל, הסיכונים והסיכויים, דרכי פעולה אחרות וכדומה ווידוא כי המטופל אכן מבין זאת.

חולה שיוכיח כי נפגע במהלך הליך רפואי שאליו נכנס ללא הסכמה מדעת, כלומר הסכים להליך אך ללא ידעיה מלאה של חלק מהסעיפים אותם מחייב החוק, ייחשב כנפגע רשלנות רפואית. נקדים את הסוף ונאמר כבר בשלב זה, כי רופא/ה שלא י/תפרוס את מלוא היריעה בפני החולה, עלול/ה למצוא את עצמו/ה, במידה ונגרם נזק לחולה, בתביעת רשלנות רפואית בעילה של הפרת הסכמה מדעת (בדומה לתביעה חוזית בהליך של הפרת חוזה)

 

להלן סעיף 13 לחוק זכויות החולה מדבר בגובה העיניים לכן חתוו אותו הח"מ כלשונו:

(א)."לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.

(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

(ג)המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של

בחירה מרצון ואי תלות.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו

עלולה לגרום נז חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל."

 

דגשים בנושא הסכמה מדעת:

1. מידע שעשוי להשפיע לרעה על החולה:

נדגיש ונאמר שבמידה ויש מידע שעשוי להשפיע לרעה על חולה, ובתנאי שוועדת האתיקה אישרה זאת, יכול הרופא/ה להימנע מלמסור אותו לחולה. כל זאת על מנת למנוע הרעה במצבו.

2. מידע סביר שעל הרופא לספק לחולה:

"מידע סביר" הוא אותו מידע אשר חייב/ת הרופא/ה לספק לחוליו. אולם המידע צריך להיות סביר לא ביחס לרופא/ה, כי אם מידע סביר ביחס להבנת החולה. עם זאת, (ומבלי להקל בחובת הרופא האבסולוטית) במקרים בהם מידע על סיכון כלשהו, שהסיכוי שיתממש קטן ביותר וכשמנגד מונחת הסכנה שהמטופל/ת בעקבות מידע זה, "יקבל רגליים קרות" ות/ימנע מהטיפול יכול הרופ א/ה להימנע מלמסור את אותו מידע לחולה. דומה הדבר לסיכונים הנדירים המפורטים ב"עלון לצרכן" של תרופות.

3. חובת דיווח על טיפול חדשני

לעיתים רופאים נמנעים מלסור למטופליהם מידע על טיפול חדשני שיכול לעזור במצבם. הם נמנעים מכך ,מכיוון שאותו טיפול אינו מוצע במקום עבודתם בבית החולים ו/או בקופת החולים ו/או אינו נמצא בסל הבריאות ,והם אינם מעוניינים "לשווק" מקומות אחרים. לדוגמא במקרה שהמטופלת היא הריונית וקיימת בדיקה ל"עובר ברחמו" שאינה בסל התרופות של קופות החולים אך היא קיימת ונגישה בתשלום פרטי, חלה חובה על הרופא/ה לפרטה בפני המטופל. 

במידה והרופא לא משתף את המטופל, המניע כאן הוא אינו רפואי או בעל סיכון, ולעיתים מניעתו נגועה ממניע כלכלי או אגוצנטרי ולכן במקרים רבים תחשב כרשלנות רפואית. דוגמא נוספת יכולה להיות במקרים בהם למחלתו של המטופל קיימת תרופה ניסיונית שנמצאת בהליך מחקר מתקדם ולקראת אישור סופי של ה-FDA (מנהל התרופות האמריקאי) אך הרופא לא שיתף את המטופל עם אפשרות זו. דוגמא נוספת: תרופת "OFF-LABEL" או תרופה אשר היא מחוץ לסל התרופות בישראל ושיעודה למחלה אחרת, אבל נמצאת בהליך ניסיוני מתקדם והיא עשויה להציל חייו של המטופל. על הרופא חלה חובת דיווח למטופליו על תרופות כאלו.

4. חובה להסביר לחולה את אפשרויותיו בשפתו שלו:

במדינתנו-ארץ הגלויות, בה לחלק מהציבור, העברית היא בבחינת קושי, יש לתרגם לחולה את כל המידע הרלוונטי. החולה חייב להבין בשפתו שלו את האפשרויות העומדות בפניו על מנת שהחלטתו להסכים או שלא לההסכים לקבלת הטיפול ,תחשב כ"הסכמה מדעת".

5. על הרופא לפרט לחולה את כל האפשרויות שעומדות בפניו:

נניח שקיימות שתי אפשרויות לטיפול באמצעות ניתוח. בכל אחת מהן טמון בנפרד שיעור הסיכוי מול שיעור הסיכון. במידה והרופא/ה פרט/ה רק דרך אחת לניתוח, על אף שהחולה נתן הסכמתו לניתוח בכתב, הרופא/ה הפר/ה את ההסכם שנחתם בינו/ה לחולה ופגע/ה בהסכמה מדעת. לו בחר המטופל/ת באחת משתי האפשרויות אותן הציג בפניו/ה את הרופא/ה ,וניזוק, הרי שלא ת/יוכל לחזור לרופא/ה בטענה על עוולה בשל הפרת הסכמה מדעת. 

לחילופין נניח כי במהלך הניתוח התגלה לרופא/ה, בעיה רפואית שאינה קשורה ישירות למהות הניתוח, אולם בנקיטת אצבע הוא/היא פותר/ת אותה. על הרופא/ה חל איסור מוחלט לפתור בעיה זו ככל שלא ניתנה הסכמת החולה מראש טרם הניתוח.

 

כיצד צריכה להינתן הסכמה מדעת?

הסכמה מדעת יכולה להינתן בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. ישנם מקרים רפואיים המצוינים בחוק (למשל לפני ניתוח) בהם חייבת להינתן ההסכמה מדעת של המטופל במסמך בכתב. המסמך יכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל ואת חתימתו של המטופל.

 

הסכמה מדעת במצבי חרום

בנסיבות של מצב חירום רפואי בהן הזמן קצר מידי כדי לדרוש הסכמה מדעת אם בשל נסיבות החירום, או עקב מצבו הגופני או הנפשי של המטופל לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; יהיה רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל.

 

חובת הרופא לתעד הסכמה מדעת

על הרופא/ה חלה חובה לתעד בכתב את פרטי המטופל ואת פרטי המקרה. במסכרת חובה זו מוטלת על הרופא החובה לתעד את הפרטים להלן: 


א. פרטי זהותו המטופל\ת

ב. תלונות המטופל במלואן

ג. פרטי עברו הרפואי

ד. את אבחנתו המדויקת

ה. את המלצתו לדרכי הטיפול עליהן המליץ

 

חריגה מדרישה זו לתיעוד רפואי הינה בבחינת נזק שנגרם למידע המכונה "נזק ראייתי" ועלולה לפגוע בתיעוד המאשר שניתנה הסכמה מדעת.

 

הסכמה מדעת – סיכום

במאמר זה סקרנו את עיקרי הדברים הנוגעים להסכמה מדעת וקצרה היריעה מלפרט את כולם. אולם אין ספק כי האחריות המוטלת על כתפי הרופא/ה היא בעלת משמעות רבה וכל סטייה ממנה פוגעת בחולה. כל פגיעה כזו בחולה עלולה להיתרגם לרשלנות רפואית.

 

 

צרו איתנו קשר

כתובת   אבא הלל 7 רמת גן 5252204
טלפון   03-6129124
whatsapp   בוואטסאפ (הכפתור מימין למטה)
דואר אלקטרוני   office@barelaw.co.il 
טופס הודעה   בטופס הודעה (בהמשך הדף)
פורומים משפטיים   בפורומים המשפטיים שלנו

לייעוץ ראשוני, צרו קשר

  • 1