• מסתבר שעל כל דבר יש לי מה להגיד - בלוג אישי

  • 1

האלוהים ברא את האדם ישר, והמה חיפשו חשבונות רבים

1 1 1 1 1 (0 Votes)
האלוהים ברא את האדם ישר....

''האלוהים ברא את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים''. המשפט הזה, שלקוח מספר קהלת היה לי בראש הרבה זמן. לא ידעתי אם אני מבין אותו או לא מבין אותו. לרגע הבנתי, ולרגע לא. עד שיום שבת אחד, כשאת שאריות האוכל הבאתי לחתולים בחצר הבנתי פתאום מה זה ''ישר'', ואוטומטית הבנתי גם מה זה ''חשבונות רבים''.

החתולה בחצר המליטה לפני חודש חודשיים, הגורים כבר היו די עצמאיים ואוכלים לבד, אבל כמובן עדיין קטנים וזקוקים לה מאד.

באיזור יש הרבה חתולים אחרים ויש קטע לחתולים כשמביאים להם אוכל, הם לא מסוגלים להיות בשקט. תמיד חשבתי איזה מפגרים הם, תהיו בשקט, תאכלו וככה החתולים האחרים לא יציקו לכם באמצע הארוחה. אבל לא, הם עושים מלא רעש כדי שכל השכונה תבוא ותאכל איתם. בכל מקרה כשהוצאתי את שאריות האוכל אז כרגיל החתולה שהייתה בחצר ייללה, וכמובן כל החתולים הארסים של השכונה הגיעו לאכול איתה.

אבל אז שמתי לב לדבר שהסתכלתי עליו ממש נדהם. בדרך כלל הם נורא רבים וכועסים אחד על השני כשהם אוכלים. הם מאיימים, צורחים ואפילו שורטים בקטנה מי שמתקרב כשהם אוכלים. אבל במקרה הזה, כשהחתולה הזו באה עם הגורים שלה לאכול, הם ישבו בצד, כולל חתולים שהיו פי 2 מהאמא בגודל, חיכו בסבלנות שכל הגורים יאכלו קודם, כשהאמא מסתכלת מסביב במבט מאיים לוודא שאף אחד לא מתקרב. רק אחרי שהם סיימו לאכול, רק אז הם התקרבו ואכלו גם הם.

ואני לא יודע למה, אבל החתולה הזו והגורים שלה פתאום הזכירו לי ציווי של היהדות לגבי אלמנות ויתומים : ''כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן: אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ'' היהדות בכלל מזהירה שלא להתעמר באלמנות ויתומים בכמה וכמה הזדמנויות והרי אנחנו יודעים בלב שצריך להיות רגישים ורחמנים אליהם, אז למה להזהיר כל כך הרבה?

ופתאום נפל לי האסימון שהחתולים האלו, היצורים האלו יודעים לגמרי מה זה ''ישר''. הם יודעים שלא משנה כמה הם רעבים בעצמם - עם אמא והגורים שלה אוכלים, אז ממתינים. ואם תחשבו על זה, זה לא פחות ממדהים - הרי הרעב הפרימיטיבי שלהם אמור היה להיות חזק הרבה יותר להיות הרבה יותר מאינסטינקט של להמתין שגורים כמעט חסרי הגנה יאכלו.

ואילו אנחנו, בני האדם, תמיד מחפשים ''חשבונות רבים''. אנחנו ''באינסטינקט'' הרי תמיד יודעים מה זה ''ישר''. אנחנו יודעים תמיד מה זה נכון וצודק. ילד בן שנתיים מבין כבר שמשהו עקום שנותנים לילד אחר יותר במבות ממה שנתנו לו אז הוא צורח על אי הצדק הזה.

אבל ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו ''מבקשים חשבונות רבים''. אנחנו מחפשים תירוצים רבים ללמה דווקא במקרה הזה והזה, למרות שבלב פנימה אנחנו יודעים שמשהו עקום - יש לנו סיבות רבות למה מגיע לנו הפעם, רק הפעם לסטות ממה שברור לנו שהוא ישר על חשבון האחר.

ולזה כנראה התכוון קהלת כשהוא אמר שנבראנו ישר, אבל אנחנו מחפשים חשבונות רבים. זה לא תמיד קל אבל יש משהו מאד משחרר ומרגיש אמיתי בלהיות ישר וללכת עם מה שהלב שלך אומר, פשוט כי ככה נבראנו. לעומת זאת שימו לב בכביש כשאתם מבקשים להשתלב בנתיב והנהג האחר לא נותן לכם - יש לו המון סיבות למה לא לתת לכם להשתלב אבל הלב שלו יודע שזה לא בסדר להתנהג ככה - לכן הוא אף פעם לא יעז להסתכל לכם בפנים כשהוא מתעלם ממכם וחוסם שלא תשתלבו.

כשאנחנו שמים את הלב בצד, ומחפשים חשבונות רבים אנחנו יודעים שמשהו בנו עקום לכם אנחנו מתביישים לפעמים להסתכל על עצמנו במראה. נראה לי שהרבה יותר קל פשוט להיות ישר, ואת החשבונות הרבים להשאיר לרואי החשבון שבינינו.

 

 

הבלוג בפייסבוק

  • 1