צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

עא 116/82 עמיקם לבנת נ' יצחק טולידאנו

1 1 1 1 1 (0 Votes)

חזרה למאמר משרדנו "ביטול חוזה"

חזרה למאמר משרדנו "ביטול הסכם"


ערעור אזרחי מס' 116/82

.1עמיקם לבנת
.2זיוה לבנת
נגד
.1יצחק טולידאנו
.2דוריס טולידאנו

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[15.7.85]
לפני הנשיא מ' שמגר והשופטים ג' בך, א' גולדברג

מיני-רציו:
* דיון אזרחי – פסק-דין – בהסכמה
* חוזים – ביטול – עילות ביטול

על פי צו מניעה, שניתן בבית-משפט השלום, נאסר על המשיבים לקיים בחצרם עסק של קוסמטיקה. בערעור על ההחלטה ליתן צו מניעה הגיעו הצדדים להסכם, לפיו, בין היתר, המשך קיום העסק יותנה בהקמת גדר על-ידי המשיבים, שתפריד בין חלקתם לבין חלקת המערערים. ההסכם קיבל תוקף של פסק-דין. הגדר לא הוקמה על-ידי המשיבים, והמערערים עמדו על ביצוע החיוב להקימה, הגם שהמשיבים הפסיקו את עיסוקם כליל. בית המשפט קמא החליט, כי אם העסק אינו מתנהל, הרי תכליתו של ההסכם נפלה; היה בהסכם תנאי מפסיק, והוא, כי אם לא תוקם הגדר, לא יהיו המשיבים זכאים להקים מכון לקומסטיקה, ואין לאכוף הסכם - המתבטל מעצמו עקב אי-הקמת הגדר. מכאן הערעור.

בית המשפט העליון פסק:


א. (1) הסכם יש לקיים, ופסק-דין יש לכבד, ופסק-דין המאשר הסכם דינו - מבחינת החיוב שבו - כפסק-דין, שניתן על יסוד הכרעה לגוף העניין.
(2) פסק-דין המאשר הסכם ממוזגות ומשולבות בו שתי תכונות מצטברות, והן אלו של הסכם ואלו של פסק-דין.
(3) פסק הדין ניתן לביטול בשל פגם העשוי לבטל חוזה, יהיה זה בשל טעם המעוגן בעקרונותיהם של דיני החוזים, ויהיה זה בשל טעם שבכשרותם של הצדדים לחוזה או בשל טעם אחר, היורד לשורש תקפותו של החוזה.
(4) כל עוד פסק הדין שריר וקיים ולא בוטל כדין, אין בפגמים בחוזה כדי להפחית כהוא זה מתוקפו של פסק הדין.
ב. (1) מי שמבקש לבטל פסק-דין, אשר אושר על יסוד הסכמה שאליה הגיעו הצדדים, בשל פגם בהסכם, צריך להגיש תביעה לביטול, להבדיל מערעור על פסק הדין, ועליו הראיה, שאכן בק בחוזה אחד מהפגמים, היכולים לשמש עילה לביטולו; בתביעה יתבקש ביטולם של ההסכם ושל פסק הדין שניתן על יסודו.
(2) צד, הטוען שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין או בפסק הדין - כולל מקרה בו נטען כי פסק הדין ניתן רק בלחצו של בית המשפט - יגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר.
ג. (1) לצד העילות לביטולו של הסכם שאושר בפסק-דין, שעניינן דיני החוזים או כשרות הצדדים, מכיר החוק גם בעילה לביטולו של הסכם שאושר, המעוגנת בשינוי מהותי בנסיבות.
(2) אין המדובר בשינוי קל ערך או שיגרתי, שהרי אחרת לא ייתמו ההתדיינויות ולא יהיה אמון בהסכמים, הנכרתים בין מתדיינים המבקשים אישורו של בית המשפט להסכמתם. מדובר אך ורק בנסיבות, היוצרות בעליל מצב של אי-צדק.
(3) בנסיבות דנן, מצדיק שינוי הנסיבות - כפועל יוצא - גם שינוי תוקפו של פסק או של צו, כי משמעות דרישתם של המערערים היא, כי נדרשת בעליל אך ורק פעולה חד-צדדית, שאין לה הצדקה עניינית.
(4) תוצאה כאמור אינה בלתי אפשרית, שהרי אין לדרוש מבעל דין, המבקש קיומה של התחייבות, שיוסיף ויוכיח, כי ניתנה תמורה או כי היתה הסכמה, הכל לפי אופיו ולפי מועדו של העניין, אך יש נסיבות יוצאות דופן, בהן ישלול חוש הצדק כפיית ביצוע, שהפכה למנותקת לחלוטין מרקעה ומסיבתה.

פסקי-דין של בית המשפט העליון שאוזכרו:
[1] ע"א 511/78 י' מ' דלהרוזה נ' ל' דלהרוזה, פ"ד לג(1) .449
[2] ע"א 442/83 מ' קם נ' ד' קם, פ"ד לח(1) .767

הערות:
לשינוי פסק-דין שניתן בהסכמה ראה: ע"א 476/80 מ' מאירוביץ נ' ר' מאירוביץ, פ"ד לה(3) 548; ע"א 177/81, 201ר' גלעדי ואח' נ' י' גלעדי; י' גלעדי נ' ר' גלעדי ואח’, פ"ד לו(3) .179
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הנשיא התורן, הגב' ח' אבנור) מיום 31.12.81בה"פ 532/81. הערעור נדחה.

י' ז' פידגוט - בשם המערערים;
ב' טולידאנו - בשם המשיבים.

פסק-דין

הנשיא מ' שמגר: .1המערערים והמשיבים גרים בשכנות זה לזה. על-פי צו מניעה, שניתן בבית-משפט השלום, נאסר קיום עסק של קוסמטיקה בחצרם של המשיבים. המשיבים הגישו ערעור, ובשלב זה הגיעו הצדדים להסכם, בו נכללו, בין היתר, ההוראות הבאות:
"והואיל: ובית משפט השלום בתל אביב (ת"א 15963/76) הוציא צו מניעה נגד טולידנו האוסר עליהם כל שימוש במגרש טולידנו והמבנים הבנויים עליו לצורך מכון לקוסמטיקה, מכון ליופי או כל שימוש אחר שאינו למגורים.

והואיל: וטולידנו הגישו לביהמ"ש המחוזי בת"א ערעור ע"א 298/78 על החלטת בית משפט בת"א 15963/76 הנ"ל.
והואיל: וברצון טולידנו להמשיך ולקיים את העסק של מכון

לקוסמטיקה במגרש טולידנו.
והואיל: וליבנת מתנים את הסכמתם להמשך קיום העסק הנ"ל בהקמת גדר כאמור בהסכם זה ובמילוי יתר תני הסכם זה.
והואיל: וברצון הצדדים להגיע לידי הסדר בדבר הקמת גדר בגבול המשותף שבין מגרשיהם ובדבר ישוב הסכסוכים ביניהם...
טולידנו מתחייב ומקבל על עצמו להקים על חשבונו גדר כאמור להלן אשר תפריד בין חלקותיהם דהיינו לכל אורך הגבול המשותף שבין מגרש טולידנו לבין מגרש ליבנת (להלן - הגדר)".

הסכם זה קיבל תוקף של פסק-דין.
.2הגדר לא הוקמה, ונפתחו הליכים, אשר לא כל פרטיהם הם עניין לכאן. בין היתר נפתחו הליכי ביזיון בית המשפט.
לאחר מכן הוגשה המרצת-פתיחה, בה נתבקש ביטול הסכם הפשרה הנ"ל, אשר נערך בין הצדדים ואשר קיבל, כאמור, תוקף של פסק-דין.

הטעמים, שהובאו בקשר לכך, היו אלה:
" .1המבקשים מלאו אחר רוחו של פסק הדין ומובנו האמיתי בכך ששינו באופן יסודי את העובדות בגינן נתבקש בית המשפט ליתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים.
.2דרישת המשיבים לאכוף על המבקשים להקים גדר בלוקים בגובה 3.20מעל פני שטח המבקשים היא בלתי צודקת בנסיבות הענין, אינה מתיישבת עם ביצוע חוזים וקיומם בתום לב ויש בה שימוש לרעה בזכות הנובעת מחוזה".
כמצוטט לעיל, מטרת ההסכם הייתה לאפשר למשיבים לנהל את עסק הקוסמטיקה ולהביא לסיום תוקפו של צו המניעה שניתן בקשר לכך. על מטרה זו ויתרו המשיבים בינתיים: הם חיסלו את עסקם, מכרו את הציוד והודיעו לרשויות המס על הפסקת העיסוק. המשך העמידה על ביצוע החיוב להקים גדר הוא, בנסיבות אלה, לטענת המשיבים, משום ניצול לרעה של הליכי המשפט.

.3בית המשפט המחוזי סבר, כי בהסכם המקורי נכלל תנאי מכללא, והוא, כי יתנהל עסק של קוסמטיקה, על-ידי כך שהמערערים יוותרו על צו המניעה, שאסר הקמת העסק על-ידי המשיבים. תנאי כאמור עולה בבירור ממלותיו של המבוא להסכם, שצוטטו לעיל דברים דומים עלו גם מסעיף 10להסכם. משמע, אם אין מתנהלת במקום מלאכת הקמת הגדר, אין הסכמת המערערים תקפה, ולכן צו המניעה ממשיך לחול. אם העסק אינו מתנהל, הרי תכליתו של ההסכם נפלה, והמצב חוזר לקדמותו, היינו לשלב שלפני הגשת הערעור, שהופנה בשעתו נגד צו המניעה. בהסכם היה איפוא תנאי מפסיק, והוא, כי אם לא תוקם הגדר, לא יהיו המשיבים זכאים להקים מכון לקוסמטיקה. אין מקום לאכיפת ההסכם - המתבטל מעצמו עקב אי-הקמת הגדר.

על כך הערעור שלפנינו.
.4(א) בעלי הדין שלפנינו התדיינו בשעתם, לפני מתן פסק הדין הקודם לפני ערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי), כאשר טעמי הערעור סבבו סביב לצו המניעה, שניתן כדי למנוע מן המשיבים את ניהול העסק של קוסמטיקה. בשלב הדיוני האמור באו הצדדים לידי הסכם והודיעו עליו לבית המשפט, וזה אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק-דין.
(ב) הסכם יש לקיים, ופסק-דין יש לכבד, ופסק-דין המאשר הסכם דינו - מבחינת החיוב שבו - כפסק-דין, שניתן על יסוד הכרעה לגוף העניין.
(ג) מקובל עלינו, כי פסק-דין המאשר הסכם ממוזגות ומשולבות בו שתי תכונות מצטברות, והן אלו של הסכם ואלו של פסק-דין.
פסק הדין ניתן לביטול בשל פגם העשוי לבטל חוזה יהיה זה בשל טעם המעוגן בעקרונותיהם של דיני החוזים, ויהיה זה בשל טעם שבכשרותם של הצדדים לחוזה או בשל טעם אחר, היורד לשורש תקפותו של החוזה. אולם יש לזכור היטב, כי כל עוד פסק הדין שריר וקיים ולא בוטל כדין, אין בפגמים בחוזה, אשר לקיומם טוענים, כדי להפחית כהוא זה מתוקפו של פסק הדין.
מי שמבקש לבטל פסק-דין, אשר אושר על יסוד הסכמה שאליה הגיעו הצדדים, בשל פגם בהסכם, צריך להגיש תביעה לביטול (להבדיל מערעור על פסק הדין), ועליו הראיה, שאכן דבק בחוזה אחד מן הפגמים, היכולים לשמש עילה לביטולו. בתביעה יתבקש ביטולם של ההסכם ושל פסק הדין שניתן על יסודו.
(ד) כאמור לעיל, פסק הדין שאושר בהסכמה בין בעלי הדין נושא עמו אופי של הסכם ואופי של פסק-דין. הוא מורכב כאילו משני מרכיבים, והם ההסכם בין הצדדים וכן האישור שניתן לו על-ידי השופט. אם צד טוען, שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין או בפסק הדין (כולל מקרה בו נטען כי פסק הדין ניתן רק בלחצו של בית
משפט), יגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. מאידך גיסא, כאמור כבר, אם ההליך השיפוטי היה תקין, אולם נפל פגם בהסכם, אין מקום לערעור, אלא יש להגיש תביעה חדשה, שהרי בדרך כלל יש גם צורך לשמוע ראיות בקשר לפגמים שבחוזה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי - פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד) 422; ע"א 511/78 [1]; ע"א 422/83 [2], בעמ' 770).
לצד העילות לביטולו של הסכם שאושר בפסק-דין, שעניינן דיני החוזים או כשרות הצדדים, כאמור לעיל, מכיר החוק גם בעילה לביטולו של הסכם שאושר, המעוגנת בשינוי מהותי בנסיבות. יודגש בפתח הדברים, שאין המדובר בשינוי קל ערך או שיגרתי, שהרי אחרת לא ייתמו ההתדיינויות ולא יהיה אמון בהסכמים, הנכרתים בין מתדיינים המבקשים אישורו של בית המשפט להסכמתם. מדובר אך ורק בנסיבות, היוצרות בעליל מצב של אי-צדק. כפי שנאמר בע"א 422/83 [2] הנ"ל, בעמ' 771, 772:
"...גם משניתן פסק-דין המאשר הסכם, הרי אם הוכח, שמאז הינתנו חל שינוי מהותי בנסיבות, וכי יהא זה בלתי צדק להשאירו על כנו, ניתן לפתוח את העניין מחדש. פסק-דין מבוסס על מערכת נסיבות מסוימת, הקיימת בעת הינתנו, ועם שינוי הנסיבות באופן מהותי עלול המשך קיומו של פסק הדין להפוך לבלתי צודק. אגב, בכך יש דמיון מה בין פסק-דין בעניין מזונות (או למשל משמורת של ילד) לבין צווים, שהוצאתם מעוגנת מבחינת שורשיה בדיני היושר, לפיהם מורה בית-משפט על מתן צו מניעה, ויהיה זה אפילו צו מניעה קבוע (השווה larson(1917) . Et al. V. Minnesota northwestern electric ry. Coוכן 1180(1930) a.l.r68, וראה גם: ,new york) . C.j.s43
A.c. freeman, a treatise of the law of;959- 956(1945
,. 1th ed., by e.w. tuttle, vol 5,san francisco) judgments 375(1925).
כשם שניתן לפתוח מחדש פסק-דין רגיל למזונות, שניתן על יסוד הכרעתו העניינית של בית המשפט, כשמשתנות הנסיבות שינוי מהותי, כן ניתן לפתוח פסק-דין, גם אם הוא ניתן בהסכמה.
...פסק דין, שניתן בהסכמה, אין לפתחו אלא במקרים נדירים, וזאת בשל אופיו ההסכמי. ודאי שניתן לפתחו, אם הצדדים השאירו פתח לכך, במפורש או במשתמע. ראה ע"א 259/75 הנ"ל וע"א 109/75. אך גם אם לא הייתה זו כוונת הצדדים, מכוחו של בית המשפט לקרוא תניה כזו לתוך ההסכם, וזאת מאחר שיש לראות את ההסכם כמכוון למערכת עובדות ונסיבות מסוימת, כפי שהיתה בעת כריתת החוזה. כאמור, דאגו בתי המשפט בהקשר זה בעיקר לזכויות ילדים וחסרי כשרות אחרים, ומצינו כדברים האלה גם בפסיקה של ארצות-הברית:
Have taken the view(the courts) '...and generally
Prejudice the rights of such persons merely because that no consent decree or judgment will be allowed to Of the fact of consent, where, because of changed Protection, takin the broad view that the power conditions, interference therewith is required for their .regarding such matters is plenary and continuous Consent does not in itself preclude the opening or also the fact that a judgment has been entered by Vacating thereof upon grounds common to other D . 2Am. Jur 46:'. Judgments or for lack of consent 841( 1962,rochester and san francisco) מגמת היסוד היא האיזון בין שני אינטרסים, היינו בין אינטרס הסופיות של פסק הדין לבין האינטרס, שלא יישאר על כנו פסק דין, שאכיפתו הפכה, עקב שינוי נסיבות, לבלתי צודקת לחלוטין.
לעניין זה נאמר ב- . 83N 957c.j.s., supra at43:
Circumstances which have arisen since the entry of modify consent decree which granted injunction, if 'the inherent powers of an equity court permit it to Is an instrument of wrong if because of the change in decree make it an 'instrument of wrong' and a decree Circumstances the moving parties are the 'victims of
-ing because of changed circumstances are so extreme oppression', that is, if the hardships they are suffer Dangers which injunction was designed to protect, and unexpected that when balanced against substantial .'equity and good conscience require a modification המטרה היא, כאמור, למנוע עיוות-דין, ולעניין זה נאמר:
Substantial principles of right and wrong, and is to 'the power to open or vacate a judgment is based upon Be exercised for the prevention of injury and the The judgmentinequitable are sometimes declared to be furtherance of justice... ...circumstances rendering . Essential to secure the modification or vacation of the( 860am. Jur. Supra, at) 'judgment
וכן:
. '...The judgment must be such as to affect the defendant(שם, שם .am. Jur) 'injuriously אחת המסקנות הנגזרות מכך היא, כי מי שמבקש תרופה כנ"ל, צריך לפעול בתום-לב ובניקיון כפיים".
.5בעלי הדין הגיעו להסכם שביניהם על יסוד רצונם של המשיבים לפטור עצמם מעולו של צו המניעה, שמנע עיסוקם בקוסמטיקה. אולם המערערים לא נתנו הסכמתם לוויתור על ההפעלה של האיסור - שנקבע בצו המניעה. האיסור נותר בעינו, וכל עוד לא נבנתה הגדר - לא היה מאומה, שגרע כהוא זה מזכויותיהם של המערערים, כפי שהיו בידיהם לפני שבעלי הדין כרתו את ההסכם שביניהם.
אומד דעתם של הצדדים לחוזה מעלה את המסקנה, כי המשיבים לא היו מסכימים לקבל על עצמם את בנייתה של גדר גבוהה (כה גבוהה עד שוועדת התכנון לא אישרה הקמתה באופן מלא כמוסכם בחוזה), אלמלא ראו בכך דרך לקיום עסק הקוסמטיקה; והיפוכו של דבר, לו ידעו, כי לא יקיימו את העסק, לא היו נוטלים על עצמם התחייבות להקמת הגדר.
דרישה מן המשיבים, כי יקימו את הגדר למרות שהם מוסיפים לכבד את צו המניעה ולמרות שהם אינם מקבלים תמורה כלשהי עבור ההוצאה הכספית ועבור הטרחה, אינה מתקבלת על הדעת, וסביר ביותר ללמוד מן החוזה, שסבב מפורשות סביב העסק וסביב צו המניעה, כי בהעדר עסק של קוסמטיקה גם אין חיוב בהקמת הגדר. אין לפרש את החוזה כך שיש להקים את הגדר בכל מצב ובכל תנאי.
.6לאור האמור לעיל ניתן להגיע לתוצאה, שנתגבשה בידי הערכאה הראשונה, בשתי דרכים:
(א) אכן, ניתן היה לראות בהפסקת קיומו של עסק הקוסמטיקה תנאי מתלה, אשר עם חדלו להתקיים גם חדלה החובה להקים את הגדר. טולידאנו היה רשאי להפסיק את ניהול העסק לפי רצונו, וצו המניעה, שניתן על-ידי בית המשפט, היה שריר וקיים ונשאר שריר וקיים, בין אם העסק מתנהל ובין אם לאו. אולם הקמת הגדר הייתה פועל יוצא של הרצון לנהל עסק קוסמטיקה למרות צו המניעה, ואם הגדר לא הוקמה, לא נגרע ממילא מאומה מכוחו של צו המניעה.
(ב) ניתן להגיע למסקנה דומה גם תוך בדיקת הנסיבות החדשות, שנוצרו על-ידי הפסקת העיסוק בקוסמטיקה. יהיה זה בלתי צודק באופן ברור וגלוי, אם ידרשו מבעל דין ביצועה של עבודה, שהיא בגדר תמורה לוויתורו של בעל הדין שכנגד על הפעלתו
של צו מניעה, כאשר צו המניעה אינו מופסק אלא ממשיך לפעול פעולתו ואינו מותנה להלכה או למעשה, וכאשר אין גם כל כוונה לבקש בשלב מאוחר יותר את אי-הפעלתו של צו המניעה.
שינוי הנסיבות מצדיק - כפועל יוצא - גם שינוי תוקפו של פסק או של צו, כי משמעות דרישתם של המערערים היא, כי נדרשת בעליל אך ורק פעולה חד-צדדית, שאין לה הצדקה עניינית. תוצאה כאמור אינה בלתי אפשרית, שהרי אין לדרוש מבעל דין, המבקש קיומה של התחייבות, שיוסיף ויוכיח, כי ניתנה תמורה או כי הייתה הסכמה, הכול לפי אופיו של העניין ולפי ועדו. אך יש נסיבות יוצאות דופן, בהן ישלול חוש הצדק כפיית ביצוע, שהפכה למנותקת לחלוטין מרקעה ומסיבתה.

אשר-על-כן הייתי דוחה את הערעור.
המערערים יישאו בהוצאותיהם של המשיבים בלוויית הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל בסכום של 000,000, 1שקלים.

השופט ג' בך: אני מסכים.
השופט א' גולדברג: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא.

5129371
54678313

ניתן היום, כ"ו בתמוז תשמ"ה (15.7.85).

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×