צור קשר

  • מאמרים הוצאה לפועל ופשיטת רגל

  • 1

עא 1925/95 מלכה רפאל נ' בנק הבנייה לישראל

5 1 1 1 1 1 (1 Vote)

חזרה למאמר משרדנו "התנגדות לביצוע שטר"


בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1925/95

בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופט צ' א' טל כבוד השופט י' טירקל

המערער: מלכה רפאל

נגד
המשיב: בנק הבנייה לישראל
ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי
בתל אביב מיום 18.12.94בתיק 1652/92שניתן על ידי כבוד השופטים: א' אבן ארי, ד' בר אופיר, ר' שטרנברג - אליעז.
תאריך הישיבה: ל' בסיון תשנ"ו (17.6.96)

בשם המערער: עו"ד תל - צור

בשם המשיב: עו"ד מודלין

פסק-דין


השופט י. טירקל: - .1ביום 14.2.84עשו המערער וחברת קלרין דירות בע"מ (להלן - "קלרין") חוזה לפיו היה המערער אמור לרכוש מקלרין בית באשדוד. בהתאם לחוזה מסר המערער לקלריןבמעמד החתימה שבעה שטרי חוב שעליהם חתם על החלק, בלי שצוינו בהם הסכומים ומועדיהפרעון. קלרין הפקידה את השטרות אצל המשיב. ביום 11.2.86פורקה קלרין וביום 19.10.88הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערער על פי השטרות. בית משפט השלום דחה את התביעה, אולם בית המשפט המחוזי, ברוב דעות, (כבוד השופטים א' אבן ארי וד' בר אופיר) ביטל את פסק דינו של בית משפט השלום. דעת המיעוט (כבוד השופטת ר' שטרנברג - אליעז) היתה שיש לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו של בית משפט השלום.
מכאן ערעורו של המערער, אחרי נטילת רשות.
.2אין מחלוקת בין בעלי הדין כי ביחסים שבין המערער לבין קלרין נכשלה
התמורה לחלוטין הואיל והמערער לא קיבל מקלרין את הבית שהיה אמור לקבל. אף על פי כן סברו שופטי הרוב שהמשיב היה רשאי להציג את השטרות לפרעון הואיל והוצגו בעת שחשבונותיה של קלרין אצל המשיב היו ביתרת חובה, "ולנוכח קיומה של יתרת חוב במערכת היחסים שבין קלרין לבנק גובשה זכות המימוש בשטרות הללו ומסירתם לבנק הושלמה". לפיכך היה המשיב רשאי לעשות כן בהיותו אוחז בעד ערך.
שופטת המיעוט ביססה את הנמקתה על כך שמועדי הפרעון והסכומים שהכניסה קלרין
בשטרות לא היו בהתאם לחוזה בינה לבין המערער. לפיכך לא הושלמה המסירה וקלרין, שהחזיקה בשטרות בנאמנות עבור המערער, לא היתה רשאית לסחרם למשיב. עוד סברה כי סיחורם של השטרות למשיב על ידי קלרין תוך חריגה מההרשאה היה בגדר מעילה באמון. לפיכך, משהופר החוזה התבטלה זכות הקניין של קלרין בשטרות והיה עליה להשיבם למערער. לדעתה גם לא עלה בידי המשיב להוכיח שהוא אוחז כשורה. זאת מן הטעם שנהג שלא בתום לב - מחמת ידיעתו שמצבה של קלרין רעוע - וכן מן הטעם שלא הוכיח שביום פרעון כל שטר ושטר היתה למשיב עילת תביעה נגד קלרין.
.3נראית לנו דעת המיעוט מדעת הרוב וזאת על פי כל נימוקיה של שופטת המיעוט ובמיוחד על פי שנים מהם:
כפי שנאמר בחוזה בפירוש הותנה כל תשלום בהשלמתו של שלב בבניית הבית. התשלום האחרון נקבע למועד מסירתו לרשות המערער. לפי החוזה היה על המערער למסור לקלרין שטרי חוב עשויים על ידו בסכומים ובזמני הפרעון כאמור לעיל (הדגשה שלי - י.ט.). כאשר השלימה קלרין בשטרות את הסכומים ואת התאריכים, וסיחרה אותם לבנק, עשתה זאת בידיעה ברורה שלא התקיים שלב כלשהו של הבנייה. באותו מועד לא הושלמה, אפוא, מסירת השטרות לקלרין ופעולותיה היו בניגוד לחובת הנאמנות שלה כלפי המערער ובניגוד להרשאה שניתנה לה לפי החוזה.

ט' שטרסברג-כהן 54678313-1925/95

5129371
54678313 על פגמים אלה יכולה היתה לגבור רק אחיזה כשורה של המשיב, אולם זה לא עמד בתנאים הנדרשים לשם כך, הואיל ולא הראה שנטל את השטרות בתום לב ובעד ערך, כפי שפירטה שופטת המיעוט בחוות דעתה.
.4לפיכך אנו מבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומחזירים על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום.
המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 000, 10ש"ח.

ניתן היום, כ"ח בשבט תשנ"ז (5.2.97).
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...