צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

עא 3102/95 יגאל כהן נ' שמואל כהן

5 1 1 1 1 1 (1 Vote)

ערעור אזרחי מס' 3102/95

יגאל כהן
נגד
.1שמואל כהן
.2יהודה איסטמן
.3עזרא כהן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[20.5.96]
לפני המשנה לנשיא ש' לוין והשופטות ט' שטרסברג-כהן, ד' ביניש

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ס"ח 118, סעיפים 41, 47- הצעת חוק החוזים (חלק כללי), תש"ל-1970, ה"ח 129, סעיף 49- חוק המכר, תשכ"ח-1968, ס"ח 98, סעיפים 9(א), 21- חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, ס"ח .156

מיני-רציו:
* חוזים – גמירת-דעת – משמעותה
* חוזים – זיכרון-דברים – תוקפו
* חוזים – מכר – השלמת פרטים
* קניין – מקרקעין – התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין

בין בעלי הדין נחתם זיכרון-דברים שעניינו מכירת נכס מקרקעין. טענת המערער להיעדר גמירות-דעת ומסוימות נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. מכאן הערעור.

בית המשפט העליון פסק:


א. (1) גמירות-דעת ומסוימות הן היסודות הדרושים ליצירת חוזה מחייב. גמירות-דעת נקבעת על-ידי התחקות אחר כוונת הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב ביניהם בשלב החתימה על זיכרון הדברים. על כוונה כזו ניתן ללמוד מתוך זיכרון הדברים, מהתרחשויות ומהתנהגות שקדמו לחתימתו ומאלה שהתרחשו במהלך החתימה ולאחריה. אין גמירות הדעת תלויה בתחושותיהם הסובייקטיביות של הצדדים, והיא נבחנת על-פי אמת מידה של האדם הסביר ( 743ב-ג).
(2) (בעקבות "א 158/77[2]) אם "נוסחת הקשר" היא כי זיכרון הדברים "כפוף לחוזה פורמאלי", הרי יש בכך כדי להצביע על כוונת הצדדים לראות בזיכרון הדברים שלב ביניים בלבד במשא ומתן. לעומת זאת, אם "נוסחת הקשר" היא כי הצדדים חותמים על זיכרון הדברים עד שיוכן חוזה פורמאלי, הרי משמעות הדברים היא שרצון הצדדים הוא שזיכרון הדברים ייכנס לתוקפו מיד ( 743ד-ו).
(3) במקרה דנן, זיכרון הדברים מכיל פרטים מהותיים המעידים על רצונם של הצדדים להתקשר איש עם רעהו בקשר משפטי מחייב. אף שאין להתעלם מן העובדה שהוסכם בו כי שבוע לאחר מכן ייחתם חוזה מפורט בין הצדדים, יש לראות אמירה זאת כ"נוסחת קשר" שלפיה הצדדים לא התנו או השעו את תוקף זיכרון הדברים בחתימת חוזה ( 743ג-ד).
(4) במקרה דנן, גם אם ניתן היה להסיק כי נוצרה חזקה שלפיה הסכמת הצדדים לחתום על חוזה מאוחר מלמדת על כך שלא ראו בזיכרון הדברים בסיס להתקשרות מחייבת, נסתרה

חזקה זאת מכוח התנהגותם ומעשיהם של הצדדים ובמיוחד של המערער, לפני החתימה על זיכרון הדברים תוך כדי החתימה ואחריה – התנהגות באופן המלמד כי הם ראו בזיכרון הדברים חוזה מחייב. גם אם בדיעבד לא שבע המערער נחת מהמחיר שסוכם בזיכרון דברים, אין בכך כדי לפגוע במסקנה כי בשעת החתימה התגבש אצל הצדדים הרצון ליצור קשר משפטי מחייב ( 743ז- 744ה).
ב. (1) עם התנאים הדרושים ליצירת התקשרות מחייבת נמנים שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העיסקה, המחיר, זמני התשלום, הוצאות ומסים וכיוצא באלה, אם אין בעניינם הוראה אחרת בחוק. עם זאת, ניתן להשלים – לצורך השתכללות זיכרון-דברים לכדי חוזה מחייב – פרטים חסרים, על-ידי פנייה לחוק או לנוהג, אם הנתונים והתנאים ההכרחיים שלא פורטו בו הינם מן הסוג הניתן להשלמה "נורמאטיבית", על-פי החוק או הנוהג. ההנחה המובלעת בהסדר השלמה זה היא, שאילו היה מתקיים משא ומתן בין הצדדים, היו הם מגיעים להסדר הקבוע בחוק או בנוהג ( 744ז- 745א).
(2) בהידרש בית המשפט למחלוקת שבין הצדדים ובבואו לשקול מהו האינטרס אשר ראוי כי תוקנה לו הבכורה, יבדוק בין היתר שמא מנסה מי מהצדדים להתנער מהתחייבותו התקפה באמתלה של היעדר מסוימות. על בית המשפט להימנע מלהפוך מגורם שתפקידו להכריע בסכסוכים, לגורם המעורב בבניית העיסקאות. אל לו "להגניב", דרך קביעת אומד דעתם של הצדדים לחוזה, את אומד דעתו שלו לגבי התוצאה הצודקת לפי הערכתו. שומה עליו להיזהר מפני התערבת מופרזת בתוכן העיסקה, כדי לא "ליצור" חוזה במקום הצדדים, כפי שחובה עליו לחייב את הצדדים לקיים חוזה שהשתכלל, אם אכן השתכלל חוזה כזה ( 745ג-ו).
(3) במקרה דנן, זיכרון הדברים איננו מצוי בגבול המינימאליסטי של פירוט. הוא מכיל את הפירוט המהווה את הגרעין הקשה של חוזה מחייב. הפרטים הנכללים בו הם: מהות העיסקה, זיהוי הצדדים, ציון החלק הנמכר, זיהוי הנכס, קביעת התמורה. חסרים בו מועד "מסירת החזקה", השער שלפיו תשולם התמורה, מועדי תשלומה ותשלום מסים ( 745ז- 746א).
(4) במקרה דנן, אף שרשימת הפרטים החסרים אינה קצרה מרשימת הפרטים המצויים בזיכרון הדברים, משקלם הסגולי של הפרטים המופיעים בזיכרון הדברים, מהותם וחיוניותם עולים לאין ערוך על הפרטים החסרים, הניתנים להשלמה ללא קושי, בהתאם למבחנים שנקבעו בחוק ובפסיקה, והם: כוונת הצדדים ¬מפורשת או מכללא, נוהג בין הצדדים, נוהג כללי, חוק ופרשנות ( 746א-ב).
(5) במקרה דנן, ננקבה התמורה בדולרים, ולא נקבע באיזה מטבע יבוצע התשלום, ואם בשקלים, לפי איזה שער תחושב התמורה. פרט זה ניתן להשלמה לפי החוק, שכן סעיף 47לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כי חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ ששלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לבצעו במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום ( 746ג-ד).
(6) במקרה דנן, לא נקבע בזיכרון הדברים המועד לתשלום התמורה. עם זאת, ניתן להשלים את החסר על-ידי קריאה לתוך זיכרון הדברים שהתשלום יהא סמוך לאחר החתימה על זיכרון הדברים, וניתן להיעזר בכך בהוראות סטטוטוריות דוגמת סעיפים 9(א) ו- 21לחוק
המכר, תשכ"ח-1968, וסעיף 41לחוק החוזים (חלק כללי). השלמה כזאת עולה בקנה אחד גם עם כוונת המערער ועם אינטרס המשיב 1( 746ד-ז).
ג. הסדרת חובת תשלום המסים היא פרט חיוני בחוזה מכר מקרקעין. בהיעדר הסדר מפורש בנדון, בזיכרון הדברים, יוטל המס על הצד האמור לשאת בו על-פי דין. חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, מטיל את חובת תשלום המס על המוכר ( 746ז- 747א).
ד. (1) לצורך גיבושה של דרישת המסוימות, די שהחוזה יהא שלם ואין צורך שיהיה מושלם. ניתן לבצע השלמה מכוח דין גם כאשר הצדדים ייחסו חשיבות לנושא ולסוגיה שזכרה לא בא בהסכם, ובלבד שלא הותירו את העניין למשא ומתן מאוחר או לא דחו בדרך אחרת את תחולתן של הוראות ההשלמה ( 747ה, ו-ז).
(2) במקרה דנן, שותק זיכרון הדברים בנושא מועד מסירת החזקה. הנושא א הושאר למשא ומתן ולא נדחו הוראות ההשלמה שבחוק. לכאורה, מאחר שהנכס מושכר רובו ככולו בשכירות מוגנת, אין למועד מסירת החזקה אותה משמעות שיש לו כשמדובר בנכס פנוי. הנכס נושא פירות, ו"המסירה", מתבטאת בהעברת הזכות לפירות. אין כל קושי לכרוך את מועד העברת זכות זו עם מועד התשלום, שהוא, באופן רגיל, המועד המוקדם ביותר שבו זכאי הקונה ליהנות מן הפירות בהיעדר תניה אחרת. מן העובדה שלא נזכר בזיכרון-דברים המועד למסירת החזקה יש – וניתן – ללמוד כי הצדדים לא ייחסו לכך חשיבות רבה, ומכאן שהתכוונו לקיום בתוך זמן סביר ( 747ג-ד, ה).
ה. במקרה דנן, אמנם הקונים הם שניים הנושאים בחלקים שונים בתשלום המחיר ולא נקבע חלקו של כל קונה בבעלות הנרכשת, אולם אין המוכר צריך להיות מוטרד מהחלוקה בין קונים, שכן הם יוכלו להסכים ביניהם באילו חלקים יירשם כל אחד, ואם לא יסכימו, ייצא המוכר ידי חובתו אם יעביר להם כפי חלקיהם בתמורה ( 747ז- 748א).
פסקי-דין של בית המשפט העליון שאוזכרו:
[1] ע"א 342/89ג. ז. רכסים בע"מ ואח' נ' פ' גרופר, פ"ד מו (2) .724
[2] ע"א 158/77רבינאי נ' חברת מן מדקד בע"מ (בפירוק), פ"ד לג (2) .281
[3] ע"א 692/86, 693יעק בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת ואח'; גת ואח' נ' יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ, פ"ד מד (1) .57
[4] ע"א 649/73קפולסקי נ' גני גולן בע"מ ואח’, פ"ד כח (2) .291
[5] ע"א 651/72פסטרנק נ' חברת יוסף לוי פתח-תקוה בע"מ ואח’, פ"ד כח (1).617
[6] ע"א 868/75לנדמן נ' קפלן ואח’, פ"ד לב (1) .146
[7] ע"א 579/83ה' זוננשטיין ואח' נ' אחים גבסו בע"מ, קבלני בנין ואח’, פ"ד מב (2) .278
[8] ע"א 554/83"אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח’, פ"ד מא (1) .282
[9] ע"א 235/75קאדרי נ' מסדר האחיות צ'רלס הקדוש, פ"ד ל (1) .800
[10] ע"א 431/82חסיד נ' פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ, פ"ד לט (4) .451
[11] ע"א 62/78זימלר ואח' נ' חברת מהנדס א. יניצקי בע"מ ואח’, פ"ד לב (3) .296

הערות:
להשלמה נורמאטיבית של חוזה מכר מקרקעין ראה: ע"א 2821/90שומרוני נ' א' רוזנבלום ואח’, פ"ד מז (1) .201
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' קמא) מיום 19.3.95בת"א .434/94הערעור נדחה.
ד"ר מ' עליאש – בשם המערער;
י' תוסיה-כהן – בשם המשיבים.

פסק-דין


השופטת ט' שטרסברג-כהן:עובדות
1. השאלה לדיון ולהכרעה היא: האם זיכרון-דברים – שעניינו מכירת בניין (להלן – הנכס) – שנחתם בין המערער לבין המשיבים ביום 9.3.94 (להלן - זיכרון הדברים), מכיל את כל היסודות הדרושים לשם שכלולו של חוזה מחייב. בית המשפט קמא השיב על שאלה זו בחיוב, ועל כך הערעור שלפנינו, שדינו להידחות.
2. המערער והמשיב 1 הם בעלים משותפים בנכס. למערער 1/6 בנכס. בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין הצדדים באשר לניהולו של הנכס, המושכר רובו ככולו לדיירים מוגנים, פנה המערער אל המשיב 1בהצעה לפירוק השיתוף בנכס, ובסופם של המגעים נערך ונחתם זיכרון-דברים (להלן – זיכרון הדברים), שמפאת חשיבותו יובא הוא במלואו:

זכרון דברים
" .1בין מר יגאל כהן ת.ז. 227749בעל ששית 1/6(ששית) של הבנין ברחוב המלך דוד 6בגוש 36חלקה 88שייקרא להלן המוכר.
.2לבין שמואל כהן ת.ז. .42088
.3ולבין מר יהודה איסטמן בעל דרכון אמריקאי 6139826- 7שנקראים הרוכשים.
.4מחיר הרכישה בסך הכל הוא 667,376$.
.5מר איסטמן יהודה ישלם מתוך הסכום סך 000,180$.
.6מר שמואל כהן ישלם מתוך סכום זה סך 667,.196
.7בשבוע הבא הצדדים יחתמו הסכם מפורט אשר כין עו"ד מנחם כהן.
נחתם היום כו' באדר תשנ"ד 9במרץ .94.
.3בא-כוח המערער מדגיש את היסודות החסרים בזיכרון הדברים ומצביע על כך כי הוסכם שייחתם חוזה מפורט. הפועל היוצא מכך הוא – לטענתו – היעדר גמירות-דעת והיעדר מסוימות.
טענות אלה אינן מקובלות עליי, כפי שלא היו מקובלות על בית המשפט קמא, וסבורה אני שזיכרון הדברים מגלם גמירות-דעת ומסוימות מספיקות הניתנות להשלמה.

גמירות-דעת
4. גמירות-דעת ומסוימות הן היסודות הדרושים ליצירת חוזה מחייב.
גמירות-דעת נקבעת על-ידי התחקות אחר כוונת הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב ביניהם בשלב החתימה על זיכרון הדברים. על כוונה כזו ניתן ללמוד מתוך זיכרון הדברים, מהתרחשויות ומהתנהגות שקדמו לחתימתו ומאלה שהתרחשו במהלך החתימה ולאחריה. אין גמירות הדעת תלויה בתחושותיהם הסובייקטיביות של הצדדים, והיא נבחנת על-פי אמת מידה של האדם הסביר (ראה ע"א 342/89ג.ז. רכסים בע"מ ואח' נ' פ' גרופר ואח' (להלן – פרשת רכסים [1]), בעמ' 736מול אותיות השוליים ד-ז).
זיכרון הדברים מכיל פרטים מהותיים המעידים על רצונם של הצדדים להתקשר איש עם רעהו בקשר משפטי מחייב. אף שאין להתעם מן העובדה שהוסכם בו כי "בשבוע הבא ייחתם חוזה מפורט בין הצדדים", יש לתת לאמירה זו את משמעותה הנכונה. אמירה זו היא "נוסחת קשר" שלפיה הצדדים לא התנו או השעו את תוקף זיכרון הדברים בחתימת חוזה.

5. על כוחה של "נוסחת הקשר" להצביע על גמירות דעת-הצדדים עמד השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 158/77רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק) (להלן – פרשת רבינאי [2]), בע"מ 287-288:
"... מקובל לומר כי אם 'נוסחת הקשר' היא כי זכרון הדברים 'כפוף לחוזה פורמלי' הרי יש בכך כדי להצביע על כוונתם של הצדדים לראות בזכרון הדברים שלב ביניים בלבד במשא ומתן ... לעומת זאת, אם 'נוסחת הקשר' היא כי הצדדים חותמים על זכרון הדברים 'עד שיוכן' חוזה פורמלי, הרי משמעות הדברים היא, שרצון הצדדים הוא שזיכרון הדברים יכנס לתוקפו מיד..." (ההדגשה שלי – ט' ש' כ').
בענייננו, נכנסת "נוסחת הקשר" לגדרה של הקטגוריה השנייה, המצביעה על כך שרצון הצדדים הוא שזיכרון הדברים ייכנס לתוקפו מיד.
6. גם לפי הגישה הגורסת כי צדדים העורכים הסכם מוקדם ומסכימים לחתום גם על חוזה, מוחזקים כמי שלא ראו בהסכם המוקדם בסיס להתקשרות המחייבת, ניתנת חזקה זו לסתירה (ע"א 692/86, 693יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' אליהו
גת ואח'; גת ואח' נ' יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ [3]).
בענייננו, אם נוצרה חזקה, נסתרת היא מכוח התנהגותם ומעשיהם של הצדדים ובמיוחד של המערער, לפני החתימה על זיכרון הדברים, תוך כדי החתימה ולאחריה. המערער, איש עסקים, הוא שיזם – באמצעות מכתב מ- 3.2.94שהופנה למשיב 1ולבעלים נוספים של המקרקעין – את פירוק השיתוף ואת המכירה. ההתקשרות בזיכרון הדברים נעשתה כ- 5שבועות מאוחר יותר (ביום 9.3.94). מכאן, שהדברים לא נעשו כלאחר יד וללא מחשבה מספקת. זאת ועוד, התמורה שנקבעה בזיכרון הדברים (667,376$) היא פרי משא ומתן, שבמסגרתו דרש המערער כ-000,400$ ובסופו של דבר הגיעו הצדדים לידי הסכמה על הסכום שבזיכרון הדברים (ראה עדותו של המשיב 1בעמ' 3לפרוטוקול מיום 27.2.95שורה 24ואילך).
7. גם לאחר חתימת זיכרון הדברים התנהגו הצדדים באופן המלמד כי הם ראו בו חוזה מחייב. המערער היה ער לחובת תשלום מס שבח ופנה לאנשי מקצוע לבירור שיעור המס שיחול על העיסקה. זאת ועוד, לבית המשפט הוגשו מספר נוסחים של זיכרון הדברים, שעל אחד מהם (ת/5) הוסיף המערער בכתב ידו, לאחר נחתם, כי "הוא מותנה בבדיקת מיסוי ותנאי תשלום וכן בבדיקת מר יהודה איסטמן". המשיב 1העיד כי ראה לראשונה נוסח זה כאשר נחקר בבית המשפט. העובדה שהמערער הוסיף משפט זה לזיכרון הדברים ו"תיקן" את הנוסח המקורי שהוצג לראשונה במהלך בירור התביעה, אומרת דרשני, בהצביעה על כך שהמערער סבר כי ללא תוספת זו, אין זיכרון הדברים מותנה בתנאי כלשהו. בית המשפט קמא לא ראה – בצדק – ב-ת/ 5את זיכרון הדברים האותנטי, וההתייחסות בפסק הדין היא לזיכרון-דברים ללא התוספת.
8. נראה אפוא, כי הטעם לתקיפתו של המערער את זיכרון הדברים הוא אי-נחת מהמחיר שסוכם. אלא שלא די בכך כדי לפגוע במסקנה כי בשעת החתימה התגבש אצל הצדדים הרצון ליצור קשר משפטי מחייב. יפים לכאן דברי השופט ברק (כתוארו אז) בפרשת רבינאי [2]:
"אמת הדבר, בטרם חתמה המערערת על זכרון הדברים היא היססה, וזמן קצר לאחר מכן היא אף התחרטה. אך אין באלה כדי לשלול את מסקנתו של בית-משפט קמא כי בשעת החתימה של זכרון הדברים התגבש אצלה ואצל המשיב הרצון ליצור קשר משפטי מחייב" (שם, בעמ' 289).

המסוימות
9. עם התנאים הדרושים ליצירת התקשרות מחייבת נמנים שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העיסקה, המחיר זמני התשלום, הוצאות ומסים וכיוצא באלה, אם אין בעניינים הוראה אחרת בחוק (ע"א 649/73קפולסקי נ' גני גולן בע"מ ואח' [4], בעמ' 296; ע"א 651/72פסטרנק נ' חברת יוסף לוי, פתח-תקוה בע"מ ואח' [5], בעמ' 620, וכן ע"א 868/75לנדמן נ' קפלן ואח' [6], בעמ' 150).

עם זאת, ניתן להשלים – לצורך השתכללות זיכרון-דברים לכדי חוזה מחייב ¬פרטים חסרים, על-ידי פנייה לחוק או לנוהג, אם הנתונים והתנאים ההכרחיים שלא פורטו בו הינם מן הסוג הניתן להשלמה "נורמאטיבית" על-פי החוק או הנוהג (ע"א 579/83ה' זוננשטיין ואח' נ' אחים גבסו בע"מ, קבלני בנין ואח' [7] , בעמ' 285). ההנחה המובלעת בהסדר השלמה זה היא, שאילו היה מתקיים משא ומתן בין הצדדים, היו הם מגיעים להסדר הקבוע בחוק או בנוהג.
ברוח זו נפסק בפרשת רכסים [1], שבו הסתפק בית-משפט זה במידה מינימאלית של פירוט וראה בחלק מהקבלות הסכם מחייב.

10. לא אחת מבקשים צדדים להסכם מוקדם לתפוס את המקל בשני קצותיו. מצד אחד מעוניינים הם לתת להסכמתם הראשונית את העוצמה המשפטית הנדרשת לקיומו של חוזה. מצד שני מעוניינים הם, לעתים, להותיר חלק מן הפרטים פתוחים למשא ומתן בעתיד. בית המשפט, בהידרשו למחלות שבין הצדדים ובבואו לשקול מהו האינטרס אשר ראוי כי תוקנה לו הבכורה, יבדוק בין היתר שמא מנסה מי מהצדדים להתנער מהתחייבותו התקפה באמתלה של היעדר מסוימות. על בית המשפט להימנע מלהפוך מגורם שתפקידו להכריע בסכסוכים, לגורם המעורב בבניית העיסקאות. לעניין זה יפים דבריו של השופט ש' לוין (כתוארו אז) בע"א 554/83"אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח' [8], בעמ' 323:
"...הסכנה שלפניה עשוי הפרשן לעמוד היא שמא 'יגניב', דרך קביעת אומד דעתם של הצדדים לחוזה, את אומד דעתו שלו לגבי התוצאה הצודקת לפי הערכתו וייחס את הערכתו שלו לצדדים לחוזה, ועל-ידי כך יהפוך בפועל דוקטרינה של פרשנות לדוקטרינה לבר-חוזית"
.11דרישת פירוטם של התנאים העיקריים, מחד גיסא, והאפשרות להשלים פרטים חסרים, מאידך גיסא, בעייתיות הן. מצד אחד מהווה הקביעה שחוזה חסר הוא תקף תוך השלמת פרטים, פגיעה בחופש החוזים, שכן, כופים על הצדדים את שלא הסכימו לו מפורשות. מצד שני, אם מגבש המסמך נתונים מספיקים, חל העיקרון כי חוזים יש לקיים. לפיכך, שומה על בית המשפט להיזהר מפני התערבות מופרזת בתוכן העיסקה כדי לא "ליצור" חוזה במקום הצדדים, כפישחובה עליו לחייב את הצדדים לקיים חוזה שהשתכלל, אם אכן השתכלל חוזה כזה.
"... אין להפריז ... בהשלמה מצטברת רחבת-היקף מכוח הוראות ההשלמה, שמא יופר האיזון בין החופש מעיצוב לחופש ההתקשרות. על היקף ההשלמה להיות אם-כן היקף סביר, המתחשב בשני הערכים המעורבים" (מ' דויטש, "על מסוימות החוזה העסקי" עיוני משפט טז (תשנ"א-נ"ב) 337, 358).

זיכרון הדברים
12. זיכרון הדברים במקרה דנן איננו מצוי בגבול המינימאליסטי של פירוט. הוא
מכיל את הפירוט המהווה את הגרעין הקשה של חוזה מחייב. הפרטים הנכללים בו הם:
מהות העיסקה, זיהוי הצדדים, ציון החלק הנמכר, זיהוי הנכס, קביעת התמורה.
חסרים בו מועד "מסירת החזקה", השער שלפיו תשולם התמורה, מועדי תשלומה ותשלום מסים.
אף שרשימת הפרטים החסרים אינה קצרה מרשימת הפרטים המצויים בזיכרון הדברים, סבורתני כי משקלם הסגולי של הפרטים המופיעים בזיכרון הדברים, מהותם וחיוניותם עולים לאין ערוך על הפרטים החסרים, הניתנים להשלמה ללא קושי, בהתאם למבחנים שנקבעו בחוק ובפסיקה והם: כוונת הצדדים – מפורשת או מכללא – נוהג בין הצדדים, נוהג כללי, חוק ופרשנות.
התמורה במטבע זר
13. כאמור, נקובה התמורה בדולרים. לא קבע באיזה מטבע יבוצע התשלום, ואם בשקלים, לפי איזה שער תחושב התמורה. פרט זה ניתן להשלמה לפי החוק. סעיף 47 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973(להלן – חוק החוזים), קובע, כי חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ שתשלומו באותה מטבע אסור לפי הדין, יש לבצעו במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום (ראה גם דברי ההסבר להצעת חוק החוזים (חלק כללי) תש"ל-1970, לגבי הסעיף דנן (סעיף 49 דאז), בעמ' 139).
מועד תשלום התמורה
14. לא נקבע בזיכרון הדברים המועד לתשלום התמורה. מן הפרוטוקול עולה שככל הנראה הייתה מצד המשיב 1, לאחר החתימה על זיכרון הדברים, הסכמה לתשלום מלוא התמורה במזומן (ראה עדות המשיב 1בעמ' 5שורה 11לפרוטוקול מיום 27.2.95), וכך הצהיר גם בא-כוחו לפנינו. זהו מועד תשלום אופטימלי, והוא טוב למוכר יותר מאשר לקונה. לפיכך, ניתן להשלים את זיכרון הדברים על-ידי קריאה לתוכו שהתשלום הוא סמוך לאחר החתימה על זיכרון הדברים. זאת ועוד, לפי סעיף 21 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, ישולם המחיר במועד מסירת הממכר. לפי סעיף 9(א) לחוק המכר, מקום שהממכר לא נמסר על אתר, תהא המסירה "זמן סביר" לאחר גמירת החוזה. לפי סעיף 41 לחוק החוזים, חיוב של הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה (ראה: פרופ' ג' שלו, במאמרה "זכרון-דברים ותום לב" משפטים יט (תשמ"ט-תש"ן) 471; ע"א 235/75קאדרי נ' מסדר אחיות צ'ארלס הקדוש (להלן – פרשת קאדרי [9] ) וע"א 431/82חסיד נ' פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ) (להלן – פרשת חסיד [10]). מכאן, שמועד התשלום ניתן להשלמה על-ידי החוק, מה עוד שבענייננו עולה השלמה כזו בקנה אחד עם כוונת הקונה ועם האינטרס של המוכר.
תשלום מסים
15. בשאלה זו הסתמנה בפסיקה גישה שראתה ברכיב זה פרט חיוני (ראה פרשת רבינאי [2], בעמ' 288-289). בהמשך הדרך נקבע כי בהיעדר הסכם מפורש יוטל המס על הצד
האמור לשאת בו על-פי דין (ראה, למשל: ע"א 62/78זימלר ואח' נ' חברת מהנדס א.
יניצקי בע"מ [11], בעמ' 307; פרשת קאדרי [9], בעמ' 802).
16. זיכרון הדברים דנן "שותק" בשאלת תשלום המסים ועלויות העיסקה. במעמד החתימה על זיכרון הדברים לא גילו הצדדים כוונה מפורשת או משתמעת בנושא זה. לכאורה, אפשרית השלמה מכוח הדין, שהרי חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, מטיל את חובת תשלום המס על המוכר, שבמקרה דנן נועץ – לאחר החתימה על זיכרון הדברים – במומחה לבר. המשיב מוכן כנראה להשתתף בתשלום מס השבח (דבר העולה אף מפסק-דינו של בית המשפט קמא שקבע כי המשיב נכון להעביר את שאלת תשלום המס בגין הנכס לבוררות). על כל פנים, בהיעדר קביעה בזיכרון הדברים בעניין זה אין כדי למנוע השלמה כאמור. עם זאת, ממליצה אני למשיב 1לעמוד מאחורי נכונותו להשתתף בתשלום המס.

מועד מסירת החזקה
17. גם בשאלה זו שותק זיכרון הדברים. לכאורה, מאחר שהנכס מושכר רובו ככולו בשכירות מוגנת, אין למועד מסירת החזקה אותה משמעות שיש לו כשמדובר בנכס פנוי. הנכס נושא פירות, ו"המסירה" מתבטאת בהעברת הזכות לפירות. אין כל קושי לכרוך את מועד העברת זכות זו עם מועד התשלום, שהוא, באופן רגיל, המועד המוקדם ביותר שבו זכאי הקונה ליהנות מן הפירות בהיעדר תניה אחרת. מן העובדה שלא נזכר בזיכרון-דברים המועד למסירת החזקה יש – וניתן – ללמוד, כי הצדדים לא ייחסו לכך חשיבות רבה ומכאן שהתכוונו לקיום תוך זמן סביר (השווה דברי השופט ברק (כתוארו אז) בפרשת חסיד [10]).
בהקשר זה יצוין, כי המלומד דויטש, במאמרו הנ"ל, גורס, בעמ' 358, כי ניתן לבצע השלמה מכוח דין גם כאשר הצדדים ייחסו חשיבות לנושא ולסוגיה שזכרה לא בא בהסכם, ובלבד שלא ותירו את העניין למשא ומתן מאוחר או לא דחו בדרך אחרת את תחולתן של הוראות ההשלמה. בענייננו, לא עולה כי הנושא הושאר למשא ומתן או כי נדחו הוראות ההשלמה שבחוק.

18. לאור כל האמור לעיל ניתן לקבוע, כי ככל שהדבר נוגע למועד התשלום, לשער החליפין, למועד המסירה ולתשלום המסים, ניתן להגיע בנקל להשלמת התנאים באופן שזיכרון הדברים המכיל את המרכיבים המהותיים הדרושים לשכלולו של הסכם, יושלם על-ידי פרטים שניתן להשלימם ללא קושי. זאת לזכור, שלצורך גיבושה של דרישת המסוימות די שהחוזה יהא שלם ואין צורך שיהיה מושלם (ראה דויטש, במאמרו הנ"ל, המצטט בהסכמה בעמ' 340, מתוך ספרו של , j. M. Perillo& j. D. Calamari 53( 1987,.rd ed 3,st. Paul) .contracts

19. המערער העלה טענות נוספות שאינן דורשות התייחסות. עם זאת מוצאת אני להעיר לעניין טענה אחת שדינה להידחות. על-פי הטענה, מאחר שהקונים הם שניים
הנושאים בחלקים שונים בתשלום המחיר ולא נקבע חלקו של כל קונה בבעלות הנרכשת, אין ההסכם ניתן לביצוע. על כך ניתן להשיב כי אין המוכר צריך להיות מוטרד מהחלוקה בין הקונים, והם יוכלו להסכים ביניהם באילו חלקים יירשם כל אחד, ואם ולא יסכימו, ייצא המוכר די חובתו אם יעביר להם כפי חלקיהם בתמורה.
20. אשר-על-כן מציעה אני לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיבים הוצאות בסך
000, 20ש"ח.
המשנה לנשיא ש' לוין: אני מסכים.

5129371
54678313
השופטת ד' ביניש: אני מסכימה.

הוסכם כאמור בפסק-דינה של כבוד השופטת שטרסברג-כהן. ניתן היום, ב' בסיוון תשנ"ו (20.5.96).

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×