צור קשר

  • מאמרים הוצאה לפועל ופשיטת רגל

  • 1

עא 389/67 בנק פ.ק.או. בע"מ נ' יוסף קיבוביץ ו-"גזית ושחם" חברה לבנין בע"מ

1 1 1 1 1 (0 Votes)

חזרה למאמר משרדנו "התנגדות לביצוע שטר"


ערעור אזרחי מס' 389/67

בנק פ.ק.או. בע"מ
נגד
יוסף קיבוביץ ו-"גזית ושחם" חברה לבנין בע"מ

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[27.2.68]
לפני השופטים זוסמן, לנדוי, כהן

פקודת השטרות [דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 2, ע' 12], סעיפים 29(ב), 26(א), 26(ג), 26(א)(2), 37(2).

מיני-רציו:
* שטרות – שטר ביטחון – מטרתו

המשיבה השניה לוותה מהבנק המערער סכום כסף, וסיחרה לו שטר חוב, כשטר בטחון לתשלום החוב. בתביעת תשלום השטר, לאחר חילולו, העלה עושהו טענת הגנה שפגמה בזכות הקנין של הבנק-האוחז, והיה על הבנק להוכיח כי לאחר הפגימה נתן בתום לב ערך בעד השטר.

בקבלו את הערעור, פסק בית-המשפט העליון:
א. (1) ככל חפץ אחר יכול גם שטר לשמש משכון:נ שטר המסוחר להבטחת חוב, משמש לאוחזו בטוחה לגביית החוב.
(2) כדרך שבעל משכון רשאי לממש משכון שקיבל אם לא נפרע החוב שהממשכן חב לו, כך רשאי גם אוחז שטר לאכוף שטר ששועבד לו, ובגבול החוב המובטח על-ידי השעבוד הריהו אוחז בעד ערך.
ב. (אגב אורחה):ב בנק הרוכש שטר מלקוח על דרך של נכיון, משלם לו תמורתו הסכום המוסכם - כמזומנים או על-ידי זיכוי חשבונו - נותן לו, במעשהו זה, ערך בעד השטר.

פסקי-דין אנגליים שאוזכרו:ו

,(‎[1] MCLEAN V. CLYDESDALE BANKING COMPANY:נ (1884), 50 L.T. 457; (1883
.APP. CAS. 95, H.L 9
.‎[2] ATTENBOROUGH V. CLARKE (1):ב (1858), 114 R.R. 1014; 27 L.T. EX. 138
;‎[3] RE BUNYARD, EX PARTE NEWTON, EX PARTE GRIFFIN:ו (1881), 44 L.T. 232
.CH. D. 330; 50 L.J. CH. 484; 29 W.R. 407, C.A 16 ,)1880)

הערות:נ
על שטרות שנמסרו כבטחון. השווה גם ע"א 174/66 - ג'ק סמית נגד אריה רוטר, ואח'; פד"י, כרך כ (3), ע' 376 והערה 2 שם.

ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל אביב יפו (השופט ש' לובנברג), מיום 29.6.67, ב-תי"א 3389/66, לפיו נדחתה תביעת הבנק המערער לתשלום סך 3,000 ל"י לפי שטר חתום על-ידי המשיב מס' 1 לפקודת המשיבה מס' 2. שסוחר על-ידיה למערער בהיסב על החלק. הערעור נתקבל.

י' פוזננסקי - בשם המערער; גב' ש' מימון - בשם המשיב מס' 1

פסק-דין

השופט זוסמן:ב הבנק המערער אוחז שטר חוב על סך 3,000 לירות שנעשה על-ידי המשיב הראשון לפקודת המשיבה השניה, וזו סיחרתו לבנק המערער בהיסב על החלק.
המשיבה השניה לוותה מאת הבנק סכום כסף, ובתאריכים הנוגעים לעניננו חבה לו כסך 30,000 לירות. אגב קבלת ההלוואה חתמה המשיבה השניה על המסמך ת/2 וזו לשונו:ו

"הנני להצהיר בזה, כי אני מסכים מראש ולמפרע שכל השטרות שנמסרו על-ידי לכב' ו/או שיימסרו לכב' אי-פעם על-ידי מהווים ו/או יהוו שטרי בטחון לתשלום החוב שהנני חייב ו/או שאהיה אי-פעם חייב לכב' מכל מקור שהוא.

כב' רשאים לגבות ו/או לתבוע לפי השטרות הנ"ל ולכסות מתמורתם את כל המגיע ממני לכב' כאמור לעיל."

השטר חולל והבנק תבע תשלומו מאת שני המשיבים. המשיבה השניה לא התגוננה, ואילו המשיב הראשון (עושה השטר) טען להגנתו, שמסר את השטר למשיבה השניה לבטחון בלבד, כדי להבטיח טיב של עבודות שביצע בעבורה, ומאחר שמילא התחייבותו, היה זכאי לקבל את השטר בחזרה. אך המשיבה השניה הלכה אל הבנק המערער וסיחרה לו את השטר. טענת הגנה זו שהוכחה לכאורה, פוגמת את זכות הקנין של אוחז השטר

והבנק לא היה איפוא זכאי להיפרע מן המשיב הראשון, אלא אם הכיח כי לאחר פגימת המסמך נתן בתום לב ערך בעד השטר, כאמור בסעיף 29 (ב) לפקודת השטרות.

2. השופט המלומד של בית-המשפט המחוזי דחה את תובענת הבנק נגד עושה השטר, בקבעו כי מאחר שהבנק נטל את השטר, כיוצא בעליל מהמסמך ת/2, בתור בטחון בלבד, אין הוא אוחז כשורה. השופט אף הדגיש שהבנק לא זיכה את חשבון לקוחו - המשיבה מס' 2 - בסכום השטר, ולא יעשה כן עד שלא יגבה אותו מהעושה; אות הוא שלא נתן ערך בעד המסמך.

לדעתנו, נתפס השופט לכלל טעות. אילו רכש הבנק את השטר מידי לקוחו על דרך של נכיון (דיסקונט) ושילם לו תמורתו את הסכום המוסכם, אם במזומנים, ואם על-ידי זיכוי חשבונו, היה במעשהו זה נותן לו ערך בעד השטר, ובהתקיים שאר התנאים המפורטים בסעיף 28 (א) לפקודה, היה גם אוחז כשורה:נ ראה
[MCLEAN V. CLYDESDALE BANKING COMPANY; (1884), ]3 אך נכיון שטר אינו דרך הרכישה היחידה. בנוהג שבעולם יש גם ושטר מסוחר להבטחת חוב בלבד, ובמקרה זה משמש המסמך לאוחזו משכון או בטוחה לגביית החוב. לענין זה קובע סעיף 26 (ג) לפקודה הנ"ל לאמור:ב

(ג) אוחז שיש לו עכבון על השטר מכוח חוזה או מכלל דין, רואים אותו כאוחז בעד ערך כדי הסכום שיש לו עכבון כנגדו.

3. נטילת שטר להבטחת חוב בחשבון עובר ושב הוא מעשה יום יום כבנקים, וכדרך שבעל משכון רשאי לממש משכון שקיבל אם לא נפרע החוב שנותן המשכון חב לו, כך רשאי גם אוחז השטר לאכוף שטר ששועבד לו, ובגבול החוב המובטח על-ידי השעבוד
הריהו אוחז בעד ערך:ו (ATTENBOROUGH V. CLARKE; (1858), (2. וראה גם
[RE BUNYARD, EX PARTE NEWTON; (1884), ]1 שאם לא תאמר כן, מה טעם ליטול שטר בתורת בטחון? הדברים האמורים במוצג ת/2, סיפא, "כב' רשאים לגבות ו/או לתבוע לפי השטרות הנ"ל", באים אף להדגיש, אולי שלא לצורך, כי בתור בעל משכון זכאי הבנק לממש את זכותו בשטר ששועבד לו, כדי להיפרע את חוב הממשכן. ואפילו קדם חובו של הלקוח לשעבוד השטר, הרי גם זה ערך, כאמור בסעיף 26 (א) (2) לפקודה.

4. באת-כוח המשיב הראשון טענה לפנינו, שלענין סעיף 29 (ב) לפקודה, לא די במתן תמורה מעותדת או ערך שבעתיד, לאמור, שבעוד שהתחייבותו של פלוני שנטל שטר, לשלם לאלמוני בעתיד סכום כסף תמורתו, מספיקה בדרך כלל, על-פי הלכות התמורה החוזיות, כדי להעמיד תמורה או ערך לשטר, לא כן הוא כאשר הוכח פגם בזכות הקנין בשטר. במקרה כזה, כאשר התובע מבקש לאכוף את השטר על-אף הפגם שבו, מכוח סעיף 3 (2) לפקודה, עליו להוכיח שנתן בעבור השטר תמורה שממש בוצעה, ולא רק התחייבות לבצעה בעתיד, או הבטחה. שאם רק הבטיח לשלם בעתיד בעד שטר פגום, לא ניזק על-ידי כך שאין בידו זכות טובה מזכות המעביר שלו; הפגם בשטר משחרר אותו

מחבותו כלפי המעביר ממנו נטל, וכדרך שזה לא היה גובה, גם פלוני אינו רשאי לאכוף את השטר.

אין הנדון דומה לראיה. אין אנו דנים כאן באוחז אשר שעה שנטל את השטר לא נתן בעבורו דבר זולת הבטחה לשלם בעתיד. השטר סוחר לבנק המערער לבטחון חוב אשר מסחרו חב לו בהווה, ומכוח סעיף 26 (ג) הנ"ל, הרי זה ערך מבוצע. הכופר בכך שחוב אשר להבטחתו סוחר שטר ערך הוא, כופר למעשה באפשרות להשתמש בשטר בתור משכון או בטוחה. אך ברור, שככל חפץ אחר יכול גם שטר לשמש משכון.

היתה בפני בית-המשפט ראיה שהבנק המערער לא ידע מה הם היחסים המשפטיים שבין שני המשיבים אשר בעקבותיהם נכתב השטר, ובכך הוכח גם תום לבו של הבנק.

לפיכך אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את דחיית התביעה נגד המשיב הראשון.
המשיב הראשון חייב לשלם למערער, ביחד ולחוד עם המשיבה השניה, את הסכום בו חייב השופט את המשיבה השניה שלא התגוננה. היינו. סך 3,000 לירות בצירוף 1% ריבית למן יום 30.10.65 ועד לפרעון בפועל והוצאות המשפט (לרבות סך 300 לירות שכר טרחת עורך-דין כולל).

המשיב הראשון ישלם למערער את הוצאות הערעור, ובתוכן סך 300 לירות שכר טרחת עורך-דין כולל.

5129371 ניתן היום, כ"ח בשבט תשכ"ח (27.2.1968).

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×