צור קשר

  • מאמרים הוצאה לפועל ופשיטת רגל

  • 1

עא 579/85 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

5 1 1 1 1 1 (1 Vote)

חזרה למאמר משרדנו "התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב"


 

ערעור אזרחי מס' 579/85
בקשות שונות מס' 288/86
בקשות שונות מס' 332/86

.1משה אריאן
.2מרים אריאן
נגד
בנק לאומי לישראל בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[8.5.86, 8.6.86]
לפני הנשיא, מ' שמגר והשופטים ג' בך, א' גולדברג

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ק"ת 2220, תקנות , 91, 92, 457(א) - חוק הערבות, תשכ"ז-1967, ס"ח 46, סעיפים 6,.7ב

מיני-רציו:
* דיון אזרחי – סדר דין מקוצר – בקשת רשות להתגונן
* דיון אזרחי – רשות ערעור – בקשה לרשות ערעור

תובענה שהוגשה בסדר דין מקוצר, תבע המשיב מהמערערים את תשלום חובותיהן של חברות, אשר המערערים היו ערבים באופן אישי לחובותיהן. סכום התביעה היה מושתת על רישומים בספרי המשיב ובתוספת שכר טרחת עורך-דין. בבקשה לרשות להתגונן טענו המערערים, כי מאחר שלא הוכח מה הוסכם בין המשיב לבין פרקליטו לעניין שכרו של האחרון, יש למחק את הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה. עוד טענו, כי יש לקזז מהחוב כספים, שנזקפו לזכותם בתכנית חיסכון שהתנהל בבנק (המשיב), וכי עקב הבטחות של עובדי המשיב, שלא קוימו, נגרם למערערים נזק כספי בתיק ניירות ערך שניהל עבורם המשיב. בקשתם לרשות להתגונן נדחתה. לאחר שהמשיב מחק מהתביעה את הסכום שתבע בגין שכר טרחת פרקליטו. מכאן הערעור.

בית המשפט העליון פסק:
א. אין ממש בטענה, לפיה משמגלה בית המשפט בתביעה מרכיב כלשהו שאין לתבעו בסדר דין מקוצר, צריך הוא למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" לגבי התביעה כולה.
ב. (1) מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת.
(2) דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן.
(3) בנסיבות דנן, הועלתה טענת קיזוז בעניין חיסכון בנקאי, בלי שהובאו נתונים מעודכנים על החיסכון בערכו ליום העלאת הטענה.
(4) בנסיבות דנן, טענה סתמית בדבר הפסד כספי, שנגרם, כביכול, בשל הבטחות המשיב שלא קוימו, ללא ראיות מדויקות בדבר שיעורו של הסכום ודרך התהוותו וחישובו, אין בה כדי לבסס טענת קיזוז.

פסקי-דין של בית המשפט העליון שאוזכרו:
[1] ע"א 772/79 עיזבון המנוח ארוין שמרון ז"ל ואח' נ' וסקביץ וערעור שכנגד, פ"ד לו(4) .78
[2] המ' 304/63, 465בקר נ' ס' ג' חברה להשקעות בע"מ, פ"ד יז 2.445
[3] ע"א 236/83 - לא פורסם.
[4] ע"א 544/81, 604מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד לו(3) .518

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הרשם א' הומינר) מיום 2.9.85בת"א 659/85 (המ' 2971/85). הערעור נדחה.

מ' וגנר - בשם המערערים;
' ברוכשטיין - בשם המשיב.

פסק-דין

הנשיא מ' שמגר: .1ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתלאביב- יפו, על פיו חויבו המערערים בתשלום של 514,068, 44ש"ח. ערעור זה משתרע גם על פני ההחלטה של הרשם הנכבד של בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשת המערערים לרשות להתגונן, בעקבות הגשתה של התביעה האמורה בסדר דין מקוצר.
.2התביעה האמורה הוגשה נגד המערערים כערבים אישית להתחייבויותיהן של חברת ע.א. שרותים ויעוץ בע"מ, של מ. ארגון קבלן לעבודות חשמל בע"מ ושל יריב ושות' שווק ואספקת חומרי חשמל בע"מ, אשר שני המערערים היו בעלי מניותיה.
החברות הנ"ל ניהלו בבנק המשיב חשבונות חוזרים דביטוריים, והיו זכאים, בין היתר, על-פי תנאי ניהול החשבון, לאשראי, להלוואה או משיכת יתר, הכול כמוסכם.
הצטברו חובות בחשבונות ונדרש פרעונם, אך משלא נעשה כן, הוגשה התביעה, שעליה סב ערעור זה, נגד המערערים כערבים. כאן המקום להשלים ולצין, כי המערערים היו חתומים על כתבי ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום והתחייבו לשלם למשיבה את הסכומים המגיעים לבנק מידי כל אחת משלוש החברות הנ"ל ללא הגבלת קרן, ריבית, עמלה והוצאות.
.3טענתם הראשונה של המערערים הייתה, כי יש להתיר להם הבאת ראיות נוספות בשלב הערעור, כדי שיוכלו להוכיח במסגרת רשות להתגונן, אשר מן הראוי שתוענק להם, לדעתם, כי סכום החוב הוא שונה וייתכן כי אף אינו קיים כלל.

לא ראינו מקום להתיר הבאת ראיות נוספות בשלב דיוני מאוחר זה, וזאת על יסוד הכללים המנחים אותנו בכגון דא כמובא בתקנה 457(א) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כפי שנתפרשה על-ידינו פעמים רבות.
.4התביעה התבססה על יתרות החוב הרשומות בספרי הבנק, והיתוסף עליהן סכום כהחזר שכר טרחת עורך-דין. המערערים ביקשו בבית המשפט קמא את מחיקתה של הכותרת "סדר דין מקוצר", ובית המשפט נענה לבקשה, רק ככל שהדבר התייחס לשכר טרחת עורך הדין שנתבע, וזאת בשל כך שלא הוכח, מה הוסכם בין השיב לבין פרקליטו. המשיב הסכים, במסגרת טיעונו החלופי בבית המשפט קמא, למחיקת התביעה להחזר שכר הטרחה.
בית המשפט סבר, כי לאור החלטתו של בית-משפט זה בע"א 772/79 [1], אין לתבוע את שכר הטרחה במקרה דנן בסדר דין מקוצר, כי ההסכם בעניין זה נתון במחלוקת, ועיקרו של דבר, לא הוכח, מהו הסכום אשר בו המדובר.
בית המשפט תיקן, כאמור, את התביעה על-ידי מחיקת הסכום שהתייחס לתביעה בעניין שכר הטרחה והשאיר את יתרת התביעה על כנה כתביעה בסדר דין מקוצר (המ' 304/63, 465[2], עמ' 2448). בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה: ר"ע 511/85*.
לפנינו שבו המערערים וטענו, כי בית המשפט לא היה רשאי לתקן את התביעה על-ידי מחיקת התביעה בעניין שכר הטרחה, וכי משגילה בתביעה מרכיב כלשהו שאין לתבעו בסדר דין מקוצר, צריך היה למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" לגבי התביעה כולה.
אין כל ממש בטענה זו, מאחר שתקנות 91ו- 92לתקנות סדר הדין האזרחי העניקו לבית המשפט את מלוא הסמכות לפעול כפי שפעל.
.5טענה נוספת היא עניין הקיזוז: לטענת המערערים, הייתה להם תכנית חיסכון בבנק המשיב, וצריך היה להביאה בחשבון לצורך קיזוז במלוא ערכה המשוערך (על יסוד הצמדה וריבית), וזאת ליום הגשת הבקשה לרשות להתגונן; דומה במידת מה היא הטענה בעניין תיק ניירות הערך של המערערים. הטענה של המערערים היא, כי עקב הבטחות של המשיב, שלא קוימו, נגרם להם הפסד כספי בסכום של שלושים אלף דולרים, וגם אותו צריך היה לקזז ואף היה בכך כדי לעלות על סכום התביעה כולה.
מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת. כפי שנאמר בע"א 236/83 [3], בעקבות ע"א 544/81, --------------- * פ"ד לט(3) .722

604[4], יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן.
במקרה שלפנינו הועלתה, כאמור, טענת קיזוז בעניין חיסכון בנקאי, בלי שהמערערים טרחו להביא נתונים מעודכנים על סכום החיסכון בערכו ליום העלאת הטענה או לפחות ליום הגשת התביעה. רק בטיעוניהם לפנינו ביקשו להצביע על הגידול בקרן עקב ההצמדה והריבית, אך לא זו הדרך שנדרשה בנסיבות כגון אלה. אם ביקשו שיובאו בחשבון סכום הקרן בלוויית ההצמדה והריבית המעודכנים ליום העלאתה של הטענה (וזו הדרך הראויה והנכונה), יכלו, כאמור, להביא נתונים בדוקים בקשר לכך. בעניין תביעתם בקשר לנזק שנגרם עקב ההבטחה, כביכול, לגבי תיק ניירות הערך, לא היה מדובר בכלל על קיזוז אלא על כוונה להגיש תביעה שכנגד, וזה נושא אשר אליו כבר התייחס בית-משפט זה בר"ע 511/85* הנ"ל, ואין צורך שנשוב לכך. מכל מקום, טענה סתמית בדבר הפסד כספי, כביכול, של שלושים אלף דולר, ללא ראיות מדויקות בדבר שיעורו של הסכום ודרך התהוותו וחישובו, אין גם בה כדי לבסס טענת קיזוז.
אין צורך שנתיחס בפרוטרוט לטענות, המסתמכות על סעיפים 6ו- 7לחוק הערבות, תשכ"ז- .1967עובדתית קשה לגלות, במה גרם המשיב במעשיו או אף במחדליו לאי-מילוי החיוב הנערב על-ידי המערערים, ולגוף העניין, אין לי מה להוסיף, על דבריו של בית-משפט קמא, המקובלים עלי.
על-כן הייתי דוחה את הערעור ומחייב את המערערים בהוצאותיו של המשיב בלוויית הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל בסכום של 000, 1שקלים חדשים.

השופט ג' בך: אני מסכים.

השופט א' גולדברג: אני מסכים
הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא.

5129371
54678313

ניתן היום, א' בסיון תשמ"ו (8.6.86). ---------------

* פ"ד לט(3) .727

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
מאמרים באתר שייתכן ויענינו אותך: