צור קשר

  • כתבי טענות דיון אזרחי מסחרי

  • 1

ערעור / ביטול הגבלת חשבון בנק עקב שיקים שחזרו

5 1 1 1 1 1 (1 Vote)

במסגרת עיסוק משרדנו כמשרד עו"ד לערעור וביטול הגבלה על שיקים חוזרים פנו אלינו בני זוג אשר חשבונם הוגבל בעקבות החזרה של עשרה שיקים בחשבונם. עיון בדפי החשבון של השנה האחרונה גילה כי המדובר היה בהתנהלות בלתי תקינה של הבנק אשר מצד אחד קיבל אין ספור חיובים בחריגה מהחשבון ואולם מצד שני ובאופן ספורדי, הנוגד את חובת ההגינות של הבנק, החזיר שיקים וגרם למרשינו נזק עצום, באמצעות הגבלת החשבון בעקבות שיקים שחזרו. לפיכך, עוד לפני שהחלה תקופת ההגבלה הוגש הערר שלפניכם, תוך שבמקביל התבקש בית המשפט להוציא תחת ידו צו מניעה המורה על עיכוב ההגבלה עד להכרעה בערר. 


 

ערר לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981

ובקשה דחופה למתן צו למניעת החלת ההגבלה ע"פ סעיף 10א.(א) לחוק

המבקשים, באמצעות ב"כ, מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את בקשתה לגריעת שיקים הודעת המשיב כפי שיפורט להלן.

כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על צו למניעת ההגבלה בהתאם לסעיף 10א.(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

ואלו השיקים אותם מתבקש בית המשפט לגרוע מרשימת השיקים אשר הביאו להודעת ההגבלה נשוא ערר זה:

תאריך סירוב השיק מספר השיק סכום השיק

1. 11/06/18 010337 8,048 ₪

2. 12/03/18 010451 56,000 ₪

3. 12/03/18 010339 11,050 ₪

4. 23/01/18 010399 7,050 ₪

5. 17/12/17 010469 72,200 ₪

6. 10/12/17 010456 41,000 ₪

7. 10/12/17 010392 66,000 ₪

8. 27/11/17 010395 03,80 ₪

9. 18/10/17 010343 1,050 ₪

10. 28/08/17 010419 10,000 ₪

מצ"ב העתק הודעת ההגבלה עם רשימת השיקים שסורבו כנספח א'.

1. בהתבסס על סעיף 10.(א)(3) לחוק לפיו:

"ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו"

ייטען ייטענו המבקשים:

א. נוהג של שנים של פירעון חיובים שונים של המבקשים, לרבות שיקים, למרות שהמבקשים היו בחריגה ממסגרת האשראי היוו הסכם בין הצדדים למסגרת אשראי וחיובו של הבנק לפרוע את השיקים נשוא בקשה זו.

ב. לפחות לגבי שיק אחד ברשימת השיקים הנ"ל, היה למבקשים יסוד סביר להניח כי הוא ייפרע מחמת ייתרה מספקת בחשבון.

למבקשים היה יסוד יותר מסביר להניח שהייתה על המשיב החובה לפרוע את השיקים נשוא הבקשה:

בין הצדדים התקיים נוהג של שנים רבות, שבהם במקרים אין ספור כיבד הבנק שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי:

2. המבקשים מנהלים את חשבונם אצל המשיב כ- 4.5 שנים.

3. מסגרת האשראי הרשמית של המבקשים אצל המשיב עומדת ע"ס 0 ₪.

4. ואולם מהתנהלות הצדדים במשך השנים הרבות בהן מנהלים המבקשים את חשבונם אצל המבקש ניתן ללמוד כי הייתה בין הצדדים הסכמה למתן אשראי של בין כמה מאות שקלים עד ליותר מ- 100,000 ₪ ואשר בתוך מסגרת אשראי שהתבססה על התנהלות הצדדים פרע המשיב שיקים שהוצגו לפירעון.

5. במסגרת הסכמה זו היה הבנק מכבד באופן קבוע חיובים שונים של המבקשים כולל כרטיסי אשראי, הוראות קבע ומשיכות מזומן מהבנקט למרות החריגה מהמסגרת בחשבון.

6. במיוחד כיבד הבנק שיקים שהוצגו בחשבון, גם אם חרגו המבקשים מהמסגרת בחשבונם בסכומים של מאות בודדות של שקלים ועד לעשרות אלפי שקלים.

7. למעשה, במשך שנים רבות התקיים בין המבקשים לבין המשיב הסדר לפיו המשיב לא יחזיר שיקים מחשבון המבקשים גם אם המדובר בחריגה מהמסגרת. למעשה וכאמור לעיל, הייתה מסגרת אשראי בחשבון והדבר היה ברור לשני הצדדים – רק שמסגרת זו לא הוסדרה.

8. יש לציין במאמר מוסגר, כי המשיב נהנה מאד מחריגות בלתי מוסדרות אלו באשר הריבית ששילמו המבקשים עליהן הייתה גבוהה, גבוהה מאד.

9. עיון קצר בדפי החשבון המצ"ב מלמד כי למרות חריגת המבקשים ממסגרת האשראי המשיב כיבד פעמים רבות שיקים שהוצגו לפירעון. כפי שיפורט להלן, המשיב כיבד 41 שיקים בתקופה כשנה וחצי בלבד כאשר בכולם היה החשבון בחריגה ממסגרת האשראי.

ויודגש כי המדובר בתקופה של כשנה וחצי בלבד. לאורך השנים בהם ניהלו המבקשים את החשבון המדובר היה במאות שיקים שכיבד המשיב, למרות שהחשבון היה כאמור בחריגה.

10. מדפי החשבון של המבקשים אצל המשיב מיום 06/01/17 ניתן ללמוד כי חלק ניכר מהחיובים שהוצגו למשיב בתקופה זו (כרטיסי אשראי, הוראות קבע משיכות מהבנקט ושיקים) כובדו למרות החריגה ממסגרת האשראי בחשבון.

11. בין החיובים האלו אשר כובדו למרות שהמשיבים היו בחריגה מהחשבון ניתן למנות לא פחות מ- 41 שקים שכיבד המשיב למרות חריגה בחשבון של בין מאות שקלים לעשרת אלפי שקלים.

 

מצ"ב העתק דפי החשבון של המבקשים אצל המשיב מיום 06/01/17 כנספח ב'.

14. מהמקובץ לעיל עולה כי בסה"כ כיבד המשיב בתקופה של שנה וחצי בלבד כ- 145 חיובים שונים, לרבות שיקים למרות החריגה ממסגרת האשראי בחשבון.

15. במהלך השנים היו מאות מקרים בהם אישר המשיב חיובים מעבר למסגרת האשראי בחשבון, לרבות שיקים. במשך שנים ובמהלך אותם מאות מקרים השתרש בין הצדדים הנוהג לפיו גם ישנה חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה, המשיב מכבד את אותם שיקים. היה ברור כי המבקשים ידאגו תוך זמן כזה או אחר, בד"כ זמן קצר, להפקיד את הסכום שבחריגה.

16. המבקשים ייטענו כי אכן, כאשר המדובר בשינוי של חוזה בכתב, על דרך של התנהגות הצדדים המאוחרת לכריתתו, יש להשתית המסקנה כי החוזה שונה על בסיס מוצק, כאמור ב במאמרו של השופט יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד, 459, בע"מ 462 (בעמ' 469):

"להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח- להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר".

17. המבקשים יטענו כי התנהגות כזו במשך מאות הזדמנויות לאורך השנים, ובכלל לאורך כל הפעילות בחשבון מתחילתו, ממלאת ללא ספק דפוס התנהגות מתמשך בין הצדדים.

18. יוסיפו וייטענו המבקשים כי היה יסוד סביר להניח כי על הבנק הייתה חובה לפרוע את השיקים על סמך הסכם בין הצדדים.

19. בע"א 583/94 (חיפה) ש.א. דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , (פורסם בנבו) נפסק לעניין אותו יסוד סביר:

"משמעותו של יסוד ה"סביר להניח" שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק... כוללת מרכיב אובייקטיבי ומרכיב סובייקטיבי, המשמשים זה במשולב עם זה ונבחנים זה לאורו של זה... מכיוון שכך, נדמה, כי סבירות הנחתו של הלקוח היינו היסוד האובייקטיבי, צריכה שתיבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי..."

20. המבקשים יטענו כי פירעון של מאות חיובים, לרבות שיקים למרות חריגה מהאשראי בסך הינו יסוד סביר להניח שיכובדו גם השיקים נשוא הבקשה. שבעתיים נכונים הדברים לעניין השיקים האחרונים, שביניהם היו כאלו של כמה אלפי שקלים בודדים בלבד.

21. במקרה דומה נפסק בבשא (ק"ג) 1149/03 חטב רפאל נ' בנק הפועלים בע"מ - סניף נהורה 670 (פורסם בנבו):

"לצד התופעה של שיקים חוזרים, ידועה ומוכרת גם התופעה (או שמא נאמר הנוהג) שלפיה נוהגים בנקים לאפשר ללקוח זה או אחר לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת. זהו נוהג בעייתי. ניתן היה לחשוב, כי מסגרת האשראי המאושרת, אשר מטבע הדברים מעוגנת גם במסמך בכתב, כנדרש על פי כללי הבנקאות, הינה סופית ואין בילתא. מצב כזה היה בוודאי יוצר וודאות ובהירות, מאחר והלקוח היה יודע בדיוק שכל שיק שהוצא, אשר הצגתו עלולה להביא את החשבון לחריגה מעבר למסגרת המאושרת, יוחזר, ויכנס למניין השיקים המסורבים לקראת הגבלה אפשרית של החשבון. מצב כזה היה גם מגן על הבנק מפני טענות מטענות שונות כנגד סירוב השיק כאשר היתה מתעוררת שאלת ההגבלה.

אלא, שמסתבר שהמציאות מכתיבה, ככל הנראה, נורמה אחרת; הלקוח, אשר מתאפשרת לו מדי פעם חריגה מעבר למסגרת המאושרת, נזקק לה, לעיתים בחפץ לב ולעיתים בשל מצב של קושי כלכלי וחוסר ברירה, זאת על מנת להמשיך לכלכל את עסקו או את משק ביתו. הבנק, מהצד השני, נותן ידו לכך, יש להניח שלא מסיבות פילנטרופיות, אלא תוך הפקת רווחים לא מבוטלים הנובעים מהריבית הגבוהה יותר אשר בה נושא הלקוח במקרה של חריגה מן המסגרת המאושרת הפורמלית.

לא ייתכן, שלמצב עניינים כזה, לא תהיינה גם השלכות משפטיות. יש אף לזכור, בהקשר זה, כי ברוב המקרים, הגם שמדובר ב"הסכמה" או לפחות ב"הסכמה שבשתיקה", אין המדובר בשני צדדים שווים במעמדם, במקורותיהם וביכולתם הכלכלית. אני מודע לכך, כי ישנה מגמה בפסיקה, אשר סוברת, כי בנסיבות שבהן לקוח יודע היטב כי הוא תלוי ברצונו הטוב של הבנק – כלומר ברצותו יכבד שיק וברצותו יסרב לעשות כן – אין כדי להקים אצל הלקוח "יסוד סביר" לצפות לכך שהבנק יהיה חייב לכבד את השיק, כנדרש בעילה המפורטת בסעיף 10 (א) (3) לחוק.

עם זאת, נקבע גם כי תיתכנה נסיבות מסוימות, כגון כאלה שהבנק, בדרך של התנהגות, מאפשר ללקוח משיכות קבועות מעבר למסגרת האשראי המאושר, לאורך זמן, ללא החזרת שיקים, נסיבות אשר עשויות ללמד על אותו "יסוד סביר" אצל הלקוח. נכון הדבר, כי בנק איננו חייב לנהוג באופן דומה לאורך זמן ללא כל הגבלה, והוא אף זכאי לשקול מחדש את מדיניותו בכל עת, אך אם מראה לקוח כי בנק התיר לו לחרוג ממסגרת אשראי באופן תדיר ועל פני זמן ניכר, עשויה טענתו להתקבל (ראו, למשל: ע"א (מחוזי י-ם) 4305/98 מ.צ.י.ג.ה. בניין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 98(4), 3116; הפ (כפר-סבא) 257/01 סמיר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-של 2002(2), 971).

הגם שהעקרון בדבר "יסוד סביר להניח" מערב לא רק יסוד סובייקטיבי אלא גם יסוד אובייקטיבי, אזי, מכח עקרונות כלליים של תום לב, הגינות ונאמנות, על הבנק להמשיך בכיבוד שיקים כל עוד לא הודיע בצורה סבירה והוגנת על ביטול הסכמתו להמשך החריגה ממסגרת האשראי (ראו: המ (שלום חיפה) 2664/97 מ.צ.ב. מפעלי בשר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ)."

22. הנני מצהיר למען להשלמת התמונה כי בין לבין ובמשך השנים, מידי פעם בחר הבנק להחזיר חיוב כזה או שיק אחר באופן רנדומאלי ומבלי שהייתה מדיניות קבועה בעניין. ואולם כפי שניתן ללמוד מדפי החשבון, מיד לאחר מכן שם הבנק לדפוס ההסכם בין הצדדים ושוב כיבד חיובים, לרבות שיקים, בחריגה ממסגרת האשראי בחשבון.

23. על התנהלות "זיג זג" זו בדיוק כותב השופט השופט י. עמית במאמרו חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (הפרקליט מד חוברת ג' עמ' 471):

כל עוד לא נקבע בחוק, כי על הבנק לסרב שיקים שחרגו ממסגרת האשראי הפורמלי, ללא הנחות וללא חסדים, נוצר מצב שהלקוח תלוי בבנק – ברצותו מאשר וברצותו מסרב. "שינוי מדיניות" של הבנק כלפי הלקוח לא הודעה מראש, זיג – זג בהתנהגותו של הבנק – כאשר מסגרת האשראי משתנה חדשות לבקרים, והבנק אינו עקבי בסירובו – כל אלה הם מתכון בטוח לשרירות ואי הבנות, ועל בית המשפט ליתן משקל להתנהגות מעין זו.

24. בהקשר זה יודגש כי עד למועד ההודעה על ההגבלה נשוא ערר זה מעולם לא הודיע המשיב בצורה ברורה וחד משמעית כי אל למבקשים לחרוג יותר ממסגרת האשראי וכי ממועד כזה או אחר ואילך לא יכובדו חיובים לרבות השיקים המוצגים בחשבון. נהפוך הוא, גם לאחר שלא כובד חיוב כזה או אחר, ולפעמים יום אחד בלבד לאחר מכן כיבד הבנק חיובים למרות החריגה ממסגרת האשראי בחשבון.

25. בע"א (מחוזי ירושלים) 4305/98 מ.צ.י.ג.ה. בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 27.12.1998) (להלן "פס"ד מ.צ.י.ג.ה") נפסק כי:

"אולם, יש ובנסיבות מסוימות, כגון כאלו שהבנק, בהתנהגותו, מאפשר ללקוחו משיכות קבועות מעבר למסגרת האשראי המאושר במשך תקופה ממושכת מבלי להעיר לו, מבלי להזהירו ומבלי להחזיר לו את השיק, עשויה הטענה, לפיה קיים הסכם מכללא, להתקבל."

26. המבקשים ייטענו כי לא ניתן להשלים עם מצב שבו גוף חזק כמו בנק מכבד חיובים ושיקים כאשר נוח לו, ואולם באופן שרירותי, רנדומאלי וספוראדי מחליט על דעת עצמו שלא לכבד חיובים כאלו ואחרים וכל זאת ללא להודיע כלל ללקוח על ההחלטה.

הרי ברור כי לו היה מודיע המשיב למבקשים כי הוא לא יכבד יותר חיובים ובכללם שיקים, היו דואגים המבקשים להסדיר מסגרת אשראי כלשהי בחשבון או לחילופין מבינים שמסגרת האשראי שניתנה להם מכללא, על ידי התנהלות המשיב, מבוטלת. ואולם הודעה חד משמעית כזו מעולם לא ניתנה להם ויש לדבר משמעות רבה בבואו של בית המשפט לדון בבקשה דנן.

למבקשים היה יסוד סביר להניח שלפחות 1 מהשיקים הנ"ל ייפרעו מחמת ייתרה מספקת בחשבון:

27. טענה זו מתייחסת לשיק שפרטיו כדלקמן (השיק השלישי ברשימה שצורפה להודעה על החלק ההגבלות):

תאריך סירוב השיק מספר השיק סכום השיק

12/03/18 010339 1,050 ₪

28. שיק זה הינו שיק שניתן לגן הילדים של ילדיהם של המשיבים.

29. בתחילת השנה נמסרים לגן 12 שיקים פתוחים, וזאת מהסיבה שבכל כמה חודשים משתנה ההשתתפות של המדינה בתשלומים לגן. התשלום לגן מתחלק בין המדינה לבין ההורים ובכל חודש משתנה השתתפות המדינה. משום כך, לא ניתן לצפות מה סכום ההשתתפות של ההורים.

הפתרון שנצמא הוא שהגן ממלא את סכום השיק לתשלום עבור השתתפות ההורים בכל חודש, לאחר שהוא מקבל את הנתונים ממשרד הכלכלה על הסכום בו משתתפת המדינה בתשלומים.

30. בחודש מרץ 2018 התשלום שהמבקשים היו צריכים לשלם עבור הוצאות הגן היה ע"ס 848 ₪ וזה הסכום אשר היה על הגן למלא בשיק.

מצ"ב מסמך נתונים לשנת הלימודים תשע"ח – פירוט זכאות על פי חודשים ממשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים כנספח ג'.

31. ואולם, במקום למלא את הסכום של 848 ₪ מילא הגן בטעות את הסכום של 1,050 ₪.

מצ"ב מכתב מגן הילדים של ילדי המשיבים כנספח ד'

32. ביום 12/03/18 הופקד השיק ע"ס 1,050 ₪ ושיק זה הוחזר על ידי המשיב בגין חריגה של 95 ₪ בלבד. וברור כי לו היה נרשם הסכום הנכון על השיק, בוודאי שלא היה מוחזר השיק באשר לא הייתה כל חריגה בחשבון.

למען השלמת התמונה יובהר כי אכן נמשך שיק נוסף באותו יום, שהוחזר גם הוא אך אין הדבר גורע מהעובדה שאם היה השיק הנ"ל ממולא על ידי הגן בסכום הנכון, השיק לא היה מוחזר על ידי הבנק.

זאת ועוד: התנהלותו של המשיב תמוהה שבעתיים שעה שמעיון בדף החשבון עולה כי בעוד שהבנק מחזיק שיק בגלל חריגה של 95 ₪ בלבד !!! הוא מאפשר למבקשים למשוך במזומן סך של 200 ₪ באותו יום !!!

33. המבקשים ייטענו כי השופט י' עמית במאמרו חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981, הפרקליט מד 455, סבור כי במקרים מיוחדים ניתן לראות במחדל של צד ג' ככזה המקים עילה לגריעת שיק. בעמ' 467 נכתב:

"לדעתנו, בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג' ככזה, היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון. פרשנות מרחיבה זו, יש בה כדי לפתור מקרים "קשים" שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות שלא יכול היה לצפותן או לשלוט בהן".

ובהמשך, באותו עמוד:

"לפרשנות המוצעת על ידנו יש תימוכין גם בפסיקה. כך לדוגמא, הוכח באחד המקרים כי בעל חשבון נתן לספקים שיקים דחויים חלופיים עוד לפני מועד פירעונם של השיקים המקוריים. הספקים התחייבו להחזיר לבעל החשבון את השיקים המקוריים ולא להציגם לפירעון. חלק מן הספקים הציג בטעות את השיקים המקוריים על אף ההסכמה בינם לבין הלקוח ועל אף שהשקים החלופיים נפרעו. בית המשפט נעתר לבקשה לגרוע השיקים שסורבו, תוך שהוא משלב בין עילת הטעות שבס"ק (1) לבין העילה על פי ס"ק (3)..."

הבקשה לעיכוב ביצוע ההגבלה:

34. כמו במרבית הבקשות כגון אלו הנזק שייגרם למבקשים המנהלים את חשבונם בעיקר באמצעות שיקים ברור ומידי. מלבד הנזק הכלכלי המדובר בנזק לשמם הטוב ובכתם שירדוף אותם שנים רבות גם לאחר הסרת ההגבלה. במיוחד בימים אלו בהם דירוגי האשראי הולכים ותופסים יותר ויותר חשיבות.

35. מצד שני לא ייגרם כל נזק למשיב כתוצאה מעיכוב ההגבלה עד לבירור טענות המבקשים.

36. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בבקשה נוכח מקום מושבו של המשיב.

37. מצ"ב תצהיר המבקש בתמיכה לבקשה זו.

38. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הבנק בהוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_____________________

בר אל ירון, עו"ד

המבקש

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...