צור קשר

  • משרדנו בבתי המשפט

  • 1

פסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה בקשה למתן צו מניעה זמני

4.5 1 1 1 1 1 (4 Votes)
ערעור על החלטה בסעד זמני

במסגרת ייצוג מרשינו כמשרד עו"ד חוזים הוגש על ידינו ערעור (בר"ע) על החלטת בית משפט שלום שדחה את בקשת מרשינו למתן צו מניעה זמני לפרעון שיק ע"ס 1.5 מליון ש"ח עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידינו לביטול חוזה. בית המשפט המחוזי החליט לקבל את בקשת רשות הערעור (שקישור אליו תוכלו למצוא בדף זה בחלק "כתבי טענות קשורים".) ולבטל את החלטת בית משפט השלום. בפסק דינו של הדגיש בית המשפט המחוזי כי למרות שבית משפט של ערעור ייתערב רק לעיתים נדירות בהחלטות על סעד זמני, ויש מקום במקרה זה להתערב בהחלטת בית משפט השלום ולבטלה בתנאים האמורים בפסק הדין להלן. 


פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 9/4/17 בתיק 13645-04-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.

2. המבקש הגיש ביום 6/4/17 כתב תביעה במסגרתו ביקש להצהיר, כי הסכם בין הצדדים שכונה: "הסכם החזר חוב" מיום 29/5/16 (להלן: "ההסכם") הוא בטל ומבוטל, כי אינו חייב כספים למשיבה וכי צ'ק על סך 1,447,500 ₪ ללא תאריך פרעון, משוך על ידי המבקש ורעייתו לפקודת המשיבה יושב לו.

כמו כן הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני ולפיו ימנע מהמשיבה מלמלא תאריך ו/או להפקיד ו/או להגיש לביצוע בלשכת ההוצל"פ צ'ק ע"ס 1,447,500 ₪ מס' 5000745 בבנק פועלים, סניף 9994 חשבון 01565855 ע"ש גבריאלי עמית וענת (להלן: "הצ'ק").

3. המבקש טען, כי במסגרת תביעתו הוא מבקש לבטל ההסכם שנכרת עקב טעות כמשמעותו בסעיף 14 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), וכן עקב הטעיה כמשמעותה בסעיף 15 לחוק החוזים ועושק כמשמעותו בסעיף 16 לחוק החוזים.

כמו כן נטען, כי יש לבטל ההסכם בשל היעדר מסוימות וגמירות דעת מצידו של המבקש, וכן בשל היעדר תו"ל מצד המשיבה במסגרת המו"מ שהוביל לחתימה על ההסכם.

נטען, כי יש צורך בצו מניעה על מנת "להקפיא" את המצב הקיים, וכי הגשת הצ'ק לפרעון או ללשכת ההוצל"פ תפעיל לחץ בלתי הוגן על המבקש ותאיין לחלוטין את פסק הדין שיינתן בתיק.

נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ואי מתן הצו יגרום למבקש לקריסה כלכלית בלתי הפיכה.

4. בהחלטה מיום 9/4/17 נקבע:

"לפניי בקשה לצו מניעה, שיאסור על המשיבה להשלים שיק שמסר לה המבקש, להפקידו לגבייה או להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

לאחר עיון בבקשה – אין בידי להיעתר לה. על פי תנאי ההסכם שבין הצדדים, נמסר השיק להבטחת ביצועו של הסכם שבין הצדדים. עיון בטענות המבקש מעלה, כי הוא אינו טוען שלא התקשר בהסכם היסוד, אלא טוען כי ההסכם בר-ביטול מסיבות כאלה ואחרות. סיכויי התביעה העיקרית – אינם מן הגבוהים, שכן הנטל להוכיח טעות או הטעייה המצדיקים ביטול מוטל על כתפי המבקש.

לעניין מאזן הנוחות – כאן נוטה הכף במלואה נגד מתן הסעד המבוקש, שכן הלכה למעשה, למבקש לא ייגרם כל נזק מאי-מתן הצו, שהרי ככל שיוגש השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, יוכל המבקש להעלות את טענותיו כולן במסגרת הגשת התנגדות, אשר ממילא תביא – ככל שתוגש במועדים הקבועים לכך בדין – לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. על כן, ובהעדר כל נזק של ממש – אין כל הצדקה להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות".

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

5. המבקש מבקש רשות לערער על ההחלטה וטוען כי התקיימו כל היסודות המצדיקים מתן צו מניעה זמני.

א) בכל הנוגע לקיומה של עילת תביעה:

המבקש טוען כי למרות שנטל ההוכחה מוטל עליו כתובע, אין בכך כדי לקבוע כי אין "עילת תביעה" לצורך מתן צו מניעה זמני וכי במקרה דנן, הוא הראה כי התביעה מעלה שאלה רצינית שיש לדון בה (כפי שנקבע ברע"א 1379/16 מראון נופי נ' סאמי נופי – 3/4/16).

ב) בנוגע למאזן הנוחות:

המבקש שילם עד כה את התשלומים על פי ההסכם ובית משפט לא שקל את הנזק שייגרם למבקש, לו יוגש הצ'ק לפרעון או ללשכת ההוצל"פ.

מה עוד, שלמשיבה לא יגרם נזק אם יינתן הצו.

ככל שהתביעה תידחה ממילא יוותר בידה הצ'ק. מה גם, שככל שתתקבל התביעה, אזי המשיבה היא זו שתצטרך להחזיר כספים למבקש.

6. לאחר עיון בבקשה ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל באופן חלקי כך שיש מקום לדון בבקשה למתן סעד זמני שלא במעמד צד אחד, ורק לאחר מכן להכריע בבקשה, וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעת הערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני, למעט במקרים חריגים (ראה: רע"א 9123/07 מעייני נ' עכו ביי בע"מ (30.10.07); רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (15.5.97)).

ב) בשלב הסעד הזמני בית המשפט לא מכריע את גורל התביעה. על ביהמ"ש לבחון את סיכויי התביעה - מחד, ומאזן הנוחות - מאידך, על בסיס "מקבילית כוחות",

שמשמעותה היא ככל שסיכויי העתירה להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך.

לעניין זה יפה הנאמר ברע"א 5223/15 מזרחי נ' עו"ד ורסנו לי (10.8.15) בסעיף 7 להחלטת כב' הש' דנציגר:

" מובן שבשלב זה, של בחינת הסעד הזמני, אין בית המשפט הכריע את גורל התביעה, כפי שנטען, אלא שבית המשפט פעל כמיטב חכמתו להערכת סיכויי התביעה תוך שקילת מאזן הנוחות שבין הצדדים. שיקולים אלו, שביניהם קיימת כידוע "מקבילית כוחות", הם המכריעים את גורל הבקשה לסעד זמני [ראו למשל: רע"א 5982/14 יהודה נ' חוגי, [פורסם בנבו] פסקה 9 (27.11.2014);רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (12.5.2013); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 915-914, מהדורה אחד עשר, 2013)]".

ג) באשר לסיכויי התביעה : על המבקש לשכנע את ביהמ"ש "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה" (תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).

הערכת סיכויי התביעה נעשית באורח לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהונח בפני ביהמ"ש והערכה זו אינה אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית ומובן כי אינה שקולה להוכחה במאזן ההסתברויות.

תנאי זה משמעו- האם עולה מהתובענה שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה.

ראה לעניין זה: רע"א 7410/09 ניסנוב נ' שבתאי, סעיף 38 לפסק דינה של כב' השופטת נאור (25.10.09) רע"א 9308/08 אלול נ' רביב, סעיף 5 לפסק דינו של כב' השופט גרוניס (21.4.09), רע"א 1379/16 מראון נופי נ' סאמי נופי, סעיף 4 להחלטת כב' השופט הנדל (3.4.16).

מאזן הנוחות בוחן את מידת הנזק העלול להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן צו המניעה אם לאו.

ד) מהכלל אל הפרט:

בעניינינו, נראה כי לא היה מקום ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, כפי שביקש המבקש – מחד, אך מאידך – אין מקום שלא לבחון טענותיו של המבקש לאחר קבלת תגובת המשיבה ולקבוע רק על סמך הבקשה כי יש לדחות בקשתו למתן צו מניעה זמני.

בכל הנוגע לקיומה של עילת תביעה אפשרית:

אין די בכך שנטל ההוכחה הוא על התובע על מנת לקבוע כי אין סיכוי לתביעה לצורך מתן סעד זמני. די בכך שהוא מראה כי עולה מהתביעה שאלה רצינית לדיון וכי אין מדובר בתביעת סרק על פניה, ולכאורה נראה, כי לפחות בעת הזו עסקינן בתביעה שמקימה עילת תביעה אפשרית.

בכל הנוגע למאזן הנוחות:

יש ממש בקביעת בית משפט קמא בטענה ולפיה ככל שיוגש הצ'ק לביצוע ללשכת ההוצל"פ, אזי יוכלו טענות המבקש להישמע במסגרת התנגדות לביצוע שטר וההליכים נגדו יעוכבו.

יחד עם זאת, נראה כי במצב שכזה תתקיים התדיינות משפטית כפולה בעניין אותו צ'ק במסגרת שני הליכים שיפוטיים שונים. (התביעה קמא וההתנגדות לביצוע צ'ק) באופן שעשוי להכביד על שני הצדדים ועל המערכת המשפטית.

אף מצבה של המשיבה לכאורה לא יוטב במקרה שכזה, כיוון שממילא במסגרת ההתנגדות לביצוע צ'ק המוגשת במועדה, מעוכבים הליכי ההוצל"פ עד להכרעה בהליך.

על כן, לטעמי, לטובת שני הצדדים, מן הראוי לפחות לבחון את בקשת המבקש, לאחר קבלת תגובת המשיבה ורק לאחר מכן, לקבוע מסמרות בשאלת מאזן הנוחות.

7. לפיכך, מצאתי לנכון לקבל הערעור, במובן זה שבו החלטת בית משפט קמא תבוטל.

הבקשה למתן סעד זמני תועבר לתגובת המשיבה לפי הוראות שיינתנו על ידי כב' השופט קמא ולפי שיקול דעתו המלא, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לקבוע מסמרות בבקשה למתן סעד זמני.

8. המזכירות תשלח פסק הדין למבקש.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ז, 20 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד