צור קשר

  • מאמרים דיני חברות

  • 1

קיפוח המיעוט בחברה

4.8571428571429 1 1 1 1 1 (21 Votes)
קיפוח המיעוט בחברה

לפניכם סדרת המאמרים המקיפה ביותר ברשת, העוסקת בסוגית קיפוח המיעוט.

לא אחת, בעיקר בחברת מעטים, או בחברה משפחתית, יש לבעלי מניות הרוב שליטה כמעט מוחלטת בפעילות החברה. במקרים מסוימים יכול ויפעלו בעלי מניות הרוב בחברה כבשלהם, תוך התעלמות מחובותיהם ע"פ חוק החברות כבעלי מניות ושלילת זכויותיהם של בעלי המניות שבידיהם החלק הקטן יותר מהמניות - בעלי מניות המיעוט, בסדרת מאמרים זו נביא בפניכם את נסיון משרדנו כמשרד עורך דין חברות בכלל ונסיונינו כמשרד עו"ד דין קיפוח המיעוט בפרט. כמו כן נביא בפניכם את כל הכלים להתמודד עם תופעה זו.

מאמר זה הוא מעין מאמר "מבוא", מאד מומלץ לעיין בנוסף גם במאמרים נוספים בסדרה:

 



 

שליטתם המוחלטת כמעט של בעלי רוב המניות בחברה והתעלמותם מזכויותיהם של בעלי מניות המיעוט יכול שתתבטא בדילול המניות, מכירת נכסי החברה תוך הברחת כספי התמורה ועוד כיו"ב פעולות אשר בסופו של דבר תוצאתם אחת: הברחת כספים מהחברה ושלילת נכסיה ורווחיה של החברה מבעלי מניות המיעוט. קיפוח המיעוט יכול שיהיה גלוי וברור תוך הברחת כספים לכיסם הפרטי של בעלי מניות הרוב ואולם ברוב המקרים הינו מתוחכם ביותר תוך כדי הסוואתו בפעילות העסקית הלגיטימית והרגילה של החברה ושימוש בחברות ו/או באנשים פרטיים המסייעים לבעלי מניות הרוב להבריח בצורה כזו או אחרת את נכסיה של החברה ולהעלימם מיתר בעלי המניות.

אחד מהעקרונות הבסיסיים העומדים לנגד עיניו של בית המשפט בדיני החברות הוא לצמצם ככל הניתן התערבותו של בית המשפט בענייניה הפנימיים של החברה. הנימוקים לכך הם רבים ואולם הבולטים בהם הינם שלושה: הנימוק הראשון קובע כי החברה כישות משפטית נוצרה מלכתחילה לשם ניהול עצמי, ובית המשפט איננו מעורה בענייניה העסקיים. הנימוק השני קובע כי עקרון שלטון הרוב ישים גם לענייניה הפנימיים של החברה. הנימוק השלישי הוא עקרון חופש הקניין המגביל עוד יותר את התערבותו של בית המשפט בקניינו של הפרט.

החריג לעקרון זה מוסדר בסעיף 191(א) חוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") המעניק סעד לבעלי מניות המיעוט בפני דחיקתם מפעילות החברה ע"י בעלי מניות הרוב. החוק המעניק לבית המשפט את הסמכות לחרוג מהכלל, להתערב בענייניה של החברה וליתן הוראות לשם הסרת הקיפוח:

"191. (א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה."

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חברות

בעבר הוגדרו פעולותיהם העוולתיות בחברה של בעלי מניות הרוב כנגד בעלי מניות המיעוט כ- "עושק המיעוט". בית המשפט נזהר (כאמור לעיל בהתאם לעיקרון אי ההתערבות) מלהתערב בעניינה הפנימיים של החברה אלא אם כן הוכחה מרמה או חוסר תום לב סובייקטיבי. אט אט ובהדרגה, ובמיוחד לאחר כניסתו לתוקף של חוק החברות אשר זנח את הביטוח "עושק המיעוט" ואמץ את הביטוי "קיפוח המיעוט" החלו בתי המשפט לפרש את המושג "קיפוח" בצורה גמישה ופתוחה יותר. פרשנות זו מקילה עם מבקשי הסעד ומתאימה יותר לפעילות העסקית הדינאמית אשר לעיתים הגבול בין פעילות עסקית רציונאלית לבין קיפוח המיעוט נעלם ומיטשטש.

תוצאתה של אותה הקלה עם "המקופח" היא פתיחות והבנה של הפעילות העסקית היומיומית והמשתנה בחברות אשר מקשה על מבקש הסעד למניעת קיפוח להוכיח את טענתו בדבר מרמה או חוסר תום סובייקטיבי בפעילותם של בעלי מניות הרוב בחברה כנגדו. הבנה זו הביאה את בתי המשפט לקבוע כי התערבותו של בית המשפט בהתנהלות החברה תישקל מתוך ראייה מקלה יותר. עתה תבוא התערבותו של בית המשפט בענייניה של החברה כאשר הוכיח המבקש את שלילת ציפיותיו הלגיטימיות למידה של שותפות הוגנת בידיעה ובהבנה לגבי מה שנעשה ברכושו. ראה הפ (ת"א) 2113/94 צנה בע"מ נ' פולן בע"מ

רבות דנו בהגדרת המושג "קיפוח" בהקשר דנן. ההגדרה הרחבה והטובה ביותר אשר אומצה גם על ידי בתי המשפט ובענווה אומר שהיא המתאימה ביותר גם לדעתו של הח"מ, הוזכרה בספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א):

"בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח". (שם בעמ' 284). (ההדגשה אינה במקור)

ראה גם פסק דינה של השופטת ה. גרסטל בה"פ (תל-אביב-יפו) 746/03 אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר, (תק-מח 2004(2),;7266 )

הגדרה דומה נוספת ניתנה ע"י בית המשפט בע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ (1), 238, 246:

"...קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה."

משמעות הדברים היא כי אין עוד צורך להוכיח מרמה וחוסר תום לב סובייקטיבי מטעם בעלי מניות הרוב. כעת, חריגה מאותה "ציפייה לגיטימית" כאמור לעיל תהווה עילה לתביעה בעילה של קיפוח המיעוט. נותרת אותה הגדרה של "ציפייה לגיטימית" ואולם הגדרה זו פושטת ולובשת צורה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה המובא בפני בית המשפט.

פרשנותו המקלה של בית המשפט עם "המקופחים" עדיין אינה מסירה מהם את נטל ההוכחה לקיפוחם ע"י בעלי מניות הרוב. על הטוענים ל- קיפוח המיעוט מוטל הנטל להוכחתו, עליהם להראות לבית המשפט ראיות לכאורה כי פעולותיהם של בעלי מניות הרוב פגעו בצורה כזו או אחרת בזכויותיהם כבעלי מניות, כי אין להן בסיס רציונאלי עסקי וכי אותן פעולות לא נעשו לשם הגדלת רווחיה של החברה. כאשר יעברו בעלי מניות המיעוט מסוכה זו יעבור נטל ההוכחה על כתפיהם של בעלי מניות הרוב להראות שפעולותיהם, אשר הוצגו כקיפוח ע"י בעלי מניות המיעוט, נועדו לטובתה של החברה (ראה א' חביב-סגל, "דיני חברות" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"א (לשכת עורכי הדין - ועד מחוז תל-אביב, א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ב)2, 11-12).

חשוב לציין כי אל לו למיעוט לשבת בחיבוק ידיים שעה שקיים חשש בדבר קיפוחו או פעילויות חשודות אשר יכולות להצביע על לפעילות עסקית שאינה לטובתה של החברה. מוטלת על בעלי מניות המיעוט החובה לברר את חששותיהם באמצעות דרישה מהמנכ"ל, הדירקטוריון ו/או רו"ח של החברה לגלות את המסמכים והדוחות הרלוונטיים, דרישה לכנס את האסיפה הכללית ו/או הדירקטוריון, וכיו"ב פעולות אחרות לשם בירור החשדות. במידה ויסרבו בעלי מניות הרוב מלהמציא את אותם מסמכים, מסיבות כאלו ואחרות, ו/או במידה ועדיין לא יתוקנו המחדלים, פתוחה בפני בעלי מניות המיעוט הדרך אל בית המשפט בתביעה לסעד ע"פ סעיף 191(א) לחוק החברות.

בתביעה בעניין קיפוח המיעוט קיימות כמעט תמיד ובאופן טבעי עילות תביעה של החברה כנגד בעלי מניות הרוב בגין שלילת רווחים מהחברה ולא רק מבעלי מניות המיעוט. מנימוק זה יש הטוענים כי המסלול שיש לבחור בו במקרה זה הינו מסלול של תביעה נגזרת. ואמנם, כאשר נגרם נזק לחברה, והסעדים המבוקשים הם לפיצוי החברה, המסלול הנכון לפעול בו הוא מסלול התביעה הנגזרת ולא תביעה של בעלי המניות בה, יהיו אשר יהיו. התשובה לכך פשוטה והיא ניתנה בכמה וכמה פסקי דין אשר קבעו את ההלכה בעניין זה. עיקרה של ההלכה על קצה המזלג היא כי בכל עת שבה קיימות נקודות השקה בין תביעה ע"פ סעיף 191(א) לחוק החברות (עושק המיעוט) לבין תביעה נגזרת יכול לבחור לו התובע את המסלול לתביעתו (ראה: רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכסלון חברה ליזמות בע"מ (פורסם בנבו) ע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו), ע"א 594/79 פאקא תעשיות נ' רוטנברג (פ"די לו(3) 309, בסעיף 9 לפסק דינו של הנשיא מ' שמגר - כתוארו אז).

לעניות דעתו של הח"מ ניתן בקלות למנוע מצבים של קיפוח המיעוט ע"י עריכת הסכם מתאים, הגדרות מוגדרות של בעלי תפקידים בחברה, המבטאים גם ייצוג של בעלי מניות המיעוט ועמידה על האמור בחוק החברות לעניין התקנון, האסיפה הכללית והדירקטוריון.

logoround

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חברות

 

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×
 
להתייעצות, אתם מוזמנים
להתקשר בטלפון: 03-6129124
או כתבו לנו כאן, ואנו נשיב לכם מייד