צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

רעא 39/89 general electric corp נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ

1 1 1 1 1 (0 Votes)

רשות ערעור אזרחי מס' 39/89

.general electric corp
נגד
.1 מגדל חברה לבטוח בע"מ
.2 חברת החשמל לישראל בע"מ

בבית המשפט העליון
[16.2.89]
לפני השופט ש' לוין

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ק"ת 2220, תקנות 3(א)(1), 477, 478, 481, 482, 482(א), 482(ב), 483(א), 500, פרק ל"ב סימן א', חלק ב', פרק ב'

מיני-רציו:
* בתי-משפט – סמכות – סמכות בינלאומית
* דיון אזרחי – המצאת כתבי-בי-דין – המצאה למורשה
* דיון אזרחי – המצאת כתבי-בי-דין – מחוץ לתחום השיפוט
* משפט בינלאומי פרטי – סמכות בין-לאומית – רכישתה
* רשויות מקומיות – מועצות מקומיות – באזור השיפוט של בית-המשפט

המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי תובענה בגין הפרת חוזה כנגד חברה, שמושבה במדינת ניו יורק. ההזמנה לדין הומצאה לחברה ישראלית, הנושאת שם דומה לחברה האמריקנית, ששימשה נציגת מכירות מוסמכת שלה בשטח מדינת ישראל ושהייתה זכאית על-פי הסכם ביניהן לעמלות גם בגין מכירות שתבצע החברה האמריקנית במישרין, אם הן תבוצענה כתוצאה ממאמצי החברה הישראלית. התובענה דנא התייחסה לעיסקה מסוג זה, שבוצעה בין המשיבה 2והמבקשתישירות, בתיווך החברה הישראלית, שהציגה עצמה כמייצגת את החברה האמריקנית. החברה הישראלית החזירה את ההזמנה בציינה שאין לה ייפוי-כוח מטעם החברה האמריקנית ואינה מוסמכת לקבל עבורה או בשמה כתבי-בי-דין. לאחר דיון קבע הרשם, כי ההמצאה לחברה הישראלית היא המצאה חוקית לחברה האמריקנית. הערעור שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחה. מכאן הבקשה לבית המשפט העליון למתן רשות ערעור.

בית המשפט העליון פסק:

א. (1) סימן א' של פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, דן בהמצאה של כתבי-בי-דין בארץ למי שנמצא בה, בין בעצמו ובין באמצעות ידו הארוכה. אפשר לבצע המצאה למי שמונה מורשה לקבלתם, כאמור בתקנה 478, אף אם אין כל זיקה בין העניין נושא התביעה לבין מדינת ישראל, והוא הדין בהמצאה לעורך-דין לפי תקנה 477, אף אם לא הוסמך להופיע בבית המשפט; בהמצאה לאשת הנתבע, המתגוררת כרגיל עמו, לפי תקנה 481; בהמצאה ל"מורשה" הממונה ל המקרקעין, לפי תקנה 483(א), ובהמצאה לקברניט של אנייה לפי תקנה 482(ב) ( 267א-ב).
(2) גם בהעדר הנתבע בארץ, אם בוצעה ההמצאה למי שבעיני התקנות נחשב לידו הארוכה, היא תיחשב בת-פועל ללא צורך בהגשת בקשה לפי תקנה 500, ממש כפי שהמצאה לתייר, שהגיע באקראי ארצה, היא המצאה כשרה, אפילו אין בינו או בין התובענה לבין מדינת ישראל כל קשר, ואפילו אם לא ניתן היה לקבל נגדו צו להמצאה מחוץ לתחום השיפוט ( 767ב-ג).

(3) גם אם בוצעה לנתבע המצאה חוקית, אפשר שיהיה בכוחו לשכנע את בית המשפט להעמיד את הדיון בתובענה על יסוד טענת "פורום לא נאות" או טענות אחרות ( 767ג).
ב. (1) הדיבור "באזור השיפוט של בית המשפט" בתקנה 482לתקנות סדר הדין האזרחי משמעו באזור השיפוט המקומי ( 767ג- ד).
(2) תקנה 482, כמו תקנות אחרות הכלולות בסימן א' של פרק ל"ב, אינה קובעת כללים לסמכות הבינלאומת של בית המשפט, אלא היא דנה רק בכללי ההמצאה. בוצעה בארץ המצאה כדין לפי כללים אלה, קנה בית המשפט סמכות פרסונאלית על נתבע ( 767ה).
(3) הסמכות הבינלאומית לדון בתובענה נגד נתבע כזה שאובה לא מתקנה 482אלא מעיקרון של המשפט הבינלאומי שמחוצה לה, הקובע, שיש לבתי-משפט בישראל סמכות בינלאומית על נתבע ה"נמצא" בישראל, והתקנה רק מבטאת יישום טכני של אותו עיקרון ( 767ה-ו).
(4) התקנות בסימן א' גם אינן קובעות כללים לסמכות המקומית של בית המשפט, שהרי כללים אלה מצויים בחלק ב', פרק ב' לתקנות. עם זאת, עשויה להיות קיימת זיקת גומלין בין כללי הסמכות המקומית לבין כללי ההמצאה. מי שמנהל עסקים בעצמו או באמצעות אחרים, בתחומי אזור השיפוט המקומי של בית המשפט, עשוי להיתפס לשיפוטו של אותו בית-משפט לפי תקנה 3(א)(1), והמצאה ל"מורשה", העוסק בהנהלת אותו עסק מטעם הנתבע באתו אזור, תהיה בת-פועל לפי תקנה 482( 767ו- ז).
(5) במקרה דנן, אמנם החברה האמריקנית אינה "גרה" באזור השיפוט המקומי של בית המשפט, אך החברה הישראלית היא מורשה שלה, ולכן ניתן היה להמציא לה את כתבי בית הדין, בתחום השיפוט המקומי ( 767ד).
ג. (1) ה"מורשה" לפי תקנה 482לתקנות סדר הדין האזרחי אינו "שלוח" כמשמעותו הטכנית של דיבור זה, אלא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. הוא אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין ( 768א-ב).
(2) ההמצאה מיועדת לא רק כדי להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו, אלא גם להחיל עליו, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט ( 768ד).
(3) שאלת בירור תוקפה של ההמצאה אינה יכולה,בדרך כלל, להיחתך על יסוד ראיות בדיעבד על ידיעתו הקונקרטית של הנתבע על דבר ההליך שהוגש נגדו, אלא שיש צורך בהוכחה על קיומם של אותם נתונים אוביקטיביים, העושים את ההמצאה בת-פועל לפי התקנות ( 768ד- ה).
(4) שאלת מידת האינטנסיביות של הקשר בין הנתבע לבין "המורשה", הנדרשת כדי לעשות את ההמצאה בת-פועל, היא שאלה שבדרגה. אין לראות "סוכן מכירות" הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארץ על חשבונו הוא, הא ותו לא, "מורשה" העוסק אותה שעה מטעם החברה הזרה בהנהלת ה"עסק", אך מאידך גיסא, ככל שניתן יהיה לדלות מהעובדות יותר סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל "עסקיו", כן תגבר הנטייה לראות ב"סוכן המכרות" "מורשה" ( 768ה-ו).
(5) במקרה דנן, היו סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין החברה הזרה לחברה הישראלית. האחרונה ניהלה עם המשיב 2משא ומתן, שהניב עיסקה מסחרית, החברה הישראלית התחייבה כלפי החברה הזרה לקיים קשרים פעילים עם לקוחות בישראל ולדווח לה על מצב השוק ולציית להוראות שונות שלה, והיא הוצגה כלפי חוץ כמי שמייצגתה. מטעם זה הערכאות דלמטה לפחות לא שגו באופן בולט, במידה המצדיקה מתן רשות ערעור ( 768ז).

פסקי-דין של בית המשפט העליון שאוזכרו:
[1] בר"ע 156/73 . Uniroyal incנ' ציון חברה לביטוח בע"מ ואח’, פ"ד כח(1) .229
[2] ע"א 23/83 ס' ר' יוחימק ואח' נ' ת' קדם ואח’, פ"ד לח(4) 309.
[3] ע"א 362/66 הופמן . ,fardhan fuel oil co., incפ"ד כ(4) 222.
[4] ר"ע 526/83 פרושינובסקי ואח' נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) .485
[5] ע"א 403/64 ש' לוינסון ואח' נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט(1) .108
[6] ר"ע 501/84 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רוטמן, פ"ד לט(1) .26

פסקי-דין אנגליים שאוזכרו:
(.ch) . 534E.r 43(1854) hpoe v. Hpoe[7]

הערות:
.1 על פורום לא נאות ראה: ע"א 489/85 סאלחאת נ' עיריית שכם ואח’, פ"ד מב(1) .497
.2 על המצאת כתבי-בי-דין ראה: ע"א 694/86 אוסטפלד נ' בהירי, פ"ד מא(1) .780
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' לויט) מיום 29.12.88בע"א 49/88, בו נדחה ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי (השופט א' גורן) מיום 9.2.88בהמ' 6044/87 (ת"א 842/87). הבקשה נדחתה.

ט' ארליך - בשם המבקשת;
פ' ג' נשיץ - בשם המשיבות.

החלטה

.1המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כנגד general electric company(להלן - ג'נרל), שהיא חברה שמושבה במדינת ניו-יורק בארצות-הברית, "ע"י ג'נרל מהנדסים בע"מ, רח' משכית הרצליה ב'" (להלן - ג'נרל מהנדסים). בכתב התביעה נטען, שהמשיבה השנייה (חברת החשמל) הזמינה מג'נרל תושבות ופינים לטורבינות מתוצרת ג'נרל,כי התושבים והפינים לא התאימו להזמנה, ועקב כך נגרם לחברת החשמל נזק של כ- 3מיליון ש"ח, אותו היטיבה המשיבה 1, שהיא חברת ביטוח. בוצעה המצאה של כתב התביעה וההזמנה לג'נרל מהנדסים, וזו החזירה את ההזמנה למזכירות בית המשפט ביחד עם מכתב מיום 3.5.87(להלן - המכתב), בו נאמר, כי "איננו מחזיקים ביפוי כח כלשהו מטעם (ג'נרל) ואיננו מוסמכים לקבל עבורה או בשמה מסמכי בית דין או ליצגה בהליכים משפטיים כלשהם". המשיבות עתרו לקבלת פסק-דין על-פי צד אחד כנגד ג'נרל, אך הרשם המלומד (כתוארו אז), השופט א' גורן, הורה לזמן את ג'נרל מהנדסים ואת המשיבות לדיון. ביום 9.2.88קבע הרשם, שההמצאה לג'נרל מהנדסים היא המצאה חוקית לג'נרל; ביום 29.12.88דחה בית המשפט המחוזי את הערעור על החלטה זו. לפניי עותרת ג'נרל (שהייתה ככל הנראה מיוצגת בערכאות הקודמות והסמיכה את פרקליטה "לצורך בקשה זו בלבד") למתן רשות ערעור על פסק הדין.

.2שתי הערכאות הקודמות ביססו את החלטתן בדבר חוקיות ההמצאה על תנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת לאמור:
"(א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט.
(ב) לענין תקנה זו, רואים קברניט של אניה כמורשהו של בעל האניה או של שוכרה".
השופט המלומד, כמו הרשם המלומד, קבע, שתקנה 482(א) חלה גם על המצאה של תובענה נגד חברה זרה שמושבה מחוץ לתחום השיפוט, וכי נתקיימו התנאים, לפיהם ניתן לראות את ג'נרל מהנדסים "מורשה" של ג'נרל במשמעות דיבור זה בתקנה 482; בבקשה שלפניי כופרת המבקשת בהנחת היסוד הנזכרת, משיגה על העובדות שנקבעו ועל המסקנות שהוסקו על יסודן וטוענת, שמרכיביה של התקנה האמורה, במשמעותם הנכונה, לא הוכחו.
.3אפתח בתשתית העובדתית. לקראת הדיון לפני הרשם הוגש תצהירו של מר גרבר, שהוא מנכ"לה של ג'נרל מהנדסים (להלן - התצהיר), אלי צירף את עותק ההסכם המסדיר את מערכת היחסים בין חברתו לבין ג'נרל. בהסכם זה, הנושא כותרת: agreement international sales representative(להלן - ההסכם), מינתה ג'נרל את ג'נרל מהנדסים כנציגת מכירות מוסמכת בשטח מדינת ישראל למה שהוגדר כ- power generation" " market(סעיפים 1ו- 2); בהסכם התחייבה ג'נרל, בין השאר, גם לשלם לג'נרל מהנדסים עמלה בגין מכירות שבוצעו במישרין על-ידי ג'נרל ללקוחות בישראל, אם בוצעו מכירות אלה כתוצאה ממאמצי ג'נרל מהנדסים (סעיפים 4ו-6); ג'נרל מהנדסים מצדה נטלה על עצמה התחייבויות שונות, וביניהן התחייבות לקיים קשרים פעילים עם לקוחות בישראל ולדווח לג'נרל על כל הפעילויות הממשלתיות, המסחריות והתעשייתיות וכן על התכניות העשויות להשפיע על מכירת המוצרים נושא ההסכם ללקוחות בישראל (סעיף 5פיסקאות bו- C). להלן נאמר בהסכם, שהזכויות המוקנות על פיו הן "exclusive-non" ובלתי עבירות, וג'נרל מהנדסים חייבת להודיע לגפנרל בכתב ומראש על כל שינוי בבעלות עליה. עוד נאמר שם, ג'נרל מהנדסים היא קבלן עצמאי ואינה נחשבת נציגה או שלוחה של ג'נרל לכל מטרה שהיא (סעיף 7). ג'נרל מהנדסים התחייבה למלא אחר כל הכללים וההוראות עליהם תורה ג'נרל בקשר לשימוש בסימני המסחר ושמות המסחר של ג'נרל ולבטא בפרסומיה ומצגיה שהיא נציג מכירות מוסמך של ג'נרל (סעיף 11).
.4בתצהיר כתב מר גרבר, כי מוצריה השונים של ג'נרל נמכרים בישראל על-ידי מספר נציגים בלעדיים, כאשר לכל סוג של מוצרים קיים הסכם הפצה ספציפי (סעיף 3), כי ג'נרל מהנדסים אינה שלוח של ג'נרל ואינה רשאית לפעול בשמה ולקבל עבורה מסמכים (סעיף 5). ג'נרל מהנדסים פועלת בשתי דרכים (סעיף 7); האחת - רכישת מלאי מוצרים של ג'נרל עלידי ג'נרל מהנדסים ומכירתם על-ידי ג'נרל מהנדסים ללקוחותיה מבלי שלג'נרל יש שליטה על המחיר של הממכר או תנאי המכירה שלו; האחרת -

"תיווך בעיסקאות שההתקשרות לגביהן וביצוען נעשית בסופו של דבר ישירות בין לקוח בישראל לבין (ג'נרל). בעיסקאות מסוג זה אין לגפנרל מהנדסים כל סמות שהיא לקבוע עבור (ג'נרל) את תנאי העיסקה או לחייב את (ג'נרל) בכל אופן שהוא. כל תנאי העיסקה חייבים להיות מוסכמים ומאושרים מראש על ידי (ג'נרל) והיא גם חותמת בעצמה על הסכם הרכישה ובכך מתחייבת כלפי הלקוח. פעילות במסגרת זו אפיינה הקשר שנוצר בין המבקשות לבין (ג'נרל) בענין נשוא התביעה".
בשלב זה אפסיק רגע את רצף התיאור של החומר העובדתי ואשוב למכתב, בו, כזכור, הודיעה ג'נרל מהנדסים לבית המשפט, שאינה רשאית לקבל כתביבי- דין בשם ג'נרל. המכתב נושא כותרת של ג'נרל מהנדסים, אך בקצהו השמאלי מופיע הכיתוב הבא:

"נציגים בלעדיים לישראל general o electric products".
בין המלים המציינות את שמה של ג'נרל מופיע הסמל שלה. בתחתית העמוד מופיעים שמות של עוד שמונה חברות, שכנראה מוכרת ג'נרל מהנדסים ממוצריהן או עומדת עמן בקשרים שלא נתבררו.
.5מר גרבר נחקר על תצהירו ובין השאר העיד, כי יש לג'נרל מהנדסים קשר ישיר עם ג'נרל; כשהוא קיבל את תבי בי הדין הוא טלפן לסניף ג'נרל במדריד, המטפל בשירות למשיבה 2, ושאל אותו מה לעשות. איש זה היה בארץ, והלקוח היחיד שלו הוא המשיבה .2כעבור ימים ספורים טלפן אליו עורך-דין מטעם ג'נרל והודיעו שהעניין נמסר לפרקליטים בארץ ושלא יטפל בעניין. עוד הוסיף מר גרבר ואמר, בין השאר:
"אנשי חברת החשמל היו אצלנו במשרד גם כדי לפטפט וגם כדי לעשות עסקים... הצגנו את עצמנו כמייצגים של (ג'נרל), אך ברור לי שלא תמיד אנו צריכים לנהוג כך... כשאמרתי שאנו מייצגים את (ג'נרל) התכוונתי, שלמרות שיש עוד 8חברות המוכרות מוצרים של (ג'נרל), אנו מטפלים בכ- % 80מהמוצרים של החברה בארץ. לכן, יש לנו רשות לומר שאנו מייצגים את מוצרי ג'נרל, אך אני מודע לכך שחלק מעובדי לעתים מציגים עצמם כמייצגי החברה. על ג'נרל זה לא מקובל... החשבוניות שאנו מוציאים אחר קניה מוצאות על ידי ג'נרל מהנדסים ע"ש הקונה. אנו מייצגים את (ג'נרל) בנושא ציוד רפואי, ציוד של (המשיבה מס' 2) כו'".
.6טענתה הראשונה של ג'נרל הייתה, כזכור, שאין תקנה 482 חלה על חברה או על יחיד תושבי חוץ, שלעניינם שומה היה על המשיבות לעתור למתן צו המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500; והא ראיה, שאין להבין את הדיבור "באזור השיפוט של בית המשפט" בתקנה 482 אלא כאזור השיפוט המקומי; לעניין זה נחלקו הפרקליטים והביאו אסמכתאות ממקומות רחוקים וממקומות קרובים, זה כדי להראות ש"אזור השיפוט" או "תחום השיפוט" משמעותו אזור השיפוט המקומי, וזה כדי להראות ש"אזור השיפוט" או "תחום השיפוט" עשוי לכלול בחובו את
שטח המדינה כולה; לדידי, הדין בעניין זה, לעניין הראיה, הוא דווקא עם המבקשת; עם זאת, הטענה כולה אינה מבוססת.
סימן א' של פרק ל"ב לתקנות דן בהמצאה בארץ למי שנמצא בה, בין בעצמו ובין באמצעות ידו הארוכה; כך, למשל, אפשר לבצע המצאה של כתביבי-דין למי שמונה מורשה לקבלתם, כאמור בתקנה 478, אף אם אין כל זיקה בין העניין נושא התביעה לבין מדינת ישראל; והוא הדין בהמצאה לעורך-
דין לפי תקנה 477- בר"ע 156/73 [1] - אפילו לא הוסמך להופיע בבית המשפט: ע"א 23/83 [2]; בהמצאה לאשת הנתבע, המתגוררת כרגיל עמו: ע"א 362/66[3] ור"ע 526/83[4], לפי תקנה 481; ובהמצאה ל"מורשה" הממונה על המקרקעין, לפי תקנה 483(א): ע"א 403/64 [5]; והוא הדין בקברניט של אנייה לפי תקנה 482(ב) . בכל המקרים הללו עשוי הנתבע, הוא עצמו, שלא להימצא בארץ, ואף-על-פי-כן, אם בוצעה ההמצאה למי שבעיני התקנות נחשב לידו הארוכה, היא תיחשב בת-פועל ללא צורך בהגשת בקשה לפי תקנה 500, ממש כפי שהמצאה לתייר שהגיע באקראי ארצה היא המצאה כשרה, אפילו אין בינו או בין התובענה לבין מדינת ישראל כל קשר ואף אם לא ניתן היה לקבל נגדו צו להמצאה מחוץ לתחום השיפוט. אכן, שאלה אחרת היא, אם מן הראוי שהתובענה תתברר בישראל אם לאו, אך שאלה זו אין בינה לבין תוקפה של ההמצאה ולא כלום: גם אם בוצעה לנתבע המצאה חוקית, אפשר שיהיה בכוחו לשכנע את בית המשפט להעמיד את הדיון בתובענה על יסוד טענת "פורום לא נאות" או טענות אחרות.
כמו שציינו, צודקת ג'נרל בטענתה, שאזור השיפוט הנזכר בתקנה 482 הוא תחום השיפוט המקומי, אך טענה זו לא תוכל להועיל לה; היא אינה חולקת על תחולתה של התקנה הנזכרת על תאגידים, ואם כך הדבר, נתמלאו התנאים הכלולים בה: ג'נרל אינה "גרה" באזור השיפוט המקומי של בית המשפט, ולפיכך, אם אך אפשר לראות את ג'נרל מהנדסים כ"מורשה" של ג'נרל בגדר התקנה, ניתן היה להמציא לה את כתבי בי הדין בהרצליה ב', המצויה באותו תחום שיפוט.
.7יש לציין, שתקנה 482, כמו תקנות אחרות הכלולות בסימן א' של פרק ל"ב, אינה קובעת כללים לסמכות הבינלאומית של בית המשפט, אלא היא דנה רק בכללי ההמצאה. בוצעה בארץ המצאה כדין לפי כללים אלה, קנה בית המשפט סמכות פרסונאלית על הנתבע. הסמכות הבינלאומית לדון בתובענה נגד נתבע כזה שאובה לא מן התקנה עצמה אלא מעיקרון של המשפט הבינלאומי הפרטי שמחוצה לה, הקובע שיש לבתי משפט בישראל סמכות בינלאומית על נתבע ה"נמצא" בישראל, והתקנה רק מבטאת יישום טכני של אותו עיקרון; התקנות בסימן א' גם אינן קובעות כללים לסמכות המקומית של בית המשפט, שהרי כללים אלה מצויים בחלק ב', פרק ב' לתקנות. עם זאת, עשויה להיות קיימת זיקת גומלין בין כללי הסמכות המקומית לבין כללי ההמצאה; כך, למשל, מי שמנהל עסקים בעצמו או באמצעות אחרים, בתחומי אזור השיפוט המקומי של בית המשפט, עשוי להיתפס לשיפוטו של אותו בית-משפט לפי תקנה 3(א)(1), וההמצאה ל"מורשה" העוסק בהנהלת אותו העסק מטעם הנתבע באותו אזור תהיה בת-פועל לפי תקנה .482
לסיכום סוגיה זו מבקש אני להוסיף עוד שתי הערות אלה: ראשית, גם לדיבור "מקום עסקו" בגדר תקנה 3(א)(1) ניתנה פרשנות מרחיבה. כך, למשל, נפסק, שאפשר להגיש תובענה כנגד
חברת ביטוח בבית המשפט של המקום בו פועל סוכן ביטוח עצמאי כסוכנה:
ר"ע 501/84 [6]; שנית, אין אני נדרש לשאלה, מה היה הדין בענייננו, לו נמצא מקום עסקיה של ג'נרל מהנדסים מחוץ לתחומי השיפוט המקומיים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב- יפו.
.8שאלה אחרת היא, מיהו ה"מורשה" לפי תקנה .482 לענין תקנה 483(א) כבר למדנו, שאין מדובר ב"שלוח" כמשמעותו הטכנית של דיבור זה אלא במי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו; כמו שכתב השופט ברנזון בע"א 403/64 [5] הנ"ל, בעמ' 111:
"... מורשה במובן תקנה 444(כיום 483(א) - ש' ל') אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין. התקנה אינה מטפלת אלא בהמצאת כתבי-בי- דין לבעל דין באמצעות מורשה ובהמצאה בלבד, ואין היא דנה כלל בייצוגו של בעל הדין או בהתדיינות בשמו. העיקר הוא שהמורשה יהיה כזה אשר יתן מקום ליצירת הנחה שהוא עומד בקשר עם מרשהו או שיש לאל ידו להתקשר עמו ולהביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו. איש לא יעלה על הדעת כי בן משפחה אשר לפי תקנה 445(כיום תקנה 481- ש' ל') מותר להמציא לו את הכתב יוכל לפעול כמיופה-כוח של הנמען ולייצגו בפני בית-המשפט, אף על פי כן המצאה לבן משפחה כזה נחשבת כהמצאה חוקית לנמען".
להלן מאזכר בית המשפט דברים שנאמרו בעניין (1854) hope v. Hpoe540- 539, at[7] לעניין תכליתה "היחידה" של ההמצאה כאמצעי להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו; ואני מוכן להסכים עם ג'נרל, שלהמצאה גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט; ועוד מוכן אני להסכים, ששאלת בירור תוקפה של ההמצאה אינה יכולה, בדרך כלל, להיחתך על יסוד ראיות בדיעבד על ידיעתו הקונקרטית של הנתבע על דבר ההליך שהוגש נגדו, אלא שיש צורך בהוכחה על קיומם של אותם נתונים אובייקטיביים, העושים את ההמצאה בת-פועל לפי התקנות.
.9השאלה, מה מידת האינטנסיביות של הקשר בין הנתבע לבין ה"מורשה" הנדרשת כדי לעשות את ההמצאה בת-פועל, היא שאלה שבדרגה, ובכגון דא - אם הערכאות שקדמו לי לא שגו באופן בולט, וכך נראה לי אין צידוק למתן רשות ערעור; בעניין זה לא הייתי מחמיר עם התובע. מחד גיסא, לא הייתי רואה "סוכן כירות", הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארץ על חשבונו הוא, הא ותו לא, כ"מורשה, העוסק אותה שעה מטעם האדם בהנהלת העסק"; אך מאידך גיסא, ככל שניתן יהיה לדלות מן העובדות יותר סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל "עסקיו" כן תגבר הנטייה לראות ב"סוכן המכירות" "מורשה".
במקרה שלפנינו - כך נראה לי - לא שגו הערכאות שקדמו לי באופן בולט בקובען, שג'נרל מהנדסים הוא "מורשה" של ג'נרל לעניין תקנה 482; לא זו בלבד שג'נרל מהנדסים לא הסתפקה בקניית טובין ומכירתם על חשבונה, אלא היא גם ניהלה עם המשיבה 2משא ומתן, שהניב עיסקה
מסחרית. מכוח ההסכם עם ג'נרל שומה היה עליה לקיים קשרים פעילים עם לקוחות בישראל, לדווח לג'נרל על מצב השוק ולציית להוראות שונות של ג'נרל. עובדה היא, שחרף ההגדרה הפורמאלית לסתור הכלולה בהסכם הוצגה ג'נרל מהנדסים בפועל, כלפי חוץ, כמי שמייצגת את ג'נרל, וכך גם הובנה מערכת היחסים על-ידי עובדי ג'נרל מהנדסים ועל-ידי מתבונן מן הצד, והיא נראית משקפת את המציאו.
הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא, שהעובדות שהוכחו על רקע הדין החל בענייננו אינן מצדיקות מתן רשות לערער. לפיכך אני דוחה את הבקשה. ג'נרל רשאית להגיש כתב-הגנה תוך 30ימים מיום המצאת החלטה זו ותשלם למשיבות שכר טרחת עו"ד 500, 7ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

5129371
54678313

ניתן היום, י"א באדר א' תשמ"ט (16.2.89).

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
מאמרים באתר שייתכן ויענינו אותך: