צור קשר

  • מאמרים הוצאה לפועל ופשיטת רגל

  • 1

שיק פתוח - השלמת שם הנפרע - מוטב על גבי שטר

4.6111111111111 1 1 1 1 1 (18 Votes)
עורך דין התנגדות לביצוע שטר

ראובן רכש רהיטים משמעון והעביר אליו את התמורה בשיקים. על השיקים מולאו כל הפרטים הנחוצים, לרבות שרטוט "למוטב בלבד" סכום חתימה ותאריך, אך שם הנפרע, השם שליד המוטב, נותר ריק. כמו הרבה פעמים במחוזותינו שמעון הבטיח לראובן שישים על השיקים חותמת של העסק. ואולם בניגוד להבטחתו שמעון לא שם את החותמת שלו על השיק אלא העביר אותו לצד ג' והוא זה ששם את חותמתו על השיקים. בינתיים נעלם שמעון וראובן לא זכה לנוח על הרהיטים אותם רכש מעולם. לפיכך נתן הוראת ביטול לבנק, השיקים חוללו וצד ג' הגיש אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. תיק דומה הובא לפתח משרדנו, וכ- עורך דין הוצל"פ ראה לנכון הח"מ לשתף כאן את מסקנותיו לגבי הסוגיות מתחום דיני השטרות, המתעוררות ממקרה זה. 

במאמר זה "שיק פתוח - השלמת שם הנפרע - מוטב על גבי השטר" נדון בשאלה האם צד ג' יכול לאכוף את השיקים שהגיעו לידיו בדרך אשר תוארה לעיל. במילים אחרות: כאשר המוטב לא נרשם על השיק על ידי מושך השיק (ראובן), האם רשאי מקבל השיק (שמעון) או צד ג' למלא את שם המוטב ולהיפרע מהשיק.

הנושאים בהם נדון במאמר זה:

ההוראות בפקודת השטרות לעניין השלמת שטר לא שלם ופסיקת בתי המשפט:

אין חולק ששם הנפרע הוא פרט מהותי בשטר, לפיכך על פי סעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") שכותרתו "מסמך לא שלם או חתימה על החלק"

"(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.

(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה."

הנה כי כן, על פי החוק רשאי אדם המחזיק בשטר להשלים את החסר ככל שנראה לו וכמו כן אם הועבר השטר לאוחז כשורה יראו אותו כאילו הושלם בזמן סביר ובהרשאה מלאה.

הפקודה מעמידה חזקה לפיה כל אדם שברשותו השטר יש לו הרשאה להשלים את החסר בו. אך כמו כל חזקה, גם חזקה זו ניתנת לסתירה ואם יבוא מוציא השטר ויראה שלא נתן כלל הרשאה תידחה התביעה. המחוקק פשוט הניח הנחה שעצם החתימה על שטר לא שלם מהווה הרשאה להשלמתו, אלא אם כן יוכח אחרת. כמו כן יש לזכור שאותה הרשאה "צמודה למסמך"

ראה בעניין זה עא 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' מנחם קולטון , כח (1) 452 (פורסם בנבו) שם הוסיף אף בית המשפט כי:

"לשם הבהרת יתר רצוי להוסיף כאן כי ההרשאה להשלים, הניתנת על-ידי חותמי השטר, צמודה למסמך ועוברת עמו לידיו של כל מחזיק, אלא אם מסיבה כל שהיא בטלה ההרשאה לפני שהמסמך הושלם על-ידי מחזיקו"

ובהמשך בעמ' 455:

"עצם העובדה שבסעיף 19(א) מדובר על רשות "לכאורה" מצביעה על כך שלא נוצרה כאן זכות סובסטנטיבית כל שהיא, אלא שענין לנו עם זכות במסגרת דיני הראיות המתבטאת בשינוי נטל ההוכחה, ולא יותר. המילה "לכאורה" באה ללמדנו שמותר לסתור את קיומה של "הרשות", דבר שלא היה אפשרי, ואף לא היה מובן, אילו נוצרה הרשות על-ידי הסעיף 19(א) כזכות סובסטנטיבית ובלתי-תלויה. הפירוש הנכון הוא שההרשאה הסטטוטורית הכלולה בסעיף 19(א) מבוססת על ההרשאה החוזית שקדמה לה, והמסקנה ממצב דברים זה היא שכללי החוק החלים על ההרשאה החוזית, חלים גם, בשינויים המחוייבים על-ידי הענין, על ההרשאה הסטטוטורית המבוססת עליה."

ראה גם את הדברים שנאמרו בעא 640/73 מרדכי גלבנק נ' עזבון המנוח ניסן גילאי , כט (2) 701 (פורסם בנבו) (בעמ' 704):

"העדר הציון של זמן פרעונו של השטר אינו פוגם במהותו כשטר, כי הרי סעיף 9 (א) (2) לפקודה מורה כי שטר שלא נאמר בו שום זמן פרעון הוא שטר בר-פרעון עם דרישה; במילים אחרות, גם בהעדר ציון של זמן פרעון, יש לראות את המסמך כשטר בו נתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף 3 לפקודה, והאוחז בשטר אינו צריך למלא את תאריך הפרעון כדי להפוך את השטר לבר-פרעון. כפי שנתבאר על-ידי ממלא-מקום נשיא בית-המשפט העליון ד"ר י' זוסמן בספרו על דיני שטרות (מהדורה חמישית, סעיף 123), אלמלא הוראתו של סעיף 19 (א) הנ"ל, היתה הוספתו של התאריך נחשבת לפעולה של שינוי השטר, אשר תוצאתה, בנסיבות מסויימות, ביטולו של השטר, כפי שמורה סעיף 64 לפקודה הקובע: 

 

"64 (א) שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל, אך לא כלפי צד שעטה בעצמו את השינוי, או הרשה לעשותו או הסכים לו, ולא כלפי המסיבים שלאחריו: 

 

אולם מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי, אלא שהשינוי אינו נראה, והשטר הוא בידי אוחז כשורה, יכול אותו אוחז להשתמש בשטר כאילו לא נעשה בו שינוי, ויכול הוא לאכוף פרעונו לפי כתבו המקורי.
(ב) ביחוד מהותיים הם שינויים אלה: כל שינוי בתאריך, בסכום העומד לפרעון, בזמן הפרעון או במקום הפרעון, ומקום שקיבולו של השטר הוא כללי - הוספת מקום הפרעון בלי הסכמתו של הקבל."
לענין זה בא איפוא סעיף 19(א) להרחיב את האפשרויות העולות מסעיף 9 לפקודה ויצר היתר לכאורה להוסיף את התאריך החסר ולהפוך את השטר לבר-פרעון בתאריך שנרשם בו. 

 

פרט מסוג שני שהיה חסר בשטרות שבפנינו היה שם הנפרע. מאחר וכאמור בסעיף 3 (א) לפקודה שם הנפרע הוא בגדר אחד מיסודותיו של שטר שאיננו בר-פרעון למוכ"ז על-פי נוסחו, הרי מסמך שאינו מציין שם הנפרע, לאו שטר הוא (ע"א 80/65, [2]); 

 

כאן בא סעיף 19 (א) לעזרתו של המחזיק במסמך מסוג זה ומתיר לו את השלמתו של פרט מהותי חסר בשטר, כאמור. במילים אחרות, מסמך שנתכוונו לייעדו לשטר, והכוונה לא בוצעה בשלמותה בשל חסר בניסוח, בא סעיף 19 ומתיר השלמת החסר גם אם החסר הוא בגדר אחד מאותם יסודות מהותיים, שצריך להיות כלול במסמך מעיקרו אם רוצים לראותו כשטר תקף. 

 

סעיף 19 (א) נוקט בלשון "מחזיק" ולא בלשון "אוחז", כי, כאמור, יתכנו מצבים בהם העדרו של הפרט שולל מן המסמך מעמד של שטר, וממילא אין על-כן מקום להתייחס ל"אוחז". מסיבה זו יש גם המפקפקים אם נכון היה לנקוט בסעיף 19 (א) בלשון "שטר". 

 

מכאן נובע, לכאורה, כי לפי סעיף 19 לפקודה רשאי היה המערער, שהחזיק בשטרות, לבוא ולהשלים את החסר, יהיה אשר יהיה השימוש שנעשה במסמכים האמורים לפני כן; אולם דא עקא, סעיף 19 (א) אינו קובע אלא הנחה לכאורה, היינו הוא מסדיר לענין זה את נטל הראיה ומותיר מקום לסתירתה של ההנחה הנובעת מן ההוכחה המובאת בו. לשון אחרת: אם הוספו לשטר פרטים חסרים על-ידי האדם שהחזיק בשטר במועד פלוני, הרי הנחה לכאורה היא שפעל כמורשה מטעם כל הצדדים שחתמו על השטר, אולם אם הוכח כי המחזיק פעל ללא הרשאה, אין בחזקה שבסעיף 19 (א) כדי להועיל לו ואין בה כדי להקנות לו זכות כלשהי. אם נתבע אדם על-פי שטר שהושלם אחרי הוצאתו, הרי יכול הוא להתגונן ולהוכיח כי לא נתן הרשאה כלשהי להשלמת הפרטים וכי במעשה מרמה המדובר ואם הצליח וסתר את החזקה שבסעיף 19 (א), אין הוא חב מאומה."

בהמשך נבדוק את משמעות הביטוי "זמן סביר", את משמעות הביטוי "בדיוק לפי הרשאה שניתנה" ואת התנאים הרלוונטיים לאחיזה כשורה על מנת לקבוע האם במקרה שהצגנו בתחילת המאמר יכול צד ג' לאכוף את ביצוע השיקים שנתן ראובן.

    

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

 

"זמן סביר" על פי סעיף 19 לפקודת השטרות:

בעא 310/66 ישראל ניני נ' אריה רוכברגר , כ (3) 697 (פורסם בנבו, 14.09.1966) התייחס בית המשפט לעניין זה וקובע:

"סוף סוף תכליתו של שיק היא "לשמש אמצעי תשלום בלבד, ואין דרכו להישאר זמן רב במחזור: ואוחז שיק נוהג לממשו ולגבותו תוך ימים ספורים"; ולפיכך מגיע גם השופט זוסמן בספרו "על דיני שטרות" (מהדורה שלישית, סעיף 132, ע' 169) לידי מסקנה שאם לא הושלם שיק "כעבור ימים אחדים, לא יושלם תוך זמן סביר"."

בעניין זה וכאמור בפסיקה רבה של בית המשפט העליון בדבר "זמן סביר" תמיד יש לזכור שכל מקרה לגופו, יש מקרים שבהם זמן סביר יהיה יום, ובמקרים אחרים זמן סביר יכול להיות מוגדר גם כשבועות או חודשים רבים.

 

"בדיוק לפי הרשאה שניתנה" על פי סעיף 19 לפקודת השטרות:

בספרו של המלומד שלום לרנר "דיני שטרות" (מהדורה שניה, 2007) כותב המחבר:

"כמו בדין הכללי, גם בדיני שטרות עשויה הרשאה להיווצר על ידי התנהגות, וככל שהקשרים בין השולח לבין מי שנחזה כשולחו הדוקים יותר, כך תהא נטייה להסיק על קיומה של הרשאה. הרשאה נוצרת בדך זו, בעיקר במקרה של שותפים, בני זוג או עובד בכיר בחברה" (עמ' 340 – 341).

יש לציין כי בדוגמא שהבאנו לעיל, בין ראובן לשמעון לא ניתן לטעון כי המדובר בהרשאה לשמעון להשלים את השטר לטובת צד ג' (להבדיל מלהשלים לטובתו של שמעון שהרי אין מחלוקת כי השיקים ניתנו לו עבור סחורה שהוא אמור היה לספק). שמעון לא יכול לטעון ליחסים בינו לבין ראובן אשר יובילו למסקנה שהיה ביניהם יחסים מיוחדים כלשהם, אשר בתורם יכולים להוביל להרשאתו להוסיף את שמו של צד ג' לשיקים שניתנו לו. לפיכך במקרים בהם אין הרשאה רשאי מושך השטר לסתור את החזקה האמורה בסעיף 19 לפקודת השטרות - כאשר מחזיק השטר מילא את שם המוטב לטובת צד ג'. בענייננו שבעתיים נכונים הדברים שעה שעל השיק שורטט הכיתוב "למוטב בלבד" והשיק היה לא סחיר ממילא ועל עורך דין המייצג בהליכים כאלו לשים דגש על כך. 

לא מן המיותר לציין כי במקרה שהתובע הוא חברה או אדם שעיסוקו הוא ניכיון שיקים מוטלת עליו נטל מוגבר להוכיח הרשאה להוספת שמה על השיקים וראו בעניין זה ע"א 1286/90 בנק הפועלים נ' ורד הלבשה (פורסם בנבו).

 

אוחז כשורה בהקשר סעיף 19 לפקודת השטרות:

על התנאים לאחיזה כשורה פרטנו במאמר שפרסמנו באתר בשם "התנגדות לביצוע שטר" שם פרטנו בהרחבה את התנאים לאחיזה כשורה על שטרות.

אוחז כשורה מוגדר בסעיף 28(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] כדלקמן:

"אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה."

ההגדרה הנ"ל קובעת אם כן שבעה תנאים להגדרת המחזיק בשטר כ "אוחז כשורה":

  1. על המחזיק בשטר להיות 'אוחז' כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה"מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז".

  2. שטר שלם ותקין לפי מראהו.

  3. האחיזה לפני מועד הפרעון.

  4. האוחז לא ידע שהשטר חולל, אם אכן חולל.

  5. נטילת השטר נעשתה בתום לב.

  6. נטילת השטר נעשתה בעד ערך.

  7. לאוחז לא היתה כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר (מעביר השטר) פגומה.

לענייננו רלוונטיים התנאי השני והתנאי החמישי, כפי שנפרט להלן.

נטילת השטר נעשתה בתום לב:

בענייננו, גם אם השלים ומילא נוטל השטר (בענייננו שמעון) את השם של הנפרע על השטר לפני שהעביר אותו לצד ג', מיד עולה ספק בעניין תום הלב של נוטל השטר (בענייננו צד ג' שנטל את השטר משמעון) אשר קיבל שטר מצד רחוק שאין לו עסקה עמו. הרי השטר אינו של מי שמסר לו אותו, ובנסיבות אלו, אם מבקש צד ג' להיות מוגדר כאוחז כשורה, היה עליו לבדוק עם מוציא השטר (ראובן בענייננו) את נסיבות העברת השטר אליו ללא שם המוטב.

ראה בעניין זה ע"א 364/83 ונדה מזרחי נ' פרדי יעקבי (פורסם בנבו).

אם לא יצליח צד ג' להוכיח כי הוא בדק עניין זה לפני נטילת השטר נשללת הגדרתו כאוחז כשורה.

השטר שלם ותקין לפי מראהו:

במקרה זה נניח ששם המוטב מולא רק לאחר שהשטר הועבר אל צד ג', נניח לדוגמא ששמעון העביר את השטרות לחברה צד ג' כאשר שם המוטב היה ריק, והחברה הטביעה את חותמתה על השיקים ליד שם המוטב רק לאחר העברת השיקים לידיה ראה ת"א 23525-04-10 אמ.אל.ג'יאיי מימון, השקעות וסחר בין לאומי בע"מ נ' טי.גי חלפים בע"מ ואח' (פורסם בנבו).

במקרה כזה יש לראות את צד ג' כמי שנטל שטר שאינו שלם והשלים עם כך, ולפיכך אינו יכול להיות מוגדר כאוחז כשורה בשיקים.

ראו  י זוסמן "דיני שטרות", מהדורה שישית, התשמ"ג, בעמ' 265:

"שטר שאינו שלם או אינו תקין לפי מראהו, אינו מקובל על הסוחר ומעורר חשש, אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם – יוצא דופן מבחינת תוכנו, ומסמך שאינו תקין – מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמם כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני'. אם נתגלה פגם בזכות הקניין שבהם, הנוטל את המסמך הוזהר מראש."

 

לסיכום:

התשובה לשאלה ששאלנו בתחילת המאמר, ראובן בוודאי שיוכל לטעון כנגד השיקים שנתן בהתנגדות לביצוע שטר שיגיש. ובהינתן התנאים שפרטנו לעיל ככל הנראה יקבל בית המשפט את טענתו ולא יאפשר לצד ג' להמשיך בביצוע ההליכים כנגדו על פי השיקים הנ"ל.

logoround

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×
 
להתייעצות, אתם מוזמנים
להתקשר בטלפון: 03-6129124
או כתבו לנו כאן, ואנו נשיב לכם מייד