צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

תביעה או בקשה למתן חשבונות

4.7241379310345 1 1 1 1 1 (29 Votes)
תביעה או בקשה למתן חשבונות

רשימה זו תדון במקרים בהם שותף עסקי, או שותף לקבלת רווחים בצורה כזו או אחרת, חש ששותפו או שותפיו אינם מתנהלים בשקיפות מולו וקיים חשש כי כספים אשר מתקבלים בשותפות אינם מתחלקים כאמור בהסכם בין הצדדים. במקרה כזה יוכל לפנות הצד הנפגע אל בית המשפט בתביעה למתן חשבונות.

מנסיונו של הח"מ כעורך דין חוזים תביעה כזו מוגשת בד"כ על בסיס מערכת חוזית בין הצדדים. נציין עוד כי תביעה למתן חשבונות מטבעה הינה תביעה המתייחסת ליחסים בין שותפים או כאשר מתקיימים יחסים עסקיים או אחרים מיוחדים בין הצדדים. למרות זאת, תביעה כזו הוכרה על ידי בתי המשפט גם כאשר המדובר בחוזה עסקי רגיל, בו לאו דווקא נדרשים יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים. (ראו ע"א 416/89 גל אור נ' חברת כלל בע"מ, פ"ד מו'(2) 177), ע"א 4724/90 א.ש.ת בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו'(3) 570). ראו גם את ספרו של המחבר א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", בהוצאת "סיגא", מהדורה שביעית, תשס"ג – 2003, בעמ' 176:

"ככלל אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות כדי לברר כמה חייב לו הנתבע תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל, מוכרת הזכות לקבל חשבונות כאשר בין הצדדים שררו יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות, או נאמנות, אולם רשימה זו אינה סגורה"

במסגרת מאמר זה נדון בין השאר בסוגיות אלו:

נקודת מבט מיוחדת ואחרת על ההליכים בתביעה כספית כלשהי תוכלו למצוא במאמר משרדנו "תביעה כספית עורך דין, כן או לא?", כמו כן על תביעות כספיות בהליכים שונים תוכלו ללמוד במאמרי משרדנו "תביעה כספית בסדר דין מקוצר", ו- "תביעה כספית בסדר דין מהיר"  

 

תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים:

במהותה, בקשה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים ויפים לענייננו דבריה של כב' השופטת ד' ביניש בע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337, 344-345 (1997):

"תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך-כלל בשני שלבים:

בשלב הראשון קובע בית-המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית-המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית-המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. רק אחר כך יקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות..."

כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם של שני תנאים:

ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ[2], בעמ' 132).

שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות..." (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [3], בעמ' 584). אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - ייתן בית-המשפט צו למתן חשבונות". 

כאמור, לאחר מתן הצו למתן חשבונות יעבור נטל ההוכחה לכתפיו של הנתבע והוא יצטרך לשכנע את בית המשפט כי החשבונות שהגיש משקפים נאותה את היקף פעילות נשוא השותפות בין הצדדים.

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום משפט מסחרי

נטל הראיה המוטל על התובע המגיש תובענה למתן חשבונות:

נטל הראיה בתובענות למתן חשבונות מתחלק בין התובע לנתבע כאמור בשני השלבים אשר ציינו לעיל. לעניין נטל ההוכחה הנדרש על מנת שהתובע יקבל את הסעד הכספי אותו הוא מבקש, פסיקת בתי המשפט ערה לעובדה כי החשבונות המדויקים והמלאים נמצאים בחזקתו של הנתבע ובשליטתו הבלעדית. לפיכך קבעה הפסיקה מנגנונים שונים לבירור החשבונות גם כאשר מתברר כי החשבונות אשר הוגשו על ידי הנתבע אינם משקפים את היקף הפעילות הנכון של השותפות או העסק המשותף בין הצדדים.

הדברים שנאמרו מפי כב' השופטת ד. דורנר בע"א 1842/90 אורי בר לב נ' פנינה (לוינסון) רפופורט (1994) (פורסם בנבו) על ידי הרכב השופטים שדן בתיק מסכמים היטב את הדברים:

התובע המנוע – כתוצאה מניהול בלתי תקין של החשבון על ידי שותפו – מלהוכיח את הרווח בראיות ישירות, זכאי על פי דיני הראיות הכלליים להוכיח את קיומו של הרווח על ידי ראיות נסיבתיות ובכללן הערכות מומחים" (שם בעמ' 230).

ובהמשך (בעמ' 231):

"החובה למתן חשבונות מקלה איפוא על השותף הזכאי לקבלם להוכיח תביעה כספית משותפו בשתי דרכים אלטרנטיביות: (1) כפיית מתן חשבונות, שבגדרה הזכאי רשאי לדרוש בדיקה אובייקטיבית של החשבון. היה ויתברר בבדיקה זו כי השותפות הרוויחה יזכה התובע בחלקו על יסוד תוצאות הבדיקה. (2) בתביעה לתשלום רווח בסכום מסוים, כמות הראיות הנדרשת תהיה פחותה".

וכף נפסק מפי כב' השופט ת. אור באותו פסק דין:

"בתביעה של סכום כסף נטל ההוכחה הוא על התובע. אך אם הסכום הנתבע הינו פועל יוצא של חשבון השותפות, ונטל ההוכחה שהחיובים בחשבון הם מבוססים ומהימנים הוא על הנתבע – השותף אשר ניהל את עסקי השותפות וחשבונותיה – אשר בידו גם האינפורמציה הנוגעת לחיובים אלה, נטל ההוכחה רובץ, למעשה, על הנתבע" (שם בעמ' 233):

גם כב' השופט קדמי מתייחס לעניין זה ומרחיב בעניין נטל ההוכחה המוטל על הצדדים בתובענה למתן חשבונות:

"בתביעה למתן חשבונות – כבכל תביעה – נושא כל צד בנטל השכנוע בדבר קיומן של העובדות העומדות בבסיס טענתו (ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז עמ' 1000): התובע – נושא בנטל השכנוע בדבר קיומן של העובדות המקנות לו זכות לקבלת החשבונות מיריבו; ואילו הנתבע – נושא בנטל השכנוע בדבר אמינותם של החשבונות שהוא מגיש, שחשבונות שאינם 'אמינים' – לאו חשבונות הם."

הבסיס להטלת נטל השכנוע בדבר מהימנות החשבונות על הנתבע, מצוי בהוראות בסעיף 29 לפקודת השותפות [נוסח חדש]; ומשמעות הדבר היא – שהנתבע חייב לשכנע את בית המשפט, על-פי אמת המידה הנוהגת במישור האזרחי, שהחשבונות שהוא מגיש מהימנים הם". (שם בעמ' 234 – 235).

ובהמשך דבריו:

"(ב) עם זאת, לאופייה המיוחד של התביעה למתן חשבונות יש השלכה על תוצאות אי-עמידתו של הנתבע בנטל ההוכחה המוטל עליו. בדרך כלל, מקום שנתבע נושא בנטל השכנוע של טענתו ואין הוא מרים נטל זה – התובע זוכה בתביעתו; שהרי תנאי מוקדם להטלת נטל השכנוע על הנתבע להוכיח את הגנתו הוא – שהתובע הוכיח את עילת תביעתו.

ואילו כאשר מדובר בתביעה למתן חשבונות – כישלון הנתבע ליתן חשבונות מהימנים, כשלעצמו, אינו מספק בסיס לחיובו בתשלום חלקו של השותף ברווחים, שהרי לא באה לפני בית המשפט ראיה מספקת לקביעתם. 'זכייתו' של התובע מכישלונו של הנתבע לעמוד בנטל השכנוע בדבר מתן חשבונות מהימנים מתבטאת בכך שבית המשפט נוקט צעדים הדרושים להבטחת הגשתם של חשבונות מהימנים או, לפחות, לקביעתה של היתרה המתחייבת: בית המשפט מורה לנתבע לערוך את החשבונות מחדש על-ידי מומחה, או ממנה מנהל חשבונות או בעל מקצוע אחר להכנת החשבונות, ואפילו כונס נכסים במידת הצורך (ראה זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 537); ומובן שרשאי בית המשפט לקבל ראיות בהקשר זה הן מן התובע והן מן הנתבע, ולקבוע בעצמו מהי אותה יתרה ..."

ולא למיותר יהיה להזכיר: בית המשפט אינו מחייב את הנתבע בתשלום סכום כלשהו כחלקו של האחרון ברווחים המשותפים, אלא אם כן הוכחו אלה להנחת דעתו, ואין נפקא מינה מטעם מי באו הראיות לעניין זה.

התובע מתן חשבונות מפקיד אפוא את משימת השגתם של חשבונות מהימנים בידיו של בית המשפט: הוא נושא בנטל השכנוע בדבר זכותו לקבלת החשבונות, ומשאלה מוגשים – הוא המופקד על בדיקת אמינותם; ואילו בית המשפט מופקד על מתן הסעד המבוקש על-ידי התובע, על רקע השגותיו כנגד החשבונות שמגיש הנתבע.

עמד הנתבע בנטל השכנוע של מהימנות החשבונות שהגיש – תוכרע על פיהם תביעת התובע; לא עמד הנתבע בנטל האמור – יקבע בית המשפט, בבירור שיקיים על-פי הראיות שיוגשו לפניו – על-ידי הצדדים או מטעמו על-פי יוזמתו – מה הם החשבונות המהימנים או איזוהי היתרה המתחייבת, על-פי מידת השכנוע הנוהגת במישור האזרחי". (שם בעמ' 235 - 236).

לסיכום עניין זה, אין ספק כי בית המשפט מקל על התובע, אשר כבר הוכיח בשלב הראשון קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות, ואף הוכיח כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות. בית המשפט מטיל בשלב השני על התובע חובה לספק חשבונות נאותים ואם יתברר שלא עשה זאת, ייקבע הסעד הכספי לו זכאי התובע זה באמצעות מומחים, או במקרים קיצוניים אף תוך מינוי כונס נכסים.

 

אין חובה לצרף תביעה לסעד כספי בתביעה למתן חשבונות:

בד"כ, ומטבע הדברים, לתובענה למתן חשבונות, מקובל לצרף גם תביעה לסעד כספי הנלווה לתובענה. למרות זאת, בין המשפט לא יידחה תביעה למתן חשבונות רק בגלל שלא צורפה אליה תביעה לחיוב כספי כלשהו (ראה ע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עיזבון המנוח זיס, פ"ד מ(1) 78, 80 (1986)).

 

אגרה וסמכות עניינית בתביעה למתן חשבונות:

לאבחנה בין תובענה למתן חשבונות המלווה בתביעה לסעד כספי לתובענה כזו ללא תביעה לסעד כספי נודעת חשיבות לעניין הסמכות העניינית של בית המשפט ולקביעת האגרה שנדרש לשלם התובע בקופת בית המשפט. ברע"א 9710/04 'אורה' מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בלסקי (פורסם בנבו) התייחס השופט גרוניס לסוגיה זו:

"...תקנה 3 לתקנות האגרות מבחינה באופן ברור (לעניין אגרה) בין תביעה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי לבין תביעה למתן חשבונות שלא מבוקש בה סעד שכזה... כאשר לא נכללת בתביעה למתן חשבונות עתירה לסעד כספי, עסקינן בהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף. כך נקבע במפורש בתקנה 3 לתקנות האגרות (וכן ראו, ש' לוין, פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג-2003) 22). על כן, חל לגבי ההליך בו נקט המבקש פרט 8 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות, ועל המבקש לשלם את האגרה הקבועה בו.

עצם העובדה שתביעה למתן חשבונות, אף אם לא נלווה לה סעד כספי, ניתנת בפועל לביטוי בכסף אין בה להוציא את התביעה מגדר תקנה 3 לתקנות האגרות (ראו והשוו, רע"א 1194/91 פלצמן נ' גזברות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, פ"ד מו(1) 561; רע"א 4851/04 גרנד סנטר חברה לפיתוח והשקעות ברח' דיזנגוף בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם) [פורסם בנבו]).

יש לציין, כי אילו בגדר התביעה למתן חשבונות היה מבוקש סעד כספי, הרי לפי תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקש לציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע המשוער, ולשלם אגרה בהתאם (רע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חב' מודיעים סוכנויות בע"מ, פ"ד מו(5) 580).

ראוי לזכור, כי אף אם יזכה המבקש בתביעתו הוא יידרש כנראה להליך נוסף, לשם חיובה של המשיבה בסכום שייקבע. בהליך זה תשולם אגרה על פי הסכום (השוו, ע"א 127/95 הנ"ל). והערה נוספת: יש להבדיל בין סוגיית הסמכות העניינית בהקשר לשווי, שאיני נדרש להתייחס אליה, לבין נושא האגרה, ולוּ בשל ההוראה שבתקנה 3 לתקנות האגרות.

הנה כי כן, כאשר נלווה לתובענה למתן חשבונות סעד כספי סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה נגזרת, כמו בכל תובענה כספית אחרת, משוויו של הסעד הכספי הנדרש, משווי זה מוערכת גם האגרה שעל התובע לשלם. כאשר לא נלווה אליה סעד כספי, הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי, מכוח סמכותו השיורית ע"פ סעיף 40(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) והאגרה תשולם על פי הסעיף בתקנות הדן בתובענות ללא סעד כספי.

 

התיישנות בתביעה למתן חשבונות:

תובענה למתן חשבונות הינה עילה מתמשכת ומתחדשת בכל יום, בתנאי שבין הצדדים נמשכת מערכת היחסים המיוחדת המקימה עילה לתובע להגישה. למרות זאת, תובענה למתן חשבונות ניתן להגיש רק יעל שבע השנים שקדמו להגשת התביעה. וכך נפסק בע"א 502/88 אדמונד שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ז"ל, פ"ד מד(3) 833 (1990), מפי כב' השופטת נתניהו:

"עילתו למתן חשבונות ... זו עילה מתמשכת ומתחדשת מיום ליום. אף בהנחה שההליכים הקודמים אינם מפסיקים את מרוץ ההתיישנות, תחול ההתיישנות רק על מתן חשבונות לתקופה שהסתיימה שבע שנים קודם להגשת התביעה".

אם הסתיימו יחסי השותפות בין הצדדים, המקימים את העילה בתובענה למתן חשבונות יחל מרוץ ההתיישנות ממועד סיום מערכת היחסים המיוחדת בין הצדדים. הטעם לכך הוא כי תובענה זו ניתן להגיש כאמור, רק כאשר מתקיימת בפועל אותה מערכת יחסים מיוחדת המקימה עילה להגשתה.

לסיכום, תובענה למתן חשבונות מתיישנת שבע שנים לאחר שנולדה עילת התביעה וניתן להגישה רק ביחס לתקופה זו.

במילים אחרות ולדוגמא: במידה ועדיין מתקיימת מערכת היחסים המיוחדת, ניתן להגיש תובענה למתן חשבונות ביחס ל- 7 השנים האחרונות בשותפות ותובענה זו תתחדש בכל יום עד למתן פסק הדין או עד למועד ביטולה או הפסקתה של מערכת יחסים זו. לעומת זאת, אם נפסקה מערכת היחסים המיוחדת בין הצדדים 3 שנים עובר להגשת התובענה זכאי התובע להגיש תביעה רק לגבי 4 השנים האחרונות בהם התקיימה השותפות. מעבר לתקופה זו התיישנה התביעה.

 

logoround

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום משפט מסחרי


  • 1
×
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
×
 
להתייעצות, אתם מוזמנים
להתקשר בטלפון: 03-6129124
או כתבו לנו כאן, ואנו נשיב לכם מייד