צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

תביעה כספית בסדר דין מקוצר

4.7142857142857 1 1 1 1 1 (21 Votes)
תביעה כספית בסדר דין מקוצר

תביעה בסדר דין מקוצר כשמה כן היא, במאמר זה נבהיר מדוע.

רשימה זו תסקור את הדרכים להגיש ותהתמודד עם תביעה כספית בסדר דין מקוצר בפשטות וביעילות. מאחר וסדר הדיון בתביעה בסדר דין מקוצר שונה מסדר הדיון בתביעה רגילה, נפרט להלן את ההליכים והתנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר ככלל ותביעה כספית בסדר דין מקוצר בפרט. 

בין השאר נעמוד על סוגיות אלו: 


 

על ההליכים בכל תביעה כספית תוכלו ללמוד יותר במאמר משרדנו "תביעה כספית עו"ד, כן או לא?", על הליכים בתביעה כספית בסדר דין מהיר תוכלו ללמוד במאמר משרדנו "תביעה כספית בסדר דין מהיר". 

  

תביעה כספית בסדר דין מקוצר:

סדר דין מקוצר הינו הליך פרוצדוראלי המהווה, בהתקיים תנאים מסוימים, מעין בקשה למתן פסק דין כנגד נתבע. מדובר בהליך בו לתובע קיים יתרון דיוני של ממש ועל הנתבע להגיש בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר בה הוא מציג את נימוקיו, מדוע לא יתקבל פסק דין כנגדו. בניגוד לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", בסדר דין מקוצר, נטל הראיה בסדר דין מקוצר מוטל דווקא על הנתבע.

סדר דין מקוצר, כשמו כן הוא, המדובר בהליך מקוצר, שמטרתו מימוש מהיר של תביעה כספית העומדת בתנאים הקבועים בתקנות.

במסגרת הליך התביעה בסדר דין מקוצר עשוי בית המשפט להכריע בתביעה הכספית כולה, או חלקה על בסיס האמור בכתב התביעה, הבקשה לרשות להתגונן והדיון בבקשה. המדובר בחריג ממהלך התביעה הרגיל בה מציגים הצדדים את ראיותיהם ובית המשפט קובע ממצאים ומסקנות מראיות אלו לאחר הליך מסודר של הצגתם (לרבות תצהירים, בחינת הראיות וחקירה לגביהם).

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום משפט מסחרי

התנאים להגשת תביעה כספית בסדר דין מקוצר:

התנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר מנויים בפרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי. סעיף 202 לתקנות מפרט תנאים אלו:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית,
הבאות –
(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;

(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;

(3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב."

הנה כי כן, על מנת שתובענה תידון בסדר דין מקוצר חייבת התובענה לעמוד בשלשה תנאים מצטברים:

  1. סכום קצוב.
  2. מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא.
  3. ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב. 


"סכום קצוב":

פרשנותו של הביטוי "סכום קצוב" בהקשר לדיון בסדר דין מקוצר משמעו סכום שניתן לחשב אותו בקלות ובפשטות. כמו למשל חוב שנובע מייתרת חובה בבנק, חוב לקוח לספק על פי חשבוניות וכיו"ב.
ההגדרה המקובלת הובאה בע"א 757/82 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (שותפות רשומה) (פורסם בנבו):

"סכום שאין צורך לשום אותו או להעריכו, אלא הוא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט".

כאמור, משמעות הדברים היא שבית המשפט יכול להגיע לסכום החוב הנתבע ללא הצורך בהתערבותו באמצעות שומה או הערכה. 

 

"מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא":

התנאי השני שעל התובע בסדר דין מקוצר בתביעה כספית או בכל תביעה אחרת לעמוד בו הוא הצגת חוזה או התחייבות של הנתבע לשלם את החוב הנתבע. בכל הנוגע להיקף המסמכים של התובע להראות בשלב הראשוני של הגשת התביעה, התפרשה דרישה זו בצמצום, והיקף המסמכים שעל התובע להראות בשלב זה הוא מינימלי.

וכך נפסק ב בע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר, פ"ד מז (5) 133, בעמ' 137:

"כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימלית, די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית..."

דוגמא נוספת היא תביעה כספית בין ספק ללקוח שלא שילם את חובו. די לו לספק שיציג הסכם התקשרות וכרטסת הנהלת חשבונות או חשבוניות חתומות על ידי הנתבע על מנת שתיבעתו תעמוד בתנאי השני להגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

ראה גם ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (18/6/08 פורסם בנבו):

"כפי שראינו, הבנק צירף לכתב התביעה העתק של דף פתיחת החשבון, של היתרה הסופית ושל כתב הערבות. די בכך על מנת לקיים את הדרישות שבתקנות בכל הנוגע לשאלה מהם התנאיםלהגשתה של תביעה כספית של בנק בסדר דין מקוצר נגד בעל חשבון ונגד ערב (ראו למשל, ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188 (1991))". 


"ובלבד שיש עליהם ראיות בכתב":

הפסיקה קבעה כי גם לגבי התנאי השלישי, הדרישה בשלב מקדמי זה, של הגשת התביעה בסדר דין מקוצר, הינה מינימלית ואינה צריכה לעמוד בתנאי פקודת הראיות.

ראה בעניין זה פסיקת בית המשפט העליון ב ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(3) 18:

"זהו שלב מקדמי לדיון שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה"

וראה ע"א 16/89 "ורדים" חברה ישראלית לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5), 729, 735:

"בית המשפט דחה את הטענה לגופה, ובדין עשה כן. הראיה שבכתב הדרושה לפי תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה לכך. הכלל הוא, כי ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום כסף אשר שולם על-פי חוזה בטענה שהחוזה הופר, אף-על-פי שההפרה אינה מוכחת בכתב, ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות".

בע"ש (ירושלים)195/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי (10/6/04 פורסם בנבו) נקבע לעניין תביעה בסדר דין מקוצר של בנק כי רישומי הבנק ממלאים אחר מבחני הפסיקה ל"ראשית ראיה" ללא קשר לכוחם הראייתי.

יש להדגיש למען הסר ספק כי ההלכה הפסוקה קובעת כי די בהצגת ראיה בכתב לחוזה עצמו, והתקנות אינן דורשות הצגת ראיה בכתב גם להפרת החוזה, כאחד התנאים להגשת תביעה כספית בסדר דין מקוצר. כאמור על ידי השופט ח' כה בהמ' 609/65 עמוס רוזובסקי נ' ויליאם זבידה, כ (1) 236 בעמ' 240:

"עילת התביעה שם (בע"א 236/64[2] - מ' ב"פ) היתה הפרת החוזה, והשופט בבית-המשפט המחוזי היה סבור כי למען הכשיר את התביעה לסדר-דין-מקוצר, צריכה להיות קיימת ראיה בכתב על ההפרה, ובראיה בכתב על עשיית החוזה או קיומו לא סגי. בא בית-משפט זה ופסק שדי בראשית-ראיה, ואין צורך בראיה בכתב על העילה כולה; הוכח קיום החוזה בראיה בכתב, כשרה התביעה על הפרתו לבוא לפני בית-המשפט בסדר-דין-מקוצר. והוא הדין כאן: משיש בידי התובע ראיה בכתב על עשיית ההסכם וקיומו, מותר לו לתבוע, בסדר-דין-מקוצר, לא רק אותן תביעות שהזכות לתבען קבועה בהסכם עצמו, כי אם גם כל אותן התביעות הנובעות מהפרתו או מסיכולו של ההסכם...". 

 

רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר:

המועד להגשת בקשת רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר הוא 30 יום מקבלת התביעה.

לבקשה לרשות להתגונן יש לצרף תצהיר ובו על הנתבע לפרט את טענותיו ונימוקיו מדוע לשיטתו יש לתת לו רשות להתגונן בפני התביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה כנגדו. יודגש כי תצהירו של הנתבע צריך שיהיה מפורט ומנומק ותצהיר שלא יעמוד בתנאי זה יכול ויביא לדחיית בקשתו של הנתבע להתגונן אך ורק מנימוק זה.

במהלך הדיון בבקשה לרשות להתגונן ייחקר בד"כ המצהיר על תצהירו.

מבינת שיקוליו של בית המשפט בבואו לדון בבקשה לרשות להתגונן בסדר דין מקוצר לא יבחן בית המשפט את מהימנות גרסתו של הנתבע / המבקש בדרך שנבחנים הדברים במהלך שמיעת התיק לגופו. די לו למבקש שיראה הגנה לכאורה כנגד התביעה ובית המשפט לא ידקדק בטיב ראיותיו של הנתבע, לא ישקול את מהימנות גרסתו ולא ייקבע ממצאים. אם בסופו של הדיון בבקשה יראה המבקש טענת הגנה "פוטנציאלית", ייתן לו בית המשפט רשות להתגונן. גם אם יתברר בסוף הדיון בבקשתו כי טענת ההגנה שהציג קלושה, ראוי לבית המשפט כי יתיר למבקש להתגונן, ואולם במקרה כזה ראוי גם שיתיר את המשך ההליכים בתיק בתנאי בו יפקיד המבקש ערובה או בכל תנאי אחר.

וכך נפסק לעניין זה בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, נט (3) 41 (פורסם בנבו, 01.11.2004):

"מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו, בין היתר: ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ [1], בעמ' 524; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון [2], בעמ' 400; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (להלן – זוסמן [9]), בעמ' 675). לעניין זה די לו, למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית-המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" (זוסמן [9], בעמ' 677-676).

לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן [10]), בעמ' 310). עם זאת אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו (ראו, בין היתר: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ [3], בעמ' 722; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנקהמזרחי המאוחד בע"מ [4], בעמ' 175; ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [5], בעמ' 70-69; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ [6], בעמ' 138).

אכן, ברוב המקרים שבהם נתבע מבקש רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר, מצויה הגנתו באחד מצדיו של קו הגבול, לאמור: האם יש בפיו הגנה אפשרית אם לאו? אולם יש מקרים המצויים על קו הגבול, באזור שבין ה"לבן" לבין ה"שחור", אזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים ש"...בהם היה 'כמעט' בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט..." (זוסמן [9], בעמ' 689). אלה הם המקרים הדחוקים שבהם בית-המשפט עושה חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים, דהיינו: "...כאשר 'כמעט' רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי" (זוסמן [9], שם), כאמור בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות):

"רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם"

בסיכום, בדרך-כלל אם הנתבע מראה הגנה אפשרית, לא יחסום בית-המשפט את דרכו לבירור העניין על-ידי הטלת תנאים או ערובות, עם זאת סיכויי ההצלחה של הנתבע הם שיקול חשוב אם להתנות את הרשות בתנאים או בערובות (גורן [10], בעמ' 324, והאסמכתאות שם). לעניין זה יודגש שאין לסכל את מטרת התקנה על-ידי קביעת תנאים או ערובות שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם. לערכאה הדיונית שיקול-דעת רחב בעניין זה, ובדרך-כלל אין בית-משפט שלערעור מתערב בשיקול-דעתה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל (ראו, בין היתר: ע"א 38/77 צימרינג נ' גורדין [7], בעמ' 406; ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ (בפרוק) באמצעות המפרק עו"ד וגנר [8], בעמ' 518)."

(ראה לעניין זה גם ע"א 518/87 ליאור פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לשיראל ואח' בע"מ, [פורסם בנבו]; וע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' הבנק למסחר בע"מ, הנ"ל).

יש לציין כי בתביעת בנק נגד לקוח, ומאחר וכאמור לעיל דרישת הצגת המסמכים בסדר דין מקוצר מינימלית ומצומצמת, אם יתברר לנתבע כי מסמכים אלו אינם מספיקים לו על מנת להכין את הגנתו, עליו לפנות אל הבנק בדרישה להמצאת מסמכים נוספים. אם לא ייענה על ידי הבנק, די בכך כדי שבית המשפט ייתן לו רשות להתגונן כנגד תביעתו של הבנק בסדר דין מקוצר.

ראה בעניין זה הדברים שנאמרו על ידי כב' השופטת נתניהו בע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ הנ"ל בעמ' 137-138.


"די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן. (ראה ע"א 688/89 הלולים בע"מ נ. בנק המזרחי בע"מ פד"י מ"ה (88 (3). תביעת המשיב עומדת במידת הפירוט הנדרשת והמערערים לא פנו בבקשה לבית המשפט לפירוט נוסף."


ראה גם ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66 ,עמ' 71-72, שם נפסק:

"... במקרה זה לא יוכל המערער להיאחז בטענה שהיעדר הפירוט נובע מחוסר אפשרות להשיג מסמכים מהבנק, שכן כאן לא עמד המערער בדרישה המקדמית לבקש את המסמכים מן הבנק. אילו עמד בכך והבנק היה מסרב ליתן או להציג לו את המסמכים החיוניים, כי אז היה מקום ליתן לו רשות להתגונן חרף הצגת העובדות החלקית בשל העדר מסמכים (ראה: ע"א 228/69 שם טוב נ' בנק מרכנתיל בע"מ ואח', פ"ד כג(785 ,784 (2)". 

 

בקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר":

עם הגשת כתב התביעה, מוסמך, וחייב, לבדוק בית המשפט האם התביעה עומדת בתנאים הנדרשים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר. כך גם הנתבע בסדר דין מקוצר, אם יגיע למסקנה כי התובענה שהוגשה כנגדו אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, הוא רשאי, ואף כדאי שיגיש בקשה למחיקת כותרת ב"סדר דין מקוצר" מהתביעה. אם תתקבל בקשתו יידון התיק בהליך רגיל של הבאת ראיות והנטל להוכחת התביעה יחזור לרבוץ על כתפיו של התובע.

בבקשה למחיקת כותרת אין חובה להגיש תצהיר ולהיחקר ומומלץ להגישה במקביל לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, עד להכרעה בבקשה (למחיקת כותרת).
כאשר בא בית המשפט לבחון בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" המוגשת לו ייבדק אך ורק האמור בכתב התביעה. כאמור בספרו של דודי שוורץ "סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות", הוצאת תשס"ז בע"מ 305:

"בקשה למחיקת כותרת מתבססת על המופיע בכתב התביעה עצמו. נתבע, המבקש למחוק את הכותרת, יטען כי מתוך עיון בכתב התביעה עצמו, מתברר שאין מתקיימים תנאי הסף אשר על התובע לעמוד בהם כדי שתביעתו תיחשב מוצקה ולפיכך ראויה להתברר בסדר דין מקוצר".

logoround

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום משפט מסחרי

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד