צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

תביעה כספית

4.7428571428571 1 1 1 1 1 (35 Votes)
תביעה כספית

תביעה כספית כשמה כן היא, פניה לבית המשפט לשם זימון הנתבע לדין, לשם חיובו בתשלום סכום כזה או אחר לתובע. תביעות כספיות מהוות את מרבית התיקים שבהם עוסקים בתי המשפט האזרחיים, עורך דין בתביעה כספית צריך שישים את ליבו למספר עניינים חשובים עליהם נדון במאמר זה.

בתשובה לשאלה האם יש לשכור עו''ד לתביעה כספית, הנה לכם כלל אצבע:

  • התביעה הכספית מתחת ל- 50,000 ש"ח - אין צורך בעורך דין.
  • התביעה הכספית מעל 50,000 ש"ח אך פחות מ- 100,000 ש"ח - יש לשקול את שירותיו של עו"ד וזאת לפי מורכבותה של התביעה. 
  • התביעה הכספית מעד 100,000 ש"ח - וככל שסכום התביעה גבוה יותר, כדאי מאד להיעזר בשירותיו של עורך דין. 

בין אם אתם נעזרים בשירותיו של עורך דין ובין אם לא, הדברים בהמשך יבהירו את ההליכים בתביעה הכספית שתגישו ויקלו עליכם להבין את התנהלות המערכת לאורך נקודות ציון עיקריות בתיק. 

כפיי שנפרט בהרחבה בהמשך הדברים, עורך דין המגיש תביעה כספית מורכבת מעריך תחילה את הסיכויים והשיקולים לכאן ולכאן, תוך בדיקה קפדנית של העילות המשפטיות והראיות שמציג לו הלקוח. בדיקה ראשונית זו מלווה את עורך הדין האזרחי לא רק עובר להגשת התביעה הכספית אלא גם במהלך שלבי התיק השונים, במיוחד כאשר הוא בא לשקול המלצה ללקוח אם לקבל הצעת פשרה או לדחות אותה.

מאחר ורוב פעילות משרדנו הינה בתביעות כספיות בערכאות שונות ותחומים שונים, נפרט במסגרת מאמר זה בעיקר את הניסיון הפרקטי שלנו בבתי המשפט בניהול תביעות אזרחיות כספיות.


במסגרת רשימה זו נדון על קצה המזלג בדרך הניהול של תביעה כספית ובין השאר נדון בעניינים אלו:


הכנת התיק:

השלב הראשון בהכנת התיק הוא פשוט לשתוק ולהקשיב היטב היטב ללקוח. לא רק לדברים שהוא מספר, אלא גם לדברים שהוא לא אומר, לא בכוונה כמובן (בדרך כלל) אלא כי הוא סבור שהעובדות אותם הוא נמנע מלספר אינן רלוונטיות לתביעה. בשלב זה יש להקשיב ל- "סיפור המעשה" של התובע (או הנתבע בתביעה כספית) ולהבין בדיוק את האירועים, הנסיבות והעובדות הפשוטות של התיק.

השלב השני הוא "שלב השאלות", בשלב זה נשאל התובע או הנתבע לגבי העובדות והאירועים שהרגע סיפר, אך בנקודת מבט אחרת, משפטית יותר, עניינית ופחות רגשית. הדברים גם עוזרים לעורך הדין להבין טוב יותר את המקרה ולדייק דברים שאולי לא דייק בהם הלקוח כאשר סיפר את עובדות המקרה.

בשלב השלישי, ולפני שבכלל ממשיכים צעד אחד נוסף, באה אחת השאלות החשבות ביותר לפני הגשת תביעה כספית כלשהי: האם לנתבע/ים יש בכלל את היכולת לשלם אם יזכה התובע בתביעה? לעיתים התובע יודע זאת בוודאות, לעיתים לא, לעיתים יהיה נכון לנהל חקירה כלכלית עובר להגשת התביעה. ואולם, אין דבר חסר טעם יותר מלנהל תביעה ולגלות בסופו של דבר שאין כל אפשרות גביה או שאפשרויות הגביה מוגבלות ביותר.

כאשר מגיעים למסקנה כי "יש קייס" ויש אפשרויות גביה היה ויזכה התובע בתביעתו הכספית, מתקדמים עם ההחלטות הנוספות שנראות טכניות, אך גם להם חשיבות גדולה מבחינת אסטרטגית הניהול של כל תביעה.

יש למשל להחליט לאיזה בית משפט נכון יהיה יותר להגיש את התביעה. בד"כ, ומאחר ואנו דנים בתביעה כספית הדברים ברורים ותלויים בסכום התביעה. ואולם יש מקרים בהם הדברים לא כה פשוטים, לדוגמא תביעה כספית בעילה של קיפוח המיעוט שמגיש עובד, בן משפחה, בחברה משפחתית שהוא במקרה גם בעל מניות בחברה. האם יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין לעבודה, או בכלל לבית המשפט המחוזי. מניסיוננו, ככל שבית המשפט מקצועי יותר, כן ייטב לתובע. ככל שבית המשפט מקצועי פחות, כך ייטב לנתבע מאחר וההליכים בבית משפט כזה בד"כ, ארוכים יותר.

יש לגבש את עילות התביעה, האם המדובר בתביעה חוזית,לגביה יש חשיבות לעורך דין המתמחה בחוזים או האם המדובר בתביעה נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט, קיפוח המיעוט וכיו"ב. האם לכלול כמה שיותר עילות ולהרחיב את גדר המחלוקת בין הצדדים או לדייק יותר ולהקפיד שהדברים יהיו ברורים, האם נכון יהיה יותר לפזר "מסך עשן" ולהקפיד שהדברים יהיו עמומים ככל שניתן.

יש לבדוק באיזה סדר דין להגיש את התביעה, האם התביעה עומדת בתנאים להגשתה בסדר דין מקוצר (ראה מאמר משרדנו "תביעה כספית בסדר דין מקוצר", האם להגישה בסדר דין מהיר (ראה מאמר משרדנו "תביעה כספית בסדר דין מהיר"), האם נכון יותר דווקא לכלול דרישות גדולות יותר וכך להגדיל את סכום התביעה שתתאים להגשתה בסדר דין רגיל. יש לבדוק האם יש ללכת בדרך של סעד הצהרתי, כך שאם תתקבל התביעה ממילא יהיה זכאי התובע לתגמול כספי. לעיתים ראוי יותר להגיש תביעה למתן חשבונות, כאשר מטבעה תביעה כזו תידון בשני שלבים (ראה מאמר משרדנו "תביעה או בקשה למתן חשבונות").

שיקול נוסף הוא שיקול הסעדים הזמניים. האם יש צורך בהגשת בקשה לעיקולים זמניים או צווי מניעה במקביל להגשת התביעה.

 

תביעה כספית - אגרה:

עם הגשת תביעה כספית מחויב התובע באגרה. על פי התקנות, תביעה לסכום קצוב בבית משפט השלום תחויב באגרה בשיעור של 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ-755 ₪ (נכון לשנת 2015). תביעה בבית המשפט המחוזי תחויב באגרה בשיעור 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו-1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 24,164,518 שקלים חדשים (שוב, נכון לשנת 2015).

עם הגשת התביעה יחויב התובע במחצית האגרה, במקרה של תביעה בבית משפט השלום יחויב התובע באגרה בשיעור 1.25% מגובה התביעה. את המחצית השנייה של האגרה יידרש התובע לשלם לפני דיון ההוכחות בתיק. אם יגיעו הצדדים להסדר כלשהו, או שתידחה / תימחק התביעה לפני מועד ההוכחות לא יחויב התובע במחצית השנייה של האגרה. כמו כן, במידה ויגיעו הצדדים להסדר פשרה בתנאים הקבועים בתקנות, יוכל התובע לבקש את החזר האגרה. הדבר מהווה תמריץ לתובע להגיע להסדר פשרה ובכך ליהנות מצד אחד מהחזר האגרה ששילם, לקבל את כספו במהירות רבה יחסית (שהרי ההליכים בבית המשפט עד לדיון ההוכחות ולאחריו ארוכים) ומצד שני המערכת המשפטית נהנית מהקלה מעומס התיקים המוטל עליה.

 

כתב תביעה כספית:

כתב התביעה אמור להכיל את העובדות הרלוונטיות והמהותיות לתביעה. המדובר במערכת העובדתית, שלטענת התובע משכללת את זכותו לקבל את הסעד הכספי אותו הוא מבקש. אין חובה לצרף לכתב התביעה טענות משפטיות ואולם רשאי התובע להסתמך עליהן אם הוא מבקש לעשות זאת.

סעיף 9 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע את הפרטים שיש לכלות בכתב התביעה אשר ביניהם:

  1. מספר הזהות של התובע והנתבע/ים.
  2. אם הנתבע או התובע הינם תאגיד יש לציין זאת.
  3. יש לציין גם את המועד בו נולדה עילת התביעה (זאת במסגרת עובדות כתב התביעה).
  4. בנוסף יש לציין את המסמכים עליהם מתבססת התביעה, להבדיל מתצהיר גילוי מסמכים אותו מגישים בשלב מאוחר יותר. נזכיר גם שבתביעה, לרבות תביעה כספית בסדר דין מהיר יש חובה לצרף תצהיר לגבי העובדות ותצהיר גילוי מסמכים במקביל להגשת התביעה.
  5. יש לפרט את סכום התביעה במדויק, למעט בתביעה למתן חשבונות שם ניתן לפרט את הסכום המשוער.

ניתן לבקש בכתב התביעה סעד חלופי בנוסף לסעד העיקרי. בתביעה כספית על הפרת חוזה לדוגמא, ניתן לבקש סעד של פיצוי על נזק מוסכם וניתן לבקש גם סעד על נזקי הסתמכות בנוסף או לחילופין.
לעומת זאת אין לטעון טענות עובדתיות חלופיות. לא ניתן לטעון למשל כי נתבע מעולם לא חתם על החוזה עם התובע, ומצד שני לטעון שאם חתם הפר את ההסכמות בו. על התובע לבחור טענה עובדתית אחת ודבוק בה, אלא אם כן יצהיר כי העובדות כפי שהיו אינן ידועות לו.

בפרפרזה לביטוי "הנייר סובל הכל" מתלבט כל עו''ד שבא לנסח כתב תביעה, ותביעה כספית אינה שונה במובן זה, האם "כתב התביעה סובל הכול" ?!? הח"מ מודה שהוא אינו סובר כך.

לעניות דעתו של הח"מ יש לדייק ולכוון כבר בכתב התביעה לסוף ההליך ולהימנע ככל שניתן מגוזמאות, הנחות מוצא שברור שבסופו של דבר יתבררו כמוטעות וסופרלטיבים ללקוח ולצד שכנגד. כתב התביעה צריך להיות ענייני ומדויק מצד אחד, אך כולל את כל הסעדים ועילות התביעה האפשריות והרלוונטיות לנסיבות המקרה מצד שני.

יש לזכור כי עילת תביעה וסעד שלא התבקש בכתב התביעה יהיה ניתן להוסיף רק באמצעות בקשה לתיקון כתב תביעה. בקשה כזו סביר שתתקבל ככל שהתיק בשלב מוקדם יותר של הדיון, ואולם גם אז צפוי התובע להיות מחויב בהוצאות.

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום משפט מסחרי

כתב תשובה:

תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי תובע רשאי להשיב בכתב תשובה על כתב ההגנה שהגיש הנתבע בתוך 15 ימים מהיום שקיבל את כתב ההגנה:

"רשאי תובע להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה – יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת."

המדובר בזכות ולא חובה, ואולם כאשר מבקש התובע להוסיף עובדה חדשה בתשובה לטענות עובדתיות שהועלו בכתב ההגנה על ידי הנתבע, עליו להגיש כתב תשובה ולציין בה את העובדה החדשה על מנת שגם זו תידון במסגרת התיק. אם לא יעשה כן בשלב זה והדברים יועלו בשלב מאוחר יותר, יכול ויקבל בית המשפט את טענת הנתבע שהמדובר בהרחבת חזית.

למען הסר ספק, גם אם לא יוגש כתב תשובה ייחשבו העובדות בכתב ההגנה ממילא כמוכחשות ושנויות במחלוקת.

 

קדם משפט:

תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את מטרותיו של דיון קדם המשפט:

"ראה שופט כי בתובענה פלונית שהוא עומד לדון בה, או ראה נשיא או סגן נשיא של בית משפט כי בסוג פלוני של תובענות, מן הראוי להקדים למשפט בירור של נושא הריב ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין – רשאי הוא להורות על קיום קדם-משפט בפני שופט או בפני רשם שהוא שופט (להלן – שופט בקדם-משפט)."

הנה כי כן, מטרת קדם המשפט בתביעה כספית (כמו גם בתביעות אחרות) הינה לייעל, לפשט ולהחיש את הדיון בתיק. כמו כן לבדוק מקום לפשרה בין הצדדים. במסגרת פסיקת בתי המשפט נוסחו מטרות נוספות כגון טיפול בשאלות המקדמיות בתיק, הגברת השליטה של השופט במשפט, ייעול הדיון, פישוט הדין וקירוב עמדות בעלי הדין (ראה אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר הדין האזרחי" מהדורה עשירית, עמ' 278).

ואולם, עבור עורכי הדין קדם המשפט נועד אכן לצורך הדברים הנ"ל ואולם גם לצורך מטרה נוספת חשובה לא פחות: בדיון קדם המשפט ניתן "להריח" את הלך מחשבתו של השופט בתיק שמונח לפניו. קדם המשפט מכוון את הצדדים לבדוק מה בטענותיהם "מחזיק מים" ומה פחות.

לא פעם מופנים הצדדים לפגישת גישור על מנת לבדוק האם יש מקום לפשרה בתיק לטובת שני הצדדים. תדירות מפעילים השופטים לחץ מתון, וגם לא ממש מתון, להגיע להסדר. אחד הדרכים הנפוצות "לעודד" את הצדדים להגיע להסדר הוא איום של השופט בהוצאות ניכרות וגבוהות אם תידחה או תתקבל התביעה ו/או הצגת חולשות טענותיהם של הצדדים.

כאמור, מטרתו של קדם המשפט הוא לנסות ולקדם את התיק, בין עם על ידי פשרה, ובין אם על ידי כיוון הצדדים לבעיות בכתבי הטענות שהגישו ואף מתן הזדמנות לתקנם. במידה והצדדים אינם מגיעים להסדר, נקבעים מועדים להליכים המקדמיים בין הצדדים, היינו גילוי מסמכים, שאלונים והגשת חוות דעת מקצועיות אם יש צורך בכך. לעיתים אף נקבעים מועדים להגשת תצהירי עדות ראשיים ולעיתים רחוקות עוד יותר נקבע מועד לדיון הוכחות. בלא מעט מהמקרים נקבע מועד לקדם משפט נוסף לאחר הגשת התצהירים. ולא פעם, בעיקר בתביעות כספיות מורכבות, יש יותר מקדם משפט אחד או שתיים.

 

גישור:

אני משער שאין צורך להסביר מה הוא הליך של גישור ואולם על קצה המזלג אומר שהמדובר בהליך המנוהל "מחוץ לפרוטוקול" באמצעות צד שלישי, שהינו המגשר. בהליך זה מציגים הצדדים את טענותיהם בפני המגשר וזה מנסה למצוא את ה "גשר" עליו יוכלו לעמוד שני הצדדים ובכך יימנעו מליפול לתהום הליכי בתי המשפט.

מניסיוננו, לאותו צד ג' לכאורה שהינו המגשר יש אינטרס ברור לסיים את הליך הגישור בהצלחה. הדבר יעיד על יתרונותיו בסיום הליכים ויעודד את השופט להעביר אליו תיקים נוספים לגישור. כמובן שבכך אין כל פגם, סיום הליך משפטי בגישור חוסך זמן רב וממון רב עוד יותר. למרות זאת לעיתים, אין מקום לגישור וחשוב גם לזהות זאת מראש ובדרך זאת לחסוך זמן וכסף גם כן.

טיפ קטן, גם אם התובע בתביעה כספית אינו מעוניין בגישור כלל ו/או ברור לו שהגישור לא יישא פרי, במקרים מסוימים יהיה זה נכון להגיע להליך של גישור על מנת להעריך ולבדוק את טענות הצד שכנגד עובר להמשך ההליכים בתיק. כמו כן, לא יזיק להראות לשופט בתיק שהתובע (או הנתבע בתביעה כספית) מוכן לנסות דרך חילופית, פשרנית יותר, על מנת להגיע לסגירת התיק. ואולם שוב, יש לשקול כל מקרה לגופו, לעיתים גישור הינו רק בזבוז זמן וכסף, וחבל.

 

דיון ההוכחות:

לאחר שתמו כל ההליכים המקדמיים, לאחר שהגשנו את כל המסמכים והתצהירים של העדים בתיק (אלו שהסכימו לתת תצהיר) ולאחר שעברנו גישור ואת הלחץ המתון (וכאמור לפעמים הלא כל כך מתון) של בית המשפט להגיע להסדר שיחסוך מהשופט דיון בתיק לגופו, ולאחר ששילמנו את המחצית השנייה של האגרה ניתן סוף סוף להגיע לדיון בו נשמעות העדויות בתביעה הכספית שהגשנו.

דיון ההוכחות הוא בעצם "ההצגה הגדולה", ככל שניתן לקרוא לזאת כך, של התיק. בדיון זה נחקרים התובעים, הנתבעים ועדי הצדדים על התצהירים שהגישו בחקירה נגדית, או, במידה ולא הוגשו תצהירים נחקרים העדים חקירה ראשית ונגדית.

הח"מ מודה כי בעיניו, דיון ההוכחות הינו השלב המעניין, אך המסוכן ביותר בתיק. זאת מאחר ובשלב זה, חלק מהשליטה של עורך הדין בתיק אובדת ונמצאת קודם כל בידיו של הלקוח, וזה לא תמיד הדבר הטוב ביותר שקורה בתיק, וכן, הח"מ ציני אם תהה הקורא.... מלבד זאת יש את השופט, עורכי הדין של הצד שכנגד, והעדים האחרים שלא תמיד ניתן לצפות כיצד יגיבו, ישיבו או יתנהגו במהלך הדיון.

השלב הקריטי ביותר בעיניי הח"מ הוא לא חקירת עדי הצד שכנגד על ידיו, אלא דווקא חקירתם של העדים שלו, ובראשם התובע (או הנתבע). לא ניתן להפריז בחשיבותה של להכנה מדויקת ככל שניתן של התובע (או הנתבע) ועדיו. כל טעות של תובע או נתבע ו/או עדיהם בהליך ההוכחות משמעותו מרחיקת לכת, ויכולה לעלות בהפסד בתיק בסופו של יום. לפיכך, יש להתכונן לדיון ההוכחות לא רק מול עדי הצד שכנגד אלא לא פחות מכך, מול העדים שלך.

כמובן, תמיד נשארת בידי עו''ד טוב מידה מסוימת של שליטה בדיון, זאת מאחר והוא במרכז, הוא בעצם זה שבידיו האפשרויות לכוון ולנווט את החקירה למקום אליו הוא מבקש להגיע. קיימת חשיבות קריטית בכך שעורך הדין יישאר קר רוח ומפוקס במטרה במהלך דיון זה. אין גרוע יותר מעורך דין שמאבד את עשתונותיו במהלך הדיון בתיק, הדבר משפיע הן על סבלנותו של השופט ובעיקר, הפוקוס על הדברים שמבקש עורך הדין לגלות אובד. אם בצד השני יש עורך דין טוב, הוא יידע היטב איך לנצל את טעויותיו של עורך הדין שאיבד את המיקוד במהלך דיון ההוכחות.

למרבה הצער לעיתים השופט הוא האויב הגדול ביותר בדיון ההוכחות, בעיקר באמצעות הערות והתערבות גדולה מידי בחקירות (למרות שכבר העיר לא פעם בית המשפט העליון שעדיף לו לשופט להמעיט, ככל שניתן כמובן, את התערבותו בחקירות העדים במהלך דיון ההוכחות). למרות זאת, על עורך הדין למצוא את דרך המלך לנהל את חקירתו בדרך בה הוא רואה אותה ומתוך כבוד הן לבית המשפט והן לעד אותו הוא חוקר, יהיה הוא הנוכל והשקרן הגדול ביותר.

בסוף דיון ההוכחות ייקבע השופט מועד להגשת סיכומי הצדדים בכתב. לעיתים, בתיקים בהם התביעה הכספית פשוטה יחסית, יורה השופט על סיכומים בעל פה עם סיום דיון ההוכחות.

לעיתים, ימליץ השופט לצדדים כיצד יש לסגור את התיק, מבלי להמתין לפסק דין. יש לציין כי המלצה זו יש לשקול בכובד ראש באשר המדובר בשלב זה כבר בסוף הדיון בתיק וככל הנראה כבר גיבש השופט את דעתו לגביו. 

logoround

contactus msimilar articlessimilar Kteanotפורום משפט מסחרי

 

  • 1
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד