צור קשר

  • כתבי טענות דיני מקרקעין

  • 1

תביעה לאכיפת הסכם מכר

5 1 1 1 1 1 (4 Votes)

כתב תביעה שהוגש לאחר שמוכרת דירה סרבה לקיים הסכם מכר דירה בטענות מטענות שונות. לאחר הגשת התביעה לאכיפת ההסכם לבית המשפט המחוזי בתל אביב קויים החוזה במלואו.


תובענה לאכיפת הסכם מכר דירה

 

התובע, באמצעות ב"כ, מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד את תובענתו לאכיפת הסכם מכר דירה שנערך ונחתם ביום 09/10/07. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעת בפיצויים המוסכמים כאמור בהסכם.

מצ"ב הסכם המכר כנספח א'.

הצדדים:

1. א. התובע, מתגורר בשכירות זה כ- 10 שנים בדירה הידועה כגוש 6418 חלקה 353 תת חלקה 14 ברחוב בן חיים 2 רמת השרון (להלן הדירה).

ב. הנתבעת הינה הבעלים בנאמנות של הדירה.

הרקע העובדתי:

2. כאמור, ביום 09/10/07 נחתם בין הצדדים הסכם למכירת הדירה.

כ- 40% מהתמורה הועברו לידי התובעת מבלי שהתובעת מאפשרת רישום הערת אזהרה:

3. כאמור בסעיף 5.2.1 להסכם שולם ע"י התובע הסך בשקלים של 75,000 $ ארה"ב במעמד חתימת ההסכם.

מצ"ב העתקי ההפקדות שבוצעו בחשבונו של ב"כ הנתבעת כנספח ב'.

למצער, ונוכח העובדה שהנתבעת ו/או מי מטעמה לא העביר את הנדרש להעברה ע"פ ההסכם לא נרשמה עדיין הערת אזהרה על הנכס לטובתו של התובע והדברים יפורטו בהרחבה בהמשך.
4. מאחר וכאמור לעיל, התובע שכר ועדיין שוכר את הדירה הוסכם בסעיף 5.2.2 להסכם כי העברת החזקה המשפטית על הדירה תתבצע ביום 22/11/07 במקביל להעברת ייתרת התשלום ע"י התובע.

הבקשה לצו ירושה הוגשה ע"י התובעת באיחור בלתי סביר:

5. א. כאמור בסעיף 5.2.2 יתרת התמורה בשקלים בסך 120,000 $ אמורה הייתה להיות משולמת ביום 22/11/07 (להלן: "התשלום המאוחר") ובכפוף לכך שעד מועד זה הוגשה לרשם לענייני ירושה בקשה לקבלת צו הירושה.

ב. יצוין למען השלמת התמונה כי התשלום המאוחר הותנה בתנאים נוספים ( להלן: "התנאים הנוספים") ואולם כאמור בהסכם באם לא יקוימו התנאים הנוספים צריך התשלום להיות מועבר לב"כ הנתבעת שיפקידם עבור התובעת בנאמנות עד לקיום התנאים הנוספים.

ג. כאן המקום להדגיש כי להבדיל מהתנאים הנוספים, הגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה הינה תנאי הכרחי להעברת התשלום המאוחר אל הנתבעת ואם לא יתקיים תנאי זה לא יועבר התשלום המאוחר, לא אל הנתבעת ולא אל בא כוחה.

6. למצער, התברר כי הגשת הבקשה למתן צו ירושה התעכבה עד ליום 10/12/07, היינו יותר מחודשיים לאחר חתימת ההסכם ו- 18 יום בדיוק לאחר המועד הקבוע לתשלום התשלום המאוחר והעברת החזקה המשפטית על הדירה.

הנתבעת ו/או מי מטעמה ידעו עוד לפני הגשת צו הירושה כי התובע מתכוון לקחת משכנתא:

7. במעמד חתימת ההסכם ולאחריו ועוד לפני הגשת הבקשה לצו הירושה היה ברור לנתבעת, לעוזי ולמי מטעמה כי התובע מתכוון לקחת משכנתא על מנת לשלם את התשלום המאוחר. בסיפא לסעיף 13.3 להסכם אף צוין בין השאר "מוסדות הנותנים משכנתאות" כגורם שאינו בשליטתו של התובע על כל המשתמע מכך.

8. בין לבין לא קיבל הח"מ כל מכתב מב"כ הנתבעת או הודעה על דחיית המועד להעברת הכספים או הודעה כלשהי המבהירה את פשר האיחור הבלתי סביר בהגשת הבקשה לצו ירושה. כמו כן לא קיבל התובע או ב"כ כל פנייה בגין האיחור כביכול בהעברת התשלום המאוחר לנתבעת.

הנתבעת לא אפשרה לתובע לרשום הערת אזהרה על הנכס:

9. זאת ועוד, בניגוד לקבוע בסעיף 8.2 להסכם לא נתקבל אצל התובע או ב"כ כתב הוראות בלתי חוזר מאת הנהנית, הגב' עדה פטרמן, המורה למוכרת למכור את הדירה לקונה בהתאם להוראות החוזה. יודגש כי כתב הוראות בלתי חוזר נוסח ע"י ב"כ הנתבעת במעמד חתימת ההסכם.

כתוצאה מכך נמנע מהתובע, למרות שהעביר כבר בחתימת ההסכם חלק גדול מהתמורה, לרשום הערת אזהרה בטאבו.

10. למחרת יום חתימת ההסכם, ביום 10/10/07 ניגש התובע לרשום הערת אזהרה לזכותו ואולם הוראות רשם המקרקעין לשם רישום הערת האזהרה היו:

• להציג כתב נאמנות.
• הסכמה של הנהנה (כתב ההוראות אשר כאמור לעיל נוסח במעמד חתימת ההסכם)

מצ"ב העתק צילומי מהוראות רשם המקרקעין מיום 10/10/07 כנספח ג'.

הח"מ שוחח עם ב"כ הנתבעת, עו"ד ארי מור וזה אכן שלח ביום 21/10/07 את הסכם הנאמנות. ואולם היות והיה על הנתבעת להגיע לצפון לקבל את אישורה של הנהנית על מכירת הדירה נתבקש הח"מ להמתין מס' ימים נוסף. למצער, עד למועד כתיבת שורות אלו לא נשלח אל הח"מ כתב ההוראות הבלתי חוזר מאת הנהנית.

מצ"ב הסכם הנאמנות שהועבר אל הח"מ ביום 21/10/07 כנספח ד'.

40% מהתמורה לדירה הועברה לתובעת ע"י הנאמן עובר שנרשמה הערת אזהרה לטובת התובע:

11. מאחר וככל הידוע לתובע הסכום ששולם עם חתימת הסכם הועברו כבר לידיה של הנתבעת עולה כי היה בידיו של ב"כ התובעת כתב ההוראות הבלתי חוזר וזאת ע"פ סעיף 5.2.2 להסכם.

הנתבעת ו/או מי מטעמה ידעו כי צו הירושה הוא תנאי לקבלת המשכנתא לתובע:

12. כמו כן, התברר כי הבנק למשכנתאות אשר מממן עבור התובע את התשלום המאוחר דורש, כתנאי להעברת המשכנתא, את צו הירושה.

13. הדברים הועברו פעמים אין ספור אל בעלה של הנתבעת, עוזי גלמידי אשר טיפל כל השנים בשכירות הדירה (להלן: "עוזי"), ונתבקש ממנו ע"י הנתבע פעם אחר פעם להמציא בהקדם את צו הירושה על מנת שהעסקה בין הצדדים תושלם. ויודגש הגורם לעיכוב בהעברת כספי המשכנתא אל התובעת נאמר לעוזי פעם אחר פעם והיה ברור לו לחלוטין כי העברת הכספים לא מתאפשרת היות והבנק ממתין לצו הירושה.

14. צו הירושה ניתן ביום 13/01/08, היינו כחודש לאחר הגשת הבקשה לצו ירושה. הצו הועבר אל התובע והאחרון העביר מייד את הצו אל הבנק למשכנתאות.

התמהמהותה של הנתבעת בהגשת הבקשה לצו ירושה מנעה ומונעת מהתובע לקבל משכנתא:

15. המסמכים הועברו אל המחלקה המשפטית של הבנק וביום 06/02/08 הועברה אל הח"מ בקשה מהבנק להמצאת המסמכים כדלקמן:

• קבלת הוראה בלתי חוזרת מהנהנית למכירה כפי שצוין בסעיף 8.2 לחוזה.
• קבלת הסכמת הצדדים לחוזה להיותו של החוזה בתוקף למרות שחלף המועד להשלמת התמורה ומסירת החזקה.
• קבלת נסח טאבו מעודכן.

מצ"ב העתק מכתבו של הבנק למשכנתאות מיום 06/02/08 כנספח ה'.

הנתבעת ו/או מי מטעמה לא טענו דבר לעניין התשלום המאוחר במשך חודשיים לאחר המועד לתשלום המאוחר:

16. בעניין זה ייאמר כי כפי שיפורט בהמשך הדברים עד ליום 07/02/08 לא קיבל התובע או ב"כ מכתב כלשהו מב"כ של הנתבעת בדבר האיחור כביכול בהעברת התשלום המאוחר.

17. רק ביום 07/02/08, יום לאחר מכתבו של הבנק למשכנתאות המצ"ב כנספח ג' לעיל נשלח מכתבו של ב"כ הנתבעת. יוזכר כי זו פנייתו הראשונה של ב"כ הנתבע לאחר חתימת ההסכם. בהתעלם להסכם ולמפורט לעיל נדרש התשלום המאוחר בשער הדולר של יום 22/11/07 שאם לא כן יראה בכך התובע הפרת יסודית של ההסכם וחילוט הפיצוי המוסכם בסך 20,000 $. כמו כן דורש התובע דמי שכירות למרות האמור בסעיף 14 להסכם המכר.

מצ"ב מכתבו של ב"כ הנתבעת מיום 07/02/08 כנספח ו'.

הנתבעת ו/או מי מטעמה התעלמו מבקשותיו של התובע וב"כ לנסות ולהגיע להסדר כלשהו שיאפשר קבלת המשכנתא והעברת הסכום שאינו שנוי במחלוקת בתשלום המאוחר:

18. ביום 10/02/08 העביר הח"מ את תגובתו למכתבו של ב"כ הנתבעת. בסיום מכתבו ביקש הח"מ לנסות ולהגיע לפגישה ולהסדר כלשהו בין הצדדים וזאת על מנת למצוא דרך ולקיים את ההסכם ככל האפשר.

מצ"ב מכתבו של הח"מ מיום 10/02/08 כנספח ז'.

19. למצער, שיחה עם של התובע עם עוזי ושל הח"מ עם ב"כ הנתבעת ביום 11/02/08 עלו בתוהו ובסיום השיחה הודיע ב"כ התובעת כי כוונתם היא כאמור במכתבה של ב"כ הנתבעת.

20. עד למועד כתיבת שורות אלו לא הגיבה הנתבעת ו/או בא כוחה על מכתבו של הח"מ למרות שברור להם שללא המסמכים האמורים בסעיף 14 לעיל לא יוכל התובע לקבל משכנתא ולא יוכל להעביר לתובעת את התשלום האחרון. כמו כן ללא הסכמת הנהנה לא יוכל התובע לרשום הערת אזהרה על הנכס. כל זאת יוזכר כאשר בחזקת הנתבעת חלק גדול מתשלום התמורה עבור הדירה (75,000 $ מתוך תמורה כוללת של 195,000$).

21. בנסיבות אלו לא נותרה לתובע ברירה אלא להגיש את התביעה דנן ובמקביל לה בקשה להורות על רישום הערה מתוקף סעיף 130 לחוק המקרקעין.

טענות התובע:

התובעת ו/או מי מטעמה ניצלו לרעה את יחסי האמון בין הצדדים:

22. כבר בראשית הדברים ייטען התובע כי למצער ניצלה הנתבעת, ו/או מי מטעמה, בחוסר תום לב את האמון שרכש התובע לעוזי ואת היחסים ביניהם שהתבססו על 10 שנים ויותר של מערכת חוזית לשכירות הדירה, לרבות הסכמות שהיו בין הצדדים לשיפוץ הדירה שנעשו אף ללא הסכם כתוב ביניהם.

למצער וכידוע במחוזותינו, נפילת הדולר גוררת עמה הפסדים כאלו ואחרים למוכרים אשר הצמידו את התמורה לדולר (למיותר לציין כי ניתנה לנתבעת האפשרות לקבע את התמורה בשקלים במועד חתימת ההסכם). נפילת הדולר פגעה גם במוכרת אשר למצער מגלה התנהגות חסרת תום לב באופן קיצוני ויוצא דופן בחומרתו כלפי התובע תוך ניצול העובדה שברשותה חלק גדול מהתמורה על הדירה ללא שרשומה הערת אזהרה לטובתו של התובע. במעשיה ומחדליה מנסה הנתבעת להפעיל על התובע לחץ לפצותה שלא כדין על הסיכון שלקחה בהצמדת מחיר הדירה לדולר ולא לשקל.

23. כמו כן יודגש כי התובע מבקש לאכוף את ההסכם ולחייב את הנתבעת בפיצויים המוסכמים על הפרתו, כאמור בסעיף 12.3 להסכם.

הנתבעת הפרה את סעיף 5.2.2 להסכם:

24. א. התובע ייטען כי הנתבעת הפרה את סעיף 5.2.2 להסכם באשר השתהתה זמן בלתי סביר עד להגשת הבקשה למתן צו ירושה. מהאמור בסעיף עולה כי כוונת הצדדים הייתה שהבקשה תוגש הרבה לפני ה- 22/11/07 כאשר בפועל הוגשה הבקשה ביום 10/12/07.

1. כאמור לעיל, ההסכם נחתם ביום 09/10/07 ואילו המועד להעברת החזקה המשפטית בדירה היה ביום 22/11/07. הגשת הבקשה לצו הירושה היא תנאי להעברת התשלום המאוחר לידיה של התובעת.

ב. בעניין זה יודגש כי הנתבעת ו/או עוזי ידעו גם ידעו כי התובע מבקש לקבל משכנתא וכי הבנק מבקש כתנאי לטיפול במשכנתא את צו הירושה. הדברים הועברו לעוזי פעמים אין ספור בשיחות בינו לבין התובע, שאת רובם יזם התובע.

ג. ויודגש עוד: על האיחור ועל מועד הגשת הבקשה לצו ירושה לא הודע לתובע או לבא כוחו. גם התראה על איחור כביכול בהעברת התשלום המאוחר לא הועברה אל התובע או אל ב"כ. הפעם הראשונה בה קיבל ב"כ התובע התייחסות כלשהי לאיחור כביכול בתשלום המאוחר הועברה כאמור לעיל ביום 07/02/08 נספח ד' לעיל).

ד. כאמור לעיל, כתוצאה מהגשת הבקשה למתן צו ירושה לאחר המועד הקבוע למסירת החזקה המשפטית בדירה דורש עתה הבנק, כתנאי להעברת המשכנתא, את הסכמת הצדדים לקיום ההסכם לאחר המועד הקבוע להעברת החזקה בדירה (נספח ג' לעיל)

הנתבעת מושתקת מלטעון על עיכוב בהעברת התשלום המאוחר:

25. כאן המקום להתייחס לסעיף 13.3 להסכם הקובע:

"אם יחול עיכוב בביצוע החיובים שעל הצדדים לקיים כתוצאה מגורמים שאינם תלויים בצדדים או שאין להם שליטה עליהם כולל ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הצורך בקבלת אישור בית המשפט לביטול הנאמנות ו/או להעברת נכסי הנאמנות ו/או הצורך בהוצאת צו קיום ירושה ו/או מלחמה, שביתות של משרדים ממשלתיים, מוסדות הנותנים משכנתאות, כוח עליון וכיו"ב, ידחה מועד ביצוע ההתחייבות (לרבות ההתחייבות השלובה באותה התחיבות) לזמן סביר הנובע מהעיכוב הנ"ל" (ההגשה אינה במקור י.ב).

א. התובע ייטען כי, לא רק שהעיכוב בטיפול במשכנתא שביקש התובע לקחת נבעה בגורמים שאינם תלויים בו, אלא שהעיכוב בקבלת המשכנתא נבע דווקא מהתנהלותה של הנתבעת ו/או מי מטעמה אשר השתהו זמן בלתי סביר עד להגשת צו הירושה. כאמור לעיל, התובע הודיע פעמים אין ספור לעוזי כי התחייבותו של התובע להעביר את התשלום המאוחר שלובה בהתחייבותה של הנתבעת להוציא צו ירושה.

ב. מהתנהגותם ומשתיקתם של הנתבעת ו/או מי מטעמה, לרבות בא כוחה, ניתן היה להבין כי האמור בדבר העיכוב בהעברת התשלום המאוחר הובנו בהקשר לסעיף 13.3 להסכם. כאמור לעיל, חודשים לאחר האיחור כביכול בהעברת התשלום המאוחר לא נתקבלה אצל התובע או בא כוחו טענה כזו או אחרת בדבר האיחור, לא בע"פ ולא בכתב.

ג. אשר על כן ייטען התובע כי הנתבעת מושתקת מלהעלות טענות על איחור בתשלום המאוחר הן ע"פ הוראות סעיף 13.3 להסכם והן מחמת שתיקתה במשך חודשים לאחר האיחור, כביכול, בהעברת התשלום המאוחר.

הנתבעת הפרה את סעיף 8.1 להסכם:

26. התובע ייטען כי הנתבעת הפרה את סעיף 8.1 הקובע כי על התובעת לקבל לידיה את כתב ההוראות הבלתי חוזר מהגב' עדה פטרמן למכור את הדירה לתובע. התובע ייטען כי אי העברת כתב ההוראות אליו מהווה הפרת הסעיף. במחדלה להעביר את כתב ההוראות מנעה הנתבעת בחוסר תום לב את האפשרות לרשום הערת אזהרה על הנכס. הימנעותה מלעשות זאת היא אחד הסיבות לסירוב הבנק להעביר את כספי המשכנתא לתובע.

הנתבעת הפרה ומפרה את סעיף 10 להסכם:

27. התובע ייטען כי הנתבעת הפרה ומפרה את הסיפא לסעיף 10 להסכם הקובע כי "לצורך ביצוע התחייבויותיהם ההדדיות מתחייבים הצדדים לחתום על כל המסמכים, לעשות את כל הפעולות ולהופיע בכל מקום...". במכתבו של בא כוחו של התובע מיום 10/02/08 הובהר לנתבעת כי הבנק למשכנתאות מתנה את העברת המשכנתא בהסכמתה להארכת המועד להעברת התשלום המאוחר ומסירת החזקה ובהעברת כתב ההוראות הבלתי חוזר למכירת הדירה של הגב' עדה פטרמן. עד למועד הגשת התביעה לא הגיבה הנתבעת ו/או מי מטעמה למכתבו של הח"מ מיום 10/02/08 אלא בשיחה חטופה של הח"מ עם בא כוחה שבו חזר ב"כ הנתבעת על האמור במכתבו.

הצדדים הסכימו מה דינו של סכום דולרי שלא שולם במועד:

28. סעיף 8.2 קובע בין השאר כי במקרה של ביטול ההסכם כתוצאה מאי התקיימות התנאים המתלים יושב לתובע הסכום שהועבר לנתבעת בתנאים אלו:

".. הרי שסכום זה יושב בערכו הדולרי כפי ששולם ללא כל הפרשי הצמדה בין לשקל ו/או לדולר וללא כל הצמדה ובערכי הקרן הדולרית בלבד..."

התובע ייטען כי הצדדים הסכימו מה דינו של סכום דולרי שישולם ותהיה חובה להשיבו. ומקל וחומר ייטען התובע כי הצדדים הסכימו מה דינו של סכום דולרי שלא שולם כתוצאה ממחדליה של הנתבעת וכי סכום זה צריך להיות משולם "בערכו הדולרי כפי ששולם...". כל תוצאה אחרת תהיה קיפוחו של התובע בהסכם שלא כדין.

הנתבעת לא קיימה ולא מקיימת את התחייבויותיה בהסכם בתום לב ובדרך מקובלת:

29. בבג"צ 59/70 שירותי תחבורה צבורית באר שבע בע"מ ואח' נגד בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (פסקי דין לה (1) ע' 828) (השווה גם ע"א 765/82 אלתר נ' אלוני, פ"ד לח(2) 701, 714; מ. דויטש, ביטול חוזה בעקבות הפרתו, עמ' 174-5). מסביר השופט ברק (כתוארו אז) את הרציו לחובת קיום חוזה בתום לב באומרו בעניין שירותי תחבורה ציבוריים, שם, עמ' 834:

"משמעות של החובה לקיים חוזה בתום לב ובדרך מקובלת היא כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים. אמת הדבר, אין הצדדים לחוזים מלאכים זה לזה, אך שוב, אל להם להיות זאבים זה לזה... על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמתה של כוונתם המשותפת תוך נאמנות ומסירות למטרה שעמדה לנגד עיניהם ותוך עקביות בהגשמת ציפייתם המשותפת הסבירה... ניתן לתאר את מערכת היחסים הנוצרת בין בעלי חוזה בעקבות סעיף 39 לחוק החוזים כיחסי נאמנות, כאשר בעל חוזה חייב לבצע את החוזה באמונה, תוך הגשמת האמון שהצד האחר נותן בו...".
התובע ייטען כי בהתנהגותה של התובעת ו/או מי מטעמה הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה. הנתבעת עיכבה מסיבותיה את קבלת צו הירושה אשר היה דרוש לשם קבלת המשכנתא. לאחר שנתקבל צו הירושה ולאחר שנוכח הבנק למשכנתאות כי חלף עבר לו המועד להעברת התשלום המאוחר הוא ביקש את הסכמתה לדחיית המועדים ואולם בשלב זה הודיעה הנתבעת, באמצעות מכתבו של בא כוחה מיום 07/02/08 כי היא מתכוונת לבטל את ההסכם אם לא יועבר התשלום המאוחר עד ליום 10/02/07.

בעניין זה קבע בית המשפט ב רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד, פ"ד מה(5) 661:
"כאשר מתבצע על ידי מי שזכאי לקבלת תשלום, תימרון כדי להכביד על קיום התחייבות או כאשר יש באורח ההתנהגות של הנפגע משום היתפסות לפגם פורמלי שולי או התחמקות מקבלת תשלום גרידא... במה דברים אמורים? יש לראות את התנהגותו של צד לחוזה בפרופורציות הנכונות ואין לקבל כנאותים מעשים המעלים את המסקנה כי צד לחוזה ארב למישנהו כדי לתפוס כל החלקה או מעידה פורמליות קלות ערך וחסרות משמעות כדי שיוכל להתנער מהתחייבותו" (ג' רבי נ' בן דוד, פד"י מה(5) 661, 667).

30. יפים בענייננו דברי כבוד השופט ח' כהן בע"א 409/78 גולן ואח' נ' פרקש ואח', פד"י לד (1) 813, 821:

"שזאת לדעת, שבקיום חוזה יש לנהוג בתום לב - והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). זכות הנובעת מחוזה - אף זכות הביטול במשמע; ואם נעשה שימוש בזכות לבטל חוזה שלא בתום לב, כי אז יהיה הביטול בלתי צודק, כמשמעות דיבור זה בסעיף 7(ב) לחוק התרופות. ואימתי נפגם תום הלב בביטול חוזה, כשמבטלו יודע שהמפר רוצה בכל לבו לקיים את החוזה, שהפרתו לא נבעה מרצונו שלא לקיימו אלא מסיבות שלא הייתה לו שליטה עליהן, ושהוא מוכן ומזומן לעשות ככל שביכולתו להביא את ההפרה על תיקונה ולשפות את הנפגע מכל נזק אפשרי."

עד למועד כתיבת שורות אלו שוחח ומשוחח התובע עם עוזי ומבקש ממנו לאפשר את קבלת המשכנתא על מנת לאפשר את העברת הסכום שאינו שנוי במחלוקת בתשלום המאוחר. למצער מתעלמת התובעת ו/או עוזי ו/או מי מטעמם לעשות זאת ועד כתיבת שורות אלו כאמור לעיל לא הועברה כל תגובה לבקשתו של בא כוח התובע לקיים פגישה ולנסות להגיע להסדר כלשהו שיאפשר את קיום ההסכם.

31. בבג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ואח', פד"י לה (1), 828, בע' 836 נקבע:

"לבסוף, סעיף 39 לחוק החוזים עשוי להטיל על בעלי החוזה חובות נוספות, שזכרן אינו בא בחוזה עצמו, אך המתבקשות מהצורך להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ובתום לב..."

התובע ייטען כי הגם שחסרות בהסכם הוראות ספציפיות לעניין המשכנתא שאמור היה לקבל על מנת להעביר לנתבעת את התשלום המאוחר קיימות בהסכם הוראות נוספות הקובעות מה הדין במקרה של דרישת מסמכים או פעולות שעל הצדדים לקיים על מנת לאפשר את ביצוע התחייבויותיהם ההדדיות (סעיף 10 סיפא להסכם). כמו כן קובע ההסכם את הדין אם יחול עיכוב בביצוע החיובים שעל הצדדים לקיים כתוצאה מגורמים שאינם תלויים בהם (סעיף 13.3 להסכם). לחילופין ייטען התובע כי סעיף 39 לחוק החוזים מטיל על התובעת את החובה לאפשר לתובע לקבל לידיו את המשכנתא ולהעביר את התשלום המאוחר לידיה.

32. התובע ייטען כי מכתבו של ב"כ הנתבעת מהווה הודעה על ביטול ההסכם בתוך 3 ימים (בניגוד לאמור בסעיף 12.2 להסכם הקובע אורכה של 21 יום להסכם) וכי הודעה זו ניתנה שלא כדין. התובעת לא הייתה זכאית לבטל את החוזה וביטולו, כשלעצמו, מהווה הפרה. שבעתיים נכונים הדברים שעה שהודעתה של הנתבעת, כאמור במכתבה של בא כוחה, כפי שנעשה מונע מהתובע לקיים את ההסכם. התובע ייטען כי מכתבו של ב"כ מעיד עליה שאין בכוונתה להמשיך ולקיים את ההסכם.

בעניין זה נאמר בע"א 246/79 הוועד הציבורי להקמת ישיבת פורת נ' ספדיה, פד"י לד(3) 505, 511

"אין אדם יכול לבטל חוזה אם אינו רשאי לעשות כן על-פי דין או על-פי החוזה עצמו. 'ביטול שלא כדין' אינו אלא הפרה, היינו סירוב שלא כדין למלא התחייבויות שעל-פי החוזה."

33. לסיום ייטען התובע כי העיקרון המנחה בפסיקה הוא קיום ההסכם. מקל וחומר ייטען התובע כי מאחר והתובעת קיבלה לידיה 40% מהתמורה על הדירה, הודעת בא כוחה על ביטול ההסכם בתוך 3 ימים מהווה הפרת חובת תום הלב והדרך המקובלת לקיום חובותיה וזכויותיה בהסכם. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הוראות סעיף 8.2 להסכם בדבר השבת הכספים ששולמו על ידי התובע לנתבעת. (בית המשפט הנכבד מופנה בעניין זה לאמור ב ע"א 579/83 זוננשטיין ואח' נ' אחים גבסו, פ"ד מ"ב(2) 278 (1988)].

34. לבית משפט זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה.
35. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעת לדין ולחייבה לקיים את התחייבויותיה בהסכם, לקבוע כי הנתבעת הפרה את ההסכם ולחייבה בפיצויים המוסכמים ובהוצאותיו של התובע לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד ב"כ התובע


  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...