צור קשר

  • מאמרים דיון אזרחי מסחרי

  • 1

תביעה לפינוי מושכר

4.9411764705882 1 1 1 1 1 (17 Votes)
תביעה לפינוי מושכר

מאמר זה ידון בסוגייה מוכרת, שאנו כמשרד עו"ד העוסק בחוזים נתקלים בה לא מעט, המדובר בפינוי מושכר משוכריו לאחר שאלו הפרו את הסכם השכירות. בעיקר נשים את הדגש על הוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר" המוקדשות כולן להליך המזורז שבו יכול משכיר לנקוט בו על מנת לפנות שוכרים סוררים מנכסיו.

 

בהמשך הדברים נדון בין השאר בעניינים אלו:



התנאים להגשת תביעה לפינוי מושכר:

בסעיף 215ז לתקנות סדר הדין האזרחי נקבעו התנאים המוקדמים שעל משכיר נכס לעמוד בהם על מנת שיהיה רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר בהליך המהיר:

"תביעה לפינוי מושכר תק' (מס' 3) תשס"ט-2008

215ז. (א) תובע רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר אין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו לפי פרק זה (להלן – תביעה לפינוי מושכר), וסדרי הדין בעניינה יהיו לפי פרק זה.

(ב) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט.

(ג) אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מהזכות לתבוע פינוי מושכר בסדר דין מקוצר לפי הוראות פרק ט"ז."

הנה כי כן, משכיר רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר כאשר המדובר בחוזה שכירות שאין חוק הגנת הדייר חל עליו. עוד קובעות התקנות כי כתב התביעה יכיל סעד אחד בלבד שהינו פינוי המושכר. במידה ויבקש המשכיר לתבוע את המשכיר בגין פיצויים על הפרת חוזה, ו/או סעדים כספיים ו/או חוזיים אחרים, עליו להגיש תובענה נפרדת והוא רשאי לעשות זאת ללא קבלת רשות מבית המשפט (אין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים).

ס"ק (ג) קובע כי למשכיר עומדת זכות הבחירה האם להגיש את תביעתו לפינוי מושכר על פרק טז'4 לתקנות העוסק כאמור בתובענה לפינוי מושכר, או לחילופין להגיש תביעת פינוי בסדר דין מקוצר.

הח"מ ממליץ בחום להגיש את כתב התביעה לפינוי מושכר ברגע שמגיע המשכיר להבנה שהמשכיר לא מתכוון לפנות את הנכס למרות שנדרש כדין לעשות זאת. כפרקטיקה נוהג משרדו של הח"מ, כמשרד עורכי דין המטפל בתביעות לפינוי מושכר, להגיש תביעה כזו לא יאוחר מ- 48 שעות לאחר שמגיע התיק לידיו. כל יום שעובר מבלי ששוכר סרבן מפונה מהנכס גורם לבעל הנכס נזקים מצטברים. פינוי השוכר מהנכס מהר ככל האפשר מקטין משמעותית נזקים אלו ומאפשר למשכיר להשכיר את הנכס מחדש.

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חוזים

 

  

דרך הגשת התביעה ועריכת כתבי הטענות:

סעיף 215ח לתקנות קובע כי על התובע / המשכיר להכתיר את כתב התביעה בכותרת "תביעה לפינוי מושכר. סעיף 215ט לתקנות קובע כיצד לערוך את כתב התביעה ואילו מסמכים יש לצרף אליה, כפי שיפורט להלן:

· כמו בכל כתב תביעה כך גם בכתב תביעה לפינוי מושכר מוטל על התובע לפרט את טיעוניו התומכים בבקשתו לפינוי המושכר משוכריו. יש לפרט בין השאר את הפרות השוכר את הסכם השכירות לרבות אילו סעיפים בהסכם הופרו ומהי המשמעות של הפרות אלו לשיטתו של המשכיר. נזכיר כי אין להסתפק בדברים אלו שהרי הפרת הסכם אינה מביאה מניה וביה לביטולו. משכיר המבקש לפנות שוכר מהנכס צריך להראות שהסכם השכירות בוטל כדין.

על הפרה וביטול של הסכמים, לרבות הסכמי שכירות, תוכלו ללמוד במאמרינו "הפרת חוזה" ו- ביטול חוזה".

· יש לצרף לתביעה תצהיר עדות ראשית של העדים: על התובע לאשר בתצהיר את כל העובדות שהזכיר בכתב התביעה לפינוי מושכר. כמו כן, ובמידה ויש כאלו, יצרף תצהיר של כל העדים שיש בידם לתמוך בטענותיו.

· אם מבקש התובע לצרף חוות דעת מומחה או אסמכתאות משפטיות – יש לצרפן לכתב התביעה.

· יש לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים הנוגעים לתביעה ובראשן כמובן את הסכם השכירות, מסמכים הנוגעים לבעלות על הנכס, התכתבויות ומכתבי התראה אם היו כאלו וכיו"ב.

ההוראות הנ"ל באות לקצר שני הליכים מרכזיים שיש להשלים בכל תובענה שמתבררת בפני בית המשפט. ההליך הראשון הוא הליך גילוי המסמכים ואילו ההליך השני הוא הליך הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים ועדיהם. בתביעות בסדר דין רגיל מתמשכים לא אחת הליכים אלו מתמשכים לאורך חודשים רבים, בתביעות לפינוי מושכר מוגשים תצהירים אלו עם הגשת כתבי הטענות והמדובר בקיצור משמעותי של המועדים עד לבירור התובענה. נציין למי שתוהה על קיצור זמנים זה ומשמעויותיו כי מאחר ותביעות לפינוי מושכר אינן מורכבות מטבען אין בכך כדי לפגום ביעילות ההליך או מבירור מלא של התובענה.

לסיום חלק זה נציין כי בית המשפט המוסמך לדון בתביעות לפינוי מושכר הוא בית משפט השלום.

 

המועד להגשת כתב הגנה בתובענה לפינוי מושכר:

תקנה 215י'(ב) קובעת כי על הנתבע להגיש את כתב הגנתו, בצירוף המסמכים אשר הזכרנו לעיל, לא יאוחר מ- 30 יום מיום קבלת כתב התביעה.

נדגיש כי הדין שחל לגבי התובע בעניין כתב התביעה לעניין הפרטים והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה כאמור לעיל, חל גם לגבי הנתבע כאשר הוא מגיש את כתב הגנתו. 

 

הדיון בתביעה:

על פי הוראות סעיף 215יא לתקנות מחויבת מזכירות בית המשפט לקבוע את הדיון בתובענה לא יאוחר מ- 30 יום לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון בתיק. שוב, המדובר בהוראה המקדמת את מטרתו של המחוקק לברר תובענות לפינוי מושכר בתקופת זמן קצרה ככל הניתן.

כמו כן על פי הוראות סעיף 215יג' לתקנות, ובהתאם למטרת המחוקק הנ"ל, לא יהיה רשאי נתבע בפינוי מושכר להגיש תובענה שכנגד או תביעה כנגד צד שלישי.

 

הליכי הפינוי:

המחוקק לא הסתפק בייעול ההליכים לפינוי מושכר במהלך בירור התובענה בבית המשפט אלא דאג להמשיך בדרך זו לייעול הליכי הפינוי גם לאחר קבלת פסק הדין.

לפיכך, ולמרות שבד"כ ניתן להגיש פסק דין של בית משפט לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שונה הדין לגבי בפסק דין לפינוי מושכר. פסק דין לפינוי מושכר ניתן להגיש לביצוע בתוך 15 יום מיום המצאתו כדין למשכיר.

לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין לפינוי מושכר, יש למסור את אזהרת ההוצאה לפועל לשוכר. אזהרה זו כוללת גם הודעת פינוי שאותה רשאי התובע לבצע בתום 35 יום מיום המצאת האזהרה כדין למשכיר.

בר אל ירון, משרד עורכי דין - לוגו

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום דיני חוזים

 

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד