calluss 64

  • משפט מסחרי מחוץ לקופסה

  • 1

משרדנו בתקשורת

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 2 (פרומו לכתבה)

פרומו לכתבה שתשודר בקרוב על אחת התיקים המורכבים בהם מטפל משרדנו במסגרת התמחותו בדיני חוזים.

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 10

אחד התיקים המעניינים שהיו לנו במשרד כמשרד המתמחה בדיני חוזים. מרשתנו נפלה קורבן לתרגיל עוקץ שכמעט גרם לה לאבד את ביתה בתל אביב, למלווה בריבית שזייף מסמכים וכבר הספיק לרשום הערת אזהרה על הבית. כמובן שמייד עצרנו את העסקה באמצעות צו מניעה. בדיעבד, ובשיתוף פעולה עם ערוץ 10 התברר שמרשתנו לא הייתה הקורבן היחידי. הכתבה, שבה מרואיין בין השאר עו"ד בר אל ירון, מספרת את סיפורם.

בר אל ירון, משרד עורכי דין

משרד עו"ד מסחרי מחוץ לקופסה

התמחותו של המשרד הוא בתחום המסחרי אזרחי. למשרדנו ניסיון ייחודי ורב שנים כמשרד עו"ד העוסק בעריכת חוזים וליטיגציה בסוגיות מגוונות הנוגעות לדיני חוזים, ליווי חברות ובעלי מניות בתחום דיני חברות, ייצוג זוכים וחייבים בהליכי הוצאה לפועל , ליווי בהליכי פשיטת רגל עד למתן הפטר וכמשרד עו"ד המתמחה בעריכת חוזים וליטיגציה בתחום דיני המקרקעין. כמו כן, משרדנו הוא נציגה הבלעדי של חברת הגבייה העולמית GCS והינו משרד עורכי הדין היחיד בישראל המייצג בהרשאתה חברות ופרטים מהארץ ומרחבי העולם בהליכי גביית חובות בינלאומיים.

אתם מוזמנים לעיין בפסקי הדין שקיבל משרדנו עבור לקוחותיו בדף משרדנו בבתי המשפט. על המחשבה המקצועית, והתפיסה האחרת של עולם המשפט בתחומי התמחותו תוכלו ללמוד בדף מאמרים משפטיים באתר ו/או בדף כתבי טענות משפטיים שם תוכלו לעיין בכתבי טענות וכיו"ב מסמכים שהגשנו עבור לקוחותינו שהינם מצד אחד לקוחות פרטיים מן הישוב בישראל, ומצד שני חברות ענק בינלאומיות, לרבות חברת (Google (Ireland וחברת Savox ענקית הטכנולוגיה מפינלנד.

אודות משרד עורך דין בר אל ירון

מקצועיות חסרת פשרות, ליווי אישי ומסור

מזה 14 שנים משרדנו הינו משרד עו"ד מוביל שבמסגרת פעולותו מייצג לקוחות פרטיים וחברות המתמודדים עם תיקים מגוונים בתחום המשפט המסחרי אזרחי. במהלך השנים למדנו שוב ושוב שהמפתח להצלחה היא עורך דין שמבין לא רק את בית המשפט, אלא לא פחות את הלקוח ו/או העסק שהוא מייצג. משמעות הדברים מבחינתנו היא מתן חשיבות עליונה לליווי אישי מתחילת ההליך לעד סופו. אנו מאמינים כי הפתרונות היצירתיים ביותר באים מתוך שיתוף פעולה והבנה מעמיקה של עורך הדין המייצג את הלקוח וצרכיו - זהו סוד הצלחותינו בבית המשפט ומחוצה לו.

yaron46

עו"ד בר אל ירון

יליד 1971, ישראל, סיים בהצלחה ייתרה תואר ראשון במשפטים והוסמך כחבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2004. במהלך שנת 2007 התקבל כנציגה בישראל של חברת GCS המייצגת גופים בינלאומיים ברחבי העולם. עו"ד בר אל ירון מתמחה בליטיגציה מסחרית בכלל ובדיני החוזים בפרט, ייצג ומייצג אין ספור חברות בינלאומיות, בעיקר בסכסוכים עסקיים מול חברות ישראליות לצד לקוחות פרטיים מן השורה שמתמודדים עם חברות מסחריות ובנקים. מאמריו המשפטיים התפרסמו ומתפרסמים באתרים משפטיים מובילים כגון האתר המשפטי המקצועי "פסק דין" ולא פעם הוזכרו תיקים בהם היה מעורב במגזין גלובס ובכלי תקשורת אחרים. עו"ד בר אל מתנדב פעיל לייצוג מעוטי יכולת במסגרת עמותת לתת, בין אם מול גופים ציבוריים וחברות ובין אם בבית המשפט. במהלך השנים הקפיד ומקפיד עו"ד בר אל לשמור לא רק על מצויינות משפטית אלא גם ובעיקר על יחס אישי מסור לכל לקוח ולקוח, שילוב זה התברר במהלך השנים כשילוב מנצח.

ייצוג וליטיגציה בתחומי המשפט המסחרי אזרחי

 התמחות יחודית בתחומי המשפט המסחרי אזרחי, 12 שנים של ייצוג וליטיגציה בכל ערכאות בתי המשפט והבנה עמוקה של המציאות העסקית שברקע של כל תיק ותיק שמועבר לטיפולינו. להלן תחומי ההתמחות של משרדנו:

עורך דין חוזים 9

דיני חוזים

התמחות וניסיון מגוון וייחודי בדיני חוזים לרבות עריכת חוזים וליטיגציה באכיפה / ביטול חוזים. 

קרא עוד בדף עורך דין חוזים

עורך דין חברות 9

דיני חברות

הקמה, ליווי שוטף וייעוץ לחברות. ליטיגציה וייצוג חברות, בעלי מניות המיעוט ו/או הרוב בחברה.

קרא עוד בדף עורך דין חברות

עורך דין הוצאה לפועל 9

דיני הוצאה לפועל

ייצוג חייבים וזוכים בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, ערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל.

קרא עוד בדף עורך דין הוצאה לפועל

עורך דין פשיטת רגל 9

דיני פשיטת רגל

ייצוג בהליכי פשיטת רגל, משלב בדיקת התיק, דרך ייצוג בהליכי הפשט"ר ועד לצו ההפטר הסופי מחובות.

קרא עוד בדף עורך דין פשיטת רגל

עורך דין מקרקעין 9

דיני מקרקעין

עריכת חוזי מקרקעין מגוונים וליטיגציה בסוגיות הנוגעות לדיני מקרקעין בבכל הערכאות המשפטיות הדנות בדיני מקרקעין.

קרא עוד בדף עורך דין מקרקעין

עורך דין עובדים זרים

דיני עובדים זרים

ייעוץ למעסיקי עובדים זרים, הגנה וליטיגציה מול קנסות המוטלים על מעסיקים והגנה בפני כתב אישום על העסקת עובדים זרים.

קרא עוד בדף עורך דין עובדים זרים

המאמרים האחרונים שפרסמנו

  • צוואה, כל מה שחשוב (מאד) לדעת +

    במאמר זה נביא בפניכם את כל שראוי לדעת לפני שניגשים לעריכת צוואה. נעשה כמיטב יכולתנו להביא בפניכם את ניסיון משרדנו כמשרד עורכי דין לצוואות. את הדברים נבסס על הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") המסדיר את ענייני הירושה והצוואה קרא עוד...
  • פרשנות חוזה +

    פרשנותו של חוזה הייתה, עודנה וכנראה גם תהיה אחת הסוגיות המרכזיות שידונו בהם בתי המשפט בכל הערכאות. בשנים האחרונות חלו תמורות בדרך בה מפרש בית המשפט חוזים ובמאמר ראינו לנכון כמשרד עו"ד חוזים להבהיר את ההלכות האחרונות בפרשנותם של חוזים. כבר קרא עוד...
  • ביטול מתנה במקרקעין +

    מאמר זה יעסוק בהסכם מתנה וליתר דיוק, בביטול הסכם מתנה במקרקעין, סוגיה בה משרדנו כמשרד עורכי דין לחוזים עוסק בה לא מעט. מניסיוננו, מאחר ובד"כ מתנה במקרקעין ניתנת לבן משפחה, כאשר מבקש מעניק המתנה או יורשיו לבטלה מעורבים בעניין אמוציות קרא עוד...
  • תביעה לפינוי מושכר +

    מאמר זה ידון בסוגייה מוכרת, שאנו כמשרד עו"ד העוסק בחוזים נתקלים בה לא מעט, המדובר בפינוי מושכר משוכריו לאחר שאלו הפרו את הסכם השכירות. בעיקר נשים את הדגש על הוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר" קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

חדשות המשרד

  • כתב תביעה - ביטול חוזה החזר חוב +

    מרשינו חתם על חוזה החזר חוב ע"ס כ- 1,500,000 ש"ח. בנוסף העביר כביטחון להחזר החוב את שיק שלו ושל רעייתו ואף התחיל לשלם את התשלומים בהסכם מידי חודש בחודשו. בדיעבד התברר כי חתימתו על ההסכם בטעות והטעיה יסודה וכי יש קרא עוד...
  • בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לצו מניעה זמני +

     במקביל להגשת תביעה לביטול חוזה שהוגשה על ידי משרדנו בשם מרשינו, הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני המורה לצד שכנגד להימנע מלהגיש לפרעון שיק בטחון ע"ס 1.5 מליון ש"ח שניתן על ידו כבטחון לביצוע החוזה. בית משפט השלום דחה את קרא עוד...
  • פסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה בקשה למתן צו מניעה זמני +

    במסגרת ייצוג מרשינו כמשרד עו"ד חוזים הוגש על ידינו ערעור (בר"ע) על החלטת בית משפט שלום שדחה את בקשת מרשינו למתן צו מניעה זמני לפרעון שיק ע"ס 1.5 מליון ש"ח עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידינו לביטול חוזה. בית המשפט קרא עוד...
  • כתב תביעה לפינוי מושכר +

    המדובר בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר, ובהתאם לפרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי. משכיר אשר ניצל נזילת מים שארעה במושכר על מנת לתרץ את מחדליו באי תשלום דמי שכירות ואי קיום תנאי הסכם השכירות. תביעה זו הוגשה במקביל לתביעה קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

ביטול כתב אישום העסקת עובדים זרים

4.6470588235294 1 1 1 1 1 (17 Votes)
ביטול כתב אישום העסקת עובדים זרים

נימוקים לביטול כתב אישום העסקת עובד זר

במאמר זה נדון בשיקולים שעל המדינה לשקול עובר להגשת כתב אישום בגין העסקת עובד זר, על פי חוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). נדגיש כבר עתה כי הגם שאין מחלוקת בדבר סמכותו של בית המשפט להתערב בשיקולים שהביאו להגשת כתב אישום בגין העסקת עובדים זרים, עדיין, מפסקי דין שקיבלנו לידינו כ- עו"ד עובדים זרים,  יימנע בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו, אלא עם כן שיקולים אלו נגועים בחוסר סבירות קיצוני.


 


להשלמת התמונה מומלץ לעיין במאמר משרדנו הודעת קנס / כתב אישום העסקת עובד זר

הגשת כתב אישום בגין העסקת עובד זר אינה עניין של מה בכך, על המדינה לשקול הגשת כתב אישום בגין העסקת עובדים זרים בכובד ראש:

בקשה לביטול כתב אישום מוגשת מכוח סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982. כתבי אישום המוגשים בעבירות מנהליות כפופות להנחיות הפנימיות של היועץ המשפטי לממשלה המתקרא: "נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו – 1985" (מספר הנחיה 4.3041 (60.004) (להלן: "הנחיות היועמ"ש"). העוסק בית השאר בנסיבות המצדיקות כתבי אישום.

הנחיות היועמ"ש כאמור לעיל משמשות בסיס להנחיות הפנימיות של משרד התמ"ת לתובעים המגישים כתבי אישום כנגד מעסיקי עובדים זרים. עיון בהנחיות היועמ"ש ובהנחיות משרד התמ"ש לתובעים מביא בין השאר למסקנות אלו:

  1. מדינת ישראל תגיש כתב אישום כנגד מעסיק עובדים זרים כאשר מתברר כי אין המדובר בעבירה חד פעמית, אלא המדובר בעבירות חוזרות ונשנות (או כאשר מדובר בהעסקה בנסיבות חמורות במיוחד). הקנס המנהלי על העבירה הראשונה מהווה מעין "אזהרה למעסיק".
  2. כמו כן, הרשעה אחת בעבירות על חוק עובדים זרים או שלש עבירות על חוקי עבודה אחרים מהווים מעין "אזהרה" למעסיק לתקן את דרכיו, שאם לא כן תגיש המדינה כנגדו כתב אישום.
  3.  ההנחיות מטילות חובה על התובע לרשום את נימוקיו להגשת כתב האישום. חובה זו מטילה אחריות וחובת זהירות מוגברת על התובע לבדוק ולשקול ביסודיות את נסיבותיו של כל נאשם, עובר להגשת כתב אישום כנגדו.

הנה כי כן הנחיות היועמ"ש וההנחיות הפנימיות של משרד התמ"ת מביאים לידי ביטוי את הכלל הידוע בפלילים כי "אין מענישים אלא אם כן מזהירים". מדינת ישראל רואה בחומרה הגשת כתב אישום פלילי כנגד האזרח ומטילה על התובע אחריות וחובת זהירות מוגברת על מנת למנוע הגשת כתב אישום כנגד אזרח ששמו הטוב וכבודו מוטלים כאן על הכף.

הדברים באו לידי ביטוי בדברים שנאמרו בבג"צ 5537/91 אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד (פורסם בנבו) ובהתייחס לסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות:

"עיקרו של החוק הוא, כאמור, בהסבת עבירות פליליות לעבירות מינהליות; מגמה זו תלמדנו, וזה הפירוש הראוי שיש ליתן לחוק, כי עבירות שנקבעו כעבירות מינהליות - בהן העבירות שבגינן הוגש כתב-אישום נגד העותר - דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מינהלי, ובהליך מינהלי; זו דרך המלך, ואילו יוזמת הפרקליטות להגיש אישום פלילי בגין עבירה מינהלית היא החריג והיוצא לכלל. מסקנה זו - כי הגשת אישום בגין עבירה מינהלית הינה חריג ויוצא –נדרשת לא אך ממגמתו הכללית של החוק אלא אף מלשונו של סעיף 15לחוק גופו: תובע כי יבקש להגיש כתב-אישום בגין עבירה מינהלית, סמכותו עומדת לו, ואולם זאת רק "כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו". החוק כמו מטיל על תובע נטל של הסבר על שום מה ולמה אומר הוא לנקוט הליך פלילי תחת הליך מינהלי: מוסמך הוא לעשות כן רק אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת "מטעמים שיירשמו". ומתוך שהמדובר ביוצא לכלל, ממילא חייב להימצא בצדו הצדק ראוי. יתרה מזאת: החובה להעלות על הכתב נימוקים להגשתו של אישום פלילי ("מטעמים שיירשמו") מלמדת מעצמה על החשיבות שהמחוקק מבקש ליתן לאותם נימוקים שחובה לרושמם. לא עוד, אלא שעצם יצירתה של החובה לרישומם של נימוקים יש בו כדי ללמד על אפשרות ביקורת חיצונית על מעשה הפרקליטות: "... ניתן להניח כי לו הייתה הכוונה אך לביקורת מינהלית פנימית על הטעמים הללו על ידי מי שממונה על התובע, לא היה נושא זה מוצא ביטויו בחוק החרות" (הנשיא שמגר ברע"פ 91/92 [10]). 

ונפסק שם עוד:

"לא הרי המשלם קנס מינהלי כהרי העומד למשפט פלילי, וכבר עמדנו על האות שנאשם במשפט פלילי עשוי לשאת על מצחו. שמו הטוב של אדם - כבודו ושמו הטוב - נתונים בידיו של תובע, וראוי איפוא שתובע ישקול בכובד ראש אם יגיש ואם לא יגיש כתב-אישום בעניינו של פלוני. הדרישה לרישום הטעמים נועדה לשמש ערובה - ולו חלקית - לאותו כובד ראש נדרש. לעולם יזכור תובע ותשמור פרקליטות מה כוח ושליטה על חיי אדם וכבודו ניתנים בידיהם. וכדברי השופט ג'קסון כפי שהם מובאים על-ידי השופט ברק, בבג"צ 329/81, ב"ש 217/82, 376/83, 670[15], בעמ' 335: 'The prosecutor has more control over life, liberty and reputation than'any other person in america "

גם בג"צ 93/06 ד.נ. כל גדר בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) חזר בית המשפט על הדברים שנאמרו בבג"צ 5537/91 הנ"ל בקובעו כי יש לעשות שימוש בדין הפלילי באופן מידתי וכאמצעי של "מפלט אחרון" שייוחד להתנהגות שיש עמה גינוי ואשמה.

  

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום כתב אישום וקנסות עובדים זרים

אין להחיל על אזרח הנחיות הקובעות את הנהלים להגשת כתב אישום בגין העסקת עובדים זרים, בעוד שאלו מעולם לא פורסמו:

הנחיות בהן נעזרים התובעים מטעם המדינה על מנת להגיש כתב אישום בכלל וכתב אישום על העסקת עובד זר יש לפרסם. קיימת חובה שבדין לפרסם הנחיות, אשר בכוחן להטיל כתם פלילי על אזרח, שבד"כ חי חיים נורמטיביים וכשל פעם אחת בהעסקת עובד זר. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שיש שינוי כלשהו בהנחיות המחמיר עם מעסיקי עובדים זרים ולא ניתן לעשות זאת ללא אזהרה וללא פרסום ברור מראש.

לדוגמא, אם בהנחיות קודמות ההוראה הייתה להגיש כתב אישום רק כנגד מעסיק עובדים זרים שכבר קיבל קנס, או קנסות בגין העסקה שלא כדין או כאשר הוא העסיק עובד זר בנסיבות חמורות במיוחד. ועתה בהנחיות חדשות שמוציאה המדינה היא רואה בהעסקת עובדים זרים במשק בית כ "מכת מדינה" והיא מורה לתובע להגיש כתב אישום בכל פעם שמעסיק העסיק עובד זר במשק בית, גם אם זו הפעם הראשונה – יש לפרסם הנחיות אלו ברבים על מנת שהציבור יהיה מודע להשלכות החדשות שהוא יכול לעמוד בהם, אם יעסיק עובד זר שלא כדין.

הדברים קיבלו ביטוי באמור בבעעמ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן (2006) , סא (1) 211 (פורסם בנבו):

"בשולי הדברים, לאחר שגיבשנו מסקנתנו לגופם של הערעורים, איננו יכולים להתעלם בפסק דיננו זה מן הטענות החמורות שהעלו המשיבים בעניין אי פרסומו המספק של נוהל הידועים בציבור, על גלגוליו השונים. בית משפט זה הרבה לעמוד על חובת פרסומן של הנחיות פנימיות שיש בהן כדי לאצול על זכותו של הפרט (ראו, בין היתר: בג"ץ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד, פ"ד מו(3) 501, 513; בג"ץ 3930/94 ג'זמאוי נ' שר הבריאות, פ"ד מח(4) 778, 787; בג"ץ 3081/95 רומיאו נ' המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, פ"ד נ(2) 177, 187-186, 193-192; בג"ץ 1477/96 נמרודטקס בע"מ נ' משרד התעשייה והמסחר, פ"ד נג (5) 193, 200-198; פרשת עבאס-בצה הנ"ל, בע' 491-490).

שאלת פרסומה של מדיניות משרד הפנים ביחס לדרישת יציאתו מן הארץ של בן זוג זר התעוררה גם בפרשת סטמקה הנ"ל, שם הסתפקה המדינה בפרסום חד פעמי של הנוהל הרלוונטי בהודעה מטעם דובר משרד הפנים. על כך נמתחה ביקורת חריפה מצד בית משפט זה: "מצב דברים זה, לא זו בלבד שאין הוא משביע רצון אלא שגובל הוא באי-חוקיות ממש... מקורה של חובת פרסום זו [חובת פרסומן של הנחיות פנימיות – ד.ב.], כך פסקנו, '...נדרשת מתוך מהותה של המאטריה וכנגזרת מעקרון שלטון החוק...' (פרשת אפרתי, שם, בעמ' 515). ובמקום שבו מדובר בפגיעה כה-עמוקה בזכות היחיד – בזכות בת זוגו של ישראלי להמשיך ולחיות בארץ עם מי שבחרה בו להיות לה חבר לנישואין – אין ספק בלבי כי חובה היא המוטלת על משרד הפנים לפרסם את מדיניותו ולעשותה נגישה לכל מי שיבקש לקרוא בה וללומדה". (שם, בע' 768) והנה – על אף שבינתיים עוגנו ההלכות בעניין פרסום הנחיות מינהליות בחוק (ראו סעיף 6 לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998) - דומה כי לא נעשה די לקיום חובה זו. נכון להיום חל שיפור במצב, ומתברר כי הנוהל מפורסם אמנם באתר האינטרנט של משרד הפנים. עם זאת, מדובר בנוסח חלקי ביותר, אשר אינו כולל את מלוא האינפורמציה החיונית, ואף אין נזכרת בו דרישת היציאה מן הארץ. לנוכח חשיבותו הרבה של הנוהל והשפעתו על מעמדם של אנשים רבים, נדרש פרסום מקיף ומלא שלו, הכל בכדי להבטיח נגישות סבירה לנוהל מצד אלה שיזדקקו לו. על המדינה להקפיד הקפדה יתרה על עמידה בחובתה זו."

בעניין ה נפסק גם בעעמ 9187/07 אורי לוזון נ' משרד הפנים (2008) (פורסם בנבו):

"אמור, הקביעה כי ההנחיה אינה בגדר תקנה בת פועל תחיקתי מביאה למסקנה כי סעיף 17 לפקודת הפרשנות אינו חל לגביה, קרי, אין חובת פרסום ברשומות. ואכן, הגישה שהיתה מקובלת בפסיקה הינה, כי הנחיות מינהליות אינן חייבות בפרסום [הר זהב, עמ' 141; בג"ץ 311/59 אפרתי-מסרופי, שותפות רשומה נ' ראש העיר, חברי המועצה ובני העיר ירושלים, פ"ד יד(2) 1457, 1459-1460 (1960); ע"א 297/80 גיל אלקטרוניקה בע"מ נ' מנהל אגף המכס והבלו, פ"ד לו(2) 403, 407 (1982)].

יחד עם זאת, בבג"ץ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד, פ"ד מו(3) 501 (1992), החלה מסתמנת גישה שונה. באותו עניין, קבע כבוד השופט חשין, כי חובת פרסום ההנחיות נגזרת מעיקרון שלטון החוק, מאופי המשטר הדמוקרטי ומכללי הצדק הטבעי (ראו גם מאמרו של דותן, עמ' 483-484).

הפסיקה המשיכה וקבעה, כי על אף שאין חובת פרסום של הנחיות פנימיות ברשומות, הרי שכאשר מדובר בהנחיות פנימיות שיש בהן כדי להשפיע על זכות הפרט, תנאי מוקדם לקביעתן והחלתן הוא בהבאתן לידיעת המעוניינים [בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 767-769 (1999); בג"ץ 2271/98 עאבד נ' שר הפנים, פ"ד נה(5) 778, 789 (2001) (להלן: פרשת עאבד)]. מלים אחרות, נקבע כי על הרשות לפעול באופן סביר בנסיבות העניין כדי להביא את הנחיותיה הפנימיות לידיעת האזרח [ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ נ' א' ת' ניהול מאגר הספרות התורנית בע"מ, פ"ד נ(5) 485, 528 (1997)]. החובה שהתגבשה, לפרסם הנחיות מנהליות, מושתתת על מספר טעמים עיקריים: הכרה בזכותו של הפרט לדעת את הנורמות העשויות להשפיע על מהלך חייו; בפרסום הכללים אשר לפיהם פועלת הרשות המנהלית יש כדי להוות מחסום כנגד שרירות לב שלטונית; ובנוסף, פרסומם של הכללים חושף אותם, ובכך גם את הרשות, לביקורת ציבורית ואף שיפוטית, אשר יכולה להוביל לשיפור מתמיד בדרך תפקודה של הרשות [בג"ץ 1477/96 נמרודטקס בע"מ נ' משרד התעשייה והמסחר, פ"ד נג(5) 193, 199 (1999) (להלן: פרשת נמרודטקס)]. ניתן לבסס את החובה לפרסם הנחיות פנימיות גם על שיקולי יעילות (שם, עמ' 200; מאמרו של דותן, עמ' 485)

דברים נחרצים יותר נפסקו בבגץ 5537/91 אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד הנ"ל:

"השאלה, אם יוכל אדם לפטור עצמו בקנס מינהלי או אם יהיה עליו לעמוד לדין פלילי, אין זה ראוי כי יוכרע בה על דרך של משחק במחבואים בין האזרח לבין הרשות. הנחיות הפרקליטות חייבות להתפרסם לרבים, כדי שהרבים יכלכלו מעשיהם על פיהן ויידעו גבולותיה של עבירה מינהלית; וגמישותו של שיקול הדעת המוקנה לרשות יוכל לעמוד לה כדי שלא יערימו עליה. הסתרת ההנחיות מהאזרח, לבד מכך שהיא נוגדת מושכלות ראשונים במשטר דמוקרטי - ומוסיפה היא ומאפשרת שרירות בעשייה - אין בה לא סבירות ולא היגיון: אליבא דכולי עלמא זכאי נאשם לדעת אותם טעמים שהביאו להגשת כתב-אישום נגדו, ומשיידע את אלה, תתגלה לו ממילא מדיניות הרשות, במישרין או בעקיפין. מה היה לה איפוא לפרקליטות כי ראתה להסתיר את מדיניותה מראש?"

logoround

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום כתב אישום וקנסות עובדים זרים

 

העסקת עובד זר הודעת קנס / כתב אישום

4.9090909090909 1 1 1 1 1 (11 Votes)
עורך דין עובדים זרים

כתב אישום העסקת עובד זר, דרכי טיפול והתמודדות

במאמר זה, נדון בדרכי הטיפול וההתמודדות עם הודעות קנס וכתבי אישום המוגשים ע"פ חוק עובדים זרים התשנ"א 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"), חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו 1985 (להלן: "חוק העבירות המנהליות") ובחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952. השילוב של חוקים אלו משמש את רשויות האכיפה (משרד התמ"ת) להגשת הודעות על הטלת קנס מנהלי קצוב או כבסיס להגשת כתב אישום כנגד מעסיקים שהעסיקו עובדים זרים שלא כדין.

מקבץ החוקים הנ"ל קובעים עונשים למעביד המעסיק עובדים זרים שלא כדין. על המעסיק לעמוד בתנאי הקבועים בחוק עובדים זרים, בחוק הכניסה לישראל ובתקנות שהותקנו על פיהם. אכיפת החוקים, בהקשר מעסיק – עובד זר, מוטלת על משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, האגף לאכיפת חוקי עבודה (להלן: "משרד התמ"ת"). הסמכות לדון בכל העניין הנוגע להעסקת עובדים זרים נתונה בד"כ לבית הדין לעבודה. במאמר זה נביא בפניכם את שלמדנו, כמשרד עו"ד עובדים זרים, בקשר לסוגיות הנוגעות לכתבי אישום המוגשים כנגד מעסיקי עובדים זרים.

במאמר זה נדון בין השאר בנושאים אלו:

הקדמה:

הרשויות ובתי המשפט החמירו לאחרונה את גישתם בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים. הקנסות עתה גבוהים מבעבר, הוקמה משטרת הגירה והחוקים תוקנו על מנת להבהיר הבהר היטב את חובותיו של המעסיק כלפי עובדיו הזרים.

דרישותיו הקפדניות של החוק מטילים על מעסיק עובד זר את החובה לדאוג כי הוא פועל ע"פ חוק. משרד התמ"ת אינו מהסס להגיש קנסות וכתבי אישום בגין העסקת עובדים זרים בלא היתר העסקה ו/או בחריגה מתנאי ההיתר, אי התקשרות עם העובד הזר בחוזה בכתב ובשפתו, העסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי, העסקת עובד זר מבלי שהועמדו לרשותו תנאי מגורים הולמים, העסקת עובד זר בחריגה מהוראות חוק שכר מינימום. בעניין אח עריכת הסכם עבודה הורשעה לאחרונה חברה בגין העסקת עובדים זרים ללא חוזה עבודה לכתב, בניגוד לסעיף 1ג' לחוק עובדים זרים. בערעור נקבע ע"י בית הדין הארצי לעבודה כי הדרישה לקיומו הסכם עבודה אינו טכני בלבד. נקבע כי הדרישה לעריכת הסכם עבודה ברור ובשפתו של העובד הזר הינה דרישה מהותית שמטרתה הגדרת מהות המעסיק ועל מנת שתובהר הבהר היטב מלוא כובד אחריותו כמעסיק עובדים זרים. (עפ 18/06 פיבר טכניק בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה (המאגר המשפטי נבו))

מעסיק שהפר חובות אלו מסתכן בקנסות בסך עשרות אלפי ש"ח לכל עבירה/עובד זר. במקרים רבים מגיש משרד התמ"ת כתב אישום כנגד מעסיקים והקנסות עלולים להגיע אף למאות אלפי ₪ !!! יודגש כי גם אם גויס העובד לעבודה דרך חברת כוח אדם או מתווך ע"פ הסכם ביניהם, אין בכך בכדי לפטור את המעסיק מאחריותו ע"פ חוק.

     

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום כתב אישום וקנסות עובדים זרים

אכיפה וחקירה ע"פ חוק עובדים זרים:

אכיפת חוקי העבודה של עובדים זרים בישראל מתבצעת כאמור לעיל ע"י פקחי משרד התמ"ת. הפקחים מבצעים ביקורת באזורי העסקה של עובדים זרם ובסמכותם להיכנס לכל אתר על מנת לאכוף את הוראות החוק.

במקביל להזמנת המעסיק לחקירה נגבות עדויות מהעובד הזר (שמגורש מישראל במידה ואין לו אישור כדין). לעיתים קרובות מזומן המעסיק לחקירה משלימה והמצאת מסמכים במשרדי משרד התמ"ת. עדויות אלו ישמשו כחומר הראיות כנגד המעסיק, היה ויוגש כתב אישום כנגדו. יש לזכור כי המדובר בהליכים פליליים לכל דבר, ועל הליכי החקירה והמשפט חולש הדין הפלילי, על כל המשתמע מכך.

 

ההודעה על הקנס בגין העסקת עובד זר:

בשלב ראשון מוגשת כנגד המעסיק הודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב. יצוין כי ההחלטה באם להגיש הודעה על הטלת קנס או כתב אישום נתונה למשרד התמ"ת שמגיש אחד מהשניים ע"פ קריטריונים שגיבש (כמות העבירות, חומרתם, עבירה חוזרת ונשנית וכיו"ב). את הקנס יש לשלם בתוך 60 יום, אלא אם כן מודיע המעסיק בתוך 30 יום, בדואר רשום, כי ברצונו להישפט על העבירה או הגיש בקשה לתובע לביטול הקנס.

סעיף 8א' לחוק העבירות המנהליות מאפשר למעסיק להגיש בקשה לביטול הודעת הקנס בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, וכלשון החוק:

8א. (א) הומצאה לנקנס הודעה לפי סעיף 8 רשאי הוא להגיש לתובע, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לענין סעיף זה (להלן - התובע המוסמך) בקשה לביטול ההודעה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו; נוכח התובע המוסמך כי התקיימה אחת מהעילות המפורטות להלן, רשאי הוא לבטל את ההודעה:

(1) העבירה לא נעברה או שהיא לא נעברה בידי הנקנס;

(2) בנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים.

(ב) התובע המוסמך ייתן החלטה מנומקת בתוך זמן סביר בנסיבות הענין וימציא את החלטתו כאמור לפונה.

(ג) התובע המוסמך יערוך רישום של הודעות שביטל לפי סעיף זה ושל העילות לביטול ההודעות.

(ד) הגשת בקשה לביטול הודעה אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.

סעיף ה' קובע כי היה והגיש המעסיק בקשה לביטול הקנס עליו להמתין עד לתשובתו של התובע. רק לאחר קבלת תשובתו של התובע רשאי להגיש המעסיק, שוב בתוך 30 יום, בקשה להישפט.

לעניין בקשת מעסיק לביטול הקנס יש להזכיר כי במקרים כאלו ואחרים שנתקל בהם משרדנו, סירב משרד התמ"ת להמציא את חומר החקירה בטענה כי חומר זה לא ייחשף אלא בהליכי משפט ולא כך הם הדברים. חובה על משרד התמ"ת להמציא, ע"פ דרישתו של המעסיק, את חומר החקירה שנאסף כנגדו עובר להגשת בקשה לביטול הודעת הקנס.

תשומת הלב לס"ק (2)(ד) הנ"ל. הגשת בקשת הביטול אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס ומרוץ המועדים לתוספת ריבית פיגורים (בשיעור של 50%) אינו נעצר. כמו כן, מניסיונו של משרדנו, במקרה או שלא במקרה, תשובת משרד התמ"ת מגיעה בד"כ לאחר המועד לתוספת הפיגורים. למרות זאת, וכאמור בחוק, באפשרותו של המעסיק להגיש בקשה להישפט בתוך 30 יום מהיום שהומצאה לו דחיית הבקשה לביטול קנס. במקרה זה אמורה להתבטל ריבית הפיגורים באשר אין המדובר מעתה בהליך מנהלי.

 

חשיבות מועדי הגשת בקשה לביטול קנס או בקשה להישפט על כתב אישום על העסקת עובדים זרים:

יש להקפיד הקפדה יתרה על המועדים !!! אי הגשת בקשה לביטול, או בקשה להישפט, בתוך 30 היום הקבועים בחוק תציב מכשול גדול שימנע מבית המשפט, במקרה של בקשה להישפט, או מהתובע, במקרה של בקשה לביטול הקנס, מלדון בעניין. ניתן להאריך מועדים אלו (ובכך אדון בהמשך) ואולם בקשות רבות נדחות על הסף, אך ורק בגין איחור במועדים. עורך דין המגיש בקשה לביטול קנס חייב ראשית לבדוק האם הוא עומד במועדים הקבועים ואם לא, אין מנוס מלהגיש בקשה לדחיית המועד בצירוף נימוקים משכנעים לכך.  

יש לדאוג שכל התכתבות עם הרשויות בעניין זה תיעשה בדואר רשום או בדרך אחרת שניתן לתעד. 

 

דרך המצאת ההודעה על הקנס על העסקת עובד זר:

סעיף 35 לחוק העבירות המנהליות קבע את דרך ביצוע המצאת הודעה על הטלת קנס מנהלי, ובכלל זה הודעת קנס על העסקת עובד זר:

"(א) הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר-בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר-בני-אדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה."

תקנה 15 לתקנות העבירות המנהליות התשמ"ו – 1986 (להלן:"התקנות") קובעת כדלקמן:

"הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי החוק, ניתן להמציאו במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם; היום העשרים לאחר המשלוח כאמור ייראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם."

אם לא די בכך, לא פעם קבע בית המשפט כי תנאי לתחולת חזקת המסירה הקבועה בתקנה 15 היא שההודעה נשלחה לנמען לכתובתו הנכונה. (ראה: בש (ב"ש) 1016/06 אטיה מישל נ' מדינת ישראל/משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, (מאגר משפטי נבו).

הנה כי כן, משמעות הנ"ל, על קצה המזלג, היא כי היה ונשלחה הודעת הקנס לכתובת הרשומה במשרד הפנים, רואים את המסירה כאילו הומצאה. יוזכר כי "הימנעות מלקבל" מוגדרת גם כאשר המעסיק לא הגיע לדואר על מנת לקחת את ההודעה ("לא נדרש") או אף כאשר עבר המעסיק דירה ולא עדכן את כתובתו החדשה במשרד הפנים. במקרה זה, כפי שיפורט להלן, ניתן לעתור לבית המשפט ולבקש הארכת מועד לבקשה להישפט. בקשה לביטול הקנס (להבדיל מבקשה להישפט) לאחר 30 יום תידחה על הסף ע"י התובע ולבית המשפט אין סמכות להאריך מועד זה (לדעת הח"מ ניתן לעקוף הוראה זו כפי שיפורט בהמשך המאמר).

 

הנימוקים להארכת המועד לבקשה להישפט בעקבות כתב אישום על העסקת עובד זר:

סמכותו של בית הדין להאריך את המועד לבקשה להישפט (להבדיל מהסמכות להארכת המועד לביטול הקנס הנתונה לתובע) נגזרת מסעיף 13 לחוק העבירות המנהליות:

13. (ב) בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור.

התנאים המנחים להארכת מועד לבקשה להישפט נקבעו בין השאר בעפ"ר 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל (מאגר משפטי נבו). בבסיס ההחלטה נאמר כי השיקול המרכזי צריך להיות טעם מוצדק או סביר לאיחור:

"קביעת אמת מידה נוקשה יתר על המידה, עלולה לחסום באופן גורף מידי ביקורת שיפוטית של גוף שיפוטי על ההחלטה המקצועית. למותר לציין, כי אין להסיק מהאמור כי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט תתקבל כדבר שבשגרה... ברור, כי יש ליתן משנה תוקף לשמירה על המועדים הנקובים בחוק. יחד עם זאת, הסמכות האמורה בענייננו עולה בקנה אחד עם המגמה, לפיה יש לאפשר מרחב מסוים של גמישות בנוגע להארכת המועדים הקבועים בחיקוקים שונים - גמישות אשר ראוי לעשות בה שימוש, במקרים המתאימים לכך בלבד. מגמה של חוסר גמישות עלולה לגרום לעיתים עוול קשה, בוודאי בנסיבות אישיות מיוחדות בהן האיחור נובע מגורמים אשר אינם בשליטת מגיש הבקשה (כגון: חולי, תאונה, שביתה וכדומה)".

ובהמשך הדברים:

"במסגרת השיקולים שעל בית-הדין לשקול בבואו להחליט האם להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט אם לאו, עליו לתת את הדעת על שיקולים מסוגים שונים, סובייקטיבים ואובייקטיבים. נקודת המוצא תהא תדיר, העובדה שהמחוקק מצא לנכון לתחום את המועד להגשת בקשה להישפט וקצב לכך 30 ימים בלבד; זאת בהתאם למטרות ולתכלית המונחות ביסוד חוק העבירות המינהליות - ומכאן: יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנקנס, לרבות ביצוע עבירות קודמות, איתנותו הכלכלית, היקף ביצוע העבירה. בחינת העבירה גופה: האם מדובר בחקיקת מגן; האם נפגעו זכויות או חירויות יסוד. בחינת הסיבות בעטיין נגרם האיחור: האם המדובר בזלזול או בהתרשלות; האם מדובר בהתעלמות מהוראות חוק; האם מדובר במחלה, תאונה או מוגבלות אחרת שמנעה מהמבקש ידיעה או אפשרות לטפל בעניין. בנוסף, יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס.

כללם של דברים: על-מנת להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על בית-הדין לדון בעניין על-פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה - הצדק ראוי- להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. אין ספק, כי מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דיכפין ייטה וייכנס. נשוב ונדגיש, 'מסלול המינהלי' הינו דרך המלך - בבחינת הכלל העולה מתכליתו של חוק העבירות המנהליות ואילו 'המסלול הפלילי' ומתן ארכה להגשת בקשה להישפט הינם בבחינת היוצא מן הכלל".

דוגמא לאי קבלת ההודעה "עקב סיבות שאינן תלויות בו" הינה מקרה בו עסק משרדנו ובו במועד שליחת ההודעה היה המעסיק במעצר בית שלא בביתו. בית הדין לעבודה קיבל את טענתנו כי הוא לא קיבל את ההודעה עקב "סיבות שאינן תלויות בו" והאריך את המועד להישפט (בהסכמת ב"כ משרד התמ"ת). יודגש כי משמעות הארכת המועד להישפט הינה קבלת הטענה כי ההודעה לא הגיעה אל המעסיק.

זאת ועוד, בפס"ד בעניין בש (נצ') 1003/06 רזניק נחום נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה (מאגר משפטי נבו), נפסק כי על אף חזקת המסירה האמורה בתקנה 15, במקום שלנקנס לא הייתה ידיעה פוזיטיבית בדבר ההליך המינהלי שננקט כנגדו, הרי שיש מקום ליתן בידו ההזדמנות להתגונן בפני אותו הליך ולהאריך המועד לעשות כן:

"עצם העובדה כי אישור המסירה חזר כ"לא נדרש" ולכן, לא הייתה ידיעה פוזיטיבית של המבקש לגבי העבירה שבגינה נקנס, לכל הפחות עד שערך בירור לאחר שקיבל דרישה לתשלום קנס עם ריבית פיגורים, מהווה "טעם מוצדק" להארכת המועד לבקש להישפט."

כאמור לעיל, עם הגשת הבקשה להישפט מתחלפים ההליך המנהל בהליך פלילי ודין תוספות הפיגורים (אם הוטלו) להתבטל. יצוין כי אין לבית הדין הסמכות להורות על ביטול תוספת הפיגורים באשר סמכות זו מסורה למרכז לגביית קנסות בלבד ולא לבית הדין שרשאי אך להמליץ למרכז לגביית קנסות כיצד לפעול בעניין מסוים. למרות זאת, לבית המשפט סמכות להכריע ולקבוע כי מעולם לא הייתה למעסיק ידיעה פוזיטיבית על הקנסות שהוטלו עליו ככל שהדבר נוגע לגובה הקנסות ובמיוחד ליידועו על זכויותיו לבטל את הקנסות ו/או לבקש להישפט עליהם. במקרה זה, בו נקבע מועד ידיעתו הפוזיטיבית של המעסיק על ההודעה, יש לבטל ממילא את תוספות הפיגורים ועומדת למעסיק האפשרות להגיש בקשה לביטול הקנס, כאילו נמסרה לו הודעת הקנס עתה.

 

כתב אישום – העסקת עובדים זרים:

עבירת העסקה שלא כדין, מפורטת בסעיף 12א(ב) לחוק , אשר זוהי לשונו:

"מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה... דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס...."

כן נקבע על פי סעיף 12א'(ד) כדלקמן:

"מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין...

(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שנכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין..."

הנה כי כן, עולה מהאמור לעיל כי יסודות העבירה, הם כדלקמן:

א) "העסיק" – היינו יש להוכיח כי הנאשם אכן העסיק את העובד הזר.

ב) "עובד זר" (אשר מוגדר, בסעיף 1 לחוק, כ"עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה") – לצורך יסוד זה ממציא בד"כ התמ"ת תעודת עובד ציבור בנוגע למעמדו של העובד בישראל;

ג) "שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו" – גם יסוד זה מוכח באמצעות תעודת עובד הציבור.

מאחר ועסקינן בהליכים פליליים, על המאשימה להוכיח את היסוד הנפשי של העבירה. אין חולק כי לעבירות מסוג זה נחוצה רמת כוונה פלילית של "מודעות" העולה מהוראות סעיף 20(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מקום שנדרשת מחשבה פלילית ברמה של מודעות, קובעת ההלכה הפסוקה כי "עצימת עיניים", בפני קיומה של עובדה, שקולה כנגד "ידיעתה" של אותה עובדה. (ראה ד"נ 8/68, המטפרסט, פ"ד כ"ב (2) 543, 546). י' קדמי בספרו "על הדין בפלילים" (חלק ראשון), עמ' 82 מסביר את הכלל:

"אדם העוצם את עיניו במתכוון מלראות עובדה פלונית נכוחה, כמוהו כיודע אותה עובדה; ודי בכך כי הנאשם חשד בנוכחותה של העובדה הנדונה אך נמנע מלחקור בדבר הואיל ו'לא רצה לדעת', פן תתאשר העובדה ואזי לא יוכל להכחיש, לאחר מעשה, שידע עליה".

ברע"פ 10556/03 דוד סעדיה – מדינת ישראל, (המאגר המשפטי נבו) התייחס בית המשפט ליסוד הנפשי הדרוש להוכחת סעיף 12א' לחוק הכניסה לישראל:

"נדרש יסוד נפשי מסוג "מודעות", ומודעות זו מתקיימת גם בנסיבות בהן אדם חשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות ונמנע מלבררם. הפרכת קיומו של חשד כאמור המגיע כדי "מודעות" מוטלת על הנאשם על פי סעיף 12 א (ד) לחוק הכניסה, והדרך לעשותה היא, בין על ידי הוכחה כי הנאשם בדק את מסמכיו של התושב הזר ועל פיהם הוא שוהה כדין בישראל, ובין אם בנסיבות העניין הוכיח כי לא חשד שמדובר בתושב זר השוהה שלא כדין בישראל"

הנה כי כן, ע"פ הפסיקה משמעות ה"מודעות" לפי סעיף 20 לחוק העונשין היא הצורך בקיומו של חשד בליבו של הנאשם שהנסיבות בפניהן הוא ניצב מלמדות על קיומה של עבירה על החוק. בית המשפט קבע כי יש להוכיח את מרכיב "המודעות" בהיבט האובייקטיבי. האם, בנסיבות העניין התקיימו נסיבות שהיו צריכות לעורר חשד לקיומה של עבירה. זהו למעשה מצב של עצימת עיניים, מצב בו קיימות "נורות אזהרה" אובייקטיביות בדבר קיומה של עבירה, מהן מתעלם הנאשם ודי בכך כדי לקיים את המצב הנפשי של 'מודעות'. בעניין זה ניתן לומר כי בית המשפט מחמיר עם הנאשם באשר משמעות הדברים היא הקטנת רף ההוכחה של המאשימה וקביעה כי אין צורך להוכיח כי הנאשם חשד בפועל כי הוא מעסיק עובד זר. למעשה, די לה למאשימה להוכיח שהתקיימו נסיבות בהן היה צריך להתעורר חשד לכך בלב הנאשם. לעניות דעתו של הח"מ כעורך דין שייצג כמה וכמה מעסיקים שהוגשו כנגדם כתב אישום, המדובר בהחמרה מיותרת עם המעסיק. 

לסיכום:

כאמור, חלה החמרה בגישת הרשויות ובתי המשפט לנושא העובדים הזרים בישראל. על מעסיק עובד זר לבדוק בציציותיו של העובד או חברת כוח האדם המתווכת בין השניים ולהקפיד כי כל האישורים וחובותיו כמעסיק ממולאים עד תום. המנעות, או עצימת עיניים מלעשות כן לא תמנע הטלת קנס, או במקרה הגרוע יותר, הגשת כתב אישום כנגד מעסיקים שהעסיקו עובדים זרים שלא בהיתר. 

logoround

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום כתב אישום וקנסות עובדים זרים

 

תתי-קטגוריות

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד