calluss 64

  • משפט מסחרי מחוץ לקופסה

  • 1

משרדנו בתקשורת

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 2 (פרומו לכתבה)

פרומו לכתבה שתשודר בקרוב על אחת התיקים המורכבים בהם מטפל משרדנו במסגרת התמחותו בדיני חוזים.

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 10

אחד התיקים המעניינים שהיו לנו במשרד כמשרד המתמחה בדיני חוזים. מרשתנו נפלה קורבן לתרגיל עוקץ שכמעט גרם לה לאבד את ביתה בתל אביב, למלווה בריבית שזייף מסמכים וכבר הספיק לרשום הערת אזהרה על הבית. כמובן שמייד עצרנו את העסקה באמצעות צו מניעה. בדיעבד, ובשיתוף פעולה עם ערוץ 10 התברר שמרשתנו לא הייתה הקורבן היחידי. הכתבה, שבה מרואיין בין השאר עו"ד בר אל ירון, מספרת את סיפורם.

בר אל ירון, משרד עורכי דין

משרד עו"ד מסחרי מחוץ לקופסה

התמחותו של המשרד הוא בתחום המסחרי אזרחי. למשרדנו ניסיון ייחודי ורב שנים כמשרד עו"ד העוסק בעריכת חוזים וליטיגציה בסוגיות מגוונות הנוגעות לדיני חוזים, ליווי חברות ובעלי מניות בתחום דיני חברות, ייצוג זוכים וחייבים בהליכי הוצאה לפועל , ליווי בהליכי פשיטת רגל עד למתן הפטר וכמשרד עו"ד המתמחה בעריכת חוזים וליטיגציה בתחום דיני המקרקעין. כמו כן, משרדנו הוא נציגה הבלעדי של חברת הגבייה העולמית GCS והינו משרד עורכי הדין היחיד בישראל המייצג בהרשאתה חברות ופרטים מהארץ ומרחבי העולם בהליכי גביית חובות בינלאומיים.

אתם מוזמנים לעיין בפסקי הדין שקיבל משרדנו עבור לקוחותיו בדף משרדנו בבתי המשפט. על המחשבה המקצועית, והתפיסה האחרת של עולם המשפט בתחומי התמחותו תוכלו ללמוד בדף מאמרים משפטיים באתר ו/או בדף כתבי טענות משפטיים שם תוכלו לעיין בכתבי טענות וכיו"ב מסמכים שהגשנו עבור לקוחותינו שהינם מצד אחד לקוחות פרטיים מן הישוב בישראל, ומצד שני חברות ענק בינלאומיות, לרבות חברת (Google (Ireland וחברת Savox ענקית הטכנולוגיה מפינלנד.

אודות משרד עורך דין בר אל ירון

מקצועיות חסרת פשרות, ליווי אישי ומסור

מזה 14 שנים משרדנו הינו משרד עו"ד מוביל שבמסגרת פעולותו מייצג לקוחות פרטיים וחברות המתמודדים עם תיקים מגוונים בתחום המשפט המסחרי אזרחי. במהלך השנים למדנו שוב ושוב שהמפתח להצלחה היא עורך דין שמבין לא רק את בית המשפט, אלא לא פחות את הלקוח ו/או העסק שהוא מייצג. משמעות הדברים מבחינתנו היא מתן חשיבות עליונה לליווי אישי מתחילת ההליך לעד סופו. אנו מאמינים כי הפתרונות היצירתיים ביותר באים מתוך שיתוף פעולה והבנה מעמיקה של עורך הדין המייצג את הלקוח וצרכיו - זהו סוד הצלחותינו בבית המשפט ומחוצה לו.

yaron46

עו"ד בר אל ירון

יליד 1971, ישראל, סיים בהצלחה ייתרה תואר ראשון במשפטים והוסמך כחבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2004. במהלך שנת 2007 התקבל כנציגה בישראל של חברת GCS המייצגת גופים בינלאומיים ברחבי העולם. עו"ד בר אל ירון מתמחה בליטיגציה מסחרית בכלל ובדיני החוזים בפרט, ייצג ומייצג אין ספור חברות בינלאומיות, בעיקר בסכסוכים עסקיים מול חברות ישראליות לצד לקוחות פרטיים מן השורה שמתמודדים עם חברות מסחריות ובנקים. מאמריו המשפטיים התפרסמו ומתפרסמים באתרים משפטיים מובילים כגון האתר המשפטי המקצועי "פסק דין" ולא פעם הוזכרו תיקים בהם היה מעורב במגזין גלובס ובכלי תקשורת אחרים. עו"ד בר אל מתנדב פעיל לייצוג מעוטי יכולת במסגרת עמותת לתת, בין אם מול גופים ציבוריים וחברות ובין אם בבית המשפט. במהלך השנים הקפיד ומקפיד עו"ד בר אל לשמור לא רק על מצויינות משפטית אלא גם ובעיקר על יחס אישי מסור לכל לקוח ולקוח, שילוב זה התברר במהלך השנים כשילוב מנצח.

ייצוג וליטיגציה בתחומי המשפט המסחרי אזרחי

 התמחות יחודית בתחומי המשפט המסחרי אזרחי, 12 שנים של ייצוג וליטיגציה בכל ערכאות בתי המשפט והבנה עמוקה של המציאות העסקית שברקע של כל תיק ותיק שמועבר לטיפולינו. להלן תחומי ההתמחות של משרדנו:

עורך דין חוזים 9

דיני חוזים

התמחות וניסיון מגוון וייחודי בדיני חוזים לרבות עריכת חוזים וליטיגציה באכיפה / ביטול חוזים. 

קרא עוד בדף עורך דין חוזים

עורך דין חברות 9

דיני חברות

הקמה, ליווי שוטף וייעוץ לחברות. ליטיגציה וייצוג חברות, בעלי מניות המיעוט ו/או הרוב בחברה.

קרא עוד בדף עורך דין חברות

עורך דין הוצאה לפועל 9

דיני הוצאה לפועל

ייצוג חייבים וזוכים בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, ערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל.

קרא עוד בדף עורך דין הוצאה לפועל

עורך דין פשיטת רגל 9

דיני פשיטת רגל

ייצוג בהליכי פשיטת רגל, משלב בדיקת התיק, דרך ייצוג בהליכי הפשט"ר ועד לצו ההפטר הסופי מחובות.

קרא עוד בדף עורך דין פשיטת רגל

עורך דין מקרקעין 9

דיני מקרקעין

עריכת חוזי מקרקעין מגוונים וליטיגציה בסוגיות הנוגעות לדיני מקרקעין בבכל הערכאות המשפטיות הדנות בדיני מקרקעין.

קרא עוד בדף עורך דין מקרקעין

עורך דין עובדים זרים

דיני עובדים זרים

ייעוץ למעסיקי עובדים זרים, הגנה וליטיגציה מול קנסות המוטלים על מעסיקים והגנה בפני כתב אישום על העסקת עובדים זרים.

קרא עוד בדף עורך דין עובדים זרים

המאמרים האחרונים שפרסמנו

  • צוואה, כל מה שחשוב (מאד) לדעת +

    במאמר זה נביא בפניכם את כל שראוי לדעת לפני שניגשים לעריכת צוואה. נעשה כמיטב יכולתנו להביא בפניכם את ניסיון משרדנו כמשרד עורכי דין לצוואות. את הדברים נבסס על הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") המסדיר את ענייני הירושה והצוואה קרא עוד...
  • פרשנות חוזה +

    פרשנותו של חוזה הייתה, עודנה וכנראה גם תהיה אחת הסוגיות המרכזיות שידונו בהם בתי המשפט בכל הערכאות. בשנים האחרונות חלו תמורות בדרך בה מפרש בית המשפט חוזים ובמאמר ראינו לנכון כמשרד עו"ד חוזים להבהיר את ההלכות האחרונות בפרשנותם של חוזים. כבר קרא עוד...
  • ביטול מתנה במקרקעין +

    מאמר זה יעסוק בהסכם מתנה וליתר דיוק, בביטול הסכם מתנה במקרקעין, סוגיה בה משרדנו כמשרד עורכי דין לחוזים עוסק בה לא מעט. מניסיוננו, מאחר ובד"כ מתנה במקרקעין ניתנת לבן משפחה, כאשר מבקש מעניק המתנה או יורשיו לבטלה מעורבים בעניין אמוציות קרא עוד...
  • תביעה לפינוי מושכר +

    מאמר זה ידון בסוגייה מוכרת, שאנו כמשרד עו"ד העוסק בחוזים נתקלים בה לא מעט, המדובר בפינוי מושכר משוכריו לאחר שאלו הפרו את הסכם השכירות. בעיקר נשים את הדגש על הוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר" קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

חדשות המשרד

  • כתב תביעה - ביטול חוזה החזר חוב +

    מרשינו חתם על חוזה החזר חוב ע"ס כ- 1,500,000 ש"ח. בנוסף העביר כביטחון להחזר החוב את שיק שלו ושל רעייתו ואף התחיל לשלם את התשלומים בהסכם מידי חודש בחודשו. בדיעבד התברר כי חתימתו על ההסכם בטעות והטעיה יסודה וכי יש קרא עוד...
  • בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לצו מניעה זמני +

     במקביל להגשת תביעה לביטול חוזה שהוגשה על ידי משרדנו בשם מרשינו, הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני המורה לצד שכנגד להימנע מלהגיש לפרעון שיק בטחון ע"ס 1.5 מליון ש"ח שניתן על ידו כבטחון לביצוע החוזה. בית משפט השלום דחה את קרא עוד...
  • פסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה בקשה למתן צו מניעה זמני +

    במסגרת ייצוג מרשינו כמשרד עו"ד חוזים הוגש על ידינו ערעור (בר"ע) על החלטת בית משפט שלום שדחה את בקשת מרשינו למתן צו מניעה זמני לפרעון שיק ע"ס 1.5 מליון ש"ח עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידינו לביטול חוזה. בית המשפט קרא עוד...
  • כתב תביעה לפינוי מושכר +

    המדובר בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר, ובהתאם לפרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי. משכיר אשר ניצל נזילת מים שארעה במושכר על מנת לתרץ את מחדליו באי תשלום דמי שכירות ואי קיום תנאי הסכם השכירות. תביעה זו הוגשה במקביל לתביעה קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

הרפורמה בהליך פשיטת רגל, לצאת לדרך חדשה

4.75 1 1 1 1 1 (16 Votes)
הרפורמה בהליך פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל החדש, האם אכן המדובר בבשורה לחייבים?

במאמר זה נפרט בפני הקורא את יתרונותיו של הליך פשיטת הרגל החדש המאפשר לחייבים שאין באפשרותם לשלם את חובותיהם לצאת לדרך חדשה ונקיה מחובות. 

כבר בראשית הדברים חשוב להדגיש כי מהלך השנים, כמשרד עורכי דין לפשיטת רגל, נתקלנו לא מעט חייבים, יזמים, בעלי עסקים ועוד נקלעים לחובות שנראה בתחילה שלא יוכלו לצאת מהם בתקופת חייהם. למדנו פעם אחר פעם שאין טעות גדולה מזו !!!

כולנו טועים, כולנו עושים טעויות וכולנו נופלים למרומות אשר בהסתכלות שבדיעבד אנו לא מבינים איך עשינו את הההחלטות אותן עשינו. ואולם כמו שבכל ערב שוקעת השמש, כך כל בוקר היא עולה ומתחיל יום חדש - לא מדובר בקלישאה, מדובר במקרים אין ספור שנתקלנו בהם במהלך עבודתנו. דווקא בשל כך, הליך של פשיטת רגל על פי הרפורמה החדשה מאפשר לאדם שנפל כלכלית להתחיל "דף חדש" נקי מחובות ולחזור לפעילות יצרנית שתעשה טוב לא רק לו, אלא גם לנושיו ולמשק כולו. 

עד לרפורמה בהליך פשיטת הרגל, עורך דין פשיטת רגל שנשאל על ידי חייב מתי הוא יקבל את ההפטר מהחובות, לא ניתן יכול היה להשיב על כך במדויק. חייב שנכנס להליכי פשיטת רגל לאדם פרטי אף פעם לא ידע מתי הליכים אלו יסתיימו ויוענק ההפטר המלא מחובות. הרפורמה, אשר יצאה אל הפועל בשנת 2013, שינתה זאת. במסגרת הרפורמה כבר מתחילת ההליך ניתן כבר לראות את סופו וניתן להעריך מתי יקבל פושט הרגל את ההפטר מחובות המיוחל.

נוסיף לסיכום חלק זה כי המטרה בכל הליך פשיטת רגל, ובמיוחד באלו שעל פי הרפורמה החדשה, היא להיטיב גם לחייבים אך לא פחות מכך להיטיב גם עם הנושים. ברור שתקופה אין סופית בה ייוותר אדם חייב סכומים שאין סיכוי שיוכל לשלם אינה מועילה לחייב. ואולם ברור לא פחות שחוב שממילא לא ישולם אינו מועיל לנושים - ניהול תיק של חייב גוזל זמן, טרחה וכסף רב. בנסיבות בהן ברור שלא ישולם החוב, יהיה זה נכון כלכלית לקבל חלק כזה או אחר מהחוב, ולוותר על חלקו האחר.

נדגיש עוד כי מאמר זה ידון בהליכי פשיטת רגל על פי הרפורמה החדשה הנוגעים לבקשת החייב, להבדיל מבקשת נושה להכריז על חייב כפושט רגל.

במסגרת מאמר זה נדון בין השאר בעניינים אלו:

פתיחת תיק פשיטת הרגל:

סעיף 17 פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") קובע את התנאים שאם מולאו, זכאי חייב להגיש בקשת פשיטת רגל. תנאים אלו על קצה המזלג הינם:

  • סך חובותיו גדולים מ- 17,482 ₪.
  • החייב צרף דו"ח בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו.
  • החייב צרף דו"ח בדבר נכסי בת / בן הזוג ושל ילדיו הגרים עמו.
  • החייב חתם על כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי לקבל מידע על נכסיו.
  • החייב יפרט בבקשתו את טענתו שאיננו יכול לשלם את חובותיו.

סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית המשפט ייתן צו לכינוס נכסיו של החייב במידה והכונס הרשמי אישר כי מולאו התנאים אשר פורטו בסעיף 17 לפקודה. במקרים מיוחדים ייתן בית המשפט צו גם ללא אישור זה. לנוחותכם, מדריך לחייב בהליכי פשיטת רגל, מאתר הכונס הרשמי. 

     

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום פשיטת רגל

צו כינוס בפשיטת רגל:

סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במידה והורה בית המשפט על צו כינוס, ייקבע מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל. במעמד דיון זה יוזמנו החייב, נושיו והכונס הרשמי. משניתן צו הכינוס, נכסיו של החייב יועברו לפיקוח הכנ"ר עד להכרזתו של החייב כפושט רגל.

מהרגע שהוציא בית המשפט של פשיטת רגל צו כינוס כנגד החייב, יעוכבו כל ההליכים כנגדו (למעט הליכים על ידי נושה מובטח, אך רק באישורו של בית המשפט) ולא ניתן יהיה לפתוח כנגדו בהליכים חדשים לגביית החוב. מעתה, ולעניין חובותיו של החייב, על הנושים לפנות לכנ"ר ו/או למנהל המיוחד אם מונה כזה על ידי בית המשפט.

על פי הרפורמה בהליך פשיטת הרגל, בתקופה שבין צו הכינוס, עד לדיון בבית המשפט בבקשת החייב לפשיטת רגל רשאי הכונס, או המנהל המיוחד אם מונה, לכנס אסיפת נושים על מנת שיוכלו להביא את הסכמתם או התנגדותם לבקשת החייב לפשיטת רגל. במסגרת תקופה זו יכול להציע החייב הסדר כלשהו עם נושיו, לרבות הסדר נושים על פי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. אם יתקבל ההסדר, יוכל להימנע החייב מהכרזתו כפושט רגל.

 

תפקיד המנהל המיוחד בהליכי פשיטת הרגל החדשים:

במסגרת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל, ימנה במנהל מיוחד מטעם הכונס הרשמי מיד עם צו הכינוס. המנהל המיוחד יפעל במהלך 18 החודשים שמיום מתן צו הכינוס ועד ליום הדיון בבקשת החייב בפשיטת רגל לבדיקה ווידוא של נכסיו, הכנסותיו וחובותיו של החייב. בסיום בדיקתו, ולפחות 15 יום לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל יציג המנהל המיוחד דו"ח אשר יכלול בין השאר את ממצאי החקירה שביצע לעניין הנסיבות שהביאו למצבו הכלכלי של החייב, החובות שהוצגו בפניו ואושרו, ההליכים שנפתחו כנגד החייב ועוד.

על פי הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת הרגל, יציג בעיקר המנהל המיוחד תוכנית פירעון לאישורו של בית המשפט. באופן טבעי, תהיה מבוססת תוכנית הפירעון על יכולתו הכלכליות של החייב, לרבות נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו.

נדגיש בשלב זה כי על עורך דין פשיטת רגל, המיצג חייב, להיות עם "יד על הדופק" לאורך כל ההליכים שבין מתן צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשה לפשיטת הרגל. עליו לשמור על קשר רציף עם המנהל המיוחד ולהיות מעודכן בעמדתם של הנושים. במקרים מתאימים נכון יהיה אף ליצור קשר עם הנושים, על מנת להבין את עמדתם ולבדוק האם ניתן להעביר להם מידע ו/או מסמך שחסר להם, אשר יכול וישנה את עמדתם לטובת ההליך.

 

הפטר מחובות על פי הרפורמה בפשיטת הרגל:

תוכנית הפירעון תוצג לאישורו של בית המשפט לשם אישורו וקבלת הסכמת החייב לקיומה. (למען הסר ספק וכאמור החייב יהיה שותף מלא להכנתה). עם אישורו של בית המשפט לתוכנית הפירעון והכרזתו של החייב כפושט רגל, יוענק לו במקביל גם "הפטר מותנה".

ההפטר המותנה יישאר בתוקפו כל עוד עומד פושט הרגל בתוכנית הפירעון.

אם יעמוד פושט הרגל בתוכנית הפירעון, הוא יקבל בסיומה הפטר מלא וחלוט מחובותיו. על פי הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל, תקופת תוכנית הפירעון תהיה בד"כ 3 שנים, ואולם בנסיבות המתאימות ניתן יהיה לקצרה, או להאריכה, בהתאם לאפשרויותיו הכלכליות של פושט הרגל.

כמו כן, ייתכנו מקרים שבהם יודיע המנהל המיוחד כי חקירותיו הביאוהו למסקנה כי המשך הליכי פשיטת הרגל לא יועילו כלל לנושיו וכי אין באפשרותו הכלכלית של החייב לעמוד בתוכנית פירעון כלשהי. במקרים כאלו יוכל המנהל המיוחד להמליץ על מתן הפטר מיידי מלא וחלוט מחובותיו של פושט הרגל - מייד בשלב זה של הכרזתו כפושט רגל.

 

התמריצים לחייב לשתף פעולה בהליכי פשיטת הרגל:

במסגרת הרפורמה בהליך פשיטת הרגל, יינתנו תמריצים לחייב לשתף פעולה באופן מלא עם הכונס הרשמי. שיתוף פעולה כזה יקצר את הזמן עד לקבלת הפטר מחובות פושט הרגל לנושיו והוא יוכל לפתוח דף חדש מהר הרבה יותר.

במסגרת תמריצים אלו, אם יגלה החייב למנהל המיוחד בעצמו או באמצעות עורך הדין על נכסים שהוברחו על ידיו עובר לפתיחת הליך פשיטת הרגל, לא ייזקף הדבר לחובתו, כפי שהיה בהליכי פשיטת הרגל הישנים. כמו כן, הגדלת הכנסותיו של החייב במסגרת תקופת תוכנית הפירעון יקדם עוד יותר את המועד למתן ההפטר מחובותיו.

לעומת זאת, על פי הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל, אם ינצל פושט הרגל את ההליך לרעה, יעוכב המועד להפטר מחובות, עד לביטול הליך פשיטת הרגל מכל וכל. במקרים מסויימים יוביל הדבר לפתיחת הליך פלילי בעבירות על פקודת פשיטת הרגל.

כעורך דין בפשיטת רגל, מציע הח"מ לבדוק היטב היטב עובר לפתיחת תיק פשיטת הרגל, האם ההליך מתאים לנסיבותיו של החייב. ישנם מסלולים נוספים להפטר, כמו למשך הליך של מחיקת חובות בהוצאה לפועל (לחץ על הקישור למעבר למאמר בנושא), אשר לעיתים נכון יותר לנקוט בהם מאשר הליך של פשיטת רגל בבית המשפט.

 

הגבלות על פושט רגל:

עד למתן ההפטר מחובות המלא והחלוט או עד להחלטה אחרת של בית המשפט, ומיד עם הכרזתו של חייב כפושט רגל יוטלו עליו ההגבלות להלן:

  • פושט הרגל יוכרז כלקוח מוגבל חמור כמשמעו בחוק שיקים ללא כיסוי.
  • פושט הרגל לא יוכל לעשות שימוש בכרטיסי חיוב (אשראי), אלא אם קיבל אישור מהנאמן.
  • פושט הרגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, אלא אם קיבל אישור מראש מבית המשפט או מהנאמן.
  • פושט הרגל לא יוכל לעזוב את הארץ, אלא באישור בית המשפט או הנאמן.
  • היה ופושט הרגל הינו בעל עניין בתאגיד, רשאי בית המשפט להורות על הפסקת כהונתו.

 

ביטול הענקת נכסים ללא תמורה שביצע פושט הרגל:

כמו בהליכי פשיטת הרגל הקודמים, כך גם על פי הליך פשיטת הרגל החדש, מעניק סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל לנאמן על נכסיו של פושט הרגל את הזכות להגיש בקשה לביטול העברות שביצע החייב ללא תמורה. המדובר בתקופה שלאחר קריסתו הכלכלית של פושט הרגל ועד 10 שנים לפני פשיטת הרגל (בתנאים אשר פורטו בפקודת פשיטת הרגל).

בבסיס הוראה זו הינה התפיסה שלא ייתכן שחייב יהפוך לפתע לנדיב כלפי בני משפחתו וקרוביו ויעניק את נכסיו במתנה, לפני שישלם את חובותיו לנושיו. במאמר משרדנו ביטול הענקה בהליכי פשיטת רגל, דנו בהרחבה בסוגיה זו. 

logoround

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום פשיטת רגל

 

מחיקת חובות בהוצאה לפועל

4.7234042553191 1 1 1 1 1 (47 Votes)
מחיקת חובות בהוצאה לפועל

הפטר בהוצאה לפועל, סוף טוב לכל החוב?

במאמר זה נפרט מה הם התנאים למתן הפטר / מחיקת חובות בהוצאה לפועל על פי הוראת השעה אשר נכנסה לתוקפה ביום 06/09/15 ועדיין בתוקף. 

ההפטר בהוצאה לפועל הוגדר כהוראת שעה שתישאר בתוקפה עד ליום 05/09/18 בלבד (בינתיים) ובמסגרתו תתבצע מחיקת חובות של חייבים אשר עומדים בתנאיו של תיקון מס 47 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967 (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים).

ייאמר כבר עתה כי לעניות דעתו של הח"מ כ- עו"ד הוצאה לפועל, המדובר ביוזמה ברוכה, מעין "אור בקצה המנהרה" לחייבים שעשו כל שביכולתם לשלם את חובם, אך אין בידם את הסכומים לסלק את החובות והריביות שנוספו לחוב במהלך השנים. במקום שחייבים אלו יישאו על גבם חובות שאין ממילא סיכוי שישולם לנושים – מחיקת חובות בהוצאה לפועל מאפשרת להם לפתוח דף לבן חדש ונקי. מעין התחלה חדשה, עם תובנות ישנות.

לפני שנמשיך לפרט את התנאים להפטר בלשכת ההוצאה לפועל מילת אזהרה: יש לשקול היטב הגשת בקשה להפטר בהליך זה. קיימים לא מעט מקרים בהם חייבים המוגדרים כחייבים מוגבלים באמצעים, ונמצאים במסגרת של איחוד תיקים זמן רב, יעשו דווקא נזק לעצמם באמצעות הגשת בקשה להפטר. במיוחד נכונים הדברים עבור חייבים שמצבם השתפר במהלך אותה תקופה. למעשה עצם הגשת הבקשה, גילוי הפרטים והמידע על הגופים השונים, יכול ו "יעיר" את הנושים לפעול מחדש כנגד החייב אם חלילה תידחה הבקשה להפטר. אם לדוגמא חייב מחזיק בנכסים ראוי לו יותר שייפנה למסלול של פשיטת רגל בהליך מקוצר ולא בקשה להפטר מחובות בהוצאה לפועל שממילא תידחה. על כן, בהחלט היינו מציעים להיוועץ בעורך דין, הוצאה לפועל ובפרט בעורך דין הפטר / מחיקת חובות בהוצאה לפועל.

במסגרת מאמר זה נפרט את התנאים לקבלת ההפטר, בין השאר נדון בעניינים אלו:



 

התנאים בהם רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת צו הפטר מחובות

סעיף 69י3 (א) לחוק ההוצל"פ קובע את התנאים למתן צו ל- מחיקת חובות בהוצאה לפועל (להלן: "צו ההפטר"):

  • המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והיה כזה לפחות במהלך 4 השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר.

  • חובותיו של החייב, לרבות חובות בהוצאה לפועל וחובות שאינן בהוצאה לפועל, ולרבות חובות שאינם ברי הפטר (חוב לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב למדינה על קנס, חוב שנוצר במרמה שהמבקש היה שותף לה, חוב מזונות, חוב משכנתא, חוב על נזק בלתי קצוב), אינו עולה על סך של 800,000 ₪. במילים אחרות, ראש ההוצאה לפועל יחשב את סך כל חובותיו של החייב ואם סכומם עולה על סך של 800,000 ₪ תיפסל הבקשה להפטר כבר בשלב זה (במקרה כזה המסלול הנכון הוא הליך פשיטת רגל). 

  • אין למגיש הבקשה להפטר נכסים בעלי ערך הניתנים למימוש ותשלום חלק או כל חובותיו. למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה.

  • מגיש הבקשה להפטר עמד בצו תשלומים שניתן לו במסגרת הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, וזאת במהלך 3 השנים שקדמו להגשת בקשתו.

  • למרות זאת, בתנאים מסוימים רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת צו הפטר גם אם לא עמד החייב בצו תשלומים כאמור.

  • מגיש הבקשה אינו נמצא בהליך תלוי ועומד לפשיטת רגל. כמו כן, במהלך 5 השנים שעובר להגשת בקשתו החייב לא היה בהליכים כאלו ואחרים של פשיטת רגל.

     

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

 

מתי יימנע ראש ההוצאה לפועל לתת צו הפטר:

סעיף 69י4 לחוק ההוצל"פ מונה מקרים בהם יימנע ראש ההוצאה לפועל ליתן לחייב צו ל- מחיקת חובות בהוצאה לפועל. סייגים אלו כלולים בפקודת פשיטת הרגל וביניהם:

  • חוסר תום לב של מבקש הפטור במטרה לנצל לרעה את ההליך.

  • המבקש לא ניהל חשבונות כראוי לעסק שאותו הוא מנהל במהלך 3 השנים שקדמו לבקשתו ובשל כך לא ניתן לעקוב אחר פעילותו העסקית במהלך תקופה זו.

  • המבקש קיבל עליו התחייבויות כספיות חדשות למרות שהיה לו יסוד סביר להניח שהוא לא יוכל לעמוד בהן.

  • המבקש לא הבהיר באופן מניח את הדעת מדוע הוא מלכתחילה הגיע למצב של חדלות פירעון.

  • המבקש גרם לעצמו חדלות פירעון בהתנהלות נמהרת או מסוכנת כמו בהימורים, או פזרנות בלתי אחראית בעליל של כספים.

  • העדפת נושים.

  • העברת נכסים סמוך להגשת הבקשה להפטר.

  • הענקת הפטור תגרום לנזק כלכלי משמעותי באחד הנושים או יותר.

המדובר כאמור בתנאים אשר עליהם נשפכו נהרות של דיו בבתי המשפט במסגרת הליכי פשיטת רגל ותכליתם היא אחת: ליתן הפטר אך ורק לחייבים שהגישו את בקשתם בתום לב ושלא ניצלו לרעה את הזכויות שניתנו להם בהוראת השעה לחוק ההוצאה לפועל. בהמשך מאמר זה יובהר כיצד חוסר תום לב בהגשת בקשה להפטר עלולה לגרום יותר נזק מתועלת למגש הבקשה. 

ככלל,  הליך מחיקת חובות בהוצאה לפועל כפוף לשיתוף פעולה מלא ותום לב מצידו של מגיש הבקשה. 

 

מה יש לצרף לבקשה למתן צו הפטר בהוצאה לפועל:

סעיף 69י5 לחוק ההוצל"פ קובע מה הם הנתונים והמסמכים שעל מבקש ההפטר או עורך דין הוצאה לפועל המייצד חייב לכלול בבקשתו.

את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס מס 55. לחצו כאן להורדת הטופס (מאתר רשות האכיפה והגביה).

לנוחותכם, רשימת מסמכים המלאה שיש לצרף לבקשת ההפטר, מעין "צ'ק ליסט" של מסמכים שיש לוודא שצורפו לבקשת ההפטר בלשכת ההוצאה לפועל:

  • צילום תעודת הזהות של מגיש הבקשה (כולל ספח).

  • העתק מההחלטה על הכרזת מגיש הבקשה כחייב מוגבל באמצעים.

  • העתק מכל חקירת יכולת שנערכה למגיש הבקשה, לאחר הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים.

  • תלושי משכורת של 6 החודשים האחרונים, של מגיש הבקשה, אשתו ושאר בני הבית.

  • אישור מביטוח הלאומי על קבלת קצבת ילדים או קצבאות / גמלאות אחרות כולל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה של מגיש בקשת הפטור ובן/בת הזוג.

  • דפי חשבון עו"ש של מגיש הבקשה, של בת זוגו ושאר בני הבית ב- 6 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההפטר.

  • מסמכים מכל מוסד בנקאי כגון "אישור יתרות" או "פרופיל לקוח" בו מתנהל חשבון מגיש בקשת ההפטר, בת זוגתו ובני הבית.

  • אישורים על יתרות כספים המופקדים לטובת מגיש בקשת ההפטר, בן / בת זוגו ושאר בני הבית בקופות גמל, תוכניות חסכון, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחים מכל סוג שהוא.

  • עותר מתדפיס פירוט כרטיסי האשראי של מגש הבקשה להפטר ושל בן / בת הזוג ושאר בני הבית לתקופה של 6 החודשים שלפני הגשת הבקשה להפטר או לפני ביטולם של כרטיסים אלו אם היו.

  • חשבונות חשמל, ארנונה, מים, גז, טלפון, טלפון סלולרי ל- 6 החודשים שלפני הגשת בקשת ההפטר. אם מגיש בקשת ההפטר מתגורר בשכירות, יש לצרף את הסכם השכירות.

  • מסמכים המעידים על בעלות או שימוש בנכסים כגון דירה או מקרקעין אחרים על שם מגיש הבקשה למחיקת חובות בהוצאה לפועל או בן / בת זוגו או שאר בני הבית (נסח טאבו, אישור חברה משכנת, חוזה שכירות וכיו"ב).

  • מסמכי בעלות על רכב או כלי אחר של מגיש בקשת ההפטר, של בן / בת הזוג ושאר בני הבית. לרבות מסמכי שעבוד ו/או משכון.

  • במידה ומגיש הבקשה להפטר גרוש/ה יש לצרף העתק מהסכם הגירושין והגט או הסכם יחסי ממון עם בן / בת הזוג.

  • העתק פוליסות ביטוח אישיים ועסקיים.

  • מכתב מרשויות הרווחה אם קיים (רשות לא חובה)

 

היכן תוגש ותידון הבקשה להפטר בהוצאה לפועל:

סעיף 69י6 לחוק ההוצל"פ קובע היכן יש להגיש את הבקשה למתן צו ההפטר בהוצאה לפועל וקובע שייקבעו לשכות הוצאה לפועל ספציפיות שבהם יפעל מסלול ההפטר.

על מנת לאתר את לשכת ההפטר (אשר בסמכותה לדון בבקשת מחיקת חובות בהוצאה לפועל)  פעלו על פי המדריך הפשוט הבא:

ראשית יש לאתר באיזה מחוז מתנהל תיק האיחוד של מגיש הבקשה. אם אין תיק איחוד, יש לאתר באיזה מחוז מתנהלים רוב התיקים של מגיש הבקשה. לאחר מכן לאתר' לפי המחוז שהגענו אליו, לאיזו לשכת הוצאה לפועל יש להגיש את הבקשה להפטר על פי הפירוט להלן: 

  • אם תיק האיחוד או רוב התיקים הם במחוז צפון הכולל את לשכות ההוצאה לפועל ב: צפת, נצרת עילית, טבריה, עפולה, קרית שמונה, בית שאן - הלשכה אליה יש להגיש את הבקשה להפטר מחובות היא לשכת ההוצאה לפועל בנצרת עילית.

  • אם תיק האיחוד או רוב התיקים הם במחוז חיפה הכולל את לשכות ההוצאה לפועל ב: חיפה, עכו, חדרה וקריות - הלשכה אליה יש להגיש את הבקשה להפטר מחובות היא לשכת ההוצאה לפועל בקריות.

  • אם תיק האיחוד או רוב התיקים הם במחוז מרכז הכולל את לשכות ההוצאה לפועל ב: נתניה, כפר סבא, ראשון לציון, פתח תקווה, הרצליה רחובות ורמלה - הלשכה אליה יש להגיש את הבקשה להפטר מחובות היא לשכת ההוצאה לפועל בנתניה.

  • אם תיק האיחוד או רוב התיקים הם במחוז תל אביב הכולל את לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב - הלשכה אליה יש להגיש את הבקשה להפטר מחובות היא לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

  • אם תיק האיחוד או רוב התיקים הם במחוז ירושלים הכולל את לשכת ההוצאה לפועל ברושלים - הלשכה אליה יש להגיש את את הבקשה להפטר מחובות היא לשכת ההוצאה לפועל בירושלים.

  • אם תיק האיחוד או רוב התיקים הם במחוז דרום הכולל את לשכות ההוצאה לפועל ב: אשדוד, אשקלון, באר שבע, אילת, קרית גת, דימונה - הלשכה אליה יש להגיש את הבקשה להפטר מחובות היא לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע. 

מקרה לדוגמא: אם תיק האיחוד מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, או לחילופין רוב תיקי ההוצאה לפועל של מבקש ההפטר מתנהלים במחוז חיפה – יש להגיש את הבקשה בלשכת ההוצאה לפועל בקריות.

 

ההליכים שלאחר הגשת הבקשה להפטר בלשכת ההוצאה לפועל:

חוק ההוצל"פ קובע את ההליכים שבהם תתקבל או תידחה הבקשה שהגיש מבקש למחיקת חובות בהוצאה לפועל.  להלן ננסה לפרטם בפשטות ועל קצה המזלג: 

  • סעיף 69י7 קובע כי לאחר שהוגשה הבקשה, ולאחר שראש ההוצאה לפועל אישר כי הבקשה עומדת לכאורה בתנאים המקדמיים למתן צו ההפטר – הוא ידרוש מידע מגופים שונים על החייב. מידע זה יידרש בין השאר מחברות הסלולר, הביטוח הלאומי, רשות המיסים, רשם המשכונות ויוצא באלו גורמים שיש במידע שבידם לוודא את מצבו הכלכלי המדויק והעדכני של מגיש הבקשה.

  • סעיף 69י8 קובע כי לאחר שיתקבל המידע מהגורמים הנ"ל וכאשר יגיע ראש ההוצאה לפועל למסקנה כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר הוא יורה על פתיחת תיק במסלול של הפטר. אם סבר הרשם לאחר שעיין במידע שהתקבל כי לא מתקיימים התנאים לצו הפטר – הוא יורה על דחיית הבקשה. במידה ונדחתה הבקשה, והתקבל מידע כי לחייב נכסים הניתנים למימוש יעביר הרשם מידע זה לנושיו של מגיש הבקשה. משמעות הדברים היא שלא רק שתידחה הבקשה להפטר, אלא שלנושים תהיה עתה דרך להיפרע מנכסים שלא ידעו עד כה על קיומם.

  • במידה ואכן התקבלה הבקשה ונפתח תיק במסלול של הפטר, תפורסם הודעה על כך בתוך 30 יום ממועד ההחלטה. ההודעה תפורסם ברשומות, בעיתון יומי ובאתר האינטרנט של רשות האכיפה והגביה. ההודעה תכיל את פרטיו של מבקש ההפטר, והמועד האחרון להתנגדות נושיו לבקשה.

  • כאמור בסעיף 69י10 לחוק ההוצל"פ, לשכת ההוצאה לפועל תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול ההפטר לנושים שפרט מבקש ההפטר בבקשתו, בתוך 10 ימים מיום ההחלטה הנ"ל על פתיחת תיק במסלול ההפטר. הנושים יהיה רשאים לעיין בבקשת ההפטר מחובות בהוצאה לפועל. 

 

התנגדות הנושים לבקשה להפטר מחובות בלשכת ההוצאה לפועל:

יצויין בשלב זה כי הוראות השעה בהם אנו דנים במאמר זה בדבר הפטר ומחיקת חובות לחייבים בהוצאה לפועל נקבעו מקדמת דנא, בהליכים המתנהלים בבתי המשפט של פשיטת רגל, כפי שכל עורך דין פשיטת רגל יאמר לכם. נזכיר בשלב זה עוד כי לנושים מעמד מיוחד בכל הנוגע לבקשות הנוגעות ל- מחיקת חובות בהוצאה לפועל. הנימוק לכך ברור – הם הנפגעים העיקריים, ואולי הבלעדיים מכל צו להפטר חובות שיינתן לחייב.

מצד שני יש לזכור, חייב שאכן באופן אובייקטיבי אינו מסוגל לשלם את חובותיו, גם אם בלשון העם "תנער אותו", ממילא סכום חובותיו עבור נושיו הוא רק "מספר" בלשכת ההוצאה לפועל ובספרי החשבונות שלהם, אותו מספר כנראה שלעולם לא יהפוך לתשלום לנושים. זאת ועוד, הטרחה וההוצאות שבניהול תיק הוצל"פ כנגד חייב, שממילא לא יכול לשלם את חובותיו, רק גורמים לנושיו לצאת כאשר שכרם בהפסדם.

מעמדו של הנושה, הן ככזה שעומד להיפגע מכל החלטה להפטר בהוצאה לפועל, והן כמנגנון נוסף לפיקוח על חייבים, מוסדר גם הוא בהוראות השעה הנוגעות למחיקת חובות בהוצאה לפועל:

  • סעיף 69י11 לחוק ההוצל"פ קובע את זכותו של נושה להגיש התנגדות מן הטעם שלא מתקיימים התנאים המקדמיים שפרטנו לעיל להגשת בקשתו של מבקש ההפטר ו/או מהטעם שמתקיימים הסייגים אשר פרטנו לעיל אשר בהתקיימם יידחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר. להתנגדות יצרף נושה תצהיר המפרט את העובדות והנימוקים להתנגדותו לבקשת ההפטר והעתק ממנה יימסר על ידי לשכת ההוצאה לפועל למבקש ההפטר.

  • .המועד להגשת התנגדות לבקשת ההפטר בלשכת ההוצאה לפועל הוא 3 חודשים מיום החלטת ראש ההוצאה לפועל על פתיחת תיק במסלול ההפטר. לבקשת נושה ובנסיבות מיוחדות רשאי ראש ההוצאה לפועל להאריך את המועד להגשת ההתנגדות למשך 3 חודשים נוספים. רשות המיסים רשאית לבקש להאריך את המועד להגשת התנגדותה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 9 חודשים.

  • סעיף 69י12 קובע כי במידה והוגשה התנגדות, יקבע ראש ההוצאה לפועל דיון במעמד מגיש הבקשה והנושים, ובה יידונו כל ההתנגדויות. לאחר הדיון יכריע ראש ההוצאה לפועל אם לקבל או לדחות את ההתנגדות. מטעמים מיוחדים שיירשמו רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבל התנגדות אף ללא דיון, אם מצא שלא מתקיימים התנאים המקדמיים להגשת בקשת ההפטר או מתקיימים הסייגים המונעים את קבלתה.

 

מתן צו המורה על מחיקת חובות בהוצאה לפועל:

סעיף 69י13 קובע כי במידה ונדחו התנגדויות הנושים, או שחלף המועד להגשת התנגדויות ואלו לא הוגשו יקיים ראש ההוצאה לפועל דיון במעמד החייב, יערוך לו חקירת יכולת, עדיף לאחר התייעצות עם עורך דין הוצאה לפועל ולאחר שמתקיימים התנאים למתן הצו יוציא תחת ידו צו להפטר החייב מחובותיו בלשכת ההוצאה לפועל.

צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי סעיף 69 לפקודת האמורה, בשינויים המחויבים.

יש לציין כי עובר למתן הצו יבדוק ראש ההוצאה לפועל את עמדת רשות המיסים. במיוחד יבדק האם למבקש ההפטר חובות לרשות המיסים המגיעים לסך של יותר מ- 400,000 ₪.

אין בדחיית בקשת הפטר לפי סעיפים 69י8(א), 69י12 ו-69י13 כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי פקודת פשיטת הרגל.

משניתן צו להפטר כאמור לעיל, יימחק רישום פרטיו של החייב שקיבל הפטר מהמרשם.

לא למיותר מלהזכיר כי במידה ומצא ראש ההוצאה לפועל כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב, רשאי הוא לבטל את צו ההפטר.

 

ערעור על דחית בקשה להפטר בלשכת ההוצאה לפועל:

ערעור על החלטה לפי סעיפים היה בזכות. המשמעות היא שאין צורך לבקש רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וניתן לערער על החלטותיו בפני שופט בית משפט השלום.

logoround

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

 

הגבלות המרכז לגביית קנסות - דרכי ביטול וערעור

4.7333333333333 1 1 1 1 1 (30 Votes)
ערעור על הגבלות המרכז לגביית קנסות

במאמר זה "הגבלות המרכז לגביית קנסות - דרכי ביטול וערעור" נדון בהגבלות המוטלות לבקשת המרכז לגביית קנסות, בהתאם לסעיף 7א(א) לחוק לגביית קנסות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המרכז לגביית קנסות" או "החוק"). בעיקר נתמקד באפשרויות העומדות לצדו של החייב לביטול ההגבלות ו/או לערעור על תוקף ההחלטה להטילן מלכתחילה ובאפשרות ולעכב את החלת ההגבלות עד לבירור הערעור.

בין השאר נעמוד על סוגיות אלו:  

 



במאמר מוסגר ייאמר כי מניסיון לקוחותינו ומנסיון משרדנו כמשרד עורך דין הוצאה לפועל, במידה ויפנה החייב למרכז לגביית קנסות בשאלה כיצד ניתן לבטל את ההגבלות שהוטלו עליו, יימנע הנציג בלציין בפניו כי יש באפשרותו לפנות לביטול או ערעור על הטלת ההגבלות. האפשרות היחידה לביטול ההגבלות שתוצג על ידי נציג המרכז היא לשלם את מלוא החוב. ספק בעיני הח"מ אם פועל המרכז לגביית קנסות כראוי. חייב שהוטלו עליו הגבלות פונה אל המרכז כרשות ממלכתית ובד"כ יקבל כעובדה מידע שיקבל מנציגיו. ראוי היה כי נציגי המרכז לגביית קנסות יציגו בפני הפונים אליהם מידע מלא, ולא רק מידע חלקי התואם את מטרותיו של המרכז לגביית קנסות תוך התעלמות מזכויותיו של כל אזרח, גם אם הוא חייב.

אתם מוזמנים לעיין גם בהחלטת בית המשפט לצו מניעה זמני של ביצוע עיקול משכורת. הצו (לפי פקודת המיסים גבייה) הוצא כנגד מרשינו על ידי המרכז לגביית קנסות ובית המשפט החליט לקבל את הבקשה לצו מניעה זמני ולעכב את ביצוע העיקול.

    

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

 

ההגבלות אותן רשאי המרכז לגביית קנסות לבקש שיוטלו על חייבים:

ההגבלות אותן רשאי המרכז לגביית קנסות לבקש כי יוטלו על החייב מופרטות בסעיף 7א'(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות וכוללות:

"(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחתו התלוי בו; 

 

(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלויה בו; 

 

(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; 

 

(4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;

 

(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק; 

 

(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד; 

 

(6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה." 

כבר בפירוט ההגבלות הנ"ל ניתן ללמוד כי המחוקק סייג את הטלתן בתנאים מקדמיים שאם יוכיח אותם החייב לרשם לענייני מרכז, לא תוטל עליו אותה הגבלה ספציפית וראה בעניין זה האמור לעיל בעניין הגבלת דרכון, הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת כרטיס החיוב והגבלת רישיון הנהיגה של החייב.

 

התנאים בהם יטיל הרשם הגבלות על החייב:

המחוקק ניסה לאזן בין הצורך בגביית חובות למדינה לבין הסנקציות הקשות שהתיר להטיל על חייבים. משום כך נדרש על פי חוק המרכז לגביית קנסות לבצע בדיקות מקדמיות עובר להגשת בקשה להטלת הגבלות. סעיף 7א(א) לחוק מפרט את התנאים אשר רק בהתקיימם רשאי המרכז לפנות בבקשה להטיל הגבלות על חייבים:

"מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:

 

(1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;

 

(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;

 

(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;

 

(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות." 

 

התנאים הנ"ל מצטברים ודי לו לחייב שיראה כי אחד מהם אינו מתקיים על מנת לבסס בקשה לביטול ההגבלות, או חלק מהם.

ייאמר כי לדעתו של הח"מ התנאי הראשון, לפיו מחוייב המרכז לגביית קנסות לבדוק האם יש אפשרות לנקוט בהליכים לגביית חוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, מחייב את המרכז שלא לבקש מראש להטיל את כל מלוא הגבלות על חייבים שלדעתו עומדים בסעיף 7א(א) לחוק. חובת ההגינות המוגברת של המרכז לגביית קנסות כרשות ממלכתית בצירוף עם הוראות הסעיף הנ"ל מחייבות את המרכז לבדוק האם גם במסגרת בקשותיה להטלת הגבלות, ראוי יותר לבקש החלת רק חלק מההגבלות. רק לאחר מכן, כאשר נוכח המרכז לדעת שהפעלת חלק מההגבלות בלבד על החייב אינו אפקטיבי, לבקש להטיל את מלוא כובד ההגבלות על החייב.

הרי החובה לבדוק אמצעים לגביית חוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה אינה עומדת בקנה אחד עם הטלת הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד (שמשמעות בין השאר איסור משיכת שיקים), ובמקביל גם הגבלה על כרטיס האשראי שלו. לדעתו של הח"מ בקשה גורפת להטלת כל ההגבלות סותרת את חובת המרכז לגביית קנסות לנקוט בהליכים שמידת פגיעתם בחייב תהיה פחותה.

סעיף 7א'(ג) לחוק הינו מקבילו של סעיף 7א'(א) הנ"ל. לאחר שבדק המרכז לגביית קנסות את האמור בסעיף 7א'(א), מטילות הוראות סעיף זה על הרשם את החובה לבדוק בעצמו האם עומדת בקשתו של המרכז לגביית קנסות בתנאים שקבע המחוקק:

"(ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב"

 

החובה להזמין את החייב לדיון לפני הטלת ההגבלות:

סעיף 7א'(ד) קובע כי ההגבלה תוטל אך ורק לאחר שהחייב הוזמן לדיון וניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו בפני הרשם:

 

(ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשי לבקש, לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים. 

 

(ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים. 

יודגש כי הוראות החוק קובעות כי חובת משלוח ההודעה על ידי המרכז על קיום הדיון בבקשת המרכז להטלת הגבלות מתקיימת בעצם המשלוח בדואר רשום. במילים אחרות די לו למרכז לגביית קנסות להראות שההודעה נשלחה, אין עליו כל חובה להראות כי ההודעה תתקבל בפועל על ידי החייב.

על הוראה זו חלה הוראה אחרת הקבועה בסעיף 57ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971 לפיה:

"7ג. מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, רואים את ההמצאה - אם אין הוראה אחרת משתמעת - כמבוצעת –

 

(1) אם דוור מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה;

 

(2) במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר." 

למעשה המדובר בחזקה הקובעת כי ייראו את המצאת ההודעה לחייב כמבוצעת, אם הוכח כי היא נשלחה לכתובת הנכונה. ואולם, כמו כל חזקה, גם חזקה זו ניתנת לסתירה. אם יראה החייב לדוגמא כי בתקופה בה נשלחה ההודעה היה במילואים או בחו"ל ולא הייתה לו כל דרך לקבל את ההודעה, או שההודעה נשלחה לכתובת אחרת מזו המעודכנת במשרד הפנים, ניתן לסתור את חזקה זו. משנסתרה החזקה הנ"ל, פתוחה בפני החייב הדרך לטעון הוא לא הוזמן מעולם לדיון בבקשת המרכז להטלת הגבלות כנגדו ולכן ההגבלות הוטלו שלא כדין.

יודגש עוד כי חובת משלוח ההודעה ודיון בבקשה להטלת הגבלות חלה אך ורק עם הגשת הבקשה הראשונה של המרכז לגביית קנסות. סעיף 7ג'(ג) קובע כי אם בוטלו ההגבלות והחייב לא עומד בתשלומים שהוטלו עליו רשאי הרשם להטיל מחדש את ההגבלות מבלי לשלוח לחייב הזמנה לדיון עובר להטלתן:

"(1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור;

 

(2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי סעיף 7א(ד) או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה;

 

(3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם."

 

ערעור על הטלת הגבלות המרכז לגביית קנסות:

סעיף 7ו' לחוק המרכז לגביית קנסות קובע כי בקשת ערעור על החלטה להטלת הגבלות ניתנות תוגש לבית משפט השלום. בית המשפט אליו הוגש הערעור רשאי להורות על עיכוב החלת ההגבלות, עד להכרעה בערעור:

"(א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום...


(ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו."

נדגיש כי במידה ויש בסיס להגשת בקשת רשות ערעור חשוב מאד לפעול מיד עם ההודעה על הטלת ההגבלות. כך ניתן יהיה לנצל את האפשרות להגיש בקשה לסעד זמני לעיכוב החלת ההגבלות עד להכרעה הסופית בערעור שיגיש החייב לבית משפט השלום.

 

הדרכים לביטול הגבלות שהוטלו לבקשת המרכז לגביית קנסות:

לאחר שכבר הוטלו הגבלות על החייב, מונה החוק מספר דרכים לבטלן:

  1. החייב הראה כי החוב נפרע (סעיף 7ג(ב) לחוק).
  2. החייב הראה כי הוא אינו בעל יכולת לשלם את החוב (סעיף 7ג(ב) לחוק).
  3.  החייב הראה כי הוא עומד בתשלומים שנקבעו לו (סעיף 7ג(ב) לחוק).
  4. החוב שנותר קטן מ- 5,000 ₪ (סעיף 7א(ג)(4) לחוק).
  5. בית משפט השלום קיבל את הערעור על ההחלטה להטיל את ההגבלות.

 

 

לסיכום:

למען הסר ספק, מומלץ תמיד לשלם את החוב למרכז לגביית קנסות. ניתן בכל שלב להגיש בקשה מסודרת לפריסת כל חוב. במידה ויראה החייב כי מצבו הכלכלי בכי רע, ייאות בד"כ המרכז לפרוס פריסה משמעותית את החוב ואף להפחית את קנסות הפיגורים שהוטלו במהלך תקופת קיומו של החוב.

ואולם, משנאמרו דברים אלו, הטלת הגבלות על ידי המרכז לגביית קנסות אינן תמיד סוף פסוק. ניתן לבחון תמיד האם ראוי להגיש בקשה לרשם לענייני מרכז לביטול ההגבלות. כמו כן פתוחה בפני החייב הדרך להגיש בקשת ערעור על הטלת ההגבלות לבית משפט השלום,ובמקביל לעתור לסעד זמני לעיכוב החלת ההגבלות עד להחלטה סופית בערעור.

logoround

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

שיק פתוח - השלמת שם הנפרע - מוטב על גבי שטר

4.6111111111111 1 1 1 1 1 (18 Votes)
עורך דין הוצאה לפועל

ראובן רכש רהיטים משמעון והעביר אליו את התמורה בשיקים. על השיקים מולאו כל הפרטים הנחוצים, לרבות שרטוט "למוטב בלבד" סכום חתימה ותאריך, אך שם הנפרע, השם שליד המוטב, נותר ריק. כמו הרבה פעמים במחוזותינו שמעון הבטיח לראובן שישים על השיקים חותמת של העסק. ואולם בניגוד להבטחתו שמעון לא שם את החותמת שלו על השיק אלא העביר אותו לצד ג' והוא זה ששם את חותמתו על השיקים. בינתיים נעלם שמעון וראובן לא זכה לנוח על הרהיטים אותם רכש מעולם. לפיכך נתן הוראת ביטול לבנק, השיקים חוללו וצד ג' הגיש אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. תיק דומה הובא לפתח משרדנו, וכ- עורך דין הוצל"פ ראה לנכון הח"מ לשתף כאן את מסקנותיו לגבי הסוגיות מתחום דיני השטרות, המתעוררות ממקרה זה. 

במאמר זה "שיק פתוח - השלמת שם הנפרע - מוטב על גבי השטר" נדון בשאלה האם צד ג' יכול לאכוף את השיקים שהגיעו לידיו בדרך אשר תוארה לעיל. במילים אחרות: כאשר המוטב לא נרשם על השיק על ידי מושך השיק (ראובן), האם רשאי מקבל השיק (שמעון) או צד ג' למלא את שם המוטב ולהיפרע מהשיק.

הנושאים בהם נדון במאמר זה:

ההוראות בפקודת השטרות לעניין השלמת שטר לא שלם ופסיקת בתי המשפט:

אין חולק ששם הנפרע הוא פרט מהותי בשטר, לפיכך על פי סעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") שכותרתו "מסמך לא שלם או חתימה על החלק"

"(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.

(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה."

הנה כי כן, על פי החוק רשאי אדם המחזיק בשטר להשלים את החסר ככל שנראה לו וכמו כן אם הועבר השטר לאוחז כשורה יראו אותו כאילו הושלם בזמן סביר ובהרשאה מלאה.

הפקודה מעמידה חזקה לפיה כל אדם שברשותו השטר יש לו הרשאה להשלים את החסר בו. אך כמו כל חזקה, גם חזקה זו ניתנת לסתירה ואם יבוא מוציא השטר ויראה שלא נתן כלל הרשאה תידחה התביעה. המחוקק פשוט הניח הנחה שעצם החתימה על שטר לא שלם מהווה הרשאה להשלמתו, אלא אם כן יוכח אחרת. כמו כן יש לזכור שאותה הרשאה "צמודה למסמך"

ראה בעניין זה עא 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' מנחם קולטון , כח (1) 452 (פורסם בנבו) שם הוסיף אף בית המשפט כי:

"לשם הבהרת יתר רצוי להוסיף כאן כי ההרשאה להשלים, הניתנת על-ידי חותמי השטר, צמודה למסמך ועוברת עמו לידיו של כל מחזיק, אלא אם מסיבה כל שהיא בטלה ההרשאה לפני שהמסמך הושלם על-ידי מחזיקו"

ובהמשך בעמ' 455:

"עצם העובדה שבסעיף 19(א) מדובר על רשות "לכאורה" מצביעה על כך שלא נוצרה כאן זכות סובסטנטיבית כל שהיא, אלא שענין לנו עם זכות במסגרת דיני הראיות המתבטאת בשינוי נטל ההוכחה, ולא יותר. המילה "לכאורה" באה ללמדנו שמותר לסתור את קיומה של "הרשות", דבר שלא היה אפשרי, ואף לא היה מובן, אילו נוצרה הרשות על-ידי הסעיף 19(א) כזכות סובסטנטיבית ובלתי-תלויה. הפירוש הנכון הוא שההרשאה הסטטוטורית הכלולה בסעיף 19(א) מבוססת על ההרשאה החוזית שקדמה לה, והמסקנה ממצב דברים זה היא שכללי החוק החלים על ההרשאה החוזית, חלים גם, בשינויים המחוייבים על-ידי הענין, על ההרשאה הסטטוטורית המבוססת עליה."

ראה גם את הדברים שנאמרו בעא 640/73 מרדכי גלבנק נ' עזבון המנוח ניסן גילאי , כט (2) 701 (פורסם בנבו) (בעמ' 704):

"העדר הציון של זמן פרעונו של השטר אינו פוגם במהותו כשטר, כי הרי סעיף 9 (א) (2) לפקודה מורה כי שטר שלא נאמר בו שום זמן פרעון הוא שטר בר-פרעון עם דרישה; במילים אחרות, גם בהעדר ציון של זמן פרעון, יש לראות את המסמך כשטר בו נתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף 3 לפקודה, והאוחז בשטר אינו צריך למלא את תאריך הפרעון כדי להפוך את השטר לבר-פרעון. כפי שנתבאר על-ידי ממלא-מקום נשיא בית-המשפט העליון ד"ר י' זוסמן בספרו על דיני שטרות (מהדורה חמישית, סעיף 123), אלמלא הוראתו של סעיף 19 (א) הנ"ל, היתה הוספתו של התאריך נחשבת לפעולה של שינוי השטר, אשר תוצאתה, בנסיבות מסויימות, ביטולו של השטר, כפי שמורה סעיף 64 לפקודה הקובע: 

 

"64 (א) שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל, אך לא כלפי צד שעטה בעצמו את השינוי, או הרשה לעשותו או הסכים לו, ולא כלפי המסיבים שלאחריו: 

 

אולם מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי, אלא שהשינוי אינו נראה, והשטר הוא בידי אוחז כשורה, יכול אותו אוחז להשתמש בשטר כאילו לא נעשה בו שינוי, ויכול הוא לאכוף פרעונו לפי כתבו המקורי.
(ב) ביחוד מהותיים הם שינויים אלה: כל שינוי בתאריך, בסכום העומד לפרעון, בזמן הפרעון או במקום הפרעון, ומקום שקיבולו של השטר הוא כללי - הוספת מקום הפרעון בלי הסכמתו של הקבל."
לענין זה בא איפוא סעיף 19(א) להרחיב את האפשרויות העולות מסעיף 9 לפקודה ויצר היתר לכאורה להוסיף את התאריך החסר ולהפוך את השטר לבר-פרעון בתאריך שנרשם בו. 

 

פרט מסוג שני שהיה חסר בשטרות שבפנינו היה שם הנפרע. מאחר וכאמור בסעיף 3 (א) לפקודה שם הנפרע הוא בגדר אחד מיסודותיו של שטר שאיננו בר-פרעון למוכ"ז על-פי נוסחו, הרי מסמך שאינו מציין שם הנפרע, לאו שטר הוא (ע"א 80/65, [2]); 

 

כאן בא סעיף 19 (א) לעזרתו של המחזיק במסמך מסוג זה ומתיר לו את השלמתו של פרט מהותי חסר בשטר, כאמור. במילים אחרות, מסמך שנתכוונו לייעדו לשטר, והכוונה לא בוצעה בשלמותה בשל חסר בניסוח, בא סעיף 19 ומתיר השלמת החסר גם אם החסר הוא בגדר אחד מאותם יסודות מהותיים, שצריך להיות כלול במסמך מעיקרו אם רוצים לראותו כשטר תקף. 

 

סעיף 19 (א) נוקט בלשון "מחזיק" ולא בלשון "אוחז", כי, כאמור, יתכנו מצבים בהם העדרו של הפרט שולל מן המסמך מעמד של שטר, וממילא אין על-כן מקום להתייחס ל"אוחז". מסיבה זו יש גם המפקפקים אם נכון היה לנקוט בסעיף 19 (א) בלשון "שטר". 

 

מכאן נובע, לכאורה, כי לפי סעיף 19 לפקודה רשאי היה המערער, שהחזיק בשטרות, לבוא ולהשלים את החסר, יהיה אשר יהיה השימוש שנעשה במסמכים האמורים לפני כן; אולם דא עקא, סעיף 19 (א) אינו קובע אלא הנחה לכאורה, היינו הוא מסדיר לענין זה את נטל הראיה ומותיר מקום לסתירתה של ההנחה הנובעת מן ההוכחה המובאת בו. לשון אחרת: אם הוספו לשטר פרטים חסרים על-ידי האדם שהחזיק בשטר במועד פלוני, הרי הנחה לכאורה היא שפעל כמורשה מטעם כל הצדדים שחתמו על השטר, אולם אם הוכח כי המחזיק פעל ללא הרשאה, אין בחזקה שבסעיף 19 (א) כדי להועיל לו ואין בה כדי להקנות לו זכות כלשהי. אם נתבע אדם על-פי שטר שהושלם אחרי הוצאתו, הרי יכול הוא להתגונן ולהוכיח כי לא נתן הרשאה כלשהי להשלמת הפרטים וכי במעשה מרמה המדובר ואם הצליח וסתר את החזקה שבסעיף 19 (א), אין הוא חב מאומה."

בהמשך נבדוק את משמעות הביטוי "זמן סביר", את משמעות הביטוי "בדיוק לפי הרשאה שניתנה" ואת התנאים הרלוונטיים לאחיזה כשורה על מנת לקבוע האם במקרה שהצגנו בתחילת המאמר יכול צד ג' לאכוף את ביצוע השיקים שנתן ראובן.

    

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

 

"זמן סביר" על פי סעיף 19 לפקודת השטרות:

בעא 310/66 ישראל ניני נ' אריה רוכברגר , כ (3) 697 (פורסם בנבו, 14.09.1966) התייחס בית המשפט לעניין זה וקובע:

"סוף סוף תכליתו של שיק היא "לשמש אמצעי תשלום בלבד, ואין דרכו להישאר זמן רב במחזור: ואוחז שיק נוהג לממשו ולגבותו תוך ימים ספורים"; ולפיכך מגיע גם השופט זוסמן בספרו "על דיני שטרות" (מהדורה שלישית, סעיף 132, ע' 169) לידי מסקנה שאם לא הושלם שיק "כעבור ימים אחדים, לא יושלם תוך זמן סביר"."

בעניין זה וכאמור בפסיקה רבה של בית המשפט העליון בדבר "זמן סביר" תמיד יש לזכור שכל מקרה לגופו, יש מקרים שבהם זמן סביר יהיה יום, ובמקרים אחרים זמן סביר יכול להיות מוגדר גם כשבועות או חודשים רבים.

 

"בדיוק לפי הרשאה שניתנה" על פי סעיף 19 לפקודת השטרות:

בספרו של המלומד שלום לרנר "דיני שטרות" (מהדורה שניה, 2007) כותב המחבר:

"כמו בדין הכללי, גם בדיני שטרות עשויה הרשאה להיווצר על ידי התנהגות, וככל שהקשרים בין השולח לבין מי שנחזה כשולחו הדוקים יותר, כך תהא נטייה להסיק על קיומה של הרשאה. הרשאה נוצרת בדך זו, בעיקר במקרה של שותפים, בני זוג או עובד בכיר בחברה" (עמ' 340 – 341).

יש לציין כי בדוגמא שהבאנו לעיל, בין ראובן לשמעון לא ניתן לטעון כי המדובר בהרשאה לשמעון להשלים את השטר לטובת צד ג' (להבדיל מלהשלים לטובתו של שמעון שהרי אין מחלוקת כי השיקים ניתנו לו עבור סחורה שהוא אמור היה לספק). שמעון לא יכול לטעון ליחסים בינו לבין ראובן אשר יובילו למסקנה שהיה ביניהם יחסים מיוחדים כלשהם, אשר בתורם יכולים להוביל להרשאתו להוסיף את שמו של צד ג' לשיקים שניתנו לו. לפיכך במקרים בהם אין הרשאה רשאי מושך השטר לסתור את החזקה האמורה בסעיף 19 לפקודת השטרות - כאשר מחזיק השטר מילא את שם המוטב לטובת צד ג'. בענייננו שבעתיים נכונים הדברים שעה שעל השיק שורטט הכיתוב "למוטב בלבד" והשיק היה לא סחיר ממילא ועל עורך דין המייצג בהליכים כאלו לשים דגש על כך. 

לא מן המיותר לציין כי במקרה שהתובע הוא חברה או אדם שעיסוקו הוא ניכיון שיקים מוטלת עליו נטל מוגבר להוכיח הרשאה להוספת שמה על השיקים וראו בעניין זה ע"א 1286/90 בנק הפועלים נ' ורד הלבשה (פורסם בנבו).

 

אוחז כשורה בהקשר סעיף 19 לפקודת השטרות:

על התנאים לאחיזה כשורה פרטנו במאמר שפרסמנו באתר בשם "התנגדות לביצוע שטר" שם פרטנו בהרחבה את התנאים לאחיזה כשורה על שטרות.

אוחז כשורה מוגדר בסעיף 28(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] כדלקמן:

"אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה."

ההגדרה הנ"ל קובעת אם כן שבעה תנאים להגדרת המחזיק בשטר כ "אוחז כשורה":

  1. על המחזיק בשטר להיות 'אוחז' כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה"מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז".

  2. שטר שלם ותקין לפי מראהו.

  3. האחיזה לפני מועד הפרעון.

  4. האוחז לא ידע שהשטר חולל, אם אכן חולל.

  5. נטילת השטר נעשתה בתום לב.

  6. נטילת השטר נעשתה בעד ערך.

  7. לאוחז לא היתה כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר (מעביר השטר) פגומה.

לענייננו רלוונטיים התנאי השני והתנאי החמישי, כפי שנפרט להלן.

נטילת השטר נעשתה בתום לב:

בענייננו, גם אם השלים ומילא נוטל השטר (בענייננו שמעון) את השם של הנפרע על השטר לפני שהעביר אותו לצד ג', מיד עולה ספק בעניין תום הלב של נוטל השטר (בענייננו צד ג' שנטל את השטר משמעון) אשר קיבל שטר מצד רחוק שאין לו עסקה עמו. הרי השטר אינו של מי שמסר לו אותו, ובנסיבות אלו, אם מבקש צד ג' להיות מוגדר כאוחז כשורה, היה עליו לבדוק עם מוציא השטר (ראובן בענייננו) את נסיבות העברת השטר אליו ללא שם המוטב.

ראה בעניין זה ע"א 364/83 ונדה מזרחי נ' פרדי יעקבי (פורסם בנבו).

אם לא יצליח צד ג' להוכיח כי הוא בדק עניין זה לפני נטילת השטר נשללת הגדרתו כאוחז כשורה.

השטר שלם ותקין לפי מראהו:

במקרה זה נניח ששם המוטב מולא רק לאחר שהשטר הועבר אל צד ג', נניח לדוגמא ששמעון העביר את השטרות לחברה צד ג' כאשר שם המוטב היה ריק, והחברה הטביעה את חותמתה על השיקים ליד שם המוטב רק לאחר העברת השיקים לידיה ראה ת"א 23525-04-10 אמ.אל.ג'יאיי מימון, השקעות וסחר בין לאומי בע"מ נ' טי.גי חלפים בע"מ ואח' (פורסם בנבו).

במקרה כזה יש לראות את צד ג' כמי שנטל שטר שאינו שלם והשלים עם כך, ולפיכך אינו יכול להיות מוגדר כאוחז כשורה בשיקים.

ראו  י זוסמן "דיני שטרות", מהדורה שישית, התשמ"ג, בעמ' 265:

"שטר שאינו שלם או אינו תקין לפי מראהו, אינו מקובל על הסוחר ומעורר חשש, אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם – יוצא דופן מבחינת תוכנו, ומסמך שאינו תקין – מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמם כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני'. אם נתגלה פגם בזכות הקניין שבהם, הנוטל את המסמך הוזהר מראש."

 

לסיכום:

התשובה לשאלה ששאלנו בתחילת המאמר, ראובן בוודאי שיוכל לטעון כנגד השיקים שנתן בהתנגדות לביצוע שטר שיגיש. ובהינתן התנאים שפרטנו לעיל ככל הנראה יקבל בית המשפט את טענתו ולא יאפשר לצד ג' להמשיך בביצוע ההליכים כנגדו על פי השיקים הנ"ל.

logoround

צרו איתנו קשרsimilar articlessimilar Kteanotפורום הוצאה לפועל

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד