calluss 64

  • משפט מסחרי מחוץ לקופסה

  • 1

משרדנו בתקשורת

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 2 (פרומו לכתבה)

פרומו לכתבה שתשודר בקרוב על אחת התיקים המורכבים בהם מטפל משרדנו במסגרת התמחותו בדיני חוזים.

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 10

אחד התיקים המעניינים שהיו לנו במשרד כמשרד המתמחה בדיני חוזים. מרשתנו נפלה קורבן לתרגיל עוקץ שכמעט גרם לה לאבד את ביתה בתל אביב, למלווה בריבית שזייף מסמכים וכבר הספיק לרשום הערת אזהרה על הבית. כמובן שמייד עצרנו את העסקה באמצעות צו מניעה. בדיעבד, ובשיתוף פעולה עם ערוץ 10 התברר שמרשתנו לא הייתה הקורבן היחידי. הכתבה, שבה מרואיין בין השאר עו"ד בר אל ירון, מספרת את סיפורם.

בר אל ירון, משרד עורכי דין

משרד עו"ד מסחרי מחוץ לקופסה

התמחותו של המשרד הוא בתחום המסחרי אזרחי. למשרדנו ניסיון ייחודי ורב שנים כמשרד עו"ד העוסק בעריכת חוזים וליטיגציה בסוגיות מגוונות הנוגעות לדיני חוזים, ליווי חברות ובעלי מניות בתחום דיני חברות, ייצוג זוכים וחייבים בהליכי הוצאה לפועל , ליווי בהליכי פשיטת רגל עד למתן הפטר וכמשרד עו"ד המתמחה בעריכת חוזים וליטיגציה בתחום דיני המקרקעין. כמו כן, משרדנו הוא נציגה הבלעדי של חברת הגבייה העולמית GCS והינו משרד עורכי הדין היחיד בישראל המייצג בהרשאתה חברות ופרטים מהארץ ומרחבי העולם בהליכי גביית חובות בינלאומיים.

אתם מוזמנים לעיין בפסקי הדין שקיבל משרדנו עבור לקוחותיו בדף משרדנו בבתי המשפט. על המחשבה המקצועית, והתפיסה האחרת של עולם המשפט בתחומי התמחותו תוכלו ללמוד בדף מאמרים משפטיים באתר ו/או בדף כתבי טענות משפטיים שם תוכלו לעיין בכתבי טענות וכיו"ב מסמכים שהגשנו עבור לקוחותינו שהינם מצד אחד לקוחות פרטיים מן הישוב בישראל, ומצד שני חברות ענק בינלאומיות, לרבות חברת (Google (Ireland וחברת Savox ענקית הטכנולוגיה מפינלנד.

אודות משרד עורך דין בר אל ירון

מקצועיות חסרת פשרות, ליווי אישי ומסור

מזה 14 שנים משרדנו הינו משרד עו"ד מוביל שבמסגרת פעולותו מייצג לקוחות פרטיים וחברות המתמודדים עם תיקים מגוונים בתחום המשפט המסחרי אזרחי. במהלך השנים למדנו שוב ושוב שהמפתח להצלחה היא עורך דין שמבין לא רק את בית המשפט, אלא לא פחות את הלקוח ו/או העסק שהוא מייצג. משמעות הדברים מבחינתנו היא מתן חשיבות עליונה לליווי אישי מתחילת ההליך לעד סופו. אנו מאמינים כי הפתרונות היצירתיים ביותר באים מתוך שיתוף פעולה והבנה מעמיקה של עורך הדין המייצג את הלקוח וצרכיו - זהו סוד הצלחותינו בבית המשפט ומחוצה לו.

yaron46

עו"ד בר אל ירון

יליד 1971, ישראל, סיים בהצלחה ייתרה תואר ראשון במשפטים והוסמך כחבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2004. במהלך שנת 2007 התקבל כנציגה בישראל של חברת GCS המייצגת גופים בינלאומיים ברחבי העולם. עו"ד בר אל ירון מתמחה בליטיגציה מסחרית בכלל ובדיני החוזים בפרט, ייצג ומייצג אין ספור חברות בינלאומיות, בעיקר בסכסוכים עסקיים מול חברות ישראליות לצד לקוחות פרטיים מן השורה שמתמודדים עם חברות מסחריות ובנקים. מאמריו המשפטיים התפרסמו ומתפרסמים באתרים משפטיים מובילים כגון האתר המשפטי המקצועי "פסק דין" ולא פעם הוזכרו תיקים בהם היה מעורב במגזין גלובס ובכלי תקשורת אחרים. עו"ד בר אל מתנדב פעיל לייצוג מעוטי יכולת במסגרת עמותת לתת, בין אם מול גופים ציבוריים וחברות ובין אם בבית המשפט. במהלך השנים הקפיד ומקפיד עו"ד בר אל לשמור לא רק על מצויינות משפטית אלא גם ובעיקר על יחס אישי מסור לכל לקוח ולקוח, שילוב זה התברר במהלך השנים כשילוב מנצח.

ייצוג וליטיגציה בתחומי המשפט המסחרי אזרחי

 התמחות יחודית בתחומי המשפט המסחרי אזרחי, 12 שנים של ייצוג וליטיגציה בכל ערכאות בתי המשפט והבנה עמוקה של המציאות העסקית שברקע של כל תיק ותיק שמועבר לטיפולינו. להלן תחומי ההתמחות של משרדנו:

עורך דין חוזים 9

דיני חוזים

התמחות וניסיון מגוון וייחודי בדיני חוזים לרבות עריכת חוזים וליטיגציה באכיפה / ביטול חוזים. 

קרא עוד בדף עורך דין חוזים

עורך דין חברות 9

דיני חברות

הקמה, ליווי שוטף וייעוץ לחברות. ליטיגציה וייצוג חברות, בעלי מניות המיעוט ו/או הרוב בחברה.

קרא עוד בדף עורך דין חברות

עורך דין הוצאה לפועל 9

דיני הוצאה לפועל

ייצוג חייבים וזוכים בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, ערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל.

קרא עוד בדף עורך דין הוצאה לפועל

עורך דין פשיטת רגל 9

דיני פשיטת רגל

ייצוג בהליכי פשיטת רגל, משלב בדיקת התיק, דרך ייצוג בהליכי הפשט"ר ועד לצו ההפטר הסופי מחובות.

קרא עוד בדף עורך דין פשיטת רגל

עורך דין מקרקעין 9

דיני מקרקעין

עריכת חוזי מקרקעין מגוונים וליטיגציה בסוגיות הנוגעות לדיני מקרקעין בבכל הערכאות המשפטיות הדנות בדיני מקרקעין.

קרא עוד בדף עורך דין מקרקעין

עורך דין עובדים זרים

דיני עובדים זרים

ייעוץ למעסיקי עובדים זרים, הגנה וליטיגציה מול קנסות המוטלים על מעסיקים והגנה בפני כתב אישום על העסקת עובדים זרים.

קרא עוד בדף עורך דין עובדים זרים

המאמרים האחרונים שפרסמנו

  • צוואה, כל מה שחשוב (מאד) לדעת +

    במאמר זה נביא בפניכם את כל שראוי לדעת לפני שניגשים לעריכת צוואה. נעשה כמיטב יכולתנו להביא בפניכם את ניסיון משרדנו כמשרד עורכי דין לצוואות. את הדברים נבסס על הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") המסדיר את ענייני הירושה והצוואה קרא עוד...
  • פרשנות חוזה +

    פרשנותו של חוזה הייתה, עודנה וכנראה גם תהיה אחת הסוגיות המרכזיות שידונו בהם בתי המשפט בכל הערכאות. בשנים האחרונות חלו תמורות בדרך בה מפרש בית המשפט חוזים ובמאמר ראינו לנכון כמשרד עו"ד חוזים להבהיר את ההלכות האחרונות בפרשנותם של חוזים. כבר קרא עוד...
  • ביטול מתנה במקרקעין +

    מאמר זה יעסוק בהסכם מתנה וליתר דיוק, בביטול הסכם מתנה במקרקעין, סוגיה בה משרדנו כמשרד עורכי דין לחוזים עוסק בה לא מעט. מניסיוננו, מאחר ובד"כ מתנה במקרקעין ניתנת לבן משפחה, כאשר מבקש מעניק המתנה או יורשיו לבטלה מעורבים בעניין אמוציות קרא עוד...
  • תביעה לפינוי מושכר +

    מאמר זה ידון בסוגייה מוכרת, שאנו כמשרד עו"ד העוסק בחוזים נתקלים בה לא מעט, המדובר בפינוי מושכר משוכריו לאחר שאלו הפרו את הסכם השכירות. בעיקר נשים את הדגש על הוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר" קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

חדשות המשרד

  • כתב תביעה - ביטול חוזה החזר חוב +

    מרשינו חתם על חוזה החזר חוב ע"ס כ- 1,500,000 ש"ח. בנוסף העביר כביטחון להחזר החוב את שיק שלו ושל רעייתו ואף התחיל לשלם את התשלומים בהסכם מידי חודש בחודשו. בדיעבד התברר כי חתימתו על ההסכם בטעות והטעיה יסודה וכי יש קרא עוד...
  • בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לצו מניעה זמני +

     במקביל להגשת תביעה לביטול חוזה שהוגשה על ידי משרדנו בשם מרשינו, הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני המורה לצד שכנגד להימנע מלהגיש לפרעון שיק בטחון ע"ס 1.5 מליון ש"ח שניתן על ידו כבטחון לביצוע החוזה. בית משפט השלום דחה את קרא עוד...
  • פסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה בקשה למתן צו מניעה זמני +

    במסגרת ייצוג מרשינו כמשרד עו"ד חוזים הוגש על ידינו ערעור (בר"ע) על החלטת בית משפט שלום שדחה את בקשת מרשינו למתן צו מניעה זמני לפרעון שיק ע"ס 1.5 מליון ש"ח עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידינו לביטול חוזה. בית המשפט קרא עוד...
  • כתב תביעה לפינוי מושכר +

    המדובר בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר, ובהתאם לפרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי. משכיר אשר ניצל נזילת מים שארעה במושכר על מנת לתרץ את מחדליו באי תשלום דמי שכירות ואי קיום תנאי הסכם השכירות. תביעה זו הוגשה במקביל לתביעה קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

תגובה לבקשה למחיקה על הסף של בעלי מניות בתביעה להרמת מסך

4.875 1 1 1 1 1 (8 Votes)

מרשתנו, חברה זרה, הגישה תביעה כנגד חברה ישראלית אשר לא שילמה עבור סחורה אותה הזמינה. במסגרת התביעה, ומאחר וסברנו שהחברה הישראלית מתנהלת שלא כדין באמצעות מארג חברות חשוד, ביקשנו להרים את מסך ההתאגדות מעל החברות המחזיקות בחברה החייבת ובעלי המניות האחרים בה. כמו כן ביקשנו לחייב אישית את בעלי המניות בחוב שנוצר. החברה הישראלית הגישה בקשה למחיקת התביעה כנגד בעלי המניות על הסף, ומרשתנו הגישה את תגובתה. בסופו של יום נדחתה בקשת החברה הישראלית תוך חיובה בהוצאות.


התובעת, באמצעות ב"כ, מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את תגובתה לבקשת הנתבעים 2-4 למחיקתם מכתב התביעה.

1. ראשית ייאמר כי לא ברורה טענת הקיזוז שביצעה הנתבעת 1 על סכומים שהיא חייבת לתובעת מעולם לא נטענה על ידי הנתבעת ומנהליה וטענה זו באה לעולם רק לאחר הגשת התביעה שבכותרת (מה גם שידוע לנתבעים שהתובעת הינה משווק ולא יצרן הסחורה). דומה שטענה זו מועלית אך ורק לצורך כתבי הטענות של התובעת כבסיס להימנעותה מלשלם את סכום התביעה. למעשה גם הח"מ שוחח עם הנתבעים 3-4 ואלו מעולם לא טענו כי יש חוב כלשהו לתובעת כלפי הנתבעים, נהפוך הוא הנתבע 3 הבטיח כמה פעמים לשלם את החוב והדברים תועדו בזמן אמת.

2. כמו כן, הטענה כי ההתכתבויות שצורפו לכתב התביעה קשורות לחשבוניות אחרות שהיו בין הצדדים אינה מסתדרת עם התאריכים המצוינים על אותן התכתבויות מול החשבוניות שלטענת הנתבעים שולמו. מדוע שיתכתבו הצדדים בשנת 2013 – 2014 על חשבוניות ששולמו כבר בשנת 2012 ?!?

3. ראשית ועובר להתייחסות לגוף טענותיהם של המבקשים תדגיש המשיבה עניינים אלו:

א. בית המשפט לא יידחה על נקלה תובענה על הסף כאשר קיימת אפשרות, ולו קלושה, של פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, אין מונעים ממנו להיכנס בשערי בית המשפט (ראה ע"א 642/89 עזבון המנוח שניידר ז"ל ואח' נגד עיריית חיפה ואח', פד"י מו(1) 470, 476-477 (1992); ה"פ (מחוזי-חיפה) 335/96 ויניק חברה לבנין בע"מ נ' סרביאן (לא פורסם, ניתן ביום 8.6.98); ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז(4) 721 (1983); וכן י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר שלמה לוין, (תשנ"ה-1995) 387).

בענייננו וכפי שתוכיח התובעת המדובר באפשרות בדרגה גבוהה מאד שהתובענה כנגד המבקשים תתקבל.

ב. בענייננו המדובר בחברת מעטים, או נכון יותר חברת יחיד. כאשר מדובר בחברות קטנות, בעיקר חברות משפחתיות קטנות, חברות מעטים וחברות המוגדרות כ- "ONE MEN COMPANY", קיימת נטייה בפסיקה להרים את מסך ההתאגדות ביתר קלות.

הנימוק הראשון לכך היא העובדה שבבסיס האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי המניות עומד הרעיון של לאפשר לציבור מפוזר ואנונימי להשקיע סכומי עתק במימון חברות, ללא חשש לאחריות אישיות של כשלון עסקי. הקצאת מקורות כזו מעודדת גידול וצמיחה ומונעת עיוותים וצריכה בזבזנית. לצורך זה חיונית העמדת מסך בית החברה לבעלי המניות. טעם זה אינו תקף לחברות מעטים שאינן מנסות לגייס הון מן הציבור הרחב. הנימוק השני לנטייה להקל עם הרמת מסך בחברות מעטים, שדומה שהוא משמעותי יותר, הוא כי בד"כ בחברות מעטים בעלי המניות, הם גם בעלי השליטה ומנהלי החברה. פעולותיהם הן פעולות החברה והיא מנוהלת כעסק קטן לכל דבר ולכן המסך ביניהם לבין החברה הוא "דק" יותר.

המלומדת א. פרוקצ'יה, כותבת בספרה "דיני חברות חדשים לישראל":

"סופרים אחדים מציעים להבחין בין חברות גדולות וקטנות, באופן שהרמת המסך תותר ביתר ליברליות בפירמות קטנות. הטיעון כה נפוץ עד כי ניתן להגדירו כסטנדרטי, והוא נשען על שני נימוקים. הטיעון המרכזי הוא, כי החברה הקטנה, ובעיקר הזעירה... איננה אלא אדם שהעטה עליו את מחלצותיה המשפטיות של החברה. במקרה של חברת מעטים זעירה, אין היא אלא שותפות במובן הכלכלי, שהתאגדה בצורה המשפטית של חברה. בני האדם הפיסיים המושכים בחוטים אינם אלא ה- ALTER EGO של חברה כזו, ואין זה מוצדק להבחין בינה לביניהם. ואם הללו (האישויות הפיסיות) מימנו את עסקם באופן דק, אין שיטת משפט נאורה יכולה להיתפס לפורמליזם של תורת האישיות המשפטית, ושומה עליה לחלק את נזקי חדלות הפירעון בהתאם למציאות הכלכלית האמיתית, הנבדלת מן הצורה הפורמאלית. מן הבחינה המהותית הזו חייבים נזקי חדלות הפירעון ליפול על שכם היזמים ולא על שכם נושיה החיצוניים של הפירמה.
הטיעון השני התומך בראשון... הוא זה: קיים אינטרס מקרו-כלכלי לגיטימי לעודד השקעות בחברות גדולות. השקעות כאלה מחישות את הצמיחה הכלכלית במשק. מאחר שהמשקיע הקטן אינו נהנה למעשה מיתרונות הניהול של הבעלים, ומאחר שלא היה מסכן את רכושו הפרטי ללא הגבלת האחריות, ראוי לעודדו להשקיע ואף להבטיח כי אחריותו תהיה מוגבלת. שניים אלה אינם דרים בכפיפה אחת עם אפשרות הרמת המסך ולפיכך ראוי שלא להרימו בנקל, במקרה של חברות גדולות. לא כך בעסק הזעיר. זה בלאו הכי לא מגייס כספים מן הציבור, ולפיכך אינו מביא להקטנת הצריכה, להגדלת החיסכון ולצמיחה כלכלית. העוסק הזעיר יעסוק במשלח ידו, בין בצורה פורמלית של חברה ובין בכל צורה פורמלית חלופית. היזקקותו לתמריץ של הגבלת האחריות היא קטנה ביותר, ולכן הנזק המאקרו-כלכלי שייגרם מהרמות מסך ליברליות יהיה נזק מועט בלבד. מכאן שיש להרים מסכן של חברות קטנות ביתר ליברליות ממסכן של חברות גדולות" (שם בעמ' 69-70).

גם י. כהן בספרו "דיני חברות", כרך א' כותב:

"סוג החברה העומדת לדיון עשוי גם הוא להשפיע על בית המשפט עת שוקל הוא אם להרים את המסך אם לאו. בפקודת החברות ובפקודת מס הכנסה קיימות הוראות רבות, הבאות להעניק או לשלול הטבות מחברות קטנות ובינוניות העונות על הגדרות מסוימות. אין אנו מכוונים דברינו בהקשר זה לחברות במובן ההגדרות האמורות, אלא לחברה פרטית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה, היא מנוהלת למעשה כעסק פרטי. ברוב המקרים שולט בחברה מהסוג האמור אדם אחד המקצה מניות לבני משפחתו, אך ורק כדי לעמוד בתנאי הפקודה בדבר מספר מינימלי של חברים. בתי המשפט חזרו וקבעו, כי עובדת היותה של החברה 'חברת יחיד' או 'חברת מעטים' תגביר את נטייתם להרים את המסך. עם זאת, עלינו להבהיר שוב, כי סוג החברה אינו משמש כשלעצמו תחליף לעילה להרמת מסך. בפרשת אולפני הסרטה הרצליה קבע בית המשפט לעניין זה, מפי השופט ויתקון: 'כידוע, רואים גם בחברת מעטים ובחברת יחיד הפרדה גמורה בין החברה שהיא גוף משפטי לבין אותו יחיד שבידו- או אותם מעטים שבידם- הבעלות והשליטה על החברה...' (ע"א 11/74 פשמ"ג נ' אולפני הסרטה בישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 297)" (שם בעמ' 236).

ברוח דומה נקבע ע"י בית המשפט העליון כי בחברת מעטים השיקולים נגד הרמת מסך ההתאגדות פחותים יותר. נקבע שמסך ההתאגדות בחברה משפחתית משמש במידה רבה ככלי "פורמאלי" לצורך הקלות מס:

"החברה היתה חברת מעטים שבשליטת משפחה אחת... במקרה כזה יש לראות במעשה בעלי החברה את מעשה החברה עצמה. האורגן העושה כאן את המצג אינו לא מועצת מנהלים... אלא כלל בעלי המניות, שבגלל קרבתם וסמיכותם זהים עם החברה עצמה. לענין זה אין אישיותה המשפטית של חברה משמשת כמסך או כמחיצה בינה לבין חבריה"

(השופט ויתקון, בבג"ץ 397/67 ברגהיים נ' יו"ר ההוצל"פ תל-אביב, פ"ד כב(1) 533, בעמ' 539).

ראה גם פסק דינו של השופט לנדוי ברע"א 161/67 שטיבל נ' חברת שטיבל בע"מ, פ"ד לב(1) 510, בעמ' 515).

"מסקנה זו (בדבר הרמת המסך ב.י) מתחזקת בכך שמדובר בענייננו בחברה פרטית משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפחתי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות" (ע"א 4606/90 איטה מוברמן נ' תלמר, פ"ד מו(5) 353, בעמ' 366, מפי השופט ד' לוין).

כמובן שאין בדברים הנ"ל בכדי לפגוע בזכות התאגדותם של חברות מעטים שנשארת זכות יסוד בסיסית ואולם, גישת הפסיקה כאמור לעיל מתבססת על נסיון החיים והשכל הישר. בית המשפט, בתוך עמו יושב הוא, וברור שככל שהמדובר בחברה בעלת מבנה "משפחתי" יותר, לא כל שכן חברת יחיד, מתערבים האינטרסים של בעלי המניות בחברה באינטרסים של החברה ובד"כ, מטבע הדברים, האינטרסים של בעלי המניות יוצאים כשידם על העליונה. יש לציין כי גם תיקון מס' 3 לחוק החברות מביא בחשבון את שיעור האחזקות כמדד ליכולת הפיקוח האפקטיבי של בעלי המניות (ראה ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ ,פורסם במאגר המשפטי נבו)."

על הגישה הליברלית שנוקט בית המשפט שעה שהוא דן בתביעת הרמת מסך כנגד חברה משפחתית נפסק מפי כב' השופט רובינשטיין ברעא 2262/13 זוז תשתיות ופיתוח בע"מ נ' פיתוח וגינון הצפון 2001 בע"מ (פורסם בנבו, 22.04.2013):

"עקרון הרמת המסך נועד "למנוע מבעלי המניות או מהחברה עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת; הוא נועד לעשיית צדק ושמירה על טובת הציבור". נאמר בפסיקה, כי כאשר עסקינן בחברה משפחתית, יגלה ביהמ"ש פתיחות וגישה ליברלית בהרמת מסך. ועוד נאמר, כי "בעיית ה'מימון הדק' אופיינית, בדרך כלל, לחברת מעטים שאין עליה פיקוח חקיקתי או מינהלי, שנועדו להגן על הציבור הרחב מפני התנהלותה העסקית כשהיא נטולת 'כרית בטחון' מספקת לצורך הגנה על הנושים. עם זאת, חרף העדר פיקוח סטטוטורי ומינהלי, על חברת מעטים חלה חובה לשמור על יחס ראוי בין הונה העצמי לבין התחייבויותיה, וזאת, בין היתר, מכוח עקרונות כלליים של הגינות ותום לב במשפט, המטילים עליה חובה לנהוג בתום לב כלפי ציבור נושיה".

ג. הנתבעת 1 אינה סולבנטית וממילא אינה יכולה לשלם את סכום התביעה.
4. לגופו של עניין אלו פרטי התאגידים ובעלי המניות במארג החברות שיצרו הנתבעים:

מצ"ב העתק נסח החברות של הנתבעת 1 אשר בטעות לא צרף לכתב התביעה כנספח א'.

5. ככל הידוע לתובעת, וכך היא גם טענה בכתב התביעה שהגישה, כל החברות הנ"ל נוהלו בזמנים הרלוונטיים לתביעה על ידי הנתבעים 3 – ו 4 שהינם עדיין הדירקטורים בה. אין בכך ולו כלום שהנתבעים שמו ביניהם לבין הנתבעת 1 חברה נוספת המנוהלת על ידיהם ואשר כל תפקידה ליצור מרחק משפטי בינם לבינה.

6. התובעת צרפה כנספח ג'1 העתק מדף האינטרנט של חברת טי.אם.אל.אס בע"מ (נספח ג'1 לכתב התביעה) והראתה כי המדובר בחברות הפועלות בדיוק באותו תחום ולחלוטין לא ברור מדוע הוקמו 3 חברות, על ידי אותם 2 בעלים, בשמות כמעט זהים תוך שחברה אחת הינה חדלת פרעון (היא הנתבעת) והשאר עדיין ממשיכות לעבוד ולנהל את עסקיהן בהתעלמות מנושיה של הנתבעת 1.

7. זאת ועוד, לעניין הנתבע 3 במיוחד ראה התכתבויות הדואר האלקטרוני בו הוא לא רק שמודה בחוב, אלא שמבטיח במשך תקופה ארוכה לשלם את החוב מכספו האישי. בכך גרם לתובעת להימנע מעצירת משלוחי הסחורה, ובעיקר להימנע במשך תקופה ארוכה מהפעלת הליכים כנגד הנתבעת 1 שהפכה בינתיים כאמור לחדלת פירעון.

8. במאמר מוסגר יצוין כי בכמה שיחות של הח"מ עם הנתבע 3 זה הבטיח פעם אחר פעם להעביר את הסכום לתובעת. במקרה אחד אף אמר שהסכום כבר נשלח והדברים תועדו בזמן אמת במסגרת התכתבות עם התובעת. מהתיעוד בדואר אלקטרוני ניתן לראות שהנתבע 3 פעל באותה דרך ובמשך חודשים גם עם התובעת וניתן לראות גם שם כי הבטחות שסכומים הועברו השתנו לאחר זמן מה לתירוצים מדוע הסכום לא הגיע אל התובעת.

9. בסיכומם של דברים תטען התובעת כי יש ליתן לה את יומה בבית המשפט ולהוכיח בפניו את עילות התביעה כפי שפורטו בהרחבה ייתרה בכתב התביעה שהגישה. אכן, החובה להוכיח עילות אלו מונחות על כתפיה של התובעת ואולם זו בטוחה כי תצליח להוכיח את טענותיה כאמור בכתב התביעה.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ התובעת

השבת מניות - בקשה לסעד זמני

5 1 1 1 1 1 (3 Votes)

ממציא עובד על המצאה שנים רבות ומתחבר לבעל הון שיוכל להפיץ את המצאתו, בעל ההון עושק וגוזל את ההמצאה ומותיר את הממציא חסר כל. משפט זה הוא תמצית המקרה בתובענה דנן – המשיבות מרוויחות מיליוני דולרים מההמצאה שנגזלה מהנתבע 1 שנאלץ עתה לעבוד כאיש בטחון. בקשה זו מכוונת לשם השבת המניות שהועברו שלא כדין לבעליהן.

 


 המבקשים עותרים למתן צו זמני, המופנה אל המשיב ומורה לו כדלקמן:

להימנע מביצוע כל דיספוזיציה במניות החברה.

מבוא:
1. ביום 12/11/06 חתמו המבקשים ומנהל המשיבות מר עוזי פרידמן, בשם המשיבה 1 על מסמך התחייבות:

מצ"ב העתק ההתחייבות כאמור והודעות על העברת מניות מיום 12/11/06 כנספח א'.

2. על ההתחייבות חתם עוזי פרידמן בפקס. המבקשים נשלחו ע"י עוזי פרידמן לבא כוחו, משרד עו"ד קנאל, יעקבי, רון. על מנת שיאשר את חתימתם על מסמכי העברת המניות. המבקשים פנו אל משרד עורכי הדין האמור ואולם מאחר שמקום מושבו בחיפה הם הופנו על ידיו אל עו"ד רן מרכוס מתל אביב, שאישר את חתימתם על הודעות העברת המניות.

3. עורך דין גיא אשכנזי, אשר לא חתם מעולם על ההסכם, היה בא כוח המבקשים.

4. בשנת 2008 פנה המבקש 1 למר עוזי פרידמן בעל פה ובכתב על מנת שיושבו אל המבקשים חזרה המניות. פניותיו מעולם לא זכו לכל תגובה.

מצ"ב הודעת דואר אלקטרוני מיום 31/07/2008 ששלח המבקש 1 למנהל הנתבעות, מר עוזי פרידמן, כנספח ב'.

5. המסגרת המשפטית בתובענה דנן פשוטה: המשיבה 1 קיבלה לידיה את מניותיהם של המבקשים ע"פ תנאי ההתחייבות. ע"פ לשון ההתחייבות, עם דרישתם בכתב היה על המשיבה להעבירם לאלתר לנאמן, שאמור לפעול בנוגע אליהן לפי הסכם IRREVOCABLE UNDERTAKING שנחתם ביניהם. המבקשים טוענים בהמרצת הפתיחה שהגישו במקביל לבקשה זו כי מאחר ומעולם לא חתם הנאמן על ההתחייבות, וממילא עו"ד גיא אשכנזי היה ב"כ המבקשים באותה תקופה, יש להעביר את המניות לאלתר אל הח"מ כנאמן עליהן על מנת שיפעל על פי ההסכם, או לחילופין ולמען הזהירות בלבד התבקש כי המניות יועברו לאלתר אל הח"מ ובית משפט זה יכריע לגבי גורלן, ע"פ אותו הסכם IRREVOCABLE UNDERTAKING.

סירובה של המשיבה 1, באמצעות מנהליה להעביר מניות אלו לידיהם של המבקשים או לידי ב"כ כנאמן מהווה הפרה גסה ובוטה של התחייבויות המשיבה 1.

ויודגש, העברת המניות לנאמן ע"פ ההתחייבות צריכה להתבצע עם בקשתם של המבקשים. אין בהתחייבות כל שיקול דעת למשיבות והן צריכות להעבירן מידן מייד וללא קשר לפירוש הסכם כזה או אחר.

רקע עובדתי:

"לא תעשוק את רעך ולא תגזול"
ויקרא פרק י"ט

6. ממציא עובד על המצאה שנים רבות ומתחבר לבעל הון שיוכל להפיץ את המצאתו, בעל ההון עושק וגוזל את ההמצאה ומותיר את הממציא חסר כל. משפט זה הוא תמצית המקרה בתובענה דנן – המשיבות מרוויחות מיליוני דולרים מההמצאה שנגזלה מהנתבע 1 שנאלץ עתה לעבוד כאיש בטחון.

7. המבקש 1 הינו הממציא של פטנט – מקל "ריץ' רץ''" גמיש שמאפשר בין היתר מכירת סוכריות על מקל במכונות אוטומטיות (להלן: "הפטנט"). הפטנט הינו חידוש עולמי באשר מכירת סוכריות על מקל בעולם מעולם לא התאפשרה במכונות אוטומטיות עד לאותה המצאה. אל המבקש 1 הצטרף מר סמי נקש ואלו פעלו יחדיו פעלו במשך שנים על מנת לפתח את הרעיון וההמצאה לכדי מעשה (להלן ייקראו התובעים ומר סמי נקש: "קבוצת NL") קבוצת NL הקימה את החברה דנן ועל שמה נרשם הפטנט בארה"ב.

מצ"ב העתק רישום הפטנט כנספח ג'.

8. בשלב מסוים, בשנת 2003 פנו מר סמי נקש והמבקשים לחברות פלסטיק מגן בע"מ ולחברת פלסטו קיט (יצור 1986) בע"מ (להלן: "קבוצת MG") על מנת לגבש את הרעיון לכדי מוצר מוגמר. בתמורה ניתנה לקבוצת MG זכות הייצור הבלעדית של המקל והקפסולה לסוכריות במפעלם בישראל. בין השאר חתמו הצדדים על התחייבות בדבר זכויות הייצור של קבוצת MG, אשר הפרתה תגרור פיצוי מוסכם של 500,000 USD בצירוף הוצאות בסך 90,000 USD (להלן: "הסכם ה- "MG).

מצ"ב העתק מאותה התחייבות מיום 04/03/2003 כנספח ד'.

9. לאחר זמן קצר, בשנת 2004, התחברה החברה וקבוצת NL, עם המשיבה 2 (אשר המשיבה 1 הינה חברת בת שלה) חברה ציבורית המאוגדת גם היא בארה"ב. המשיבה 2 מתמחה בין השאר בשיווק ממתקים ברחבי ארה"ב ונראה היה שההתחברות עמה, ובמיוחד עם בעליה עוזי פרידמן שהינו ישראלי המתגורר בארה"ב, תביא את הצדדים כולם לשגשוג כלכלי אדיר. בדיעבד התברר כי המבקשים ומר סמי נקש הכניסו נחש לביתם שבלע בחמדנותו את כל נכסיהם של קבוצת NL, לרבות ובמיוחד הפטנט (להלן ייקראו המשיבות ועוזי פרידמן בשם: "קבוצת SB")

10. עם התחברות קבוצתNL עם קבוצת SB הודיעה קבוצת NL על ההסכם הנ"ל עם קבוצת MG. בנסיבות אלו נחתם בין קבוצת NL לקבוצת SB אותו הסכם שהוזכר לעיל שהוגדר IRREVOCABLE UNDERTAKING. תמציתו של ההסכם הינו פיצוי שיינתן לקבוצת SB במידה ותפר קבוצתNL את הסכם ה- MG הנ"ל, והחברה תיאלץ לשלם את הפיצוי המוסכם.

מצ"ב העתק מהסכם ה- IRREVOCABLE UNDERTAKING בשפה האנגלית וההסכם מתורגם לעברית כנספח ה'.

11. במהלך תקופה לא ארוכה, השתלטה קבוצת SB על החברה ועשתה בה כבשלה, לרבות נישולה של קבוצת NL מכל החלטה ומכל מידע, לא כל שכן דיבידנדים מהחברה. בין השאר, ולמרות דרישות אין ספור מקבוצת NL שלא לעשות כן, החליטה קבוצת SB על דעת עצמה לייצר את מקלות הסוכריות לא באמצעות קבוצת MG אלא באמצעות חברה סינית.

12. בהסכם ה- IRREVOCABLE UNDERTAKING הוסכם והוצהר בסעיף 3 לו כי רק קבוצת NL רשאית להנפיק הודעת ביטול להסכם ה- MG:

"הצדדים מצהירים ומבטיחים כי רק NL זכאית להנפיק הודעת ביטול של ZIP (החברה דנן י.ב) ל- MG ולא ZIP ארה"ב ו/או כל אחד מהצדדים ו/או אף אחד מבעלי מניותיה יחליטו החלטות ולא יעשו שום פעולה או הסרה, בין אם באמצעות ZIP ארה"ב או בין אם על ידי הצדדים האחרים, אשר יכולות להשפיע ו/אן להוביל ליישום הודעת הביטול ע"י ZIP ארה"ב אשר תשמש כטריגר לעמלת הביטול מול MG.

מובהר ומודגש כי זכות ה NL להיות הצד היחיד בעל הזכויות להנפיק הודעת ביטול של ארה"ב ל MG תמשיך להתקיים, בין אם NL לא תחזיק אף לא אחת ממניות ZIP, או בשום חברה אחרת אשר תיווסד ע"י הצדדים."

13. הודעת ביטול מטעם NL מעולם לא הונפקה ע"י מי מקבוצת NL, נהפוך הוא המבקש 1 וסמי נקש כמעט התחננו לעוזי פרידמן שלא יעשה זאת. ואולם, כמנהגו התעלם מר פרידמן מדרישותיהם והעביר על דעת עצמו את ייצור המקלות לסין. בעקבות העברת הייצור לסין הגישה קבוצת MG תביעה כנגד קבוצות NL ו- SB על הפרת הסכם.

14. מייד לאחר הגשת התביעה, ובחוסר תום לב משווע ראה בכך עוזי פרידמן הזדמנות פז לנשל את קבוצת NL מהפטנט. לפיכך, במסע הפחדה המולווה בשקרים ואיומים כנגד קבוצת NL, לרבות משלוח מכתבי התראה וכיו"ב שביניהם לבין האמת אין דבר, דרש פרידמן להעביר אליו את מניותיהם של קבוצת NL.

מצ"ב העתק מכתב ההתראה שנשלח אל המבקש 1 (וכמוהו נשלח גם אל המבקש 2 ואל מר סמי נקש) מיום 31/03/08 כנספח ו'.

מר פרידמן הגדיל לעשות ולצד האיומים מצידו על תביעות אף הודיע למבקשים כי ככל הנראה יעוקלו מניותיהם ע"י קבוצת MG ועדיף להם להעבירם אליו עד עבור זעם ואז, מייד עם דרישתם הם יוכלו לקבלם חזרה. ברור שהדברים היו מופרכים באשר עד למועד כתיבת שורות אלו מעולם לא דרשה קבוצת MG במסגרת הליך כלשהו לעקל את מניות החברה.

אז כמו היום, אין ולא הייתה כל סיבה משפטית ו/או סיבה אחרת להעברת מניותיהם של קבוצת NL אל המשיבה 1 ובוודאי שאין כל סיבה להשאירם בידי המשיבות.

15. מר סמי נקש, שהינו בעל ניסיון עסקי לא מבוטל לא התרגש מאיומיו של עוזי פרידמן אך המבקשים, שניסיונם בעולם העסקי שואף לאפס חששו מתביעות של מיליונים והעבירו ללא תמורה, בתמימות ונאיביות מדהימה, את מניותיהם אל הנתבעת 1, כל זאת בכפוף להתחייבות מיום 12/11/06.

16. חוסר תום הלב הקיצוני של מר עוזי פרידמן, כמנהל המשיבות, מודגש שבעתיים שעה שברור היה לו לחלוטין, כמנהל קבוצת SB כי הוא היה זה אשר במו ידיו הפר את הסכם ה- MG. למרות זאת, עדיין ראה מר פרידמן לנכון לפעול כפי שפעל ולגזול את מניותיהם של המבקשים.

17. בסופו של יום מניות המבקשים הועברו לידיה של המשיבה 1 ע"פ מסמך התחייבות מיום 12/11/06 אשר צורף כנספח א' לעיל. למען השלמת התמונה יצוין כי עד להעברה הנ"ל הייתה המשיבה בעלת 50% ממניות החברה.

18. כאמור, על ההתחייבות חתמו עוזי פרידמן, בשם המשיבה 1, המבקש 1 והמבקש 2 בלבד. למען הסר ספק עו"ד גיא אשכנזי מעולם לא חתם על התחייבות זו. כמו כן חתמו המבקשים על שטרות העברת מניות ואלו כאמור הועברו לזכותה של המשיבה, כאמור, ביום 12/11/06.

19. יודגש כי במהלך השנים, רווחי המשיבות באמצעות הפטנט מגיעים לסכומי עתק שהיקפם במיליוני דולרים (רק ההסכם הראשון הידוע למבקשים עם תאגיד "וולמארט" האמריקאי היה ע"ס 500,000 USD). במשך שנים מאז ועד היום מסתירה קבוצת SB כל מידע על מכירות הפטנט ולמבקשים אין נכון להיום כל מושג על היקף המכירות של הפטנט.

20. יצוין למען השלמת התמונה והבאת מלוא הפרטים בפני בית המשפט כי עוזי פרידמן פעל במעמד צד אחד ובדרכים לא דרכים בארה"ב, באמצעות טענות מופרכות ושקריות מול בוררים ובתי המשפט במרילנד בארה"ב על מנת לדלל את מניות החברה ולנשל גם את סמי נקש ממניותיו. יצוין במאמר מוסגר כי מלכתחילה מינויו של בורר כלשהו שלא ע"פ ההסכם בין הצדדים, בטל ומבוטל מעיקרו.

ואולם, ככל הנראה כתוצאה מחששו המוצדק כי פסקי הבוררות האמריקאים לא יאושרו בישראל, מעולם לא פעלו המשיבות לאשרם באמצעות בית המשפט הישראלי ונכון למועד כתיבת שורות אלו, אין להחלטות אלו כל נפקות במדינת ישראל, מה גם שאינם נוגעות באופן ישיר לתובענה דנן - למעט העובדה שהמשיבות התחייבו שלא לעשות כל דיספוזיציה במניותיהם של המבקשים וגם התחייבות זו הופרה על ידיהם.

יצוין כי הגם שמר סמי נקש עדיין מחזיק בכ- 16% ממניות החברה הוא אינו מקבל זה שנים, ולו אגורה שחוקה אחת, כדיבידנד על שיווק הפטנט המוחזק כאמור על ידי החברה.

טענות המבקשים בהמרצת הפתיחה שהגישו:

21. המבקשים ייטענו כי נוכח נוסח ההתחייבות הם זכאים לאכיפתו והשבת המניות אליהם, מייד עם דרישתם הראשונה.

22. לחילופין ייטענו המבקשים כי אי העברת המניות לידיהם, למרות דרישותיהם, מהווה הפרה יסודית של ההסכם וכי הם זכאים לבטלו ולהשבת המניות לידיהם.

23. המבקשים יטענו כי המבקשת 1 שולחת יד ו/או גוזלת את מניותיהם כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

24. יודגש כי לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.

ההתחייבות, שטרות העברת המניות וההודעה על העברת המניות בחברה פרטית נחתמו בתל אביב (ראה אישור עו"ד רן מרקוס על ההודעה על העברת מניות (נספח א' לעיל).

מסירת התובענה תתבצע למורשה מטעם המשיבות, משרד עו"ד קניאל, יעקבי, רון מרח' חסן שוקרי 2 חיפה.

מצ"ב ייפויי הכוח מטעם המשיבות למשרד עורכי הדין המורשה מטעמן כנספח ז'.

צו מניעה זמני:

מתן הצו חיוני והכרחי:

1. נוכח התנהלותן של המשיבות קיים חשש סביר כי מניות החברה יועברו לצד שלישי ובנסיבות אלו יהיה זה בלתי אפשרי או יקשה מאד על המבקשים להשיב את המניות המגיעות להן מהחברה לידיהם.

אין זה המקום להיכנס לכל פעולות מנהלי המשיבות, ואולם על קצה המזלג ייאמר כי הם פועלים בחברה כבשלהם. רק לשם הדוגמא ניתן לראות בנסח החברה אשר צורף כי לפתע פתאום "נעלם" שמו של סמי נקש כמנהל החברה וכי שונתה כתובת החברה לכתובת ב"כ המשיבות. הדברים נעשו ללא ידיעתם של המשיבים, ללא ידיעתו של מר סמי נקש, ללא כל ישיבת פרוטוקול מסודרת וללא כל הודעה על כך.

מצ"ב ללשם ההשוואה מידע על פרטי החברה כפי שהיו בשנת 2007 כנספח ח'.

ייאמר במאמר מוסגר כי הח"מ ביקש לצלם את כל תיק החברה ברשם החברות. ואולם, משום מה אין בתיק החברה כל הודעה על שינוי הפרטים לעיל (היינו כתובת החברה ומחיקת שמו של מר סמי נקש כמנהל החברה).

2. בנסיבות אלו אין ספק שרק מתן צו כמבוקש יבטיח כי לכל הפחות, במניות החברה, לא יעשו מנהלי המשיבות ככל העולה על רוחם. בית המשפט הנכבד מתבקש לשמור על המצב הקיים עד להכרעה עד ההכרעה בהמרצת הפתיחה שאם לא כן עלולות המשיבות, באמצעות מנהליהן, לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בהמרצה (ראה בעניין זה ע"א 73280 ארנס נ' בית אל – זכרון יעקב (פורסם מאגר המשפטי נבו)

קיומה של עילת תביעה וראיות מהימנות לכאורה:

3. המבקש יטען כי עילת התביעה כאמור בהמרצת הפתיחה המוגשת במקביל לבקשה זו אכן עומדת על בסיס איתן של ראיות "מהימנות לכאורה" כנדרש בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

למעשה מבחינת ראיות המבקשים אין פשוט מכך: ההתחייבות עצמה שנחתמה בין הצדדים מלמדת כי על המשיבות להעביר את מניותיהם של המשיבים חזרה אליהם, לאלתר.

אם לא די בכך, בהתחייבות עצמה התחייבו המשיבות שלא לעשות כל דיספוזיציה במניות החברה – כמבוקש בבקשה זו.

4. מאזן הנוחות:

מאזן הנוחות במקרה זה ברור:

מצד אחד עומדים המבקשים אשר מניותיהם נגזלו והם עתה מבקשים אותן חזרה, ע"פ התחייבות שנחתמה במעמד העברת המניות. אי מתן הצו המבוקש יכול לגרום להם נזק בלתי הפיך באשר אין כרגע כל מניעה מצידן של המשיבות להעביר את מניותיהם לכל צד ג' שיחפצו בו.

זאת ועוד, במאזן הנוחות יש לקחת בחשבון כי המשיבות עצמן התחייבו, במעמד החתימה ועם העברת המניות לידיהם, שלא לעשות כל דיספוזיציה במניות המועברות.

מצד שני עומדות המשיבות, אשר לא ייגרם להן כל נזק מכל סוג שהוא, כתוצאה ממתן הצו.

5. שיקולי יושר:

גם שיקולי היושר נוטים באופן ברור לטובתם של המבקשים:

ההתחייבות ברורה, עד דרישת המבקשים על המבקשת 1 להשיב את מניותיהם לידיהם חזרה – או לכל הפחות לנאמן מטעמם של המבקשים. המבקשים יטענו כי די בכך על מנת לקבל סעד זמני המונע את העברת מניותיהם לצד שלישי. ואולם מעבר לכך המבקשים פרסו בפני בית המשפט הנכבד את התמונה המלאה של מערכת היחסים בין הצדדים, כל זאת על מנת שיוכל בית המשפט לקבל החלטה על בסיס כל הנתונים המצויים בידי המבקשים.

למעשה, הגם ששאלת שיקולי היושר נוגעים במסגרת סעדים זמניים בעיקר למבקשים אין להתעלם גם מתום ליבן של המשיבות אשר עם העברת המניות לידיהם עושים מנהליהן כמנהג בעלים עם הנכס העיקרי של החברה – הפטנט שהמציא המבקש 1 והכול מתוך גזל הגובל בשוד לאור היום.

6. הבקשה מוגשת במעמד צד אחד באשר כאמור, קיים חשש ממשי כי עם מסירת התובענה יפעלו המבקשים על מנת להעביר את מניותיהם או לבצע פעולה אחרת שתקשה על המבקשים לקבל לידיהם את מניותיהם חזרה, אם וכאשר יחליט על כך בית המשפט הנכבד.

7. מצ"ב תצהירו של המבקש 1 התומך בבקשה זו.

8. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה.

_________________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקשים

המרצת פתיחה - השבת מניות

5 1 1 1 1 1 (7 Votes)

ממציא עובד על המצאה שנים רבות ומתחבר לבעל הון שיוכל להפיץ את המצאתו, בעל ההון עושק וגוזל את ההמצאה ומותיר את הממציא חסר כל. משפט זה הוא תמצית המקרה בתובענה דנן – המשיבות מרוויחות מיליוני דולרים מההמצאה שנגזלה מהנתבע 1 שנאלץ עתה לעבוד כאיש בטחון. בקשה זו מכוונת לשם השבת המניות שהועברו שלא כדין לבעליהן.




בהתאם לתקנות 249 ו-253 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), מתבקש בית המשפט הנכבד:
א. להצהיר בדבר מניות החברה כדלקמן:
1. 75 מניות רגילות ו- 1 מנית ניהול שייכת לתובע 1 – נפתלי לבל
2. 50 מניות רגילות של החברה שייכות לתובע 2 – אלי לבל
ב. להצהיר כי המבקשים זכאים לכך כי המשיבות יעבירו לידיהם את המניות לאלתר כשהן נקיות וחופשיות מכל שעבוד, חוב, עיקול או זכות צד שלישי כלשהו.
ג. להצהיר כי כל זכות הנובעת מהמניות הנ"ל, לרבות דיבידנדים או זכות אחרת מכל סוג שהוא, בתקופה שבין העברת המניות לידי המשיבה 1 לבין הגשת המרצת הפתיחה דנן שייכות למבקשים.
ד. לצוות על המשיבות, יחד ולחוד, להעביר לידיו של המבקש את המניות, כשהן נקיות וחופשיות כאמור.
ה. להורות כי היה ולא יועברו המניות בתוך 7 ימים אל המבקשים כמבוקש בסעיף ד' לעיל, ימונה הח"מ ככונס הנכסים עליהן, לשם העברתן למבקשים.
יצוין כי למבקש עומדות זכויות כספיות שונות הנובעות מן המניות, שחלקן כבר התגבשו וחלקן עדיין לא, לרבות זכות לדיבידנדים שחולקו או שיחולקו בגין המניות. מכיוון שתביעה זו מכוונת לסעד הצהרתי וצו עשה בלבד, מוגשת במקביל ולמען הזהירות בקשה לפיצול סעדים.
מבוא:
1. ביום 12/11/06 חתמו המבקשים ומנהל המשיבות מר עוזי פרידמן, בשם המשיבה 1 על מסמך התחייבות:

מצ"ב העתק ההתחייבות כאמור והודעות על העברת מניות מיום 12/11/06 כנספח א'.

2. על ההתחייבות חתם עוזי פרידמן בפקס. המבקשים נשלחו ע"י עוזי פרידמן לבא כוחו, משרד עו"ד קנאל, יעקבי, רון. על מנת שיאשר את חתימתם על מסמכי העברת המניות. המבקשים פנו אל משרד עורכי הדין האמור ואולם מאחר שמקום מושבו בחיפה הם הופנו על ידיו אל עו"ד רן מרכוס מתל אביב, שאישר את חתימתם על הודעות העברת המניות.

3. עורך דין גיא אשכנזי, אשר מעולם לא חתם על ההסכם, היה בא כוח המבקשים.

4. בשנת 2008 פנה המבקש 1 למר עוזי פרידמן בעל פה ובכתב על מנת שיושבו אל המבקשים חזרה המניות. פניותיו מעולם לא זכו לכל תגובה.

מצ"ב הודעת דואר אלקטרוני מיום 31/07/2008 ששלח המבקש 1 למנהל הנתבעות, מר עוזי פרידמן, כנספח ב'.

5. המסגרת המשפטית בתובענה דנן פשוטה: המשיבה 1 קיבלה לידיה את מניותיהם של המבקשים ע"פ תנאי ההתחייבות. ע"פ לשון ההתחייבות, עם דרישתם בכתב היה על המשיבה להעבירם לאלתר לנאמן, שאמור לפעול בנוגע אליהן לפי הסכם IRREVOCABLE UNDERTAKING שנחתם ביניהם. המבקשים יוסיפו וייטענו כי מאחר ומעולם לא חתם הנאמן על ההתחייבות, וממילא עו"ד גיא אשכנזי היה ב"כ המבקשים באותה תקופה, יש להעביר את המניות לאלתר אל הח"מ כנאמן עליהן על מנת שיפעל על פי ההסכם, או לחילופין ולמען הזהירות בלבד מבוקש כי המניות יועברו לאלתר אל הח"מ ובית משפט זה יכריע לגבי גורלן, ע"פ אותו הסכם IRREVOCABLE UNDERTAKING.

סירובה של המשיבה 1, באמצעות מנהליה להעביר מניות אלו לידיהם של המבקשים או לידי ב"כ כנאמן מהווה הפרה גסה ובוטה של התחייבויות המשיבה 1.

רקע עובדתי:

"לא תעשוק את רעך ולא תגזול"
ויקרא פרק י"ט

6. ממציא עובד על המצאה שנים רבות ומתחבר לבעל הון שיוכל להפיץ את המצאתו, בעל ההון עושק וגוזל את ההמצאה ומותיר את הממציא חסר כל. משפט זה הוא תמצית המקרה בתובענה דנן – המשיבות מרוויחות מיליוני דולרים מההמצאה שנגזלה מהנתבע 1 שנאלץ עתה לעבוד כאיש בטחון.

7. המבקש 1 הינו הממציא של פטנט – מקל "ריץ' רץ''" גמיש שמאפשר בין היתר מכירת סוכריות על מקל במכונות אוטומטיות (להלן: "הפטנט"). הפטנט הינו חידוש עולמי באשר מכירת סוכריות על מקל בעולם מעולם לא התאפשרה במכונות אוטומטיות עד לאותה המצאה. אל המבקש 1 הצטרף מר סמי נקש ואלו פעלו יחדיו פעלו במשך שנים על מנת לפתח את הרעיון וההמצאה לכדי מעשה (להלן ייקראו התובעים ומר סמי נקש: "קבוצת NL") קבוצת NL הקימה את החברה דנן ועל שמה נרשם הפטנט בארה"ב.

מצ"ב העתק רישום הפטנט כנספח ג'.

8. בשלב מסוים, בשנת 2003 פנו מר סמי נקש והמבקשים לחברות פלסטיק מגן בע"מ ולחברת פלסטו קיט (יצור 1986) בע"מ (להלן: "קבוצת MG") על מנת לגבש את הרעיון לכדי מוצר מוגמר. בתמורה ניתנה לקבוצת MG זכות הייצור הבלעדית של המקל והקפסולה לסוכריות במפעלם בישראל. בין השאר חתמו הצדדים על התחייבות בדבר זכויות הייצור של קבוצת MG, אשר הפרתה תגרור פיצוי מוסכם של 500,000 USD בצירוף הוצאות בסך 90,000 USD (להלן: "הסכם ה- "MG).

מצ"ב העתק מאותה התחייבות מיום 04/03/2003 כנספח ד'.

9. לאחר זמן קצר, בשנת 2004, התחברה החברה וקבוצת NL, עם המשיבה 2 (אשר המשיבה 1 הינה חברת בת שלה) חברה ציבורית המאוגדת גם היא בארה"ב. המשיבה 2 מתמחה בין השאר בשיווק ממתקים ברחבי ארה"ב ונראה היה שההתחברות עמה, ובמיוחד עם בעליה עוזי פרידמן שהינו ישראלי המתגורר בארה"ב, תביא את הצדדים כולם לשגשוג כלכלי אדיר. בדיעבד התברר כי המבקשים ומר סמי נקש הכניסו נחש לביתם שבלע בחמדנותו את כל נכסיהם של קבוצת NL, לרבות ובמיוחד הפטנט (להלן ייקראו המשיבות ועוזי פרידמן בשם: "קבוצת SB")

10. עם התחברות קבוצתNL עם קבוצת SB הודיעה קבוצת NL על ההסכם הנ"ל עם קבוצת MG. בנסיבות אלו נחתם בין קבוצת NL לקבוצת SB אותו הסכם שהוזכר לעיל שהוגדר IRREVOCABLE UNDERTAKING. תמציתו של ההסכם הינו פיצוי שיינתן לקבוצת SB במידה ותפר קבוצתNL את הסכם ה- MG הנ"ל, והחברה תיאלץ לשלם את הפיצוי המוסכם.

מצ"ב העתק מהסכם ה- IRREVOCABLE UNDERTAKING בשפה האנגלית וההסכם מתורגם לעברית כנספח ה'.

11. במהלך תקופה לא ארוכה, השתלטה קבוצת SB על החברה ועשתה בה כבשלה, לרבות נישולה של קבוצת NL מכל החלטה ומכל מידע, לא כל שכן דיבידנדים מהחברה. בין השאר, ולמרות דרישות אין ספור מקבוצת NL שלא לעשות כן, החליטה קבוצת SB על דעת עצמה לייצר את מקלות הסוכריות לא באמצעות קבוצת MG אלא באמצעות חברה סינית.

12. בהסכם ה- IRREVOCABLE UNDERTAKING הוסכם והוצהר בסעיף 3 לו כי רק קבוצת NL רשאית להנפיק הודעת ביטול להסכם ה- MG:

"הצדדים מצהירים ומבטיחים כי רק NL זכאית להנפיק הודעת ביטול של ZIP (החברה דנן י.ב) ל- MG ולא ZIP ארה"ב ו/או כל אחד מהצדדים ו/או אף אחד מבעלי מניותיה יחליטו החלטות ולא יעשו שום פעולה או הסרה, בין אם באמצעות ZIP ארה"ב או בין אם על ידי הצדדים האחרים, אשר יכולות להשפיע ו/אן להוביל ליישום הודעת הביטול ע"י ZIP ארה"ב אשר תשמש כטריגר לעמלת הביטול מול MG.

מובהר ומודגש כי זכות ה NL להיות הצד היחיד בעל הזכויות להנפיק הודעת ביטול של ארה"ב ל MG תמשיך להתקיים, בין אם NL לא תחזיק אף לא אחת ממניות ZIP, או בשום חברה אחרת אשר תיווסד ע"י הצדדים."

13. הודעת ביטול מטעם NL מעולם לא הונפקה ע"י מי מקבוצת NL, נהפוך הוא המבקש 1 וסמי נקש כמעט התחננו לעוזי פרידמן שלא יעשה זאת. ואולם, כמנהגו התעלם מר פרידמן מדרישותיהם והעביר על דעת עצמו את ייצור המקלות לסין. בעקבות העברת הייצור לסין הגישה קבוצת MG תביעה כנגד קבוצות NL ו- SB על הפרת הסכם.

14. מייד לאחר הגשת התביעה, ובחוסר תום לב משווע ראה בכך עוזי פרידמן הזדמנות פז לנשל את קבוצת NL מהפטנט. לפיכך, במסע הפחדה המולווה בשקרים ואיומים כנגד קבוצת NL, לרבות משלוח מכתבי התראה וכיו"ב שביניהם לבין האמת אין דבר, דרש פרידמן להעביר אליו את מניותיהם של קבוצת NL.

מצ"ב העתק מכתב ההתראה שנשלח אל המבקש 1 (וכמוהו נשלח גם אל המבקש 2 ואל מר סמי נקש) מיום 31/03/08 כנספח ו'.

מר פרידמן הגדיל לעשות ולצד האיומים מצידו על תביעות אף הודיע למבקשים כי ככל הנראה יעוקלו מניותיהם ע"י קבוצת MG ועדיף להם להעבירם אליו עד עבור זעם ואז, מייד עם דרישתם הם יוכלו לקבלם חזרה. ברור שהדברים היו מופרכים באשר עד למועד כתיבת שורות אלו מעולם לא דרשה קבוצת MG במסגרת הליך כלשהו לעקל את מניות החברה.

אז כמו היום, אין ולא הייתה כל סיבה משפטית ו/או סיבה אחרת להעברת מניותיהם של קבוצת NL אל המשיבה 1 ובוודאי שאין כל סיבה להשאירם בידי המשיבות.

15. מר סמי נקש, שהינו בעל ניסיון עסקי לא מבוטל לא התרגש מאיומיו של עוזי פרידמן אך המבקשים, שניסיונם בעולם העסקי שואף לאפס חששו מתביעות של מיליונים והעבירו ללא תמורה, בתמימות ונאיביות מדהימה, את מניותיהם אל הנתבעת 1, כל זאת בכפוף להתחייבות מיום 12/11/06.

16. חוסר תום הלב הקיצוני של מר עוזי פרידמן, כמנהל המשיבות, מודגש שבעתיים שעה שברור היה לו לחלוטין, כמנהל קבוצת SB כי הוא היה זה אשר במו ידיו הפר את הסכם ה- MG. למרות זאת, עדיין ראה מר פרידמן לנכון לפעול כפי שפעל ולגזול את מניותיהם של המבקשים.

17. בסופו של יום מניות המבקשים הועברו לידיה של המשיבה 1 ע"פ מסמך התחייבות מיום 12/11/06 אשר צורף כנספח א' לעיל. למען השלמת התמונה יצוין כי עד להעברה הנ"ל הייתה המשיבה בעלת 50% ממניות החברה.

18. כאמור, על ההתחייבות חתמו עוזי פרידמן, בשם המשיבה 1, המבקש 1 והמבקש 2 בלבד. למען הסר ספק עו"ד גיא אשכנזי מעולם לא חתם על התחייבות זו. כמו כן חתמו המבקשים על שטרות העברת מניות ואלו כאמור הועברו לזכותה של המשיבה, כאמור, ביום 12/11/06.

19. יודגש כי במהלך השנים, רווחי המשיבות באמצעות הפטנט מגיעים לסכומי עתק שהיקפם במיליוני דולרים (רק ההסכם הראשון הידוע למבקשים עם תאגיד "וולמארט" האמריקאי היה ע"ס 500,000 USD). במשך שנים מאז ועד היום מסתירה קבוצת SB כל מידע על מכירות הפטנט ולמבקשים אין נכון להיום כל מושג על היקף המכירות של הפטנט.

20. יצוין למען השלמת התמונה והבאת מלוא הפרטים בפני בית המשפט כי עוזי פרידמן פעל במעמד צד אחד ובדרכים לא דרכים בארה"ב, באמצעות טענות מופרכות ושקריות מול בוררים ובתי המשפט במרילנד בארה"ב על מנת לדלל את מניות החברה ולנשל גם את סמי נקש ממניותיו. יצוין במאמר מוסגר כי מלכתחילה מינויו של בורר כלשהו שלא ע"פ ההסכם בין הצדדים, בטל ומבוטל מעיקרו.

ואולם, ככל הנראה כתוצאה מחששו המוצדק כי פסקי הבוררות האמריקאים לא יאושרו בישראל, מעולם לא פעלו המשיבות לאשרם באמצעות בית המשפט הישראלי ונכון למועד כתיבת שורות אלו, אין להחלטות אלו כל נפקות במדינת ישראל, מה גם שאינם נוגעות באופן ישיר לתובענה דנן - למעט העובדה שהמשיבות התחייבו שלא לעשות כל דיספוזיציה במניותיהם של המבקשים וגם התחייבות זו הופרה על ידיהם.

יצוין כי הגם שמר סמי נקש עדיין מחזיק בכ- 16% ממניות החברה הוא אינו מקבל זה שנים, ולו אגורה שחוקה אחת, כדיבידנד על שיווק הפטנט המוחזק כאמור על ידי החברה.

טענות המבקשים:

21. המבקשים ייטענו כי נוכח נוסח ההתחייבות הם זכאים לאכיפתו והשבת המניות אליהם, מייד עם דרישתם הראשונה.

22. לחילופין ייטענו המבקשים כי אי העברת המניות לידיהם, למרות דרישותיהם, מהווה הפרה יסודית של ההסכם וכי הם זכאים לבטלו ולהשבת המניות לידיהם.

23. המבקשים יטענו כי המבקשת 1 שולחת יד ו/או גוזלת את מניותיהם כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

24. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה.

25. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.

ההתחייבות, שטרות העברת המניות וההודעה על העברת המניות בחברה פרטית נחתמו בתל אביב (ראה אישור עו"ד רן מרקוס על ההודעה על העברת מניות (נספח א' לעיל).

מסירת התובענה תתבצע למורשה מטעם המשיבות, משרד עו"ד קניאל, יעקבי, רון מרח' חסן שוקרי 2 חיפה.

מצ"ב ייפויי הכוח מטעם המשיבות למשרד עורכי הדין המורשה מטעמן כנספח ז'.

26. מצ"ב תצהירו של המבקש התומך בבקשה זו.

27. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא להמרצה. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבות בהוצאותיהם של המבקשים, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_________________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקשים

בקשה לסעדים זמניים - קיפוח המיעוט

4.8 1 1 1 1 1 (5 Votes)

המרצת פתיחה ובקשה לסעדים זמניים שהוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז. בין בעלי מניות התגלע סכסוך בכל הנוגע לדרך פירוקה של החברה. משלא הגיעו הצדדים להסכמה החל אחד מבעלי המניות לנכס לעצמו חלק מנכסי החברה. בעל המניות השני פנה אל משרדנו לשם הגשת תובענה לבית המשפט ולשם הגנה על זכויותיו, עד שיוכרע עניינה של החברה.


 

1. המבקשת עותרת למתן צווים זמניים, כפי שיפורטו להלן המופנים אל המשיב ומורים לו כדלקמן:

א. להימנע מביצוע כל דיספוזיציה בנכסי החברה.

ב. להפקיד מידי יום את כל תקבולי חנות החברה בכפר סבא, בחשבונה של החברה ולהשיב את תקבולי חנות החברה בכפר סבא שלא הופקדו מיום 06/08/09 ועד למועד מתן הצו.

ג. להורות למשיב לאפשר שוב למבקש גישה מחנות החברה באבן יהודה למחשבי חנות החברה בכפר סבא. כמו כן להחזיר לעובדי החברה בכפ"ס את הגישה למחשבי החנות אשר נחסמה ע"י המשיב.

ד. לאסור על המשיב לעשות כל פעולה בחשבונות הבנק של החברה, למעט עיון בחשבון החברה, אלא אם כן התקבלה החלטה בישיבת הדירקטוריון של החברה על כך, או בהוראת בית המשפט ו/או בהוראת כונס הנכסים הזמני, אם ימונה כזה ע"י בית המשפט.

ה. לאסור על המשיב לבצע כל פעולה בשם החברה לרבות קבלת החלטות עסקיות, משפטיות, שכירת עובדים ופיטורי עובדים, העברת מניות, רכישת סחורה וציוד לחנויות החברה ו/או כל פעולה בנוגע לחברה, אלא אם כן התקבלה החלטה בישיבת הדירקטוריון של החברה על כך, או בהוראת בית המשפט ו/או בהוראת כונס הנכסים הזמני, אם ימונה כזה ע"י בית המשפט.

ו. להמציא למבקש את כל המסמכים הקשורים לחברה והמצויים ברשותו.
ז. להימנע בעצמו, או באמצעות מי מבני משפחתו, להתחרות בחנויות החברה, בערים כפר סבא ובאבן יהודה.

2. כמו כן יתבקש בית המשפט להורות כדלקמן:

א. ליתן הוראות אשר יהיה בהם כדי להסיר את קיפוחו של המבקש, ובכלל זה להורות כי ניהול ענייניה של החברה יהיו כפי שהיו עובר למשבר בין הצדדים לרבות ניהולו הבלעדי של המבקש את החברה, בפיקוח בית המשפט הנכבד ולרבות הטיפול ב: הפקדות תקבולי חנויות החברה, הזמנות סחורה מספקים, תשלום לספקים, ניהול חשבון הבנק של החברה, ניהול תוכנות המחשב של החנות, טיפול ברכבי החברה.

לחילופין יתבקש בית המשפט הנכבד למנות את ב"כ המבקש ככונס נכסים זמני לחברה מטעם בית המשפט. כונס הנכסים הזמני יפעל לצורך ניהול הוגן של החברה, תוך שמירת זכויותיהם של בעלי המניות. בכלל זה לתת בידי הכונס הזמני את סמכויות ניהולה של החברה לרבות סמכות החתימה על המחאות החברה. כל זאת עד להחלטה אחרת או עד להכרעת בית המשפט בהמרצת הפתיחה שהוגשה במקביל לבקשה זו.

ב. להורות לרואה החשבון של, משרד רו"ח ארליך ושות' להמציא לידי המבקש את כל המסמכים המצויים בידם, והקשורים להלוואות הבעלים של הצדדים לחברה ובכלל זה להעביר אל המבקש את מאזני הבוחן של החברה בשנים בהם פעל משרד רואה החשבון הנ"ל עבור החברה.

ג. להורות על ביטול מכתבי הפיטורין שהוצאו ע"י המשיב לעובדי החברה באופן חד צדדי ומבלי לקבל את החלטת החברה על כך.

ד. ליתן כל הוראה נוספת הדרושה ליישום ההוראות האמורות ולצורך הבטחת ניהול הוגן, יעיל ותקין של החברה, תוך שמירת זכויות כל בעלי המניות, ולהושיט כל סעד נוסף, כפי שייראה לבית המשפט כראוי וזאת עד להכרעה בתביעה.

הצדדים:

3. החברה הינה חברה פרטית שהתאגדה בישראל, אשר תאריך יסודה הינו 22/07/1997. בעלי המניות ומנהלי החברה היחידים, נכון להיום, הם המבקש והמשיב.

4. המבקש מחזיק ב- 50% ממניותיה המוקצות של החברה ומנהלה הרשום.

5. המשיב מחזיק ב- 50% ממניותיה המוקצות של החברה ומנהלה הרשום.

מצ"ב העתק שאילתה מרשם החברות כנספח א'.

מבוא:

1. המדובר בחברת מעטים המנהלת שתי חנויות לציוד בעלי חיים, האחת בכפר סבא והשנייה באבן יהודה. מנהלי החברה ובעלי המניות בה הינם המבקש והמשיב בחלקים שווים. לאחרונה הסתכסכו הצדדים ולא עלה בידיהם להגיע להסדר כלשהו בדבר המשך דרכם והמשך דרכה של החברה.

2. משלא הגיעו הצדדים להסכמה, החל לפעול המשיב לנכס לעצמו באופן חד צדדי את חנות החברה בכפר סבא, תוך התעלמות מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, מחוק החברות ובכלל, תוך התעלמות מכל דין ומכל דיין.

3. בתוך כך, ובאופן חד צדדי, ניתק המשיב את המבקש מגישה למחשב החברה בכפר סבא, נתן הוראות לבנק שלא לכבד את המחאות החברה לספקים, פיטר את כל עובדי חנות החברה בכפ"ס, החל להזמין סחורה באופן עצמאי, למרות שקיימת סחורה דומה במחסני החברה, ניסה לרוקן את קופת החברה, שלח ושולח יד בכספי החברה, מסרב לחתום, כסנקציה, על שיקים לספקים חשובים של החברה ועוד כהנה כנהנה פעולות חד צדדיות אשר נועדו להפעיל לחץ על המבקש ומתוך אי אכפתיות לתוצאות פעולותיו ולנזקים שנגרמים לחברה ולשמה הטוב.

הרקע העובדתי:

הקמת החברה:

4. הצדדים הכירו כבר בשירותם הצבאי כששירתו יחד באותו גרעין בנח"ל. גם לאחר השירות הצבאי נשארו הצדדים בקשר חברי קרוב.
5. ביום 22 ליולי שנת 1997 חברו הצדדים יחד על מנת להקים עסק לציוד ואביזרים לבעלי חיים ובמקביל התאגדו כחברה, היא החברה דנן. בתחילה פעל העסק בחנות ברח' רוטשילד בכפר סבא בלבד, ולאחר תקופה לא ארוכה פתחו הצדדים סניף נוסף בחנות ברח' הלוחמים 9 אבן יהודה. בהמשך אף נפתחה חנות חדשה בישוב אלפי מנשה.

מצ"ב העתק ממסמכי ההתאגדות של החברה לרבות תעודת התאגדות, תזכיר התאגדות, תקנון החברה ותעודת עוסק מורשה של החברה כנספח ב'.

מצ"ב פרוטוקול החברה מיום 28/07/1997 לעניין מינוי מנהלי החברה וזכויות חתימה כנספח ג'.

פרידת הצדדים בפעם הראשונה:

6. הצדדים פעלו במסגרת החברה יחד כ- שנתיים וחצי, עד דצמבר שנת 1999.

7. ואולם מסיבות כאלו ואחרות נפרדו דרכיהם. בסופו של יום, ולאחר ויתורים גדולים מצידו של דוד, הוא נשאר עם החנות באבן יהודה. לעומת זאת, עודד קיבל לידיו את החנות בכפר סבא ובאלפי מנשה. הצדדים הפסיקו לפעול בשם החברה ופעלו כל אחד לחוד באמצעות עוסק מורשה.

8. יצוין כי במועד פרידת הצדדים בשנת 1999 כאמור, הייתה רשומה לטובת דוד בחברה הלוואת בעלים שהזרים בסך כולל של כ- 350,000 ₪. בעניין זה יורחב בהמשך.

הפעלת החברה ע"י עודד בלבד:

9. כמעט שנה לאחר מכן יצר עודד קשר עם דוד וביקש ממנו להפעיל את החברה מחדש. דוד, אשר לא הבין לחלוטין את משמעות הדברים הסכים, נוכח חברותם של הצדדים, כי עודד "יחיה" את החברה ויעבוד דרכה.

מצ"ב הודעה על העברת מניות בחברה מיום 17/12/00 כנספח ד'1.
מצ"ב שאילתה מרשם החברות מיום 29/12/05 בו מופיעים עודד ואשתו כבעלי מניות החברה כנספח ד'2.

מצבה העגום של החברה בניהולו של עודד:

10. הצדדים נשארו בקשר וסמוך לחודש יוני 2005 סיפר עודד לדוד כי החברה, שפעלה כאמור בניהולו, נמצאת על סף חדלות פירעון. בינתיים אף סגר עודד את החנות באלפי מנשה. מסתבר כי חשבון אחד מ- 2 החשבונות של החברה היה בעבר מוגבל, ובחשבון השני נוצרה ייתרת חובה בסך של כ- 100,000 ₪. כמו כן, ספקי החברה סרבו לספק לה סחורה, נוכח חובותיה של החברה להם.

ברור היה לצדדים כי החברה עומדת פסע מחדלות פירעון.

11. יצוין למען השלמת התמונה כי נוכח המצב, נאלץ עודד להלוות כספים מהשוק האפור. כאשר נכח דוד במקרה אחד בחנות בכפר סבא הוא נתקל באחד מהטיפוסים שמהם לווה עודד כסף ונחרד. מייד הציע דוד לשלם חובות אלו והעביר את הסכום לעודד על מנת שישלם את הלוואותיו בשוק האפור. למען ההגינות ייאמר כי עודד החזיר סכום זה לדוד.

חזרת דוד לניהול החברה והצלתה מחדלות פירעון:

12. נוכח קשיי הנזילות של החברה ונוכח העובדה שספקים סרבו לספק לה סחורה כאמור, הסכים דוד, לבקשתו של עודד, להזמין החל מחודש יולי 2005, על שמו סחורה מהספקים, שתסופק לחנות החברה בכפר סבא. כל זאת על מנת שהחברה, באמצעותו של עודד, תוכל להמשיך ולהפעיל את החנות בכפר סבא.

כן הסכים דוד לקחת על שמו את הליסינג של רכבי החברה באשר חברת הליסינג סירבה לספק לחברה רכב, מאחר וכאמור הייתה החברה ביתרת חובה גבוהה מאד. כמו כן שילם דוד עבור הטלפונים של החברה ודלק לרכבי החברה. דרך עבודת הצדדים הייתה כדלקמן: דוד מזמין ומשלם עבור צרכיה של החברה. במועד התשלום מוציא לחברה חשבונית על הוצאותיו. לא מן המיותר לציין כי הדברים נעשו מתוך רצון טוב של דוד, ועל בסיס יחסי החברות של הצדדים בלבד.

מצ"ב חשבוניות של סחורה שהזמין דוד עבור החברה וחיוב החברה כנספח ה'1.
מצ"ב חשבוניות עבור ליסינג, דלק, חיובי כביש 6 והטלפונים הסלולאריים של החברה כנספח ה'2.

13. בינואר 2006, לאחר פרק זמן לא ארוך שהצדדים פעלו כאמור לעיל, החליטו דוד ועודד לחזור ולעבוד יחד שוב במסגרת החברה. בסמוך לתאריך 05/05/06 הצטרף שוב דוד כבעל מניות ומנהל בחברה כאמור בדוח רשם החברות המצ"ב כנספח א' לעיל.

מצ"ב העתק ישיבת בעלי המניות של החברה מיום 05/05/06 בנוגע לפתיחת חשבון בנק ומינוי מורשי חתימה כנספח ו'.

הלוואות הבעלים של הצדדים:

14. עד למועד פרידתם הראשונה של הצדדים כאמור לעיל העביר דוד הלוואות בעלים לחברה בסך כולל של 350,000 ₪.

15. משום מה, במועד התחברות הצדדים יחדיו שוב בשנת 2006, צומצמה הלוואת הבעלים שהעביר דוד לחברה לפרישתו מהחברה לסך של 246,608 ₪ בלבד.

מצ"ב אישור רואה חשבון החברה על ייתרת הלוואת הבעלים שהועברה אליו ממשרד רו"ח ארליך ושות, מיום 04/08/09 כנספח ז'.

16. כמו כן, וכאמור לעיל, בין התקופה בה התחיל עודד להפעיל את החברה בעצמו ועד להתחברות הצדדים שוב יחד במאי 2006, דאג עודד ליצור חוב של החברה אליו בסך כולל של כ- 500,000 ₪ כהלוואת בעלים, שהזרים לכאורה לחברה.

יצוין כי למרות שאין בידיו, נכון למועד הגשת התביעה, אסמכתאות לכך מבדיקות שערך המבקש עולה כי חלק, וככל הנראה רוב רובה של הלוואת הבעלים שרשומה הייתה על שמו של עודד, הינה אותה הלוואת הבעלים שהמבקש העביר לחברה כאמור לעיל. עדיין לא ברורה דרך ניכוסה של הלוואתו של דוד לחברה, לעודד. הדברים יובהרו לחלוטין במהלך הדיון ולאחר חשיפת המסמכים שבידי רואה החשבון של החברה הקודם, משרד רו"ח ארליך ושות'.

17. כדרכם, לא העלו הצדדים את הסכמותיהם בכל הנוגע לחברה על הכתב. ואולם, מאחר וגם דוד וגם עודד העבירו כאמור לעיל בתקופות שונות הלוואות בעלים לחברה בסכומים שונים, שלא הוחזרו אליהם, הסכימו הצדדים בנוכחות רואה החשבון כי הלוואות אלו יוחזרו באמצעות תשלומים חודשיים שימשכו הצדדים (בד"כ ע"ס 5,000 ₪ בחודש כל צד), זאת בעיקר על מנת שיוכלו ליהנות מהטבות המיסוי הנלוות.

הצלת החברה וארגונה מחדש לאחר חזרתו של דוד לניהולה:

18. עם חזרתו של דוד לחברה הוא שוחח עם כל הספקים והודיע כי הוא חזר לחברה ומבקש להמשיך ולעבוד איתם. מאחר והספקים הכירו והאמינו ביכולותיו של דוד הם הסכימו לחזור לעבוד עמה, ללא כל תנאי.

19. עם כניסתו של דוד לחברה פתחו הצדדים חשבון חדש בבנק לאומי בסניף ערד.

20. יצוין כי בזמן שהצדדים עבדו בנפרד דוד ניהל את החנות באבן יהודה בעיקר על בסיס מזומן ולא ניצל את האשראים שניתנו לו ע"י הספקים. בין השאר הדבר היה כדאי מאחר ודוד קיבל הנחות ניכרות על תשלום במזומן.

21. על מנת להעמיד את החברה על הרגליים ולמנוע מצב בו החברה ו/או עודד (שערבויות אישיות שלו הופקדו בבנק לאומי בערד) להיתבע ע"י הספקים או הבנק בגין ייתרת החובה בחשבון הבנק של החברה עד אז, התחיל לנצל דוד את האשראים שניתנו לו ע"י הספקים. כמו כן, חלק ניכר מהכנסות חנויות החברה שנתקבלו ע"י מלאי, הועברו לטובת ייתרת החוב בחשבון החברה הישן בבנק וחובות ישנים של החברה לספקים מהתקופה שבה עודד ניהל לבדו את החברה.

משיכות כספיות חד צדדיות של עודד מהחברה:

22. בסופו של יום ובסיכום כללי משך עודד מהחברה המשותפת לטובת חשבון הבנק הישן שהוא ניהל סך כולל של כ- 90,000 ₪. הצדדים הסכימו כי סכום זה ייחשב כחוב של עודד לחברה.

רואה החשבון של החברה נתבקש לספק אסמכתאות לסכום זה ואולם למצער, עד להגשת המרצת הפתיחה דנן, לא הועברו מסמכים אלו. לפיכך שומר לעצמו המבקש להוסיף מסמכים אלו, לכשיתקבלו, לתיק בית המשפט.

23. במקביל, ובזמן הצטרפותו של דוד לחברה ערכו הצדדים ספירת מלאי של החנויות. בסיכום כללי התברר כי דוד העביר לחברה סחורה בשווי של 17,000 ₪ בצירוף מע"מ יותר מעודד. הצדדים הסכימו כי שווי סחורה זה בשקלים ייחשב כחוב של החברה לדוד.

רואה החשבון של החברה נתבקש לספק אסמכתאות לסכום זה ואולם למצער, עד להגשת המרצת הפתיחה דנן, לא הועברו מסמכים אלו. לפיכך שומר לעצמו המבקש להוסיף מסמכים אלו, לכשיתקבלו, לתיק בית המשפט.

24. יצוין עוד כי עם הצטרפותו של דוד לחברה משך עודד מזיכויי האשראי במזומן 10,000 ₪. בדיעבד התברר שמשיכה זו לא הייתה צריכה להיעשות וכי יש להשיבה לחברה ולהחשיבה כחוב של עודד לחברה.

רואה החשבון של החברה נתבקש לספק אסמכתאות לסכום זה ואולם למצער, עד להגשת המרצת הפתיחה דנן, לא הועברו מסמכים אלו. לפיכך שומר לעצמו המבקש להוסיף מסמכים אלו, לכשיתקבלו, לתיק בית המשפט.

ניהול החברה וחלוקת התפקידים לאחר הצטרפותו של דוד לחברה מחדש:

25. חלוקת התפקידים בחברה מיום הצטרפותו המחודשת של דוד לחברה הייתה כדלקמן: דוד אחראי על כל הקשור להזמנות סחורה מספקים, אחראי על תשלום לספקים ופיקוח על הבנק וחשבון החברה, לרבות הקשר עם רואה החשבון של החברה, תוכנות החנות ותיקוני הרכבים של החברה. עודד היה אחראי על נושא השיווק והקשר עם הלקוחות,והעובדים וארגון החנויות.

26. זמן קצר לאחר הצטרפותו של דוד לחברה חשבון הבנק הישן אופס וכל החובות לספקים שולמו כסדרם.

הלוואה שלקח דוד לטובת החברה:

27. בחודש אוקטובר 2008, נוצרה בעיה בתזרים המזומנים של החברה. על מנת להתגבר על כך, נאלץ דוד לקחת הלוואה על שמו בבנק הפועלים מחשבונו הפרטי ולהפקיד את סכום ההלוואה בחשבונה של החברה.

28. הוסכם בין הצדדים כי להשבת סכום זה לדוד תינתן עדיפות, ואכן, ממועד החזר התשלום הראשון עבור ההלוואה העבירה החברה, בשמו של דוד את התשלומים החודשיים לבנק.

מצ"ב אישור על נטילת ההלוואה כנספח ח'

הקרע בין הצדדים:

29. מהלך העבודה המשותפת בין הצדדים לאחר חבירתם מחדש גילה דוד, ועודד אף הצהיר על כך בראש חוצות, כי על פי שיטתו: תפקיד החברה לשרת אותו ולא הוא את החברה. רעיון יפה בתיאוריה אך בעייתי בנסיבות החברה דנן. כמובן שעודד, על חשבונו של דוד, פעל ליישום גישתו והדברים באו לידי ביטוי בחופשות אין ספור ובהיעדרות תכופה מפעילות כלשהי בחברה.

נאמן לגישתו האמורה, כל אירוע של עודד היה סיבה למסיבה, לרבות חופשים ארוכים עקב ימי הולדת שלו. כך גם בימי נישואין, מסיבות של הילדים, טיסות לחו"ל ועוד וכיו"ב "סיבות למסיבות". כמובן שרוב רובו של נטל החברה נפל על דוד, שנאלץ להישאר ולתפקד בחברה ולמלא את מקומו של עודד.
30. אט אט התברר לדוד כי חלק מהחופשים שלקח עודד והיעדרויותיו התכופות מפעילות כלשהי בחברה, נועדו לא רק עבור חופשות אלא גם על מנת לפנות לעצמו זמן לעבוד בעבודה צדדית שלו, בבניית פרגולות ועבודות קבלנות כאלו ואחרות.

מצ"ב הצעת מחיר מיום 30/11/08, אשר הגיעה בטעות לידיו של דוד, בה מפרט עודד את העבודות שיבצע עבור הלקוח, כולל העובדה שתחילת העבודה תהיה ביום 04/12/08 ותסתיים ביום 12/12/08 כנספח ט'.

31. דוד, אשר החל לכרוע תחת נטל חובות החברה התעמת עם עודד בעניינים אלו. תגובתו הייתה בכך שהחל מראשית מרץ 2009 לא הופיע עודד בחנויות החברה לחלוטין. גם כשדוד היה חולה מאד ונאלץ להגיע חדשות לבקרים לבתי חולים מחשש לסרטן, סרב עודד להגיע לחנויות החברה. במקרה אחר, כאשר דוד היה בבית החולים לשם ניתוח בהרדמה מלאה סרב עודד להגיע לחנויות החברה, וזאת גם כשלא היה עובד שכיר אחר שיעבוד בחנות החברה באבן יהודה. כתוצאה מכך החנות הייתה סגורה לסירוגין ונגרמו לחברה הפסדים גדולים. מחוסר ברירה, ולמרות כאבים מהניתוח נמנע דוד מלקחת חופש כלשהו לאחר הניתוח וחזר מייד לתפקוד מלא בחברה.
מצ"ב מכתב מספק החברה מיום 15/06/09 המתאר את התנהלותו של עודד מול הספקים, ובכלל בחברה, כאשר היה דוד מאושפז בבית החולים, כנספח י'.

מצ"ב תמלול שיחה בין דוד לניר (עובד החנות בכפר סבא) ממנה ניתן ללמוד על תפקודו, או ליתר דיוק העדר תפקודו, של עודד בחברה:

דוד: בסדר, עודד שמה?
ניר" לא
דוד: הוא היה היום שמה בכלל?
ניר: לא
דוד: תגיד, דוגרי, הוא מגיע לשמה עודד?
ניר: לא
דוד: אה?
ניר: לא
דוד: הוא מגיע לכפר סבא?
ניר: כמעט ולא

עמוד 1 שורות 22-26 לתמלול מיום 16/07/09 המצ"ב כנספח יא'.

ובהמשך:

ניר: אני באמת לא יודע להגיד לך, באמת אני אומר לך, כאילו אני לא יודע... אני בהחלט מרגיש שאני לבד פה...

עמוד 2 שורות 14-15 לתמלול מיום 16/07/09 המצ"ב כנספח יא'.

הונאה והפרת הסכם של עודד כלפי דוד:

32. במקביל לאמור לעיל נודע לדוד כי, בהיעדר ביטוי אחר, עודד הונה אותו. ובמה דברים אמורים:

33. בשנת 1997, עת חברו הצדדים להקים את החברה הלווה דוד לעודד את הסך של 35,000 USD.

מצ"ב העתק הסכם ההלוואה מיום 10/08/11997 כנספח יב'1.

34. על קצה המזלג יצוין כי בהסכם הסכימו הצדדים כי פירעון הלוואה יהיה בתשלום 50% ממכירת דירתו של עודד בערד (סעיף 4א' להסכם). הוסכם ע"י הצדדים כי עד למכירת הדירה דוד יקבל לידיו מחצית משכירות הדירה (סעיף 4ה'), אם תושכר. כמו כן הוסכם כי על הדירה תירשם "משכנתא מדרגת עדיפות שנייה... כמו כן תרשם הערת אזהרה לטובת הלווה שתאסור על מכירת הדירה ו/או משכונה לאחר" (סעיף 5ד'). כמו כן הוסכם כי "הלווים לא ימכרו ו/או ימשכנו ו/או ישכירו את הדירה לתקופה העולה על שלש (3) שנים (כולל אופציה), אלא בהסכמת הלווה" (סעף 5ב'). יצוין למען השלמת התמונה כי עודד ניסח את ההסכם.

35. הצדדים אף חתמו במעמד חתימת ההסכם על "שטר משכנתה מדרגה שנייה".

מצ"ב העתק טופס "שטר משכנתה מדרגה שנייה" כנספח יב'2.

36. למצער, למרות האמור בהסכם לא נרשמה כל הערת אזהרה על הדירה בערד, וממילא גם לא נרשמה כל משכנתא כזו או אחרת לטובתו של דוד.
37. במהלך השנים אכן העביר עודד לדוד מחצית משכר הדירה. זאת עד לראשית שנת 2001. אז הודיע עודד לדוד כי הדירה אינה מושכרת מסיבות שהמציא עודד מן היקב ומן הגורן. נוכח חברותם של השניים האמין דוד לעודד, ורק מידי פעם שאל מה קורה עם השכרת הדירה.

38. לאחרונה, ובמשרדו של הח"מ סיפר דוד את נסיבות הסכם ההלוואה כאמור לעיל. למען הזהירות, ועל מנת להסיר ספק בדק הח"מ, בנוכחות דוד, מי הם בעלי הזכויות על הנכס כיום. את התדהמה ואת העלבון של דוד שעה שנודע לו כי הזכויות על הדירה הועברו כבר ביום 09/10/2007 לא ניתן להעלות על הכתב. להזכיר, המדובר היה בחברים עוד מתקופת הצבא, מלבד זאת עד לקרע בין הצדדים בימים אלו נפגשו השניים על בסיס יומיומי, הן מתוקף עבודתם יחד והן בהיותם חברים ושכנים.

מצ"ב העתק נסח טאבו של הדירה כנספח יב'3 והעתק מנסח טאבו היסטורי כנספח יב' 4 המלמדים על העברת הזכויות בדירה בערד.

39. בימים אלו, ובהוראת דוד, שוקד הח"מ על הגשת תביעה בעניין ההסכם הנ"ל.

פעילותו המזיקה של עודד בחברה - בכוונה תחילה ועל מנת להפעיל לחץ על דוד:

40. בעקבות הנסיבות הנ"ל התפוגג עד עפר האמון בין הצדדים. לבסוף היה זה עודד אשר ביקש להיפרד. לשיטתו, הדרך לעשות זאת היא שהוא יקבל את החנות והמחסן בכפר סבא ודוד את החנות באבן יהודה. עודד הציב תנאים נוספים להיפרדות תוך שהוא מאיים כי, או שיתקבלו תנאיו או שהוא יפעל חד צדדית להפריד את החנות בכפר סבא מהחברה, ויהי מה.

41. למצער, כל הצעה של דוד נתקלה באיומים חוזרים ונשנים של עודד בדבר השתלטות חד צדדית על חנות החברה בכפר סבא והפיכתה של החברה לחדלת פירעון. למען השלמת התמונה יצוין כי הצדדים ניסו לעבור תהליך של גישור שלא צלח. כמו כן, הסכם מפורט שהעביר דוד לעודד, ואשר נועד לשם פשרה, נענה בזלזול מצידו של עודד, תוך העלאת דרישות מופרכות שלא יצרו שום בסיס ואפשרות כלשהי למו"מ בין הצדדים.

42. לאורך כל תהליך המו"מ בין הצדדים חזר ואיים עודד כי מבחינתו אין כלל חובה להגיע להסכמות בעניין החברה. לשיטתו חנות החברה והמחסן בכפר סבא שייכים לו ממילא. לפיכך הציב עודד לדוד אולטימאטום לפיו אם לא יגיעו הצדדים להסכמה עד ליום 01/08/09 הוא יתחיל בהליכים לניכוס חנות ומחסן החברה בכפר סבא לעצמו. למצער, לא עבר זמן רב ועודד התחיל לממש את איומיו ולהכניס את החברה לסחרור שנועד להפעיל לחץ על דוד, בחוסר אכפתיות ומבלי להתחשב בנזקים שייגרמו לחברה ולשמה הטוב.

הודעתו החד צדדית של עודד לבנק החברה שלא לכבד שיקים של החברה:

43. ביום 16/07/09 הודיע עודד חד צדדית לבנק המטפל בחשבון החברה שלא לכבד שיקים של החברה שעליהם חתום אחד הצדדים, אלא לאחר אישור בפקס של הצדדים (עד להודעה זו הספיקה חתימה אחת, על השקים בצירוף חותמת החברה). בין השאר הודיע עודד לבנק כי: "בחודשים האחרונים התעוררו מחלוקות וויכוחים רבים על המשך ודרך פעילות החברה, דבר הגרם לסכסוך בין בעלי המניות והחלטה על חלוקת העסק והפרדה בין השותפים". לא קשה לשער את תגובת הבנק לדברים אשר פקידיו התחילו לרמוז לדוד על דאגה הולכת וגדלה ליתרות האשראי של החברה. כדברי זיוה, מנהלת התחום העסקי של הבנק, "נדלקה לנו נורה אדומה על החברה שלכם".

כמו כן העביר עודד לדוד מכתב אשר בו, לאחר גיבוב טענות שאין להן כל שחר, הוא מודיע חגיגית כי "... החוק לא מחייב אותנו בשום צורה להמשיך יחד, לכן אני מעדכן אותך שהחל מהתאריך 1/8/09 אני מתחיל לעבוד לבד ובאופן עצמאי" הכוונה היא כמובן לעבוד לבד בחנות החברה בכפר סבא.

המכתבים הנ"ל הועברו אל דוד ע"י עודד באי מייל. מצ"ב העתק הודעת האי מייל והמכתבים הנ"ל אשר צורפו אליה כאמור לעיל כנספח יג'.

44. אם לא די בפעולות הרסניות אלו כנגד החברה שביצע עודד מול הבנק, בשיחה עם זיוה מהבנק שנערכה ביום 20/07/09 התברר כי בטלפון העביר עודד לבנק הודעה מפורשת שלא לכבד כלל שיקים של החברה. וכאמור בשיחה:

דוד: זאת אומרת שבינתיים אתם לא מפקידים את השיקים?
זיוה: לא, את זה אני לא יכולה להגיד לך כי הוא אמר שהוא יבדוק ויחזור אלי. אחרי זה הוא חוזר אלי, הוא אומר לי "תשמעי תחזירי את הכל". אמרתי לו "אני לא אעשה את זה, כי..."
דוד: מי אמר?
זיוה: עודד, עודד
דוד: זה מה שהוא אמר? שתחזירי את הכול?
זיוה: אז הוא אמר "תחזירי גם את מה שהוצא לפני", אמרתי לו "אבל זה לא עובד ככה תבדוק את זה, חבל כי זה...", אבל אל תגיד "אני אמרתי הוא אמר". אני אומרת, עדיף שתדבר איתו.

עמ' 2 שורה 10 – 19 לתמלול השיחה מיום 20/07/09 המצ"ב כנספח יד'

ניכוס נכסי החברה לטובת עודד, ללא דין וללא דיין:

45. גם בשיחה בין דוד לעודד שנערכה ביום 19/07/09 הודיע עודד לדוד בלשון שאינה משתמעת לשני פנים:

עודד: בכל מקרה, אם שאלת אותי מה אני מתכוון לעשות כרגע, אני התחלתי איזשהו תהליך של פרידה חד צדדית. אני מבחינתי מיצית את הלחכות, בזבזתי מספיק זמן, ארבעה חודשים.

(עמ' 6 שורה 2 לתמלול השיחה מיום 19/07/09 המצ"ב כנספח טו'

בהמשך מפרט עודד את הדרך בה הוא מתכוון לפעול:

עודד: ... אז הנה אני אסביר לך איך, דיברתי עכשיו עם דוריאן ניר ובן (עובדי החברה בחנות בכפר סבא י.ב), אנו מפסיקים לקחת סחורה מאבן יהודה, מתחילים להזמין פה (חנות החברה בכפ"ס י.ב) סחורה בעצמנו. יש כל מיני שיפוצים וכל מיני דברים שאני מתחיל לעשות כאן בחנות. זה יהיה מהכסף שלי, לא מהכסף של החברה. אני הולך באיזשהו תהליך שתוך חודש אם הדברים בינינו לא ייגמרו, לפתוח עסק משלי ולמכור לעצמי מתוך החברה ולשלם למי ידאג לי (העסק הנפרד של עודד שהוא מתכוון לפתוח (בניגוד למי ידג לי – החברה) י.ב) כל מה שמגיע לחברה" (עמ' 6 שורה 13 לתמלול השיחה מיום 19/07/09).
כך !!!

הודעותיו של עודד לספקים על מחלוקות ובעיות בחברה:

46. באותה שיחה ממשיך עודד ומתאר כיצד הוא מתכוון לפעול בעניין הספקים:

עודד: ... אני עכשיו מתקשר במילא לכל הספקים, מדבר איתם, מעדכן אותם, כבר התחלתי לדבר איתם, מסביר להם מה הולך לקרות פה, איך אנחנו ממשיכים, איך אני מתכוון להמשיך, מי שיש לו שיקים יביא את השיקים, מי שאין לו יביא לי את המספר שלהם כדי שאני אאשר אותם אצל זיוה וזהו... (עמ' 12 שורה 23 לתמלול השיחה הנ"ל).

47. ואכן, עודד החל והודיע לספקים על התנתקותו מהחברה מבלי להתחשב במשמעות הדברים ובהעלאת מפלס החשש שלהם בנוגע לחובות החברה כלפיהם. בעקבות זאת פנו ספקים אל דוד והחלו להתעניין בדרך השבת הכספים שהחברה חייבת להם.

ניתוקו של דוד מגישה למחשב חנות החברה בכפר סבא:

48. לאחר ימים ספורים ניתק עודד את דוד מהמערכת הממוחשבת של החברה, בכל הנוגע לחנות בכפר סבא. בשיחה בין הצדדים ביום 26/07/09 אפילו לא ניסה עודד להכחיש את הדברים:

דוד: תגיד, שינית לי את הכניסה לחנות (הכוונה לסיסמת הכניסה למערכת הממוחשבת של החברה י.ב) כדי שאני לא אוכל לראות מה הולך פה?
עודד: למה את צריך לראות מה הולך פה?
דוד: זה חנות גם שלי עודד, אני צריך לראות מה הסחורה.
עודד: אתה צריך להתחיל להשלים עם זה ברלינר, שהחנות בכפר סבא לא תהיה שלך.

(עמ' 1 שורה 5-8 לתמלול השיחה מיום 26/07/09 המצ"ב כנספח טז'.

ובהמשך הדברים:

עודד: ... תעזוב את החנות הזאת, היא לא צריכה לעניין אותך יותר, אל תסתכל מה קורה פה, אל תתעניין במה שקורה פה, זה לא עניינך, תשלים עם זה..."
דוד: עודד
עודד: זה הולך ונגמר, זה או ט וטו, ממש, סוף החודש הזה, זה כל כך ייגמר שאתה לא תדע איך זה נגמר"

עמ' 1 שורה 16-21 לתמלול השיחה הנ"ל)

הוראה של עודד לעובדי החברה בכפר סבא שלא לשתף את דוד בנעשה בחנות החברה בכפר סבא ולא להפקיד יותר את תקבולי החנות.

49. ביום 26/07/09 שוחח שוב דוד עם עובד החברה, ניר. במהלך השיחה התברר כי עודד נתן הוראות לעובדי החנות בכפר סבא, שלא לשתף יותר את דוד בנעשה בחנות החברה ושלא להקשיב להוראותיו.

50. כמו כן, עד אז הפקידו עובדי החברה את תקבולי החנות בבנק מידי כמה ימים. הסתבר לדוד, כי באופן חד צדדי החליט עודד שהוא יהיה זה שיפקיד את התקבולים של חנות החברה בכפר סבא בבנק. יצוין כי הוראה זו, בשילוב העובדה שדוד נותק מגישה למחשב החברה בחנות החברה בכפר סבא יוצרת מצב בו אין לדוד כל דרך לדעת את סכומי התקבולים האם הסכומים המופקדים בחשבון החברה אכן מתאימים לתקבולים אלו. לימים, וכפי שיתואר להלן, אכן הפסיק עודד להפקיד את תקבולי החנות בכפ"ס בחשבון הבנק של החברה.

דוד: כן, ומה הוא אמר ברגע שאני מבקש ממך משהו, להפקיד או לא יודע מה?
ניר: לא, הוא אמר שרק, אז רק הוא עושה את זה.
דוד: זאת אומרת, הוא אמר, בקיצור, הוא אמר לך לא לשמוע ל.. לא לשמוע למה שאני מבקש.
ניר: בערך.

עמ' 1 שורה 17 – 21 לתמלול השיחה הנ"ל מיום 26/07/09 המצ"ב כנספח יז'.

פיטורי העובדים בחנות החברה בכפר סבא:

51. ביום 02/08/09 ומבלי לשאול ו/או להתייעץ או אפילו לעדכן את דוד, פיטר עודד את כל העובדים בחנות החברה בכפר סבא.

מצ"ב העתק מכתב פיטורין לעובד החברה ניר, מיום 02/08/09, אשר כמוהו הועברו לכל עובדי חנות החברה בכפר סבא כנספח יח'.

ניסיונות המשיב לרוקן את קופת החברה:

52. ביום 06/05/09 העביר עודד לרואה החשבון של החברה, שוב באופן חד צדדי, הוראה לשלם משכורות לצדדים בסך של 10,000 ₪ (ברוטו) במקום כ- 4,000 ₪ (ברוטו) עד כה. מובן שהמבקש סרב לאשר העלאה מוגזמת זו, שעה שמצבה של החברה כה רעוע.

מצ"ב הוראתו של המשיב לרואה החשבון של החברה לשלם משכורות כפולות לצדדים כנספח יט'.

53. במצב העניינים הרעוע של החברה הודיע דוד לעודד כי הוא אינו מתכוון כלל למשוך משכורת מהחברה, עד לאחר בירור כל העניינים הכספיים ביניהם.

54. בתגובה, וכדרכו של עודד להפעיל לחץ על דוד, הודיע עודד כי אם לא תאושר משכורת זו לצדדים, הוא אינו מתכוון לחתום על המחאות לספקים ו/או משכורות לעובדים.

55. כמו כן הודיע עודד לדוד כי אם לא ייחתמו השקים עבור משכורתם הוא ימשוך את משכורת כפולה ישירות מקופת חנות החברה בכפר סבא.

שליחת יד בכספי החברה ועצירת תשלומים לספקים:

56. ואכן, החל מיום 07/08/09 לא הופקדו תקבולי חנות החברה בכפר סבא בחשבון הבנק של החברה.
57. כמו כן, וכסנקציה מסרב עודד לחתום על תשלומים לספקים חשובים של החברה.

מצבה של החברה נכון להיום - סיכון קרוב לוודאי להפיכתה לחדלת פירעון:

צו מניעה זמני:

נזקיה של החברה והמבקש הולכים וגדלים מיום ליום:

58. נכון למועד כתיבת שורות אלו פועל עודד במרץ על מנת לעקור חצי מנכסיה של החברה ולנכסם אליו, בבריונות, ללא דין וללא דיין. במקביל וכאמור לעיל הוא פועל במודע או שלא במודע לחיסולה של החברה ולרוקנה מכל תוכן.

אין ספק כי במצב עניינים זה, במוקדם ובמאוחר תקרוס החברה לחלוטין. פיטורי עובדים מיומנים ומנוסים, שליחת יד בכספיה של החברה, סירוב לחתום על המחאות עבור ספקים ועובדים, יצירת מבוכה ואי ודאות בבנק ואצל הספקים בנוגע לחברה, פגיעה בשמה הטוב של החברה ושל דוד, ניסיונות למשיכת משכורות כפולות מהמשכורות עד כה, רכישת סחורה כאשר בחנות החברה באבן יהודה קיימת סחורה, הינן פעולות שאם יימשכו יהפכו למצער תוך זמן קצר את החברה לחדלת פירעון.

59. בינתיים, עושה דוד כל שביכולתו על מנת להמשיך ולהפעיל את החברה, מתוך רצון להימנע מהתמוטטותה.

מתן הצו חיוני והכרחי:

60. אין כל ספק כי נוכח פעולותיו ומחדליו של המשיב אין מנוס ממתן הצווים המבוקשים.

61. המדובר בבעל מניות אשר מתנהל בחוסר אכפתיות לתוצאות ההרסניות של פעולותיו ומחדליו בנוגע לחברה.

62. תקבולי חנות החברה באבן יהודה בלבד לא יספיקו על מנת לכסות את התחייבויותיה השוטפות של החברה וכבר עתה מתקשה המבקש לשלם חובות אלו לספקים.

63. כמו כן, אי מתן הצווים המבוקשים משמעו המשך הפעולות ההרסניות של המשיב כלפי החברה וברור שבמוקדם ובמאוחר יקוצו כל הקיצים וספקי החברה והבנק יחליטו "לסגור את הברז" ולייבש את החברה.

64. בנסיבות אלו ברור שעד למועד הדיון בהמרצת הפתיחה שהגיש המבקש, תהיה החברה ריקה מתוכן והמבקש יעמוד, גם אם יתקבלו בקשותיו, מול שוקת שבורה.

הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כנגד המשיב:

65. המבקש יטען כי עילת התביעה כאמור בהמרצת הפתיחה המוגשת במקביל לבקשה זו אכן עומדת על בסיס איתן של ראיות "מהימנות לכאורה" כנדרש בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

א. המבקש הציג בפני בית המשפט ראיות מוצקות ותמלולים מהם ניתן ללמוד על התנהלותו של המשיב והפעולות ההרסניות שלו כלפי החברה והנזקים האדירים שנגרמים לה ולשמה הטוב.

ב. המבקש הציג בפני בית המשפט ראיות, אשר אינן מותירות ספק, בדבר אופיו של המשיב. המבקש הציג ראיות לכאורה בדבר העובדה שהמשיב פועל ללא עכבות ודבר אינו מונע ממנו מלבצע את תוכניתו לנכס לעצמו שלא כדין חלק ניכר מנכסיה של החברה. בפעולותיו מתעלם המשיב לחלוטין מחוק החברות, ו/או מכל חוק אחר ו/או מכל אמת מידה מוסרית מינימאלית אותה חייב אדם לחברו.

ג. בנסיבות אשר תוארו לעיל אין כל ספק באשר להפרת חובת האמונים וחובת הזהירות של המשיב כלפי החברה וכלפי המבקש ובאשר לעילת הקיפוח כלפיי.

ד. זאת ועוד, בנסיבות אשר תוארו לעיל פועל המשיב בדרכים הגובלות בפליליים לרבות שליחת יד בכספה של החברה ובנכסיה.

אשר על כן ייטען המבקש כי לא יכול להיות ספק בקיומן של עילות התביעה שלו כנגד המשיב ככל שהדבר נוגע לקיפוח המיעוט, הפרת חובת הנאמנות, הפרת חובת הזהירות ושליחת היד שלא כדין והגזל של המשיב את נכסיה של החברה.

טענותיו המשפטיות של המבקש בהרחבה:

המשיב שולח יד וגוזל את כספה ונכסיה של החברה, בבריונות, ללא דין וללא דיין:

66. המבקש ייטען כי שליחת היד של המבקש בנכסיה של החברה וניכוס נכסיה לטובתו של המשיב, לרבות החנות והמחסן בכפר סבא, על תכולתה, ועל הגישה הממוחשבת על המלאי ותקבולי החנות, מהווה שליחת יד בנכסי החברה ומניעה שלא כדין מהחברה והמבקש להחזיק בהם מייד, כאמור בסעיף 49 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

67. חמור מכך, המשיב שולח יד בכספה של החברה ונמנע מלהפקיד את תקבולי חנות החברה בכפר סבא בחשבונה של החברה.

68. המבקש יוסיף וייטען כי כאמור בסעיף 50 לפקודה, חובת ההוכחה על המשיב שהמניעה הייתה כדין.

69. אשר כל כן יתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 51 לפקודה ולהורות על השבת הכספים והנכסים המעוכבים לידיה ושליטתה של החברה.

70. המבקש ייטען כי המשיב מעביר שלא כדין לשימושו נכסים וכספים שהזכות להחזיקם היא של החברה והמבקש. המשיב שולל מהם את זכותם לעשות שימוש בכספה ובנכסיה של החברה בכפר סבא בבריונות שאין כדוגמתה.

71. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו ע"פ סעיף 55 לפקודה ולצוות על החזרת הגזלה לחברה ולמבקש.

התנהלותו הבריונית של המשיב מהווה קיפוח ע"פ סעיף 191(א) לחוק החברות:

72. סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") הקובע כדלהלן:

"התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

בספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א) מגדירה אימתי המדובר בקיפוח:

"קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות..."

ובהמשך הדברים:

"בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח". (שם, בעמ' 303),

73. יוזכר גם סעיף 192(ב) לחוק החברות הקובע, כי: "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים".

74. המבקש ייטען כי מצב העניינים בחברה כפי שהוא כיום, לפיו עושה המשיב בנכסיה של החברה ככל העולה על רוחו, אינו יכול להימשך. דומה שהמושגים "קיפוח" או "עושק", מהווים לשון המעטה בתיאור התנהלותו של המשיב כלפי החברה וכלפי המבקש. לא יכולה להיות מחלוקת כי החברה אינה יכולה להמשיך ולהתקיים בנסיבות לפיהן מתנהל המשיב בבריונות, ומתוך עושק החברה והמבקש.

75. המבקש ייטען כי פעולותיו ומחדליו של המשיב מול הבנק של החברה ומול ספקי החברה כמתואר לעיל גורמים נזק עצום לחברה וקיים חשש ממשי להתמוטטותה והפיכתה לחדלת פירעון.

76. בעניין נטל ההוכחה הנדרש בנסיבות של עושק המיעוט לפי סעיף 191 לחוק נאמר:

"הנטל המוטל על בעלי המניות הטוענים לקיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. הובאה הוכחה כזו, יעבור הנטל לכתפי הרוב, להצביע שפעל כראוי וכי פעולתו אינה מהווה קיפוח המיעוט." (ע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתבג) בע"מ, פד"י נ(1) 238, 249).

77. המבקש ייטען כי התנהלותו של המשיב, לרבות משיכותיו החד צדדיות בעבר ופעולותיו החד צדדיות והבריוניות בהווה מהווים ראיה לכך שפעולותיו לא היו מכוונות לטובתה של החברה אלא לטובתו שלו. אשר על כן יטען המבקש כי במסגרת תביעתו דנן מאפשר לו סעיף 191 לחוק החברות לדרוש את השבת הסכומים שהמשיב שלח בהם יד ואת השבת הסכומים שנמשכו ביתר ע"י המשיב, אשר מסרב להשיבם, (ראה ספרו של א' חביב-סגל, "דיני חברות" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"א (לשכת עורכי הדין - ועד מחוז תל-אביב, א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ב (2, 11-12).

78. המבקש ייטען כי הטוען לקיפוח אינו חייב להוכיח כי הפעולה נעשתה בידיעה שזכויותיו נפגעות או תוך מודעות לכך שהדברים נעשו בחוסר תום לב, אלא הבדיקה הינה אובייקטיבית, האם אדם סביר היה מסיק בנסיבות שאכן נהגו כאן בדרך מקפחת. אין ספק כי בנסיבות העניין דנן, חוסר תום הלב של המשיב זועק מתוך פעולותיו.

79. המבקש ייטען כי משנקבע כי המדובר בקיפוח יש שיקול דעת נרחב לבית המשפט להתאים את הסעדים ההולמים לכל מקרה (ע.א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ, פד"י נ (1) 238]. המבקש ייטען כי "מרחב התמרון" ושיקול הדעת הניתן לבית המשפט בכגון דא, הוא רחב למדי, שאין רשימה סגורה של עילות התערבות וסוגי סעדים שניתן להעניק, וכאשר ראוי וצודק לעשות כן, עומדים לרשות ביהמ"ש כלים מגוונים לעשות בהם שימוש, הן מתחום דין החברות הספציפי, והן מתוך החלת ויישום דינים כלליים של חובות אמון, תום לב, איסור ניגוד אינטרסים, וכיוצא באלה.

80. בענייננו ייטען המבקש כי המדובר בנסיבות קיצוניות של מעשי בריונות, הפרת חובת אמונים וקיפוח. יוזכר כי בין השאר המדובר בשליחת יד בכספה ובנכסיה של החברה וניכוס חלק ניכר מנכסים אלו לטובתו של המשיב.

81. כמו כן המדובר בביצוע פעולות אשר פגעו ופוגעות פגיעה חמורה בחברה ובשמה הטוב. במצב עניינים כמו זה אשר תואר לעיל אין כל ספק כי החברה תהפוך תוך זמן קצר לחדלת פירעון וזכויותיו של המבקש בהם ממילא ייפגעו ללא תקנה.

82. זאת ועוד, המשיכות העודפות של המשיב מהחברה כאמור לעיל מבלי להשיבן מדללות את הון החברה ומקפחות את זכויותיו של המבקש בחברה.

הפרת חובת האמונים:

83. סעיף 192 לחוק החברות קובע:

"(א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין היתר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בעניינים הבאים:

(1) שינוי התקנון;
(2) הגדלת הון המניות הרשום;
(3) מיזוג;
(4) אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 525 ו-268 עד 275.

(ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.

(ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים."

84. סעיף 254 לחוק קובע:

"(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה -

(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים;

(2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;

(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;

(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר."

המבקש ייטען כי סעיפים אלו מטילים חובות על בעלי מניות ונושאי משרה לנהוג בהגינות ובתום לב לטובת החברה, ובכלל זה לטובת בעלי המניות האחרים בחברה (ראה לעניין זה: ד"ר י' בהט, חברות - החוק החדש והדין (מהדורה חמישית, התשס"ג - 2003), 787-798).

85. המבקש ייטען כי הקמתה של החברה ואף חזרתו אל ניהולה התבססו על יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים, אשר היוו את הבסיס להקמתה של החברה, מתוך ציפייה לשיתוף פעולה כנה, מלא, אמיתי וחברי ביניהם.

86. סעיף 254 לחוק קובע את חובת האמונים של נושא משרה בחברה, ובכלל זה דירקטור, לחברה, ואת חובתו לנהוג בתום לב ולפעול לטובתה:

"נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה
(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים...".

על טיבה של חובת אמונים זו נכתב בהרחבה בע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289 (2003):

"חובת האמונים משמעותה כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה ולא אינטרס אישי. על הדירקטור לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו ... ביסוד חובה זו עומד כוחו של הדירקטור, אשר חברותו בדירקטוריון מעניקה לו שליטה על רכושו של אחר (החברה). קיים חשש - המבוסס על ניסיון החיים - כי הכוח ינוצל לרעה ... כדי למנוע ניצול לרעה זה הוכרה חובת האמונים, שמטרתה להגן על החברה. חובת אמונים זו גבוהה היא מחובת תום-הלב (האובייקטיבית) המוטלת על כל אדם בישראל בבצעו פעולות משפטיות (סעיפים 12, 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)). חובת תום-הלב (האובייקטיבית) קובעת רמת התנהגות בין שני צדדים, אשר כל אחד מהם דואג לאינטרס העצמי שלו. מטרת החובה להביא לידי כך שבהגנה על האינטרס האישי יפעלו הצדדים בהגינות. לעומת זאת חובת האמונים קובעת רמת התנהגות בין דירקטור לחברה, כאשר הדירקטור צריך להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו. חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה... אכן, אם מטרתו של עקרון תום-הלב הינה למנוע "אדם לאדם - זאב" ולהבטיח "אדם לאדם - אדם", הרי מטרתה של חובת האמונים להבטיח "אדם לאדם - מלאך" (עמודים 332-333; ההדגשות אינן במקור; ראו גם ע"א 817/79 קוסוי נ' י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253, 278 (1984)).

87. המבקש ייטען כי הלכה היא שכוחו של בעל מניות, מן הראוי שיופעל בתום לב לטובת החברה, בדרך המותווית בדיני החברות, תוך הימנעות מכל חריגה מן הסמכות. כך לדוגמא, בע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' כרמלה רוטנברג, לו (3) 309, נפסק, כי עושק המיעוט משמעותו בראש ובראשונה תרמית כלפי המיעוט או בפגיעה חמורה בזכויות. פגיעה שיכול שתלבש צורת השתלטות על הרכוש של החברה תוך דחיקת רגלי המיעוט.

88. מנסיבות העניין לומר שהמשיב פעל שלא מתוך ראיית טובת החברה הנה בהחלט לשון המעטה. המדובר בהתעלמות מוחלטת ובוטה מכל אינטרס של החברה ומתוך דאגה לאינטרסים שלו בלבד. המשיב הפר את חובת האמונים שעה שפגע בציפיותיו הלגיטימיות של המבקש לנהל את עסקיהם בשיתוף פעולה, בהדדיות ויחסי אמון. בהמשך, וכאמור הפר את חובת האמונים כלפי החברה כאשר ניכס לעצמו חלקים ממנה, שולח יד בכספה, מפטר את עובדי החברה ללא הליך תקין ומבלי להתייעץ אף עם המבקש, מערער את אמינותה של החברה מול הבנק והספקים ומנסה לרוקן את קופתה של החברה באמצעות משיכת משכורות כפולות מאלו שהיו עד כה.
89. אשר על כן ייטען המבקש כי בנסיבות העניין פועל המשיב שלא מתוך ראיית טובת החברה אלא מתוך מניעים פרטיים משלו בלבד. המשיב הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברה ופגע בציפיותיו הלגיטימיות של המבקש, כבעל מניות בחברה.

90. בע"א 741/01, מאיר קוט נ' עזבון ישעיהו איתן ז"ל ו-3 אח' (פורסם בנבו), נפסק ע"י בית המשפט העליון, כי:

"בנסיבות מסוימות, בעל שליטה עשוי לחוב חובת אימון גם כלפי בעל מניות אינדיבידואלי מקום שנוצרת מערכת יחסים מיוחדת המקימה חובה כזו, בין על בסיס הסכמי, בין על רקע יחסי שליחות, בין על רקע נסיבות אחרות מהן עולה, כי בהתנהגותם נטלו אחריות כאמור, או מקום ששורת הצדק ועקרונות תום לב כלליים מחייבים כי תקום אחריות כזו". באופן דומה, קובע המלומד פנינגטון, כי למרות שחובת אמונים אמורה לפעול לטובת החברה, בנסיבות מסויימות היא פועלת אף לטובת בעלי מניות בחברה, באומרו:
"There may be certain situations where directors do owe a fiduciary duty and a duty to exercise reasonable skill and care in advising members in connection with a transaction or situation which involves the company or its business undertaking and also the individual holdings of its members. The clearest example of this is where a takeover bid is made for the company, and its directors advise its shareholders to accept or reject the bid". (Pennington, Company Law, 7th ed, 813).

הפרת חובת הזהירות

91. כאמור לעיל, המשיב גרם וממשיך לגרום לחברה נזק בל ישוער שעה שהוא שולח ידה בכספה ולא מאפשר תשלום לספקים, מפטר עובדים מיומנים, מערער את אמון הספקים והבנק ביכולת הפירעון של החברה וגורם נזק לשמה הטוב. כמו כן, ניסיונותיו למשוך משכורת כפולה מהחברה ואי האכפתיות לגורלה גורמים גם הם נזק גדול לחברה וליכולת הפירעון שלה.

92. המסגרת הרלוונטית ענייננו הנה הוראת סעיף 252 לחוק החברות:

"(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר".

הוראת סעיפים 35 לפקודת הנזיקין:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה",

וכן הוראת סעיף 36 לפקודה הקובעת:

"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".

93. פרופ' י. גרוס בספרו, קובע, כי אמת המידה לבחינת פעולתו של נושא משרה נמדדת בהתאם לסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין והיא אמת מידה אובייקטיבית, של "נושא משרה סביר" (פרופ' י. גרוס, חוק החברות החדש (הוצאת תאגידים בע"מ, מהדורה רביעית 11.07), בעמ' 416). ביטוי לעמדה זו ניתן למצוא גם בדבריו של כב' השופט א. ברק, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), בע"א 910/94, זוסמן נ' כונס הנכסים הרשמי, כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נ"ז(4), בעמ' 289, באומרו:

"המבחן הקובע הוא מבחנו של הדירקטור הסביר. על כל דירקטור לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין".

94. המבקש ייטען כי פקודת הנזיקין מטילה על המשיב חובות זהירות כלפי החברה וכלפיו. מהדברים אשר פורטו לעיל עולה כי המשיב נהג שלא בדרך שאדם סביר ונבון היה נוהג באותן נסיבות ולא השתמש במידת המיומנות ובמידת הזהירות שאדם סביר, נבון וכשיר, היה צריך להשתמש כבעל מניות וכמנהל החברה. המבקש יוסיף וייטען כי בעל מניות בחברת מעטים חייב זהירות כפולה ומכופלת כלפי בעל המניות האחר, אשר מצפה לניהול משותף והוגן של החברה.

95. המבקש ייטען כי אמנם, חובת הזהירות עניינה בחובתו של נושא משרה כלפי החברה ואולם סעיף 252(ב) קובע במפורש, כי אין בכל לשלול חובת זהירות כלפי אדם אחר, ובכללם בעלי המניות האחרים. למעשה, כך ייטען המבקש, פגיעה בחברה והפרת חובת הזהירות כלפיה ממילא כמוה כפגיעה בבעלי המניות האחרים. בע"א 9014/03, אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר ואח', תק-על 2006(4), 4012 ,עמ' 4017, נפסק כי הכלל הוא שחובת זהירות הנה חובת זהירות של נושא משרה כלפי החברה ואולם, ממשיך בית המשפט באומרו, כי:

"לכלל הנ"ל חריגים מכמה סוגים, וביניהם, נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית של בעל מניות בתור שכזה או נזק שנגרם לבעל מניות או לקבוצת בעלי מניות השונה מהנזק שנגרם לבעלי מניות אחרים, או נזק שנגרם עקב קיפוח המיעוט. ניתן להעלות על הדעת מצבים חריגים, בהם האמצעים הקיימים לפיקוח ולבקרה על יוצרי סיכונים כלפי חברות אינם מעוררים הרתעה מספקת, או לא יוצרים את התמריץ הראוי להגשת תביעה נגזרת, במידה כזו שראוי יהיה להטיל אחריות אישית כלפי בעל המניות".

96. מהנסיבות אשר תוארו לעיל עולה כי המשיב ניסה ומנסה לעשות כל שבידיו על מנת להפעיל לחץ על המבקש להיכנע לדרישותיו ללא תנאי. בפעולותיו מתעלם המשיב לחלוטין מחובות הזהירות שלו כלפי החברה. המבקש ייטען כי פעולותיו של המשיב מהוות הפרה של חובת הזהירות שלו כלפי החברה וכלפיו בניגוד לאמור בחוק החברות, ו/או בפקודת הנזיקין ו/או בחוק החוזים ומכללא גם מהווה הפרת חובה חקוקה.

מאזן הנוחות נוטה לצידו של המבקש:

92. המבקש יטען כי גם מאזן הנוחות שבין הצדדים כאמור בתקנה (362)(ב)(1) לתקנות נוטה לטובתו. ראשית ייאמר כי אירוני כמעה לדון במאזן הנוחות של המשיב אשר ללא ספק פועל מתוך התעלמות מכל דין ומכל דיין ואשר פועל ללא עכבות על מנת לנכס לעצמו חלקים ניכרים מנכסיה של החברה. כל זאת תוך שליחת יד בכספה של החברה ופגיעה אנושה בשמה הטוב של החברה ותוך כדי פיטורי עובדים מיומנים וסירוב שרירותי לחתום על שיקים לטובת ספקיה של החברה.

93. במאזן הנוחות בין הצדדים אין כל ספק כי נוכח פעולותיו האמורות של המשיב מתן הצווים המבוקשים יימנע את ריקון החברה מתוכן והפיכתה לחדלת פירעון. כמו כן ברור כי מתן הצווים, אשר נועדו בחלקם הגדול לטובתה של החברה, לא ייפגע במשיב באשר 50% ממניותיה של החברה ממילא שייכים לו.

94. אין מתן הצווים יגרום בנסיבות הקיימות להתמוטטות החברה ולסיכול כל סעד לטובתו של המבקש לטובת הסרת הקיפוח. אי מתן הצווים יהפוך כל פסק דין שיינתן ע"י בית המשפט לטובת המבקש, לאות מתה.

95. המבקש יוסיף וייטען כי הנזק שנגרם לחברה ולו כתוצאה ממחדליו ופעולותיו ההרסניות של המשיב גם הוא מטה את כף מאזן הנוחות לצידו.

ניהול החברה עד להכרעה בהמרצת הפתיחה שהגיש המבקש:

96. המבקש ייטען כי עד למשבר בין הצדדים ניהל הוא את כספה של החברה, הן מול הבנקים והן מול הספקים. המבקש פעל ועדיין פועל בנאמנות ומתוך דאגה לטובת החברה ולשמה הטוב בבנק, אצל הספקים ואצל לקוחות החברה.

97. אשר על כן ייטען המבקש כי יש לאפשר לו להמשיך ולנהל את החברה, בעצמו ובפיקוח בית המשפט הנכבד, עד להכרעת בית המשפט בהמרצת הפתיחה שהוגשה במקביל לבקשה זו.

מינוי כונס נכסים לחברה כסעד בעילה של קיפוח המיעוט:

98. לחילופין, ובאם יחליט בית המשפט שאין ליתן למבקש להמשיך ולנהל את החברה יתבקש בית המשפט הנכבד למנות את ב"כ המבקש לכונס נכסים זמני או מנהל מיוחד של החברה. המבקש ייטען כי בנסיבות אשר נוצרו אין מנוס ממינוי כונס נכסים או לחילופין, מנהל מיוחד לחברה. המבקש יוסיף וייטען כי בנסיבות אשר נוצרו, מינוי כונס נכסים זמני לחברה הינו הסעד היחידי שיוציא את החברה מהמבוי הסתום וימנע את שיתוקה, עד להכרעה בתביעה שהגיש המבקש במקביל לבקשה זו.

99. המבקש ייטען כי במקרים כגון המקרה דנן קובעת ההלכה כי ניתן למנות כונס נכסים, בכל מקרה שהדבר "צודק ונוח" כלשון תקנות 387ב' ו- 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשנ"ד – 1984 כאמור בספרו של המלומד, א. גורן, סוגיות דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 473 וכן האזכור שם, ע"א 1694/92 חברת אול שירותים נ' מושיץ, פד"י מט' (ב), 397):

"ניתן לעתור למנות כונס נכסים זמני לחברה, כאשר הבקשה מוגשת מטעם בעל מניות בחברה במסגרת סכסוך בין בעלי המניות על אופן ניהול החברה. מסירת ניהול ענייני החברה באופן זמני לכונס-נכסים- ובמיוחד בחברה קטנה שאין בה הפרדה ממשית בין הבעלות בחברה (המצויה בידי בעלי המניות) לשליטה בה (המצויה בידי מועצת המנהלים) – מונעת את שיתוקה של החברה עקב המבני הסתום, בו היא נמצאת, ועקב חילוקי הדעות בין בעלי מניותיה. בכך יוצאים כולם נשכרים הן החברה והן בעלי מניותיה".

100. יצוין כי הגם שמינוי כונס נכסים זמני הינו סעד קיצוני, אין כל מנוס מלעשות כן באשר ברור כי נוכח המשבר ביחסי האמון בין הצדדים, כל סעד "קונבנציונאלי" אחר אינו יעיל דיו.

101. המבקש ייטען כי מינוי כונס נכסים ומנהל, יכול להתקבל בעניין דנן גם מכוח סעיף 191א' לחוק החברות. סעיף 191 לחוק מעניק קשת רחבה של סעדים שיכול להעניק בית המשפט ל- "מקופח". נוסח החוק מעניק חופש לבית המשפט ליתן כל סעד, ככל שייראה בעיניו, לסילוק הקיפוח. לרבות הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד ולרבות מינוי אדם להנהלת החברה. כאמור ב ע"א 226/85 שאשא נ' בנק אדנים, פד"י מב' (1), 14:

"הסעיף מעניק לביהמ"ש כוח להתערב אורח חסר תקדים בניהול ענייני החברה בנותנו לו סמכויות ליתן כל זה שיראה בעיניו בדבר נוהל עסקי החברה או בדבר רכישת מניותיו של המבקש על ידי אחרים או על ידי החברה". (ראה גם מ. קשת, פרוש לחוק החברות, 486).

102. מצ"ב תצהירו של המבקש התומך בבקשה זו.

103. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו מניעה כנגד המשיב כאמור ברישא לבקשה. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיב בהוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_________________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקשת

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד