calluss 64

  • משפט מסחרי מחוץ לקופסה

  • 1

משרדנו בתקשורת

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 2 (פרומו לכתבה)

פרומו לכתבה שתשודר בקרוב על אחת התיקים המורכבים בהם מטפל משרדנו במסגרת התמחותו בדיני חוזים.

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 10

אחד התיקים המעניינים שהיו לנו במשרד כמשרד המתמחה בדיני חוזים. מרשתנו נפלה קורבן לתרגיל עוקץ שכמעט גרם לה לאבד את ביתה בתל אביב, למלווה בריבית שזייף מסמכים וכבר הספיק לרשום הערת אזהרה על הבית. כמובן שמייד עצרנו את העסקה באמצעות צו מניעה. בדיעבד, ובשיתוף פעולה עם ערוץ 10 התברר שמרשתנו לא הייתה הקורבן היחידי. הכתבה, שבה מרואיין בין השאר עו"ד בר אל ירון, מספרת את סיפורם.

בר אל ירון, משרד עורכי דין

משרד עו"ד מסחרי מחוץ לקופסה

התמחותו של המשרד הוא בתחום המסחרי אזרחי. למשרדנו ניסיון ייחודי ורב שנים כמשרד עו"ד העוסק בעריכת חוזים וליטיגציה בסוגיות מגוונות הנוגעות לדיני חוזים, ליווי חברות ובעלי מניות בתחום דיני חברות, ייצוג זוכים וחייבים בהליכי הוצאה לפועל , ליווי בהליכי פשיטת רגל עד למתן הפטר וכמשרד עו"ד המתמחה בעריכת חוזים וליטיגציה בתחום דיני המקרקעין. כמו כן, משרדנו הוא נציגה הבלעדי של חברת הגבייה העולמית GCS והינו משרד עורכי הדין היחיד בישראל המייצג בהרשאתה חברות ופרטים מהארץ ומרחבי העולם בהליכי גביית חובות בינלאומיים.

אתם מוזמנים לעיין בפסקי הדין שקיבל משרדנו עבור לקוחותיו בדף משרדנו בבתי המשפט. על המחשבה המקצועית, והתפיסה האחרת של עולם המשפט בתחומי התמחותו תוכלו ללמוד בדף מאמרים משפטיים באתר ו/או בדף כתבי טענות משפטיים שם תוכלו לעיין בכתבי טענות וכיו"ב מסמכים שהגשנו עבור לקוחותינו שהינם מצד אחד לקוחות פרטיים מן הישוב בישראל, ומצד שני חברות ענק בינלאומיות, לרבות חברת (Google (Ireland וחברת Savox ענקית הטכנולוגיה מפינלנד.

אודות משרד עורך דין בר אל ירון

מקצועיות חסרת פשרות, ליווי אישי ומסור

מזה 14 שנים משרדנו הינו משרד עו"ד מוביל שבמסגרת פעולותו מייצג לקוחות פרטיים וחברות המתמודדים עם תיקים מגוונים בתחום המשפט המסחרי אזרחי. במהלך השנים למדנו שוב ושוב שהמפתח להצלחה היא עורך דין שמבין לא רק את בית המשפט, אלא לא פחות את הלקוח ו/או העסק שהוא מייצג. משמעות הדברים מבחינתנו היא מתן חשיבות עליונה לליווי אישי מתחילת ההליך לעד סופו. אנו מאמינים כי הפתרונות היצירתיים ביותר באים מתוך שיתוף פעולה והבנה מעמיקה של עורך הדין המייצג את הלקוח וצרכיו - זהו סוד הצלחותינו בבית המשפט ומחוצה לו.

yaron46

עו"ד בר אל ירון

יליד 1971, ישראל, סיים בהצלחה ייתרה תואר ראשון במשפטים והוסמך כחבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2004. במהלך שנת 2007 התקבל כנציגה בישראל של חברת GCS המייצגת גופים בינלאומיים ברחבי העולם. עו"ד בר אל ירון מתמחה בליטיגציה מסחרית בכלל ובדיני החוזים בפרט, ייצג ומייצג אין ספור חברות בינלאומיות, בעיקר בסכסוכים עסקיים מול חברות ישראליות לצד לקוחות פרטיים מן השורה שמתמודדים עם חברות מסחריות ובנקים. מאמריו המשפטיים התפרסמו ומתפרסמים באתרים משפטיים מובילים כגון האתר המשפטי המקצועי "פסק דין" ולא פעם הוזכרו תיקים בהם היה מעורב במגזין גלובס ובכלי תקשורת אחרים. עו"ד בר אל מתנדב פעיל לייצוג מעוטי יכולת במסגרת עמותת לתת, בין אם מול גופים ציבוריים וחברות ובין אם בבית המשפט. במהלך השנים הקפיד ומקפיד עו"ד בר אל לשמור לא רק על מצויינות משפטית אלא גם ובעיקר על יחס אישי מסור לכל לקוח ולקוח, שילוב זה התברר במהלך השנים כשילוב מנצח.

ייצוג וליטיגציה בתחומי המשפט המסחרי אזרחי

 התמחות יחודית בתחומי המשפט המסחרי אזרחי, 12 שנים של ייצוג וליטיגציה בכל ערכאות בתי המשפט והבנה עמוקה של המציאות העסקית שברקע של כל תיק ותיק שמועבר לטיפולינו. להלן תחומי ההתמחות של משרדנו:

עורך דין חוזים 9

דיני חוזים

התמחות וניסיון מגוון וייחודי בדיני חוזים לרבות עריכת חוזים וליטיגציה באכיפה / ביטול חוזים. 

קרא עוד בדף עורך דין חוזים

עורך דין חברות 9

דיני חברות

הקמה, ליווי שוטף וייעוץ לחברות. ליטיגציה וייצוג חברות, בעלי מניות המיעוט ו/או הרוב בחברה.

קרא עוד בדף עורך דין חברות

עורך דין הוצאה לפועל 9

דיני הוצאה לפועל

ייצוג חייבים וזוכים בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, ערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל.

קרא עוד בדף עורך דין הוצאה לפועל

עורך דין פשיטת רגל 9

דיני פשיטת רגל

ייצוג בהליכי פשיטת רגל, משלב בדיקת התיק, דרך ייצוג בהליכי הפשט"ר ועד לצו ההפטר הסופי מחובות.

קרא עוד בדף עורך דין פשיטת רגל

עורך דין מקרקעין 9

דיני מקרקעין

עריכת חוזי מקרקעין מגוונים וליטיגציה בסוגיות הנוגעות לדיני מקרקעין בבכל הערכאות המשפטיות הדנות בדיני מקרקעין.

קרא עוד בדף עורך דין מקרקעין

עורך דין עובדים זרים

דיני עובדים זרים

ייעוץ למעסיקי עובדים זרים, הגנה וליטיגציה מול קנסות המוטלים על מעסיקים והגנה בפני כתב אישום על העסקת עובדים זרים.

קרא עוד בדף עורך דין עובדים זרים

המאמרים האחרונים שפרסמנו

  • צוואה, כל מה שחשוב (מאד) לדעת +

    במאמר זה נביא בפניכם את כל שראוי לדעת לפני שניגשים לעריכת צוואה. נעשה כמיטב יכולתנו להביא בפניכם את ניסיון משרדנו כמשרד עורכי דין לצוואות. את הדברים נבסס על הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") המסדיר את ענייני הירושה והצוואה קרא עוד...
  • פרשנות חוזה +

    פרשנותו של חוזה הייתה, עודנה וכנראה גם תהיה אחת הסוגיות המרכזיות שידונו בהם בתי המשפט בכל הערכאות. בשנים האחרונות חלו תמורות בדרך בה מפרש בית המשפט חוזים ובמאמר ראינו לנכון כמשרד עו"ד חוזים להבהיר את ההלכות האחרונות בפרשנותם של חוזים. כבר קרא עוד...
  • ביטול מתנה במקרקעין +

    מאמר זה יעסוק בהסכם מתנה וליתר דיוק, בביטול הסכם מתנה במקרקעין, סוגיה בה משרדנו כמשרד עורכי דין לחוזים עוסק בה לא מעט. מניסיוננו, מאחר ובד"כ מתנה במקרקעין ניתנת לבן משפחה, כאשר מבקש מעניק המתנה או יורשיו לבטלה מעורבים בעניין אמוציות קרא עוד...
  • תביעה לפינוי מושכר +

    מאמר זה ידון בסוגייה מוכרת, שאנו כמשרד עו"ד העוסק בחוזים נתקלים בה לא מעט, המדובר בפינוי מושכר משוכריו לאחר שאלו הפרו את הסכם השכירות. בעיקר נשים את הדגש על הוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר" קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

חדשות המשרד

  • כתב תביעה - ביטול חוזה החזר חוב +

    מרשינו חתם על חוזה החזר חוב ע"ס כ- 1,500,000 ש"ח. בנוסף העביר כביטחון להחזר החוב את שיק שלו ושל רעייתו ואף התחיל לשלם את התשלומים בהסכם מידי חודש בחודשו. בדיעבד התברר כי חתימתו על ההסכם בטעות והטעיה יסודה וכי יש קרא עוד...
  • בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לצו מניעה זמני +

     במקביל להגשת תביעה לביטול חוזה שהוגשה על ידי משרדנו בשם מרשינו, הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני המורה לצד שכנגד להימנע מלהגיש לפרעון שיק בטחון ע"ס 1.5 מליון ש"ח שניתן על ידו כבטחון לביצוע החוזה. בית משפט השלום דחה את קרא עוד...
  • פסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה בקשה למתן צו מניעה זמני +

    במסגרת ייצוג מרשינו כמשרד עו"ד חוזים הוגש על ידינו ערעור (בר"ע) על החלטת בית משפט שלום שדחה את בקשת מרשינו למתן צו מניעה זמני לפרעון שיק ע"ס 1.5 מליון ש"ח עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידינו לביטול חוזה. בית המשפט קרא עוד...
  • כתב תביעה לפינוי מושכר +

    המדובר בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר, ובהתאם לפרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי. משכיר אשר ניצל נזילת מים שארעה במושכר על מנת לתרץ את מחדליו באי תשלום דמי שכירות ואי קיום תנאי הסכם השכירות. תביעה זו הוגשה במקביל לתביעה קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

ערעור על החלטת רשם בטענת פרעתי

5 1 1 1 1 1 (7 Votes)

המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב בשנת 1993 ע"פ פסק דין שניתן ביום 29/04/1992. מסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ביום 18/05/10. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את כל הטענות העובדתיות של מרשינו, קיבלה חלקית את בקשתו בטענת פרעתי וביטלה את כל הריביות בתיק ההוצאה לפועל. ואולם, לדעת מרשנו והמשרד היה על הרשמת לסגור את תיק ההוצאה לפועל לחלוטין, ולפיכך הוגש הערעור לבית משפט השלום.


כתב ערעור - בבקשה בטענת פרעתי

 

המערער, באמצעות ב"כ, מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד את ערעורו על החלטת ראש ההוצאה לפועל הנכבדה (כב' הרשמת נעמה פרס) בתל אביב בתיק הוצל"פ 01-69604-93-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

מצ"ב העתק ההחלטה נשוא הערעור מיום 06/11/12 כנספח א'
מצ"ב העתק סיכומי המערער כנספח ב'
מצ"ב העתק סיכומי המשיבה כנספח ג'
מצ"ב פרוטוקול חקירתו הנגדית של החייב כנספח ד'
מצ"ב פרוטוקול חקירתו הנגדית של מנהל המשיבה כנספח ה'

מבוא:

1. ערעור זה סובב רובו ככולו על מסקנתו המשפטית של ראש ההוצאה לפועל הנכבדה באשר, וכפי שיפורט להלן, רוב רובן של טענותיו העובדתיות של המבקש התקבלו. עיקרו, כאמור בהחלטה, הוא הנפקות המשפטית בהשתהות הזוכה במשך 17 שנים בתיק הוצל"פ ללא מסירת אזהרה ויותר מ- 18 שנים ממועד מתן פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל דנן.

2. ואלו העובדות עליהן אין מחלוקת ו/או נקבעו על ידי ראש ההוצל"פ הנכבדה:

א. אין מחלוקת כי פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל דנן ניתן ביום 29/04/1992.

ב. אין מחלוקת כי שנה וחצי לאחר מכן, ביום 05/08/1993 נפתח תיק ההוצאה לפועל, על פי פסק הדין הנ"ל.

ג. אין מחלוקת כי האזהרה נמסרה לחייב ביום 18/05/10, היינו 17 שנים פחות 3 חודשים לאחר פתיחת התיק.

ד. ראש ההוצאה לפועל קבעה חד משמעית כי המשיבה לא עשתה דבר במשך 17 שנות קיומו של התיק על מנת למסור את האזהרה. בכך דנה כב' ראש ההוצאה לפועל באריכות (ראה עמ' 7 שורה 19 עד הסיפא לעמ' 9 להחלטה).

ה. אין מחלוקת כי המשיבה הוכיחה לרשויות כי החוב אבוד וכי זה שנים רבות החוב אינו מצוי בספריה (ראה עמ' 11 שורה 20 להחלטה).

ו. אין מחלוקת כי חידוש ההליכים כנגד החייב נעשה ללא החלטה מסודרת של המשיבה (חברה בע"מ), ראה פרק "עוללות" מעמ' 13 להחלטה. ואולם ראש ההוצאה לפועל הנכבד הרשתה למשיבה לאשר פעולה זו בדיעבד, וכך היא פעלה בסופו של יום.

ז. אין מחלוקת כי כתובת החייב לאורך כל השנים הייתה ונשארה הכתובת בפסק הדין, אותה כתובת בה נמסרה לבסוף האזהרה בשנת 2010 (עמ' 8 שורה 1 – 5 להחלטה).

ח. נקבע כי מנהל המשיבה בעצמו העיד כי הזוכה לא פעלה בכוונה (להבדיל מרשלנות) לאתר את החייב באשר הוא לא רצה להוציא "כסף טוב על כסף רע". (עמ' 8 שורה 6 – 8 להחלטה).

(במאמר מוסגר ייאמר כי אותו "כסף טוב" מסתכם בסך של פחות מ- 68 ₪ עבור מסירה אישית, באמצעות שליח, לביתו של המערער בכתובת הרשומה על פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל דנן.)

ט. נקבע כי מיד לאחר קריסת "ארדר", החברה שהייתה בבעלותו ובבעלות החייב השני ובסמוך למתן פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל דנן בתיק, הגיעו השניים להסדרי פשרה עם נושיהם (הוצגו 3 הסכמי פשרה עובר למתן פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ דנן ו- 3 הסכמים לאחריו) והתנהלות זו אינה תומכת בטענות המשיבה כי היה קושי באיתורו ו/או כי המדובר בחייב המתחמק מנושיו (עמ' 9 שורה 33 – 35 להחלטה).

י. נקבע כי הזוכה לא פעלה באופן סביר לנקיטת פעולות מימוש בתיק ההוצאה לפועל (עמ' 10 שורה 26 להחלטה).

במאמר מוסגר ייטען המערער כי הביטוי "באופן סביר" מיטיב מאד עם המשיבה באשר תיק ההוצאה לפועל אינו מותיר מקום לספק כי המשיבה לא פעלה בתיק כלל וכלל לרבות אי מסירת האזהרה למערער אך למעט 2 בקשות מנהלתיות/טכניות בשנים 1996, 1997 להחזרת התיק למצבת התיקים הפעילים (כאמור להלן, ככל הנראה נוכח התנאי של רשויות המס להוכיח שפעילות הגבייה בתיק הוצל"פ פעיל לא הניבה תוצאות על מנת לקבל החזרי מס).

טענות המערער:

טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה כאשר נמנעה מלקבוע שיהוי לחובת המשיבה:

3. בעא 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים (2003) , נז (5) 433 (פורסם בנבו) נפרסה בתמצית ההלכה לעניין שיהוי:

"שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. קיים תנאי חלופי נוסף שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום-לבו של התובע"

4. המערער ייטען כי דומה שראש ההוצאה לפועל הנכבדה הסכימה לחלוטין עם רוב רובם של טענותיו העובדתיות של המערער כמפורט לעיל, לרבות העובדה ש- "מצבו של המערער הורע עקב השתהות הזוכה בנקיטת הליכי גביה נגדו בתיק ההוצל"פ" (ההדגשה במקור – ראה עמ' 7 שורה 14 להחלטה) אך למרות זאת, ובכל הכבוד, נרתעה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה מללכת את אותו"EXTRA MILE" ולקבוע כי אכן, בנסיבות דנן השתהתה המשיבה במימוש זכויותיה, ולכן עתה, 18 שנים לאחר מתן פסק הדין, יש למנוע ממנה להמשיך בהליכים כנגד המערער.

טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה כאשר נמנעה מלקבוע כי בנסיבות המקרה זנחה המשיבה את זכותה להמשיך בהליכים כנגד המערער:

5. בראשית הדברים יטען המערער כי עצם השיהוי של 18 שנים מיום מתן פסק הדין ו- 17 שנים מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ללא כל פעולה, לרבות מסירת האזהרה מלמדים על זניחת זכויותיה של המשיבה כלפי המערער. במהלך חקירתו של מנהל המשיבה התברר כי טענותיה של המשיבה בדבר ניסיונות איתור, חקירות, ועל כך שהמערער ירד למחתרת הן שקריות.

בוודאי ששיהוי זה הופך את נטל הראיה ומטיל על המשיבה את החובה להוכיח כי לא זנחה את זכותה.

6. בתגובתה לבקשת המערער בטענת פרעתי בחרה המשיבה באסטרטגיה לפיה מצד אחד היא טוענת כי היא עשתה כל שביכולתה על מנת לאתר את המערער אך הדבר לא עלה בידה ומצד שני ניסתה להטיל רפש על המערער ולטעון כי המדובר בחייב ש- "ירד למחתרת". גישה זו של המשיבה הודגמה בתגובה שהגישה לבקשת המערער בטענת "פרעתי", תוך שמנהל המשיבה מצהיר כדלקמן:

בסעיף 6 לתצהיר: "החייבים 1 ו- 2 הותירו אחריהם חובות כבדים ונושים רבים ו"ירדו למחתרת" באופן שלא ניתן היה לאתרם"

בסעיף 7: "הזוכה השקיעה ממיטב כספיה ומשאביה ועשתה כל שלאל ידה על מנת לאתר החייבים אולם כל הניסיונות עלו בתוהו"

בסעיף 8: "במסגרת חקירות שביצעה הזוכה נודע לה, כי החייבים הסתבכו בחובות ומתחמקים מנושיהם בין השאר ע"י החלפת כתובת מגוריהם בתדירות גבוהה, ומגורים אצל בני משפחותיהם או אצל חברים המסייעים להם להסתתר מפני נושיהם...

מצ"ב העתק תגובת הזוכה לבקשת החייב בטענת "פרעתי" ולעיכוב הליכים כנספח ו'.

7. בטענות אלו דנה ראש ההוצאה לפועל הנכבד ודחתה אותם אחת לאחת (ראה עמ' 7 שורה 19 עד עמ' 9 שורה 39) ובכך נשמט הבסיס לטענתה של המשיבה בדבר אי זניחתה את זכויותיה להמשיך בהליכים כנגד המערער – הרי אין טענות אחרות בעניין זה.

8. זאת ועוד, אכן אין בהכרזת חוב כחוב אבוד כוויתור על החוב, ואולם זאת וכאמור בהחלטת ראש ההוצאה לפועל הנכבד, "כל עוד הזוכה עודנו פועל לשם גבייתו". ניתן ללמוד מהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל הנכבדה כי הכרזת החוב כחוב אבוד הייתה לפני שנים (המשיבה נמנעה מלציין בדיוק מתי) וברור שהכרזה זו נעשתה בסמוך להפסקת פעילותה היצרנית של המשיבה בשנת 1997 (ראה עמ' 3 שורה 3 – 6 להחלטה).

מאחר שהכרזת החוב כאבוד הייתה סמוך לשנת 1997 אין זה מפתיע שזה בדיוק מרחב הזמן בו בוצעה הפעולה האחרונה של המשיבה להחזרת התיק למצבת התיקים בלשכת ההוצאה לפועל – ככל הנראה על מנת לעמוד בהוראת מע"מ "חובות אבודים" – הוראת פרשנות מס' 1/2000 בה נדרשה החברה המשיבה להראות תיק הוצאה לפועל פעיל (ראה ציטוט ההוראה בסעיף 16 לסיכומי המערער).

טעתה ראש ההוצאה לפועל כאשר קבעה כי שינוי מצבו לרעה של המבקש נגרם רק נוכח תפיחת החוב לממדים אסטרונומיים (כלשונה):

9. אכן קבעה ראש ההוצאה לפועל מפורשות כי:

"מוכנה אני להניח לטובת החייב כי התמלא בנסיבות המקרה דנן התנאי השני לביסוס טענת שיהוי ולפיו, מצבו הורע עקב השתהות הזוכה בנקיטת הליכי גביה נגדו בתיק ההוצל"פ" (עמ' 7 שורה 14 להחלטה, ההדגשה במקור).

בשורות שלאחר האמירה הנ"ל נראה שקביעתה זו מיוחסת רק לטענת המערער כי חובו תפח לממדים אסטרונומיים (כלשונה).

10. ראשית ייטען המערער כי טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה שעה שלמרות שקבעה מפורשות כי התקיים התנאי לביסוס טענת שיהוי נמנעה מלממש מסקנה זו ולקבוע כי המשיבה אכן השתהתה במימוש זכויותיה כלפי המערער, על כל המשתמע מכך.

11. עוד ייטען המערער כי טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה שעה שנמנעה מלהתייחס ולתת משקל לנזקים האדירים הנוספים שנגרמו למערער כפי שפורט בסיכומיו של המערער ואשר מפאת חשיבות הדברים יובאו גם להלן:

הנזק השני : בתיק דנן נתבעים נוספים, האחד הוא מר שחם יחיאל, שותפו של המערער בחייבת השלישית בתיק - חברת ארדר, גלריית רהיטים בע"מ אשר סמוך למתן פסק הדין פורקה. המערער הוכיח באמצעות מסמכים (אותם קיבלה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה) כי במהלך התקופה שלאחר פירוקה של חברת ארדר פעלו יחד המבקש ומר שחם יחיאל לסלק את כל חובותיהם האישיים מול נושי החברה (המערער צירף 6 הסכמי פשרה עם הנושים)

למרבה הצער, וככל הידוע למבקש, במהלך 17 השנים שחלפו, התדרדר מצבו הנפשי והכלכלי של מר יחיאל שחם. הוא התמכר בשנים האחרונות לסמים, בילה בבית הכלא תקופה לא קצרה. אם לא די בכך, מצבו הכלכלי של המערער התדרדר גם הוא בשנים האחרונות שלאחר גירושיו והוא נאלץ לעבור לגור בבית אמו.

ברור כי לו הייתה פועלת המשיבה לגביית פסק הדין בתוך זמן סביר לאחר מתן פסק הדין, או לכל הפחות להבהיר למערער ושותפו כי היא עומדת על חובה, המערער לא היה עומד מול החוב לבד והיה בידיו לפעול בשיתוף פעולה עם מר יחיאל על מנת לנסות ולהגיע להסדר כלשהו שיסלק גם את החוב בתיק דנן, כפי שעשו עם כל נושיהם בסמוך לאחר פירוקה של חברת ארדר. אין ספק כי לו הייתה דואגת המשיבה לפעול תוך זמן סביר, או לכל הפחות הייתה דואגת למסור למערער והחייב השני בתיק את אזהרת ההוצאה לפועל הם היו ללא ספק מגיעים להסדר עמה, יחד, כפי שהגיעו עם כל נושיהם דאז.

הנזק השלישי: כאשר התמוטטה חברת ארדר והנושים התדפקו על דלתו של המערער, הייתה באמתחתו ובאמתחת שותפו (החייב השני בתיק דנן) נימוק כבד משקל כלפי נושיהם - עצם כמות הנושים וגובה החובות שרבצו על החברה, ועליהם אישית יכולים היו לדרדרם למצב של חדלות פירעון, על כל המשתמע מכך. בנסיבות אלו, וכפי שאכן עשו, הגיעו המבקש ושותפו להסדרי חוב נוחים בהם הם יכלו לעמוד. לנושים היה ברור כי למרות שהמערער ושותפו אינם רוצים לעשות זאת ויעשו כל דבר על מנת להימנע מכך תמיד פתוחה בפניהם האפשרות של חדלות פירעון. משום כך העדיפו הנושים להגיע להסדר עמם ולהימנע מלדחוק אותם, ולא להשאיר בידיהם ברירה, אלא להכריז על פשיטת רגל.

להזכיר, כאמור בחקירתו של המערער חובותיו אז עמדו ע"ס של כמיליון וחצי ₪ (נכון למועד עריכת הסדרי החוב עם שאר נושיה של החברה), ברור שאם סבור היה שהמשיבה לא מחלה על חובה הוא היה מגיע גם עמה להסדר, כפי שהגיע עם שאר נושיו.

הנזק הרביעי: 18 שנים הם תקופת זמן לא מעטה בחייו של אדם, במהלך השנים שלאחר נפילת החברה שלו בנה לו המערער חיים פשוטים וצנועים (ראה בקשתו לפטור מחובת הפקדת ערבון). הוא נמנע מלהיכנס להרפתקאות עסקיות נוספות, נמנע מלהיכנס לחובות מיותרים, וחי את חייו בשקט ובשלווה ביודעו שהכנסתו תספיק לקיים את עצמו ולשלם את מזונות בתו. כעת 18 שנה לאחר שסילק את חובותיו, וכרעם ביום בהיר, זועזע עולמו בדרישה לתשלום קרוב למיליון ₪.

אין זה צודק ואין זה ראוי לאפשר למשיבה, לאחר שלא עשתה דבר – אפילו להודיע למערער על עמידתה על חובו במשך יותר מ- 18 שנים לדרוש כעת סכום זה, בשיקול הנזק שייגרם לצדדים בנסיבות ברור כי נזקו של המבקש בנסיבות גדול לאין שיעור מנזקה של המשיבה שממילא ראתה לנכון שלא לדרוש סכום זה שנים, מחקה חוב זה מספריה ובנוסף נהנתה מהחזר המס על חוב זה לפני זמן רב.

על האינטרס בוודאות וביציבות, המצדיק כי האדם יוכל לכלכל את צעדיו בהסתמך על ההנחה כי בידו התמונה המלאה, ככל הניתן, של מצבו הכלכלי, ראה רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית (2010) (פורסם בנבו)

הנזק החמישי: בתאריך 02/05/1991 ניתן צו פירוק כנגד חברת ארדר רהיטים – היא החייבת 3 בתיק שבכותרת. בידי המשיבה היה פסק דין כנגד חברת ארדר כבר מיום 28/08/89, הרבה לפני צו כינוס הנכסים של החברה. למרות זאת, מעולם לא פעלה המבקשת כנגד החברה מעבר להסדר שהגיעה שעל פיו קיבלה 100,000 ₪ מתוך סך של 107,000 ₪ שהיה הסכום הכולל של תביעתה (ללא ריבית).

ייתרה מזאת, פסק הדין החלקי ניתן בהסכמתם של המבקש ושותפו על מנת שהמשיבה תעשה ככל שביכולתה לממש את נכסיה של חברת ארדר ולקבל לידיה את מלוא החוב. ייתכן ולו הייתה התובעת פועלת בזמן כנגד הנתבעת, לרבות עיקולים זמניים או הגשת תביעת חוב לכונס הנכסים של החברה היא הייתה מקבלת, אם לא את כל ייתרת החוב אז לפחות חלק גדול הרבה יותר מזה שקיבלה ובכך היה קטן בהרבה חובו של המערער כלפיה אז.

טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבד כאשר לא ייחסה חוסר תום לב להתנהלותה של התובעת בתיק דנן:

12. המערער ייטען כי טעה בית המשפט שלא התייחס כלל לחוסר תום ליבה של המשיבה שעה שמהחלטתה זועקת העובדה שהמשיבה, באמצעות מנהלה, לא אמרה אמת. מחקירתו של מנהל המשיבה ומהחלטת ראש ההוצאה לפועל הנכבדה עולה בבירור כי המשיבה לא אמרה אמת כאשר טענה כי במהלך השנים היא "השקיעה ממיטב כספיה ומשאביה ועשתה כל שלאל ידה על מנת לאתר את החייבים" (סעיף 7 לתצהיר מנהל המשיבה), מנהל המשיבה לא אמר אמת כאשר הצהיר כי "החייבים 1 – 2 הותירו אחריה חובות כבדים ונושים רבים ו"ירדו למחתרת" באופן שלא ניתן היה לאתרם" (סעיף 6 לתצהיר מנהל המשיבה) ולבסוף, המשיבה לא אמרה אמת כאשר הצהירה, באמצעות מנהלה כי "במסגרת חקירות שביצעה הזוכה נודע לה, כי החייבים הסתבכו בחובות ומתחמקים מנושיהם בין השאר ע"י החלפת כתובת מגוריהם בתדירות גבוהה, ומגורים אצל בני משפחותיהם או אצל חברים המסייעים להם להסתתר מפני נושיהם" (סעיף 8 לתצהיר מנהל המשיבה).

13. בעא 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים (2003) , נז (5) 433 (פורסם בנבו) נפסק בעניין שינוי מצבו של נתבע לרעה:

"התנאי בדבר שינוי מצב לרעה של הנתבע אחוז ושלוב בדרישה כי שינוי כאמור ינבע מהתנהגותו הבלתי ראויה של התובע. אין הרי שינוי מצב לרעה של נתבע בשל שינוי בנסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בתובע, כהרי שינוי הנובע מהתנהגות התובע. מכאן, כי סילוק תביעה בטענת שיהוי ייתכן, דרך כלל, מקום שחוסר תום-לבו של התובע או מצג ממשי של ויתור או מחילה מצדו על זכותו הם אשר הניעו את הנתבע למעשה או למחדל אשר הביאו שינוי במצבו לרעה. מכאן, ששינוי מצב לרעה בהקשר של טענת שיהוי אחוז ושלוב ביחסים הפנימיים בין התובע לנתבע ובמערכת יחסי הגומלין ביניהם (ע"א 5634/90 הנ"ל [19], בעמ' 852; ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן [21], בעמ' 317; ע"א 69/84 שפר נ' בונה [22], בעמ' 656; ע"א 367/71 טייג נ' ישראלי [23], בעמ' 716-715).

יש המדגישים את הקשר בין השיהוי לבין תורת ההשתק מכוח מצג שהוא פן של תורת תום-הלב השזורה בכללי המשפט האזרחי. ההשתק מכוח מצג מונע מאדם להתכחש למצג שהציג בפני אחר מקום שאותו אחר הסתמך עליו בתום-לב ושינה את מצבו לרעה, וכך, אם נמנע תובע לתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר בנסיבות שניתן להבין בהן מכך כי שוב לא יעמוד על זכויותיו, והנתבע הסתמך על כך ושינה את מצבו לרעה, עשויה לעמוד לנתבע טענת שיהוי, וכך "ההשתק נועד למנוע תוצאות שאינן צודקות, המתחייבות לכאורה על-ידי הדין" (דברי השופטת דורנר בעניין ע"א 4682/92 הנ"ל [2], בעמ' 286; רע"א 4928/92 הנ"ל [11], בעמ' 101-100; פרשת מזאריב [1], בפיסקאות 15-13)." (שם בעמ' 446) (ההדגשות אינן במקור).

14. בע"א 2836/03 (ת"א) עיריית תל אביב נ' מור תמר (המאגר המשפטי נבו) סיכמה כב' השופטת יהודית שטופמן את ההלכה בעניין חובותיו של הזוכה בניהול תיק ההוצאה לפועל שנפתח לבקשתו, והדברים מדברים בעד עצמם גם בענייננו:

פתיחתו של תיק הוצאה לפועל, למימושו של פסק דין, או לחילופין, של שטר, המוגש לביצוע כדרך שמבצעים בה פסק דין, וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עקרון תום הלב, ועל ראש ההוצל"פ מוטלת החובה, כמו גם הסמכות, לדון ולהכריע בטענות מעין אלו.

הזדמן לי לומר בענין זה, בע"א (ת"א) 2194/03 יצחקי חפירות ומבנים בע"מ נ' צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ (ל"פ, ניתן ביום 10.1.2006):

"...ישנם מקרים, בהם טוען החייב לפרעון חובו, טרם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, או טענות אחרות הנוגעות לשאלת פרעונו או אי פרעונו של החוב הפסוק. במקרים מעין אלו, בהם טוען החייב כי הזוכה עשה שימוש שלא בתום לב בפסק הדין, בהגשתו לביצוע, נראה כי סמכותו של ראש ההוצל"פ חולשת גם על טענה כגון זו, במסגרת הדיון בבקשה בטענת "פרעתי" ".

היקפה של חובת תום הלב, אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. לענין זה, סבורה אני, כי עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים. אכן, כלל נקוט הוא, כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם, אין בכך כדי לסתור את חובתו של הזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים.

תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין. ואם יתברר כי החייב התחמק מתשלום חובו במשך שנים, תוך החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ, או מטעם אחר, הרי שברור הוא, שאין זה מחובתו של הזוכה לנקוט בהליכים סבוכים, מיותרים ועתירי עלוּת, כדי לעלות על עקבותיו של החייב.

אולם, מאידך, חלה חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

וכך, כאמור, נראה לי כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומרכזיותו של עקרון זה, ימנע בית משפט עצמו, דרך כלל, מלהעניק סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש זכייתו בפסק דין, או למימושו של השטר, בהליכי ההוצאה לפועל. (ההדגשות אינן במקור)

15. על חובת תום הלב ע"פ סעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 כמו גם בהליכים של מימוש פסק דין מכוח סעיפים 81 לחוק ההוצאה לפועל או סעיף 18 לחוק המשכון התשכ"ז – 1967 והחלתם על הליכי ההוצאה לפועל למימוש זכות מכוח פסק דין ראה ע"א (חי') 151/87 חברת גוש 10878 בע"מ נ' מבני פלס בע"מ (פ"מ תשמ"ח(ב) 79) וע"א (חי') 267/96 בסול נ' מנצור בע"מ (דינים מחוזי, כרך כו(8) 55)).

טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה שלא הפכה את נטל הראיה לסתור על כתפיה של המשיבה:

16. המערער ייטען בכל הכבוד כי דומה ששורש הטעות של ראש ההוצאה לפועל הנכבדה טמון בע' 10 שורה 29-31 להחלטה:

"החייב לא השכיל להראות כי התקיים בענייננו התנאי הפסיקתי הראשון המבסס שיהוי, ולפיו השתהות הזוכה בנקיטת הליכי הוצל"פ מלמדת על ויתורה לאכוף את פסק הדין במסגרת תקופת ההתיישנות הסטטוטורית" (ההדגשה ברישא אינה במקור)

עולה, כי למרות שאין מחלוקת שהמשיבה לא עשתה דבר בתיק ההוצאה לפועל במשך 17 שנים, ולמרות שראש ההוצאה לפועל הנכבדה דחתה באופן גורף את כל "תירוציה" המופרכים של המשיבה בדבר הנימוקים לאותו שיהוי נמנעה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה להפוך את נטל הראיה כנדרש.

17. ההלכה בעניין העברת נטל הראיה לסתור על כתפי הזוכה נקבעה ב- המ' 22/72 נדב נ' נדב, פד"י כו (1) 603 ועל אדניה התבססה פסיקתו של בית המשפט המחוזי מפי כב' השופטת יהודית שטופמן בע"א 3393/05 יובל אברהם נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ (פורסם בנבו):

"...מושכלות ראשונים, כי בנסיבות בהן השתהה זוכה בנקיטת הליכי הוצל"פ, בלא שניתן לכך הסבר ראוי, עשויה עובדה זו, להעביר על שכמו את הנטל המשני, של חובת הבאת ראיות לסתור.

בעניין זה נקבע, כי השפעתו של עיכוב בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, יכולה להתפשט גם על העברת הנטל להביא ראיות לסתור את טענות החייב, כי הופטר מחיובו; בנסיבות בהן השתהה בזוכה בנקיטת הליכי הוצל"פ, במשך פרק זמן ממושך, מבלי שניתן הסבר ראוי לכך (כב' השופט ד' בר-אופיר, "הוצאה לפועל – הליכים והלכות", מהדורה שישית, עמ' 189; ע"א (ת"א) 1277/02 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פלג יעל, פדאור (לא פורסם) 03 (4) 151).

הלכה זו, אשר אדניה מבוססים על פסיקת בית המשפט העליון בענין המ' 22/72 נדב נ' נדב, פד"י כו (1) 603, ראויה ונכונה גם לענייננו.

דברים דומים נפסקו גם ברעא 10272/07 עזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ' עיריית חיפה (2008) (פורסם בנבו) נפסק:

"בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, נטל השכנוע בהוכחת טענת "פרעתי" מוטל הוא לעולם על החייב. אמנם ייתכנו נסיבות בהן נטל הבאת הראיות לסתור יועבר לכתפי הזוכה. כך מקום שהתקיים שיהוי ניכר בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל בהעדר הסבר ראוי לשיהוי, או כאשר טענתו של החייב נסמכת היא על עובדה מהותית המצויה בידיעתו המיוחדת של הזוכה. העברת הנטל להבאת ראיות לסתור כאמור, נעשית אך לאחר שהחייב הביא ראיות לכאורה לתמיכה בגרסתו (וראו דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והליכות (מהדורה שישית) 189)."

18. המערער ייטען כי לו הייתה הופכת ראש ההוצאה לפועל הנכבדה את נטל הראיה, כפי שמורה הפסיקה בהליכים כגון דנן, הייתה בוודאי מגיעה למסקנה לפיה המשיבה הייתה זו אשר לא השכילה להראות מדוע לא ייקבע כנגדה כי היא השתהתה בהליכים כנגד המערער. שבעתיים נכונים הדברים שעה שבאופן גורף וחד משמעי דחתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה את כל טענותיה של המשיבה שיכולים היו להוות הסבר להשתהותה הקיצונית במשך כל אותן שנים.

טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה כאשר קבעה כי למרות מסקנותיה העובדתיות, אין בכך כדי ללמד על ויתור מפורש ו/או משתמע על זכויותיה של הזוכה:

19. למרות כל קביעותיה העובדתיות של ראש ההוצאה לפועל הנכבדה, אשר פורטו בהרחבה לעיל, ולמרות היפוך נטל ההוכחה להראות שהמשיבה לא זנחה את זכותה לפעול כנגד המערער, בו נכשלה המשיבה – כאמור בהחלטה. נקבע בהחלטה כי:

"לטעמי, החייב לא השכיל להראות קיומו של מצג ברור מצד הזוכה אודות ויתור או מחילה מצידה על זכותה לאכוף את פסק הדין" (עמ' 11 שורה 22 להחלטה)

20. מנמקת ראש ההוצאה לפועל הנכבדה את מסקנתה בשלושה:

ראשית: העובדה שהמשיבה פנתה למזכירות פעמיים בשנת 1996 ו- 1997 לשם החזרת התיק למצבת התיקים הפעילים בלשכת ההוצאה לפועל.

במילים אחרות, לשיטתה של ראש ההוצאה לפועל הנכבדה הימנעות מלפעול בתיק במשך 13 שנה, ולא 17 שנה (כאשר יש להזכיר אין כל פעולה בין השנים 1993 – 1997 והפעילויות ב-1996, 1997 הן מנהלתיות גרידא) עושה את כל ההבדל, ובעקבותיה הטתה את החלטתה לטובת המשיבה. בכל הכבוד, נימוק זה אינו יכול לעמוד.

שנית: מחיקת החוב מספריה של המשיבה והכרזתו כחוב אבוד "אין בה מחילה על החוב כל עוד הזוכה עודנו פועל לשם גבייתו" (עמ' 11 שורה 32).

ואולם – משנת 1997, עת אין מחלוקת כי המשיבה הפסיקה את פעילותה היצרנית ועד לשנת 2010 עת מסרה סוף סוף המשיבה את אזהרת ההוצאה לפועל למערער – אין מחלוקת כי לא פעלה המשיבה לגביית החוב.

שוב, בכל הכבוד הראוי, דומה שראש ההוצאה לפועל הנכבדה סותרת את עצמה בהחלטה זו: אם החליטה קודם לכן שהמשיבה לא עשתה דבר לגביית החוב במשך 17 שנים, הייתה אמורה החלטה זו לחזק השערה כי מחיקת החוב מספריה דווקא כן מלמדת על ויתור או מחילה מצידה על זכותה לאכוף את פסק הדין. בכל מקרה, וגם כאן הנטל הוא דווקא על כתפיה של המשיבה ולא על כתפיו של המערער.

שלישית: זוקפת המשיבה את אי העדת עו"ד אולמרט לחובת המערער. מוסיפה וקובעת ראש ההוצאה לפועל הנכבדה כי עו"ד אולמרט, אשר ייצג את המערער לפני 19 שנים הוא דמות מרכזית בפרשיה וכי עדותו "הייתה יכול לתרום תרומה מכרעת לחשיפת האמת ולהבהרת העובדות שבמחלוקת". (עמ' 12 שורה 1 – 11 להחלטה)

שוב ובכל הכבוד חייבת להישאל השאלה האם אמנם כך הם פני הדברים? כאמור בהחלטה, עדותו של עו"ד אולמרט נחוצה הייתה לחזק את טענתו של המערער בדבר העובדה כי לאחר מתן פסק הדין הוא הבין מעו"ד אולמרט כי המשיבה ויתרה על גביית החוב הפסוק (ראה בעמ' 12 שורה 1 – 2 להחלטה). נניח לרגע לרעתו של המערער ולטובת המשיבה שלא רק שעו"ד אולמרט לא אמר לו את הדברים הנ"ל אלא שעו"ד אולמרט אמר לו בדיוק ההיפך – נניח שלאחר מתן פסק הדין אמר לו עו"ד אולמרט שהמשיבה מתעקשת על גביית כל שקל ושקל מפסק הדין שקיבלה כנגדו והיא תילחם על כך עם כל יועציה המשפטיים ותשקיע את כל הונה ברדיפתו.

מה משמעות הדברים לאחר שנתיים לאחר מתן פסק הדין שאין מחלוקת כי עו"ד אולמרט אפילו לא קיבל מכתב אחד מהמשיבה? מה המשמעות של הדברים לאחר 5 שנים, שלא נמסרה אזהרה ולא בוצעה כל פעולה בתיק? מה משמעות הדברים בחלוף 10 שנים ממועד פסק הדין, בחלוף 18 שנים ממועד פסק הדין? התשובה לכך היא כי בין כך ובין אם אחרת, נוכח התנהלותה של המשיבה ממילא רשאי היה להניח המערער ששנים כה רבות מבלי לפעול בתיק משמעותם כי המשיבה לא תרדוף אותו יותר, בוודאי לא אחרי 18 שנים.

אשר על כן ייטען המערער כי גם נימוק זה, בנסיבות התיק דנן, לא יכול להוות בסיס יציב והחלטה של ראש ההוצאה לפועל הנכבדה.

21. הנה כי כן ייטען המערער בכל הכבוד כי נימוקיה של ראש ההוצאה לפועל הנכבדה לדחיית טענתו של המערער כי המשיבה השתהתה במימוש זכויותיה כלפיו אינם יכולים לעמוד.

טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה שעה שנתנה למשיבה אפשרות לתקן בדיעבד את תביעתה ולהציג בדיעבד החלטה מסודרת בדבר החלטה לפתוח בהליכים כנגד המערער

22. המערער ייטען כי למרות טענותיו של נציג המשיבה התברר, בניגוד לעדותו ותצהיריו כי הוא החל בהליך כנגד המבקש על דעת עצמו, ולא על ידי החלטה מסודרת של המשיבה.

23. המערער ייטען כי הדברים מחזקים שבעתיים את טענותיו כי המשיבה, אשר מחקה את החוב מספריה, מחלה על חובה.

טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבד שעה שלא הורתה על סגירת התיק מהנימוקים של מדיניות משפטית וציבורית:

24. המערער ייטען כי בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לסילוק תביעה מחמת שיהוי ישקול בית המשפט בין השאר גם שיקולים של מדיניות ציבורית (ראה ע"א 442/83 קם נ' קם הנ"ל)

25. המערער ייטען כי טעתה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה שלא ראתה לנכון לסגור את התיק דנן גם נוכח המדיניות של הקלת העומס בבתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל והטלת חובה על בעל דין לפעול לשם מיצוי ההליכים כנגד בעל דינו.

26. מדיניות זו השתרשה לאחרונה בהליכי ההוצאה לפועל והיא אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם מתן גושפנקא למשיבה "לישון" על זכויותיה במשך 17 שנים ויותר ואז, כאילו לא קרה כלום, להואיל לבסוף ולבצע את הפעולה המינימאלית של מסירת אזהרת ההוצאה לפועל לחייב אחד בתיק.

27. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את הערעור ולקבוע כי נוכח שיהוי ו- "תנומה על זכות" לאורך תקופה של 17 שנים, בנסיבות התיק דנן, יימנע בית המשפט מלהעניק למשיבה סעד כנגד המערער. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבה להשיב למערער כל סכום שקיבלה לידה לאחר החלטת ראש ההוצאה לפועל הנכבדה ולחייבה בהוצאותיו של המערער לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המערער

סיכומים בבקשה בטענת פרעתי

5 1 1 1 1 1 (1 Vote)

המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב בשנת 1993 ע"פ פסק דין שניתן ביום 29/04/1992. מסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ביום 18/05/10. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מהתנהלותה של המשיבה עולה תמונה ברורה של ויתור ומחילה של המשיבה על ביצוע פסק הדין, כמו כן ונוכח התנהלותה של המשיבה שונה מצבו של המבקש לרעה גם בעקבות חוסר תום ליבה של המשיבה.


סיכומים - בקשה בטענת פרעתי

 

בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל הנכבד מיום 19/07/11 מתכבד המבקש, באמצעות ב"כ, להגיש את סיכומיו בבקשתו בטענת פרעתי שהגיש.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1. ביום 29/04/1992 ניתן כנגד המבקש פסק דין שבסיפא לו (סעיף 6) נקבע כדלקמן:

"... אני מחייבת את הנתבעים 5 ו- 6, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 107,507 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 10/02/1988 עד יום מתן פסק הדין, בניכוי הסכומים ששולמו בפועל לתובעת ע"י נתבעים מס' 2-4 בסכום כולל של 100,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית חוקית מתאריך 18/11/90 ועד יום מתן פסק הדין. ליתרת הסכום, לאחר הניכוי כאמור, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

כמו כן חייב בית המשפט את המבקש בהוצאות משפט בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ והצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

2. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקש ביום 05/08/1993.

3. מסירת האזהרה בוצעה לחייב ביום 18/05/2010, היינו 17 שנים פחות 3 חודשים מהיום שנפתח תיק ההוצאה לפועל ויותר מ- 18 שנים לאחר פסק הדין.

4. במשך כל 18 השנים שעברו מיום מתן פסק הדין מעולם לא פנתה אליו המשיבה בדרישה כלשהי כי ישלם את חובו, לא בעל פה ולא בכתב - שהרי המשיבה בעצמה טוענת בסעיף 10 ו- 11 לתגובתה לבקשת החייב כי "לא ניתן היה לאתרם" וכי ניסיונות האיתור "עלו בתוהו".

5. בתיק דנן לא מעודכנת כלל תעודת הזהות של המבקש. כמו כן עדיין לא מסרה המבקשת את אזהרת ההוצאה לפועל לחייב הראשון בתיק, מר שחם יחיאל.

6. מעדותו של דוד קרמרמן מנכ"ל המשיבה עולה כי בספרי החברה החוב נמחק (עמ' 6 לפרוטוקול). בחקירתו הוא לא ידע לומר מתי נמחק החוב מספריה של החברה ונמנע מלהביא כל אישור על כך.

7. עו"ד ובר, ב"כ המשיבה בהליכים אלו, היה עורך הדין אשר פעל בשם המשיבה בתיק ההוצאה לפועל דנן.

המבקש הראה כי יש לדחות את הבקשה לביצוע פסק דין מחמת שיהוי ניכר:

8. לא אחת נקבע בפסיקה כי אם נמנע תובע לתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר, ובנסיבות שניתן להבין מהן מכך כי שוב לא יעמוד על זכויותיו, יכולה לעמוד לזכותו של הנתבע טענת שיהוי כאמור דברי השופטת דורנר בעניין ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ (פורסם בנבו):

"ההשתק נועד למנוע תוצאות שאינן צודקות, המתחייבות לכאורה על-ידי הדין" (שם בעמ' 286)

9. ככלל, ניתן לומר כי שיהוי, שלא מגיע לכדי התיישנות, נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט, או בהפעלת הליכי בית המשפט, משום שימוש לא ראוי בזכות משפטית ופגיעה בציפייה הלגיטימית של בעל דין שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של הליכי בית המשפט (ראה: רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד (פורסם בנבו)).

10. על מנת שיקבל בית המשפט את טענת השיהוי נבדקים שני תנאים: האחד – שהתובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, השני הוא שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. בפסקי דין אחרים נוסף אף תנאי חלופי שלישי והוא שינוי שנגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע (ראה ע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי (פורסם בנבו) , בעמ' 53; ע"א 410/87 עיזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל ע"י יורשיה נ' יונגר (פורסם בנבו), בעמ' 756-755).

11. בע"א 2576/03 וינברג ואח' נ. האפוטרופוס לנכסי נפקדים (פורסם בנבו) דנה כבוד השופטת ע. ארבל בסוגיית השיהוי:

"חסימת תביעתו של אדם מחמת שיהוי הינה צעד דרסטי: "קבלת טענת שיהוי משפיעה על זכויותיהם הדיוניות של הצדדים למחלוקת וחוסמת את דרכם להוכיח את זכותם לסעד משפטי על פגיעה בזכויותיהם, ובכלל זה פגיעה בזכויות יסוד מהותיות" (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 445 (2003), להלן: עניין תלמוד תורה).

שני תנאים עיקריים נבחנים על-ידי בית המשפט כאשר מועלית טענת שיהוי: האחד, האם השיהוי מבטא ויתור על הזכות מצד התובע; והשני, האם הורע מצבו של הנתבע עקב השיהוי (ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נד(5) 252, 280 (2000), להלן: עניין בית טלטש; ע"א 5793/96 חיים נ' חיים, פ"ד נא(5) 625, 635 (1997) וההפניות שם, להלן: עניין חיים). היו שמנו תנאי חלופי נוסף, והוא האם נגרם השיהוי עקב חוסר תום-לבו של התובע (עניין תלמוד תורה, בעמ' 446 וההפניות שם). מכל מקום, גם בהתקיימם של תנאים אלו, לבית המשפט שיקול-דעת להכריע בדבר המשמעות שראוי להעניק לאלמנט השיהוי במקרה הספציפי שלפניו.

במסגרת זאת, שוקל בית המשפט, על דרך של איזון, את האינטרסים ההדדיים של בעלי-הדין ואת מאזן הנזקים ביניהם. כן נשקלת מהות התביעה והסעד המבוקש במסגרתה, אותם מבקשים הנתבעים לדחות מחמת שיהוי (שם, בעמ' 447-448).

לאור ההשלכות הקשות הנובעות מסילוקה של תביעה על הסף אך מן הטעם של שיהוי בהגשתה, מקובל לומר כי זהו אמצעי שראוי להפעילו בנסיבות חריגות בלבד, ובפרט ככל שהזכות הנתבעת היא בעלת משקל רב יותר (ראו לדוגמה: שם, בעמ' 445, 447-448). במיוחד נכונים הדברים מקום בו בגין השיהוי האמור מתבקש בית המשפט להימנע מלהכיר בזכותו הקניינית של אדם, שאז שיקול-הדעת האמור מופעל אף ביתר צמצום (עניין חיים, שם; עניין חוות מקורה, בעמ' 10; לדעות שונות בסוגיה זו ראו: עניין בית טלטש, בעמ' 280-281 (השופט קדמי), בעמ' 281-283 (השופט מצא) ובעמ' 286-288 (השופטת דורנר))".

בשים לב לעובדה שהתביעה שם עסקה בזכויות קנייניות, נמנעה כבוד השופטת ארבל לקבוע כי יש לדחות את התביעה על הסף. בענייננו כידוע לא מדובר בזכויות קנייניות.

12. המבקש ייטען כי חוסר המעש של המשיבה הינו חריף במיוחד. בית המשפט קבע לא פעם כי זכות שלא נעשה בה שימוש, יכול הדבר להביא לביטולה. ראה בג"צ 10784/02 קרן קיימת לישראל נ' אתרים בחוף ת"א חברה לפתוח אתרי תיירות בת"א-יפו, פ"ד נח(3), 757, שם בוטלה זכות ההפקעה מקום שהיה שיהוי בביטולה, ראה ע"א 9318/03 יצחק שובל נ' גרי אלכסנדר בע"מ (פורסם בנבו), שם בוטלה הזכות לבוררות כדברי השופט רובינשטיין:

"העקרון לפיו לחוסר מעש יש תוצאות משפטיות, ניתן ללמדו בהיקש - אף כי לא מלא - מהסדרים דיוניים אחרים. לחוסר מעש, גם בבתי המשפט, השלכות דיוניות (ס' 88 לחוק בתי המשפט: "רשם רשאי, על פי בקשה או ביוזמתו להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש". כך גם בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 156), ובתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (תקנה 48), וכן בתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (תקנה 54ב)). אמנם תוצאתה של מחיקה אינה זהה לביטול בהקשר דנן, אך הצד השווה הוא בקיומן של ההשלכות המשפטיות למחדל. (שם, בפסקא 6 לפסק הדין).

אמנם אין "לפתוח" פסק דין כדבר שבשגרה, אולם הדבר ייעשה מקום שאכיפת פסק הדין הפכה, עם שינוי נסיבות לבלתי צודקת לחלוטין כאמור בע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח (1) 767):

"מגמת היסוד היא האיזון בין שני אינטרסים, היינו בין אינטרס הסופיות של פסק הדין לבין האינטרס, שלא יישאר על כנו פסק-דין, שאכיפתו הפכה, עקב שינוי נסיבות, לבלתי צודקת לחלוטין."

זאת ועוד, חלוף השנים הרבות, יכול להטות את כף המאזניים לעברו של הנתבע ולחסום את המשך ההליכים כנגדו (ראו פס"ד שובל הנ"ל; בג"צ 6163/03 לוי נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים (פורסם בנבו) וראה גם ע"א 522/71 מוריס בנין נ' אלברט בנין, פ"ד כח(2) 309).

13. יוזכרו גם דברי כבוד השופט לנדוי בע"א 522/71 מוריס בנין נ' אלברט בנין (פורסם בנבו):

"....לדעתי די גם בשיהוי, כאשר הוא עומד בפני עצמו כגורם אובייקטיבי, כדי למנוע את גביית יתרת חובו של אלברט באמצעות יפויי-הכוח הבלתי-חוזרים הנמצאים בידיו." (שם בעמ' 339)

ובהמשך:

"אין כללים נוקשים ביחס לשיהוי שיש בו כדי למנוע הגשת תביעה או הפעלה אחרת של זכות, אלא השאלה היא תמיד אם לפי נסיבות העניין מן הצדק הוא לדרוש את מימוש הזכות למרות הזמן שחלף" (שם בעמ' 340)

הוכח כי המבקשת מחלה / ויתרה על החוב לפני שנים רבות:

14. המבקש טוען כי המשיבה ויתרה / מחלה על החוב וכי כך נאמר לו על ידי בא כוחו עו"ד אולמרט. מבחינתו של המבקש, קיבלה התובעת את מרבית הסכום בפסק הדין מהתעשייה הצבאית ועצם העובדה שהתובעת לא פנתה אליו או אל בא כוחו במכתב או בטלפון בדרישה לתשלום פסק הדין, בסמוך או שנים לאחר מתן פסק הדין, רק אישרה בליבו את הדברים, כמו כן מבירור שנערך עם עורך דינו עולה כי התיק שהיה אצל בא כוחו בוער לפני שנים (ראה עמ' 3 סיפא – 4 סיפא לחקירתו הנגדית).

15. ויודגשו הדברים – עובר לפתיחת תיק ההוצאה לפועל ואף לאחריו לא הוציאה המשיבה ולו מכתב אחד אל המבקש בדרישה לתשלום ייתרת פסק הדין, המשיבה אף לא טענה כי ניסתה להתקשר אליו או אל בא כוחו. גם אם נקבל את טענתה המופרכת והמצוצה מן האצבע של המשיבה בדבר "ירידתו של המבקש למחתרת" לכאורה: יש לשאול מדוע לא פנתה המשיבה אל בא כוחו ?!? ולו במכתב לאקוני שמציין כי עקב זכייתה של המשיבה בדין היא דורשת את ייתרת התשלום שלא שולם לה ע"י התעשייה הצבאית. מכתב או אפילו שיחת טלפון כזו אל בא כוחו לא בוצעה, ואף לא נטען ע"י המשיבה כי נעשתה פנייה כזו.

16. למרות טענותיה המופרכות של המשיבה בדבר "ניסיונות איתור כביכול" דומה שלא יכולה להיות מחלוקת כי המשיבה לא עשתה דבר במשך ה- 17 שנים מיום פתיחת התיק ועד היום על מנת לבצע את פסק הדין. לעומת זאת: המבקשת מודה (באמצעות מנהלה) כי החוב נמחק מספריה והיא הכריזה עליו כחוב אבוד. אכן, בעובדה זו בלבד אין להראות כי החוב נמחל ואולם אם נצרף לעובדה זו את העובדה שלא ננקטה כל פעולה במשך 17 השנים האחרונות ואף מעולם לא נשלח מכתב או בוצעה שיחת טלפון עם ב"כ המבקש – המסקנה המתבקשת היא כי המבקשת מחלה על החוב לפני שנים ופתחה את תיק ההוצאה לפועל אך ורק על מנת לחזק את טענתה מול רשויות המס כי החוב של חברת ארדר והמבקש הינו חוב אבוד, על מנת לקבל את זיכוי המס. לא-בכדי ארדר רשומה כחייבת בשעה שהיא נמחקה ב-13/11/91, כשנתיים לפני פתיחת התיק. לעניין זה ראה פרסום הוראת מע"מ "חובות אבודים" – הוראת פרשנות מספר 1/2000:

1. ה. לעניין "חוב אבוד" – חוב אבוד לגביו הוכח להנחת דעתו של המנהל שלא ניתן לגבותו (הדגשה במקור) ובלבד שהוא אחד מאלה: 1. חוב לעוסק של חייב (הקונה ) שננקטו כנגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל לפי העניין. 2. חוב לעוסק שננקטו לגביו הליכי הוצל"פ.... יובהר בזאת כדלקמן: א. הודעת החייב כי לא יוכל לשלם את חובו אין די בה כדי לראות בחוב כאבוד. ב. במקרים בהם ננקטו נגד החייב (הקונה) הליכי פירוק או פשיטת רגל, יוכר החוב כאבוד, במועד אישור המפרק או הנאמן... ג. במקרים בהם ננקטו נגד החייב (הקונה) הליכי הוצל"פ, יוכר החוב כאבוד רק אם יוכח שלמרות ההליך המשפטי בו נתבע החוב, פעילות הגבייה והוצל"פ לא הניבה תוצאות...

17. ואולם, לאחר שנאמרו כל הדברים הנ"ל ברור כי החיזוק העיקרי, ושאינו ניתן לערעור הוא כי המשיבה לא פעלה בתיק 17 שנים. טוענת המשיבה, על מנת להראות בדיעבד כי היא לא מחלה על החוב, שבמשך השנים היא עשתה כל שביכולתה על מנת לאתר את החייב ואולם במהלך הדיון הוכח מעבר לכל ספק: במשך 17 שנים המבקשת לא עשתה דבר על מנת לאתר או לפעול בצורה כלשהי כנגד המבקש !

18. בסיכומם של דברים המבקש הביא בפני בית המשפט נימוקים משכנעים, מעבר לדרוש במשפט האזרחי, על מנת לחזק את טענתו כי אכן – המשיבה מחלה על החוב לפני שנים רבות:

א. עצם חלוף התקופה של 17 שנים ללא כל פניה אל המבקש מלמדת כאלף עדים אל מחילתה של המשיבה על חובו של המבקש.

ב. למרות טענותיה, חלפו 17 שנים מבלי שהמשיבה נקטה ולו פעולה אחת בתיק ההוצאה לפועל כנגד המבקש.

ג. למרות טענותיה, חלפו 17 שנים מבלי שהמשיבה ניסתה אפילו לאתר את המבקש. כל טענותיה של המשיבה בעניין חקירות שביצעה, כספים שהוציאה ואיתורים שכביכול ביצעה התמוטטו כמגדל קלפים.

ד. המשיבה מעולם לא שלחה מכתב או יצרה קשר עם ב"כ המבקש, עו"ד אולמרט, בדרישה לקבל לידיה את ייתרת הסכום שנותר. המשיבה לא שלחה ולו מכתב אחד לכתובתו הרשומה של המבקש (הכתובת הרשומה על הבקשה לביצוע פסק דין) או אל בא כוחו בדרישה לתשלום החוב.

ה. המשיבה מחקה את החוב מספריה – מנכ"ל המשיבה הודה בזאת בחקירתו ולמרות ניסיונות התחמקותו מהשאלה מתי נמחק החוב – ברור שהוא נמחק הרבה לפני שהחברה חדלה בפעילותה (בשנת 1997 כאמור בעדותו של מנכ"ל המשיבה). מה הטעם להכריז על חוב כחוב אבוד כאשר לחברה אין פעילות כלל ולזיכוי המס לא יהיה כל שימוש ?!

ו. כאמור בחקירתו של המבקש חובותיו אז עמדו ע"ס של כמיליון וחצי ₪. ברור שאם סבור היה שהמשיבה לא מחלה על חובו הוא היא מגיע גם עמה להסדר, כפי שהגיע עם שאר נושיו.

הוכח כי המשיבה לא עשתה דבר על מנת לאתר את החייב במשך 17 שנים:

19. המשיבה, מודעת הייתה היטב לעובדה כי היעדר פעולה של יותר מ- 17 שנים מהווה בסיס יציב מאין כמוהו לטענת המבקש בדבר מחילתה על חובו ולכן, מאחר והיא אף לא מסרה את האזהרה בתיק דנן, התמקדו טענותיה בניסיונות (עלובים ומופרכים ככל שיהיו) להראות כי היא ניסתה לאתר את המבקש מצד אחד, ובניסיונות להכפיש את המבקש מצד שני.

20. בסופו של יום הציגה המשיבה שני מסמכים, אשר למרבה האירוניה רק מחזקים את טענותיו של המבקש. האחד, מיום 06/03/94 בו דובר רק על שחם יחיאל – לא המבקש. השני, מיום 29/12/09, ("רק" 16 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ) שהינו הצעת מחיר בלבד לביצוע חקירה. עובדה שחקירה לא בוצעה ועובדה ששבועות ספורים לאחר מכן נמסרה האזהרה, בכתובת הרשומה בבקשה לביצוע פס"ד.

21. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח תצהירו המופרך של מנכ"ל המשיבה, שהוגש בתמיכה לתגובת המשיבה לבקשה דנן, עליו הוא נחקר. בחקירתו מנסה המנכ"ל לשכנע את בית המשפט כי את הדברים שנרשמו בתצהירו בשבועה - הוא זוכר מדברים שנאמרו לו לפני שנים רבות כדבריו, ומבלי שיש בידיו מסמך כלשהו לאמת ולו חלק מהדברים.

22. בחקירתו התברר מעבר לכל ספק כי הדברים שנאמרו בתצהירו הינם עדות שמועה באופן מובהק. בית המשפט הנכבד יתבקש על כן למחוק מתצהירו את סעיפים 6, 7 ו- 8 לתצהירו מחמת הודאתו כי המדובר בעדות שמועה.

23. ואולם, גם אם יחליט בית המשפט הנכבד שלא למחוק את הדברים הנ"ל ברור מחקירתו כי הדברים שנאמרו בסעיפים הנ"ל לתצהירו שקריים. למעשה, תשובותיו מדברות בעד עצמן (ויוזכר למען הסר ספק כי למרות לשון הרבים שנקט בה מנכ"ל המשיבה בתיק זה המדובר רק במבקש אחד, וככל הנראה גם כאן מדובר בטקטיקה שנוקט בה ב"כ המבקשת אשר נועדה לטשטש בין המבקש לחייב השני בתיק):

• סעיף 6 לתצהירו: "החייבים 1 ו- 2 הותירו אחריהם חובות כבדים ונושים רבים ו "ירדו למחתרת" באופן שלא ניתן היה לאתרם" לשאלת הח"מ כיצד נודע לו על הדברים הנ"ל ענה: "עו"ד עמי גלעד ועו"ד אלרום לפני שנים רבות" (עמ' 6 לחקירתו). המבקש לא הגיש כל מסמך התומך בדבריו, או אפילו ראיה נסיבתית, קלה ככל שתהיה, אשר באפשרותה להוות בסיס לדברים.

• סעיף 7 לתצהירו: "הזוכה השקיעה ממיטב כספיה ומשאביה ועשתה כל שלא ידה על מנת לאתר את החייבים אולם כל כניסיונות עלו בתוהו" לשאלה מי אמר לו את הדברים הנ"ל לא ממש עונה הנחקר (עמ' 6 לחקירתו) ולמען הסר ספק, אין כל מסמך התומך ולו ברמז בדברים – אף לא חשבונית או קבלה, בוודאי שלא חקירה.

והנה בחקירתו הנגדית סותר מנכ"ל המשיבה את הצהיר שהוא עצמו הגיש: "דנו בבקשה לתחליף המצאה ואמר לי על עלות משמעותית והצעתי לא לזרוק כסף רע על כסף רע" (ראה עמ' 5 לחקירתו, לקראת סוף העמוד). למעשה הדברים אף לא מסתדרים עם כל "החקירות" ומסקנותיהן עליהן מצהיר מנכ"ל המשיבה.

• סעיף 8 לתצהירו: "במסגרת החקירות שביצעה הזוכה נודע לה כי החייבים הסתבכו בחובות ומתחמקים מנושיהם בין השאר ע"י החלפת כתובות מגוריהם בתדירות גבוהה, מגוריהם אצל בני משפחותיהם או אצל חברים המסייעים להם להסתתר מפני נושיהם. במסגרת החקירות הנ"ל התברר כי החייבים אינם בעלי נכסים כלשהם הרשומים על שמם מהם עשויה הזוכה להיפרע מחובה" לשאלה בעניין הפירוט שהצהיר עליו המבקש עונה הנחקר: "כשניסינו אז לחפש ב- 96 בשיכון סלע לא הצלחנו" (עמ' 6 לחקירתו). את אותן "חקירות" מפורטות לא הציגה המשיבה מעולם.

24. בלהט חקירתו מנסה להציג מנכ"ל המשיבה הסבר מדוע אין לו מסמכים להציג על אותן חקירות ובירורים שעשתה כביכול המשיבה "ממיטב כספה": "החברה הצטמצמה לצערי הרב באופן מאד משמעותי. 4 פעמים עברנו משרדים וכל פעם הצטמצמו מספר הניירת שסחבנו, בייחוד ניירת ישנה. לכן אני לא יכול להגיד שיש. היו דיווחים שאני לא יכול לאתר"

אם לא היה ברור עד כה, בשלב זה ברור שמנכ"ל המבקשת משקר במצח נחושה: עורך הדין שפתח את תיק ההוצל"פ וטיפל בו לכל אורך הדרך, עד היום היה עו"ד ובר. אם היו מסמכים כלשהם שיכולים לתמוך בתצהירו המופרך של מנכ"ל המשיבה, הם היו קודם כל במשרדו של עו"ד ובר (שעדיין, ברוך השם, פעיל) ולא במשרדיה של החברה. כשעומת הנחקר עם עובדה זו ענה: "יכול להיות שאתה מגלה לי. אני לא ידעתי שכל המסמכים אצל עו"ד ובר" (עמ' 6 לחקירתו) – ולהזכיר, עו"ד ובר מייצג את המשיבה בהליכים אלו ואף ישב באולם.

25. הח"מ יימנע מלהלאות את בית המשפט הנכבד בסתירות, בטענות המופרכות ובבלבול וחוסר הבהירות שניתן למצוא כמעט בכל שאלה שנשאל מנכ"ל המשיבה. דבר אחד עולה מחקירתו באופן ברור – אין רמז, ולו דק שבדק, לכך שהמבקשת עשתה ולו פעולה אחת על מנת לאתר או למסור את האזהרה למבקש במשך 17 השנים שקדמו למסירה בפועל.

לעומת זאת ברור מחקירתו שהמשיבה לא פעילה שנים, עובדיה פוטרו לפני שנים רבות ולא ברור לגמרי היקף פעילותה כיום. עוד התברר מחקירתו כי לכל הפחות במשך השנים שבין סגירת המפעל (בשנת 1997, ראה דף 1 לחקירתו של המנכ"ל) ועד למועד מסירת האזהרה, החוב נעלם בתהום הנשייה של החברה - למרות התפתלות מנכ"ל המשיבה כאשר נשאל שוב ושוב כיצד זכר את החוב 17 שנים וכיצד נזכר לפתע פתאום באותו חוב (ראה דף 1 ו- 2 לפרוטוקול) דווקא במועד בו נזכר בו - ברור לחלוטין כי עו"ד ובר היה זה שהזכיר לו לאחר 17 שנים שיש עדיין חוב בלשכת ההוצאה לפועל וזאת ללא כל ספק בעקבות תקנת גניזת התיקים שפורסמה בסוף מרץ 2010, והודעה שהועברה אליו בעניין מלשכת ההוצאה לפועל בקשר לתיק שבנדון, זמן קצר לפני מסירת האזהרה !!!! ככל הנראה, השניים החליטו יחדיו לנסות ולהמשיך בהליכים, בבחינת שיטת "מצליח".

26. לעניין כל טענותיה של המשיבה בדבר "התחמקותו של המבקש מנושיו" ו- "ירידתו למחתרת" כביכול, די בכך שהמבקש הציג בסעיף 4 לכתב תשובתו לתגובת המשיבה 6 הסכמי פשרה שנחתמו עם נושיו (3 עובר לפסק הדין נשוא תיק הוצל"פ זה ו- 3 לאחריו) על מנת להפריך את "מסקנות" אותן "חקירות" מופרכות ומצוצות מהאצבע עליהם ביסס מנכ"ל המשיבה את תצהירו. יש גם לזכור כי משנת 1992 לא נפתח ולו אף תיק אחד כנגד המבקש, אם כן ממי יתחמק ?! מפני מי "ירד למחתרת" ?! אותן "חקירות" מעולם לא הומצאו מאחר והטענה כי היו כאלו – שקרית.

27. הנה כי כן, טענותיה של המשיבה בדבר "ירידתו של המבקש למחתרת" התבררו כשקר גס !!! המבקש הראה שלא היה כל צורך בחקירה כלשהי על מנת למסור לו את האזהרה, די היה לשלוח שליח לכתובת הרשומה ככתובתו בטופס הבקשה לביצוע פסק דין. בית המשפט מופנה לאמור ולמפורט בהרחבה ייתרה ובצירוף מסמכים בסעיף 3 לכתב תשובתו. מהדברים שם ניתן ללמוד מעבר לכל ספק כי כתובתו של המבקש הייתה ונשארה, במשך כל חייו של המבקש וממילא במשך 17 השנים האחרונות, אותה כתובת שהייתה רשומה בבקשה לביצוע פסק דין – אותה כתובת שלבסוף נמסרה בה האזהרה.

המבקש הוכיח חוסר תום לב מובהק ושימוש לרעה בהליכי הוצל"פ מצד הזוכה בניהול התיק:

28. עוד לפני פירוט שינוי מצבו לרעה של המבקש, יתייחס המבקש לחוסר תום הלב והשימוש לרעה שעושה המשיבה בהליכי בית המשפט.

29. בעא 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים (2003) , נז (5) 433 (פורסם בנבו) נפסק בעניין שינוי מצבו של נתבע לרעה:

"התנאי בדבר שינוי מצב לרעה של הנתבע אחוז ושלוב בדרישה כי שינוי כאמור ינבע מהתנהגותו הבלתי ראויה של התובע. אין הרי שינוי מצב לרעה של נתבע בשל שינוי בנסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בתובע, כהרי שינוי הנובע מהתנהגות התובע. מכאן, כי סילוק תביעה בטענת שיהוי ייתכן, דרך כלל, מקום שחוסר תום-לבו של התובע או מצג ממשי של ויתור או מחילה מצדו על זכותו הם אשר הניעו את הנתבע למעשה או למחדל אשר הביאו שינוי במצבו לרעה. מכאן, ששינוי מצב לרעה בהקשר של טענת שיהוי אחוז ושלוב ביחסים הפנימיים בין התובע לנתבע ובמערכת יחסי הגומלין ביניהם (ע"א 5634/90 הנ"ל [19], בעמ' 852; ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן [21], בעמ' 317; ע"א 69/84 שפר נ' בונה [22], בעמ' 656; ע"א 367/71 טייג נ' ישראלי [23], בעמ' 716-715).

יש המדגישים את הקשר בין השיהוי לבין תורת ההשתק מכוח מצג שהוא פן של תורת תום-הלב השזורה בכללי המשפט האזרחי. ההשתק מכוח מצג מונע מאדם להתכחש למצג שהציג בפני אחר מקום שאותו אחר הסתמך עליו בתום-לב ושינה את מצבו לרעה, וכך, אם נמנע תובע לתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר בנסיבות שניתן להבין בהן מכך כי שוב לא יעמוד על זכויותיו, והנתבע הסתמך על כך ושינה את מצבו לרעה, עשויה לעמוד לנתבע טענת שיהוי, וכך "ההשתק נועד למנוע תוצאות שאינן צודקות, המתחייבות לכאורה על-ידי הדין" (דברי השופטת דורנר בעניין ע"א 4682/92 הנ"ל [2], בעמ' 286; רע"א 4928/92 הנ"ל [11], בעמ' 101-100; פרשת מזאריב [1], בפיסקאות 15-13)." (שם בעמ' 446) (ההדגשות אינן במקור).

30. בע"א 2836/03 (ת"א) עיריית תל אביב נ' מור תמר (המאגר המשפטי נבו) סיכמה כב' השופטת יהודית שטופמן את ההלכה בעניין חובותיו של הזוכה בניהול תיק ההוצאה לפועל שנפתח לבקשתו, והדברים מדברים בעד עצמם גם בענייננו:

פתיחתו של תיק הוצאה לפועל, למימושו של פסק דין, או לחילופין, של שטר, המוגש לביצוע כדרך שמבצעים בה פסק דין, וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עקרון תום הלב, ועל ראש ההוצל"פ מוטלת החובה, כמו גם הסמכות, לדון ולהכריע בטענות מעין אלו.

הזדמן לי לומר בענין זה, בע"א (ת"א) 2194/03 יצחקי חפירות ומבנים בע"מ נ' צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ (ל"פ, ניתן ביום 10.1.2006):

"...ישנם מקרים, בהם טוען החייב לפרעון חובו, טרם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, או טענות אחרות הנוגעות לשאלת פרעונו או אי פרעונו של החוב הפסוק. במקרים מעין אלו, בהם טוען החייב כי הזוכה עשה שימוש שלא בתום לב בפסק הדין, בהגשתו לביצוע, נראה כי סמכותו של ראש ההוצל"פ חולשת גם על טענה כגון זו, במסגרת הדיון בבקשה בטענת "פרעתי" ".

היקפה של חובת תום הלב, אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. לענין זה, סבורה אני, כי עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים. אכן, כלל נקוט הוא, כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם, אין בכך כדי לסתור את חובתו של הזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים.

תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין. ואם יתברר כי החייב התחמק מתשלום חובו במשך שנים, תוך החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ, או מטעם אחר, הרי שברור הוא, שאין זה מחובתו של הזוכה לנקוט בהליכים סבוכים, מיותרים ועתירי עלוּת, כדי לעלות על עקבותיו של החייב.

אולם, מאידך, חלה חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

וכך, כאמור, נראה לי כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומרכזיותו של עקרון זה, ימנע בית משפט עצמו, דרך כלל, מלהעניק סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש זכייתו בפסק דין, או למימושו של השטר, בהליכי ההוצאה לפועל. (ההדגשות אינן במקור)

31. על חובת תום הלב ע"פ סעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 כמו גם בהליכים של מימוש פסק דין מכוח סעיפים 81 לחוק ההוצאה לפועל או סעיף 18 לחוק המשכון התשכ"ז – 1967 והחלתם על הליכי ההוצאה לפועל למימוש זכות מכוח פסק דין ראה ע"א (חי') 151/87 חברת גוש 10878 בע"מ נ' מבני פלס בע"מ (פ"מ תשמ"ח(ב) 79) וע"א (חי') 267/96 בסול נ' מנצור בע"מ (דינים מחוזי, כרך כו(8) 55)).

32. כאמור לעיל, המבקש הוכיח כי למרות טענותיה המופרכות והשקריות של המשיבה בדבר "חקירות" ו- "ניסיונות איתור" וטענות בדבר "ירידתו של המבקש למחתרת" – במשך 17 שנים לא עשתה המשיבה דבר !!! המשיבה הפרה את חובותיה למימוש זכויותיה, השתהתה 17 שנים וכעת היא מתייחסת לתיק ההוצאה לפועל כאילו הוא "תכנית חיסכון" עבורה. עתה, תוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט מנסה המבקשת לטעון בדיעבד, תוך פיזור שקרים בוטים בדבר ניסיונות איתור ובדבר התנהלותו של המבקש, כי מחדליה נובעים מהתנהלותו של המבקש. אין לתת לכך יד !!! במהלך 17 השנים, ומשלא שלחה ולו מכתב אחד אל ב"כ המבקש או אליו, בכתובת שהייתה ידועה לה, חיזקה המשיבה את המצג שהציגה בפני המבקש לפי היא מחלה על חובו.

33. למרבה הצער, חוסר תום ליבה של המשיבה התבטא גם בהתנהלותו של בא כוחה אשר למרות שיהוי של 17 שנים סרב לבקשת הח"מ להאריך את המועד להגשת ההתנגדות בשבוע אחד בלבד. עקרונית, ולעניין החוב, אין הדבר משנה, הח"מ אכן יכול "להתאמץ" קצת יותר וללמוד את התיק בתוך כמה ימים בודדים וכך אכן עשה. ואולם, כפי שיפורט בהמשך תום לב בביצוע הליכים מול בית המשפט הוא חלק מחובת תום הלב המוטלת על בעל דין. עקרון חובת תום הלב מופרת ברגל גסה כאשר בעל דין שלא פעל בתיק הוצל"פ 17 שנים מסרב לבקשת הצד שכנגד לאפשר לו אורכה של כמה ימים על מנת להגיש את בקשותיו.

דרוש חוסר תום לב, אטימות וציניות ברמה גבוהה במיוחד על מנת לנהוג כפי שנוהגת המשיבה. לעיתים, אפילו בהליכי ההוצאה לפועל, אשר ברובם פרוצדוראליים וביצועיים יש מקום להחדיר לתודעת הצדדים כולם כי עקרונות של תום לב וצדק (שלא לדבר על אתיקה מקצועית) יש לקיים גם במסדרונות לשכת ההוצאה לפועל.

המבקש הוכיח שיהוי מחמת שינוי מצבו לרעה ומחמת חוסר תום ליבה של המשיבה:

34. הנה כי כן וכאמור לעיל, שינוי מצבו לרעה של המבקש נגרם לא מנסיבות חיצוניות אלא כתוצאה ישירה של חוסר תום הלב ומחדליה של המשיבה. בפסיקה נקבע כי בית המשפט יסלק תובענה מחמת שיהוי כאשר חוסר תום ליבו של התובע, או מצג ממשי של ויתור או מחילה על זכותו הם אשר הביאו את הנתבע למעשה או מחדל ששינו את מצבו לרעה (ראה גם ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן (פורסם בנבו), בעמ' 317; ע"א 69/84 שפר נ' בונה (פורסם בנבו), בעמ' 656; ע"א 367/71 טייג נ' ישראלי (פורסם בנבו), בעמ' 716-715).
35. הנזק הראשון המידי והברור שנגרם למבקש הינו כמובן העובדה שהחוב תפח במשך השנים לממדים אסטרונומיים מבחינת יכולת ההחזר של המבקש (ראה ע"א (ת"א) 1282/09 חפץ אהרון נ' דנובה שיווק יעוץ וניהול בע"מ (2010) (פורסם בנבו) בסיפא לפסקה ה' של פסק הדין).

36. הנזק השני : בתיק דנן נתבעים נוספים, האחד הוא מר שחם יחיאל, שותפו של התובע בחייבת השלישית בתיק - חברת ארדר, גלריית רהיטים בע"מ אשר סמוך למתן פסק הדין פורקה. המבקש הוכיח באמצעות מסמכים כי במהלך התקופה שלאחר פירוקה של חברת ארדר פעלו המבקש ומר שחם יחיאל לסלק את כל חובותיהם האישיים מול נושי החברה (ראה סעיף 4 לכתב התשובה והסכמי הפשרה שצורפו וראה עמ' 4 סיפא לחקירתו של המבקש)

למרבה הצער, וככל הידוע למבקש, במהלך 17 השנים שחלפו, התדרדר מצבו הנפשי והכלכלי של מר יחיאל שחם. הוא התמכר בשנים האחרונות לסמים, בילה בבית הכלא תקופה לא קצרה.

אם לא די בכך, מצבו הכלכלי של המבקש התדרדר גם הוא בשנים האחרונות שלאחר גירושיו והוא נאלץ לעבור לגור בבית אמו. כרגע ו- 18 וחצי שנים לאחר פסק הדין כנגדו אין באפשרותו לעמוד אפילו בתשלום חלק מזערי של החוב.
ברור כי לו הייתה פועלת המשיבה לגביית פסק הדין בתוך זמן סביר לאחר מתן פסק הדין הוא לא היה עומד מול החוב לבד והיה בידיו לפעול בשיתוף פעולה עם מר יחיאל על מנת לנסות ולהגיע להסדר כלשהו שיסלק גם את החוב בתיק דנן, כפי שעשו עם כל נושיהם בסמוך לאחר פירוקה של חברת ארדר.

אין ספק כי לו הייתה דואגת המשיבה לפעול תוך זמן סביר, או לכל הפחות למסור לחייבים את אזהרת ההוצאה לפועל היו ללא ספק המבקש ושותפו מגיעים להסדר עמה, יחד, כפי שהגיעו עם כל נושיהם דאז.

37. הנזק השלישי: כאשר התמוטטה חברת ארדר ונושיה התדפקו על דלתו של המבקש, הייתה באמתחתו ובאמתחת שותפו (החייב השני בתיק דנן) טענה כבדת משקל: עצם כמות הנושים וגובה החובות שרבצו על החברה, ועליהם אישית, מול חדלות הפרעון של החברה ואפשרויותיהם המוגבלות להחזר החובות. בנסיבות אלו, וכפי שאכן עשו, הגיעו המבקש ושותפו להסדרי חוב בהם הם יכלו לעמוד באשר גם לנושיו היה ברור כי תמיד פתוחה בפניהם האפשרות של חדלות פירעון – משום כך העדיפו הנושים להגיע להסדר עמם ולהימנע מלדחוק אותם, ולא להשאיר בידיהם ברירה, אלא להכריז על פשיטת רגל.

להזכיר, כאמור בחקירתו של המבקש חובותיו אז עמדו ע"ס של כמיליון וחצי ₪, וברור שאם סבור היה שהמשיבה לא מחלה על חובה הוא היא מגיע גם עמה להסדר, כפי שהגיע עם שאר נושיו.

38. הנזק הרביעי: 18 שנים הם תקופת זמן לא מעטה בחייו של אדם, במהלך השנים שלאחר נפילת החברה שלו בנה לו המבקש חיים פשוטים וצנועים. הוא נמנע מלהיכנס להרפתקאות עסקיות נוספות, נמנע מלהיכנס לחובות מיותרים, וחי את חייו בשקט ובשלווה ביודעו שהכנסתו תספיק לקיים את עצמו ולשלם את מזונות בתו. כעת 18 שנה לאחר שסילק את חובותיו, וכרעם ביום בהיר, זועזע עולמו בדרישה לתשלום קרוב למיליון ₪.

אין זה צודק ואין זה ראוי לאפשר למשיבה, לאחר שלא עשתה דבר – אפילו להודיע למבקש על חובו, לדרוש כעת סכום זה, בשיקול הנזק שייגרם לצדדים בנסיבות ברור כי נזקו של המבקש בנסיבות גדול לאין שיעור מנזקה של המשיבה שממילא ראתה לנכון שלא לדרוש סכום זה שנים ובנוסף נהנתה מהחזר המס על חוב זה לפני זמן רב. על האינטרס בוודאות וביציבות, המצדיק כי האדם יוכל לכלכל את צעדיו בהסתמך על ההנחה כי בידו התמונה המלאה, ככל הניתן, של מצבו הכלכלי, ראה רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית (2010) (פורסם בנבו)

39. הנזק החמישי: בתאריך 02/05/1991 ניתן צו פירוק כנגד חברת ארדר רהיטים – היא החייבת 3 בתיק שבכותרת. בידי המשיבה היה פסק דין כנגד חברת ארדר כבר מיום 28/08/89, הרבה לפני צו כינוס הנכסים של החברה. למרות זאת, מעולם לא פעלה המבקשת כנגד החברה מעבר להסדר שהגיעה שעל פיו קיבלה 100,000 ₪ מתוך סך של 107,000 ₪ שהיה הסכום הכולל של תביעתה (ללא ריבית).

ייתרה מזאת, פסק הדין החלקי ניתן בהסכמתם של המבקש ושותפו על מנת שהמשיבה תעשה ככל שביכולתה לממש את נכסיה של חברת ארדר ולקבל לידיה את מלוא החוב. ייתכן ולו הייתה התובעת פועלת בזמן כנגד הנתבעת, לרבות עיקולים זמניים או הגשת תביעת חוב לכונס הנכסים של החברה היא הייתה מקבלת, אם לא את כל ייתרת החוב אז לפחות חלק לא מבוטל ממנו.

המבקש הוכיח כי יש להעביר את נטל הראיה לסתור על כתפיה של המשיבה:

40. ההלכה בעניין העברת נטל הראיה לסתור על כתפי הזוכה נקבעה ב- המ' 22/72 נדב נ' נדב, פד"י כו (1) 603 ועל אדניה התבססה פסיקתו של בית המשפט המחוזי מפי כב' השופטת יהודית שטופמן בע"א 3393/05 יובל אברהם נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ (פורסם בנבו):

"...מושכלות ראשונים, כי בנסיבות בהן השתהה זוכה בנקיטת הליכי הוצל"פ, בלא שניתן לכך הסבר ראוי, עשויה עובדה זו, להעביר על שכמו את הנטל המשני, של חובת הבאת ראיות לסתור.

בעניין זה נקבע, כי השפעתו של עיכוב בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, יכולה להתפשט גם על העברת הנטל להביא ראיות לסתור את טענות החייב, כי הופטר מחיובו; בנסיבות בהן השתהה בזוכה בנקיטת הליכי הוצל"פ, במשך פרק זמן ממושך, מבלי שניתן הסבר ראוי לכך (כב' השופט ד' בר-אופיר, "הוצאה לפועל – הליכים והלכות", מהדורה שישית, עמ' 189; ע"א (ת"א) 1277/02 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פלג יעל, פדאור (לא פורסם) 03 (4) 151).

הלכה זו, אשר אדניה מבוססים על פסיקת בית המשפט העליון בענין המ' 22/72 נדב נ' נדב, פד"י כו (1) 603, ראויה ונכונה גם לענייננו.

41. ברעא 10272/07 עזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ' עיריית חיפה (2008) (פורסם בנבו) נפסק:

"בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, נטל השכנוע בהוכחת טענת "פרעתי" מוטל הוא לעולם על החייב. אמנם ייתכנו נסיבות בהן נטל הבאת הראיות לסתור יועבר לכתפי הזוכה. כך מקום שהתקיים שיהוי ניכר בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל בהעדר הסבר ראוי לשיהוי, או כאשר טענתו של החייב נסמכת היא על עובדה מהותית המצויה בידיעתו המיוחדת של הזוכה. העברת הנטל להבאת ראיות לסתור כאמור, נעשית אך לאחר שהחייב הביא ראיות לכאורה לתמיכה בגרסתו (וראו דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והליכות (מהדורה שישית) 189)."

42. הנה כי כן, כאשר מצויות הנסיבות המלאות בעיקרן בידיעת הזוכה, והחייב מציג ראיות המקימות טעם להעברת הנטל המשני על כתפי הזוכה, יעביר בית המשפט את הנטל להביא ראיות לסתור את טענות החייב על כתפי הזוכה (ראה ש' קטוביץ, "סוגיות נבחרות בדיני ההוצאה לפועל", התשס"ט – 2009, הוצאת נבו, עמ' 70 והאסמכתאות המובאות שם).

43. בענייננו וכמפורט בהרחבה בסעיף 18 לעיל , המבקש הראה כי ללא ספק, המשיבה מחלה על חובו.

44. כל העובדות והמסמכים בדבר האירועים שאירעו ב- 17 השנים האחרונות אצל המשיבה, ואשר בגללם היא לא פעלה במשך התקופה לגבות את חובו של המבקש מצויים בחזקתה. המשיבה העדיפה שלא להביא בפני ביתה משפט ולו עובדה או מסמך אחד, אשר יכול לסתור את טענת המבקש, נהפוך הוא – המשיבה נקטה בשיטה של זריקת בוץ בעיניו של בית המשפט תוך העלאת טענות מופרכות בדבר "ירידה למחתרת" והתחמקות מחובות, טענות שהתבררו כשקריות.

45. אשר על כן ייטען המבקש כי הוא הביא בפני בית המשפט די ראיות על מנת לתמוך בבקשתו להעביר את נטל הראיה על כתפי המשיבה.

סגירת התיק מהנימוק של מדיניות משפטית וציבורית:

46. בבואו לדון בבקשה לסילוק תביעה מחמת שיהוי ישקול בית המשפט בין השאר גם שיקולים של מדיניות ציבורית (ראה ע"א 442/83 קם נ' קם הנ"ל)

47. המבקש ייטען כי יש לסגור את התיק גם נוכח המדיניות של הקלת העומס בבתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל והטלת חובה על בעל דין לפעול לשם מיצוי ההליכים כנגד בעל דינו.

48. מדיניות זו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם מתן גושפנקא למשיבה "לישון" על זכויותיה במשך 17 שנים ויותר ואז, כאילו לא קרה כלום, להואיל לבסוף ולבצע את הפעולה המינימאלית של מסירת אזהרת ההוצאה לפועל לחייב אחד בתיק.

49. לחילופין, ולמען הזהירות בלבד ייטען המבקש כי נימוקיו לעיל מהווים "טעם מיוחד" להקטנת תוספת הפרשי הצמדת הריבית בתיק דנן.

50. אשר על כן יתבקש ראש ההוצאה לפועל הנכבד לדחות את בקשת הביצוע של השיבה ולחייבה בהוצאות בקשתו של המבקש ולרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד

בקשה לעיכוב הליכים - בקשה בטענת פרעתי

5 1 1 1 1 1 (4 Votes)

המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב בשנת 1993 ע"פ פסק דין שניתן ביום 29/04/1992. מסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ביום 18/05/10. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מהתנהלותה של המשיבה עולה תמונה ברורה של ויתור ומחילה של המשיבה על ביצוע פסק הדין, כמו כן ונוכח התנהלותה של המשיבה שונה מצבו של המבקש לרעה גם בעקבות חוסר תום ליבה של המשיבה.


בקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בבקשה בטענת פרעתי

 

המבקש, באמצעות ב"כ מתכבד להגיש לראש ההוצאה לפועל הנכבד את בקשתו לעיכוב הליכים בתיק שבכותרת, עד להכרעה בבקשתו בטענת פרעתי המוגשת במקביל לבקשה זו.

להלן נימוקי הבקשה:

מבוא:

1. המדובר בתיק הוצל"פ שנפתח כנגד החייב לפני 17 שנים, בשנת 1993 ע"פ פס"ד שניתן באפריל 1992, כאשר המסירה בוצעה לו רק לאחרונה, ביום 18/05/10 (ערב חג השבועות). במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

2. כפי שפורט בהרחבה בבקשתו של המבקש בטענת פרעתי, מהתנהלותה של המשיבה עולה תמונה ברורה של ויתור ומחילה של המשיבה על ביצוע פסק הדין, כמו כן ונוכח התנהלותה של המשיבה שונה מצבו של המבקש לרעה, גם בעקבות חוסר תום ליבה של המשיבה.

3. לעניין עיכוב ההליכים ייאמר כי נוכח השתהותה של המבקשת במשך 17 שנים לפעול בתיק לרבות מסירת האזהרה למבקש (לחייב השני עד היום לא נמסרה האזהרה) ניתן מקל וחומר להסיק כי עיכוב הליכי ההוצאה לפועל למשך מספר שבועות, עד להכרעה בבקשתו בטענת "פרעתי" לא תגרום כל נזק למשיבה ולא יפגע בזכות כלשהי מהזכויות עליהם ויתרה במשך שנים כה רבות.

הרקע העובדתי:

4. כאמור, ביום 29/04/1992 ניתן כנגד המבקש פסק דין שבסיפא לו (סעיף 6) נקבע כדלקמן:

"... אני מחייבת את הנתבעים 5 ו- 6, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 107,507 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 10/02/1988 עד יום מתן פסק הדין, בניכוי הסכומים ששולמו בפועל לתובעת ע"י נתבעים מס' 2-4 בסכום כולל של 100,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית חוקית מתאריך 18/11/90 ועד יום מתן פסק הדין. ליתרת הסכום, לאחר הניכוי כאמור, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

כמו כן חייב בית המשפט את המבקש בהוצאות משפט בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ והצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

5. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקש כשנה וחצי לאחר מכן, ביום 05/08/1993 ומאז ועד היום לא בוצעה אפילו מסירת האזהרה לחייבים בתיק.

6. יודגש כי למבקש לא היה כלל מושג כי נפתח כנגדו תיק הוצל"פ באשר במשך כל 17 השנים שעברו מעולם לא פנתה אליו המשיבה בדרישה כי ישלם את חובו. רק עתה, 18 וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין ויותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ראתה לנכון המשיבה למסור את אזהרת ההוצאה לפועל למבקש.

7. זאת ועוד, מבירור שנעשה במרכז המידע, בתיק דנן לא מעודכנת כלל תעודת הזהות של המבקש. לא ברור כיצד אך ככל הנראה עלה בידיה של המבקשת לפתוח את תיק ההוצאה לפועל דנן מבלי לציין את מספר תעודת הזהות של המבקש.

8. כמו כן, ומבירור שנעשה, עדיין לא מסרה המבקשת את אזהרת ההוצאה לפועל לחייב הראשון בתיק, מר שחם יחיאל.

למבקש סיכויים מעולים לקבלת טענותיו כמפורט בבקשתו בטענת "פרעתי":

9. המבקש ייטען כי לצידו עומדים סיכויים טובים מאד לקבלת בקשתו בטענת "פרעתי". המדובר במקרה חריג ביותר של פתיחת תיק הוצל"פ לפני כ- 17 שנים ואי ביצוע פעולה אחת בתיק לרבות מסירת אזהרת ההוצל"פ.

10. על מנת שלא להכביד על תיק ההוצאה לפועל בנימוקים כפולים מופנה ראש ההוצאה לפועל הנכבד לאמור בחלק "טענות המבקש" בבקשה (סעיפים 7 – 40) לבקשת המבקש בטענת פרעתי, שם מפורטות טענותיו ונימוקיו בבקשתו לסגירת תיק ההוצאה לפועל שבכותרת וטענותיו החילופיות בעניין הפחתת הריביות העצומות שהצטרפו לתיק במשך 17 השנים האחרונות.

מאזן הנוחות

11. המבקש ייטען כי בתיק דנן, סוגיית מאזן הנוחות נוטה ביותר ממובן אחד לטובתו של המבקש.

12. המדובר במשיבה שראתה לנכון שלא לפעול בתיק במשך יותר מ- 17 שנים. דומה שאין נימוק מתקבל על הדעת שיכול להסביר מדוע 17 שנים לא הייתה בעיה למבקשת להמתין עם ביצוע ההליכים בתיק ואילו עתה, משהחליטה לפעול בתיק לא תוכל להמתין שבועות מספר עד להכרעה בתיק. נימוקים הנוגעים לעיכוב זכויותיו של זוכה מלממש את חובו מהר ככל האפשר אינם רלוונטיים בתיק דנן – לפחות עד לאחר הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשתו העיקרית של המבקש בטענת פרעתי.

13. למבקשת לא ייגרם כל נזק כתוצאה מעיכוב ההליכים עד לאחר הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשתו והיא תוכל להמשיך ולהפעיל הליכים אלו, היה וראש ההוצאה לפועל ידחה את בקשת המבקש.

14. מצד שני, הפעלת ההליכים כנגד המבקש בנסיבות אשר תוארו בבקשה זו ובבקשתו בטענת "פרעתי" ייגרמו לו נזקים גדולים, כאלו שיכולים להיגרם לכל אדם מן הישוב שיופעלו עליו הליכי הוצל"פ בתיק עם חוב בגובה של יותר מ- 800,000 ₪.

15. מצ"ב תצהירו של המבקש.

אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא לבקשה.

________________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקש

בקשה בטענת פרעתי כאשר הזוכה ישן על זכויותיו

5 1 1 1 1 1 (3 Votes)

המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב בשנת 1993 ע"פ פסק דין שניתן ביום 29/04/1992. מסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ביום 18/05/10. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מהתנהלותה של המשיבה עולה תמונה ברורה של ויתור ומחילה של המשיבה על ביצוע פסק הדין, כמו כן ונוכח התנהלותה של המשיבה שונה מצבו של המבקש לרעה גם בעקבות חוסר תום ליבה של המשיבה.


בקשה בטענת פרעתי - הזוכה ישן על זכויותיו

 

המבקש, באמצעות ב"כ מתכבד להגיש את בקשתו בטענת "פרעתי" בתיק נשוא תיק ההוצל"פ שבכותרת. ראש ההוצאה לפועל יתבקש להורות על סגירתו של התיק לאלתר מחמת שיהוי של יותר מ- 17 שנים.

לחילופין ולמען הזהירות בלבד יטען התובע לעניין הריביות שנצטברו במשך השנים ומבוקש כי ראש ההוצל"פ יפעיל את סמכותו ולהורות על הפחתת שיעורי הפרשי ההצמדה והריבית בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 18-08896-91-0 מכוח הוראות סע' 81א (ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

פתח דבר:

1. המדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד החייב בשנת 1993 ע"פ פסק דין שניתן ביום 29/04/1992. מסירת האזהרה בוצעה יותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ביום 18/05/10. במהלך תקופה זו לא נעשתה כל פעולה בתיק ההוצל"פ גם לא משלוח אזהרה לחייבים האחרים או ניסיון להגיש תביעת חוב לנתבעת אחרת בתיק (חברה בע"מ) שהייתה בזמנים הרלוונטיים בכינוס נכסים.

2. כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מהתנהלותה של המשיבה עולה תמונה ברורה של ויתור ומחילה של המשיבה על ביצוע פסק הדין, כמו כן ונוכח התנהלותה של המשיבה שונה מצבו של המבקש לרעה גם בעקבות חוסר תום ליבה של המשיבה.

רקע עובדתי:

3. כאמור, ביום 29/04/1992 ניתן כנגד המבקש פסק דין שבסיפא לו (סעיף 6) נקבע כדלקמן:

"... אני מחייבת את הנתבעים 5 ו- 6, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 107,507 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 10/02/1988 עד יום מתן פסק הדין, בניכוי הסכומים ששולמו בפועל לתובעת ע"י נתבעים מס' 2-4 בסכום כולל של 100,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית חוקית מתאריך 18/11/90 ועד יום מתן פסק הדין. ליתרת הסכום, לאחר הניכוי כאמור, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

כמו כן חייב בית המשפט את המבקש בהוצאות משפט בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ והצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

4. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקש כשנה וחצי לאחר מכן, ביום 05/08/1993 ומאז ועד היום לא בוצעה אפילו מסירת האזהרה לחייבים בתיק.

5. יודגש כי למבקש לא היה כלל מושג כי נפתח כנגדו תיק הוצל"פ באשר במשך כל 17 השנים שעברו מעולם לא פנתה אליו המשיבה בדרישה כי ישלם את חובו. רק עתה, 18 וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין ויותר מ- 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ראתה לנכון המשיבה למסור את אזהרת ההוצאה לפועל למבקש.

6. זאת ועוד, מבירור שנעשה במרכז המידע, בתיק דנן לא מעודכנת כלל תעודת הזהות של המבקש. לא ברור כיצד עלה בידיה של המבקשת לפתוח את תיק ההוצאה לפועל דנן מבלי לציין את מספר תעודת הזהות של המבקש.

כמו כן, ומבירור שנעשה, עדיין לא מסרה המבקשת את אזהרת ההוצאה לפועל לחייב הראשון בתיק, מר שחם יחיאל.

טענות המבקש:

דין הבקשה לביצוע פסק הדין להידחות נוכח שיהוי מעל ומעבר לשיהוי בלתי סביר:

7. בפסיקה נקבע לא אחת כי הקשר בין השיהוי לבין תורת ההשתק מכוח מצג, הוא פן של תורת תום הלב שהשתרשה כמרכיב יסוד במשפט האזרחי בישראל. אם נמנע תובע לתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר, ובנסיבות שניתן להבין מהן מכך כי שוב לא יעמוד על זכויותיו, יכולה לעמוד לזכותו של הנתבע טענת שיהוי כאמור דברי השופטת דורנר בעניין ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ (פורסם בנבו):

"ההשתק נועד למנוע תוצאות שאינן צודקות, המתחייבות לכאורה על-ידי הדין" (שם בעמ' 286)

8. אכן, חייבת האמת להיאמר, נוכח ההשלכות הנובעות מקבלת טענת שיהוי, התנאים לקבלתה מחמירים ורק במקרים עם נסיבות חריגות התקבלה טענת השיהוי, זהו הקו שמאפיין את הפסיקה בנושא זה לאורך שנים. ואולם המקרה דנן מצוי לכל הדעות בגדרו של החריג.

9. ככלל, ניתן לומר כי שיהוי, שלא מגיע לכדי התיישנות, נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט, או בהפעלת הליכי בית המשפט, משום שימוש לא ראוי בזכות משפטית ופגיעה בציפייה הלגיטימית של בעל דין שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של הליכי בית המשפט (ראה: רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד (פורסם בנבו)).

10. על מנת שיקבל בית המשפט את טענת השיהוי נדרש הטוען לכך להוכיח אחד מאפשרויות מתחלפות אלה: האחת – שהתובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, או לחילופין - האפשרות השנייה והיא שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. בפסקי דין אחרים נוסף אף תנאי חלופי שלישי והוא שינוי שנגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע (ראה ע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי (פורסם בנבו) , בעמ' 53; ע"א 410/87 עיזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל ע"י יורשיה נ' יונגר (פורסם בנבו), בעמ' 756-755).

שיהוי מחמת מחילת המשיבה על זכותה לממש את פסק הדין:

11. אכן, טענה בדבר ויתור או מחילה על זכות תביעה מחייבת רמת הוכחה נכבדה על ידי הטוען לה ואולם דומה שבמקרה דנן, עצם השיהוי של 17 שנים מלבצע פעולה כלשהי (אף לא יידועו של המבקש על פתיחת התיק כנגדו) לטובת גביית פסק הדין מלמדת כאלף עדים כי התובע למעשה ויתר על זכותו.

ייתכן כי לו הייתה דואגת המשיבה לכל הפחות למסור את האזהרה למבקש, ואז לא לעשות דבר 17 שנים, הייתה עומדת לה הטענה (הקלושה גם היא) כי התובע ידע על פתיחת תיק ההוצאה לפועל והתעלם מכך ב- 17 השנים האחרונות. ואולם שבעתיים יכול היה המבקש ללמוד על ויתורה של התובעת על זכותה לממש את פסק הדין, שעה שבמשך 18 וחצי שנים מיום פסק הדין היא אף לא דאגה ליידע אותו על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו.

12. המבקש ייטען כי ניתן להסיק, לעניין הגדרת המושג מחילת החוב, גם מסעיף 3(ב)(5) לפקודת מס ההכנסה [נוסח חדש] כי בהיעדר מחילה מפורשת, הרי שמחילה במובנו של הסעיף לפקודה מוסקת מן הנסיבות והתנהגות הצדדים, כאשר אלה מלמדים כי החוב איננו רובץ על החייב עוד (ראה עמ"ה (תל-אביב-יפו) 138/97 י.ט.מ. יישומים נ' פ"ש ת"א 1 (לא פורסם)

שיהוי מחמת שינוי מצבו של התובע לרעה ומחמת חוסר תום ליבה של המשיבה:

13. לחילופין, ייטען המבקש כי בית המשפט יסלק תובענה מחמת שיהוי כאשר חוסר תום ליבה של התובעת, או מצג ממשי של ויתור או מחילה על זכותה הם אשר הביאו את הנתבע למעשה או מחדל ששינו את מצבו לרעה ((ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן (פורסם בנבו), בעמ' 317; ע"א 69/84 שפר נ' בונה (פורסם בנבו), בעמ' 656; ע"א 367/71 טייג נ' ישראלי (פורסם בנבו), בעמ' 716-715).

14. בתיק דנן נתבעים נוספים, האחד הוא מר שחם יחיאל, שותפו של התובע בחייבת השלישית בתיק - חברת ארדר, גלריית רהיטים בע"מ אשר סמוך למתן פסק הדין פורקה.

15. במהלך התקופה שלאחר פירוקה של חברת ארדר פעלו המבקש ומר שחם יחיאל לסלק את כל חובותיהם האישיים מול נושי החברה (על חלק מהחובות לחברה היו ערבים המבקש ומר שחם אישית).

16. למרבה הצער, במהלך 17 השנים שחלפו, התדרדר מצבו הנפשי והכלכלי של מר יחיאל שחם. הוא התמכר בשנים האחרונות לסמים, בילה בבית הכלא תקופה לא קצרה וכרגע כלל לא ידוע מקום הימצאו. לא בכדי לא עלה בידי המשיבה למסור את האזהרה גם למר יחיאל שחם.

17. אם לא די בכך, מצבו הכלכלי של המבקש התדרדר מאד בשנים האחרונות שלאחר גירושיו והוא נאלץ לעבור לגור בבית אמו. כרגע ו- 18 וחצי שנים לאחר פסק הדין כנגדו אין באפשרותו לעמוד אפילו בתשלום חלק מזערי של החוב.

18. המבקש ייטען כי לו הייתה פועלת המשיבה לגביית פסק הדין בתוך זמן סביר לאחר מתן פסק הדין הוא לא היה עומד מול החוב לבד והיה בידיו לפעול בשיתוף פעולה עם מר יחיאל על מנת לנסות ולהגיע להסדר כלשהו שיסלק גם את החוב בתיק דנן, כפי שעשה עם כל נושיו בסמוך לאחר פירוקה של חברת ארדר.

19. לו היה דואגת המשיבה לפעול תוך זמן סביר, או לכל הפחות למסור לחייבים את אזהרת ההוצאה לפועל היו ללא ספק המבקש ושותפו מגיעים להסדר עמה, יחד, כפי שהגיעו עם כל נושיהם דאז.

20. התובע ייטען כי אין זה צודק, ולא ייתכן לתת לאדם לחשוב במשך 18 שנים שאין לו חוב ואז, לאחר תקופה כה ארוכה לשוב ולדרוש ממנו להתמודד עם חוב של כמיליון ₪.

21. זאת ועוד, בתאריך 02/05/1991 ניתן צו פירוק כנגד חברת ארדר רהיטים – היא החייבת 3 בתיק שבכותרת. בידי המשיבה היה פסק דין כנגד חברת ארדר כבר מיום 28/09/8, הרבה לפני צו כינוס הנכסים של החברה.

למרות זאת, מעולם לא פעלה המבקשת כנגד החברה מעבר להסדר שהגיעה שעל פיו קיבלה 100,000 ₪ מתוך סך של 107,000 ₪ שהיה הסכום הכולל של תביעתה (ללא ריבית).

ייתרה מזאת, פסק הדין החלקי ניתן בהסכמתם של המבקש ושותפו על מנת שהמשיבה תעשה ככל שביכולתה לממש את נכסיה של חברת ארדר ולקבל לידיה את מלוא החוב.

ייתכן ולו הייתה התובעת פועלת בזמן כנגד הנתבעת, לרבות עיקולים זמניים או הגשת תביעת חוב לכונס הנכסים של החברה היא הייתה מקבלת, אם לא את כל ייתרת החוב אז לפחות חלק לא מבוטל ממנו.

אין ספק כי החוב נשוא תיק ההוצל"פ דנן הוכרז כ- "חוב אבוד" או כ- "חוב מסופק" במאזני המשיבה:

22. המבקש ייטען כי ניתן ללמוד עוד על מחילת החוב באמצעות מאזניה של המשיבה שהפכה בינתיים לחברה ציבורית.

23. דומה כי ניתן לומר בביטחון ובסבירות גבוהה למדי כי החוב דנן אינו מצוי בספרי החברה ובמאזניה 17 שנים. המדובר בחברה ציבורית וסביר להניח במשך 17 השנים האחרונות דאגה המשיבה להגדיר את החוב נשוא תיק ההוצל"פ שבכותרת מסופק או כחוב אבוד.

24. המבקש ייטען כי בנסיבות המיוחדות של התיק דנן, על המשיבה להמציא את מאזניה האחרונים על מנת להראות לבית המשפט כי למרות התעלמותה הבוטה מהחוב במשך 17 שנים, עדיין נותר החוב במאזניה כחוב פעיל.

25. בעניין זה קבע כב' השופט יוסף שפירא בתיק הפ 1172/02 (מחוזי חיפה) חב' ענבל , מפעלי תיירות בע"מ נגד מלון אשכולות חברון בע"מ (פורסם בנבו):

"מכל מקום ברור, למחילה על חוב תוצאה משפטית, שמשמעותה כי החוב פקע ובעל החוב לא יכול לשוב לגבותו. "

ראה בעניין זה גם עמ"ה 138/97 י.ט.מ. יישומים נ' פקיד שומה תק-מח 2001(1),119 , וכן לעניין "מחילה" ו"כאילו מחילה" בהקשר לדיני המס ראו עמ"ה (ב"ש) 535/03 חברת רהיטי עטרת בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון (לא פורסם) (כב' השופט י' אלון) (2006)).

במאזן השיקולים בין הצדדים יש להעדיף את עמדתו של המבקש ולסגור את תיק ההוצל"פ:

26. המבקש ייטען כי נוכח מחדליה של המשיבה לפעול בתיק קטן מאד משקלם של השיקולים כנגד החלת דוקטרינת השיהוי לרבות ציפייתה של המשיבה לפעול למימוש זכויותיה במסגרת תקופת ההתיישנות, צמצום הגישה החופשית לערכאות המשפט, מימוש זכותה לסעד ופגיעה בזכיותיה הקנייניות. דומה שעל כל אלו ויתרה המבקשת שעה שראתה לנכון לדחות את הליכי גבית החוב – יותר מ- 18 שנים לאחר מתן פסק הדין.

27. לעומת זאת, וכאמור בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים (2003) (פורסם בנבו) השימוש בהליך זה מוצדק כאשר הדבר מתחייב מטעמים של צדק והגינות גלפי הנתבע, שיקולים שבאינטרס הציבור ודאגה לקיום הליך שיפוטי תקין. עקרונות הצדק וההגינות לא יכולות לדור בכפיפה אחת עם נושה שלא עושה דבר לגבות חוב המגיע לו במשך 18 שנים ואף לא מודיע במשך תקופה זו לחייב כי תלוי ועומד כנגדו תיק הוצאה לפועל. אינטרס הציבור ודאגה לקיום הליך שיפוטי תקין לא יכולים לסבול התנהלות שבה פועל התובע בתיק ההוצל"פ שפתח פעם ב- 17 שנים.

על שיקולי בית המשפט בבואו לדון בטענת השיהוי בהליך אזרחי ראה גם עא 5526/04 (מחוזי ירושלים) עיריית מעלה אדומים נגד סאסי קבלני בניין (פורסם בנבו)

חוסר תום לב מובהק ושימוש לרעה בהליכי הוצל"פ מצד הזוכה בניהול התיק:

28. המבקש ייטען כי נסיבות התיק דנן מובילות למסקנה כי המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכי ההוצאה לפועל ורואה בתיק כ- "תוכנית חיסכון" עבורה.

29. בע"א 2836/03 (ת"א) עיריית תל אביב נ' מור תמר (המאגר המשפטי נבו) סיכמה כב' השופטת יהודית שטופמן את ההלכה בעניין חובותיו של הזוכה בניהול תיק ההוצאה לפועל שפתח:

פתיחתו של תיק הוצאה לפועל, למימושו של פסק דין, או לחילופין, של שטר, המוגש לביצוע כדרך שמבצעים בה פסק דין, וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עקרון תום הלב, ועל ראש ההוצל"פ מוטלת החובה, כמו גם הסמכות, לדון ולהכריע בטענות מעין אלו.

הזדמן לי לומר בענין זה, בע"א (ת"א) 2194/03 יצחקי חפירות ומבנים בע"מ נ' צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ (ל"פ, ניתן ביום 10.1.2006):

"...ישנם מקרים, בהם טוען החייב לפרעון חובו, טרם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, או טענות אחרות הנוגעות לשאלת פרעונו או אי פרעונו של החוב הפסוק. במקרים מעין אלו, בהם טוען החייב כי הזוכה עשה שימוש שלא בתום לב בפסק הדין, בהגשתו לביצוע, נראה כי סמכותו של ראש ההוצל"פ חולשת גם על טענה כגון זו, במסגרת הדיון בבקשה בטענת "פרעתי" ".

היקפה של חובת תום הלב, אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. לענין זה, סבורה אני, כי עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים. אכן, כלל נקוט הוא, כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם, אין בכך כדי לסתור את חובתו של הזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים.

תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין. ואם יתברר כי החייב התחמק מתשלום חובו במשך שנים, תוך החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ, או מטעם אחר, הרי שברור הוא, שאין זה מחובתו של הזוכה לנקוט בהליכים סבוכים, מיותרים ועתירי עלוּת, כדי לעלות על עקבותיו של החייב.

אולם, מאידך, חלה חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

וכך, כאמור, נראה לי כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומרכזיותו של עקרון זה, ימנע בית משפט עצמו, דרך כלל, מלהעניק סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש זכייתו בפסק דין, או למימושו של השטר, בהליכי ההוצאה לפועל.

30. על תום הלב ע"פ סעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 כמו גם בהליכים של מימוש פסק דין מכוח סעיפים 81 לחוק ההוצאה לפועל או סעיף 18 לחוק המשכון התשכ"ז – 1967 והחלתם על הליכי ההוצאה לפועל למימוש זכות מכוח פסק דין ראה ע"א (חי') 151/87 חברת גוש 10878 בע"מ נ' מבני פלס בע"מ (פ"מ תשמ"ח(ב) 79) וע"א (חי') 267/96 בסול נ' מנצור בע"מ (דינים מחוזי, כרך כו(8) 55)).

31. המבקש ייטען כי לא יכולה להיות מחלוקת שהמשיבה השתהתה השתהות בלתי סבירה בעליל במימוש זכויותיה ונמנעה מלפעול בתיק ההוצאה לפועל במשך יותר מ- 17 שנים. למעשה סביר מאד להניח כי המשיבה שכחה מהתיק ומחלה עליו לפני שנים. ככל הנראה, נתקל מי ממנהלי המשיבה או ב"כ המשיבה בתיק והחליט לפעול בתיק כאמור בשיטת "מצליח" אם ייצא מהתיק סכום כזה או אחר מה טוב, אם לא – ממילא ויתרה עליו המשיבה לפני שנים.

32. יודגש כי לא רק שהמשיבה לא נאלצה "לרדוף" אחרי החייב המשך השנים הללו אלא שהיא אף לא טרחה להמציא לו את אזהרת ההוצל"פ במשך השנים וזאת לפחות על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו. לפתע פתאום, וכרעם ביום בהיר הפילה המשיבה על המבקש חוב מלפני 18 שנים העומד על יותר מ- 800,000 ₪. למען הסר ספק, לו הייתה מבקשת המשיבה במשך 17 השנים האחרונות לאתר את מקום מגוריו של המבקש היא הייתה עושה זאת על נקלה – כפי שמסרה את האזהרה למבקש לאחרונה.

33. המבקש ייטען כי קביעת המחוקק שחוב שנפתח לגביו תיק הוצאה לפועל אינו מתיישן נועדה על מנת להרתיע חייבים מלנסות ולהתחמק עד תקופת ההתיישנות מתשלום חובם. ברור לחלוטין, כי המטרה לא הייתה לאפשר לנושה להימנע מלפעול בתיק (ולו אף להודיע לחייב על החוב) במשך יותר מ- 17 שנים ואז להמשיך בהליכים כאילו לא קרה דבר.

34. על מנת לסבר את האוזן לעניין חוסר תום ליבה של המבקשת יצוין כי הח"מ פנה אל ב"כ המבקשת, עו"ד שלמה ובר, וביקש ממנו כי הוא יימנע מהפעלת ההליכים כנגד החייב למשך כמה ימים שלאחר תום 21 היום מיום האזהרה וזאת על מנת שהח"מ יוכל ללמוד את התיק. להפתעתו ואכזבתו של הח"מ הוא נענה בשלילה חד משמעית.

עקרונית, ולעניין החוב, אין הדבר משנה, הח"מ אכן יכול "להתאמץ" קצת יותר וללמוד את התיק בתוך כמה ימים וכך אכן עשה. ואולם, כפי שיפורט בהמשך תום לב בביצוע הליכים מול בית המשפט הוא חלק מחובת תום הלב המוטלת על בעל דין. עקרון חובת תום הלב מופרת ברגל גסה כאשר בעל דין שלא פעל בתיק הוצל"פ 17 שנים מסרב לבקשת הצד שכנגד לאפשר לו אורכה של כמה ימים על מנת להגיש את בקשותיו.

דרוש חוסר תום לב, אטימות וציניות ברמה גבוהה במיוחד על מנת לנהוג כפי שנוהגת המשיבה. לעיתים, אפילו בהליכי ההוצאה לפועל, אשר ברובם פרוצדוראליים וביצועיים יש מקום להחדיר לתודעת הצדדים כולם כי עקרונות של תום לב וצדק (שלא לדבר על אתיקה מקצועית) יש לקיים גם במסדרונות לשכת ההוצאה לפועל.

סגירת התיק מהנימוק של מדיניות משפטית וציבורית:

35. המבקש ייטען כי יש לסגור את התיק גם נוכח המדיניות של הקלת העומס בבתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל.

36. מדיניות זו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם מתן גושפנקא לזוכה "לישון" על זכויותיה במשך 17 שנים ויותר ואז, כאילו לא קרה כלום, להואיל לבסוף ולבצע את הפעולה המינימאלית של מסירת אזהרת ההוצאה לפועל לחייב אחד בתיק.

לחילופין, ולמען הזהירות בלבד והיה אם יכריע ראש ההוצאה לפועל הנכבד כי המשיבה לא מחלה על החוב וכי יש להמשיך בגבייתו ייטען המבקש כי:

לצדו של המבקש עומדים טעמים מיוחדים להקטנת תוספת הפרשי ההצמדה והריבית בתיק ההוצאה לפועל דנן.

37. סעיף 81א(ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי:

"(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א)".

38. המבקש ייטען כי עומד לצידו "טעם מיוחד" להקטנת תוספת הפרשי הצמדת הריבית ודומה שהדברים שנאמרו בפס"ד מור תמר הנ"ל מתאימים להפליא גם בענייננו:

בענייננו, קיימות ראיות בתיק ההוצל"פ, להטלתו של עיקול מטלטלין שבוצע בהעדר החייבת-המשיבה "מבעד לחלון הראווה", וכן לניסיון נוסף לנקיטת הליכים מבצעיים, לפני למעלה מ-15 שנה, ותו לא. המערערת, החלה לפעול בשנית בתיק ההוצל"פ, רק בשנים האחרונות, כחלוף זמן רב, ולאחר שחובה של המשיבה צבר הפרשי הצמדה וריבית, והגיע לשיעור ניכר. לפיכך, נראה, כי לא נפגעה ציפיתה הלגיטימית של המערערת לסופיות הדיון, כאשר במשך שנים רבות, נמנעה, מביצועה של פעולה כלשהי בתיק ההוצל"פ. יחד עם זאת, כמפורט לעיל, נראה כי בנסיבות הענין, רשאי היה ראש ההוצל"פ לקבוע כי התקיימו הנסיבות המקימות למשיבה "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הבקשה מכוח סעיף 81ד(א) לחוק ההוצאה לפועל. (ההדגשות אינן במקור).

39. אשר על כן יטען המבקש כי הוא עמד בנטל המוטל עליו להראות "טעם מיוחד" בהתאם לסעיף 81א(ד) לחוק ההוצאה לפועל באשר כאמור, המשיב נמנע מלנקוט כל פעולה במשך יותר מ- 17 שנים מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

40. אשר על כן יתבקש ראש ההוצאה לפועל הנכבד כאמור ברישא לבקשה.

_____________________
בר אל ירון, עו"ד
ב"כ המבקש


  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד