calluss 64

  • משפט מסחרי מחוץ לקופסה

  • 1

משרדנו בתקשורת

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 2 (פרומו לכתבה)

פרומו לכתבה שתשודר בקרוב על אחת התיקים המורכבים בהם מטפל משרדנו במסגרת התמחותו בדיני חוזים.

עורך דין בר אל ירון, חדשות ערוץ 10

אחד התיקים המעניינים שהיו לנו במשרד כמשרד המתמחה בדיני חוזים. מרשתנו נפלה קורבן לתרגיל עוקץ שכמעט גרם לה לאבד את ביתה בתל אביב, למלווה בריבית שזייף מסמכים וכבר הספיק לרשום הערת אזהרה על הבית. כמובן שמייד עצרנו את העסקה באמצעות צו מניעה. בדיעבד, ובשיתוף פעולה עם ערוץ 10 התברר שמרשתנו לא הייתה הקורבן היחידי. הכתבה, שבה מרואיין בין השאר עו"ד בר אל ירון, מספרת את סיפורם.

בר אל ירון, משרד עורכי דין

משרד עו"ד מסחרי מחוץ לקופסה

התמחותו של המשרד הוא בתחום המסחרי אזרחי. למשרדנו ניסיון ייחודי ורב שנים כמשרד עו"ד העוסק בעריכת חוזים וליטיגציה בסוגיות מגוונות הנוגעות לדיני חוזים, ליווי חברות ובעלי מניות בתחום דיני חברות, ייצוג זוכים וחייבים בהליכי הוצאה לפועל , ליווי בהליכי פשיטת רגל עד למתן הפטר וכמשרד עו"ד המתמחה בעריכת חוזים וליטיגציה בתחום דיני המקרקעין. כמו כן, משרדנו הוא נציגה הבלעדי של חברת הגבייה העולמית GCS והינו משרד עורכי הדין היחיד בישראל המייצג בהרשאתה חברות ופרטים מהארץ ומרחבי העולם בהליכי גביית חובות בינלאומיים.

אתם מוזמנים לעיין בפסקי הדין שקיבל משרדנו עבור לקוחותיו בדף משרדנו בבתי המשפט. על המחשבה המקצועית, והתפיסה האחרת של עולם המשפט בתחומי התמחותו תוכלו ללמוד בדף מאמרים משפטיים באתר ו/או בדף כתבי טענות משפטיים שם תוכלו לעיין בכתבי טענות וכיו"ב מסמכים שהגשנו עבור לקוחותינו שהינם מצד אחד לקוחות פרטיים מן הישוב בישראל, ומצד שני חברות ענק בינלאומיות, לרבות חברת (Google (Ireland וחברת Savox ענקית הטכנולוגיה מפינלנד.

אודות משרד עורך דין בר אל ירון

מקצועיות חסרת פשרות, ליווי אישי ומסור

מזה 14 שנים משרדנו הינו משרד עו"ד מוביל שבמסגרת פעולותו מייצג לקוחות פרטיים וחברות המתמודדים עם תיקים מגוונים בתחום המשפט המסחרי אזרחי. במהלך השנים למדנו שוב ושוב שהמפתח להצלחה היא עורך דין שמבין לא רק את בית המשפט, אלא לא פחות את הלקוח ו/או העסק שהוא מייצג. משמעות הדברים מבחינתנו היא מתן חשיבות עליונה לליווי אישי מתחילת ההליך לעד סופו. אנו מאמינים כי הפתרונות היצירתיים ביותר באים מתוך שיתוף פעולה והבנה מעמיקה של עורך הדין המייצג את הלקוח וצרכיו - זהו סוד הצלחותינו בבית המשפט ומחוצה לו.

yaron46

עו"ד בר אל ירון

יליד 1971, ישראל, סיים בהצלחה ייתרה תואר ראשון במשפטים והוסמך כחבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2004. במהלך שנת 2007 התקבל כנציגה בישראל של חברת GCS המייצגת גופים בינלאומיים ברחבי העולם. עו"ד בר אל ירון מתמחה בליטיגציה מסחרית בכלל ובדיני החוזים בפרט, ייצג ומייצג אין ספור חברות בינלאומיות, בעיקר בסכסוכים עסקיים מול חברות ישראליות לצד לקוחות פרטיים מן השורה שמתמודדים עם חברות מסחריות ובנקים. מאמריו המשפטיים התפרסמו ומתפרסמים באתרים משפטיים מובילים כגון האתר המשפטי המקצועי "פסק דין" ולא פעם הוזכרו תיקים בהם היה מעורב במגזין גלובס ובכלי תקשורת אחרים. עו"ד בר אל מתנדב פעיל לייצוג מעוטי יכולת במסגרת עמותת לתת, בין אם מול גופים ציבוריים וחברות ובין אם בבית המשפט. במהלך השנים הקפיד ומקפיד עו"ד בר אל לשמור לא רק על מצויינות משפטית אלא גם ובעיקר על יחס אישי מסור לכל לקוח ולקוח, שילוב זה התברר במהלך השנים כשילוב מנצח.

ייצוג וליטיגציה בתחומי המשפט המסחרי אזרחי

 התמחות יחודית בתחומי המשפט המסחרי אזרחי, 12 שנים של ייצוג וליטיגציה בכל ערכאות בתי המשפט והבנה עמוקה של המציאות העסקית שברקע של כל תיק ותיק שמועבר לטיפולינו. להלן תחומי ההתמחות של משרדנו:

עורך דין חוזים 9

דיני חוזים

התמחות וניסיון מגוון וייחודי בדיני חוזים לרבות עריכת חוזים וליטיגציה באכיפה / ביטול חוזים. 

קרא עוד בדף עורך דין חוזים

עורך דין חברות 9

דיני חברות

הקמה, ליווי שוטף וייעוץ לחברות. ליטיגציה וייצוג חברות, בעלי מניות המיעוט ו/או הרוב בחברה.

קרא עוד בדף עורך דין חברות

עורך דין הוצאה לפועל 9

דיני הוצאה לפועל

ייצוג חייבים וזוכים בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, ערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל.

קרא עוד בדף עורך דין הוצאה לפועל

עורך דין פשיטת רגל 9

דיני פשיטת רגל

ייצוג בהליכי פשיטת רגל, משלב בדיקת התיק, דרך ייצוג בהליכי הפשט"ר ועד לצו ההפטר הסופי מחובות.

קרא עוד בדף עורך דין פשיטת רגל

עורך דין מקרקעין 9

דיני מקרקעין

עריכת חוזי מקרקעין מגוונים וליטיגציה בסוגיות הנוגעות לדיני מקרקעין בבכל הערכאות המשפטיות הדנות בדיני מקרקעין.

קרא עוד בדף עורך דין מקרקעין

עורך דין עובדים זרים

דיני עובדים זרים

ייעוץ למעסיקי עובדים זרים, הגנה וליטיגציה מול קנסות המוטלים על מעסיקים והגנה בפני כתב אישום על העסקת עובדים זרים.

קרא עוד בדף עורך דין עובדים זרים

המאמרים האחרונים שפרסמנו

  • צוואה, כל מה שחשוב (מאד) לדעת +

    במאמר זה נביא בפניכם את כל שראוי לדעת לפני שניגשים לעריכת צוואה. נעשה כמיטב יכולתנו להביא בפניכם את ניסיון משרדנו כמשרד עורכי דין לצוואות. את הדברים נבסס על הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") המסדיר את ענייני הירושה והצוואה קרא עוד...
  • פרשנות חוזה +

    פרשנותו של חוזה הייתה, עודנה וכנראה גם תהיה אחת הסוגיות המרכזיות שידונו בהם בתי המשפט בכל הערכאות. בשנים האחרונות חלו תמורות בדרך בה מפרש בית המשפט חוזים ובמאמר ראינו לנכון כמשרד עו"ד חוזים להבהיר את ההלכות האחרונות בפרשנותם של חוזים. כבר קרא עוד...
  • ביטול מתנה במקרקעין +

    מאמר זה יעסוק בהסכם מתנה וליתר דיוק, בביטול הסכם מתנה במקרקעין, סוגיה בה משרדנו כמשרד עורכי דין לחוזים עוסק בה לא מעט. מניסיוננו, מאחר ובד"כ מתנה במקרקעין ניתנת לבן משפחה, כאשר מבקש מעניק המתנה או יורשיו לבטלה מעורבים בעניין אמוציות קרא עוד...
  • תביעה לפינוי מושכר +

    מאמר זה ידון בסוגייה מוכרת, שאנו כמשרד עו"ד העוסק בחוזים נתקלים בה לא מעט, המדובר בפינוי מושכר משוכריו לאחר שאלו הפרו את הסכם השכירות. בעיקר נשים את הדגש על הוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר" קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

חדשות המשרד

  • כתב תביעה - ביטול חוזה החזר חוב +

    מרשינו חתם על חוזה החזר חוב ע"ס כ- 1,500,000 ש"ח. בנוסף העביר כביטחון להחזר החוב את שיק שלו ושל רעייתו ואף התחיל לשלם את התשלומים בהסכם מידי חודש בחודשו. בדיעבד התברר כי חתימתו על ההסכם בטעות והטעיה יסודה וכי יש קרא עוד...
  • בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לצו מניעה זמני +

     במקביל להגשת תביעה לביטול חוזה שהוגשה על ידי משרדנו בשם מרשינו, הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני המורה לצד שכנגד להימנע מלהגיש לפרעון שיק בטחון ע"ס 1.5 מליון ש"ח שניתן על ידו כבטחון לביצוע החוזה. בית משפט השלום דחה את קרא עוד...
  • פסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה בקשה למתן צו מניעה זמני +

    במסגרת ייצוג מרשינו כמשרד עו"ד חוזים הוגש על ידינו ערעור (בר"ע) על החלטת בית משפט שלום שדחה את בקשת מרשינו למתן צו מניעה זמני לפרעון שיק ע"ס 1.5 מליון ש"ח עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידינו לביטול חוזה. בית המשפט קרא עוד...
  • כתב תביעה לפינוי מושכר +

    המדובר בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר, ובהתאם לפרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי. משכיר אשר ניצל נזילת מים שארעה במושכר על מנת לתרץ את מחדליו באי תשלום דמי שכירות ואי קיום תנאי הסכם השכירות. תביעה זו הוגשה במקביל לתביעה קרא עוד...
  • 1
  • 2
  • 3

פסק דין בתביעה כנגד חברת שיווק מוצרים סלולריים עבור סחורה שלא שולמה

4.6666666666667 1 1 1 1 1 (12 Votes)
פסק דין תביעה כספית

מרשתנו, חברה זרה, הגישה תביעה כספית חוזית כנגד חברת סי טי אי גו מובייל המשווקת מוצרים סלולריים בישראל ובעלת חנויות סלולר ברחבי הארץ. התביעה הוגשה בגין סחורה שלא שולמה במשך שנים בנימוקים כאלו ואחרים, שכולם נדחו. מתוך מחשבה שמרשתנו תימנע מלהגיע לישראל ולנהל את התובענה כנגד הגישה חברת סי טי אי גו מובייל תביעה שכנגד. בסופו של יום התקבלה במלואה תביעת מרשתנו תוך שנדחית במלואה תביעתה של גו מובייל וחיובה בהוצאות ניכרות, כולל הוצאות הנסיעה של מנהל מרשתנו מארה"ב.  

ריכזנו את האמור באתר לעניין התמחותינו בדיני חוזים בדף עורך דין חוזים. כמו כן תוכלו למצוא שם קישורים למאמרים מקיפים בסוגיות הנוגעות לדיני חוזים וכתבי טענות שהגשנו בשם מרשינו לבתי המשפט. 


 


פסק דין

 

 

1.התובעת, JOBY PHOTO INC, הינה חברה זרה, הגישה לבימ"ש כנגד הנתבעת ביום 5.12.11, תביעה בסדר דין מקוצר (בתיק 6079-12-11), ע"ס 26,6000 ₪ (להלן:"התביעה"), בגין אי תשלום עבור אספקת 200 יחידות של מוצר, אביזר למחשב טאבלט (להלן:"ההזמנה","הסחורה","הציוד").

 

2.הנתבעת הגישה לבימ"ש כנגד התובעת ביום 7.1.13, תביעה בסדר דין מהיר (בתיק 20232-01-12) ע"ס 30,000 ₪(להלן:"התביעה שכנגד"), בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בגין פרסום רב של שירד לטמיון בשל הפרת התחייבות התובעת ליתן לה בלעדיות בשיווק הסחורה בישראל.

הזמנת הסחורה

 

3.הצדדים אינם חלוקים כי הנתבעת הזמינה מהתובעת את הסחורה נשוא התביעה. (ראה סעיף 24 לכתב התביעה שכנגד).

הצדדים אינם חלוקים כי הנתבעת ביצעה את הזמנת הסחורה ביום 21.4.11. (ראה בעניין זה, הודעת דואר אלקטרוני מיום 21.4.11 ששלחה נציגת הנתבעת, הגב' שיר חקשור, שצורף כנספח א' לתצהיר עדות הראשית של התובעת, ראה גם עדותה של שיר בעמ' 7 ש' 19-20 לפרוטוקול).

הצדדים אינם חלוקים כי ביום 27.6.11 ו/או בסמוך למועד זה סיפקה התובעת לנתבעת את הסחורה. ראה בעניין זה תעודת המשלוח, שטר המטען והחשבונית שצורפו כנספחים ב',ג',ו-ד' לתצהיר התובעת.

הצדדים אף אינם חלוקים כי התמורה עבור הסחורה שסופקה לא שולמה מעולם לתובעת.

4.ב"כ הנתבעת טוען בסיכומיו כי התובעת לא הוכיחה שהנתבעת הסכימה לשלם את הסך הנתבע בעבור הסחורה.

טענה זו לפיה הנתבעת לא הסכימה למחיר הרכישה של הסחורה, הינה טענה חדשה שעלתה לראשונה בסיכומים.

מעיון בבקשת הרשות להתגונן, המשמשת כתב הגנה, אין בו כל טענה כי מחיר הסחורה לא סוכם בין הצדדים טרם שזו נשלחה לישראל.

הנתבעת לא טענה בבקשת הרשות להתגונן, כי לא קיבלה את תעודת המשלוח, שטר המטען וחשבונית שהוציאה התובעת בגין הסחורה, בה מצוין סכום העסקה (נספחים ב-ד' לתצהיר התובעת). הנתבעת לא העלתה כל טענה בעניין זה, גם לאחר קבלת הסחורה, ולא הציגה כל ראיה ו/או אסמכתא בתמיכה לטענתה בעניין.

טענה זו מועלת לראשונה במסגרת סיכומי ב"כ הנתבעת, מהווה הרחבת חזית פסולה, ועל כן, נדחית.

 

בלעדיות/אי תחרות

5.בסעיף 12 לתצהירו של מר שי חקשור התומך בבקשת הרשות להתגונן (להלן:"תצהיר שי"), נטען כי בשיחה טלפונית שנערכה ביום 23.1.11, בינו לבין מר סנדרו, מנהל התובעת, הוסכם כי השוק יחולק לשניים, כאשר הנתבעת תפיץ את המוצרים בתחום הסולולר, ואילו החברה -QUICK PHOTO, תמשיך להפיץ את מוצרי החצובות למצלמות.

בסעיפים 16 ו- 17 לתצהיר שי, נטען כי בשיחה טלפונית נוספת עם מנהל התובעת, הובטח לו כי חברת QUICK PHOTO תמכור את המוצר רק בחנויות שלה ולא תפיץ לחנויות אחרות.

6.הנתבעת לא הציגה ראיות נוספות מלבד תצהירו של מנהל הנתבעת מר שי חקשור, שטען לקיומן של הסכמות בעל פה שנעשו בטלפון, אשר עומדות בניגוד מוחלט למסמכים בכתב אשר הוצגו וצורפו לתצהיר עדותה הראשית של התובעת.

7.בהודעת דואר אלקטרוני מיום 9.3.11, ששלחה התובעת למנהל הנתבעת, שי חקשור, נאמר במפורש כי QUICK PHOTO קיבלה את המוצר לידה, וכי אין בלעדיות לנתבעת (נספח ז' לתצהיר התובעת).

8.בהודעת מייל מיום 28.4.11 ששלחה התובעת אל מנהל הנתבעת, נאמר במפורש שיש ל QUICK PHOTO הרשאה למכור את מוצריה למי שתחפוץ, וצויין במפורש כי לא תינתן בלעדיות לנתבעת. (נספח ח' לתצהיר התובעת).

9.מהראיות שהובאו לפני בימ"ש עולה כי גם לאחר הבהרות אלו, לא עצרה ולא ביטלה הנתבעת את ההזמנה של הסחורה, אף שהיה ידוע לה כי לא תקבל בלעדיות לגבי המוצר.

10.מתצהיר עדות התובעת אשר לא נסתר, עולה כי ביום 14.6.11, כותבת נציגת הנתבעת , הגב' שיר חקשור, מייל אל התובעת, בה היא מתעניינת מתי תגיע הסחורה. באותו מייל שוב מבקשת הנתבעת בלעדיות, עובדה המלמדת כי הנתבעת לא קיבלה בלעדיות. התובעת משיבה לנתבעת, יומיים לאחר כן, במייל מיום 16.6.11, לפיה הסחורה בשלבים אחרונים של משלוח, ונאמר במייל, בצורה מפורשת פעם נוספת, כי הנתבעת לא תקבל בלעדיות על מוצר זה. (ראה: שני הודעות המייל צורפו כחלק מנספח ט' לתצהיר עדות התובעת).

11.נספח י' לתצהיר התובעת הינו מייל ששלחה התובעת לנתבעת, המאשר שההזמנה של הסחורה נשלחה לנתבעת ביום 27.6.11 בדואר אויר יחד עם חשבונית העסקה.

בניגוד לטענת הנתבעת, אין לו ראיה אחת עד לתאריך זה כי הנתבעת ביקשה לעצור את המשלוח ו/או לבטל את ההזמנה.

12.מהראיות שהובאו לפני בימ"ש, עולה כי הפעם הראשונה בו העלתה הנתבעת טענות כנגד התובעת, היתה כ- 4 חודשים לאחר קבלת הסחורה. התובעת שלחה לנתבעת מכתבי דרישת תשלום מיום 8.7.11, 26.8.11 ו- 31.8.11 (נספחים יא ו- יב' לתצהיר התובעת).כאשר רק ביום 11.10.11 עונה מר שי חקשור לדרישות התשלום, ומודה בתחילת תשובתו כי התעלם בארבעת החודשים האחרונים במתכוון מהודעותיה של התובעת (ראה: נספח יג' לתצהיר התובעת).

13.כפי שקבעתי לעיל, הנתבעת הזמינה מהתובעת סחורה וזאת לאחר שסוכמו תנאי העסקה ותמורתה, הסחורה סופקה לנתבעת, אולם הנתבעת לא שילמה מעולם התמורה בגינה.

14.מהמפורט לעיל, באתי למסקנה כי הנתבעת לא הוכיחה טענתה בדבר הסכמה על בלעדיות או אי תחרות, אלא מהראיות שהביאה התובעת הוכח כי לא ניתנה לנתבעת בלעדיות ולא הובטח לה אי תחרות.

15.על כן, יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר הפרת התחייבות אלה ע"י התובעת.

אשר על כן, אני סבור כי התובעת הרימה את נטל השכנוע להוכחת התביעה, ולפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם התובעת שכנגד לא הוכיחה כי הוציאה כספים לצורך פרסום המוצר.

 

התביעה שכנגד

16.הנתבעת/תובעת שכנגד הגישה תביעה ע"ס 30,000 ₪ כנגד התובעת/הנתבעת שכנגד, בה טענה כי התובעת הפרה הפרה יסודית את התחייבותה לבלעדיות של הנתבעת בהפצת המוצר (סעיף 21 לכתב התביעה שכנגד) .

הנתבעת טוענת כי נגרמו לה כתוצאה מהפרה זו, נזקים מרובים בגין פרסום אשר ירד לטמיון. לטענתה הוציאה בגין פרסום המוצר 54,193 ₪ בגינו תובעת פיצוי בסך 25,000 ₪, וכן פיצוי ע"ס 5,000 ₪, בגין הפסד פרסום של המוצר הראשון.

17.התביעה שכנגד מושתת על הטענה כי התובעת הפרה התחייבותה לבלעדיות של הנתבעת בשיווק המוצר. משקבעתי בפסק הדין זה, כי לא הוכחה התחייבות למתן בלעדיות, אלא הוכח ההיפך, דינה של הטענה בדבר הפרת התחייבות למתן בלעדיות או אי תחרות – להידחות.

על כן, התביעה שכנגד נדחית, וזאת אף בלא צורך להידרש לשאלת הנזק בגין הוצאות הפרסום.

18.הנתבעת אינה מפרטת בכתב התביעה שכנגד או בסיכומי בא כוחה, מהיכן נשאב החיוב של התובעת להשתתף בהוצאות הפרסום שמעולם לא סוכמו עמה.

19.כפי שיפורט להלן, הנתבעת לא הרימה נטל השכנוע והבאת ראיה להוכיח טענתה כי נשאה בהוצאות פרסום המוצר.

אומנם הנתבעת צרפה לתצהיר עדותה הראשית חשבוניות פרסום, אולם כשלה להראות קשר כלשהו בין חשבוניות אלה לבין הסחורה שרכשה מהתובעת.

20.הנתבעת לא צרפה ולו צילום של פרסום אחד הקשור לאותן חשבוניות, ולא הובאה כל ראיה לביסוס קשר זה.

הנתבעת לא הציגה כל ראיה לתשלום עבור יחסי ציבור בקשר לסחורה, אין ראיה למו"מ עם מפיצי משנה, ובוודאי שלא הובאה ראיה למו"מ מתקדם עם מפיצי משנה.

21.הנתבעת נמנעה מלזמן למתן עדות מפיץ משנה שלטענתה ניהלה עמו מו"מ, עובדה הפועלת לחובתה.

הלכה היא כי הימנעות בעל דין לצרף ראיה או לזמן עד, המצויים בשליטתו, ללא טעם סביר, חזקה כי אילו הובאו, היה הדבר פועל לחובתו של אותו בעל דין.

22.הנתבעת לא הציגה אפילו צילום אחד של יחסי הציבור שנעשו למוצר, למעט מייל עם קישורים, שלא ברור מה עומד מאחורי קישורים אלו, ומה פשוט יותר היה להציג אותם.

23.הנתבעת אף לא הציגה חשבונית על תשלום יחסי ציבור שנעשו למוצר.

בחקירת הנגדית של עדת הנתבעת, הגב' שיר חקשור, נתבקשה להציג מסמכים ואסמכתאות לנזקים שפורטו בסעיפים 27 ו- 28 לתצהירה, והשיבה כי אלה אינם מצויים בידה ולא צורפו לתצהירה. (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 24-25).

עדות זו של הנתבעת, מלמדת על מופרכות טענות התובעת שכנגד בענין הנזקים הנטענים על ידה.

24.לאור המפורט לעיל, אני סבור כי הנתבעת/התובעת שכנגד, לא הרימה נטל השכנוע להוכחת תביעתה, ועל כן, התביעה שכנגד – נדחית.

 

לסיכום:

25.אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת מלוא סכום התביעה שהוגשה במסגרת תיק 6079-12-11, בסך 26,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (5.12.11) ועד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד אשר הוגשה ע"י הנתבעת/התובעת שכנגד כנגד התובעת/הנתבעת שכנגד במסגרת תיק 20232-01-12 – נדחית.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות אגרת בית משפט בסך 728₪.

בהתאם להחלטת כב' השופט רונן אילן מיום 25.1.12, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הדיון בבקשת הרשות להתגונן בסך 2,000 ₪.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת/התובעת שכנגד לשלם לתובעת/הנתבעת שכנגד, שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ (כולל מע"מ).

26.לגבי יתר ההוצאות להן עותר ב"כ התובעת במסגרת סיכומיו, ובכללן, הוצאות טיסה ולינה של עד התובעת (מנהלה), הוצאות מתורגמן, הוצאות תרגום מסמכים, יגיש ב"כ התובעת תוך 20 ימים מהיום בקשה נתמכת בתצהיר לה יצורפו העתקי חשבוניות ו/או כל אסמכתא אחרת, אשר תומצא במסירה אישית לב"כ הנתבעת, אשר יתן תגובתו תוך 7 ימים מהמסירה.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

החלטת בית הדין לעבודה בבקשה לביטול כתב אישום עובדים זרים

5 1 1 1 1 1 (2 Votes)
ביטול כתב אישום עובדים זרים

למרות שניתן להבין שבית המשפט אכן התלבט רבות, בהחלטה ארוכה, מנומקת ומפורטת דחה בית הדין לעבודה את בקשת מרשתנו לביטול כתב האישום על העסקת עובד זר שלא כדין. בסוף ההחלטה, העיר בית הדין כי בשלב זה של הדיון יש באפשרותה של המבקשת לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב ההליכים כנגד המבקשת, וכך אכן נעשה. 



החלטה 

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה בלא היתר כדין ובלא שהסדירה לעובדת ביטוח רפואי (עבירות לפי סעיף 2(א) ו2(ב)(3) לחוק עובדים זרים תשנ"א - 1991.

עיון בכתב האישום מעלה, לכאורה, כי הנאשמת העסיקה במשך כ- 7 חודשים עובדת זרה שביצעה עבודות ניקיון בביתה, אחת לשבוע. עוד עולה מהעובדות המפורטות בכתב האישום, כי לעובדת היה היתר לעבוד בתחום הסיעוד אצל מעביד אחר, ולא היה בידיה היתר לעבוד אצל הנאשמת, וכן, כי הנאשמת לא הסדירה עבור העובדת ביטוח רפואי.

לטענת הנאשמת, בנסיבות העניין היה על המאשימה לנקוט נגדה בהליך של הטלת קנס מנהלי, חלף הגשת כתב אישום פלילי. לטענתה, ההנחיות שלפיהן פעלה המאשימה, עת הגישה את כתב האישום דנן לא פורסמו כיאות, ולפיכך הן בטלות, ועימן בטל גם כתב האישום. עוד ניטען כי יש לבטל את כתב האישום כנגד הנאשמת, אשר הינה אדם נורמטיבי, וחזקה כי אילו היתה מודעת להנחיות התביעה בדבר נקיטת הליך פלילי יזום, היתה נמנעת מביצוע העבירה. זאת ועוד, לגופו של עניין טוענת הנאשמת כי בנסיבות העניין, הגשת כתב אישום כנגדה חלף קנס מנהלי היא בלתי סבירה בעליל וזאת בשים לב לכך שהיא פעלה בתום לב מוחלט, נהגה כלפי העובדת באופן הוגן ואף הביעה חרטה מלאה על מעשיה. על רקע נסיבות העניין סבורה הנאשמת כי היה על המאשימה להסתפק בהטלת קנס מנהלי ולהמנע מהגשת כתב אישום פלילי כנגדה. לטיעוני הנאשמת צורפו העתק מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3041, הנחית היועץ המשפטי של משרד התמ"ת עו"ד מיכאל אטלן מיום 18/5/08, נימוקי התובע להגשת כתב אישום בתיק דנן מיום 7/12/10, ומכתב ששלחה הנאשמת למאשימה עובר להגשת כתב האישום, בו הביעה חרטה על מעשיה.

לטענת המאשימה, כתב האישום דנן הוגש בהתאם להנחיות הפנימיות שנקבעו במאשימה, כפי שהן מפורטות במכתבו של יועמ"ש משרד התמ"ת, מר אטלן, הנחיות אלה הן בבחינת כלים להתווית שיקול הדעת הקונקרטי של התביעה בכל תיק, וככאלה הן אינן טעונות פרסום. לטענת המאשימה, ההנחיות, והאופן בו יושמו במקרה דנן הוא במסגרת שיקול דעתה של התביעה, ואין עילה להתערב בו. לטענת המאשימה, בנסיבות דנן מדובר בעבירה שהיא חמורה בשני מובנים, ראשית מחמת העובדה שמדובר בהעסקה שלא כדין של עובדת שניתן לה היתר לעבודה בתחום הסיעוד, ועל אף האמור היא הועסקה בעבודות נקיון, ושנית, מחמת שמדובר בהעסקה למשך תקופה משמעותית. עמדת המאשימה היא כי דין טענות הנאשמת כי פעלה בתום לב מוחלט, להתברר בשלב המשפט עצמו לאחר שבית המשפט ישמע את עדויות הצדדים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי בשלב זה של הדיון, דין הבקשה לביטול כתב אישום להדחות, והכל כפי שיפורט להלן.

נקיטת כתב אישום יזום בעבירה מנהלית

העבירות נשוא כתב האישום נקבעו כעבירות מנהליות. משמעות הדבר היא, כי ניתן היה להטיל על הנאשמת קנס מנהלי ולהימנע מהעמדתה לדין פלילי, ואולם כתב האישום הוגש במסגרת שיקול הדעת שניתן למאשימה, בהתאם להוראת סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, אשר קובע כדלקמן:
15. קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס; ...

כידוע, חוק העבירות המנהליות, נועד להעמיד בידי רשויות האכיפה אמצעי נוסף, בצד הסמכות הרגילה שבידי התביעה ליזום הליכים פלילים, על מנת שיוכלו לפעול באופן יעיל מידתי ואפקטיבי לאכיפת החוק.
אין לכחד, כי בפיתוח המסלול המנהלי שקל המחוקק בין היתר את היתרון שבהפחתת העומסים על המערכת המשפטית, מקום שניתן להשיג את תכלית ההליך הפלילי באמצעים אחרים. ואולם, יתרונו המהותי, הוא בכך שהוא מאפשר יצירת הרתעה כלכלית משמעותית ואפקטיבית, מבלי להכתים את מבצע העבירה בכתם של הרשעה פלילית, ותוך השקעת מאמצים נמוכים יחסית מצד רשויות האכיפה.

ואולם, המחוקק היה ער לכך, כי יתכנו מקרים בהם הקנס המנהלי לא יצור הרתעה מספקת או שלא יהיה מתאים מסיבה אחרת, ולפיכך, נקבע בסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות כי תובע יהיה מוסמך להגיש כתב אישום בגין עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית – כאשר הנסיבות מצדיקות זאת ומשיקולים שירשמו.

בית המשפט העליון עמד על כך שפרשנות ראויה של הוראות חוק העבירות המנהליות מחייבת, כי בכל הנוגע לעבירה שנקבעה כעבירה מנהלית, דרך המלך תהיה – נקיטת הליך מנהלי, ואילו החלטה של תובע להגיש כתב אישום תהיה החריג לכלל (ראה בג"צ 5537/91 אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד, פ''ד מו(3) 501).
אציין כי להרשעה פלילית, עשויות להיות השלכות קשות על יכולתו של המורשע להשתלב בשוק העבודה, לקבל רישיון לעיסוק, לקבל אשרה (ויזה) למדינות שונות ועוד כיוצא באלה תוצאות שיש להן השלכה ישירה על יכולתו של הנאשם לממש את זכויותיו לחופש העיסוק, חופש התנועה, שמו הטוב ועוד. מכאן הזהירות שבה מחויב תובע לנקוט, בעת שהוא מקבל החלטה על הגשת כתב אישום פלילי, חלף קנס מנהלי.

ראוי להזכיר דברים נכוחים שנכתבו בהקשר זה על ידי כב' השופט (בדימ') מ. חשין בבג"צ 5537/91 שכבר נזכר לעיל :

"לא הרי המשלם קנס מינהלי כהרי העומד למשפט פלילי, וכבר עמדנו על האות שנאשם במשפט פלילי עשוי לשאת על מצחו. שמו הטוב של אדם - כבודו ושמו הטוב - נתונים בידיו של תובע, וראוי איפוא שתובע ישקול בכובד ראש אם יגיש ואם לא יגיש כתב-אישום בעניינו של פלוני. הדרישה לרישום הטעמים נועדה לשמש ערובה - ולו חלקית - לאותו כובד ראש נדרש. לעולם יזכור תובע ותשמור פרקליטות מה כוח ושליטה על חיי אדם וכבודו ניתנים בידיהם. וכדברי השופט ג'קסון כפי שהם מובאים על-ידי השופט ברק, בבג"צ 329/81, ב"ש 217/82, 376/83, 670[15], בעמ' 335: 'The prosecutor has more control over life, liberty and reputation than'any other person in america "

לאחרונה שב בית המשפט העליון ועמד על כך ששימוש נרחב בדין העונשי, מגביל את חירויות הפרט ומביא לפגיעה חמורה בזכויותיו. מכאן, התפיסה כי השימוש בדין הפלילי צריך להיעשות באופן מידתי, כאמצעי של "מפלט אחרון", שייוחד להתנהגות שיש עימה גינוי ואשמה. בית המשפט העליון אף הזכיר את הביקורת על השימוש בדין הפלילי לשם אכיפתם של כללי זהירות ורגולציה, שהאשם אינו עומד ככלל במוקדם, איסורים שאפשר שראוי יותר לאכפם באמצעים מנהליים ואזרחיים. העובדה שעבירות "של תקנת הציבור" הינן עבירות קלות באופן יחסי, שאין מטען מוסרי שלילי נלווה להן, מצדיקה לפי תפישה זו, שלא להטיל על מבצעיהן את הכתם הכרוך בהרשעה פלילית. (ראה פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 93/06 ד.נ. כל גדר בע"מ נ' מדינת ישראל – פורסם בנבו).

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ומדיניות התביעה כפי שיושמה בהליך דנן

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 4.3041, אשר כותרתן: נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המנהליות, תשמ"ו 1985 קובעות ביחס להגשת כתב אישום יזום, רשימה בלתי ממצה של שיקולים שיש בהם כדי להצדיק הגשת כתב אישום, והם כדלקמן (ר' סעיף 5.2.6 להנחיות) :

"א. הטלת קנס מינהלי על אותו אדם אין בה משום גורם מרתיע במידה מספקת, כיוון שהוא חוזר ועובר עבירות מינהליות מאותו סוג חרף הקנסות המינהליים המוטלים עליו.

ב. אותו אדם לא שילם את הקנסות המינהליים שהוטלו עליו בעבר והיה צורך להפעיל הליכי גבייה לגביית הקנסות שהוטלו עליו.

ג. נסיבות העבירה חמורות במיוחד."

על רקע האמור לעיל, ביום 18/5/08 פרסם יועמ"ש משרד התמ"ת הנחיות שנשלחו לממונה על התביעה בתחום עובדים זרים במשרד התמ"ת. במסמך נקבעו קריטריונים לנקיטת הליך פלילי יזום חלף קנס מנהלי בעבירות לפי חוק עובדים זרים. כך, בסעיף 2 להנחיות נקבע הכלל לפיו יינקט הליך פלילי יזום, חלף קנס מנהלי, במקרים של ריבוי עבירות (כלומר במקרה שבו המעביד שב וביצע עבירה על חוק עובדים זרים, לאחר שכבר הוטלו עליו קנסות מנהליים או כאשר כבר הורשע בעבר בגין ביצוע עבירות על חוק עובדים זרים או על חוקי עבודה אחרים).
בצד הטעם שעניינו ריבוי עבירות, נקבעו טעמים נוספים שעשויים להצדיק הגשת כתב אישום יזום חלף קנס מנהלי. כך, סעיף 5 להנחיות קובע כדלקמן:

"5. קביעת הנחיות הפנימיות אין בה כדי לגרוע מסמכותו של התובע להגיש, בהתאם לסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות התשמ"ו – 1985 ובאישור הממונה על התביעות, כתב אישום בנסיבות המצדיקות זאת בנוסף לאמור בסעיף 2 לעיל, כגון (לא מדובר ברשימה סגורה):

א. העסקת עובד זר בתור או-פר, משרת או העסקה שלא כדין של עובד זר שהגיע לישראל כדין לעבודה בענף הסיעוד על ידי מעסיק שאינו בעל היתר בתחום הסיעוד ושלא במתן טיפול סיעודי לנזקק.

ב. העסקת עובד זר בתנאי מגורים מחפירים שאינם מתאימים למגורי אדם.

ג. פגיעה חמורה אחרת בזכויות העובדים.

ד. ביצוע עבירות ביחס למספר רב של העובדים או במשך תקופה ממושכת.

ה. ניכויים משכרו של עו"ז בניגוד לסעיף 2 (ב) (3) (ביטוח רפואי) או בניגוד לסעיף 2 (ב) (4) (מגורים) או בניגוד סעיף 2(ב) (9) (בניגוד לחוק הגנת השכר) לחוק עובדים זרים, ובלבד באם יתקיימות תנאים מצטברים הבאים:

· שיעור הניכויים שווה או גבוה משיעור הקנס המנהלי שניתן להטיל בגין אותה עבירה.
· מדובר בעבירה שנעברה לגבי 5 עובדים ויותר.
· ניכוי אסור בוצע במשך 3 חודשים ויותר.

לטענת התביעה, כתב האישום דנן הוגש על פי שיקול דעתו של תובע, בהתאם להנחיות הממונה על התביעה במשרד התמ"ת (כיום משרד הפנים) באשר מתקיימות בנסיבות העניין שתי עילות שיש בהן כדי להצדיק החמרה עם הנאשמת, וזאת לפי סעיפים א' ו- ד' לעיל. היינו, בשים לב לכך שמדובר בהעסקת עובדת שהחזיקה באשרה לעבודה בתחום הסיעוד וכן בגין משך ההעסקה, באשר מדובר בהעסקה למשך מספר חודשים.

הביקורת השיפוטית על ההחלטה להגיש כתב אישום יזום

נדמה כי לא ניתן לחלוק על כך ששיקול הדעת שניתן לתביעה לפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות נתון לביקורת שיפוטית.
בבג"צ 912/11 א.י.ל. סלע נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי הסמכות לבחון את שיקול דעתה של המאשימה, ביחס להחלטתה להגיש כתב אישום יזום בתיק קונקרטי, חלף הליך מנהלי - נתון בידי הערכאה הדיונית הדנה בתיק:

"דומה כי הערכאה המתאימה לבירור טענות העותרים היא הערכאה הדיונית ולא בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כך נדחתה בעבר על הסף עתירה, שעניינה אופן הפעלתו של שיקול דעת תובע לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, בקביעה כי האכסניה הראויה להעלאת הטענות היא הערכאה הדיונית (ראו בג"צ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל/משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (לא פורסם); לעניין דחיית עתירה בה ביקש העותר להמיר כתב אישום בעבירות מס בתשלום כופר, ראו בג"צ 3307/07 משאלי נ' מס ערך מוסף -נתניה (לא פורסם); ראו גם בג"צ 7393/07 דור-אלון תפעול תחנות דלק בע"מ נ' רשות המסים בישראל (לא פורסם))."

הביקורת השיפוטית על החלטות התביעה היא בהתאם לכללים המקובלים במשפט המנהלי. אשר על כן, נדון להלן בטענות הנאשמים לעניין הפגם הנוגע לאי פרסום ההנחיות הפנימיות בדבר מדיניות התביעה, וביחס לסבירות שיקול הדעת לגופו של עניין.

פרסום מדיניות התביעה

נדמה כי אין חולק על כך שככלל, מדיניות התביעה ביחס להגשת כתב אישום יזום בעבירה מנהלית איננה יכולה להיות בבחינת סוד, והיא ראויה לפרסום. עמד על כך כב' השופט חשין בבג"צ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד פ"ד מו (3) 501 (1992) כדלקמן:
"השאלה, אם יוכל אדם לפטור עצמו בקנס מינהלי או אם יהיה עליו לעמוד לדין פלילי, אין זה ראוי כי יוכרע בה על דרך של משחק במחבואים בין האזרח לבין הרשות. הנחיות הפרקליטות חייבות להתפרסם לרבים, כדי שהרבים יכלכלו מעשיהם על פיהן ויידעו גבולותיה של עבירה מינהלית; וגמישותו של שיקול הדעת המוקנה לרשות יוכל לעמוד לה כדי שלא יערימו עליה. הסתרת ההנחיות מהאזרח, לבד מכך שהיא נוגדת מושכלות ראשונים במשטר דמוקרטי - ומוסיפה היא ומאפשרת שרירות בעשייה - אין בה לא סבירות ולא היגיון: אליבא דכולי עלמא זכאי נאשם לדעת אותם טעמים שהביאו להגשת כתב-אישום נגדו, ומשיידע את אלה, תתגלה לו ממילא מדיניות הרשות, במישרין או בעקיפין. מה היה לה איפוא לפרקליטות כי ראתה להסתיר את מדיניותה מראש? .....

והנה, כדי שרשות תוכל למלא חובתה זו כראוי, חייבת היא לאפשר לנאשם בכוח להעלות עניינו לפניה (כפי שעשה העותר שלפנינו במגע והמשא שהיה לו עם פקיד השומה), ופירוש הדברים הוא, שזכאי נאשם בכוח לנסות ולהסביר לרשות מדוע לא יהיה זה ראוי כי יוגש כתב-אישום נגדו. ואולם אם לא יידע את תוכן ההנחיות הפנימיות, כיצד יוכל להסביר עניינו כראוי? נמצא לנו איפוא, שהסתרת ההנחיות הפנימיות פוגעת אף בזכות השמיעה, אם תרצה בזכות ההשמעה.

.25כללם של דברים: הנחיות הפרקליטות ראוי להן כי תפורסמנה לרבים, והרי רק כך תוכל זו למלא חובתה כנדרש. נוסיף עוד ונאמר, כי אין בכל אלה כדי לאצול על עניינו של העותר, שהרי זה מיצה את זכותו בבית-משפט השלום; וגם לא שוכנענו, כי בהיבט זה של ההנחיות הפנימיות - הבאת ההנחיות לידיעתו והחלתן על עניינו ­נפגע העותר במאוד מדרך טיפולה של הפרקליטות.

עם זאת, יש להדגיש כי ההנחיות שניתנות לתובעים, שהן בבחינת כלים להבניית שיקול הדעת בעת החלטה על הגשת כתב אישום, אינן בבחינת תקנות בנות פועל תחיקתי, ואין כל חובה לפרסמן ברשומות.

לעיתים יש למאשימה עניין בפרסום מדיניותה, על מנת ליצור הרתעה, ואולם, לא בהכרח כך. בהעדר כללים ברורים, יש שמדיניות התביעה היא בבחינת תורה שבעל פה, לעיתים היא מנוסחת כהנחיות פנימיות לתובעים, ומכל מקום לא תמיד היא מפורסמת לציבור באופן יזום.

לצורך העניין, הגם שאינני קובעת מסמרות בדבר, אצא מנקודת הנחה כי היה מקום להביא לידיעת הציבור, באופן יזום, את מדיניות התביעה ביחס לעבירה של העסקת עובדים זרים בלא היתר. ואולם, גם אם נצא מנקודת הנחה כי חלה חובת פרסום על ההנחיה בענייננו, עדיין נשאלת השאלה מהי צורת הפרסום הנדרשת לשם עמידה בחובה זו ומה המשמעות של אי הפרסום.

אני סבורה, כי אי הפרסום של מדיניות התביעה אינו יכול להוות בנסיבות דנן עילה לביטול כתב האישום.

אבהיר, כי אינני מקבלת את טענת הנאשמת, לפיה הגשת כתב האישום חותרת תחת הכלל הידוע לפיו – אין עונשים אלא אם מזהירים תחילה. האיסור על העסקת עובדים זרים נקבע בחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, וחזקה היא כי הציבור, לרבות הנאשמת, יודע את הדין. הגם שהעבירה דנן נקבעה כעבירה מנהלית, פשיטא שאין לאיש זכות קנויה כי ינקטו נגדו הליכים מנהליים דווקא.

תכליתה העיקרית של החובה לפרסם את מדיניות התביעה היא ליצור שקיפות, למנוע שרירות לב שלטונית, ולאפשר ביקורת ציבורית ואף שיפוטית על עבודת התביעה. (השווה בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 767-769; בג"ץ 2271/98 עאבד נ' שר הפנים, פ"ד נה(5) 778, 789). על רקע האמור נזכיר, כי בעקבות פנייתה של הנאשמת, הועבר אליה העתק ממכתבו של עו"ד אטלן, אשר משקף את מדיניות התביעה באופן שאיפשר לה לבחון האם כתב האישום הוגש נגדה בהתאם למדיניות, וכן להעלות את כל טענותיה ביחס למדיניות התביעה.

בנסיבות דנן, ובפרט כאשר לא ברור מהי צורת הפירסום הראויה למדיניות התביעה, לא התרשמתי כי אי הפרסום כשלעצמו הביא לשלילת זכות קנויה של הנאשמת או כי גרם לעיוות דין, אשר יש בו כדי להצדיק, את ביטול כתב האישום.

סבירות שיקול הדעת

הוראות סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות המחייבות את התובע לנמק מדוע החליט לחרוג מהכלל של הטלת קנס מנהלי, ולהביא את עניינו של מבצע העבירה בפני בית המשפט בהליך פלילי. תכליתו של סעיף 15 היתה להבהיר כי הנטל על המאשימה להבהיר – מדוע בחרה במסלול הפלילי. כב' השופט חשין הטעים בעניין זה בבג"צ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד הנ"ל:
.16"חובת רישום הטעמים מלמדת מעצמה על החשיבות שהמחוקק מייחס לאותם טעמים לגופם: חובת הרישום הינה בבחינת אספקלריה לגופם של הטעמים. חובת הרישום נועדה לא אך כדי לאפשר ביקורת על הטעמים לגופם; יש בה כדי להעיד על הצורך בקיומם של טעמים בני משקל ועל הרצינות שהמחוקק מייחס להחלטה על הגשת כתב-אישום. יתרה מזאת: כבכל נושא אחר בו דורש המחוקק מסמך בכתב דווקא - בין לעניין מהות בין לעניין ראיה - כך אף בענייננו נדע את החשיבות שמייחס המחוקק להחלטה בכתב, את ריכוז המאמץ והמחשבה לביקורת עצמית ולשיקול בכובד ראש קודם העלאת דברים על הכתב."

בענייננו אין חולק כי הנימוקים להגשת כתב האישום נרשמו על ידי התובע בזמן אמת, עובר להגשת כתב האישום. ביסוד ההנמקה עומדת העובדה שמדובר בהעסקה של עובדת שהגיעה לישראל לפי אשרת עבודה בענף הסיעוד, ולא היה בידה היתר לעבוד אצל הנאשמת. עוד עולה מההנמקה כי לחובת הנאשמת נשקלה העובדה כי מדובר בהעסקה למשך תקופה ממושכת.

אין לכחד, כי התופעה של העסקת עובדים זרים בלא היתר בעבודות משק בית הפכה, למכת מדינה.

המדובר, בדרך כלל, בעובדים אשר כניסתם לארץ הוסדרה לצורך עבודה בתחום הסיעוד (אצל מטופל קונקרטי שפרטיו מפורטים באשרת העבודה), ואשר מסיבות שונות בחרו לעבוד בניגוד לתנאי אשרת העבודה, אצל מעסיקים אחרים, בביצוע עבודות משק בית. לא אחת, העסקתו של העובד במשק בית, מתבצעת לאחר שהעובד נטש את המטופל הסיעודי, לנוכח הקשיים הידועים בעבודה בתחום הסיעוד, ומאחר שהעבודה במשק בית נוחה יותר ומתגמלת יותר.

מטבע הדברים, כתוצאה מהמעבר של עובדי הסיעוד לעבודה במשק בית, והשתקעותם בארץ ללא מעמד חוקי, יש צורך לאשר את כניסתם לארץ של עובדי סיעוד נוספים, וכל זאת תוך פגיעה באינטרס הציבור והעמסה על המשק הישראלי, שאיננו ערוך לכך.

בהקשר זה ראוי להזכיר, כי לעיתים קרובות העסקת העובדים במשק בית נעשית מבלי שיובטחו זכויותיהם הסוציאליות (ללא ביטוח בריאות, ומבלי שישולמו להם דמי חופשה, הבראה, חגים, ועוד כיוצא באלה). כאשר המעסיקים של אותם עובדים חוסכים בעלויות ההעסקה, וזוכים ביתרונות נוספים שנובעים ממעמדו המוחלש של העובד הזר ומ"שקיפותו". ניכר, כי בעת שנקבעה מדיניות התביעה בעבירות הללו, הדעת ניתנה לכם שהעסקת עובדים זרים בתחום משק הבית משיאה למעסיקיהם תועלת של ממש, כאשר את המחיר משלם הציבור, ובפרט מקום שהעובדים משתקעים בארץ כשהם חסרי מעמד, ובשים לב לתופעת הפגיעה בזכויותיהם של העובדים הזרים, אשר חותרת תחת ערכי יסוד של החברה ומחבלת בדמותה ובתדמיתה של המדינה מפנים ומחוץ. עמד על כך בית המשפט העליון בבג"צ 9722/04 פולגת נ' מ"י עת קבע כדלקמן:
"ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים." (פורסם באתר נבו)

נראה כי על רקע כל האמור לעיל, ובשים לתופעה ההולכת וגוברת של קליטת עובדים זרים בעבודה במשקי-בית, התגבשה המדיניות המחמירה של המאשימה אשר באה לידי ביטוי, בין היתר,בהגשת כתבי אישום יזומים נגד מעסיקים של עובדים זרים במשק בית, חלף הטלת קנסות מנהליים.

בבואנו לבחון את סבירות החלטת המאשימה, יש לזכור, כי הקנס המינהלי בגין העסקת עובד זר בלא היתר, עומד כיום על סך 5,000 ₪. מדובר בקנס משמעותי ביותר, אשר על פני הדברים נראה כי יש בו, כשלעצמו, כדי ליצור הרתעה של ממש מפני העסקת עובדים זרים במשק בית. נזכיר כי המעסיקים של העובדים הזרים במשק אינם כולם משועי הארץ, ורבים מהם נמנים על מעמד הביניים.

עוד יש להזכיר, כי העסקת עובדים זרים במשק בית לובשת צורות שונות. יש שהיא נעשית במתכונת הידועה כשירות או-פר, כאשר העובד שוהה בבית המעסיק על בסיס יומיומי, (ולרוב גם לן בבית המעסיק). ויש שהיא נעשית על בסיס של מספר שעות, אחת לשבוע או אחת לשבועיים, ולעיתים אף כסיוע חד פעמי, נקודתי.

מהמידע שבפני עולה כי מדיניות המאשימה גובשה באופן גורף, מבלי שניתנה הדעת לאבחנות בין הסוגים השונים של ההעסקה, ומבלי שתנתן הדעת לכך שבמקרים רבים הקנס המינהלי עשוי היה להשיג את המטרה הן במישור ההרתעתי והן במישור הגמולי, וזאת תוך שימוש באמצעי מידתי יותר, אשר אפשר שהוא הולם יותר את נסיבות ביצוע העבירה, ובפרט בשים לב לפסיקת בית המשפט העליון שעליה עמדתי לעיל.

לטעמי, על פני הדברים נראה כי המדיניות הגורפת של המאשימה מעוררת קושי. לא מן הנמנע כי היה מקום להבחין בין העסקה של עובד זר במתכונת של או פר, כאשר המעסיק מודע לכך שהוא מלין בביתו עובד שמועסק על ידו שלא כדין ואפשר שהוא שוהה בלתי חוקי, לבין העסקה במתכונת מצומצמת יותר, בנסיבות בהן המעסיק יכול היה לסבור בתום לב מוחלט כי אין בה פגם. לא מן הנמנע, כי יתכנו נסיבות בהן הקנס המנהלי הולם יותר את חומרת העבירה, ובפרט כאשר כפי שכבר ציינו – מדובר בקנס משמעותי.

עם זאת, אין זה מדרכו של בית הדין לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של התביעה בשלב כה מוקדם של ההליך, כאשר חומר החקירה לא הובא בפניו וטרם עלה בידו להתרשם מעדויות הצדדים. בשלב זה של הדיון עומדת למאשימה חזקת התקינות, ובית הדין יתערב בהחלטתה רק במקרים קיצוניים, בהם על פני הדברים ברור שמדובר בחריגה קיצונית ממתחם הסבירות.

54678313לא למותר לציין, כי בשלב זה של ההליך, הביקורת על שיקול דעתה של התביעה בהחלטתה על הגשת כתב אישום, נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 231 לחסד"פ, במסגרת של בקשה לעיכוב הליכים. פתוחה בפני הנאשמת הדרך לפנות ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיבחן האם בנסיבות דנן יש עניין לציבור לנהל הליך פלילי כנגד הנאשמת, כאשר הנאשמת מוכנה לשלם קנס מנהלי כדי לכפר על העבירה המיוחסת לה.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

אופירה דגן טוכמכר 54678313

פסק דין מחוזי בערעור בימ"ש השלום שלא לקבל התנגדות לביצוע שטר

4.6 1 1 1 1 1 (5 Votes)
התנגדות לביצוע שטר

משרדנו, כמשרד עו"ד הוצאה לפועל הגיש בשם מרשתנו התנגדות לביצוע שטר שיקים שנגנבו וחתימת ההיסב זויפה עליהם ע"י חברת השליחויות יציב העוזר בע"מ. בית משפט השלום קיבל את ההתנגדות אך התנה את קבלת ההתנגדות בהפקדת מלוא סכום השיקים בקופת בית המשפט. לבקשת מרשתנו הגשנו ערעור על החלטה זו וערעור זה התקבל במלואו תוך קביעה כי טענה של גניבה וזיוף שיקים לכשעצמה מהווה הגנה טובה כנגד תובענה לביצוע. בית המשפט לא נעתר לבקשת הבנק להימנע מהטלת הוצאות וחייב, למרות הסכמת הבנק לקבלת הערעור, בהוצאותיה של מרשתנו.


 


פסק דין

 

ענייננו בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט עודד מאור) אשר התנה בקשת רשות להתגונן בהפקדה כספית וזאת לאחר שהמערערת העלתה בבקשתה לרשות להתגונן כי ההמחאות נשוא הדיון נגנבו ממנה וחתימה ההסבה מזויפת. על עובדות אלה לא היתה מחלוקת כלשהיא. עובדות אלה לכשעצמן ולאור הוראות סעיף 23 לפקודת השטרות הן הגנה טובה כנגד התביעה השטרית. מן הדין היה ליתן איפוא להתגונן ללא התנאה כלשהיא.

בנסיבות הענין נזקקה המערערת לשני הליכים. ההליך הראשון שנקטה בו היה בר"ע על ההחלטה המתנה את הרשות להתגונן בהפקדה כספית ומשזו נדחתה שלא לגופו של ענין הגיע הערעור לפנינו.

המלצנו לפני ב"כ המשיב לקבל את הערעור ואכן בשלב הזה הסכימה ב"כ המשיב לקבל את ההמלצה, היינו ליתן למערערת רשות להגן, להגיש כתב הגנה מסודר. עם זאת ביקשה ב"כ המשיב שלא נחייב את הבנק המשיב בהוצאות.

לא ראינו לעשות כן. ערעור זה המתגלגל במערכת בתי המשפט כבר מ- 2009 אשר ניתן היה מזה זמן להמשיך את ההליך כולו היה צריך להמנע. היה צריך להסכים ליתן רשות להתגונן ולקיים דיון לגופו באשר לזכויות הבנק בשיק ולברר את טענות ההגנה עד תומן.

אשר על כן ובנסיבות הענין נוכח הסכמת ב"כ המשיב ליתן רשות להתגונן הערעור יתקבל. המערערת תוכל להגיש כתב הגנה לבית המשפט השלום בתוך 30 יום מהיום והתיק יוחזר לערכאה הדיונית.

פסק הדין של הערכאה הדיונית מבוטל בזה וכל סכום ששולם על פי פסק דין זה יש להשיב.

לאחר ששקלנו את ענין ההוצאות הננו מחייבים את המשיב בהוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪.

הפיקדון הכספי שהופקד על ידי המערערת יוחזר לידי ב"כ המערערת.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ב ניסן תשע"א, 26/04/2011 במעמד הנוכחים.

אסתר קובו ה 54678313

אסתר קובו, סגן נשיא

מיכל רובינשטיין, סגן נשיא

עפרה צ'רניאק, שופטת

בקשה לפסק דין הצהרתי לביטול עסקת מכר דירה

4.875 1 1 1 1 1 (8 Votes)
ביטול עסקת דירה

משרדנו הגיש בשם מרשתנו תובענה, בהמרצת פתיחה, כנגד הנתבע יוסף אגמי (לד לייט) ובנק לאומי למשכנתאות (שהגיש מצידו הודעת צד ג' כנגד עו"ד קלמן קרני) בדרישה ל- ביטול עסקת מכר דירה שבבעלותה, שנמכר ללא ידיעתה, כך !!! בהחלטה זו המדובר בבקשת ביניים אותה הגיש הנתבע 2, בנק לאומי למשכנתאות, להעביר את תביעת מרשתנו מפסים של המרצת פתיחה לפסים רגילים. בית המשפט המחוזי שקל את הנסיבות לפיהם הוגשה המרצת הפתיחה על ידי מרשתנו והגיע למסקנה כי בנסיבות הקיימות, יש להעביר את התביעה מפסים של המרצת פתיחה לפסים רגילים. 

אתם מוזמנים לעיין גם בסיכומים בתביעה לביטול הסכם מכר דירה שהוגשו בתיק דנן על ידי משרדנו.


 


החלטה

 

ב"בקשה למחיקת המרצת הפתיחה ולחילופין, להעברתה לפסים רגילים"

1. המבקשת היא הבעלים של דירת מגורים בתל-אביב (להלן – הדירה).

ביום 7.4.10 נחתם הסכם למכירת הדירה למשיבים 1 ו-2 (להלן – ההסכם, אגמי, בהתאמה).

ההסכם נחזה כחתום על ידי המבקשת, מצד אחד, ואגמי, מצד שני.

לאחר ההסכם נרשמו שתי הערות אזהרה על הדירה, האחת – לטובת אגמי, והשנייה – לטובת המשיב 3 (להלן - הבנק).

לטענת המבקשת, היא לא היתה שותפה להסכם, לא ידעה עליו ולא חתמה עליו.

לטענתה, ההסכם נעשה בתרמית, לה היו שותפים בעלה, נושה שלו וידידה של בעלה בשם אילנה, אשר התחזתה למבקשת וזייפה את חתימתה עליו.

בעלה של המבקשת, אמנון מדר, אישר בתצהירו שצורף לתובענה את דברי המבקשת, ולטענתו הוא עשה זאת משום שאוים על ידי הנושה.

2. בתובענה זו עותרת המבקשת למתן פסק דין הצהרתי שיכריז על בטלותו של ההסכם, ולהורות על מחיקת הערות האזהרה שנעשו ועל ביטול ייפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן לב"כ אגמי, עו"ד קלמן קרני, לשם העברת הדירה על שמם.

יחד עם התובענה ביקשה המבקשת מתן צו זמני שיורה לאגמי להימנע מכל דיספוזיציה בדירה עד למתן פסק דין בתובענה.

ניתן צו זמני במעמד צד אחד בכפוף להמצאת התחייבות עצמית וערבות צד ג', ואלה הופקדו.

בדיון שנועד לבקשה לצו זמני במעמד הצדדים ביום 24.2.11 ובהסכמת ב"כ אגמי, הוארך תוקף הצו הזמני, עד למתן פסק דין בתובענה.

3. יצוין, כי לאחר הדיון נענה עו"ד קרני להמלצתי בפרוטוקול מאותו יום, להתפטר מייצוגם של אגמי וייצוגם עבר לבא-כוחם הנוכחי, עו"ד פריצקי.

עוד יצוין, כי לאחר הדיון הגיש ב"כ המבקשת שתי בקשות: האחת – צו המורה לאגמי להמציא להם את המסמכים המקוריים של ההסכם, תוספות שלו, ייפוי הכוח הבלתי חוזר וכו', השנייה – להתיר צירוף חוות דעת מומחה בתחום הגרפולוגיה.

4. המשיבים טרם השיבו לתובענה.

במקום זאת, הגיש הבנק בקשה למחיקת המרצת הפתיחה, ולחילופין, להעברתה לפסים רגילים, משום שהמרצת הפתיחה אינה דרך דיונית ההולמת לבירור פרשת עובדות מורכבות כבענייננו, והיא גם איננה דרך דיונית הולמת לבירור טענות של זיוף ותרמית ולהגשת חוות דעת מומחים, כבענייננו.

ב"כ אגמי הודיע כי הוא מצטרף לבקשת הבנק.

המבקשת טוענת בתגובתה, כי המחלוקת בדיון דנן פשוטה וניתן לבררה במסגרת המרצת הפתיחה ביעילות, תוך זמן סביר ומבלי לקפח מי מהצדדים, וכי טענת זיוף והעדת מומחים אינם פוסלים מיניה וביה דיון בתובענה בדרך של המרצת פתיחה.

5. השאלה, האם תובענה ראויה להתברר על דרך של המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית בצד שכנגד. אכן, כאשר מדובר בטענות של תרמית או אי חוקיות, צפוי שהעניין יהיה מורכב מבחינה עובדתית. ברם, אין מקום לקביעה אפריורית שכאשר אלה הן הטענות, לעולם לא יתנהל ההליך על דרך המרצת פתיחה, ראו: רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (2007), והפסיקה המובאת שם.

לפיכך נפסק במקרה שנדון בפסק דין בובליל הנ"ל, כי ההכרעה בשאלת התאמתה של התובענה להליך של המרצת פתיחה תיעשה לאחר הגשת תצהירי תשובה, כדי שניתן יהיה לעמוד על היקף המחלוקת שבין הצדדים.

אולם, כאשר ברור מראש שתצהירי התשובה העומדים להיות מוגשים לא יתרמו לבירור המחלוקת, אין טעם להמתין להגשתם – אדרבא, הדבר יגרום לעיכוב נוסף – וניתן להכריע בשאלה זו עוד בטרם הגשתם (השוו: סעיף 9 בפסק דין בובליל הנ"ל).

6. במקרה דנן אני סבור שאין צורך להמתין עד לאחר הגשת תצהירי התשובה כדי להכריע בשאלה שבפניי.

הסיבה לכך היא שהנתונים העיקריים לסתירת גרסתה של המבקשת אינם כלל בידי המשיבים.

המבקשת ובעלה אינם טוענים שאגמי היה שותף למעשה התרמית, אדרבא, הם טוענים שהשותפים לתרמית התכוונו גם לרמותם. ודאי שאין להם כל טענה כלפי הבנק.

כמו כן, על פי טענתם, ההתחזות של אילנה נעשתה תוך שימוש בדרכונה של המבקשת.

בנסיבות אלה, תצהירי התשובה של המשיבים לא יתרמו כמעט לבירור טענותיה של המבקשת.

7. המרצת פתיחה מתנהלת דרך כלל על סמך התצהירים שצורפו לכתבי הטענות של הצדדים ולפיכך עניין השמעת עדים במסגרתו טעון נטילת רשות מבית המשפט (תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות), ע"א 163/89 צפר נ' מלמד, פ"ד מג(2) 495, 498, וראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן), מהדורה עשירית, עמ' 498-499).

כללים אלה תואמים את הרציונל שביסוד ההליך המתנהל בדרך של המרצת פתיחה: בירור עובדתי קצר ומהיר (גורן, עמ' 485).

כאשר ברור מראש לבית המשפט שעיקר בירור התובענה לא ייעשה על סמך התצהירים המונחים בפניו, ניטל העוקץ המצדיק את בירורה בדרך של המרצת פתיחה, והנטייה תהיה להעברת התובענה להליך רגיל.

8. כך הוא המקרה שבפנינו, כאשר העדויות העיקריות לבירור טענת התרמית, מלבד עדויותיהם של המבקשת ובעלה: עדותו של הנושה "שלמה" ועדותה של אילנה, אינן כלל בפנינו, ואילו עדויות אגמי ועובדי הבנק לא יוכלו, כנראה וכאמור, לתרום כמעט לבירור זה.

מה גם, שהמבקשת עותרת כעת לצירופה של חוות דעת מומחה בתחום הגרפולוגיה, ואם זו תוגש קרוב לוודאי שגם המשיבים יבקשו להגיש חוות דעת נגדית ואולי גם בית המשפט ימנה מומחה מטעמו.

במיוחד אמורים הדברים כאשר על פי תצהיר בעל המבקשת גם זהותו של הנושה אינה ברורה לגמרי ויתכן שתידרש חקירה מיוחדת כדי לאתרו.

יצוין גם שלא צורפו מסמכים כלשהם המאמתים את טענותיהם של המבקשת ובעלה בדבר ההלוואה שניטלה, תנאיה, השימוש שנעשה בה וכיו"ב.

9. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא, שתובענה זו אינה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה.

10. כאשר שופט, שדן בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, החליט להורות על העברת הדיון לפסים של תביעה רגילה לאחר שלמד היטב את פרטי העניין – מן הראוי שידון בתביעה לגופה, מנקודת המבט של יעילות ההליך השיפוטי (גורן, עמ' 495-496, בהסתמך על פסק הדין בע"א 288/89 אושיות חברה לביטוח בע"מ נ' כהן, פ"ד מג(4) 427, בעמ' 433).

לפיכך, תידון התביעה בדרך הרגילה לפני.

11. עם העברת התובענה להליך רגיל מתייתרת הבקשה להתיר את צירופה של חוות דעת המומחה, וזו תוכל להיות מוגשת בהתאם לתקנות הקבועות לכך.

גם הבקשה להמצאת המסמכים המקוריים תידון על פי התקנות הקבועות לכך, ולאחר השלמת המצאת כתבי הטענות.

12. למרות קבלת בקשת המשיבים, לא אפסוק הוצאות בשלב זה, משום שאם בסוף הדיון יתבררו טענותיה של המבקשת כצודקות, לא יהיה זה צודק שהיא תישא בהוצאות.

13. אשר על כן, אני מורה על העברת התובענה להליך של תביעה רגילה.

בהתאם לתקנה 258 סיפא לתקנות, אני מורה לצדדים להגיש כתבי טענות, כדלקמן:

כתב התביעה יוגש עד ליום 8.5.11,

כתבי ההגנה יוגשו עד ליום 12.6.11.

המזכירות תסב תיק זה לתיק תביעה רגילה.

מועד הדיון שנקבע ליום 28.4.11 – מבוטל.

במקומו נקבע מועד ק"מ ליום 20.6.11 שעה 9:30.

5129371

54678313אין צו להוצאות.

  • 1
 
לשאלות צרו איתנו קשר בטלפון 03-6129124
 אם האתר היה לכם מועיל, היו חברתיים, הקליקו Like...
 
לייעוץ בקשר לתחומי התמחותינו והתוכן באתר
 אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון
03-6129124
או פשוט שילחו הודעה ונשיב לכם מייד